בעשורים האחרונים גדל מאוד מספר הגברים ההומוסקסואלים הבוחרים בהליך פונדקאות כדי להקים משפחה. בישראל, עם שינויי החקיקה והפסיקה, נפתחה הדלת גם לגברים ולזוגות חד-מיניים להסתייע באם פונדקאית בארץ או במדינות אחרות. אולם התהליך עצמו מורכב ורווי בפרטים משפטיים, רפואיים, חברתיים וכלכליים.
במאמר נסקור את תהליך הפונדקאות החל משלב ההתלבטות הראשונית וההכנות הנפשיות, ועד החזרה הביתה עם תינוק שנולד בעזרת פונדקאית. נסקור מידע על העלויות השונות בכל שלב, וגם מדינות רלוונטיות (ישראל, ארה"ב, קנדה, קולומביה, ומדינה חמישית כנפאל/גיאורגיה – לשעבר), ונציג שיקולים המתייחסים לבחירת גורמים מקצועיים כמו סוכנות פונדקאות, עורכי דין ויועצים רפואיים. נזכיר כאן שכל המידע נועד לתת תמונה כוללת ואינו ייעוץ משפטי או רפואי פרטני.
פרק א: רקע על פונדקאות להומוסקסואלים בישראל – מה השתנה ומדוע זה רלוונטי עכשיו
חשיבות ההורות בקרב הקהילה הגאה מאפיין בולט בישראל הוא החשיבות התרבותית-חברתית של הקמת משפחה. גם רבים בקהילת הלהט"ב, ובפרט זוגות גברים, מבקשים לממש את חלום ההורות. עד לפני עשור, נדרשו חלקם לפנות לאימוץ בחו"ל או לשתף אם ביולוגית בהורות משותפת. אולם, חלק גדול מהמדינות חסמו אימוצים לזוגות להט"ב, ונוצר צורך בחלופה שתציע ודאות לגבי מעמד ההורה.
המחסום המשפטי והמלחמה על חוק הפונדקאות עד סוף שנות ה-90 החוק בישראל התיר פונדקאות אך ורק לזוג הטרוסקסואלי נשוי (גבר ואישה). בשנים 2010–2022 ניכר מאבק פוליטי-משפטי, שהתגלגל לכמה פסיקות בג"ץ, עד שמחוקק ישראל נדרש לתקן את חוק "הסכמים לנשיאת עוברים" כדי לכלול גם זוגות חד-מיניים וגברים יחידניים. השינוי הביא לכך שמ-2022 אפשרית פונדקאות גם לגברים הומואים בתוך ישראל, אם עומדים בתנאים (קריטריון גיל, אזרחות, מצב רפואי וכדומה).
עלייה חדה בפונדקאות בחו"ל בעשור האחרון לפני שמדינת ישראל פתחה את שעריה, זוגות גברים רבים נאלצו למצוא פתרון מחוץ לישראל – בארה"ב, קנדה, הודו, נפאל או תאילנד (לפני שהן סגרו שעריהן). במקרים אלו, התינוקות הובאו ארצה לאחר קבלת אזרחות ישראלית זמנית והוכחת קשר ביולוגי. עדיין יש הורים שהולכים למסלול פונדקאות חו"ל, גם משום שהתורים בישראל ארוכים, או שיש מגבלות שונות על ההורים או על האימהות הפונדקאיות.
מבט חטוף על המצב המשפטי כיום בינואר 2022 עודכן חוק הפונדקאות הישראלי כך שהוא מתיר פונדקאות גם לגברים יחידניים או לזוגות חד-מיניים. ועדיין יש תנאים מפורטים מי רשאי, איך, באיזה היקף וכד'. לכן, נשארו זוגות שמעדיפים או נאלצים לבצע את התהליך בחו"ל מסיבות של עלות, זמינות, גיוס אם פונדקאית ועוד.
פרק ב: שלבי הליך פונדקאות להומוסקסואלים מסע מלא מפגישה ראשונית של זוג גברים ועד לחזרה עם תינוק
כדי להעניק מבנה סדור, הנה מתווה של 20 שלבים שיובילו אתכם מההתלבטויות הראשונות והכנות מנטליות ועד לטיפול בתינוק שזה עתה נולד, כולל שיקולי עלות ומעורבות אנשי מקצוע.
ההתלבטות הראשונית: האם פונדקאות היא הדרך הנכונה לנו?
בשלב זה בני הזוג (או יחיד) שואלים את עצמם מדוע הם רוצים פונדקאות לעומת אופציות כמו אימוץ (שהוא מסובך לזוגות גברים בישראל) או הורות משותפת עם אם ביולוגית. פונדקאות דורשת משאבים כלכליים עצומים, משאבי נפש, ומורכבות משפטית.
מבחינת העלויות, פונדקאות היא כמעט תמיד הדרך היקרה ביותר להפוך לאבות, אך היא מספקת ודאות גבוהה יותר מבחינת מעמד הילד, זהות ההורים, ויכולת השליטה בתהליך מהשלב הגנטי.
זה הרגע שבו כדאי להיפגש עם זוגות שעברו את התהליך, לקבל תמיכה רגשית, ולהבין אם אתם מסוגלים לעמוד באתגר ארוך שעלול להימשך מעל שנה וחצי עד שנתיים.
ההכנות הרגשיות והזוגיות: בחינה עצמית וסיוע מקצועי
ברוב המקרים, זוג גברים הומוסקסואלים צריך להחליט מי תורם את הזרע. יש זוגות שמפרים חלק מהביציות בזרע של אחד וחלק של השני, ואז מחכים לראות מי "יקלט". אחרים בוחרים תורם אחד מסיבות גנטיות או אישיות.
הנושא יכול לעורר מתחים זוגיים. לעיתים פונים לטיפול זוגי כדי לדון בשאלת "הקשר הגנטי" או האם מעוניינים לערב אישה ביולוגית ישראלית בהורות משותפת. חשוב להגיע להסכמה הדדית יציבה לפני שיוצאים לדרך.
עלויות: פגישות עם יועץ זוגי יכולות לעלות כמה מאות שקלים לפגישה. זה אמנם לא מרכיב משמעותי בתקציב, אבל חשוב לשפר את התקשורת לפני התהליך.
ההתמצאות המשפטית והתרשמות מסוכנויות
ההמלצה היא ללקט מידע בסיסי על דיני פונדקאות בישראל ובעולם. בישראל אפשר לגלוש לאתר משרד הבריאות ולסקור את נהלי החוק המעודכן מ-2022 שמסדיר פונדקאות לזוגות הומוסקסואלים.
בו-זמנית, משקיעים רבים בודקים את האפשרות של פונדקאות בארה"ב, קנדה או מדינות אחרות. אפשר להשתתף בכנסים של אגודות להט"ב, לקרוא פורומים ברשת, ולפגוש "סוכנויות פונדקאות" שמארגנות את התהליך בחו"ל.
מצד העלויות: כבר בשלב זה יתברר שמדובר בעשרות, או מאות אלפי דולרים. בישראל עלות כוללת עלולה להגיע ל-250–300 אלף ש"ח, בעוד שבארה"ב היא יכולה לטפס ל-100–200 אלף דולר. הסיבה העיקרית להבדלים היא התשלום לאם פונדקאית ושכר הטרחה לסוכנויות.
בחירת המדינה (ישראל או חו"ל) – יתרונות וחסרונות
מבחינה משפטית, כעת – עם שינוי החוק – ניתן לבצע פונדקאות לגברים הומואים גם בישראל. היתרונות: קרבה פיזית, היכולת לעקוב אחר ההריון, שפה משותפת עם האם הפונדקאית, ביטוח רפואי מקומי וכד'.
החסרונות: תור ארוך יותר למציאת פונדקאית, קריטריונים נוקשים, עלות שעדיין גבוהה. לפעמים פונדקאיות אינן זמינות בקלות.
במדינות כמו ארה"ב יש מסגרת חוקית מובהקת ותמיכה רחבה בסוכנויות מסחריות, אך העלות לרוב כפולה בהשוואה לישראל. בקנדה ניתן לעבור תהליך "אלטרואיסטי", אך ייתכן שתצטרכו להמתין זמן רב כי פחות נשים רוצות להיות פונדקאיות ללא פיצוי מספק.
בקולומביה, לדוגמה, מדובר עלות נמוכה יותר ויחסית חוקים מאפשרים פונדקאות גם לחד-מיניים, אך זו מדינה ללא חקיקה מפורטת, אלא בעיקר תקדימי פסיקה חוקתית שעשויים להשתנות.
נפאל/תאילנד/הודו – בעבר היו פופולריות, אבל כיום מדינות אלו הגבירו את האיסורים על פונדקאות ללהט"ב או לזרם זוגות זרים. יש סיכונים משפטיים, ובעיות הכרה בניירת.
סקירת מחירי פונדקאות במדינות שונות
עלויות פונדקאות להומוסקסואלים, לעתים נכללות בחבילות או מופיעות בנפרד. נזכור שבכל מקרה, הסכומים עשויים להשתנות בהתאם לסוכנות או למקרה הפרטני:
פונדקאות בישראל
1. עלות סוכנות (תיווך מול פונדקאית): סביב 20,000–40,000 ש"ח.
2. תשלום לאם פונדקאית עצמה: בין 160,000–200,000 ש"ח (כולל הוצאות מחיה, ביגוד, נסיעות, ביטוח בריאות מיוחד).
3. עלויות משפטיות: 15,000–30,000 ש"ח לעו"ד המתמחה בפונדקאות ובחוזים.
4. עלות טיפולי ההפריה (IVF) ובדיקות רפואיות: בסביבות 20,000–40,000 ש"ח (תלוי אם משתמשים בביצית מתורמת ישראלית או מחו"ל).
5. הוצאות נלוות (בדיקות גנטיות, הקפאות זרע/עוברים): 5,000–10,000 ש"ח.
6. עלות בחירת תורמת ביצית (אם בכלל צריך): יש מקרים שמשלבים תורמת מבנק ביציות בחו"ל, מה שמייקר.
7. הוצאות בירוקרטיה ורישום בבית המשפט: 1,000–2,000 ש"ח על אגרות.
סך כולל: יכול להגיע ל-250,000–350,000 ש"ח, אם אין סיבוכים.
פונדקאות בארה"ב
1. תשלום לסוכנות פונדקאות אמריקאית: 15,000–30,000 דולר.
2. פיצוי לאם פונדקאית: 30,000–50,000 דולר (ויש הסכמים שמגיעים אפילו ל-60,000 דולר ויותר, במיוחד במדינות יקרות כמו קליפורניה).
3. הוצאות הריון ושכר טרחה רפואי (IVF, רופאים, בדיקות): 20,000–40,000 דולר.
4. ביטוח רפואי לפונדקאית (אם אין לה דרך אחרת לקבל כיסוי): 5,000–10,000 דולר או יותר, תלוי בפוליסה ובמצב הפונדקאית.
5. עלות תורמת ביציות בארה"ב (אם צריך): 10,000–20,000 דולר. תורמות בעלות “פרופיל מבוקש” (משכילות, מראה חיצוני מסוים) גובות אף יותר.
6. עלויות עו"ד בשתי המדינות (עבור ההסכם + רישום פסק הדין על הורות): 10,000–15,000 דולר.
7. עלות שהות בארה"ב לאחר הלידה + רישום דרכון אמריקאי לילד: משתנה מאוד, אבל כ-5,000 דולר להוצאות מחיה לחודש. לעיתים צריך להיות 3–6 שבועות במדינה עד קבלת המסמכים.
סך הכול: 100,000–150,000 דולר ואף למעלה מזה במקרים מסוימים.
פונדקאות בקנדה (מודל "אלטרואיסטי")
1. דמי ניהול סוכנות: 10,000–15,000 דולר קנדי (CAD). מכיוון שזה אלטרואיסטי, אסור לגבות “רווח”, אך סוכנויות יכולות לגבות עבור שירותיהן.
2. החזרים לאם פונדקאית על הוצאות (Medical/Travel): סביב 20,000–30,000 CAD. לרוב לא מקבלים "שכר" מעבר להחזר הוצאות.
3. עלות IVF ותרומת ביציות: 15,000–25,000 CAD.
4. עו"ד ורישום הורות: 5,000–10,000 CAD.
5. ביטוח רפואי לתינוק (כי הוא לא אזרח קנדי אם ההורים אינם תושבי קבע): 5,000–8,000 CAD, תלוי בפוליסה ובהתאמתה.
6. שהייה לאחר הלידה (1–2 חודשים): 3,000–6,000 CAD, תלוי בסוג הלינה והזמן הדרוש.
7. עלויות בדיקות נוספות או סיבוכים: מומלץ להכין רזרבה של 10,000 CAD למקרי חירום.
סך כולל: במקרים רבים מדובר בסביבות 70,000–90,000 CAD (כ-50,000–65,000 דולר אמריקאי), שזה זול יותר מברוב אזורי ארה"ב, אך זמן ההמתנה עד שמוצאים פונדקאית עלול להיות ארוך.
פונדקאות בקולומביה (מודל לא-מוסדר בחקיקה, אך מותר לפי פסיקות חוקתיות)
1. עלויות סוכנות/תיווך: 10,000–15,000 דולר (אמריקאי).
2. פיצוי לפונדקאית: 15,000–25,000 דולר. הסכום נמוך מארה"ב, שכן יוקר המחיה נמוך יותר.
3. עלות רפואית של הפריה ובדיקות: 10,000–15,000 דולר, תלוי בקליניקה.
4. עלויות עורכי דין, בעיקר לצורך רישום ההורות מול הקונסוליה הישראלית: 5,000–8,000 דולר.
5. ביטוח בריאות לאם הפונדקאית (תלוי בהסכם): 2,000–4,000 דולר.
6. שהייה בקולומביה עבור ההורים, כולל טיסות הלוך-חזור: 5,000–10,000 דולר (בהתאם למספר הנסיעות והתקופה). יש זוגות השוהים 4–8 שבועות בהמתנה למסמכי לידה ודרכון לתינוק.
7. סיכון משפטי מסוים: אף שישנה פסיקת בית משפט חוקתי, אין חקיקה פורמלית – ייתכנו שינויים עתידיים. אז כדאי להכין רזרבה של 5,000 דולר למקרים משפטיים בלתי צפויים.
סך הכול: 50,000–70,000 דולר, פחות מארה"ב אך עם פחות ודאות משפטית.
פונדקאות במדינות אחרות (הודו/נפאל/תאילנד) - לא רלוונטי כיום
בעבר, העלות יכלה להיות 20,000–40,000 דולר (נמוכה מאוד!), אך המדינות הללו סגרו את האפשרות לזוגות זרים בכלל, ובפרט לזוגות חד-מיניים. לכן, למרות שייתכן שיש סוכנים הטוענים "עדיין אפשר" – זהו הליך שאינו חוקי או על סף הלא-חוקי, ומאוד לא מומלץ.
בחירת הסוכנות לפונדקאות או תהליך עצמאי (או חיבור עם עמותות)
סוכנויות פונדקאות מציעות מעטפת מלאה: איתור תורמת ביצית (אם נדרש), איתור פונדקאית, בדיקות רפואיות, סידורי מגורים וליווי משפטי. מנגד, העלות גבוהה.
בישראל קיימות כמה סוכנויות פרטיות, וכן ישנה אפשרות להתנהל עצמאית מול המאגר של משרד הבריאות (המאפשר פונדקאות). עצמאות כזו דורשת מאמץ ביורוקרטי גדול יותר.
זוגות רבים מעדיפים לשכור סוכנות ידועה ובעלת מוניטין, כדי שחס וחלילה לא “ייפלו” על מקרה רשלני. אבל בודקים גם כיצד וכמה גובות עמלות.
בארה"ב, לעתים ניתן לבצע "עצמאי" (Independent Surrogacy), כלומר לאתר בעצמכם פונדקאית שמוכנה לשתף פעולה – אז חוסכים 10–20 אלף דולר של עמלת סוכנות. מאידך, יש יותר סיכון משפטי והליכים לוגיסטיים מורכבים.
בחירת עורך דין (מומלץ לפחות שניים – אחד בארץ ואחד בחו"ל)
ברור שכדאי לפחות עורך דין המתמחה בדיני משפחה ופונדקאות בישראל, שיוכל להסדיר צווי הורות, מבחני רקמות, והרשמת הילד במשרד הפנים. במקביל, אם עושים את התהליך בארה"ב או בקנדה, צריך עו"ד מקומי שמטפל בחוזה עם הפונדקאית, חוזה תרומת ביציות וכו'.
מבחינת עלויות, עורך דין ישראלי עשוי לדרוש 10,000–20,000 ש"ח לעבודה שוטפת לאורך כל התהליך, ואילו בחו"ל הסכום המקביל עשוי להגיע ל-5,000–10,000 דולר, תלוי בהיקף המעקב המשפטי.
חלק מהסוכנויות כוללות עו"ד כחלק מה"pakage" – אבל אז לפעמים אתם מפסידים עו"ד בלתי תלוי שמייצג רק את האינטרסים שלכם.
עבור זוג גברים, צריך להשיג ביצית. לעיתים יש בוחרים תורמת מוכרת (חברה, קרובת משפחה), אך לרוב דרך בנקי ביציות או סוכנויות ייעודיות, המציעות קטלוג תורמות עם פרופילים אישיים, תמונות, רקע גנטי ועוד.
בישראל אין שוק פעיל וממוסד של תרומת ביציות לאי-פוריות לגברים. לרוב, התורמות הן נשים אנונימיות בחו"ל. במדינות כמו ארה"ב, המחיר יכול להגיע ל-10,000–20,000 דולר, בעוד שבישראל (אם בכלל אפשרי) המחיר נע סביב 15,000–25,000 ש"ח אם זה מתאפשר, אך ההיצע מוגבל.
בדקו גם נושאי בדיקות רפואיות נרחבות: היסטוריה רפואית של התורמת, מחלות גנטיות, פאנל גנטי מורחב לבדיקת נשאות.
ההפריה החוץ-גופית (IVF): הכנת העוברים
לאחר שאספתם זרע ותורמת ביצית, מתבצעת הפריה במעבדה להפקת עוברים. לעיתים מפרים מחצית מהביציות בזרע של אחד ומחצית בזרע של האחר, או מערבבים.
מבחינת מימון, כל מחזור IVF עלול לעלות בין 10,000–20,000 דולר בארה"ב, או כ-10,000–15,000 ש"ח בישראל. במקרים של כישלון יש צורך לחזור על התהליך.
בחלק מהמקומות מציעים “תוכנית החזר” (Refund Program): משלמים סכום גבוה מראש, ואם אין הצלחה לאחר מספר מחזורים, מקבלים החזר חלקי.
חשוב לדעת שבאמריקה הלטינית או במזרח אירופה, מחירי IVF נמוכים יותר, אך סטנדרט הרפואה יכול להיות מעט שונה. יש לבדוק שיעורי ההצלחה ולקבל המלצות.
איתור אם פונדקאית מתאימה ובדיקות רפואיות-פסיכולוגיות
פונדקאית צריכה לעמוד בקריטריונים בריאותיים: להיות בגיל מסוים (בישראל 22–39), כבר ילדה בעבר (כדי למנוע סיכון רגשי במסירת התינוק), להיות ללא רקע נפשי בעייתי, וללא מחלות כרוניות קשות.
נוסף לכך, נערכות בדיקות פסיכולוגיות כדי לוודא שהיא מבינה את התהליך ואת השלכותיו הרגשיות, ושיש לה סביבה תומכת. כמו כן נבדקת מצבה הסוציו-אקונומי: שלא תלויה כלכלית בצורה קיצונית שעלולה לפגוע בה.
ברוב העולם (כולל ישראל) דורשים שהפונדקאית לא תהיה קרובת משפחה של אחד ההורים. בישראל הפונדקאית רצוי שתהיה בת אותה דת כדי למנוע שאלות הלכתיות לגבי יהדות התינוק. אך אם זה מתבצע בחו"ל, ייתכן שלא ניתן להבטיח זאת.
החוזה עם הפונדקאית (או ההסכם מול הוועדה הישראלית)
בישראל: על מנת להתחיל רשמית את ההיריון, צריך לאשר את ההסכם בכתב מול "הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים". ללא אישור הוועדה, הפונדקאות אינה חוקית.
בארה"ב או בקנדה: נחתם חוזה מפורט (Gestational Carrier Agreement) שמפרט את התנאים הכספיים, האחריות הרפואית, הוצאות אשפוז, פרטי ביטוח, והסדרת יחסים במקרה של בדיקות טרום-לידתיות, זיהוי מומים, הפלה במקרה הצורך ועוד.
מבחינת עלויות, בשלב זה מורגשים כבר תשלומים ראשונים לפונדקאית (בארה"ב או בקנדה), לעיתים 10%–20% מהסכום, וכן שכר הטרחה לעו"ד שעורך או בודק את החוזה (כ-5,000–7,000 דולר).
הטיפול הרפואי והחזרת העוברים
לאחר הסדרת החוזה, מבוצע (בזמן הנכון במחזור הפונדקאית) הליך החזרת העובר/ים (Embryo Transfer) לרחמה של הפונדקאית.
יש לצפות לכמה ימים של בדיקות דם ואולטרסאונד, עלויות נוספות למעקב (במדינות זולות יחסית זה עשוי להיות 1,000–2,000 דולר, בארה"ב אפילו יותר). בגישה הסטנדרטית מנסים להחזיר עובר אחד או שניים, תלוי במוסד הרפואי והסיכון לריבוי עוברים.
במקרה של כישלון בהשרשה, נדרשים סבבים חוזרים. לכן, ההורים צריכים להכין גם רזרבה תקציבית. יש קליניקות שמציעות “חבילה” הכוללת כמה סבבים.
מעקב ההיריון והבדיקות השונות
כל ההיריון נמשך כ-40 שבועות, שבמהלכם הפונדקאית עוברת בדיקות סקר: בדיקות גנטיות בהתחלה, שקיפות עורפית, סקירת מערכות, העמסת סוכר, ועוד. ההורים יכולים לקבל דיווחים שוטפים, ואולי אפילו להגיע פיזית לאולטרסאונד חשוב (אם הגיאוגרפיה מאפשרת).
בישראל ניתן לעקוב מאוד בצמוד, אבל בארה"ב או בקנדה, לרוב ההורים משוחחים וידאו עם הפונדקאית ורופא הנשים. עלות חלק מהבדיקות מכוסה על ידי ביטוח הבריאות, וחלקן דורשות תשלום נוסף (הורה מיועד או חברת הניהול משלמים).
בחלק מהמדינות יש יותר בדיקות שגרתיות; במדינות אחרות (קולומביה או גיאורגיה) יכולות להיות פחות בדיקות “מתקדמות”. משקיעים שרוצים לוודא סטנדרט גבוה מחפשים מרפאה מערבית מתקדמת.
ההתמודדות עם סיבוכי היריון והאפשרות להפלה
אחד הנושאים הרגישים ביותר: אם מתגלית בעיה רפואית בעובר, מי מחליט על הפלה? חוזה הפונדקאות בד"כ קובע שהזכות להחלטה ביד ההורים, אך הפונדקאית זכאית לסרב לבצע הפלה אם זה מתנגש באמונתה או בריאותה.
בישראל, הוועדה לעיתים תאשר הפסקת היריון רק אם יש אינדיקציה רפואית מוצדקת. בחו"ל, תלוי במדינה ובחוקיה – בארה"ב ניתן באופן כללי, אך חלק מהמדינות מגבילות הפלות לאחר שבוע מסוים.
חשוב שההורים המיועדים יבינו כי עלולים להיווצר קונפליקטים מוסריים, משפטיים וכספיים סביב סוגיות אלו. זה מה שעושה את התהליך פסיכולוגית מורכב מאוד.
ההיערכות ללידה והכנת מקום לינה להורים המיועדים
בקרבת מועד הלידה, ההורים מגיעים לעיתים למדינה בה מתבצעת הפונדקאות, כדי להיות נוכחים בלידה או לפחות להיות זמינים מיד אחריה. משקיעים לא פעם כמה שבועות בחו"ל – עלות מלונות, דירות Airbnb וכדומה.
בארה"ב/קנדה, הלידה מתבצעת בבית חולים מוסדר, עלות האשפוז מכוסה בחלקה על ידי הביטוח של הפונדקאית (אם יש כזה). אך לעיתים יש הוצאות חריגות, במיוחד במקרי ניתוח קיסרי, פגייה, וכו'.
ישנם זוגות שמביאים איתם איש מקצוע (יועץ רפואי/מיילד/ת) מישראל, אבל זה כרוך בהוצאות טיסה ושהייה נכבדות. חלקם מסתפקים במערכת הרפואה המקומית והצוות של המרפאה המטפלת.
הלידה עצמה: זכויות, הסכם עם בית החולים ותיעוד
יש בתי חולים בארה"ב שמתרגלים בהצלחה “לידה משותפת” שבה ההורים הגאים יכולים להיכנס לחדר הלידה (באישור הפונדקאית) ולחוות את הרגע. בקנדה יש לרוב גישה דומה.
בישראל, הסיטואציה עוד חדשה, אבל באופן עקרוני אפשר שההורים יהיו נוכחים אם האם הפונדקאית הסכימה לכך בהסכם.
מיד אחרי הלידה, ניתנים פרטים רפואיים, נבדקת בריאות התינוק, לעיתים הוא נשאר כמה שעות או ימים בבית חולים. ההורים לוקחים אחריות מיידית ברגע שמותר להם. חשוב לוודא שמסמכי השחרור, הרישום בבית החולים, והכרת היילוד תואמים להורות שלכם.
רישום חוקי: מעמד הילד, אזרחות והחזרת התינוק לישראל
בישראל, כדי להוציא דרכון או אזרחות, צריך צו הורות פסיקתי או תביעת הצהרת הורות בבית המשפט לענייני משפחה (אלא אם עשיתם את התהליך לחלוטין דרך הוועדה). יש צורך לעיתים בבדיקת רקמות כדי להוכיח את הקשר הגנטי לאחד האבות.
בארה"ב: במידה וזו פונדקאות שנעשתה במדינה תומכת, יוצא אישור לידה שמציין את שמות שני האבות כהורים, ללא האם. כלומר, שמכם מופיע על תעודת הלידה (Birth Certificate). זה מקל בהנפקת הדרכון האמריקאי, אם אחד האבות אזרח או אם חוקי המדינה מאפשרים. אך בכל מקרה, מול ישראל, עדיין צריך תהליך משפטי להשגת דרכון או ויזת כניסה לילד, ואז רישומו לאזרחות ישראלית.
במדינות כמו קולומביה או מקסיקו, גם יש דרכים להנפיק תעודת לידה עם שני אבות, אבל התהליך בירוקרטי. לעיתים, בכל זאת, צריך לשכור עו"ד מקומי ולהגיש עתירה שיפוטית לקבל צו לידה.
זוגות שמבצעים פונדקאות במדינה שלא מכירה בזוגות חד-מיניים עשויים להיאלץ לרשום את הילד תחילה רק על שם האב הגנטי, ואז לעבור תהליך אימוץ/הכרה של האב השני בהמשך.
החזרה לארץ והקליטה הראשונית
לאחר סיום סידורי המסמכים והדרכון ליילוד, ההורים חוזרים לארץ עם התינוק. יש לוודא שהמסמכים השונים (תעודת לידה, אישורים רפואיים) מתורגמים כנדרש. לפעמים מדובר בכמה שבועות עד חודשים.
מבחינת ביטוח בריאות ורישום לקופת חולים, יש לבצע זאת מיד עם ההגעה ארצה כדי לקבל מעקב רפואי מסודר. זאת כי לתינוק אמנם יש אזרחות ישראלית, אך צריך לעדכן את הפרטים במשרד הפנים והרווחה.
מבחינת חופשת לידה וקצבאות, המוסד לביטוח לאומי, לאחר פסקי דין ובג"ץ, מכיר בזכויות להורים גברים בהליך פונדקאות (כגון מענק לידה, חופשה בתשלום). אם זה זוג, ניתן לחלוק את תקופת הלידה. אם זה הורה יחיד, הוא זכאי לחופשת לידה יחידנית.
ההתאקלמות והמעקב הרפואי של הילד
בשבועות הראשונים לאחר שחוזרים, יש לבדוק מרפאות טיפת חלב או רופאי ילדים, לעדכן ולחסן את התינוק במידת הצורך. אם מדובר בהורים יחידניים או זוגות, מומלץ להיעזר במערכות תמיכה (משפחה, חברים) כדי להתמודד עם העומס.
חלק מהזוגות מוצאים שקיימות קבוצות הורים להט"ביות שעוזרות בשיתוף מידע, חוויות, והתמודדות עם שאלות כמו “איך מספרים למשפחה המורחבת?” או “איך מדברים על דמות האם?”
עומס כלכלי: אחרי כל ההשקעה בתהליך, צריך לוודא שיש תכנון כלכלי ומקורות הכנסה מספקים לטיפול בילד. הוצאות גידול תינוק עשויות להוסיף עוד אלפי שקלים בחודש (מעון, מטפלת, ציוד ועוד).
העתיד: הרחבת המשפחה, אחים עתידיים, שאלות הלכתיות ועוד
יש זוגות שמבקשים ילד נוסף באותו מסלול. הם לעיתים מנצלים את העובדה שיש עוברים מוקפאים שנותרו מה-IVF הראשון. זה מאפשר לחסוך עלויות מסוימות ולקצר את הזמן.
אם תרצו להבטיח "אחים גנטיים", כדאי לחשוב מראש לשמור עוברים מאותה תרומת ביציות. יש זוגות ששוקלים גם פונדקאית זהה, אך זה תלוי בהסכמתה.
שאלת היהדות של הילד: לפי ההלכה, אם האם הפונדקאית לא יהודייה, הילד אינו יהודי הלכתית. יש זוגות שעורכים גיור. גיור אורתודוכסי מחייב את בית הדין להשתכנע שיגדל בבית דתי, דבר מורכב עבור זוג גברים. ישנן גם אפשרויות גיור רפורמי או קונסרבטיבי שיכולות לפתור את הרישום האזרחי, אך לא בהכרח מוכרות ברבנות.
היבטים נוספים: מדוע פונדקאות הופכת פופולרית כל כך בקהילה ההומוסקסואלית הישראלית
שיעור הפריון הגבוה בישראל והלחץ החברתי: החברה הישראלית שמה דגש על "משפחתיות" ועל ילדים. גם זוגות גברים חשים רצון חזק להורות, ויש מקובל להיות אב ולא רק "קרייריסט".
מאבקים קודמים: במשך שנים, זוגות הומוסקסואלים נאלצו להיאבק בזכויות בסיסיות כמו אימוץ ופונדקאות. ההצלחה בעשור האחרון הביאה לריבוי אפשרויות והסרת חלק מהחסמים החוקיים.
מעמד כלכלי של חלק מהלהט"ב המשגשג: יש זוגות גברים (שניהם עובדים בהייטק או במשרות בכירות) שמסוגלים לממן את התהליך היקר. זה הופך את פונדקאות לחזון ממשי.
אפשרות לשמירה על הקשר הגנטי: פונדקאות מאפשרת שיהיה לפחות אב אחד שהוא ההורה הביולוגי, וזה משמעותי עבור חלק מהזוגות שאינם רוצים "לערב" אם שותפה בגידול.
בחירת עו"ד פונדקאות ישראלי – ודאו שיש לו ניסיון ספציפי בליווי זוגות גאים, כולל בקשות לוועדה ובתי משפט.
בחירת עו"ד מקומי אם בחו"ל – לדוגמה, בארה"ב או בקנדה, עו"ד שמכיר את חוקי ההורות באותה מדינה, איך מוציאים תעודת לידה עם שני אבות.
סוכנות פונדקאות או תיווך – בידקו מוניטין, שנות ותק, כמות הלידות המוצלחות בשנה, רמת תמיכה רגשית, והאם יש להם "Matching system" יעיל לאיתור פונדקאיות.
רופא פוריות (REI) – מומחה ל-IVF שיבצע את ההפריה והחזרת העוברים, preferably עם אחוזי הצלחה גבוהים בזוגות גברים.
יועץ Genomic – יכול לבדוק את הגנים של שניכם ושל התורמת לאיתור מחלות תורשתיות או נשאות בעייתית.
פסיכולוג/עובד סוציאלי – מוסמך בתחום להט"ב, המתמחה בהכנה רגשית להורות באמצעות פונדקאות.
יועץ פיננסי – שיעזור לתכנן איך לממן את הפרויקט (משכנתא, הלוואה, חיסכון הוני וכו'), ואיך לשלב את זה בחייכם מבלי לקרוס כלכלית.
רו"ח לענייני מיסוי בינלאומי – כדי להבין את חבות המס בארה"ב/קנדה ובישראל, ולעזור בפתרונות יצירתיים להקטנת כפל מס.
מומחה ביטוח בריאות – במיוחד אם הפונדקאות בארה"ב או בקנדה, צריך פוליסה לפונדקאית או לתינוק במקרה של סיבוכים בלידה.
מתורגמן/ת (אם הפעולה נעשית במדינות לא-אנגלוסקסיות) – קולומביה, למשל, השפה הרשמית ספרדית, וזה עלול להפריע לתקשורת ברמה משפטית.
נוטריון לתרגום מסמכים – צריך לתרגם חוזים, תעודות לידה, צווים משפטיים ועוד, ובאופן מוכר רשמית.
מנחה קבוצת הורים להט"ב – חלק מהזוגות מוצאים עזרה רגשית עצומה בקבוצות תמיכה מקומיות, המסייעות לפני ההיריון, במהלכו ואחריו.
רופא ילדים (לקראת החזרה לארץ) – כדאי לגבש קשר עם רופא ילדים בארץ מבעוד מועד, להכין את כל החיסונים והביקורות ברגע שהילד מגיע.
סוכני נסיעות מנוסים בתינוקות – לעיתים מתגלים קשיים בהטסת תינוק בן יומו, צריך דרכונים, אישורי רופא לטיסה, כרטיסים גמישים. עדיף סוכן שמכיר את הנושא.
מלווה לוגיסטי מקומי (אם זה בחו"ל) – מישהו שמסייע בהתנהלות מול בתי חולים, בתי מרקחת, מוסדות רישום לידה וכד’, כדי לא לבזבז זמן וכסף.
היתרונות: למה בכל זאת פונדקאות להומוסקסואלים נהיית נפוצה?
מספקת ודאות מלאה בהורות, בניגוד להורות משותפת עם אם ביולוגית העלולה לתבוע משמורת או השפעה גדולה בחיי הילד.
מאפשרת לפחות לאחד האבות קשר גנטי ישיר לילד, מה שרבים רואים כתועלת חשוב.
תהליכי האימוץ הבינלאומיים לזוג גברים הם כמעט בלתי אפשריים מסיבות פוליטיות, כך שפונדקאות היא often the only route.
למרות כל הדיון בעלויות והשלבים, רבים מעידים שזו חוויה מדהימה שמאפשרת להם סוף סוף להגשים את חלום האבהות באופן אישי.
החסרונות: אילוצים, עלויות גבוהות וסיכונים של פונדקאות להומוסקסואלים
עלות כלכלית עצומה, שלפעמים מגיעה ליותר מחצי מיליון ש"ח בארץ, או מעל 100,000–150,000 דולר בארה"ב.
מורכבות משפטית, ביטוחית ומיסויית, במיוחד למשפחות שמבצעות את התהליך מעבר לים.
חשיפה לאירועים בלתי צפויים, כגון הפלות, לידות מוקדמות, הוצאות טיפול רפואי גבוהות, סכסוכים עם הפונדקאית סביב הפלה פוטנציאלית או אורח חייה במהלך ההיריון (שתייה, עישון וכד’).
נדרש הליך בירוקרטי ארוך להשגת מעמד חוקי של הילד, כולל בדיקת רקמות, צו הורות או אימוץ עבור האב השני (כשהרצון הוא ששני בני הזוג יופיעו כהורים במערכות השלטון הישראלי).
פונדקאות להומוסקסואלים תהליך מורכב
פונדקאות להומוסקסואלים אינה רק טכנית – זו דרך מורכבת להגשמת חלום האבהות, דורשת כוחות נפשיים וסבלנות ביורוקרטית, יחד עם יכולת כלכלית איתנה. גם אחרי שהילד נולד, יש סוגיות של התאקלמות חברתית ותרבותית (“איך המשפחה המורחבת מקבלת את הילד?”, “מה אומרים בגן?”), ניהול רישום דתו של הילד ועוד שאלות מוסריות, אך רבים מעידים שזו חוויה מספקת. על אף המכשולים, גברים הומוסקסואלים בכל רחבי העולם, ובפרט בישראל, בוחרים במסלול הזה ונהנים מכך שיש להם אפשרות ממשית ומשפטית להיות הורים, עם כל האתגרים והאושר הכרוך בכך.
צ'אט ישיר עם עורך דין
054-4705733 חיוג לעו"ד מאיה רוטנברג
פרסומים אחרונים בעיתונות