עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 , רמת החייל, תל-אביב טלפון: 03-6161535 נייד: 0544705733  Email:office@rotenberglaw.co.il

צור קשר


 מעונין בקבלת ניוזלטר

טענת העדר תרומתו של הבעל לתא המשפחתי והשלכתה על האיזון הרכושי

 

לטענת הבעל האישה החליטה מסיבות תמוהות להמשיך בהליך המשפטי ולטעון כי אין מקום להורות על איזון משאבים בין הצדדים, ולמצער לטעון כי  איזון המשאבים לא יהא מחצה למחצה וכל זאת מכוח סעיף 8  לחוק יחסי ממון.

 

 

 

 

חוק יחסי ממון רכוש הנישואין

 

לאחר ששמעתי את עדותם וקראתי את סיכומיהם של הצדדים,  סבורני כי יש לקבל את טענת התובע בדבר איזון שווה מכוח סעיף 5 (א) לחוק יחסי  ממון, וכי דין טענת הנתבעת בדבר העדר איזון ואו איזון שאינו שווה מכוח סעיף  לחוק  להידחות.

 

 

טענת האישה כי הבעל לא טרם לתא המשפחתי ולכן אינו זכאי לחלוקת הזכויות  שהצטברו מכוח חוק יחסי ממון, דינה להידחות הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי.

מהראיות עולה תמונה עובדתית השונה מטענת האישה בדבר תרומתו  של הבעל לתא המשפחתי.  יתכן כי תרומתו הכלכלית של הבעל לתא המשפחתי לא סיפקה את רצון האישה, אולם מהראיות אשר הוצגו, נראה כי הבעל לקח חלק פעיל במאמץ הכלכלי ובגידול המשפחה וכי אין מדובר במקרה חריג של " חיי טפילות ועצלנות " כטענת האישה.

  כך לדוגמה:

  א. החזרי המשכנתאות שרבצו על  דירות הצדדים , ואשר נרכשו על ידם במהלך  חייהם המשותפים, שולמו במשך שנים רבות מחשבון הבנק של הבעל.

 ב. הצדדים רכשו יחדיו דירה חדשה במקום  דירתם הקודמת , וביום  העביר הבעל מחשבונו כסף, לטובת רכישת דירה זו. ראה לעניין זה עדות האישה

ג. הבעל פדה את תגמולי ביטוח החיים שלו מחברת מגדל,  והעביר לנתבעת לטובת הוצאות  הבית.

ד. הבעל לקח חלק פעיל בגידול ילדי הצדדים , ובתקופה בה עבד שעות מפוצלות ,  שהה עם הילדים בבית בשעות הצהרים לאחר שובם מבית הספר והכין להם אוכל.

ה. במשך שנים נהנה התא המשפחתי, ובכלל זה האישה, מהנחה בתשלומי הארנונה ומפטור בתשלום אגרת רשות השידור, מאחר והבעל הוכר  כנכה משרד הביטחון.

ו. הבעל עבד בעבר במקום עבודה, ובמהלך תקופת השיתוף  צבר זכויות פנסיוניות, אשר גם האישה תהנה מהם במסגרת האיזון הכולל.  

ז. הבעל נשא בחלק מתשלומי הבית השוטפים כגון רכישת מוצרי חשמל , תשלום  פרמיית הביטוח לדירת הצדדים.

גם בפן המשפטי דין טענת האישה להידחות.   כידוע חוק יחסי ממון קובע איזון כלכלי בין בני הזוג מבלי לבחון את תרומתו הכלכלית  היחסית של כל בן זוג לתא המשפחתי.

קיים קושי לכמת את תרומתו של בן זוג לתא המשפחתי שכן זו איננה נבחנת  רק במשכורתו מעבודתו , והיא יכולה "ללבוש" צורות אחרות, כגון טיפול בילדים  הקטינים וניהול משק הבית.

ככלל אין לבצע את איזון המשאבים לפי שיעור תרומתו הכלכלי היחסי של כל אחד מבני  הזוג לתא המשפחתי, ודרך המלך הינה איזון בחלקים שווים.

חוק יחסי ממון מבקש  לפטור את בני הזוג, עת הגיעו לסיום יחסיהם, מלהתחרות זה בזו מי תרם יותר ומי  הכניס יותר כסף לתא המשפחתי.   

כדי שהתנהלות כלכלית של בין זוג תהווה, אם בכלל, "נסיבה מיוחדת המצדיקה" איזון  לא שוויוני או העדר איזון, עליה,להיות קיצונית וחריגה, ובודאי שאין זה המקרה שבפני.

כבוד השופטת לוין ציינה מפורשות כי "לא נעלמה ממני ההלכה לפיה השימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון ייעשה במשורה ובמקרים מיוחדים בלבד", תוך שניתן בפסק דינה משקל משמעותי ומצטבר גם לעובדה שהאישה היתה משמורנית נטל גידול הילדים רבץ על כתפיה גם לאחר הפירוד, וזאת בנוסף להעדר תרומתו הברורה והחריגה של האיש לתא המשפחתי, ושתואר שם כ "אדם ללא יציבות תעסוקתית וללא הכנסות של ממש".

לפי כבוד השופטת לוין "בעת הפעלת שיקול  הדעת המוקנה לבית המשפט בסעיף 8  יש להביא בחשבון גם את המערכת הכוללת של  ההסדרים בין בני הזוג, גם לאחר הגירושין, ובכלל זה חלוקת האחריות ההורית ביניהם  לאחר הגירושין מבחינת משמורת קטינים ומזונות " .

המקרה הנידון שונה לחלוטין מהמקרה שעמד בפני כבוד השופטת לוין, לא רק שהוכח  שהבעל תרם לתא המשפחתי ועבד באותו מקום עבודה תוך יציבות תעסוקתית למעלה  לא מעט  שנים , אלא גם עסקינן בזוג שסוגיית משמורת ילדיהם אינה רלוונטית לגביו שכן  ילדיהם בגירים.

 

חוק יחסי ממון

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973

פרק ראשון: הסדר מוסכם

הסכם ממון

1.      הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.

אישור ואימות (תיקון מס' 3) תשנ"ה-1995

2. (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.

 (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

 (ג) בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.

(תיקון מס' 2) תשנ"ה-1995

 (ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.

(תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

 (ד) הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סעיף זה; בחוק זה, "התרת נישואין" – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין.

 

פרק שני: הסדר איזון המשאבים

תחולת ההסדר

3. (א) לא עשו בני הזוג הסדר ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2.

 (ב) בני זוג שלא ביקשו אימות של הסכם ממון בהתאם לסעיף 2(ג), יסביר להם רושם הנישואין לפני עריכתם את תכנו ומשמעותו של סעיף קטן (א).

העדר תוצאות במשך הנישואין

4. אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.

הזכות לאיזון בפקיעת הנשואין (תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(תיקון מס' 1) תש"ן-1990

(2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

 (ב) בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.

(תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

 (ג) בסעיף זה, "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.

 

 

 

הקדמת המועד לאיזון המשאבים (תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

5א. (א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

(א) הליך להתרת נישואין;

(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;

(2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.

 (ב) בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:

(1) ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים;

(2) הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו;

(3) בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו וכי קיים יסוג סביר לחשש שהוא יסכן את ביטחונם, או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, בתנאים המפורטים בסימן ו' לפרק ב' בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, אם קבע כי התנאים, כולם או חלקם, נועדו להגן על המבקש או על הילד.

 (ג) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג.

 (ד) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדו זכאים להן על פי דין, כחוסר תום לב.

 (ה) בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לא תידחה או תימחק בשל כך שטרם חלפה שנה מיום שנפתח הליך כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ובית המשפט או בית הדין רשאי לעכב את הדיון בבקשה כאמור.

 

 

מימוש הזכות לאיזון

6. (א) לצורך איזון המשאבים לפי סעיף 5 יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן-זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים.

 (ב) היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה כסף.

 (ג) באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים.

(תיקון מס' 1) תש"ן-1990 (תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

 (ד) בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית-המשפט או בית-הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים, ובאופן שימנע ככל האפשר –

(1) גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג;

(2) הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תיפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר;

(3) פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג;

(תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

(4) פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים.

 

 

 

 

 

 


מכירת דירת מגורים של בני הזוג (תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

6א. ראה בית המשפט או בית הדין כי לצורך ביצוע איזון המשאבים יש למכור דירה המשמשת למגורי בני הזוג או למגורי ילדי בני הזוג הקטינים ובן הזוג המחזיק בהם, לא יורה על ביצוע המכירה והיא תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט או בית הדין כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצורכיהם, לתקופה שיקבע.

 

 

הרחבת בסיס האיזון

7. נכס שבן זוג הוציא או התחייב להוציא מרשותו בכוונה לסכל זכותו של בן זוגו לפי סעיף 5, ונכס שנתן או התחייב לתת במתנה – למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין – רשאי בית המשפט או בית הדין לראותו, לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדיין של אותו בן-זוג.

סמכויות מיוחדות (תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

8. ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

(1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;

(תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;

(תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;

(תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

(4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע.

 

 

 

 

ראיות

9. ראיה על היות נכס בבעלותו או בהחזקתו של אחד מבני הזוג או על היותו רשום על שמו, אין בה בלבד כדי לצאת ידי נטל ההוכחה שיש למעט נכס זה מן הנכסים ששוויים יאוזן בין בני הזוג.

עסקאות בזכות לאיזון (תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

10. זכותו של בן זוג לאיזון המשאבים אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד או לעיקול כל עוד אינו זכאי לממשה.

 

 

פרק שלישי: הוראות לכל הסדר

אמצעים לשמירת זכויות

11. עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה:

(1) לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה;

(2) לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג;

(3) לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג.

אישור לפעולה טעונת הסכמה

12. היתה פעולה של אחד מבני הזוג טעונה, לפי הסכם ממון או לפי צו בהתאם לסעיף 11(2), הסכמת בן הזוג השני ואותו בן זוג סירב להסכים, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהסירוב היה שרירותי; לא יכול היה בן הזוג השני להביע דעתו או שלא היתה אפשרות סבירה לברר דעתו, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהיא לטובת המשפחה.

פרק רביעי: הוראות שונות

החוק ובתי הדין

13. (א) חוק זה אינו בא לשנות מסמכות שיפוטם של בתי הדין הדתיים.

 (ב) בענין שחוק זה דן בו ינהג גם בית דין דתי לפי הוראות חוק זה, זולת אם הסכימו בעלי הדין לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי.

הוראות מעבר

14. סעיף 3 ושאר הוראות הפרק השני לא יחולו על בני זוג שנישאו זה לזה לפני תחילת חוק זה.

משפט בינלאומי פרטי

15. על יחסי הממון בין בני זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם.

תיקון חוק הירושה

16. בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 –

(1) בסעיף 11(ב), אחרי "בבעלות משותפת של שניהם" יבוא "או שהגיע במות אחד מהם לנשאר בחיים מחצית שוויים של כל נכסי שניהם או של מרביתם לפי שוויים, אם על פי דין ואם על פי הסכם ביניהם";

(2) בסעיף 11(ג), במקום "הוראה זו אינה באה לפגוע", יבוא "הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע";

(3) בסעיף 104(א)(4), בסופו יבוא "והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק".

שמירת זכויות ודינים

17. אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, או מזכויות האשה לפי כתובתה, ואין בו כדי לגרוע מהוראות סעיף 101 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.

ביצוע ותקנות

18. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות. לביצועו.

תחילה

19. תחילתו של חוק זה ביום ז' בטבת תשל"ד (1 בינואר 1974).

 

  תמש 44473-07-14
  חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973
  תקציר - חוק יחסי-ממון בין בני-זוג, התשל"ג-19731
  חוק מקורי להורדה: חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג ­1973*
דרג את הכתבהדירוג כתבה טענת העדר תרומתו של הבעל לתא המשפחתי והשלכתה על האיזון הרכושי: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
עבור לתוכן העמוד