עלות אפוטרופוס | בקשת אפוטרופוס לפסיקת שכרה בגין 14 שנים בהן שימשה בתפקיד

 

1.     לפני בקשה לפסיקת שכר שהגישה המבקשת, שהייתה אפוטרופוס על גופו ורכושו של אחיינה מר XXXXXX ז"ל (להלן: "XXXX" או "המנוח") מיום מינויה 20.11.2008 ועד פטירתו של המנוח ביום 1.3.2022. 

 

2.     ב"כ היועמ"ש, המשיב הישיר לבקשה זו, תמך בבקשה ובתגובתו ציין כי המבקשת הגישה דו"ח סופי, הדו"ח נבדק ואין צורך בהשלמות. עוד צוין כי במשך כל תקופת האפוטרופסות לא שולם שכ"ט למבקשת.

 

3.     ב"כ היועמ"ש סבר כי יש לצרף את יורשיו של המנוח כצד להליך על מנת לקבל עמדתם וזאת נוכח גובה סכום השכר לו זכאית האפוטרופוס בהתאם לתקנות – סך של 166,111 ₪.

 

4.     בתגובתו ציין ב"כ היועמ"ש כי ככל ותעלה טענת התיישנות בגין חלק שכר הטרחה שנובע מהתקופה שקדמה לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, יש לבחון אותה בראי הוראות סעיף 12 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 הקובע החרגה של תקופתה ההתיישנות כך ש"בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היה התובע אפוטרופוס של הנתבע או נתון לאפוטרופסותו" וכן על פי פסק הדין שנפסק בבית המשפט העליון בענין בע"מ 5376/05 מיום 5.7.2006 פורסם במאגרים (להלן: "פס"ד פלוני"). 

 

5.     ביום 27.9.23 התקיים דיון אליו הוזמנו יורשיו של XXXXX. מדובר ב – 6 אחים מתוכם 2 אחים תמכו בבקשת האפוטרופוס, שהיא כאמור דודה של המנוח ואינה יורשת שלו, 4 אחים התנגדו.

 

6.     בתום הדיון, ולאחר שהתברר בדיון עצמו כי האפוטרופוס טיפלה בXXXXבמסירות רבה, שנים ארוכות מאד, כאשר אותם אחים שהתנגדו לבקשה, זולת האח XXXX, כמעט ולא היו בקשר עם המנוח, קבעתי אין כל עילה למנוע מהמבקשת את השכר המגיע לה בדין ובפרט שב"כ היועמ"ש תמך בבקשה. יחד עם זאת, לאור טענת ב"כ הנתבעים כי אין לפסוק שכר טרחה בגין תקופה שקודמת לתקופת ההתיישנות, קבעתי כי בסוגיה זו בלבד יסכמו הצדדים את טענותיהם.

 

תמצית טענות המשיבים

 

7.     הבקשה הוגשה על ידי המבקשת רק ביום 18.1.23 ולאחר שהתברר למבקשת כי היא אינה יורשת על פי דין של המנוח. הבקשה הוגשה בחוסר תום לב מוחלט.

 

8.     החלת סעיף 12 לחוק ההתיישנות לא יעשה באופן אוטומטי ועל בית המשפט לבחון החלתו בכל מקרה שיובא בפניו. ככל שיתברר כי השיהוי בהגשת הבקשה לשכר טרחה לא נעשה בתום לב כי אז, לא יאפשר בית המשפט ניצול לרעה של הסעיף ויורה כי הוא לא יחול במקרים המתאימים.

 

9.     לשיטת המשיבים המבקשת נהגה בחוסר תום שעה שהגישה את הבקשה לשכר טרחה רק לאחר שהתברר לה כי היא אינה יורשת על פי דין ובכך גילתה את חוסר תום ליבה.

 

תמצית טענות המבקשת

 

10.  המבקשת לא הגישה בקשה לשכר טרחה מאחר וכלל לא ידעה כי היא זכאית לשכר. המבקשת טיפלה שנים ארוכות במנוח והיה זה טיפול מסור שדרש כוחות רבים, הן של גוף והן של נפש, מאחר והמנוח היה חולה סיעודי מורכב שנדרש לסיוע בכל פעולות היום יום.

 

11.  המתנגדים לבקשה היו אלה אותם אחים שניתקו עצמם מהמנוח, לא סייעו בדבר בטיפולו ולא היו איתו כלל בקשר. שני האחים שסייעו למבקשת, האחות XXXX שהתגוררה עם המנוח בדירה והאח XXXX, העידו כי הטיפול של המבקשת במנוח היה מסור ביותר וכי היא זכאית למלוא שכר הטרחה בגין טיפולה ארוך השנים במנוח.

 

12.  הכלל בפסיקת שכר הטרחה הוא שכר מלא עבור כל השנים ללא הפעלת התיישנות, כאמור בסעיף 12 לחוק. היוצא מהכלל הוא הפעלת התיישנות, על אף האמור בסעיף 12 לחוק, אך זה ייעשה רק במקרים חריגים של חוסר תום לב מצד האפוטרופוס, דבר שכלל לא התרחש במקרה דנן.

 

דיון והכרעה

 

13.  לאחר עיון בטענות הצדדים כפי שעלו מסיכומיהם אין כלל ספק כי דין הבקשה לקבלת מלוא שכר הטרחה להתקבל.

 

14.  הכלל, כפי שצוין לעיל, הוא כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא מנין הזמן שבו המבקשת שימשה כאפוטרופוס (סעיף 12 הנ"ל). מכאן שעל פי החוק, כפשוטו וכלשונו, כל התקופה בה שימשה המבקשת כאפוטרופוס אינה נמנית לצורך חישוב תקופת ההתיישנות. מאחר והבקשה הוגשה פחות משנה מאז סיום תפקידה של האפוטרופוס, עם פטירתו של המנוח, אזי ברי כי הבקשה הוגשה במועד ואין מקום להחיל התיישנות על מקרה זה וממילא זכאית המבקשת לשכר בגין כל התקופה בה שימשה כאפוטרופוס.

 

15.  הטענה כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב שעה שהגישה את הבקשה רק לאחר שהתברר לה כי אינה יורשת על פי דין היא טענה שנטענה ללא כל ביסוס ולמען האמת אין בה כל הגיון פנימי. ראשית, מדוע שהתחשוב המבקשת, דודה של המנוח, כי היא יורשת על פי דין כאשר ישנם קרובי משפחה ממעגל יורשים קרוב יותר. שנית, גם אם נניח כי כך הדבר והמבקשת הגישה בקשה לאחר שהוגשה הבקשה לצו ירושה, האם הדבר מלמד על חוסר תום לב מצידה ? אין כל ראיה לכך ומדובר בטענה חסרת כל משקל שאין לקבלה.

 

16.  המבקשת טענה כי כלל לא ידעה שהיא זכאית לשכר ועל כן לא הגישה בקשה קודם לכן. התרשמתי מהמבקשת כי גרסתה היא גרסת אמת. המבקשת נטלה על עצמה תפקיד קשה ותובעני שכלל טיפול באדם סיעודי מורכב והיא עשתה כן במשך שנים רבות ובמסירות רבה. גם האח XXXX, היחיד מבין האחים המתנגדים שהיה בקשר כלשהו עם המנוח, ציין כי "אין מחלוקת שהיא טיפלה בו ועזרה לו וצריכה לקבל על זה תשלום" (ע' 4 ש' 10).

 

17.  עוד ייאמר, ומעבר לנדרש, כי בפס"ד פלוני הנזכר לעיל ושעליו נסמך ב"כ המשיבים, המתנגד לפסיקת שכר הטרחה מעבר לתקופת ההתיישנות היה האפוטרופוס הכללי, לא כך בענייננו. במקרה דנן האפוטרופוס הכללי דווקא תמך בבקשה ועמדתו היא שהמבקשת זכית למלוא שכרה לאחר שמילאה את תפקידה במשך שנים ארוכות וללא רבב.

 

18.  לאור כל האמור לעיל אני מקבל במלואה את הבקשה לתשלום שכר הטרחה שהוגשה על ידי המבקשת. לאור העובדה כי חלק משכר הטרחה כבר נפסק בהחלטה מיום 27.9.23 הרי שהשכר שנותר לתשלום הוא בגין השנים שקדמו לשנת 2015 בסך כולל של 76,780 ₪. הסכום ישולם למבקשת מתוך חשבונו של המנוח.

 

19.  לאור התוצאה אליה הגעתי אני מורה כי המשיבים 2,3,5,7 ישלמו למבקשת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ. נוכח מצב החירום השורר בארץ ישולם הסכום בתוך 45 יום מסיום תקופת החירום.

 

20.  המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את התיק.

 

פסק הדין ניתן לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה.

 

 

 

ניתן היום,  כ"א חשוון תשפ"ד, 05 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.