מהו המועד בו יוערך ערכן של אופציות שאינן סחירות לצורך חלוקתן בין בני זוג – האם במועד הקרע או במועד מימוש האופציות בפועל?

כיצד נקבע שווי אופציות שקיבל עובד לצורך חלוקתן בין בני זוג בגירושין?

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עמ"ש 19796-07-17 צ. נ' צ.

בפני כבוד השופטת מ. ברנט, אב"ד, כבוד השופט צ. ויצמן, כבוד השופטת ח. קיציס

המערער:  י. צ.

נ ג ד

המשיבה:  ש. ס. צ.

מועד חישוב ערך האופציות - ערכאה ראשונה

אשר למועד חישוב ערך האופציות העדיף בית משפט קמא את עמדת מומחי המשיבה. בית המשפט הבהיר כי אף שככלל, מועד הקרע הוא המועד הקובע לביצוע פירוק השיתוף בין הצדדים ובמועד זה מבקשים בתי המשפט לסיים את כלל המחלוקות הרכושיות של הצדדים על מנת שלא להותיר כל קשר כלכלי בין הצדדים לאחר הפרוד )עקרון הפרידה הנקיה – break clean ,)ואולם על אף שכך, יש לא מעט מקרים בהם יש לחרוג מעקרון זה.

לדוגמא, בני זוג אשר יש להם ילדים קטינים עדיין מחויבים בקשר כלכלי בכל הקשור לדאגה לצרכיהם, ובדומה בכל הקשור לחלוקת פנסיה תקציבית לגביה הזכות מתגבשת עם הגעת העובד לגיל פנסיה בכפוף לצבירת שנות ותק מינימלי, נותר קשר כלכלי בין בני הזוג עד לפרישתו של בן הזוג העובד מעבודתו.

בדומה, גם נכסים שמועד מימושם חל בזמן עתידי, לאחר מועד הקרע, נקבע על דרך הכלל בפסיקה כי אלו יחולקו בעת גמילתם של אותם הנכסים העתידיים בין הצדדים. מתוך שכך אף בנדון, כאשר עסקינן באופציות שמועד מימושן מאוחר למועד הקרע, ראוי להמתין למועד המימוש לצורך הערכת ערכן.

בית המשפט בערכאה ראשונה קבע כי בנדון, הזכאות לקבלת האופציות התגבשה במהלך חיי הנישואין עובר למועד הקרע, שכן זכאותו של המערער לאופציות הוקנתה לו עובר למועד הקרע, על כן זכאית המשיבה לחלקה באופציות אלו.

בית המשפט הבהיר כי השאלה – "האם ימשיך ויעבוד הנתבע )=המערער דנן – ה.ש( עד למועד מימוש האופציות, אינה שאלה שביהמ"ש והתובעת רשאים לקבוע, אלא הבחירה בידי הנתבע עצמו".

בית המשפט הוסיף ודן בשאלה העובדתית האם בנדון הוענקו האופציות למערער עבור תקופת עבודה בעבר או כתמריץ לעבודה עתידית והאם תקופת החיים המשותפת חפפה לתקופה בעבורה הוענקו האופציות וקבע כי בנדון אין לקבל את הטענה כי עסקינן באופציות שהתנאי לקבלתן הוא עבודת העובד.

בית המשפט סבר כי טעם נוסף המצדיק את הערכת שווי האופציות במועד מימושן נעוץ בעובדה כי לצורך הערכת שווי האופציה במועד הקרע אנו נדרשים להערכה ספקולטיבית, וביתר שאת כאשר עסקינן באופציות של חברות הזנק, וסבר כי ראוי שבן הזוג יזכה בערך ממשי ולא יסתפק בהערכה ספקולטיבית טרם מומש מלוא הפוטנציאל של האופציה.

אישוש לקושי העולה מהערכת אותו נכס ייחודי בו עסקינן – אופציות שאינן סחירות - מצא בית המשפט בכך שאף מיסוי הטבת האופציות נדחה לעת מימושן תחת מועד הקצאתן וזאת בשל הקושי להעריך את שווין האמתי קודם למימוש בפועל.

בית המשפט לא קיבל את עמדת מומחה בית המשפט לפי יש לראות באופציות כחלק משכרו השוטף של המערער וממילא במועד הקרע אין המשיבה זכאית לערך הזמן שצוברת האופציה לאחר מועד הקרע.

פרידת בני זוג: מתן אופציות בחברות הזנק (סטארט אפ)

בית המשפט קבע כי מתן אופציות בחברות הזנק מהווה לרוב דרך לתת לעובד הטבה תחת קבלת שכר גבוה יותר אותו אין המעביד יכול להעניק לעובדו, וזאת בתקווה שהעובד יקשור עצמו לחברה ישקיע בה וכאשר זו תבוא לתכליתה )EXIT )הוא יהנה מן הרווחים, לפיכך באותו חלום של זכיה ברווח שותפים שני בני הזוג כאשר האחד מקבל את זה ששכרו של בן זוגו יפחת על מנת שבעתיד אפשר שיזכה לרווח גדול יותר כתוצאה מכך.

כיוון שבשלותן של האופציות הנדונות הייתה עוד קודם למועד הקרע הרי שבן הזוג ראוי שיהנה ממכלול הרווח שנצבר מתקופת "השכר הנמוך" עד למועד הקרע, רווח זה מתגבש אך ורק במועד המימוש.

בית המשפט סבר שאין להסכין עם כך שבן הזוג יפסיד פעמיים – פעם כאשר צומצמה השתכרות בן זוגו נוכח קבלת האופציות תחת שכר גבוה יותר ופעם שניה כאשר מימוש האופציה יעשה בערכים נמוכים להבדיל מערכם הצפוי במועד המימוש בפועל.

 החלטת בית המשפט המחוזי

איזון משאבים אל מול שיתוף נכסים

שיטות המשפט המודרניות מכירות בשני משטרים עיקריים המסדירים את ענייני הרכוש בין בני זוג בתקופת הנישואים.

·         האחד - שיתוף בנכסים המתגבש במהלך הנישואין

·         השני – שיתוף קנייני או אובליגטורי הדחוי למועד פקיעת הנישואין

בשני המשטרים נוצר שיתוף עקב הנישואין ובשלם אלא שבה בשעה שבמשטר הראשון השיתוף מתגבש במהלך הנישואים על כל נכס ונכס בדרך של "שיתוף צף" הרי שבמשטר איזון המשאבים נוצרת מעין הפרדה רכושית לאורך תקופת הנישואין והשיתוף, קנייני או אובליגטורי, מתגבש במועד פקיעת הנישואין.

כידוע, בשיטת המשפט הישראלי נקבע בתחילה משטר שיתוף הנכסים – משטר החל עד היום על בני זוג שנישאו קודם ליום 01.01.1974 ועל ידועים בציבור, ומעת חקיקתו של חוק יחסי ממון, חל על בני זוג שנישאו אחר 01.01.1974 משטר המקים חיוב אובליגטורי של בן זוג כלפי משנהו – חיוב הדחוי למועד פקיעת הנישואין.

נוסיף כי שני המשטרים נסוגים בפני הסכם ממון שעשו בני זוג ואשר אושר כדין. בנדון, כיון שהצדדים נישאו בשנת 2001 הרי שחלות עליהם הוראות חוק יחסי ממון המחילות את עקרון איזון המשאבים.

תמ"ש 10339-03-1 צ' נ' צ'