השופט אריאל ממן: החלטה למחיקת תובענה להחלפת אפוטרופוס ולחיובו בנזקים שנגרו לכאורה לאדם שמונה לו אפוטרופוס (א"פ 43626-09-20)
בפני תובענה במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב-1962 (להלן ״החוק״), במסגרתה עתרו המבקשות להורות על הפסקת מינויו של המשיב 2 כאפוטרופוס לרכושה של המשיבה 1 והחלפתו במבקשת 2.
2. כמו כן, בפני בקשת המשיבים לסילוק התובענה על הסף, מחמת מעשה בית דין וכן מחמת שהתובענה טורדנית והוגשה תוך שימוש לרעה בהליכי ביהמ״ש.
3. בסמוך להגשת תובענה זו, הוגשה על ידי המבקשות בשם הקטין, תובענה למזונותיו (תמ״ש 49063-12-20).
4. המבקשת 1, גב׳ פלונית (להלן: "המבקשת") מונתה כאפוטרופסית לענייניו הרפואיים והאישיים של בנה של המשיבה 1, הקטין ב׳ (להלן: "הקטין") אשר מתגורר עם המבקשת בארצות הברית.
5. המבקשת 2, הגב׳ אלמונית (להלן: ״המבקשת 2״) מונתה כאפוטרופסית על רכושו של הקטין ועל פי כתב הבקשה, מבוקש למנותה כאפו׳ גם על ענייניה הרכושיים של המשיבה 1.
6. המשיבה 1, גב׳ פלונית, היא אמו של הקטין (להלן: "האם").
המשיב 2, מר פלוני (להלן: "המשיב") הוא אחיה של האם אשר מונה כאפוטרופוס על גופה ורכושה של האם.
7. בתביעתן, עותרות המבקשות כי ביהמ"ש יעשה שימוש בסע׳ 61 לחוק ויורה על פיטורי המשיב, שכן לשיטתן, המשיב לא מילא את תפקידו כראוי וכן עתרו להורות על חיוב המשיב במלוא הנזקים שנגרמו כתוצאה ממחדליו ומעילתו בתפקיד, בהתאם לסע׳ 57 לחוק.
8. בנימוקי התובענה נטען כי לנוכח כך שהמשיב משמש כאפוטרופוס על ענייני האם, רובצת על כתפיו חובה לדאוג גם לענייניו של בנה, הקטין, לרבות דאגה לרכושה של האם, שעתיד להגיע לידי הקטין בבוא העת.
9. עוד טענו המבקשות כי המשיב שילם במשך 12 חודשים סך של 16,000 ₪ למזונות הקטין, מתוך כספים ורכוש של האם, אולם בחודש אוקטובר 2015 הפחית את התשלום על דעת עצמו לסך של 8,000 ₪ והוסיפו לטעון שהמשיב לא הגיש פרטות או דיווחים מטעמו לאפוטרופוס הכללי ולא השכיר את נכסי המקרקעין שבבעלות האם. כמו כן לא הועברו על שמה של האם נכסים השייכים לה, באופן הפוגע גם בזכויות הקטין.
10. המשיבים 1 ו-2 ביקשו לסלק את התובענה על הסף, תוך חיוב המבקשות בהוצאות לדוגמא ממקורותיהן שלהן ולא מנכסי הקטין.
11. בכתב הגנתם, הפנו המשיבים להחלטת המותב הקודם- כב׳ השופטת כרמית חדד, מיום 11.11.2019 בהתייחס לתובענה קודמת שהגישו המבקשות (במסגרת א"פ 23779-02-19), בה עתרו לסעדים דומים, המבוקשים גם עתה.
12. המשיבים 1 ו-2 הכחישו את טענות המבקשות, הן ביחס למחדלים לכאורה של המשיב 1 בטיפול ברכושה ובנכסיה של האם והן ביחס להסכמה לתשלום דמי מזונות גבוהים לקטין.
13. כאמור, ביום 18.11.2020 הגישו המשיבים בקשה לסילוק התובענה על הסף וביום 7.1.2021 ניתנה החלטת ביניים של כב׳ המותב הקודם (כב׳ השופטת פאני כהן גילת) במסגרתה לא מצאה כי יש לנקוט בסעד כה קיצוני ולנעול שערי בית המשפט בפני המבקשות ולהורות על סילוק התובענה על הסף. אולם מצאה, כי על מנת להשיג האיזון בין זכויות המבקשות לזכויות המשיבים, תפקדנה המבקשות ערובה בסך 10,000 ש״ח להבטחת הוצאות המשיב כתנאי להמשך בירור ההליך.
14. ביום 24.5.2021 הוגש תסקיר עו״ס לסדרי דין, במסגרתו סברה העו״ס כי מקורן של מרבית טענות המבקשות כלפי תפקודו של המשיב בחוסר תקשורת בין הצדדים.
15. עוד ציינה העו״ס כי הבקשה למינויה של המבקשת 2 כאפוטרופוסית על ענייניה הרכושיים של האם, עלולה ליצור ניגוד עניינים, בהיותה אפוטרופוסית של הקטין.
16. עוד הוסיפה העו״ס כי בדיקתה מעלה שהמשיב עושה כמיטב יכולתו על מנת לטפל בצרכיה של האם, בכל המישורים ומהווה אפוטרופוס מיטיב לאחותו ומשכך המליצה על הותרת האפוטרופסות על כלל ענייניה של האם בידי המשיב.
17. ביום 6.7.2021 הוגשה הודעה מטעם ב״כ היועמ״ש במשרד האפוטרופוס הכללי, במסגרתה ציין כי נכון למועד הגשת ההודעה, המשיב 2 משתף עמו פעולה, זאת הגם שחסרים מספר מסמכים ואסמכתאות, שבגינם ביום 6.7.2021 נשלחה על ידו דרישת מסמכים.
18. ביום 14.7.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים, במהלכו שבו הצדדים ועו״ס לסדרי דין על עמדותיהם וטענותיהם.
19. המבקשות ביקשו לטעון כי העובדה שהמשיב משתהה בהעברת המסמכים והדיווחים לאפוטרופוס הכללי מהווה כשל מהותי בתפקודו של המשיב וזאת גם לצד הטענות להתרשלות בניהול רכושה של האם.
20. המבקשות התקשו להסביר מה שינוי הנסיבות שחל מהיום בו ניתנה החלטת המותב הקודם ואישרו כי הלכה למעשה, כל טענותיהן בהליך זה, הובאו גם בפני המותב הקודם וזאת הגם שהסבירו כי טענותיהן בעבר נטענו בעלמא ובטרם מוצו ההליכים מול האפוטרופוס הכללי ואילו כעת, לשיטתן בשלה העת לברר את התובענה.
21. המבקשות אף לא ראו ניגוד עניינים בעתירה למנות את המבקשת 2 כאפוטרופוסית על רכושה של האם, בו בזמן שהמבקשת 2 מנהלת בשם הקטין תביעה למזונות נגד אמו.
22. המשיב 2 ביקש לאמץ את המלצות התסקיר וב״כ היועמ״ש אף היא המליצה על המשך מינויו של המשיב 2 כאפוטרופוס על כלל ענייניה של האם.
23. בעדותה בבית המשפט שבה עו״ס לסדרי דין על עמדתה וציינה שוב כי ניכר שהמשיב מקיים את תפקידו במסירות, אהבה ודאגה ולדבריה <עושה עבודה מעולה ומגיע לו רק כל הכבוד"(עמי 12, שו׳ 29-30 לפרוטוקול מיום 14.7.2021).
24. אשר על כן ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועו״ס לסדרי דין ועיינתי בכל אשר בפני, אני סבור כי יש להורות על מחיקת הבקשה להחלפת אפוטרופוס וזאת מהנימוקים המפורטים להלן;
25. ראשית, אני סבור כי טענות המבקשות, שבגינן מבוקש להורות כעת על החלפת האפוטרופוס הועלו על ידן בפני כב׳ המותב הקודם, אשר ביום 11.11.2019 דחה בקשה למתן הוראות.
26. לא עלה בידי המבקשות להסביר מה השתנה מהמועד בו ניתנה החלטת כב׳ המותב הקודם ועד עתה. אשר על כן וגם אילו היה מדובר בטעם יחיד, דומה שדי היה בו על מנת להורות על מחיקת הבקשה, שכן בענייננו קיים מעשה בית דין, מכוח החלטה חלוטה של המותב הקודם, כמפורט לעיל [ראו: ע״א 1041-97אבי סררו נ׳ נעלי תומרס בע״מ (24.2.2000), פ״ד נד(1) 642].
27. אלא שאני סבור כי לא רק מטעם זה יש להורות על מחיקת הבקשה.
28. גם לו היה בפי המבקשות טענות חדשות, הרי שלנוכח המלצות עו״ס לסדרי דין ועמדת ב״כ היועמ״ש, דומה כי אין בהן כדי ללמד על פגם מהותי בתפקודו של המשיב, המצדיק את החלפתו.
29. ככל שיש ממש בטענה לפיה העיכוב בהגשת הדו״חות והפרטות מהווה עילה להפסקת המינוי שניתן למשיב, הרי שבחינת טענה זה מצויה בתחום אחריותו של המשיב 3, אשר אינו סבור כי יש בגין כך להורות על ביטול המינוי, זאת במיוחד לנוכח דברי המשיב 3 עצמו, בתגובתו מיום 6.7.2021.
30. כאמור, עו״ס לסדרי דין אשר בחנה את טענות המבקשות, סברה אף היא כי המשיב מקיים היטב את חובתו כאפוטרופוס וכי המשך מינויו הינו לטובת האם.
31. עקרון העל המנחה בסוגיה זו הינו עקרון "טובת האדם" שממנים לו אפוטרופוס, המחייב בחינה אובייקטיבית של המציאות הקיימת ע״י זיהוי צרכי האדם הזקוק למינוי אפוטרופוס וזיהוי המועמד אשר יספק מענה הולם לצרכים אלו.
32. סעיף 35 לחוק קובע:
"בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות הע3ין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו".
33. סעיף 80 לחוק מגדיר "טובתו של אדם- מכלול הזכויות, האינטרסים והצרכים של האדם"
34. ההגדרה עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 33(א)(4) שללא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם.
35. עיון בטענות המבקשות מלמד כי בקשתן הוגשה בעיקר בכובען כאפוטרופסיות של הקטין עצמו ועיקר טענתן נעוצה בכך שבבוא העת (כפי הנראה לאחר אריכות ימים ושנים של האם), הקטין עתיד לקבל את כספיה של אמו ומאחר שהמשיב אינו משקיע כדבעי את כספי האם, נזקים לכאוריים אלה ייגרמו בעתיד נזקים לקטין, יש בכך כדי להורות על ביטול המינוי שניתן למשיב. מטעם זה התבקש ביהמ״ש להורות גם על חיובו של המשיב בנזקים הלכאוריים שנגרמים לרכושה של האם.
36. אלא שאין ממש בטענה זו. בחינת טובתו של האדם שמונה לו אפוטרופוס צריכה להתבצע בראי טובתו האישית שלו ושלו בלבד. על כן אני סבור שגם מכוח טענה זו, אשר נטענה ללא סימוכין ובניגוד לעמדת עו״ס לסדרי דין וב״כ היועמ״ש, אין עילה להורות על ביטול מינויו של המשיב.
37. זאת ועוד, הוי ידוע כי לצורך בחינת טובתו של אדם שממנים לו אפוט׳ נעזר בית המשפט, כדבר שבשגרה, במומחים שונים.
38. תסקיר עו״ס לסדרי דין הינו אחד הכלים המובהקים שיש לבית המשפט בתיקי אפוטרופסות לבחינת טובתו של אדם שממנים לו אפוט׳ ואף במקרה זה התסקיר ועדות העו״ס סייעו לשפוך אור על טובתה של האם.
39. בפסיקה נקבע כי בדרך כלל חוות דעתו של מומחה שמונה ע״י בימ״ש תאומץ על ידו, אלא אם ישנה סיבה משמעותית ובולטת לעין שלא לעשות כן.
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן״ (ע״א 293/88חב׳ יצחק ניימן להשכרה בע״מ נ׳ רבי [פורסם בנבו]).
בענייננו, לא מצאתי טעם של ממש לסטות מעמדת עו״ס לסדרי דין.
40. לחוות הדעת של מומחים האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית, שכן הינם אובייקטיבים בהשוואה לבעלי הדין עצמם [ראו: רע״א 4575/0000פלונית נ׳ אלמוני, פ״ד נה)2) 321 (2001, עמי 331 וראו גם: בג״צ 5227/97דויד נ׳ בית הדין הרבני הגדול ([פורסם בנבו], 15.9.98), פסקה 13 ובג״צ 4238/03לוי נ׳ בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ״ד נח)1) 481, 488 (2003)].
41. מלבד האמור, אני מוצא כי יש ממש בטענה כי מינויה של המבקשת 2, כפי המבוקש, עלול להעמיד אותה במצב של ניגוד עניינים מובהק, באופן העומד בסתירה להוראות סע׳ 67ד)ג) לחוק, שכן נהיר כי לא בהכרח שתהיה הלימה באופן חלוקת המשאבים בין טובתה של האם לטובת בנה.
42. די בכך כי במסגרת ההליך הקשור, המבקשות עצמן עותרות (בשמו של הקטין) לחייב את האם בתשלום דמי מזונות גבוהים, על מנת ללמד כי לא ניתן לקבל את הבקשה למינויה של המבקשת 2 כאפוטרופוסית גם על ענייניה של האם, לנוכח ניגוד העניינים המובהק בסוגיה זו.
43. משכך ושעה שלא הוצע אפוטרופוס חלופי קרוב אחר מלבד המבקשת 2, שאותה לא ניתן למנות, כאמור, הרי שגם מטעם זה דין הבקשה להידחות.
44. בשולי הדברים אומר כי הטענה למינוי גורם חיצוני כאפוטרופוס על רכושה של האם, נטענה כלאחר יד במסגרת הדיון ולא נסמכה אף היא על צורך של ממש ועומדת בסתירה לעמדת עו״ס לסדרי דין וב״כ היועמ״ש.
45. על פי הפסיקה, יש להעדיף מינוי של בן משפחה על פני גורם חיצוני (ראו: א״פ (נצרת) 5691/04ז.ק. נ׳ הקרן לטיפול בחסויים, פסק דין מיום 17.4.2011, [פורסם בנבו]; א״פ (נצרת) -226202-12היועץ המשפטי לממשלה נ׳ פ.כ, פסק דין מיום 22.8.2012 [פורסם בנבו]; והשוו א״פ (אשדוד) 54920-05-17ב׳ ואח׳ נ׳ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח׳, פס״ד מיום 15.6.2020 [פורסם בנבו]) וכך אני סבור שיש לעשות גם בענייננו.
46. מאותם נימוקים אני מוצא למחוק גם את הסעד של חיוב המשיב בנזקים הלכאוריים שנגרמו, לשיטת המבקשות, כתוצאה ממחדליו ומעילתו בתפקיד.
47. לנוכח האמור, מורה על מחיקת הבקשה.
המזכירות מתבקשת לסגור את התיק.
48. משהגעתי לכלל מסקנה זו ובשים לב לסע׳ 18 להחלטת כבי המותב הקודם מיום 11.11.2019 (במסגרת א״פ 23779-02-19), אני מחייב את המבקשות בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ₪, שישולמו למשיבים מתוך הכספים שהופקדו בקופת ביהמ״ש ביום 3.2.2021, ע״פ החלטה מיום 7.1.2021.
49. ההחלטה מותרת בפרסום, בהשמטת שמות הצדדים ופרטים מזהים ובכפוף לשינויי עריכה.
ניתנה היום, י״ב אלול תשפ״א, 20 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
בית משפט לענייני משפחה בקריית גת
א׳׳פ 43626-09-20 פלונית ואח׳ נ׳ פלונית ואח׳
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופט אריאל ממן
מבקשות 1. פלונית
2. אלמונית
נגד
משיבים 1. פלונית
2. פלוני
3. האפוטרופוס הכללי במחוז דרום משרדי ממשלה 999012
4. משרד הרווחה - לשכה משפטית ירושלים משרדי ממשלה 570001538
החלטה