השופטת לורן אקוקה: פס"ד בתובענה לחיוב במזונות (תלה"מ 35124-07-23)

עניין לנו בתובענה לחיוב במזונות עבור שלושה קטינים, ילדיהם המשותפים של הצדדים. 

 

רקע וטענות הצדדים בקצרה:

 

1.      התובעת (להלן: "התובעת"/"האם") והנתבע (להלן: "הנתבע"/"האב") הם הוריהם של 3 קטינים: ..... יליד 9.11.2007 (כבן 17 שנים), ..... יליד 8.12.2009 בקרוב ימלאו לו 15 שנים וו.... יליד 10.3.2014 (כבן 10 וחצי) (וכולם יכונו להלן: "הקטינים")

 

2.      לטענת האם, מערכת היחסים בין הצדדים עלתה על שרטון שבעקבותיה עזב המשיב את בית המגורים של המשפחה ביום 7/2021 כאשר לאחר מכן הוא שב לבית המשפחה בחודש 03/2022 אולם לא היה בכך כדי לשקם את התא המשפחתי ולבסוף נפרדו הצדדים עת עזב המשיב את בית המשפחה בחודש 12/2022 כשלטענת האם, מהלך זה תוכנן על ידי המשיב והותיר אותה ואת הקטינים חסרי כל.

 

3.      התובעת פירטה כי קודם להליכים המשפטיים בין השניים, התגוררה המשפחה בנכס בבעלות הוריו של המשיב ותכננו לרכוש דירה נוכח זכאותם לרכישה באמצעות תכנית "מחיר למשתכן" שלימים לא מומשה ובצל המחלוקות בין הצדדים, פונו התובעת והקטינים מדירת המגורים.

 

4.      באשר לכושר השתכרות הנתבע, בתביעתה, העמידה התובעת את כושרו על סך של 12,000 ₪ עת מועסק הוא על ידי קרוב משפחתו והכנסתו המוצהרת אינה, לטענתה, הכנסתו בפועל מה גם שזה נהנה מהטבות לרבות רכב צמוד.

 

5.      לטענת התובעת, היא מתקשה לשאת בנטל גידול הילדים המוטל כולו עליה לרבות העדר זמני שהות משמעותיים עם הקטינים.

 

6.      בעת הגשת התביעה, טענה כי היא מתקיימת מדמי אבטלה בלבד לאחר שפוטרה מעבודתה נוכח הטלטלה הגדולה שעברה משפחתה.

 

7.      מסבירה האם כי לצעיר מהילדים זכאות לקצבת נכות בסך של 1,700 ₪ לחודש בשל מצבו תוך פירוט להשגחה הצמודה לה הוא נדרש. עוד הוסיפה כי גם הקטינים הנוספים זקוקים לטיפולים בפרט טיפולים פסיכולוגיים בעקבות המשבר המשפחתי וכן לטיפולים תרופתיים נוכח קשיי קשב וריכוז.

 

8.      האם העמידה את צרכיהם של הקטינים על סך של 1,300 ₪ כל אחד מהם הכוללים מזון, ביגוד והנעלה והוצאות שוטפות לרבות טלפון נייד ובילויים. עוד ביקשה לקבוע סך של 50% מדמי השכירות והחזקת המדור שלה ולפסוק סך של 70% השתתפות האב בהוצאות חינוכיות והוצאות רפואיות נלוות לילדים.

 

9.      הנתבע התנגד למלוא החיובים הנתבעים על ידי האם.

 

10.   הנתבע השיב כי הוא בהליך פשיטת רגל ונאלץ לפדות את כל חסכונותיו לרבות תכניות פנסיה וגמל לטובת פירעון חובות המשולמים בסך של 1,200 ₪ לחודש ולמשל 4 שנים לערך.

 

11.   הנתבע אישר כי הוריו הסכימו כי המשפחה תתגורר בדירה בבעלותה אולם בשל המשבר הכלכלי ונוכח ניהול האם אורח חיים פזרני וחציית קווים במערכת היחסים בין השניים, עזב את הבית בו התגוררו הצדדים. בהליך שנוהל על ידי הוריו, פונתה הדירה.

 

12.   לטענת הנתבע, המבקשת בחרה לעבור להתגורר בשכירות בשכונה חדשה בעיר .... ולשאת בדמי שכירות יקרים עבור דירה בת 5 חדרים כשמחירי השכירות בשכונה בה התגוררו קודם לכן נמוכים בשיעור של כ – 1,000 ₪ מדמי השכירות להם התחייבה המבקשת, כך גם הוצאות אחזקת המדור יקרים בהתאמה.

 

13.   עוד נטען כי למיטב ידיעתו של הנתבע, פנתה המבקשת לקבל סיוע בשכר דירה.

 

14.   האב טען כי הוא עובד כשכיר והכנסתו עומדת על סך של 9,000 ₪ לחודש.

 

15.   האב מבקש לקבוע את צרכי הילדים ולהשית אותם על שני הצדדים בהתאם לדין נוכח גילאי הילדים ולהתחשב בהתאמה לכושר ההשתכרות של כל אחד מהם.

 

16.   לטענת האב, קצבת הנכות מהביטוח הלאומי מספקת את כל צרכיו של הצעיר מילדיו ועל כן אין לחייבו במזונות אלא במחצית מצרכים מיוחדים וחריגים.

 

17.   במענה לטענות המבקשת, טען המשיב כי לתובעת פוטנציאל כושר השתכרות שהרי עבדה עד לפני מספר חודשים כסייעת מטעם העירייה בחצי משרה ובאם תשוב לעבוד ואף תגדיל היקף שעות העבודה, אפשר כי שכרה יוכפל.

 

18.   בעת פתיחת ההליך ובכתב ההגנה טען הנתבע כי הוא מעביר לידי המבקשת מדי חודש סך של 3,000 ₪ ונושא במחציות בנוסף לקצבת הנכות של הקטין ויש להוסיף ולהתחשב בקצבת הילדים המשולמת לידי האם מאת המוסד לביטוח לאומי. עניין זה מעמיד, לטענת האב, את הכנסות התובעת רק מדמי מזונות וקצבאות על סך של ,5288 ₪ לחודש.

 

19.   עוד הוסיף הנתבע כי יש להתחשב בשיעור הכנסתו בסך של 9,000 ₪ מהם משלם הוא לקופת הכינוס בהליך פשיטת הרגל מדי חודש סך של 1,200 ₪ לחודש, משלם דמי שכירות בסך של 4,300 ₪ לחודש וזקוק להוצאות מחיה עבורו ועבור הקטינים.

 

ההליכים בתיק וההתפתחויות מיום הגשת התביעה:

 

20.   ביום 6.12.2023 התקיים קדם משפט וביום 7.12.2023 ניתנה החלטה לחיוב הנתבע במזונות זמניים. בהחלטה זו חויב הנתבע במזונות כל אחד מהקטינים בסך של 700 ₪ וכן חויב בהוצאות מדור אשר לגביהם נקבעה תקרה בסך של 5,500 ₪ לחודש וגובה החיוב נקבע בשיעור של 50% לאחר ניכוי סיוע בשכר דירה, ככל שזה מתקבל בידי התובעת. עוד, ובשל פערי השכר בין השניים, נקבע כי האב ישא ב – 60% מההוצאות החריגות הרפואיות והחינוכיות של הקטינים.

 

21.   ביום 13.12.2023 ניתנה החלטה משלימה המבהירה כי ההוצאות הרפואיות והחינוכיות של הבן הצעיר, בעבורו משתלמת קצבת נכות, ישולמו תחילה מכספי קצבת הנכות המתקבלים עבורו ועבור הוצאות מיוחדות אלו היא משתלמת ורק בעבור ההפרש שיוותר, ככל שיוותר, יישאו הצדדים בעלות כך שהאב ישא ב – 60% והאם ביתרה.

 

22.   הצדדים לא הגיעו להסכמות גם לאחר שנקבעו המזונות הזמניים ונקבעה ישיבת הוכחות. על אף הוראותיי מיום 26.1.2024, לא הוגשו מלוא המסמכים, שפורטו בהחלטתי שם, כנספחים לתצהירי הצדדים. הנתבע בחר להפנות לכתבי טענותיו והסתפק בכך.

 

23.   ביום 17.6.2024 התקיימה ישיבת הוכחות. לא העידו עדים למעט התובעת והנתבע. כעת מונחים לפני גם הסיכומים של הצדדים.

 

24.   יש לציין באשר לסיכומים כי תחילה הוגשו הסיכומים כאשר כל אחד מהצדדים צירף אליהם נספחים, גם כאלו שלא הוגשו וצורפו לכתבי טענותיו או לתצהיר עדות ראשית מטעמו ואף כאלו המאוחרים לישיבת ההוכחות והצדדים שניהם נדרשו לתקן את האמור ולהסיר כל נספח מסיכומיו.

 

25.   עוד אציין כי על דרך הכלל לא ניתן לצרף לסיכומים נספחים, וודאי לא כאלו שלא צורפו קודם לכן בהליך. הצדדים כאמור צירפו לסיכומים מסמכים ללא שקיבלו היתר לעשות כן ולכן נתבקשו שניהם להסיר את המסמכים שצורפו לסיכומים. יש להדגיש כי חלק מהמסמכים אף מתייחסים לטענות שלא נטענו קודם לכן בהליך, גם לא בתצהיר עדות ראשית. ועוד קודם לדיון והכרעה בית המשפט מדגיש כי לא היה כל מקום להעלות טענות חדשות במסגרת הסיכומים וודאי שלא לצרף מסמכים חדשים. עתה מונחים לפני הסיכומים המתוקנים מטעם הצדדים שניהם.

 

26.   עיקרי סיכומי התובעת, מעבר לנטען בתביעה:

 

א.     יש לציין כי בסיכומיה בחרה התובעת לציין כי הנתבע, במהלך חיי הנישואין, נהג כלפיה באופן מחפיר לרבות באלימות מילולית נפשית ואף פיסית, עניין שלא בא בכתב התביעה וממילא אינו עניין לשאלת החיוב במזונות כך שלא היה כל מקום לציין זאת. 

ב.      טענה התובעת כי שיעור החיוב במזונות זמניים אינו מספיק למימון צרכי הקטינים ועם זאת הנתבע אף לא נושא באלו.

ג.       טענה התובעת כי האב אינו בעל מסוגלות הורית ואינו נושא בנטל הגידול של הבנים, כך הוא אינו לוקח את הבנים הגדולים בימי שלישי ואת הבן הצעיר פוגש לשעות ספורות. משלימה התובעת בעניין זה ומסבירה כי זמני השהות של הקטינים עם האב מצומצמים כך שאף בסופי שבוע הבנים שבים עוד ביום שישי בלילה לבית האם ולאחר שהיו בבית הסבתא, אמו של הנתבע, ולא עם הנתבע בעצמו.

ד.      הנתבע, לטענת התובעת, מעבר לאי עמידה בתשלומי המזונות הזמניים, גם אינו נושא בנטל הטיפול בקטינים לרבות פניה לגורמים רפואיים במידת הצורך, איסוף הקטינים מהמסגרות החינוכיות, אינו משתתף בהוצאה כספית רפואית עבורם. עוד טענה כי האב אינו נושא בנטל של הטיפול בהיגיינה של הקטינים רבות הטיפול בכביסה שלהם, מקלחות וצחצוח שיניים וכי האב גם אינו דואג לצרכיהם החינוכיים.

ה.     לטענת האם, הקטינים שוהים עמה והיא נושאת בנטל הגידול שלהם לפחות 90% מהזמן כך שלמעשה מדובר בזמני שהות מצומצמים ביותר.

ו.       לטענת התובעת לבן הצעיר צרכים מיוחדים אשר היא זו שעומדת לבדה בנטל גידולו ונדרשת להיות זמינה עבורו כל הזמן באופן שאינו מאפשר לה זמן חופשי עבורה או לטובת יציאה לעבודה.

ז.       נטען כי הבן הצעיר, מעבר לבעיות הרפואיות מהן סובל ושהאם נדרשת לטיפול בו, הוא גם סובל מחרדות והתפרצויות זעם אשר בגינן אושר לו חינוך מהבית בשילוב בית ספר. האמור נטען ללא כל מסמך התומך באמור.

ח.     בסיכומיה הוסיפה האם חיוב נוסף והוא הוצאות דמי טיפול בסך של 800 ₪.

ט.     עוד טענה שעלתה רק בסיכומים התייחסה למצבה הרפואי הנטען של התובעת וכי היא לטענתה סובלת מדליות ברגליים וכי בשל מצבה הכלכלי התפרצה מחלת הפיברומיאלגיה. ביקשה האם להציג אישורים רפואיים לסיכומיה ללא שניתן לא כל היתר לכך.

י.       מנגד, באשר למצבו הכלכלי של הנתבע, טענה התובעת כי זה משתכר לכל הפחות סך של 15,000 ₪ לחודש ובהעדר נשיאה בנטל גידול הילדים, הכנסתו הפנויה מצדיקה פסיקת חיובים משמעותיים כפי דרישתה בכתב התביעה.

 

 

27.   עיקרי סיכומי הנתבע מעבר לאמור בכתב התביעה:

א.     הנתבע בפתח סיכומיו הפנה לכך שבעניין זמני השהות הגיעו הצדדים להסכמות בדיון שהתקיים ביום 6.12.2023 וניתן לאלו תוקף של החלטה. על אף זאת התובעת מחבלת בקשר של האב עם הקטינים ובזמני השהות עמם.

ב.      הנתבע טוען כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי הוא משתכר כ – 20,000 ₪ לחודש ולכן ביקשה לטעון כי יש לו פוטנציאל השתכרות כאמור שאינו ממומש. עוד דחה הנתבע כל טענות התובעת כאילו הוא פרנס את התא המשפחתי לבדו בעוד התובעת עבדה במהלך 9 השנים קודם לפרידת השניים.

ג.       הנתבע הפנה לגרסה נוספת של התובעת, שיש בה להעיד על העדר יכולת כלכלית של האב, והיא טענתה כי הוריו הם אלו שמממנים את כל ההוצאות ולכן שישלמו גם את המזונות.

ד.      הנתבע חזר גם בסיכומיו על כך שהתובעת , על אף שטוענת כי מצבה הכלכלי קשה, בחרה שלא לעבוד ומנגד לשלם הוצאות שכר דירה בשיעור משמעותי וגבוה.

ה.     הנתבע מפנה לכך שרק בחקירתה הודתה התובעת כי היא זכאית להנחה בתשלומי הארנונה בשיעור של 80% וכן הנחה נוספת בשיעור של 30% מתשלום חיובי המים. עוד נטען כי התובעת זכאית לסיוע בשכר דירה.

ו.       הנתבע טוען כי הבן הצעיר זכאי לקצבת נכות בשיעור של 1,700 ₪ ומנגד התובעת לא פירטה ולא הוכיחה כל הוצאה חריגה המצדיקה תשלום מזונותיו מעבר לתשלומי הקצבה.

ז.       הנתבע חזר על טענתו כי הוא בהליך חדלות פירעון שם נקבעו לו 50 תשלומים על סך של 1,200 ₪ לחודש וזאת עד לחודש 10/2026.

ח.     לטענת הנתבע הוא שכר יחידת דיור בעלות חודשית של 4,300 ₪ לחודש והוצאות אחזקת המדור החודשיות שלו מסתכמות בסך נוסף של 300 ₪ לחודש.

ט.     הנתבע הציג תלושי שכר מהם עולה כי הכנסתו בשיעור של כ – 10,000 ₪ בממוצע לחודש. ויש לציין כי הנתבע נתבקש להסיר את תלושי השכר שצורפו לסיכומיו בהחלטתי מיום 14.10.2024.

י.       הנתבע דחה כל טענה באשר לעיסוק כלשהו כעצמאי וחזר על כך שהוא עובד שכיר ב – 6 שנים האחרונות.

יא.   לטענת הנתבע, התובעת עבדה במהלך החיים המשותפים כך שגם מצבו של הבן הצעיר לא השפיע על התובעת בעבר. ולמעשה, מדגיש, גם לשיטתה של התובעת ובעיקר נוכח טענתה כי הוריו הם בעלי היכולות הכלכליות, לא היה בידי הנתבע היכולת לממן את כל הוצאות התא המשפחתי לבדו והיא מעוניינת כי הוריו הם אלו שיממנו את החיובים.

יב.    הנתבע דחה כל טענה באשר לצורך להשגיח על הבן הצעיר בשל צרכיו. לטענתו, הומלץ לצדדים להעביר את הקטין למסגרת חינוך מיוחדת אולם האם סירבה ובשל כך נדרש הוא לתגבור בלימודים, תוספת שעה רגשית וכן ליווי של סייעת במשך 25 שעות שבועיות.

יג.     לטענת הנתבע, הכנסתה של התובעת בעבר במשרה חלקית עמדה על סך של 4,500 ₪ לחודש כך שהכנסתה במשרה מלאה תעלה באופן משמעותי ותאפשר לה להשתתף בנטל.

יד.    לטענת הנתבע ההכנסות של התובעת מקצבת ילדים, קצבת ילד נכה, סיוע בסך של 2,000 ₪ לחודש מאחיה בצירוף כושר ההשתכרות שלה בגובה שכר מינימום מסתכמים בסך של כ – 15,722 ₪ לחודש.

טו.   בניכוי כל ההוצאות של כל אחד מהצדדים לטענתו נותר הוא עם גירעון חודשי בסך של 1,000 ₪ לחודש בעוד התובעת נותרת עם הכנסה פנויה בשיעור של מעל 5,000 ₪ לחודש.

טז.   לסיכום מבקש האב לקבוע את מזונותיו של כל אחד מהילדים כולל מדור ואחזקתו על סך של 1,000 ₪ לחודש. יתר ההוצאות החריגות יהיו בחלוקה שווה בין הצדדים בעוד הוצאות הבן הצעיר ימומנו תחילה מקצבת הנכות לה הוא זכאי.

 

 

דיון והכרעה:

 

28.   בהחלטה למזונות זמניים, פירטתי באריכות את הדין באשר לחיוב אב במזונות ילדיו, בהתייחס לדין האישי החל על הצדדים. על אף האמור, אחזור על העיקרים:

 

29.   סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט-1959, קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו לפי הדין האישי החל עליו. בענייננו החיוב הוא על פי הדין העברי.

 

30.   בהתאם להלכה שנפסקה בבע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' (19.7.17) (להלן: "בע"מ 919/15") , יש להשוות את המצב המשפטי וחובת אב לשאת במזונות הקטינים שבין הגילאים 6-15 לסיפוק צרכי הקטינים שמעל גיל 15 עד כדי רמת החיים בה הורגלו ערב הפירוד, מדין צדקה, באופן יחסי להכנסות ההורים מכל מקור העומד לרשותם. בענייננו עסקינן בקטינים שכולם מעל גיל 6 והחבות לשאת במזונותיהם אינה חבות אבסולוטית המוטלת על האב בהקשר של המזונות ההכרחיים ויש להתחשב הן בהיקף זמני השהות והן בכושר ההשתכרות, היכולת הכלכלית והנכסים הכוללים של כל אחד מההורים.

 

בעת קביעת דמי המזונות, יש להביא בחשבון את הסכום שיוותר לאב לקיומו שלו ולסיפוק צרכיו ההכרחיים. פסיקת בית המשפט העליון אישרה פסקי דין שהותירו לאבות פחות מ-2,000 ₪ לקיומם שלהם (ראה: בע"מ 1715/07 פלוני נ' פלונית ואח', פורסם במאגרים המקוונים). עוד נפסק כי הסכום הנפסק למספר ילדים, אינו בהכרח תוצאה אריתמטית של הסכום לילד אחד במכפלת מספר הילדים (ראה: ע"א 552/87 יהודית ורד נ' מרדכי ורד, (3/10/1988), פ"ד מב(3) 599, 601, תמ"ש (ב"ש) 8780/06 ב.ע נ' ב.ד, פורסם במאגרים המקוונים)

 

31.   קודם לפסיקת בע"מ 919/15, נפסקו על דרך הכלל מזונות שהם בבחינת "צרכים הכרחיים" גם על מנת שלא להכביד יתר על המידה על אב שאינו אמיד ואשר נשא באופן בלעדי בתשלום המזונות וכדי להבטיח מצד שני רמת חיים מינימלית לקטין. בפסיקה הועמדו צרכים אלו על סך של כ – 1,250 עד 1,300 ₪ אולם פסיקה מאוחרת לכך קבעה כי סכום זה יעמוד על סך של כ - 1600-1900 ₪ בחודש (ראו בעמ"ש (מחוזי מרכז)  65692-11-19ס נ' ס [נבו 22/9/20]). סקירה משפטית לעניין זה וקביעת הקריטריונים עבור מזונות קטין, גם כזה שאינו חולק זמנו אופן שווה בין שני בתים, ראו נא פסק דינו של כב' השופט זגורי בתלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד., 8.12.2021 [פורסם במאגרים מקוונים].

 

32.   בשורה של פסקי דין כבר נקבע אופן החישוב של מזונות לקטין, כאשר הסכומים של מזונות הקטין, בהעדר ראיות המעידות של צרכיו, יכולים לנוע גם בין 2250 לבין 2400 ₪ בחודש (ראה: עמ"ש (מרכז) 51056-09-20מ.א. נ' י.מ. [פורסם במאגרים מקוונים], 23/3/2021; כן עמ"ש (חיפה) 51566-10-20א.ב. נ' ג.ד. [פורסם במאגרים המקוונים], 18/3/2021,  שם אף אושרה פסיקת מזונות בסך 2,450 ₪ לקטין; וכן עמ"ש (מרכז)66692-11-19 ס. נ' ס. (פורסם במאגרים המקוונים), 22.09.2020).

 

33.   באשר לזמני השהות, מתנהל הליך שנכון לעת שמיעת הצדדים טרם הוכרע ואולם שם הגיעו הצדדים להסכמה באשר לזמני שהות זמניים בימי שגרה, בימי שלישי בשבוע וכל סוף שבוע שני, כולל לינת הקטינים אצל האב. הפער באשר לזמני השהות הוא 79% לאם, 21% לאב.

 

34.   יש לציין כי האם הייתה עסוקה בעיקר בטענה כי רצונם של הקטינים לשהות עמה, על אף קביעת זמני השהות, ולא בקשר שעל האב לבסס עם הקטינים עתה כשהשניים נפרדו. עוד יש לציין כי מדובר בשלושה ילדים מתבגרים אשר, לכל הפחות למתבגר הבכור, סדר יום שמרביתו עצמאי וכבר לא אחת נקבע כי כאשר עסקינן בנער כבן 17, בית המשפט מתקשה לאכוף ולחייב זמני שהות קשיחים כפי שהאם לכאורה מעוניינת בכך כדי להפחית מהנטל. עם זאת, הרושם של בית המשפט הוא כי האם מעוניינת רק להפחית את הנטל הכלכלי שבגידול הקטינים. האמור מקבל חיזוק גם מסיכומי התובעת שם ציינה ובהדגשה כי "הקטינים אינם מבלים ביחד עם אביהם!", כי "כל החופש הגדול היו פעמים בודדות בבריכה ובים ביחד עם משפחתו המורחבת של הנתבע" והוסיפה כי "הנתבע לא לקח את הקטינים אפילו ללילה אחד בכדי לאפשר לתובעת זמן לעצמה". מעבר לעובדה כי התובעת התייחסה בסיכומיה לנסיבות המאוחרות לישיבת ההוכחות, עניין אשר לא עלה בדיון ולא היה כל מקום לכך, הדבר כאמור מדגיש את הפער שבין הצדדים ומחדד את העובדה שהתובעת מנסה לשלוט גם באופן הבילוי של האב עם הקטינים. 

 

35.   התובעת בסיכומיה התייחסה לנטל הטיפול בקטינים והתייחסה לכך שהאב אינו דואג להיגיינה של הקטינים, למקלחות, צחצוח שיניים או כביסה של הקטינים כשהם אצלו. כך גם ביקשה להציג את האב כמי שמנותק מהצרכים החינוכיים של הקטינים. יש לציין כי האמור נטען כאילו מדובר בפעוטות ולא בנערים מתבגרים אשר הצעיר ביניהם כבן 10 וחצי. .אם כיוונה האם לכך שמדובר בנטל כלכלי, הרי היה ניתן להסתפק בהצגת ההוצאות בעבור אלו אולם נחזה כי בקשתה של האם היה להותיר רושם אחר על בית המשפט, כי מדובר באב שאינו נושא בכל נטל עבור גידול הילדים כך שכל הנטל נופל עליה באופן שאינו מותיר לה את האפשרות להשתלב בשוק העבודה.

 

36.   כאמור ניסתה האם להציג מצג לפיו היא נדרשת לטפל בבן הצעיר באופן אינטנסיבי ביותר כך שלא מתאפשר לה זמן חופשי לעצמה וביתר שאת לא מאפשר לה להשתלב בשוק העבודה, ראו למשל עדותה בעמודים 8-9 לפרוטוקול מיום 17.6.2024. לאחר ששמעתי את הצדדים, אני סבורה כי טענותיה של האם נטענו בעניין זה בהפרזה ובניסיון לייצר מצג שאינו מדויק.

 

37.   ועל אף זאת ניתן לסכם בכך שזמני השהות הקבועים בין האב והקטינים אינם שוויוניים ומרבית הנטל בגידולם, הגם לא כפי שמבקשת האם להציג זאת, מוטל עליה.

 

38.   התובעת בתצהירה הסבירה כי היא הייתה זכאית בעבר לקבלת דמי אבטלה ואולם הזכאות הסתיימה ומאז היא אינה מצליחה להתפרנס באופן עצמאי נוכח התלות של הבן הצעיר בה. על אף עדותה האמורה לא השתכנעתי כי לתובעת אין כושר השתכרות ולמעשה השתכנעתי כי זו אינה מנצלת את האמור.

 

39.   מעדותה של התובעת עולה כי טרם פירוק התא המשפחתי עבדה התובעת והתפרנסה. האמור נכון אמנם בעת שהתובעת והנתבע ניהלו תא משפחתי אחד ומשק בית משותף ואולם לטענת התובעת, כבר אז הנתבע לא היה שותף מלא בגידולם של הקטינים ולמעשה הוא היה "מעורב באופן מינימלי בכל הקשור לגידולם וחינוכם של הקטינים וכל הנטל הקשור בגידולם של הקטינים לרבות טיפולים רפואיים ומוסדות החינוך נפל" על התובעת (סעיף 21 לתצהיר עדות ראשית התובעת). על דברים דומים חזרה התובעת גם בעדותה ביום 17.6.2024 ובמענה לשאלות בית המשפט:

 

"כב' הש' אקוקה:  טוב, שאלה יש לי. בסדר לי יש שאלה, לי יש שאלה. אמרת שעבדת נכון? חצי משרה מאיזה שעה עד איזה שעה?

העדה גב' ....:        מ-08:00 עד 12:45.

כב' הש' אקוקה:   12:45.

העדה גב' ....:        בלי ימי שישי.

כב' הש' אקוקה:   הילדים במסגרות בשעות האלו.

העדה גב' ...:         מסיימים ביחד, הייתי מסיימת ביחד עם ....,

כב' הש' אקוקה:   יופי.

העדה גב' ....:        בתיכון זה שונה קצת.

כב' הש' אקוקה:   באותו זמן מה עושה ....? עובד באותה עבודה? באותו מקום?

העדה גב' ...:         ....היה כל השנים באותה עבודה, מאז שהוא נכנס לפשיטת רגל מאז העסק.

כב' הש' אקוקה:   טוב וכשאת בעבודה וקוראים לך בשביל .... מה את עושה?

העדה גב' ...:         יוצאת.

כב' הש' אקוקה:   יוצאת.

העדה גב' ...:         אין ברירה, מודיעה למחנכת שאני איתה אני הולכת להביא את הילד, הילד מבסוט בא אין לו ברירה אלא אם כן אנחנו לקראת סיום ואני כאילו משוחררת."

 

ראו שורות 14-29 עמוד 17 לפרוטוקול מיום 17.6.2024.

 

40.   נוכח האמור ובשים לב כי לקטין, הצעיר מילדיהם של הצדדים, היו צרכים מיוחדים עוד אז ואין מדובר במצב נטען חדש, הרי ברור כי לא מצבו הנטען של הקטין הוא זה אשר מגביל את התובעת להשתלב מחדש בשוק העבודה. אמנם ניסתה התובעת להציג כאילו מצבו של הצעיר מילדיהם של הצדדים דורש תשומת לב מיוחדת והיא נדרשת להיות זמינה עבורו גם במהלך השעות בהן הוא נמצא במסגרת החינוכית ואולם לא הוצגה כל אסמכתה בעניין ולא ראיתי כי עשתה התובעת כל מאמץ לאחר הפרידה לשוב ולהשתלב בשוק העבודה וכי ניסיון זה נכשל. למעשה התובעת לא עשתה כל ניסיון בכיוון זה.

 

41.   לא התרשמתי ממאמצים מיוחדים שעושה התובעת על מנת להתפרנס באופן עצמאי שכן לא הוצגו כל אסמכתאות המעידות על ניסיונות למצוא מקומות עבודה ולו במשרה חלקית בזמן שהקטין שוהה במסגרת החינוכית. ובאשר לטענה כי הבן הצעיר נדרש להשגחה צמודה, הרי גם האמור נטען בעלמא וללא כל תימוכין. כך גם לא צורפו אסמכתאות המעידות על השגחה שלא ניתן לספקה באמצעות צד שלישי, לא צורפו אסמכתאות המעידות על כך שלקטין יש צורך מיוחד גם במסגרת החינוכית המחייבת לכאורה את זמינותה של האם.  עם זאת צורף אישור רפואי מאת הפסיכיאטרית המטפלת בקטין אשר ציינה כי הקטין נעדר הרבה מבית הספר אולם בשל כך ש"הולך מאוחר לישון ומתקשה לקום בבקרים". האמור מעלה בספק את הקושי הסובייקטיבי של הקטין הנובע בשל אבחנתו עם לקויות למידה קשות, בעיות רגשיות וחרדות הוא זה שמוביל להיעדרויות הנטענות. ובאשר לאותן היעדרויות נטענות, לא צורף סיכום מהמוסד החינוכי או רשימת מועדים בהן נעדר הקטין ונסיבות ההיעדרות.  עם זאת, הנתבע מסכים באשר לצרכיו המיוחדים של הבן הצעיר ובהתאם לכך מאשר כי הקטין הועבר למסגרת חינוכית המותאמת לצרכיו.

 

42.   אני מוצאת כי לאם פוטנציאל כושר השתכרות, ולו במשרה חלקית, שאין היא ממצה אותו ועל כן מעמידה את הכנסתה על סך של כ – 5,500 ₪ לחודש.

 

43.   באשר לדמי אבטלה, צורף אישור לפיו התובעת מופיעה כמי שאינה עובדת ברישומי המוסד לביטוח לאומי החל מיום 1.7.2023 וללא הכנסות מיום 1.2.2023. לשנת 2023 אז הסתכמו דמי האבטלה בסך שנתי כולל של 21,778 ₪.

 

44.   התובעת הציגה הסכם שכירות לפיו היא מתגוררת עם הקטינים בדירה בת 5 חדרים כשדמי השכירות עומדים על סך של 6,700 ₪ לחודש. נטען על ידי הנתבע כי מדובר בדירה באזור מגורים אשר דמי השכירות בו גבוהים והתובעת אף נחקרה על האמור (ראו למשל עמוד 13 לפרוטוקול מיום 17.6.2024). התובעת הסבירה כי לא הצליחה למצוא דירת מגורים באזור חלופי בעיר המגורים הנוכחית ואולם מצאתי כי מדובר בעניין סובייקטיבי התלוי בתובעת עצמה שכן הקושי נבע בשל העדר הכנסה קבועה (ראו שורות 7-9 עמוד 15 לפרוטוקול הדיון מיום 17.6.2024). ועם זאת ועל אף שלא ברורה הנחיצות של מגורים בדירת מגורים בת 5 חדרים, אין אני סבורה כי עסקינן בדמי שכירות גבוהים לדירה בגודל דנן, מה גם שלא הוכח האמור. נוכח זאת אני מוצאת לחזור על כך, כפי שמצאתי גם בהחלטה למזונות זמניים, להעמיד את דמי השכירות הסבירים והראויים לדירה בסך של 5,500 ₪ לחודש וזאת בשים לב לגודל הדירה שיש להתחשב בה במסגרת החלטה זו ולאו דווקא בהקשר לסביבת המגורים בה בחרה התובעת להתגורר עם הקטינים. יוסף כי בעבר הייתה זכאית האם לקבלת סיוע בשכר דירה ועוד בהחלטה למזונות זמניים התייחסתי להעדר מענה ענייני באשר לנסיבות בגינן הופסק הסיוע דנן. גם עתה לא מצאתי מדוע האם אינה פועלת למצות זכויותיה ולקבל סיוע בשכר דירה ככל שהיא עודנה זכאית לכך.

 

45.   על הסכם השכירות חתומה צד ג' כשוכרת ביחד עם התובעת ועל כך השיבה התובעת רק במסגרת חקירתה הנגדית ללא שמצאה לנכון להרחיב על האמור בתצהיר עדות ראשית מטעמה. צד ג', זו החתומה על הסכם השכירות בצד התובעת, לא הובאה לעדות. עוד בעניין זה העידה התובעת כי בני משפחתה סייעו לה כלכלית לשאת בדמי השכירות ולמעשה בעדותה השלימה כי מזה חודשיים (טרם מועד עדותה לפני בית המשפט ב – 17.6.2024) אחיה מסייע בתשלום חודשי של 2,000 ₪ (שורות 20-21 עמוד 15 לפרוטוקול מיום 17.6.2024).

 

46.   התובעת צירפה תדפיס תנועות שימוש בכרטיס האשראי ללא שצירפה אסמכתאות על מנת ללמוד על חלקם של הקטינים בהוצאות הנטענות. לבקשה לא צורפו אסמכתאות באשר להוצאות הקטינים מעבר לאותו תדפיס תנועות בכרטיס האשראי.

 

47.   מתדפיס תנועות חשבון הבנק של התובעת בבנק הדואר עולה כי בחשבונה מתקבלים דמי המזונות, קבצת הילדים בסך של 597 ₪ וקצבת הנכות עבור הקטין בסך של 1,771 ₪.

 

48.   יש לציין כי התובעת חזרה לא אחת על כך שהיא בהליכי פשיטת רגל כשהיא מצביעה על הנתבע כגורם האשם בכך ובעדותה הסבירה כי הגם שיתרת החוב המקורית עמדה על מעל 200,000 ₪, הותר לה בהליך זה לפרוע סך של 20,000 ₪ בתשלומים שווים של 500 ₪ כאשר במועד מתן עדותה הסבירה כי נותרה כחצי שנה עד לסילוק יתרת החוב למתן הפטר (ראו שורות 1-11 עמוד 18 לפרוטוקול מיום 17.6.2024).

 

49.   הנתבע הסביר בעדותו כי נקלע לחובות בשל התנהלות שותפו בעסק ה.... שניהל בעבר עת שותפו לקח את כספי מכירת העסק ונעלם. נוכח זאת, לטענת הנתבע, הוא הוכרז כפושט רגל והוא נדרש בהליך פשיטת הרגל לשלם 50 תשלומים שווים של 1,200 ₪ לחודש. הליך זה עתיד להסתיים בחודש 10/2026.

 

50.   הנתבע העיד כי הוא פנה לדוד שלו, אח של אביו, אשר מעסיק אותו במפעל ל.... שבבעלותו. הנתבע העיד כי הוא עובד מדי יום בין השעות 07:00 ל – 17:00 (ראו שורות 23-24 עמוד 27 לפרוטוקול מיום 17.6.2024) ושכרו עומד על סך של 9,500 ₪ לחודש. בעדותו השלים הנתבע כי במהלך השנים הכנסתו השתנתה כשתחילה זו עמדה על סך של כ- 8,200 ₪ וכיום כ – 10,000 ₪ (ראו שורה 23 עמוד 25 לפרוטוקול מיום 17.6.2024).  התובעת ביקשה לטעון כי שכרו של הנתבע עולה על זה המוצהר ואולם לא צורפה כל אסמכתה המעידה על האמור ולא זומן לעדות כל עד, לרבות מעסיקו של הנתבע, להוכיח אחרת מטענות הנתבע. יש לזכור כי הנתבע מתנהל במסגרת הליך פשיטת רגל אשר מדווח במסגרתו על הכנסותיו והוצאותיו כך שישנו פיקוח מסוים גם על האמור. עיסוקו של הנתבע כשכיר במפעל שבבעלות דודו היה כך גם עוד קודם לפרידה בין הצדדים ולא מצאתי כי גם במסגרת החיים המשותפים הצליחה התובעת להצביע על רמת חיים המלמדת על שיעור הכנסות העולה על הנטענות.

 

51.   אמנם ניסה ב"כ התובעת להצביע על יכולתו הכלכלית של האב גם בעצמאי ואולם מעדותו למדתי כי עיסוקו כעצמאי הייתה במסגרת עוסק פטור ואשר מזה שנים, קודם לפרידה בין השניים, הוא אינו עוסק כעצמאי (ראו עמוד 22 לפרוטוקול מיום 17.6.2022). עדות זו לא נסתרה. בהמשך לכך העיד הנתבע כי עת ניהל .... הכנסתו עמדה על כ – 10,000 ₪ עד 12,000 ₪ לחודש ואולם הוסיף כי היו בצד זאת גם הלוואות והחזרים בשיעורים משמעותיים:

 

"עו"ד ....:         כשעבדת ב....כמה הייתה המשכורות שלך? מה היה השכר שלך?

העד מר ....:       זה היה משתנה, גם 10, 12.

עו"ד ....:           היית מחזיק את כל הבית למעשה נכון?

העד מר ....:       למעשה, למעשה כן הייתי לבד.

עו"ד ...:            היית לבד, החזקת.

העד מר ...:        למעשה עם ההלוואות אבל כמובן שהעסק הזה הוא לא בא במתנה, העסק הזה לקחתי הלוואות הייתי משלם מסביבה 5,000 משהו כזה בהתחלה זה הלך וירד ואז נכנסנו לתוך לחצים, זה כאילו אף פעם הכסף הזה הוא לא היה באמת כסף כי תמיד הוא היה בתוכו מגולם בהלוואות..."

ראו שורות 22-30 עמוד 23 לפרוטוקול מיום 17.6.2024.

 

52.   הנתבע העיד כי טרם הפרידה ובשל הקשיים הכלכליים, הוריו של הנתבע העמידו לרשות המשפחה דירה שבבעלותם וכך נחסכה מהם ההוצאה של דמי השכירות. עם זאת ולאחר הפרידה ההורים ביקשו להשיב לחזקתם את הדירה הנ"ל. כיום הנתבע מתגורר בשכירות ודמי השכירות החודשיים מסתכמים בסך חודשי של 4,300 ₪ לחודש כאשר תשלומי הארנונה כלולים בדמי השכירות החודשיים. בנוסף הוצאות אחזקת המדור (חשמל, מים) מסתכמים בסך של כ – 600 ₪ לחודשיים (300 ₪ לחודש).

 

53.   נשאל הנתבע שאלות שיש בהן להצביע על יכולת כלכלית שונה מזו עליה הצהיר ואולם גם בשאלות באשר לשימוש בכלי רכב שבו הוא עושה שימוש, לא מצאתי כי נסתרה עדותו באשר לכך כי מדובר ברכב המסופק מקום עבודתו ולצרכי עבודה וכי אין מדובר ברכב קבוע (ראו שורות 8-33 עמוד 24 לפרוטוקול מיום 17.6.2024).

 

54.   יש לציין כי במהלך הדיון היו לא מעט "קריאות ביניים" של הצדדים והואיל והדיון הוקלט לא כל אלו נקלטו במהלך הדיון ואולם מעיון בפרוטוקול ניתן ללמוד כי בין לבין נאמרו אמירות שאחת מהם, מפי התובעת, הופנתה לנתבע ולכך שהוא מסתייע כלכלית בהוריו (ראו שורות 1-4 עמוד 44 והמשך האמור באותו עמוד לפרוטוקול מיום 17.6.2024) ועל כן יש לציין כי אף לשיטת התובעת, הנתבע מסתייע כלכלית בהוריו עניין המלמד על העדר יכולת כלכלית כנטען על ידה.

 

55.   האם כאמור לא הצליחה להוכיח את צרכי הקטינים בשיעורים הנטענים ועם זאת בית המשפט, כפי שציין זאת עוד בהחלטה בה נקבעו חיובי המזונות הזמניים, רשאי לקבוע שיעור הוצאות הקטינים בהתאם לצרכים המינימליים ההכרחיים שאינם מחייבים הוכחה (כאמור בסעיף 31 ובסעיף 32 לעיל).

 

56.   האם מקבלת לידה את קצבת הילדים וכן את קצבת ילד נכה המשולם עבור הצעיר מהקטינים. יש לציין כי בשל זכאות זו ישנה אף הכרה בהנחה בתשלומי ארנונה וכפי שהעידה על כך התובעת, הנחה בשיעור של 80% (ראו שורות 25-26 עמוד 12 לפרוטוקול מיום 17.6.2024).

 

57.   השאלה האם קצבת ילד נכה היא תשלום ייעודי שאין להפחית אותו מחיובי המזונות נדונה לא אחת בפסיקה ואני מוצאת להפנות לסקירה המשפטית שהובאה בפסק דינה של כב' השופטת יפעת שקדי שץ ב תלה"מ (חדרה) 27379-07-22 ר' נ' ב', פורסם במאגרים משפטיים, 3.9.2024 ובפרט לפסיקה הקובעת כי קצבת נכות על דרך הכלל נועדה להוות סכום יעודי, אישי, אשר מטרתו לסייע בידי מי שהוכר כנכה ולממן בפרט את הוצאותיו הרפואיות וצרכיו המיוחדים אשר נדרשים לו בשל אותה נכות (רמ"ש 4484-02-13 פלוני נ' פלונית (18.4.2013). ראו גם עמ"ש (חיפה) 11101-12-17 ב. נ' ב. (18.11.2018).

 

58.   ברמ"ש (חיפה) 73968-05-23 י.ב. נ' א.ב. (2.7.2023) נקבע כך:

"שאלת פסיקת המזונות עבור קטין המקבל קצבה מהמל"ל עבור צרכים מיוחדים נדונה בפסיקה לא פעם. הגישה הרווחת בשנים האחרונות היא, כי מטרתה העיקרית של הקצבה היא למימון הוצאותיו המיוחדות של הקטין, ולא נועדה לכסות גם את הצרכים הבסיסיים של הקטין; אף אין היא נועדה לשמש כמעין פיצוי להורים שכושר השתכרותם נפגע כתוצאה מהעומס הטיפולי הכרוך בגידול בנם וכמעין "השלמת הכנסה" אולם, אם יוכח כי לאחר תשלום כל הצרכים המיוחדים לשם כיסויים נועדה הקצבה, כי נותרה יתרה, או אז יש מקום להתחשב בכך, במסגרת פסיקת המזונות הבסיסיים בגין צרכיו השוטפים של הקטין".

 

59.   לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והיקף האסמכתאות שהוצגו, על אף הצרכים המיוחדים של הקטין, לא מצאתי כי ישנן הוצאות רפואיות או חינוכיות חריגות מיוחדות אשר קצבת הקטין לא מכסה אותן במלואן. עוד יש לציין כי בהתאמה לכך, לא מצאתי כי ישנן הוצאות רפואיות או הוצאות חינוך מיוחדות שלטובתן מיועדת הקצבה המשולמת עבור הקטין. אמנם הוצג תדפיס חיוב כרטיס אשראי אולם ממנו לא עולה שיעור הוצאות רפואיות משמעותיות וממילא לא ניתן ללמוד על ייעודן עבור הקטין.

 

 

60.   אשר על כן ולאחר שבחנתי את התא המשפחתי הספציפי, גיל הקטינים, אשר כולם מעל גיל 6, פוטנציאל כושר ההשתכרות של הצדדים, הכנסות הצדדים  בפועל, תשלומי הנתבע בהליך פשיטת הרגל אשר יסתיימו בעוד כשנתיים, וכן היקף זמני שהות, במטרה להבטיח כי חלוקת הנטל תהיה הולמת וראויה וכאמור בהלכת בע"מ 919/15 , אני מורה כדלקמן:

 

א.     האב ישלם לידי האם מזונות עבור כל קטין סך של 700 ₪ (סה"כ 2,100 ₪) כאשר סכום זה כולל גם אחזקת המדור.

ב.      עוד יוסיף הנתבע סך של 500 ₪ עבור כל קטין (סך כולל של 1,500 ₪ )

אלו חושבו על פי בסיס של 50% משיעור דמי שכירות ראויים בסך של כ - 5,500 ₪ תוך הפחתת השיעור היחסי של האב בגין זמני השהות ובשל פערי ההשתכרות כפי שבית המשפט מצא אותם.

דמי המדור ישולמו כפוף להצגת הסכם שכירות בפועל כשדמי השכירות החודשיים. ככל שיתקבל סיוע בשכר דירה, יופחת מחצית שיעור הסיוע המתקבל מגובה החיוב.  ויובהר כי על האם למצות זכויותיה מול משרד השיכון ולהציג אסמכתה כי פנתה למיצוי זכויות.

ג.       נוכח פערי ההשתכרות בין הצדדים, האב יישא בשיעור של 60% והאם תישא בשיעור של 40% בהוצאות החינוך של הקטינים הכוללות את ההוצאות למוסד החינוכי (אגרות, תשלומי חובה, סל תרבות וכל הוצאה שתשולם ישירות למוסד החינוכי), צהרון, חוג אחד עבור כל קטין בעלות מתנ"ס/עירונית, מחזור אחד קייטנה בקיץ עבור כל קטינה בעלות מתנ"ס/עירונית, שיעורים פרטיים עפ"י המלצת המורה. ככל שתהיה זכאות למענק לימודים, זה יתקבל בידי האם לטובת מימון ציוד לימודים והוצאות חינוך, זה יקוזז מההוצאה טרם יידרש האב לשאת בחלקו בעבור ההפרש. 

ד.      האב יישא בשיעור של 60% והאם תישא בשיעור של 40% מהוצאות רפואיות שאינן ממומנות באמצעות הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים בכפוף להצגת קבלות ו/או כל הוצאה רפואית מעבר להשתתפות הקופה כפוף להפניה או מרשם רפואי. באמירה הוצאות רפואיות חריגות, נכללות גם הוצאות לטיפול אורתודנטי, טיפול שיניים וטיפול נפשי ורגשי. במקרה של מחלוקת בין הצדדים בדבר נחיצות ההוצאה, עלותה או ביצועה שלא באמצעות הביטוח הרפואי  תכריע עמדת הרופא המטפל בקטינות דרך קבע. ויובהר כי ככל שיש צורך בטיפול פסיכולוגי לקטינים זה אינו כולל הדרכה הורית להורים עצמם.

ה.     על אף האמור לעיל, מובהר כי שעה שקצבת ילד נכה (העומדת כיום על סך של 1,771 ₪) מיועדת ראשית לתשלומים של הוצאות חריגות, הרי ככל שלאחר כיסוי הוצאות הקטין, עבורו משתלמת הקצבה, כמפורט בסעיפים קטנים ג ו – ד, תיוותר יתרה, זו תקוזז מיתר חיובי המזונות המשתלמים עבור הקטין (מזונות הקטין עבורו משתלמת הקצבה ומדורו), והאב יישא רק בהפרש עבור חיוביו. ככל שסכום החיוב הכולל אינו עולה על גובה הקצבה המשתלמת עבור הקטין באותו החודש, לא יהא תשלום נוסף עבור מזונותיו של הקטין ולא יהא קיזוז עבור חיובים עתידיים.

ו.       קצבת הביטוח הלאומי תשולם לידי האם ותתווסף לסכום המזונות.

ז.       החיובים יהיו החל מיום פסק הדין כאשר עד למועד זה תעמוד בתוקף ההחלטה למזונות זמניים על מנת לא להעמיד את הקטינים בחסר ובשים לב כי להפרש אשר בית המשפט רואה בו כ"מזונות שנאכלו".

ח.     התשלומים ישולמו מדי 10 לכל חודש.

ט.     דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו אחת ל-3 חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים בין תקופה אחת לרעותה. מדד הבסיס לחישוב יהיה מדד חודש 11/2024 כפי שיפורסם ביום 15.12.2024.

י.       החיוב במזונות ומדור כל קטין הוא עד הגיעו לגיל 18 או סיום לימודיו התיכוניים, המאוחר מבין השניים. מיום סיום החיוב במזונות המלאים ועד למועד סיום שירות הצבאי סדיר או שירות לאומי, יעמוד החיוב על שיעור של שליש מגובה החיוב במזונות ומדור ללא תשלום עבור הוצאות רפואיות או חינוכיות חריגות. ככל שמי מהקטינים לא ישרת שירות צבאי סדיר או שירות לאומי, יסתיים החיוב במזונות ומדור עם הגיעו לגיל 18 או סיום לימודיו התיכוניים, המאוחר מבין השניים.

 

61.   נוכח תוצאת פסק הדין, שיעור החיוב הפסוק אל מול זה שנתבע בכתב התביעה, אין אני מוצאת מקום לחייב את הנתבע בהוצאות.

 

62.   המזכירות תמציא פסק הדין לעיון הצדדים ותסגור נא התיק.

 

63.   מתירה פרסום פסק הדין תוך השמטת כל פרט מזהה.

 

ניתן היום,  כ"ד חשוון תשפ"ה, 25 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.