יו"ר ועדת החוקה ח"כ יעקב אשר דרש מנציגי הפיקוח על הבנקים "לוודא שהבנקים יודעים להתכתב עם הרפורמה לייפוי כוח מתמשך; עליכם לשנות דיסקט ולהציג נהלים בנושא בתכנית העבודה המידית"

*קרדיט תמונות: דוברות הכנסת, דני שם טוב
https://photos.app.goo.gl/NYZs2yCqXZNVo6T79

ועדת החוקה התכנסה היום (ג') לדיון מיוחד בקשיים ביישום הרפורמה לייפוי כוח מתמשך. במהלך הדיון הועלו טענות לקשיים בעיקר מול הבנקים, כאשר עורכי הדין נתקלים במדיניות לא אחידה בין הבנקים השונים ולעיתים אף בין סניפי בנק שונים ביחס למעמד ייפוי הכוח המתמשך.

רקע: ב-29.3.16 אישרה הכנסת את תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שכלל רפורמה משמעותית בדיני האפוטרופסות ויצר מנגנונים חלופיים לאפוטרופסות. אחד המנגנונים המשמעותיים שעוגן בחוק הוא ייפוי כוח מתמשך ומתן הנחיות מקדימות המאפשר לאדם בהיותו כשיר לקבוע מי יקבל החלטות עבורו כאשר יאבד את יכולתו לקבל החלטות.

ייפוי הכוח יכול להיעשות בענייניו האישיים של הממנה, חלקם או כולם, בכל הנוגע לרווחתו האישית, לרבות מקום מגוריו, בריאותו, ועניינים גופניים, נפשיים או חברתיים. בניגוד לייפוי כוח רגיל הפוקע בעת חוסר כשירות האדם, ייפוי כוח מתמשך ייכנס לתוקף דווקא כאשר אדם חדל להבין בדבר שלגביו ניתן ייפוי הכוח המתמשך. דווקא בשל כך, נקבע כי ייפוי כוח זה ייחתם בידי עו"ד שעבר הכשרה בנושא והייפוי יופקד במשרד האפוטרופוס הכללי.

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "על הכלי הזה לקבל את המעמד שלו ומתוקף כך את היישום שלו. אחד הממשקים הדרמטיים של החוק הזה בו אנחנו רואים את הבעייתיות הגדולה הוא הבנקים.

לפי התיאורים, מעמד הייפוי כוח המתמשך עדיין לא מאפשר להגיע לניהול שוטף של החשבון כמו של אדם פרטי. כל עוד הנושא לא יוסדר, למה שאנשים ייקחו זאת על עצמם? האם הממונה על הבנקים העביר הכשרות לכל הסניפים? האם דיגיטלית יש ממשקים שיכולים לתמוך בנושא?"

עו"ד סיגל יעקובי, האפוטרופוסה הכללית ומ"מ מקום מנכ"ל משרד המשפטים: "זו אחת המהפכות החשובות שעברו בכנסת בשנים האחרונות ומעבר לדרך שבה יש לפרש את דיני האפוטרופסות היא יצרה שני כלים חדשים- ייפוי כוח מתמשך ותומך בקבלת החלטות, שזהו שלב קודם לאפוטרופוס ויש למעלה מ-650 הליכים שבהם מונה תומך במקום אפוטרופוס. אם הייתי צריכה להעריך מראש עד כמה יתפוס הייפוי הייתי נותנת הערכות יותר זהירות, אך עד היום הופקדו למעלה מ-43,000 יפויי כוח מתמשכים בשלוש וחצי שנים. ה-43,000 לא מתחלקים לינארית אלא ב-2020 הופקדו 20,000 כך שיש גידול אקספוננציאלי. 2070 נכנסו כבר לתוקף כלומר הגיעו למצב בו יש להפעילם".

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ): "מניסיוני כשערכתי ייפוי כוח מתמשך ובמקרה נוסף של ייפוי כוח, הבעיה עם הבנקים אמיתית מאוד כי הם ישר סוגרים, בזמן שיש צורך בכסף מתמשך אם לתשלום על דיור מוגן או צורך אחר. אבל זה לא רק בנקים אלא כל ההתקשרויות של אדם- בזק, כבלים, מים, לפעמים דורשים לראות את האדם פיזית כשיש כאלו שאין ביכולתם להגיע ומנצלים את המצב הזה. הליך הרישום עצמו מסובך. בנוסף, אנשים רגילים לא מעוניינים להיות אפוטרופוס על אדם בגלל החובות המוטלים בשל כך כאילו אתה הופך רשות מוסמכת וצריך להגיש כל 3 חודשים קבלות ועוד. צריך להקל ולעשות הבחנה בין אפוטרופוס מהמשפחה לבין אחרים. עדיף להוציא כסף לפני ולשים אותו במקום עם גישה כי אסור לסמוך על כך שביום שיזדקקו תהיה להם אפשרת לעשות זאת".

האפוטרופוסה הכללית יעקובי הגיבה לדבריו: "אגף האפוטרופוס הכללי נמצא בעיצומו של תהליך לעדכון התפיסה במציאות בה יש קושי בכוח אדם לפיקוח והשאלה המרכזית עד כמה המדינה צריכה להתערב בחיים של אדם כשמדובר ביחסים של המדינה. בחודשים הקרובים נצא עם תפיסת פיקוח חדשה לגמרי- תאגידים ימשיכו בפיקוח קפדני ובני משפחה יהיו בפיקוח תלוי רמת הקרבה והיקף הנכסים מתוך כוונה להקל על הטיפול באדם"

עו"ד גלי גרוס המשנה לאפוטרופסה הכללית: "המידע לגבי הפקדת הייפוי חסויה ועכשיו הופצו תקנות שיאפשרו גם לגורמים רפואיים לדעת על קיום המסמך כך שיוכלו לפנות למיופה הכוח לקבל הסכמה מדעת. ביחס לבנקים- התיקון נכנס מיוני 2017 ורק בשנה האחרונה הייתה קפיצה מאוד משמעותית ויש חבלי לידה אך מרגע שמיופה הכוח מציג בפעם הראשונה את ייפוי הכוח זה אמור לסמן את החשבון ולציין את מיופה הכוח להמשך. הבנקים משתפים פעולה כדי להטמיע את הכלי הזה".

עו"ד יואב צח בעל משרד עו"ד: "הכלי של ייפוי כוח הוא כלי טוב אך הבנקים עצמם לא מודעים לכלי של ייפוי כוח מתמשך. מי שמונה להיות מיופה כוח מתמשך ורוצה לפעול בבנק צריך לדעת שאם יתלונן יפתחו בהליכים בירוקרטיים המנוגדים לכוונת המחוקק. לבנקים אין בכלל נהלים. לכל בנק יש מדיניות משלו. כשאנחנו עורכים ייפויי אנחנו נוברים בקישקעס של הפונים כדי שבעת מבחן לא יהיה פתאום אדם שייסוג מייפוי הכוח והבנקים מגיעים עם ידיים קפוצות. אנחנו נאלצים לקבל עזרה מהאפוטרופוס הכללי להבהיר בשטח את החובות ולקיים הכשרות. אנחנו צריכים חוד חנית שילווה את התהליכים ויאפשר לחוק להיות מקוים".

עו"ד אהוד קרמר בעל משרד עו"ד: "מיופי הכוח פוגשים את הבנקים את בתיה"ח ומוסדות נוספים והתשובה הכללית היא "אנחנו לא יודעים על מה אתם מדברים" ומבחינת המוסדות יש כלי של אפוטרופסות או חיים עצמאיים. כשאנחנו מנסים לעזור ללקוחות ליישם את הכלי זה מהר מאוד מגיע לערוצים משפטיים ומחלקות משפטיות מנפנפות את הנושא מעליהן עם תשובות אגרסיביות כמו "תשלח את הלקוח אלינו להחתימו".

המפקח על הבנקים מודע ללקונה הגדולה והנושא לא מוסדר. גם בתי המשפט לצערנו גוררים רגליים. יש גם הליכים כפולים של אפוטרופסות לצד ייפוי כוח. הייפוי הוא תמיד חירום וביה"ח הרבה פעמים לא יודע על מה מדובר ועוברים לעיתים 5-4 ימים עד שהם מבינים את העניין. החוק יפהפה ואז כשאנחנו מגיעים לבקשה למתן הוראות ולפי החוק מופיעים בבימ"ש ומוצאים עצמנו חודש חודש וחצי ללא סעד. חייב להיות סעד זמני מידי. יש פה חוסר סנכרון בין הפלטפורמה היפה והמקיפה אל מול התרגום שלה. אני מציע לאפשר לעדכן את הבנק מראש כדי להקל על ההתנהלות".

רונן גיל פעיל באס"י הקהילה האוטיסטית: "הקושי המרכזי ביישום הרפורמה כולה הוא שדווקא אותם אנשים שמונה להם אפוטרופוס לפני הרפורמה לא מודעים לכך שהם יכולים להשתחרר מהמינוי הזה. בהקשר לבנקים, הניסיון שלנו מלמד שהבעיה המרכזית היא שלא כל בנק נוהג במדיניות משלו, זה מגיע אפילו לרמת סניף שכל סניף נוהג אחרת".

ד"ר מיטל סגל רייך ממונה ארצית פיקוח כשרות משפטית בסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "נתקלנו בכמה הליכים בייצוג בכל הארץ של חוו"ד רפואיות סותרות שניתנו בטווח זמנים קצר, לעיתים אפילו ע"י אותו מומחה, בניסיון להפעלה מהירה. יש לעבוד חזק בנושא הסטנדרטים של עוה"ד שמייצגים".

טיבי רבינוביץ' מאיגוד הבנקים: "הבנקים מודעים לנושא ואמירה כזו לגבי פקיד כלשהו שלא היה מודע לא מצביעה על תופעה כלל מערכתית. יש חבלי לידה ובסופו של דבר זה מורכב כי לבנק יש חובת נאמנות וזהירות כלפי הלקוח. אין לבנק אינטרס להקשות באמצעים בירוקרטים אלא להגן על כספי הלקוח ויש סכסוכים המתעוררים כשהבנק נמצא באמצע וחייב להיות זהיר. אי אפשר במהלך מהיר להיענות לדרישות לא ברורות. ככל שיש בעיות נקודתיות נבחן אותן. למיטב ידיעתי כל פקיד אמור לדעת על הרפורמה".

מיקי טמיר מאיגוד הבנקים: "כל ייפוי כוח שונה מאחרים, זו חליפה תפורה למידות הלקוח ואז כשבאים לבנק הבנק צריך ללמוד את הנושא כשיש למשל מחלוקת בין שני מיופים.  אין אפשרות שפקיד הבנק יידע לקרוא את המסמך המורכב הזה".

אופירה וייס מהפיקוח על הבנקים: על ההכשרות אחראי האפוטרופוס הכללי ונודה אם יועברו אלינו פרטי המקרים לגביהם יש טענות שנוכל לטפל בהן. הבנקים צריכים לפעול על פי החוק".

יו"ר הוועדה ח"כ אשר הגיב לדבריה: "מי שצריך להכשיר את עובדי הבנקים זה אתם, לוודא שכולם יודעים להתכתב עם הרפורמה הזו. אין מה לחכות לתלונות ואנחנו לא פונים בבקשה וולונטרית לסייע. אתם חייבים לקיים הדרכות ולפתח מערכות שיתמכו בכך. זו לא טובה שעושים למישהו. עליכם לשנות דיסקט ולהציג נהלים בנושא. זה חייב להיכלל בתכנית העבודה המידית". 

לאחר מכן הוסיף: "כשאני מגיע לבנק אני מציג ת"ז ולא חושדים בי על כל צעד. למה כשאדם מציג ייפוי כוח מתמשך הוא כל הזמן תחת חשד? זה הליך סטטוטורי במדינה ומרגע שאושר אמור להסתיים הסיפור".
בסיום דבריו אמר כי "תקבע ישיבת מעקב שנערוך אותה בכל תרחיש בכנסת. אני מצפה מבנק ישראל לעשות פעולות פנימה. חייבים לערוך איחוד כוחות למען השירות הזה".