לְהִתְגַרֵשׁ | הפסיכולוגיה של הגירושין

פירוק הנישואין הוא כמעט תמיד אירוע מטלטל, לכל הפחות מאופיין באכזבה ואובדן חלומות וציפיות.

בנוסף, ישנם אתגרים משפטיים, כלכליים, הוריים, רגשיים ומעשיים הדורשים זמן, אנרגיה ושינויים באחריות. להתגרש - יש לכך השפעות פסיכולוגיות שנגלות עם הזמן, זה יכול לקחת לאנשים שנים להחזיר את שיווי המשקל. לכן, על מנת למזער את הנזקים, גירושין דורשים התנהלות מחושבת מבחינה משפטית ורגשית.

אחד האירועים המשמעותיים ביותר במאה ה -20 היה שינוי בתפקידים שנשים יכולות למלא בחיים הפרטיים והציבוריים, ואיפשר לנשים יותר אפשרויות לסיפוק ואושר . עם שינוי התפקידים בתוך הבית ומחוצה לו התחולל שינוי הכרחי - ולעתים קרובות שנוי במחלוקת - בחלוקת האחריות בבית, אחד הגורמים הרבים שמניעים עלייה מתוקשרת ביותר בשיעורי הגירושין וליברליזציה של חוקי הגירושין.

בגידה הינה זה מכבר גורם מוביל לגירושין, לצד תהפוכות כלכליות. אך תוצאה אחת של עמדות ליברליות לגירושין היא תוספת מרכזית לרשימה זו - החיפוש אחר קרבה רגשית. לאנשים בימינו יש ציפיות גבוהות לשביעות רצון בזוגיות.

מהן סיבות נפוצות לגירושין?
מחקרים מראים כי סיבות נפוצות לגירושין כוללות חוסר אינטימיות, חוסר מחויבות, בגידה וחוסר התאמה בסיסית. סיבות נפוצות אחרות הן סכסוך מתמיד, הבדלים כלכליים, התמכרות והתעללות. אנשים רבים נוטים לייחס את היסוד לגירושין כבגידה-בציפיות, בתקוות, וניפוץ המיתוס על נישואין .

 כיצד לקבל את ההחלטה להתגרש?
מטפל יכול לעזור לך להגיע להחלטה על ידי חיזוי האתגרים העומדים בפניך, זיהוי אם ניתן לפתור בעיות אלה או לא, ויצירת תמונה מציאותית כיצד ייראו החיים לאחר מכן וכיצד ניתן להשפיע על ילדיך ולהגן עליהם. בהתהליך של מתן תשובות לשאלות אלה, רגע של תובנה מופיע בדרך כלל.

איך אני לספר לבן/בת הזוג שאני רוצה פרידה או גירושין?
זו יכולה להיות אחת השיחות הקשות והכואבות ביותר - לכן כדאי לקחת זמן להתכונן. צריך להיות אדיב, ישיר ותקיף; להימנע מהאשמה, צעקות או התגוננות יתר. גבשו תוכנית למצב בו אתם או בן / בת הזוג שלכם יוכלו לחיות לטווח קצר. הכירו ברגשות של בן / בת הזוג, ואפשרו להם לעבד את השינוי לפני שתשתפו אותו עם אחרים.

מהו שיעור הגירושין?
באופן מפתיע קשה למדוד את שיעור הגירושין, אך נתון "50 אחוז" המפורסם עשוי להיות הערכת יתר. הערכות מסוימות מציבות את שיעור הגירושין סביב 42 עד 45 אחוזים כממוצע עולמי (קראו את מאמרנו על סטטיסיטקה על גירושין בישראל - בממוצע אחד מכל שלושה).  הגורמים הדמוגרפיים והסוציו-אקונומיים הקשורים לסבירות נמוכה יותר של גירושין כוללים רמת השכלה גבוהה, נישואים בגיל מבוגר ולא גרושים בעבר.

איך להתאושש מגירושין
גירושין הם תהליך רגשי באותה מידה שהוא תהליך משפטי, ונדרש אומץ כדי להתחיל בתהליך הפירוד. אחד מבני הזוג או שניהם עשויים לחוות התקפות של ספק עצמי. שני בני הזוג זקוקים למגוון מיומנויות בכדי לפתור את העימותים והאכזבות הבלתי נמנעים מהגירושין.

במהלך גירושין, שני אנשים חייבים להשלים עם כישלון היחסים, לפתוח דף חדש ולקבוע לעצמם חיים עצמאיים מבחינה רגשית ובדרך כלל כלכלית, וכן, לשים את הקשר בעבר בתקיפות. חשוב להבין ולקבל את אחריותו של כל אחד מבני הזוג בפירוק היחסים. לרוב מועיל לשני הצדדים לקבוע כללי התקשרות יומיומיים כדי להגביל את הקשר ביניהם. נקודת המבט החיצונית של יועץ מקצועי יכולה להועיל במיוחד.

בסופו של דבר הסערה הרגשית פוחתת ומתאפשר - ואף הכרחי - לשלב סיפור ניואנס עשיר של מערכת היחסים, כישלונה, הגירושין והצמיחה הרגשית הנובעת מכך בזהותו . אקסים רבים מוצאים את זה מועיל לאמץ טקסים כלשהם - כגון חילופי מכתבים או מתנות - כדי לסמן את הסוף, להכיר בעבר ביחד ולעבור לעבר עתיד.

מהם החלקים הקשים ביותר להתמודדות כשמחליטים להתגרש?
גירושין יכולים להוביל להפסדים עמוקים או מפתיעים. עבור ההורים, בילוי פחות עם ילדים לרוב מכה הכי קשה, בנוסף לשותפות של שיתוף בהצלחות ובאכזבות של הילד. אנשים עשויים לחוש שהם איבדו את החבר הכי טוב שלהם, את המסורות המשפחתיות, את הביטחון הכלכלי ואת החזון לעתיד. ההכרה בהפסדים אלה היא הצעד הראשון לקראת ריפוי.

למה אני לא יכול/ה להרפות מהכעס שלי כלפי האקס/ית שלי?
זה יכול להיות קשה להפליא לשחרר את הכעס שיכול ללוות דחייה וגירושין. אנשים עשויים להתנגד להתקדם מכיוון שהם לא מוכנים להתנתק מהסבל שלהם. ויתור על כעס אמצעי להרפות בתקווה כי אדם אחר לא ירגיש חרטה, לראות את נקודת המבט שלהם, או לחזור אליהם.

איך גירושין משפיעים על ילדים
גירושין בדרך כלל מפרקים בית ומשגרה. ילדים זקוקים לביטחון שהם עדיין אהובים על ידי שני ההורים ושלא יעזבו אותם. צריך לחסוך מהם גם כל שיחות בהן אחד ההורים מכפיש את השני מכל סיבה שהיא. בדרך כלל לא הגירושין פוגעים בילדים אלא לראות את הוריהם נלחמים ובמצוקה.

מכיוון שכל ילד מגיב בצורה שונה לגירושין, תגובת ההורים מותאמת בצורה הטובה ביותר לצרכים של כל ילד. לעתים קרובות, ילדים מפוחדים, מבולבלים, כועסים או מאוכזבים מאחד ההורים או משניהם. הלחץ של פיצול הסתגלות לשינוי-במיוחד אם מהלך ביתי מעורב-יכול להגביר חרדה , עצבנות עלייה, ליצור בעיות התנהגות, להוליד נסיגה חברתית או קושי שינה . תיתכן ירידה בתשומת הלב בכיתה, והציונים עלולים לסבול.

רבות מההשפעות של גירושין על ילדים הן קצרות מועד ונפתרות בתוך שנה-שנתיים. אבל אחרים עשויים להיות ארוכים יותר ולשחק ביחס מאוחר יותר כלפי מערכות יחסים רומנטיות .

איך משפיעים גירושין על ילדים?
מחקרים מראים שילדים אינם בהכרח מושפעים מגורים עם הורה יחיד. אולם סכסוך משפחתי עלול להוביל למאבקים בבריאות הנפש, בהערכה העצמית, בבית הספר ובמערכות יחסים עתידיות. ככל שההורים יעבדו יותר לצמצום הסכסוך, כך ילדיהם יהיו טובים יותר.

איך אני אספר לילדים שלי שאנחנו מתגרשים?
ספר לילדך זמן קצר לאחר קבלת ההחלטה, ונהל שיחה משותפת כמשפחה. הסבירו את העובדות החשובות להם - איפה הם יגורו, מי יאסוף אותם מבית הספר - כדי שיידעו למה לצפות. המשך להדגיש את אהבתך אליהם ואת העובדה שזה לעולם לא ישתנה.

כיצד אוכל לעזור לילדי להסתגל לגירושין?
שוחח עם ילדך באופן קבוע על הרגשות שהם חווים וקבל ותקף רגשות אלה. הכן אותם לשינויים הקרובים, כגון הורה שעובר דירה. הקפידו על לוח זמנים, אולי אפילו עם לוח שנה על קיר, כדי שיידעו למה לצפות ומתי הם יראו כל אחד מההורים.

איך אוכל להיות שותף מוצלח להורות משותפת לאחר גירושין?
הורות משותפת מוצלחת כוללת הגנה על ילדים מפני סכסוכים הוריים, גילוי כבוד להורה השני מול ילדכם ותמיכה בקשר שלהם. שמור על תקשורת פתוחה עם ההורה השני במידת האפשר, או קבע לוח זמנים של הורות משותפת מוסכמת. שאפו לשמור על השגרה, הפעילויות, הזוגיות והקהילה של הילד .

הפסיכולוגיה של הגירושין

גירושין הם גם הליך משפטי וגם הליך פסיכולוגי. ההליך המשפטי חשוב אך התהליך הפסיכולוגי ואופן קבלתו על ידי בני הזוג קובע במידה רבה את הטון ואת אופי הגירושין. אם הגירושין יתחילו לא טוב זה יסתיים רע, אך אם זה מתחיל בצורה עדינה יש סיכוי טוב שזה ייגמר ידידותי ובונה. המפתח הוא בהבנת העמדות הרגשיות של הצדדים בתחילת הדרך, כאשר אחד השותפים מצהיר לראשונה שהוא / היא רוצה להתגרש.

הפסיכודינמיקה החשובה ביותר של הגירושין היא נושא ההדדיות ואופן התפתחותה. במעט מאוד מקרי גירושין שני בני הזוג מחליטים ביניהם על גירושין בו זמנית. תמיד, לאחר תקופה ארוכה של הרהור והתחשבות, צד אחד יחליט שהוא/ היא לא יכול/ה לסבול את אי הנוחות שבנישואין ואתו צד כבר נחוש בדעתו לסיים את הנישואין. החלטות כאלה אינן מתקבלות בקלילות או באימפולסיביות, לעיתים קרובות "היוזם" מהרהר שנים על גירושין. לצד היוזם הייתה הזדמנות להתאבל על אובדן החלום הקשור לנישואין, הספיק לחשוב כיצד יהיו חיים אלטרנטיביים והחל להתכונן רגשית ובדרכים אחרות לקראת סיום הנישואין. יתכן שהיא יצרה חברים חדשים שאינם קשורים לבן זוגה, אולי התחילה ליצור קשרים חדשים  כדי להיות מסוגלת להרוויח טוב יותר ובכלל התחילה לחיות חיים חדשים.

 

הצד האחר, שאנו מכנים אותו "הלא יוזם", עשוי להיות בכל מקום ברצף מהכרה במציאות עד להלם והפתעה מוחלטים. במידה ושני בני הזוג מצויים במצב רגשי דומה, הגירושין יכולים להתחיל ביתר קלות. הוא מודיע שהוא מעוניין להתגרש ומצטט שנים רבות של אומללות לא פתורה וניסיונות ייעוץ רבים שלא צלחו . למרות שהיא אולי הייתה בעד לנסות עוד קצת זמן, היא מסכימה שהוא כנראה צודק ושהם צריכים להתגרש. במצב זה ההחלטה כמעט הדדית ושניהם כמעט מוכנים להתחיל לנהל משא ומתן על הגירושין. ניגוד למצב זה הוא מצב בו הוא מבשר על הגירושין אך היא מגיבה בהפתעה ואימה. היא עדיין מחויבת לברית שכרתו בנדרים לחתונה שלהם ומאמינה שנישואין הם לנצח לא משנה מה. היא נחרדת מהנזק שגירושין יעשו לילדים והיא מתמלאת פחד מאובדן מעמדה החברתי ומהשינויים שיהיו כרוכים. היא זועמת שהוא יכול אפילו לשקול גירושין ומכריזה על התנגדותה המוחלטת. הזוג הזה בבעיה.

גירושין כרוכים בשינוי. לעיתים קרובות חל שינוי בדיור, ישנם שינויים כלכליים, ואף אחד מהם אינו נוח. מתחולל שינוי במעמד החברתי ובאופן ניהול חיי הילדים. לרובנו השינוי אינו מבורך, לרוב כרוך בחושת אובדן ולעתים קרובות הוא מפחיד. עבור היוזם יש גם צד מתגמל, יהיו שינויים לא נוחים והפסדים בלתי נמנעים. אך מכיוון שהחיים ישתפרו - הלחץ יופחת, תהיה הזדמנות למצוא בן זוג מתאים יותר, לצאת ולחוות ריגוש - ההפסדים נחווים פחות בקיזוז הרווחים.

עבור הצד הלא יוזם, זה תלוי היכן אותו אדם נמצא ברצף. אם ההחלטה להתגרש היא הדדית או כמעט הדדית, הצד הלא יוזם  כנראה חשב גם על השיפור הפוטנציאלי בחיים, אם עדיין לא.. זה יגיע במהירות.

אך עבור הצד שלא יזם, הצד המופתע או שאינו מעוניין להתגרש, לא הייתה שום אפשרות להתאבל על הנישואין, לתכנן תוכניות, לפתח תרחישים חלופיים או להתכונן להיות רווק, בצד הזה אין אלא אובדן ופחד. עד שהצד שלא יזם יהיה את הזמן לחשוב על הדברים ולהגיע לידי השלמה רגשית עם הגירושין, הוא או היא לא יהיו מוכנים לנהל דיונים סבירים לגבי הדרך בה בני הזוג צריכים להפריד את חייהם.

בהנחה שגירושין "טובים" אפשריים רק כאשר שני בני הזוג מוכנים לנהל משא ומתן, נטל התזמון מוטל על היוזם. אם את/ה הצד שרוצה להתגרש, עליך לתת לבן/בת הזוג שלך זמן להסתגל, זמן להתאבל וזמן לבחון את האפשרויות שלו / שלה.

בסיטואציה זו, אם היוזם ידחוף מהר מדי קדימה, זה עלול להסתיים בכך שהצד השני יחפש ביטחון בייצוג עורך דין ש"יגן" על האינטרסים של/ה...וכך בני זוג מגיעים לגירושין ארוכים וקשים. למרות שזה מנוגד לאינטואיציה, ליוזם הגירושין יש אינטרס עצום בכך שהצד הלא יוזם הזוג ירגיש בטוח.

אז איך שמנגנים את סצנת הפתיחה זה קריטי. כאשר את/ה אומרת לבן / בת הזוג שאת/ה רוצה להתגרש עליך להשתמש בשפה ניטרלית. "הנישואים שלנו לא עבדו ואני לא חושב שזה יהיה יעבוד בעתיד אז אני רוצה להתגרש." היא שפה ניטרלית.

להגיד "נמאס לי מחוסר הרגישות והאנוכיות שלך ואני לא יכול/ה לחכות כדי להתרחק ממך." זה מהלך פרובוקטיבי ורק יבטיח התגוננות, הכחשה ונקמה. אז אם הצד שיוזם את סיום הנישואין,  התכנון איך תדון עם בן / בת הזוג שלך ותכנון כיצד להמתין בזמן שהיא / הוא תשלים או ישלים עם זה, יקבע במידה רבה אם הגירושין שלך יהיו קלים או פשוט סיוט.