En

צור קשר

checked

השופטת הילה גורביץ שינפלד: פס"ד בתביעה להגדלת מזונות הקטינים בטענה לפגם בפסה"ד ושינוי נסיבות מהותי

23/02/2021


בית משפט לענייני משפחה בחיפה

תלה״מ 42185-03-20 פ.ז. נ׳ י.ט.

לפני כבוד השופטת הילה גורביץ שינפלד


תביעה להגדלת מזונות הקטינים בטענה לפגם בפסה״ד ושינוי נסיבות מהותי .

התביעה נמחקה על הסף.

הצדדים והנסיבות שקדמו לתביעה:

1.         הצדדים יהודים, נשאו זה לזו כדמו״י ביום 03.01.2012, התגרשו בבית הדין הרבני ביום — ולהם 2 קטינים משותפים - ג.צ.י.ט., יליד 2013 ול.ז.י.ט. יליד 2016.

2.         ברקע, פסק דין מיום 04.11.2018 שנתן תוקף של פסק דין להסכמות אליהן הגיעו הצדדים, במסגרת תביעת משמורת ומזונות.

3.         בין היתר נפסק שם כי משמורת הקטינים תהיה משותפת לשני ההורים וזמני השהות יתקיימו כפי המלצות תסקיר עו״ס לסדרי דין נושא תאריך 31.10.2018. עוד נפסק שם, בהסכמת הצדדים, כי האב ישלם סך 900 ₪ לחודש עבור מזונות כל אחד מהקטינים - עד הגעת כל אחד מהקטינים לגיל 6, וההורים יחלקו ההורים בהוצאות החריגות.

4.         קודם למתן פסה״ד ולאחר שהצדדים הודיעו דבר הסכמתם, הועבר לצדדים נוסח פסק דין מוצע בעניין מזונות, הכולל את ההסכמות של הצדדים ופירוט הוצאות נוספות בהן הצדדים יתחלקו. הצדדים העירו הערותיהם לנוסח שהוצע על ידי בית המשפט והועבר לעיונם. בהחלטתי מאותו מועד כתבתי:

אשר לתביעות שני הצדדים בעניין מזונות הקטינים תלה״מ 3714-05-18ותלה״מ 63719-05-18, ניתן להסכמות הצדדים תוקף של פסק דין. פסק דין מפורט ייחתם בנפרד לאחר שמועבר כעת לצדדים נוסח פסק הדין הפורמלי, על מנת שיעירו על גביו הערותיהם."


5.         בהמשך לכך, ולאחר שהצדדים העירו הערותיהם לנוסח שהוצע על ידי בית המשפט, נפסק:

"בהמשך לדיון שהתקיים בפני היום, ולאחר שהצדדים העבירו הערותיהם לנוסח הפורמלי של פסק הדין, בהסכמת הצדדים, נפסק:

1.       החל ממועד הגשת התביעה ישלם האב ישלם למזונות הקטינים ומדורם, באמצעות האם, סך של 1,800₪ לחודש עבור הקטינים (900₪ לכל קטין). התשלום ישולם ב-10לכל חודש מראש עד הגעת כל אחד מהקטינים לגיל 6.

2.       דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה - במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים.

3.       קצבת הילדים וכל קצבה המשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי עבור הקטינים תשולם לתכנית וחסכון כפי הסכמת הצדדים ואשר פורטה בפרוטוקול ובפסק הדין מיום 04.11.18״.

6.         נוסף על כך נפסק כי החל ממועד פסק הדין, יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות ובהוצאות החינוך החריגות של הקטינים.

7.         בתביעתה טוענת התובעת כי עד לתאריך 15.11.2019 עבדה בגן ילדים "—" כסייעת מחליפה והשתכרה כ-3,000 ₪ לחודש. נטען כי כיום האם אינה עובדת, בעוד הנתבע למד ושיפר פוטנציאל השתכרותו משמעותית ומשתכר עד פי 4 מהתובעת. עוד נטען כי נוכח מחסום שפתי של התובעת שהיא ילידת ברזיל, והתפרצות נגיף הקורונה, האם לא נקלטה במעגל העבודה חרף ניסיונותיה הרבים. אשר להסכמות שבבסיס פסה"ד, נטען כי נפל פגם בהליך שכן במועד הדיון בא כוחה הסבירה לאם את ההסכמות בשפה העברית ולא בשפה האנגלית או בשפה הפרוטגזית בהן היא שולטת, ועל כן התובעת לא הבינה את ההסכמות - הן גובה המזונות והן אי-פסיקת מזונות מגיל 6 ואילך. התובעת טענה כי הייתה נתונה תחת לחץ רב מצד עורכי הדין לקבל החלטה וגם ללחץ הזמנים הקצובים של בית המשפט. אשר לשינוי הנסיבות המהותי, נטען כי פסק דין בעניין מזונות אינו סופי אלא נקבע בהתאם למצבם הכלכלי של הצדדים, צרכיהם של הקטינים ושל האם. נטען כי עובר לפסה"ד, אבי התובעת העניק לאם תמיכה כלכלית קבועה אך כיום חלה, מתקיים מחסכונותיו ואינו יכול לתמוך באם שנותרה ללא עבודה או אפיק הכנסה. נטען כי פסק הדין שותק לעניין תשלום מזונות לאחר גיל 6, והתובעת הייתה בטוחה כי בעת הגיע הקטינים לגיל 6 שנים ייבחנו מחדש צורכיהם ומצבם הכלכלי של ההורים מחדש.

8.         בכתב ההגנה נטען כי יש לסלק את התביעה על הסף. הנתבע טען כי הדיון בסוגיית המזונות היה ארוך, כלל מספר פגישות ביחידת הסיוע ומשלא הגיעו לכדי הסכמות, הגישו הצדדים תביעותיהם נטען כי התביעה מתעלמת מהנסיבות שקדמו למתן פסק הדין, לרבות הדברות הצדדים ביחידת הסיוע ובדיון בבית המשפט, וממעורבות הצדדים בנוסח פסק הדין הסופי. נטען כי בדיון שהתקיים ביום 04.11.2018, לאחר דיון אודות הסוגיות במחלוקת - הגיעו הצדדים להסכמות ופסק דין הסופי נפסק על בסיס ההסכמות. עוד פירט הנתבע כי נוסח פסה"ד שנחתם, נמסר לעיונם של הצדדים טרם חתימתו על ידי בית המשפט, הצדדים העירו הערותיהם לנוסח ולאחר מכן פסה״ד נחתם. נטען כי ב״כ התובעת הסבירה לתובעת באנגלית כל שלב ושלב וגם את המשמעות המשפטית של ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים והתובעת הבינה את פסק הדין ומשמעותו ולראיה, התובעת לא הגישה עד כה תובענה לביטול פסק הדין או הליך אחר כנגד באת כוחה דאז. אשר לטענה לשינוי נסיבות, נטען כי לא רק שהתובעת לא הצביעה על שינוי נסיבות מהותי שמצדיק דיון מחדש במזונות - שינוי הנסיבות היחיד ממועד פסק הדין הוא פיטורי הנתבע מעבודתו במהלך משבר הקורונה. עוד נטען כי בניגוד לטענת התובעת היא אינה "אם חד הורית" שאינה יכולה לעבוד שכן הצדדים חולקים שווה בשווה את זמני השהות והנתבע נושא בכל הוצאות הקטינים כאשר הם שוהים עמו.

9.         לאחר דיון שהתקיים, במסגרתו גם חזרה בה התובעת מטענותיה לעניין פגם בהליך, אפשרתי לצדדים להשלים טענות לעניין טענת הנתבע כי יש לסלק התביעה על הסף. הצדדים הגישו השלמת טיעון ולאחר שבחנתי כתבי הטענות וטענות הצדדים כפי שפורטו בפני בכתב ובעל פה מצאתי למחוק התביעה על הסף.

דיון והכרעה:

10.     אשר לטענה כי נפל פגם בפסה״ד מאחר וההסכם לא תורגם לתובעת -אני דוחה את הטענה.

11.     ראשית בדיון שהתקיים ביום 21.6.20 התובעת חזרה בה מטענתה לפגם בהליך וגם הסכימה למחוק את תביעתה לביטול הסכם הממון. שנית, מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי ההסכמה בעניין המזונות נוסחה והוכתבה לפרוטוקול על ידי ב"כ התובעת! - ושגם כי ב״כ התובעת שוחחה עם התובעת באנגלית. בהמשך, הצדדים העבירו הערות לנוסח פסה״ד המפורט בעניין המזונות, לאחר שעיינו בנוסח פסה״ד שהוצע להם - ופסה״ד נחתם על ידי בית המשפט, לאחר שכל צד העביר הערותיו. זאת ועוד, טענת התובעת בתביעתה כי הדברים הוסברו לה על ידי מזכירת ב״כ נסתרת מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 4.11.2018. מעבר לכך הרי שככול שלתובעת טענות הנוגעות לאופן ייצוגה וטיבו - עליה להפנות טענותיה לערכאה המוסמכת ולמוסדות המתאימים - אין זה סכסוך שהוא בסמכות בית משפט זה. שלישית, טענות כגון אלו, גם אם יש בהן ממש, משמעותן היא זכות לתובעת לבטל את ההסכם בין הצדדים בשל פגם בכריתת - כקבוע בהוראות חוק החוזים )חלק כללי), התשל״ג-1973. התובעת אינה עותרת לכך, טענתה היא לשינוי נסיבות מהותי והיא אינה עותרת לביטול ההסכם.

יוער בהקשר זה כי הגם שלכאורה הדבר אינו מפורט בפרוטוקול, מותב זה נוהג תדיר וללא יוצאמן הכלל לברר עם הצדדים הבנתם להסכמות וברי כי כך נעשה גם במקרה כאן. עוד יוער כי טענות התובעת בנוגע ליחסים בינה ובין ב״כ דאז - מקומן כאמור בהליך אחר נפרד שיאפשר גם לב״כ ר-רוגו-תח           ר-ץ־14\^רו-ר

12.      אשר לטענה כי חל שינוי נסיבות - גם טענה זו אני דוחה על הסף.

13.      מקום שאירע שינוי נסיבות מהותי בנסיבות שהיו בפני בית המשפט עובר למתן פסה״ד למזונות, פסק דין שעניינו מזונות קטינים, אינו סופי ומוחלט. ראו ע״א 511/78דלהרוזה נ׳ דלהרוזה, לג (1) 449, 454 ; ע״א 749/83ליפינסקי נ׳ ליף (ליפינסקי), לח (3) , 128,126 וגם ע״א 363/81יואכים (יהויכין) פייגה נ׳ רועי ברנרד פייגה, לו(3) 187, 188. מפי הנשיא כתוארו אז, שופט שמגר:

"כידוע, פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות, אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני, שחל שינוי מהותי בנסיבות. אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר".

14.      ברציונל ההלכה הנ״ל, מונחת העובדה כי פסק דין למזונות הוא פסק דין הצופה פני עתיד, ועל כן, שינוי מהותי בנסיבות שהתקיימו בעת מתן פסק הדין, יכול ויצדיק שינוי במזונות. ראו ע״א 177/81גלעדי נ׳ גלעדי פ״ד לו(3), 179, 185.

15.      נפסק כי לשום איזון בין עיקרון סופיות הדיון ולבין הצורך לאפשר גישה חוזרת לערכאות על פי נסיבות החיים המשתנות - צמד המילים ״שינוי נסיבות״ יפורש באופן דווקני. ראו ע״א 363/81יואכים (יהויכין) פייגה נ׳ רועי ברנרד פייגה, לו(3) 187, 188 וגם מ״א (ירושלים) 410/94ריבי הלוי נ׳ אליהו הלוי, מיום 15.02.1996עמודים 2,3 לפסק הדין.

16.      שינוי נסיבות יכול שיהיה באחד ממרכיבים אלו: עצם החיוב במזונות, שיעור החיוב, צרכי הקטין, יכולת החייב, יכולת ההורה המשמורן ורכושו של הקטין. ראו א. גריידי, מזונות ילדים הלכה ולמעשה מהדורה שלישית מורחבת 2005, עמוד 283 יג׳. ובכל מקרה יש הכרח ששינוי הנסיבות יהא שינוי שלא היה צפוי ולא ניתן היה לצפותו במועד מתן פסה״ד. ראו תלה״מ 28665-02-19ש.ר נ׳ א.פ מיום 6.9.20, סעיף 51 לפסק הדין.

17.      חשוב להדגיש, במקרה של תביעה לשינוי בסכום מזונות פסוק, בית המשפט אינו בודק איזהסכום מזונות היה פוסק היום, אילו הנתונים הובאו בפניו במסגרת תביעת מזונות חדשה, אלא

האם חל שינוי נסיבות מהותי בהתאם לתנאי פסק המזונות המקורי. ראו פסה״ד של כבוד

השופט שרעבי בעמ״ש (חי) 53288-03-18פלוני נ׳ פלונית מיום 13.11.18, סעיף 17 לפסה״ד וגם א׳ גריידי מזונות ילדים הלכה ולמעשה מהדורה שלישית מורחבת 2005, בעמוד 283-285 יד.

18.      הנטל להוכיח שינוי הנסיבות ומהותו מוטל על התובע, בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה.

19.     שינוי במזונות שנפסקו, ייעשה במקרים נדירים ובהתקיים שלושת התנאים המצטברים: (א) שינוי הנסיבות הנטען הוא כה מהותי והופך את הותרת פסק הדין על כנו - ללא צודק (ב)הצדדים הותירו פתח, במפורש או מכללא, לשינוי נסיבות (ג) מבקש השינוי פעל בתום לב. ראו ע״א 442/83קם ני קם, לח (1) 761, 770-771.

20.     ביחס לתום הלב נפסק בע״מ 3148/07פלונית נ׳ פלוני מיום 13.6.07, סעיפים ה-ו לפסק הדין:

"אכן, ניתן לדון מחדש בגובה מזונות בהתאם לשינוי הנסיבות...ואולם, אין זה השיקול היחיד. במסגרת שיקול דעתו על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה, ולהכריע לפיה האם בהתחשב במכלול הנסיבות של יחסי הצדדים יש מקום לאפשר דיון מחודש במזונות. בהקשר זה נקבע, כי על בית המשפט לבחון האם הוגשה התביעה בחוסר תום לב. כבר נפסק כי לחיוב המזונות היבט חוזי (ראו ע״א 32/81צונן נ' שטל, פ״ד לז(2) 761), הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה בסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג-1973; ראו לדוגמה ע״א 468/84קוטלר ני קוטלר (לא פורסם); (תמ״ש (כפר-סבא) 17150/03מ. נ. ני מ. נ. (לא פורסם); ולדרישות נוספות, כגון תקנת הציבור הקבועה בסעיף 61לחוק החוזים (חלק כללי) (פרשת צונן הנזכרת; תמ״ש (תל-אביב-יפו) 16650/97שי פ. ני רי מי פ (לא פורסם))."

21.     אשר לשינוי נסיבות, עיון בכתב התביעה מעלה כי לא התקיים שינוי נסיבות מהותי. טענת התובעת היא כי השינוי המהותי הוא מחלתו הלא צפויה של אביה והפחתה ב-50% של תמיכה כספית ממנו - לרבות סיכוי להפסקתה בכל עת. אין המדובר בשינוי נסיבות שלא היה צפוי במועד מתן פסה״ד. יתרה מכך, בהליך הקודם נטען כי התובעת מקבלת תמיכה מאביה על ידי הנתבע. התובעת הסתירה עובדה זו מבית המשפט. ראו סעיפים 17-18 בתלה״מ 63719-05-18 - תביעת התובעת למזונות עבור הקטינים. התובעת טענה שם כי אינה עובדת, אינה יכולה למצוא עבודה בשל הטיפול בקטינים, נושאת לבדה בכל ההוצאות, אין לה סיוע כלכלי ולכן פנתה למוסד לביטוח לאומי לקבלת סיוע כלכלי. על כן לטעמי מנועה היום התובעת מלטעון לשינוי נסיבות בשל הפחתה בתמיכה הכלכלית מאת אביה.

זאת ועוד, גם אם לא היה הדבר כך, הרי שתמיכה כלכלית וולונטרית, מעצם טיבה, צפוי כי יכול ויבוא היום ותיפסק או תופחת. על כן, אין המדובר בשינוי נסיבות בשל עובדה שלא הייתה צפויה ושלא ניתן היה לצפתה בעת מתן פסה״ד, ואין מדובר בשינוי נסיבות מהותי.

22.     אשר לטענה כי הנתבעת אינה עובדת ומתקשה למצוא עבודה, גם זו אינה טענה שהמהווה שנוי נסיבות מהותי. אפנה לכך שבכתב התביעה דאז למזונות הקטינים, בהליך תלה״מ 65719-05-18 טענה התובעת בסעיפים 9-10 ובסעיפים 15-17 כי היא עבדה תקופה קצרה כסייעת גננת, במועד התביעה אינה עובדת ולכן פנתה למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת סיוע כלכלי. לאור כך, הרי שאין מדובר בעובדה חדשה, או עובדה שלא הייתה צפויה שמהווה שינוי נסיבות מהותי.

בהקשר זה אציין כי בעניין זמני השהות וזמנה של התובעת להפנות לעבודה, הרי שמצבה של התובעת הוטב שכן כיום, בעקבות פסה״ד, זמני השהות קבועים ויציבים ומדובר בזמני שהות שווים לשני ההורים, כך שזמנה של התובע בידה.

23.      מבלי לגרוע מהאמור, אוסיף כי מצאתי גם חוסר תום לב בהגשת התביעה. חוסר תום לב זה, לעצמו, די בו להביא למחיקת תביעה המתבססת על טענה לשינוי נסיבות מהותי, על הסף.

ודוק, עובר לדיון מיום 4.11.2018 נפגשו הצדדים ביחידת הסיוע עם באי כוחם על-מנת לדון במחלוקות ביניהם. כמפורט בפרוטוקול, לאחר המפגש ביח״ס ובתחילתו של הדיון מיום 4.11.2018, המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים הייתה מנגנון מזונות לאחר גיל 6 של הקטינים. בהמשך, הצדדים הסכימו על מנגנון התשלום לאחר גיל 6 - כל הורה בהוצאות הקטינים, ניתן תוקף של פסק הדין להסכמה זו ובהמשך ניתן פסק דין מפורט שנחתם בנפרד, לאחר שהועבר נוסח מוצע המפרט את הוצאות הקטינים וההסכמות - לעיון הצדדים וב״כ והם העירו על גביו הערותיהם. כל אותה עת הייתה התובעת מיוצגת והדברים הוסברו לה הן על ידיב״כ והן על ידי בית המשפט.

25.      טענת התובעת כי הדברים תורגמו לה על ידי מזכירת ב״כ, נסתרת מהפרוטוקול. טענתה התובעת ללחץ זמנים נסתרת גם היא מהפרוטוקול והתובעת למעשה חזרה בה מטענות אלו בדיון מיום 21.6.2020 במסגרתו גם מחקת את תביעת לביטול הסכם יחסי הממון.

26.      זאת ועוד, כפי שציינתי לעיל, ככול שהתובעת טוענת לפגם ברצון הנוגע להסכם בין הצדדים - עליה היה להגיש תביעה לביטול ההסכם. מה שגם היה מטיל על התובעת חובת השבה של כל מה שקיבלה עד כה מכוח ההסכם. התובעת לא עשתה כן. הטענות ל״פגם ברצון" לכאורה ידועות לתובעת מיום חתימתה, 4.11.2018. התובעת המתינה עד שתמה התקופה המוסכמת לתשלום מזונות ורק בסופה עתרה בתביעה דנן במסגרתה עתרה להגדלת מזונות. התנהלות זו היא חסרת תום לב. ראו בהקשר זה סעיף 20 לחוק החוזים )חלק כללי) התשל״ג-1973 הקובע כי ביטול חוזה יהא בהודעה בתוך זמן סביר ואם עסקינן בכפיה, לאחר שפסקה הכפייה הנטענת.

27.      על כן, קיים חשש ממשי כי התביעה הוגשה שלא בתום לב ואגב שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

28.      סיבה נוספת לדחיית התביעה על הסף בנסיבות כאן, כאשר אין מדובר בשינוי נסיבות מהותי הפוגע בקטינים או גורם לחסר צדק, היא, המדיניות השיפוטית כי בענייני משפחה בהם מעורבים קטינים יש לשמור על יציבות וודאות בין צדדים שעניינם הוכרע. עוד יותר חשוב לעשות כן כאשר קדמה להכרעה הסכמה - זאת לשם חיזוק אמינות ומהימנות אכיפה של הסכמים ביחסי משפחה ששומרים על סופיות הסכסוך. ראו בהקשר זה ע״א 4515/92סילביה מרתה שטיין קומרוב נ׳ לדיסלאו שטיין, פסקה 3 לפסה״ד של כב׳ הנשיא דאז מ. שמגר מיום 13.6.1994. שם נאמר: "כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת. יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת לייוב (כך במקור ה.ג.ע), אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט. סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שיכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם".

וראו גם השופט הבכיר זגורי בתמ״ש (נצי) 8879-12-15י.ר.ר. (קטין) נ׳ ד.ר. (״האם״) בסעיף 46 לפסק דינו מיום 14.2.2016 שצוטט בתלה״מ 28665-02-19ש.ר. נ׳ א.פ., בסעיף 50 לפסק הדין מיום 6.9.2020 של השופטת אילוטוביץ סגל.

עוד ראו עקרונות היסוד שבתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ״א-2020 ובפרט תקנה 2(א) המחייבת את בית המשפט, לפעול לצמצום ההתדיינויות השיפוטית במטרה להגיע לסיום הסכסוך. אמנם תקנות אלו אינן חלות בהליך כאן אלא ש״רוחם" של התקנות וודאי עקרונות היסוד מנחים את בית המשפט גם בהליכים עליהם התקנות טרם הוחלו. ראו בהקשר זה גם תלה״מ 55661-03-18פלוני נ׳ פלונית, מפי השופט פפרני בסעיף 14 המפנה לפרק ו׳ בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018 והאיזכורים שם.

29.      עוד אוסיף, בהתייחס לטענה כי פסק הדין שותק לעניין העתיד מעבר גיל 6 של הקטינים, הרי שטענה זו נדחית מעיון בהסכם עצמו שלשונו ברורה ומפורשת. מדובר בפסה״ד שניתן במועד המאוחר להלכה שנפסקה בבע״מ 919/15פלוני נ׳ פלונית מיום 19.7.2017. הוראות ההלכה הנ״ל

- בעת שמתקיימת משמורת משותפת, היו מונחות הן בפני ב״כ הצדדים והצדדים והן בפני בית המשפט. למעשה הצדדים פעלו והסכימו בהסכם ברוח המתווה שהוצע על ידי השופטת ברק ארז בסעיף 61 לפסה״ד הנ״ל. ראו בהקשר זה בע״מ 7670/18פלונית נ׳ פלוני מיום 20.1.21.

30.      לאור האמור לעיל מצאתי כי יש למחוק התביעה על הסף.

31.      מאחר והנתבע מיוצג על ידי הסיוע המשפטי אחייב את התובעת בסכום מופחת, סכום התואם לערך את תשלומי הסיוע המשפטי. התובעת תשלם ללשכה לסיוע משפטי סך כולל של 3,000 ש״ח בגין הוצאות ושכ״ט עו״ד.

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה ועריכה. המזכירות תמציא לצדדים ותסגור ההליך שבכותרת.

ניתן היום. י״א אדר תשפ״א. 23 פברואר 2021. בהעדר הצדדים.

דרג את הכתבהדירוג כתבה השופטת הילה גורביץ שינפלד: פס"ד בתביעה להגדלת מזונות הקטינים בטענה לפגם בפסה"ד ושינוי נסיבות מהותי: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד