פסיקה ידועים בציבור זכויות בבית של בן זוג: בהמ"ש לענייני משפחה תא, ש' יהורם שקד פסד בעניין רכוש של ידועים בציבור.ובו קביעת שיתוף חלקי בדירה תוך דחיית טענות לשיתוף בנכסים אחרים, הכל בהתאם לכוונתם המשוערת של הצדדים (23076-01-17).
חיפושדלג על חיפוש
En
עורך דין משפחה וגירושין בתל אביבדלג על עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 , רמת החייל, תל-אביב.   טלפון: 03-6161535  נייד: 0544705733  Email: office@rotenberglaw.co.il

צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

האם בני זוג שחיו יחד שנים רבות כידועים בציבור יחלקו בזכויות הדירה?

ידועים בציבור זכויות בדירה

אינני סבור כי די בחיים משותפים ובנשיאה של הוצאות משק בית בחלקים כאלה ואחרים כדי ליצור שיתוף מלא, שכן שיתוף זה אמור לשקף הסכמות ואומד דעתם של הצדדים הניצבים בפני. השאלה האם נכרת חוזה, לרבות חוזה בעל פה, או האם בין הצדדים נוצרה גמירות דעת, היא שאלה שבעובדה ולא שאלה שבמוסר או שאלה של "צדק". צדק לא אמור להוות תחליף לכוונת הצדדים והיכן שזו לא קיימת, בכל הכבוד, אינני רואה אפשרות רק מתוך אדנים של "צדק" לקבוע זכאות ברכוש.

מבחן הכוונה לשיתוף

כידוע, שיתוף הוא תולדה של מפגש רצונות. מפגש יכול להיות נוכח בנכס פלוני ולהיעדר מנכס  אלמוני, הכל בהתאם לנסיבות. בעניין הכספים ויתר הזכויות, הוכח לא רק נגטיבית, אלא גם  פוזיטיבית שלא היה כל שיתוף, לא הייתה כוונה לשיתוף ולא היה כל רצון לשיתוף. לא  הובאה כל ראיה ולו לניסיון לכוונה לשיתוף, ואין עלי אלא להורות בהתאם.

הפרדה רכושית ידועים בציבור בחיים משותפים

אני מודע לכך כי בני הזוג שלפני ניהלו חיים משותפים במשך שנים ארוכות מאד. אין חולק כי  הבאת שתי ילדות משותפות, גידולן וכל הכרוך בזאת, יש בהן כדי לכוון על שיתוף בגורל ועל  אחריות כלכלית משותפת, ואולם במקרה מאד מיוחד זה, לא יכולתי להתעלם מסממנים  נוספים, רובם בעלי אופי כלכלי מובהק, שיש בהם לערער אחר הטענה לשיתוף כלכלי בין  הצדדים ביחס ליתר הזכויות בנות ערך כלכלי מסוג כל שהוא ולמעט הדירה שביחס אליה  הוכחה כוונת שיתוף מיוחדת.

ידועים בציבור תשלומי משכנתא

באשר לתשלומי המשכנתא; האישה נטלה הלוואה (משכנתא) בסך של 250,000 ש"ח  אשר  שולמה מחשבונה במהלך החיים המשותפים עם האיש, ובזמן שהאיש נשא במרבית מהוצאות  אחזקת הבית והמחייה, וכן נשיאה בהוצאות נוספות של הבנות. ברור כי תשלום המשכנתא  על ידי האישה היה חלק מתחשיב פנימי שהתקיים בין הצדדים, כך שהוא יישא במרבית  הוצאות אחזקת הבית ואילו היא תישא, בין היתר, במשכנתא.

האם המשכנתא הוצאה משותפת ?

אשר על כן, ובשים לב לתשלומה הארוך של המשכנתא, מה גם שהתרשמתי כי הייתה חלק  מהתנהלות כלכלית לה הסכימו הצדדים, לא מצאתי להחריג את המשכנתא מההתחשבנות  שבין הצדדים ויש לראות בה בהוצאות משותפת שהיטיבה עם שניהם ולכן לא אזכה רק את  האישה בסכומים ששילמה בעבור זאת.

כספי ירושה של ידוע בציבור

כספי הירושה היוו כ 54.7 % מכלל הכספים שנועדו לרכישת הדירה ולנשיאה בהוצאות אמנם ההוצאות הנלוות לא הוכחו עד דק, אולם אין בכך לשנות את החלק היחסי של כספי הירושה מכלל התמורה ששולמה בעבור רכישת הדירה. כפי שלא ניתן לעקוב ולהתחקות אחר כל שקל ושקל ששולם ולהיכן שולם, חזקה שלא הייתה עדיפות לכסף ממקור א' על פני כסף ממקור ב', לרכישת הדירה

האם קיים חוזה/הסכם בין ידועים בציבור?

סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג –  1973 קובע מורה כי: "חוזה יפורש לפי אומד  דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין ואולם אם אומד  דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה יפורש החוזה בהתאם ללשונו".

מאחר ואין בפניי הסכם בכתב, אלא הסכמות בעל פה, הרי שאין לשון ממנה ניתן ללמוד על אומד דעת הצדדים. לפיכך, בפרשנות ההסכם שבין הצדדים יש להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים ואחר המטרות, היעדים, האינטרסים, והתכנית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים. רק מקום בו לא ניתן להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, רשאי בית המשפט לפנות לבחינת התכלית האובייקטיבית של החוזה, היינו - המטרות, האינטרסים, והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים.

לאור האמור, אומד דעתם של הצדדים מלמד כי אופן חלוקת הדירה, היה בהפחתת הכספים שניתנו לאישה בירושה, כאשר אותם אחוזים "שנזרקו לאוויר" משקפים למעשה, תחשיב גס ולא מדויק של הזכויות בהפחתת כספי הירושה.

הסכם חיים משותפים ידועים בציבור

באשר לטעם שבעטיו לא נערך הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור מפורש בין הצדדים בדבר הבעלות בדירה, טען האיש כי לא היה כל צורך בהסכם ממון בשים לב כי הצדדים ראו בדירה כמשותפת ובשים לב להסכמותיהם שבעל פה.

הסכם על דירה בין ידועים בציבור

מאידך האישה טענה כי לנוכח אופן רישום  הבעלות בדירה, ולאור הסכם מכללא בין הצדדים כי לעת פרידה, כל צד יוותר עם הרכוש  הרשום ו/או השייך לבעלותו, הרי שלא היה צורך בעריכת הסכם בין הצדדים.

הסכם ממון

לאי עריכת הסכם טענה האישה כי במהלך כל החיים המשותפים האיש לא פנה לעו"ד  או לאשה בדרישה לרשום את הדירה על שמו, מה שמלמד על היעדר כוונה לשיתוף דווקא.  אמנם יש טעם בטענת האישה אולם יש להזכיר כי גם האישה מטעמה לא פנתה לעו"ד ולא נערך הסכם ממון בין הצדדים ולפיכך אין בהיעדר פעולה משפטית כדי ללמד על ויתור.

 

חלקו היחסי בדירה של ידוע בציבור

משעה שהאיש השקיע ברכישת הדירה, הרי שחלקו בדירה לא יכול להיות אפס. יחד עם זאת, משעה שלא מצאתי סממנים לשיתוף מוחלט בדירה, ברור שחלקו בדירה לא יכול להיות מחצית, קרי: חלקו בדירה הוא מעל ל %0 ומתחת ל 50% .מאחר ואין בפני ראיה פוזיטיבית ברורה וחד משמעית בדבר הסכמה של הצדדים באשר לחלקו המדויק של כל אחד מהם בדירה, ובלית כל ברירה, יש לנסות ולהתחקות אחר כוונתם המשוערת של הצדדים באמצעות פרשנות.

כוונת השיתוף בדירה

היה ניתן לצפות כי כאשר נטענת טענה לשיתוף, לא כל שכן, טענה לשיתוף מוחלט, אזי הטוען  יבקש להחיל גם על עצמו את אותו שיתוף נטען. תשובתו, או היעדר תשובתו של האיש – שיש  לציין שנאמרה בהגינות וביושר – מלמדת על אודות היחסים הסובייקטיביים של הצדדים  וכיצד הצדדים עצמם רואים או ראו את השיתוף בעיניהם, והדבר מתיישב עם יתר הראיות  בדבר היעדר השיתוף בחלקים שווים בדירה.

זכויות ידוע בציבור השקעה בהשבחת דירה

האיש הוסף וטען כי פעולותיו להשבחת הדירה מעידות על זכויותיו בדירה. כך למשל פירט  האיש את פעולותיו: התקנת מאווררי תקרה, מדפים, ארונות, רכישת צמחייה ועציצים  והקמת גינה מושקעת.

בנוסף טען האיש כי היה שותף פעיל  ומעורב בהליכי ההתחדשות של הבניין בו נמצאת הדירה ובשלבים שקדמו לביצוע התמ"א.  מחקירת האיש התברר כי האשה פעלה לבדה מול הקבלן בכל התקופה שבה בוצע התמ"א ושחוזה התמ"א נחתם על ידי האשה.

השקעותיו ופעולותיו של האיש אמנם לא הוכחו במלואן, אך מאידך גם לא נסתרו, יחד עם  זאת אין בפעולות שבוצעו על ידי האיש משום הקניית זכויות בדירה, לא כל שכן בשים לב  לאופי הפעולות והיעדר הוכחתן כדבעי ולו לשם החזר הוצאות בגין השבחת הדירה.

 

מחלוקת על בית בני זוג ידועים בציבור

 

רקע

האישה, האיש, בני הזוג - בהתאמה ניהלו מערכת יחסים משלהי  שנות ה- 80 של המאה הקודמת – מבלי שנישאו זה לזו – ולהם שתי בנות משותפות.

עם היכרותם התגוררו הצדדים בדירה שכורה ולאחר מכן בבית אם האישה

אחר כעשר שנים מתחילת הקשר, רכשה האישה את הזכויות בדירת  מגורים הצדדים עברו להתגורר בדירה זו ושם  מתגוררת האישה עד היום.

בחודש יולי  פנתה האישה לבית המשפט זה בשלוש תביעות כנגד האיש, שעניינן: סילוק  יד ודמי שימוש ומזונות הקטינה.

כחצי שנה לאחר מכן, הגיש האיש תביעה כנגד  האישה בעניין רכוש הצדדים הגיעו להסדר ביניים שקיבל תוקף של החלטה: הסדר הביניים,  אשר אלו עיקריו לצורך הדיון בפסק דין זה.    

·         הצדדים מסכימים כי האב יצא מהבית

·         האב יקבל מהאם תשלום חד פעמי על חשבון כספים המגיעים לו בגין זכיותיו בדירת המגורים מיד עם יציאתו מהבית תשלום זה יהווה  מקדמה על חשבון כל סכום שיפסק אם יפסק.

·         מאחר ועניין משמורת הקטינה עודנו מתברר וכפועל יוצא מכך גם מזונותיה, ועל מנת שלא  לעכב את מתן פסק הדין ביתר המחלוקות שבין הצדדים, בהן הסתיימה מסכת הבאת  הראיות והוגשו סיכומים בכתב, ניתן פסק הדין זה בתביעות בעניין סילוק יד ודמי שימוש וכן  בענייני הרכוש.


טענות האישה:

א.      הצדדים לא נישאו זל"ז מטעמים אידיאולוגיים ואף מטעמים של אי רצון לחסות תחת  שיתוף כלכלי, ומזה למעלה מ-26  שנים שהם אמנם חיים תחת קורת גג אחת, אולם  בפירוד מוחלט וללא כל כוונת שיתוף. ע"ש הצדדים אין כל נכס ו/או רכוש משותף מכל  סוג שהוא.

 

ב.      בין הצדדים היה הסכם בעל פה ו/או מכללא להפרדה רכושית מוחלטת, כך שלעת  פרידה כל צד יעזוב את הקשר כלעומת שבא. לכן, האיש איננו זכאי לכל חלק בדירה  ו/או לכל זכות בת ערך כספי מכל סוג שהוא.

 

ג.       הדירה נרכשה מכספים שקיבלה האישה בירושה, מכספי הלוואה מאחותה, מכספי  מתנה מאמה וכן מהלוואה המובטחת במשכון משכנתא שנלקחה על ידה ונפרעת על  ידה באופן בלעדי כל השנים. לכן, לאיש אין כל חלק בדירה.

 

ד.      האיש התגורר בדירה כבר רשות, ותוך תשלום חלק מההוצאות השוטפות ומסים  החלים בגין השימוש בדירה

 

ה.      אמנם האיש העביר לידי האישה סך של 75,000₪ בסמוך לרכישת הדירה, אולם כספים  אלה שימשו להוצאות המעבר לדירה החדשה ולא לרכישתה. בכל אופן, האישה מוכנה  להשיב לו את הסכום הנ"ל.

 

ו.        האישה ביקשה מהאיש לעזוב את הדירה אך הוא סירב לעשות זאת, לפיכך עליו לשאת  בתשלום דמי שכירות ראויים מיום הגשת התביעה ועד ליום  עזיבתו את הדירה בפועל.


טענות האיש:  

 

א.       הצדדים חיו יחד כ- שנים כידועים בציבור ובשיתוף, כאשר כל ההכנסות השוטפות  ויתר הזכויות שהיו לצדדים שימשו לכלכלת בני הבית

ב.      האיש זכאי למחצית מהזכויות בדירה, לנוכח חיי השיתוף, השקעה ברכישת  הדירה מכספים שקיבל מהוריו והשבחת הדירה על ידו

ג.       נוסף על הזכויות בדירה, האיש זכאי למחצית מיתר הזכויות בנות ערך כלכלי הרשומות  על שם האישה בלבד

ד.      מאחר והאיש זכאי למחצית מהזכויות בדירה, אין לחייבו בדמי שימוש בגין המגורים  בה.

 

 

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה האם בני זוג שחיו יחד שנים רבות כידועים בציבור יחלקו בזכויות הדירה?: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
משרד עורכי דין מאיה רוטנברגדלג על משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

עדכונים: קורונה Covid-19 נקרא גם: 2019-nCov‏, ‎2019 Novel Coronavirus

במהלך הימים הללו,  משרדנו ממשיך לספק שירות ללקוחותינו בישראל ובעולם.

כחלק מהמחויבות המתמדת של משרדנו לספק שירות מקצועי בסטנדרט הגבוהה ביותר של משרדי עורכי הדין בתחום דיני המשפחה בישראל , הצוות שלנו ממשיך בזמינות מלאה עבור כל  לקוח לשאלות בקשר לשינויים הכרוכים בהתמודדות עם משבר הקורונה.

אנו עוקבים באופן רציף אחר הודעות מטעם הרשויות, לשכת עורכי הדין, בתי המשפט, ובתי הדין הרבניים ופועלים מיד לאסוף ולנתח את ההשלכות המשפטיות על תיקים מתנהלים בעקבות התפשטות נגיף ה- Coronavirus. 


לנוחיותכם, תוכלו למצוא עדכונים באתר בכל  הקשור בשינויים שננקטו על ידי רשויות הממשלה וכן ניתוח סוגיות משפטיות שהתעוררו ופסקי דין שנקבעו עקב התפתחות אחרונה זו.

 2020 עורכי דין לענייני משפחה מובילים

התייעצות עם עורך דין לענייני משפחה

מדוע לבחור בנו? תשומת לב אישית של משרד עורכי דין מאיה רוטנברג בכל נושא שעוסק בדיני משפחה, גירושין או צוואות, עורך הדין המתאים יכול לעשות את ההבדל בתוצאה הסופית של העניין המשפטי הספציפי שלך. החלטה נבונה בבחירת עורך הדין המתאים יכולה להיות החלטה מכריעה, במיוחד אם אינך יודע לאן ללכת או מהן זכויותיך. 

עו"ד מאיה רוטנברג

כל החומרים והתכנים המופיעים באתר נמצאים תחת הקריטריונים של חוק זכויות יוצרים אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם,להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי. 

למען הסר ספק, כל שימוש בתכנים וברעיונות ללא אישור מפורש בכתב מעורכת דין מאיה רוטנברג אסור בהחלט ובמידה וייעשה שימוש כזה, הוא יחויב בתשלום. כל הזכויות שמורות © 2020 משרד עורכי דין מאיה רוטנברג 

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד