השופטת אלה מירז: פס"ד בתביעה להפחתת מזונות קטינים בהעדר שינוי נסיבות מהותי וטעמי צדק (תלה"מ 1312-05-19, 35581-11-18)

 

 

5.       בחודש יולי 2018פתחה הנתבעת בבקשה ליישוב סכסוך, אך פגישת המהו"ת לא הניבה הסכמה. באוגוסט 2018הגיש התובע בקשה ליישוב סכסוך, אך זנח אותה. 

6.       בנובמבר 2018הגיש התובע את תביעתו מושא פסק הדין לעניין זמני השהות. נקדים ונבהיר שתובענה זו נזנחה על ידי התובע בחודש 3/2021והוא נמנע מלפעול בה בהתאם להחלטות שיפוטיות עד לכתיבת שורות אלה. בחודש מאי 2019הגיש התובע את תביעתו הנוספת מושא פסק הדין, להפחתת המזונות שנקבעו בפסק הדין. 

7.       לאחר  שני  דיוני  קד"מ,  נקבע  התיק  להוכחות.  הצדדים  הגישו  תצהירים  מטעמם  בלבד  ונחקרו  על תצהיריהם. סיכומי הצדדים הוגשו אף הם ופתוחה הדרך להכרעה. 

טענות התובע

8.       לטענת התובע, הוא אינו יכול לעמוד בסכום המזונות הנקוב בפסק הדין. לדבריו עוד אינו פוגש בילדים כלל. לטענתו הוא מוכר כנכה בדרגת אי-כושר 100%ונכות רפואית בשיעור 46%מאז אשפוזו בשנת 2003.   לאחר התרת נישואי הצדדים התדרדר מצבו הנפשי, לטענתו משום שהנתבעת מנעה ממנו לפגוש בילדים. בהקשר זה טוען התובע שאף על פי שהמציא אישור פסיכיאטרי שאינו מסוכן, לא התאפשר לו לראות את הילדים – אף לא במרכז הקשר. 

9.       לטענתו זכאי לקצבת נכות בשיעור 3,321₪. הקצבה מעוקלת בעקבות הליכי גביה שפתחה הנתבעת בלשכת ההוצאה לפעול. בנוסף זוכה לגמלת הבטחת הכנסה בשיעור 1,652₪, וכן סיוע בשכ"ד בשיעור 770₪. 

10.    לטענתו מתגורר בדירת חדר שכורה תמורת שכר דירה בשיעור 1,500₪. בנוסף נושא לדבריו בהוצאות אחזקת מדור. הוא מנסה לדבריו למצוא תעסוקה, אך פוטר מעבודתו האחרונה. בנוסף לנכותו, סובל התובע לטענתו משלל בעיות רפואיות נוספות. 

11.    לתובע חובות בלשכת ההוצאה לפעול, בנוסף לחוב מזונות הקטינים. לאחר שנערכה לתובע חקירת יכולת הועמד סכום ההחזר החודשי על סך 500₪ בחודש, אך לא עלה בידיו לשלם החזרים אלה. 

12.    במועד פסק הדין השתכר סך של 6,000₪, והוא מוצא במצבו הנוכחי משום שינוי נסיבות מהותי לעומת השתכרותו בעבר.

טענות הנתבעת

13.    לטענת הנתבעת הרקע לפרידת הצדדים היה שימוש התובע בסמים, שהלך והחריף עד להתמכרותו ולפיטוריו מעבודתו. בעקבות התמכרותו משך כספים מהחשבון המשותף והעמיד את הנתבעת בפניי שוקת שבורה. למרות ניסיונותיה, לא עלה בידה לסייע לתובע והיא בחרה לוותר על נישואיה ולהגן על הילדים.

14.    הנתבעת מתנגדת להפחתת המזונות, שאין בהם לספק את צרכי הילדים. המזונות לדבריה נפסקו מראש על הצד הנמוך. הסכום הפסוק כולל הוצאות חינוך, גנון, צהרון וחוג אחד.

15.    הנתבעת כופרת בהוצאות התובע עבור דמי שכירות ומצביעה על כך שהתובע לא צירף הסכם שכירות אלא הסכם להארכת הסכם שכירות, ולא צורפו אסמכתאות לתשלום. כמו כן, בכתב התביעה נקובה כתובת אחרת מהנקוב בהסכם השכירות. לדבריה התובע מעולם לא שכר דירה אלא התגורר עם אמו ואחיו בדירתם ברחוב מ' ]...[ בחיפה.

16.    הנתבעת הוסיפה שבתיק הפש"ר שניהל התובע הוא נחקר על ידי בית המשפט וסירב למסור פרטים או להציג אסמכתאות על תשלומים בגין הדירה המושכרת כביכול.

17.    לטענתה עבדה כקופאית ופוטרה בחודש 1/2020בעיצומו של משבר הקורונה. כיום מתקיימת מדמי אבטלה בשיעור 4,842₪, ומקצבת ילדים בשיעור 344₪.

18.    לדבריה על התובע למצוא עבודה לשם הגדלת הכנסותיו. גם במידה והתובע זקוק למסלול שיקומי או רפואי על מנת לשוב למעגל העבודה, הוא אינו עושה דבר בעניין. לטענתה התובע יכול לממש את הפוטנציאל שלו ולכל הפחות למצוא עבודה חלקית. הנתבעת מפנה לדברי התובע במסגרת ההליכים דנן לפיהם, וחרף טענותיו למצבו הכלכלי הקשה, מצויים בחזקתו כלבים בהם הוא צריך לטפל.

19.    הנתבעת מציינת עוד שהתובע מעולם לא טרח לשלם את המזונות הפסוקים, ונכון למועד הגשת התצהיר, עומד חוב המזונות בהוצאה לפועל על סך כ – 94,000₪. רק לאחר הטלת העיקול על קצבת הנכות, החל הביטוח הלאומי לשלם לידה מזונות באמצעות העיקול.

20.    לטענת הנתבעת לא מתקיים בענייננו שינוי נסיבות. מצבו של התובע אינו חדש וטענותיו בהליך זה עלו בעבר. חרף טענות אלה בהליכים הקודמים, מצא לנכון בית המשפט לחייב את התובע בסכום הפסוק כמזונות זמניים ולאחר מכן כמזונות קבועים.

דיון והכרעה

התביעה להפחתת מזונות

המסגרת המשפטית

21.    המוסד של תביעה לשינוי מזונות אינו חדש בשיטתנו המשפטית. בית המשפט העליון והערכאות הדיוניות העמידו כללים מנחים לשיקול דעתו של בית המשפט בבואו לברר תובענה לשינוי סכום מזונות שנקבע בפסק דין או הסכם. בלב המעשה השיפוטי מצוי החיפוש אחר שינוי נסיבות מהותי שהתרחש לאחר קביעת המזונות – בפסק דין או בהסכם. לא די בשינוי נסיבות של מה בכך, ועל התובע שינוי של סכום המזונות הפסוק להצביע על שינוי נסיבות משמעותי ובלתי צפוי הנוגע למסדים מרכזיים שבבסיס ההכרעה או ההסכמה ר'ע"א 363/81פייגה נ' פייגה, פ"ד לו 3 187; ע"א 177/81רחל גלעדי נ' ד"ר ישראל גלעדי, פ"ד לו3 179. כפועל יוצא מכך, "שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו בלי לשוב ולפנות לערכאות"ע"א 177/81רחל גלעדי נ' ד"ר ישראל לעיל.

22.    רק שינוי משמעותי ועמוק יצדיק אפוא היזקקות חוזרת של בית המשפט לשאלת המזונות ראו לעניין זה, ע"א 363/81פייגה נ'פייגה לעיל; תמ"ש ת"א85240/98דרומי נ'דרומי לא פורסם; ע"א 4515/92שטיין נ'שטיין ניתן ביום 13.6.1994.

23.    לאחרונה עלתה הסוגייה של שינוי מזונות קטינים פסוקים לדיון מחודש בבית המשפט העליון, ששב וביצר את העקרונות שגובשו בהלכת "פייגה". מן הראוי להביא הדברים בשם אמרם:

"פסק דין בענייני מזונות ניתן לשינוי גם כשמדובר בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין כולל בין הצדדים. במקרה זה יכול בית המשפט לקרוא אל תוך ההסכם תנאי מכללא על פיו ישתנה ההסכם במקרה בו יחול שינוי נסיבות מהותי, וזאת גם אם הצדדים לא בהכרח התכוונו לכך ]...[ על כן, במקרה שנערך הסכם גירושין, בו הוסדרו בהסכמה מכלול העניינים, וההסכם קיבל תוקף של פסק-דין – אין בכוחו למנוע מבית המשפט לבחון את שאלת המזונות מחדש, אם נתגבש שינוי מוחלט ומהותי של הנסיבות ]...[ בבסיס הלכה זו עומד עיקרון הצדק. כאשר שינוי הנסיבות הופך את המשך אכיפת פסק הדין לבלתי צודקת, על בית המשפט להתערב. נכון להכיר, בהקשר זה, כי עסקינן אף בזכויות ילדים, ודרכו של עולם כי חיי המשפחה עשויים להשתנות. מן הצד האחר, אין לאפשר דיונים נוספים ללא בקרה בעניין שכבר הוכרע ונפסק. על מנת לאזן בין עיקרון הצדק ובין עיקרון סופיות הדיון, נקבע כי על שינוי הנסיבות להיות מהותי ]...["בע"מ 7670/18פלונית נ' פלוני, מיום 20.1.2021.

מן הכלל אל הפרט

24.    התובע מצביע על שינוי נסיבות יחיד, בדמות ירידה בשכרו לעומת מועד פסק הדין. לטענתו, השתכר במועד פסק הדין 6,000₪. התובע נמנע מלציין האם המדובר בסכום בערך ברוטו או נטו. מאז לטענתו, ומשום מצבו הבריאותי, חווה הפחתה בשיעור השתכרותו. בסיכומיו הוסיף שהוכר כנכה רק בשנת 2017, ולא היה מוכר כנכה במועד פסק הדין.

25.    לאחר עיון בטענות הצדדים והסימוכין מטעמם, סבור בית המשפט שדין הטענה לשינוי נסיבות מהותי להדחות, והתובע לא עמד בנטל השכנוע לשינוי נסיבות כלל, או שינוי נסיבות מהותי בפרט.

הכנסות התובע

26.    פסק הדין ניתן בחודש נובמבר 2013. בהתאם לריכוז תקופות עיסוק מטעם המוסד לביטוח לאומי צורף לתצהיר התובע, ת/1, במועד זה התובע אכן עבד אצל מעסיק ששמו "]...[". אלא שהתובע נמנע להציג סימוכין כלשהם לטענה לפיה השתכר 6,000₪ כביכול מעבודה זו – תלושי שכר, טפסי 106, דפי בנק וכד'. חזקה על ראיות אלה שמצויות תחת ידיו של התובע, או לכל הפחות יכול היה להשיגן תוך מאמץ סביר. התובע לא גילה מאמץ להציג סימוכין לטענה קונקרטית שעומדת בלב טיעונו המשפטי, והמחדל עומד לחובתו.

27.    בחינת רמת השתכרותו הנוכחית של התובע מחלישה אף היא את טענתו לשינוי נסיבות מהותי בהקשר זה. אין מחלוקת עובדתית לגבי הכנסות התובע, ואלה הן – קצבת נכות בשיעור 3,321₪ מעוקלת לטובת תשלום מזונות הקטינים; גמלת הבטחת הכנסה בשיעור 1,652₪; סיוע בשכ"ד בשיעור 770₪. הסך הכולל של הכנסותיו הוא 5,743₪. יוצא שאף לשיטת התובע, בהנחה שהשתכר 6,000₪ במועד מתן פסק הדין, ובהנחה שהתכוון לשיעור 6,000₪ במונחי נטו – לא ניתן להצביע על שינוי נסיבות בהקשר לרמת השתכרותו, כל שכן שינוי נסיבות מהותי.

28.    אמנם מתקבל על הדעת שמצבו הנוכחי של התובע מקשה עליו להשתכר, אך בית המשפט לא השתכנע מחוסנה של הזיקה בין מצבו הרפואי/נפשי של התובע, לבין היקף השתכרותו – בהקשר של שינוי הנסיבות העומד בבסיס העילה. עיון בפירוט תקופות העיסוק מהמוסד לביטוח לאומי, מלמד שמאז ומתמיד, תקופות העסקתו של התובע היו קצרות ביותר, והוא החליף מקומות עבודה רבים. התובע הועסק ברוב המכריע של המקרים על ידי חברות כוח אדם, ומתבקש להניח שמדובר בעבודות מזדמנות המניבות הכנסה נמוכה.

29.    מחקירתו של התובע עלה עוד שגם בעבר הסתמך על גמלת הבטחת הכנסה, ובהקשר זה אין המדובר במצב דברים שנוצר לאחר פסק הדין: "פעם ראשונה קבלתי ב-2004, אחרי שקיבלתי הרבה מכות מהשוטרים. זה קרה שיצאתי בחוץ, לא היה סיגריות, ביקשתי ממישהו סיגריה ]...[ בפעם הראשונה 2004, אולי 2005"ע'20, ש'10.

30.    מהסימוכין עולה עוד שעד לחודש מאי 2020הועסק התובע בחברת תעשיה, אז פוטר בעקבות צמצומים ומשבר הקורונה מכתב פיטורין ותלושי שכר חלקיים צורפו לתצהיר התובע ת/1. מעבודה זו השתכר התובע כ – 4,000₪ נטו. במילים אחרות, גם לשיטתו של התובע יש ביכולתו לעבוד ולהשתכר, חרף נכותו.

31.    יצוין שבחקירתו עמד התובע על סיבה אחרת לפיטוריו, ולדבריו סובל מבעיות גב בעקבות תאונת עבודה לכאורה – "אני לא עובד עכשיו כי יש לי בעיות בגב. המקצוע שלי זה רתך. אני לא יכול לעבוד עכשיו. עבדתי, נפלתי כמה פעמים, על זה הם פיטרו אותי ]...[ אחרי שנפלתי הוא אמר לי לא לחזור"ע'16, ש'1.

32.    התובע לא הציג סימוכין לטענה זו. עוד הוסיף התובע והתקשה לעורר מהימנות: "איך אני יכול לעבוד? ברחתי מהחברה שלי ששיגעה אותי, היא מצאה בשבילי עבודה. ברחתי בשביל לנוח. כשזרקתי אותה כי שברה לי את כל הבית, ואת אימא שלה, איך אני יכול לעבוד? לא לוקחים לעבודה עם המחלה שלי, אולי אני אזרוק למישהו פטיש. היה מקרים שעיצבנו אותי"ע'22, ש'8.

33.    בית המשפט אינו מוצא משקל של ממש בטענת התובע לפיה הוכר כנכה רק בשנת 2017. ההכרה לה זכה התובע כנכה, תלויה בענייננו בתובע ובמועד בו בחר להגיש תביעת נכות. התובע לא שיתף את בית המשפט במצבו לאשורו על מנת להניח שהוכר כנכה בעקבות מצב שנוצר בסמוך לאותה הכרה ולאחר מועד פסק הדין.

34.    מהמסמכים הרפואיים החלקיים שכן צירף לתצהירו, עולה שהתובע מטופל פסיכיאטרית משנת 2003, אז אושפז לראשונה במרכז הרפואי בטירת הכרמל, להסתכלות בעקבות צו כדין. בשנת 2010– 2011, כשנתיים לפני פסק הדין, אושפז התובע בפעם השניה. בשנת 2015לערך אושפז בפעם השלישית בעקבות מחשבות אובדניות. עולה עוד שהתובע חווה לכל הפחות ניסיון אובדני אחד.

35.    מהסימוכין שהציג התובע עולה שנכותו נוגעת למצבו הפסיכיאטרי, יתכן שעל רקע שימוש בסמים. כך או כך, מצב זה אינו חדש ואפיין את התובע במהלך הנישואין, לרבות במועד פסק הדין.

סיכום ביניים

36.    אפשר היה לסיים את פסק הדין בשלב זה. ניכר שהתובע לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי שיש בו להקים עילה להפחתת המזונות. טענתו היחידה של התובע נדחתה, ולא הוכח שחלה ירידה בהשתכרותו של התובע. על הפגיעה הנטענת בהכנסות התובע להיות משמעותית וברורה, והתובע לא הצביע על פגיעה כאמור. יתירה מכך, התובע מייחס את הפחתת השכר למצבו הנפשי והבריאותי שהביא לימים להכרה בו כנכה, אך מהמסמכים שצירף עולה שמצבו הפסיכיאטרי המצער מלווה את התובע שנים ארוכות טרם לידת הילדים, ומקל וחומר טרם מועד פסק הדין.

37.    סתימת הגולל על העילה להפחתת מזונות אף מייתרת את בחינת הטענות האחרות בהן מחזיקים הצדדים, ולא עולה צורך לשוב ולבחון את הנתונים הרלוונטיים לסוגיית מזונות הקטינים ר'בע"מ 7670/18פלונית נ' פלוני לעיל. לשם הסרת הספק, וחיזוק ההכרעה, יעמוד בית המשפט בקצרה על הנסיבות האחרות בענייננו, המובילות גם הן למסקנה שדין התביעה להדחות.

הוצאות התובע

38.    מבלי לגרוע מן האמור, גם טענות התובע בהקשר להוצאותיו לוקות בקשיים. התובע הציג דף חשבון יחיד, ממנו עולה שמידי חודש לאחר הפקדת גמלת הבטחת הכנסה וסיוע בשכ"ד, התובע מושך את כל הסכום במזומן. נציין כבר כעת, שהתובע לא הציג סימוכין להוצאה כלשהי בה הוא נושא לטענתו.

39.    עולה עוד מתשובותיו שיש מקום לבקר את סדר העדיפויות של התובע, שכאמור נמנע מתשלום מזונות אך מנגד, שנשאל על עבודתו האחרונה, השיב: "זה החבר עובד אז הוא לקח אותי. עבדתי. הוא לקח אותי מבית ומחזיר אותי לבית. היה לי חברה, בזבזתי את כל הכסף, היא לקחה ממני את הנשמה. שברה את כל הדירה"ע'21, ש'17.

ובמקום אחר: "לא. היה לי חברה, היא מצאה בשבילי עבודה בפייסבוק, דברנו, אמר שהוא יכול לשלם לי במזומן. איפה הלך הכסף? בזבוז"ע'21, ש'32.

40.    הוצאות שכר דירה ואחזקת מדור - התובע לא הוכיח את טענותיו להוצאות בגין שכר דירה. בכתב התביעה ציין התובע שכתובת מגוריו היא רח'א'47ב]...[. בתצהירו טען שהוא "גר בשכירות בדירת חדר ומשלם 1,500₪ בחודש", אך צירף לתצהירו "הסכם הארכת שכירות"להלן – "הסכם ההארכה". הסכם ההארכה מתייחס לדירה ברח'ב'15ב]...[. מעבר לסתירה בין כתובות המגורים המוצהרות של התובע, אותו הסכם הארכה אינו נוקב בסכום השכירות. יתירה מכך, לפי הסכם ההארכה תקופת השכירות מוארכת בשנה נוספת, החל מיום 1.8.20ועד ליום 31.7.21. עוד עולה ממנו שנעשה "בהתאם לחוזה שנחתם ביום 25.7.18". יוצא אפוא שלפי הסכם ההארכה, שבמועד הגשת התביעה התגורר לכאורה בדירה ברח' ב', בעוד הצהיר בכתב התביעה שמתגורר ברח' א' כאמור.

41.    יצוין עוד שגם במסגרת הליכי הפש"ר שניהל התובע בבית המשפט המחוזי, דיווח והצהיר על שתי כתובות שונות מאלה שעלו בהליך דנן – רח'ג'27ב]...[, ורח'ד'71ב]...[. יתירה מכך, בדין וחשבון שהגיש כחלק מבקשתו לפש"ר, ציין כתובת נוספת – ה'32ב]...[. ויתירה אף מכך, במסמכי המל"ל, נכון לחודש 7/2017מענו הרשום הוא ה'34. מנגד, הציג התובע העתק מהסכם שכירות לכאורה, לשכירת דירה ברח'ה'32, יפה למועדים 3/2017ועד 3/2018.

42.    הצהרותיו הסותרות של התובע בהקשר לכתובת מגוריו לא נעלמו גם מבית המשפט של פש"ר. בדיון שהתקיים ביום 5.11.2018נשאל התובע על כתובתו העדכנית והתקשה לשכנע צורף לתצהיר הנתבעת, נ/1. בית המשפט קבע לעניין זה ס'5להחלטה – "מסקנתי היא כי החייב טרם הוכיח כי הוא משלם דמי שכירות וחוששני כי מדובר בהוצאה פיקטיבית".

43.    גם בחקירתו הנגדית בפניי בית משפט זה התקשה התובע לספק תשובות מניחות את הדעת והתקשה לעורר מהימנות בתשובותיו:

ש. איפה שאתה מצרף את ההארכה, א'15, כמה שנים אתה גר שם?

ת.          אולי כבר שנתיים.

ש.         מפנה לכתב התביעה, צירפת חוזה לדירה ברחוב ב'47.

ת.          זה גם שלו. הייתי שם, בגלל שיש לי כלב, לא רוצים שאני... רצו שאני אנקה אבל לא

רציתי לנקות, הוא העביר אותי כי היה לכלוך על המדרגות ]...[

עברתי מדירה לדירה, גרתי שם כמה חודשים, הוא העביר אותי. אמר לי לעבור כי לכלבים שלי יותר מתאים גינה, אני רק פותח את הדלת והם יוצאים ואני מנקה. ככה עברתי לרחוב א'15שם אני גר ע'18, ש'17.

44.    בענייננו, גם אם יקבל בית המשפט את הסכם הארכת השכירות כמעיד על הסכם שכירות, הנתבע לא הציג סימוכין כלשהם לפיהם נושא בפועל בתשלום כלשהו. על רקע הקשיים שהעלו טענותיו לגבי מענו, אומרים הדברים דרשני.

45.    בחקירתו תיאר התובע את בעל הדירה, או הדירות, מר פלוני כמתווך, חבר שלו לדבריו ע'17, ש'11. לדבריו "יש לי קבלות כל חודש. אני שוכר ממנו"שם, ש'30 אך לא הציג סימוכין כלשהם. על השאלה מדוע לא צירף הסכם שכירות, השיב התובע ש"הוא נתן לי רק נייר אחד. לא יודע. זה מה שהוא נתן לי. אני אשלח, אין בעיה"ע'17, ש'35. תשובות אלה אינן מניחות את הדעת. מהמשך דבריו של התובע עולה סיבה נוספת לפקפק בטענה לפיה הוא נושא בפועל בתשלום שכר דירה:

ש. איך אתה משלם 1,500₪?

ת.          במזומן שאני מקבל מהבטחת הכנסה. ביום 12אני הולך לבנק, מושך כסף ונותן לו,

ולוקח פתק, קבלה.

ש.         למה לא צירפת את הקבלות לתצהיר?

ת.          אני שואל את עורכת הדין שלי אם הבאתי לה.

ש.         למה לא צירפת?

ת.          שכחתי. יש כל מני סידורים, יש לי בעיה של גב ע'18, ש'1.

46.    תשובות התובע אינן מתקבלות על הדעת. גם בהנחה שהתובע מעביר את דמי השכירות לידי בעל הדירה במזומן, לטענתו הוא מקבל לידיו קבלות, ואלה לא הוצגו. תשובותיו של התובע תמוהות, נוכח העובדה שאת בעל הדירה הוא מציג כחבר שלו, ולדבריו עוד – "כן, אני מדבר אתו, הוא שכן שלי, כל יום אני אומר שלום"ע'17, ש'16.

47.    בסיכומיו טען התובע שאין לתת משקל לקשיים והסתירות העולות לעניין דירת מגוריו ושיעור שכר הדירה בו הוא נושא לטענתו, הואיל ואין קושי בעובדה שאדם מחליף תדירות כתובת, כל שכן משמצוי בקשיים כלכליים, וממילא מדובר בדירות קטנות שנשכרו תמורת שכר דירה נמוך ומלמד הדבר על חסרון כיס. בית המשפט אינו מקבל טענה זו. אכן, אין כל קושי בעצם העובדה שאדם מרבה במעברי דירה וחילופי כתובות ומוצא עצמו נודד ממקום למקום משום קשיים כלכליים. אך לא בזה העיקר, אלא בעובדה שהתובע לא הציג אף לא קצה ראיה לדמי השכירות בהם הוא נושא לטענתו, בין אם עבור דירה כזו ובין אם עבור אחרת – והיא הנותנת.

48.    ספק נוסף עולה לגבי הוצאות החזקת המדור בהן נושא התובע לטענתו. למעט סימוכין לחוב לחברת החשמל לכאורה, התובע לא הציג סימוכין לתשלומים אחרים. מתשובותיו בחקירתו הנגדית עלה שאין בידיו סימוכין הואיל ואינו נושא בפועל בתשלומים אלה:

ש.         אתה אומר שחוץ משכירות אתה משלם ארנונה, מים וחשמל?

ת.          ארנונה אין לי כסף. מים לא שילמתי, חשמל אני משלם כי סוגרים לי.

ש. אין קבלות על ארנונה, מים חשמל.

ת.

תבדוק בעיריה, אתה עו"ד ויכול לבדוק. הראיתי לעו"ד שלי קבלות. יש לי שאני שילמתי ע'18, ש'8.

בהמשך השיב:

"הייתי גר עם חברה, היא שיגעה אותי לגמרי, לא יודע מה רציתי לעשות, אבל הצלחתי לצאת מהדירה. יש כל מני סיטואציות בחיים"ע'18, ש'32.

49. גם בתשובות אלה אין כדי להניח את הדעת. יש לקבוע שהתובע לא הוכיח את נשיאתו בהוצאות להן טוען. בית המשפט אינו יכול אף להניח לטובת התובע כי הוא שוכר דירה ונושא בשכר דירה, וגם טענה עקרונית זו לא נתמכה בסימוכין כלשהם ועולה ספק רב לגבי אמיתותה.

50. הכנסת הנתבעת - יש לתת עוד את הדעת לשיעור הכנסתה של הנתבעת. לתצהירה צרפה העתק ממכתב הפיטורין באופן המתיישב עם טענתה לפיה פוטרה בשלהי חודש ינואר 2020. עוד צרפה התובעת דף חשבון שתומך בטענתה לקבלת דמי אבטלה בשיעור 4,842₪. בחקירתה הוסיפה הנתבעת שהיא מתגוררת עם בן זוגה בדירה שכורה, עבור שכר דירה בשיעור 3,600₪, ושבן זוגה משתכר כ – 6,000₪ ע'24, ש'11. עוד השיבה שטרם פיטוריה השתכרת כ – 7,000₪ שם, ש'26. בניגוד לטענות התובע, נתונים אלה אינם מקדמים את תביעתו. גם במידה ובית המשפט יניח שיש ממש בטענות התובע, לפיהן יש להכיר בפוטנציאל ההשתכרות של הנתבעת, העיקר טמון כאמור בהוכחת שינוי נסיבות מהותי בהקשר זה. התובע לא עמד על רמת השתכרותה של הנתבעת במועד פסק הדין, והיא לא נשאלה על כך במהלך חקירתה הנגדית. עיון בהליכים הקודמים מעלה שבעת בירורם הציגה הנתבעת תלושי שכר, מהם עלה ששכרה הממוצע הוא 4,500₪ נטו. רמת השתכרותה הנוכחית של התובעת אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי לעומת רמת השתכרותה במועד פסק הדין.

51. לא נעלמה מעיני בית המשפט טענתו של התובע לפיה יש לתת הדעת להכנסת התא המשפחתי של הנתבעת, שמצויה בקשר זוגי, ובן זוגה מתגורר עמה ועם הילדים. אך גם בכך אין בכדי לסייע לתובע. במישור הרעיוני, מציאת בן זוג ויצירת תא משפחתי חדש, כשלעצמו אינם מהווים שינוי נסיבות, כי אם ההיבט הכלכלי של שינוי כאמור. לא הוכח בפניי בית המשפט ששינוי זה הוא בעל זיקה לצרכי הילדים ומזונותיהם. הכנסה נוספת מצד בן הזוג בהחלט מביא מזור לנתבעת והקלה במישור הכלכלי, לעומת העדר כל סיוע כלכלי מצד התובע. אלא שבן הזוג אינו מחויב במזונות הקטינים. בני הזוג מתגוררים בדירה שכורה. היקף הכנסותיהם אינו גבוה ומקור הכנסת הנתבעת הוא דמי אבטלה. אין להניח לטובת התובע שהנתבעת ובן זוגה חיים בשיתוף כלכלי בכלל, או שיתוף כלשהו הנוגע לנשיאה בצרכי הילדים בפרט. לפיכך בית המשפט דוחה את הטענה לפיה בנסיבות הקונקרטיות של ענייננו, יש בזוגיות בה חיה הנתבעת משום שינוי נסיבות מהותי שמקים עילה לשינוי נסיבות. נבהיר עוד שהתובע לא העלה טענה זו, אלא בסיכומיו והיא מהווה הרחבת חזית אסורה ויש לדחותה אף מטעם זה.

52.    זמני השהות בין הילדים לבין התובע – למרבה הצער לא התחולל שינוי לטובה בהקשר זה, ונכון למועד זה לא מתקיימים זמני שהות בין התובע לבין הילדים. בהמשך הדברים נעמוד על המצב המצער הנוכחי. לענייננו די בקביעה שזמני השהות בין התובע לבין הילדים מעולם לא היוו משום נשיאה של ממש בעול גידולם. אז כמו היום, עול זה נפול במלואו על כתפיה של הנתבעת.

53.    טעמי צדק - כחלק מהשאלות שעל בית המשפט לשאול עצמו בעת בחינת תובענה לשינוי מזונות, היא האם יהיה זה צודק להותיר את שיעור המזונות על כנו בנסיבות שנגלו לעיני בית המשפט. לאחר שבית המשפט הפך בדבר, מצא שדווקא הפחתת סכום המזונות תהווה משום אי-צדק כלפי הילדים והנתבעת, ומן הראוי לדחות את התביעה גם מטעמים אלה.

54.    ראשית, סכום המזונות הפסוק הוא על הצד הנמוך לעומת השיעור המינימלי המקובל לצרכיהם של קטינים. נזכיר שלא נפסקו לחובת התובע דמי מדור, בעוד דמי המזונות כוללים הוצאות חינוך, גן צהרון וחוג אחד. נזכיר שדמי המזונות נקבעו על דרך הפיכת המזונות הזמניים לקבועים. המזונות הזמניים נקבעו במעמד הצדדים ביום 4.4.2013. בדיון נכחו התובע ובא-כוחו שעמדו על כל טענות התובע, ואלה נלקחו בחשבון בעת ההחלטה.

55.    שנית, התובע מעולם לא נשא בדמי המזונות הפסוקים, ועל כך אין מחלוקת. בית המשפט לא התרשם עוד שהתובע הראה נכונות לעמוד בסכום המזונות. מנסיבות העניין לא עולה שהתובע ניסה לשפר את מצבו. מהחקירה לא עולה שהתובע פנה לממש את האפשרויות העומדות לפניו לשיקום מטעם הביטוח הלאומי או רשויות אחרות. קשה להלום טעמים של צדק עם העובדה שהתובע מעולם לא מילא אחר פסק הדין והקטינים מעולם לא נהנו ממזונותיהם אלא באמצעות הליכי גביה.

56.    שלישית, התובע מצוי, או היה מצוי בהליכי פש"ר. במסגרת הליכים אלה נקבע צו תשלומים למזונות בשיעור 1,250₪ לכל ילד. בפועל אפוא, התובע נושא, או אמור לשאת, בסכום מזונות מופחת. נזכור שהפחתה זו נעשתה תוך איזון האינטרסים בתיק הפש"ר, שאינו נוגע באופן ישיר לטובת הקטינים. בנסיבות העניין, יהיה זה בלתי צודק להוסיף ולפגוע במזונות הקטינים, הנמוכים מלכתחילה, באמצעות הפחתה נוספת.

57.    רביעית, מזונות הקטינים נגבים באמצעות עיקול שהוטל על קצבת הנכות לה זוכה התובע, והקצבה מופקדת אל תיק ההוצל"פ. לא ניתן להבטיח שהנתבעת תהנה ממנגנון זה גם בעתיד. שלמותו תלויה בהמשך קבלת הקצבה ולכאורה גם בקיומו של הליך הפש"ר. מקור אחר לגביית המזונות הוא קבלת המזונות כגמלה מן המוסד לביטוח לאומי. הפחתת המזונות עלולה להביא לפגיעה בשיעור המזונות המשולמים ע"י הביטוח הלאומי. יהיה בכך לצמצם את אפשרויות הגביה שעומדות או תעמודנה בעתיד לטובת הנתבעת והקטינים, בעוד התובע אינו מגלה נכונות לשלם את המזונות כאמור. אפשרות זו אינה מתיישבת עם טעמי צדק שיצדיקו התחשבות בתובע.

לסיכום

58.    התובע לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי. לא הוכחה ירידה של ממש בהיקף הכנסותיו, ונקבע עוד שמצבו הרפואי נפשי של התובע, מושא נכותו, מלווה אותו שנים ארוכות לפני מועד פסק הדין. בית המשפט הוסיף ובחן את נסיבות המקרה ומצא שאין בהן להקים עילה להפחתת המזונות. הוצאותיו הנטענות של התובע לא הוכחו, ולמעשה עלו ספקות רבים מגרסתו של התובע. על אף שהיה בטענה זו משום הרחבת חזית, בית המשפט לא מצא שהנתבעת נהנתה מהגדלת הכנסתה, ולא הוכחה הזיקה בין הכנסות בן זוגה לכאורה, לבין יכולותיה לשאת בצרכי הילדים. עוד נקבע כעניין שבעובדה, שהנתבעת היא הנושאת במלוא נטל גידול הילדים בגפה. לבסוף מצא בית המשפט שקבלת התביעה תעמוד אף בניגוד לטעמי הצדק, ויהיה זה בניגוד מובהק לטעמי הצדק להפחית ממזונות הקטינים שמראש נקבעו על הצד הנמוך.

59.    מכל הטעמים האמורים, התובענה להפחתת מזונות נדחית.

התביעה בעניין זמני השהות

60.    במהלך ההליכים הנוכחיים נעשה ניסיון לחדש את זמני השהות בין התובע לבין הילדים, למרות החששות שהביעו האחרונים ולמרות חששות הנתבעת, ששיתפה פעולה עם המלצות העו"ס לס"ד ועם קיום המפגשים בין התובע לבין הילדים במרכז הקשר.

61.    בתסקיר מיום 19.10.20צוין שהמפגש בין התובע לבין הקטינים במרכז הקשר התנהל בצורה נעימה, והומלץ על המשך המפגשים במרכז הקשר. עוד צוין שעל התובע להמשיך מעקב וטיפול פסיכיאטרי. לתובע הומלץ עוד לפנות לטיפול פרטני באמצעות קופ"ח, שניתן לתובע גם באמצעות סל שיקום מתוקף מצבו.

62.    התסקיר הבא מיום 24.3.21, הוגש בסימן מקרה אלימות מצד התובע, שהיה בו להוריד לטמיון את השיפור ביחס בינו לבין הילדים. בעת שהבן שהה בחנות של דודו, אחיו של התובע, ביחד עם סבתו – אמו של התובע – הופיע התובע, קילל, זרק שולחן ואיים לשרוף את המקום. הילד נבהל והתחבא במקום. בעקבות המקרה חשש הבן מהתובע ופחד לפגוש בו. במפגש שנערך עם התובע התרשמה עו"ס מרכז הקשר שהתובע מנותק ומבולבל, וציין שחש זעם למראה הילד בחנות. העו"ס לס"ד עמדה על הצגת אישור עדכני מפסיכיאטר לגבי יכולתו של התובע לפגוש בילדים במרכז הקשר. כמו כן הופנו הילדים לטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה.

63.    ביום 24.3.21קיבל בית המשפט את המלצות העו"ס והורה לתובע להציג אישור כאמור תוך 10ימים. מאז ועד כתיבת שורות אלה זנח התובע את ההליך, לא הציג אישור כאמור ומנגד לא פתח בהליך כלשהו או עתר לסעד ביניים במסגרת תביעתו.

64.    אין ללמוד מהתנהלותו של התובע אלא שזנח ניסיונות אלה לחדש את זמני השהות עם הילדים. גם בסיכומיו התובע לא עומד על קבלת אישור פסיכיאטרי או על פנייתו לטיפול או כל התקדמות אחרת בהקשר זה. אין מקום עוד להענות לעתירתו בסיכומיו לתת הוראות לחידוש זמני השהות. התובע לא הראה נכונות לפעול לשם חידוש הקשר ועליו לעבור משוכות רבות הקשורות במצבו בטרם יישקלו הנסיבות מחדש.

65.    למעלה מן הצורך, מתיאוריו של התובע עצמו עולה הקושי להבטיח את טובת הקטינים במהלך שהותם עם התובע. בעת חקירתו ציין התובע ש"עכשיו אני יותר רגוע שהגעתי לפה, כי התרופות עושים לי בלגן"ע'15, ש'30. התובע הוסיף וציין ש"אני הייתי במצב של מניה דיפרסיה, אדם במצב כזה לא יודע מה הוא עושה. אדם במצב שלי מאושפז כל שנה, אני לא הייתי מאושפז 4שנים, לא יודע איך החזקתי את עצמי"ע'19, ש'27; "עכשיו על הגב. אני מקבל עכשיו תרופות מאוד חזקות ]...[ אני בפוסט טראומה"ע'20, ש'17; "כמה פעמים הייתי מאושפז, כמה היה לי ניסיון התאבדות, לא רציתי בזמן הזה לחיות"שם, ש'23; "אולי 8-9שנים אני לא רוצה לחיות, עכשיו מצאו לי בעיה בגב, הרופא אמר שיכול להיות שהיה לי כאבים חזקים וזה עושה עצבים. אני מסתכל על האור וזה קשה לי, לפעמים אני שם משקפיים וזה מרגיע אותי. הרופא נתן לי תרופות"ע'20, ש'36.

66.    יש לקוות שהתובע ישכיל לטפל במצבו המורכב. יחד עם זאת אין להקל ראש בדרישה להניח דעתם של גורמי המקצוע ושל בית המשפט, ששלומם ושלוותם של הילדים לא תופר. תיאוריו של התובע מדגישים את אמצעי הזהירות שנדרשו, ונדרשים אף כעת, כתנאי לקיומם של זמני שהות וקיום מפגשים. התובע כאמור אינו רואה עין בעין עם צורך ממשי זה.

67.    מטעמים אלה מוצא בית המשפט שדין התביעה בעניין זמני השהות להידחות.

סוף דבר

68.   לאחר שמיעת טענות התובע באריכות, מוצא בית המשפט שהתובענה להפחתת המזונות אינה מגלה עילה, ולא היתה טמונה בה עילה מלכתחילה. בית המשפט מוצא עוד מידה של מניעים זרים במניעי התובע להגיש תביעה זו. כשם שציין התובע, "הלכתי למזונות, כי היא פגשה חבר חדש, אמרה לי שאני עכשיו אראה את הילדים רק בחופש הגדול. אז התחלתי להתעצבן. זה האמת. עכשיו התחלתי, אחרי שנתיים, לראות את הילדים. מתי שראיתי ילדים הייתי רגוע"ע'20, ש'24; "]...[ היא לא נתנה לי לראות את הילדים, ואז הגשתי את התביעה"ע'21, ש'11.

69.   יש להצטער על בחירתו זו של התובע. הנתבעת נדרשה להתגונן מפני התביעה להפחתת מזונות, בעוד היא שנדרשה מאז פסק הדין לשלל פעולות לשם גביית המזונות, אותם התובע מעולם לא שילם – או גילה נכונות לשלם. לצד זאת הנתבעת נשאה ועודנה נושאת במלוא עול גידול הקטינים ללא כל סיוע מצד התובע. בתוך כך ביקש התובע להציג את הנתבעת כמי שמנעה ממנו קשר עם ילדיו, בעוד אין כל ראיה לכך שנהגה כך, וכאמור שיתפה פעולה עם הניסיונות לחידוש הקשר בין התובע לילדים ועם המלצות העו"ס לס"ד.

70.    מכל הטעמים האמורים, נקבע כדלקמן:

א.       התביעה להפחתת מזונות – נדחית.

ב.        התביעה לעניין זמני השהות – נדחית.

ג.       מן הראוי היה לחייב את התובע בהוצאות, אך נוכח העובדה כי התובע מיוצג ע"י הסיוע המשפטי ולפנים משורת הדין לא ניתן צו להוצאות.

ד.        כל סעד זמני שניתן במסגרת התובענות דנן – מבוטל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את שני התיקים.

ניתן לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, י"א כסלו תשפ"ב, 15נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.

 

 

בית משפט לענייני משפחה בחיפה

תלה"מ 1312-05-19אלמוני נ' אלמונית – הפחתת מזונות

תלה"מ 35581-11-18אלמוני נ' אלמונית – זמני שהות

בפניי :             כבוד השופטת, סגנית הנשיאה אלה מירז

הקטינים :                  קטין

קטינה

התובע :                       אלמוני

 

נ ג ד

הנתבעת :                    אלמונית