פוטנציאל השתכרות האם הפחתת מזונות ילדים במשמורת משותפת | תמש 30397-12-15 פלונית ואח' נ' פלוני

קריטריון לחישוב מזונות ילדים: יכולותיהם הכלכליות של ההורים

לא ברור מדוע האם התובעת אינה עובדת במשרה מלאה, עובדת יום אחד בשבוע בלבד, וכן עובדת רק שמונה חודשים בשנה, וארבעה חודשים בשנה כלל אינה עובדת.

האם לא טענה אף לא הוכיחה כל מניעה אובייקטיבית לכך שתעבוד במשרה מלאה ותשתכר בהתאם, ולכל הפחות את הסכומים שהשתכרה בעת שעבדה בחברות שונות.

השתכרות האם, פוטנציאל השתכרותה, ורכושה:

לטענת האב בסיכומיו, האם עושה כל שביכולתה כדי לא לעבוד.

לדבריו, עד סוף שנת 2014 התובעת עבדה כשכירה והשתכרה  כ- 6,000 ₪ בחודש, ואילו כיום לטענת האם היא עובדת יום אחד בלבד בשבוע ואינה עובדת חלק מחודשי השנה. לטענתו, יש לקבוע כי האמא התובעת אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה.

האב טוען כי:

·         האם התחמקה מהצגת אסמכתאות אודות הכנסותיה, וצירפה דו"חות לא מבוקרים, אשר אין לייחס להם משקל ראייתי כלשהו ויש להתעלם מהם.

·         יש לקבוע כי הכנסת התובעת אינה נופלת מסך ממוצע של 7,000 ₪ לחודש, כפי שהיה עת שהצדדים חיו יחד:  6,000 ₪ מעבודה שוטפת + 1,000 ₪ בגין הכנסה נוספת.

עוד לטענתו, לולא סברה התובעת כי יש ביכולתה להגדיל את הכנסתה כאמור, היא לא הייתה מתגוררת בדירה ששכה"ד בגינה הינו 5,500 ₪ לחודש, כפול מהכנסתה הנטענת.

פוטנציאל יכולתה הכלכלית של האם:

בהיעדר אסמכתאות ומסמכים מתאימים להוכחת גובה השתכרותה של האם, העובדה שהאם בעלת הכשרה וניסיון בעבודתה וכן העובדה כי אינה עובדת במשרה מלאה על אף שלא הוכיחה כל מניעה אובייקטיבית לעשות כן, אני רואה לנכון לקבוע את השתכרותה/פוטנציאל השתכרותה על סך של 6,000₪ נטו לחודש.

לטענת האם  בשנת 2016 השתכרה כ- 2,600 ₪ בלבד לחודש וכן טענה כי בשנת 2017 נמנע ממנה לעבוד מאחר ועברה להתגורר בעיר אחרת שם אינה מוכרת כלל.

כמו כן טענה כי בשנה זו בוטל פרויקט בשל העדר תקציב והתובעת עובדת אפוא רק יום אחד בשבוע

עוד ציינה בסיכומים כי משנת 2015 היא עצמאית בהעברת חוגים אולם יש לה הכנסות רק 8 חודשים בשנה עקב חופשות מביה"ס (חופש גדול, חופשת חגי תשרי, חופשת פסח וכו'), ועובדת יום אחד בשבוע בלבד .

האם טענה כי כלל הכנסותיה מדווחות לרשויות המס.

לאחר עיון בטענות הצדדים ושמעתי עדויותיהם, אני רואה לנכון לקבוע את פוטנציאל השתכרות האם לצורך חישוב דמי מזונות הקטינים, בסך של 6,000 ₪ לחודש. ולהלן יפורטו נימוקיי.

בכתב התביעה טענה האם, כי בעבר עבדה והשתכרה 5,000- 6,000 ₪ ואולם לאחר לידת הבן החליטו הצדדים כי תעזוב את עבודתה בשל היעדר כדאיות כלכלית. לאחר מכן, לטענתה, למדה בקורס ובעת שהוגשה התביעה עבדה בתחום התמחותה כשכירה וכעצמאית והשתכרה כ- 3,800 ₪ מעבודותיה.

בבקשה למזונות זמניים שהגישה האם טענה כי הכנסותיה נטו בממוצע היו בסך של 3,681 ₪ לחודש.

בדיון בבית המשפט לענייני משפחה ציינה ב"כ האם כי בשנה האחרונה משכורתיה הינן 4,100 ₪- 4,170 נטו לחודש בממוצע וציינה: "בחצי שנת 2015 הייתה שכירה ובחצי השני עצמאית. ההכנסות המשותפות היו גבוהות יותר ממה שהיו השנה. לשנת 2016, ינואר – אפריל, הכנסה נטו היא 4,170 ₪. שנה שעברה הכנסות היו קצת יותר גבוהות. סביב 5,500 ₪" .

התובעת- האם לא צירפה אסמכתאות מספקות להוכחת טענתה בדבר גובה השתכרותה.

לתצהירה צירפה האם דו"ח רווח והפסד לשנת 2016 לא מבוקר וחתום ע"י יועץ המס לפיו הרווח הנקי השנתי היה 31,522 ₪ (דהיינו: 2,626 ₪ לחודש).

בנוסף צירפה התובעת אישור מאת יועץ מס לפיו הכנסתה בחודשים ינואר- מאי 2017 הייתה כ- 3,966 ₪ וכן צוין כי אין לה הכנסה בחודשים אוגוסט עד אוקטובר.

האם הגישה חשבוניות וקבלות על הוצאות שלטענתה הינן הוצאות העסק שלה.

האם לא צירפה אישורים מאומתים ודיווחים שהגישה לרשויות המס וזאת בסתירה לעדותה כי הגישה דו"ח שנתי למס הכנסה.

בהיותה עצמאית, היה על האם לצרף מסמכים המאששים את טענותיה בדבר הכנסותיה, כגון דו"חות רווח והפסד מבוקרים וכן דו"ח שנתי שהגישה למס הכנסה בהתייחס לשנה החולפת, וכל זאת על מנת לפרוש בתום לב בפני בית המשפט את טענותיה בדבר הכנסתה.

בהליך מזונות על שני הצדדים לגלות גילוי מלא של מכלול הכנסותיהם, ללא קשר לנטל ההוכחה. במצב של אי בהירות בנתונים המוצגים בפני בית המשפט, וכאשר הדברים נותרים על פניהם בלתי שלמים ובלתי אמינים- יוצא נפסד מי שלא אמר אמת וערער את האמון בגרסתו.

כאשר צד בוחר להעלים נתונים בנוגע להכנסותיו, ואינו פורס את מלוא המידע הדרוש בפני בית המשפט, כך שבסופו של יום נותרת בפני בית המשפט תמונה חסרה וחלקית, שרבים בה הנעלמים וסימני השאלה ורב בה הנסתר על הגלוי, מונע הדבר מבית המשפט הסקת מסקנות אמיתיות ונכונות בדבר מצבו הכלכלי. ברי, כי על צד זה לשאת בתוצאות התנהלותו, פן יצא הוא נשכר מחטאיו.

נתונים בלתי אמינים ובלתי שלמים יכולים במקרה ראוי למנוע הכרעה בנקודה רלוונטית, ומי שערער את האמון בדבריו עלול להישאר ללא קביעה בדבר מחסורו ועצם הצורך בסילוקו.

התנהלות זו של התובעת פועלת לחובתה.

אם אכן פוטנציאל הכנסת האם כה נמוכה כפי שטוענת, לא ברור מדוע מצאה לנכון לשכור בית שעלות שכה"ד בגינו (כפי שהיא עצמה טוענת) הינה 5,500 ₪ (למעלה מכפל השכר שלטענתה משתכרת), ואף בעובדה זו יש כדי להטיל ספק בטענת האם לעניין גובה השתכרותה.

מחשבון מזונות מעודכן על פי ההלכה החדשה בעליון

לשאלות ויצירת קשר: