ארצות הברית (USA) - בארה"ב פועלים גופים פרטיים גדולים המספקים שירותי גישור. אחד הבולטים הוא JAMS - חברה שהוקמה ב-1979 והפכה לספקית הגישור והבוררות הפרטית הגדולה בעולם. JAMS מפעילה רשת מרכזי יישוב סכסוכים בארה"ב וברחבי העולם ומציעה גם גישורים בענייני משפחה וגירושין. לצדה, פועלים מאות מגשרים פרטיים ומכוני גישור אזוריים; למשל AAA (American Arbitration Association) שמפעילה פלטפורמת ODR (Online Dispute Resolution) ייעודית לגירושין עם כלים טכנולוגיים. בארה"ב אין "מרכז" לאומי יחיד לגישור גירושין - התחום מבוזר בין ספקים פרטיים ויחידות גישור מטעם בתי המשפט במדינות השונות. יחד עם זאת, ארגונים מקצועיים כמו Academy of Professional Family Mediators (APFM) ועמותות מקומיות תומכים בהכשרת מגשרים ובהעלאת המודעות.
בריטניה (UK) - בבריטניה פועל ארגון הצדקה National Family Mediation (NFM), הנחשב לספק הגדול במדינה של גישור משפחתי. NFM מפעיל רשת מרכזים באנגליה ובוויילס ומסייע לאלפי משפחות ליישב מחלוקות מחוץ לבית המשפט. בנוסף, הוקם גוף גג Family Mediation Council המפקח על הסמכת מגשרים וקובע תקנים מקצועיים. הממשלה הבריטית עצמה מעודדת שימוש בגישור: החל מ-2014 מחויבים זוגות לקיים מפגש מידע והערכה (MIAM) לפני פנייה לבית המשפט. כתוצאה, כ-67% מהזוגות מצליחים להגיע להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט. מרכזי גישור פרטיים רבים (כגון Relate) מציעים שירותי גישור לצד ייעוץ זוגי.
אוסטרליה - ממשלת אוסטרליה הקימה בשנים האחרונות רשת מרכזי קשר משפחתי (Family Relationship Centres) ברחבי המדינה. מרכזים אלה, הממומנים ציבורית, מעניקים ייעוץ וגישור בזוגיות וגירושין. במסגרת חוקי המשפחה שם, במקרים של סכסוכי משמורת על ילדים, נדרשים ההורים לנסות יישוב סכסוך משפחתי (FDR) לפני פנייה לבית המשפט. מרכזי הגישור מציעים לרוב פגישה ראשונה חינם והמשך גישור בתעריף מסובסד. לצד המרכזים הציבוריים פועלים גם מגשרים פרטיים רבים. אוסטרליה נחשבת לחלוצה בשילוב גישור במערכת המשפט, והמודל שלה אף זכה לפרסים בינלאומיים ויוצא כעת גם לצפון אמריקה באמצעות פלטפורמת ODR.com.
קנדה - בקנדה שירותי הגישור המשפחתי מפותחים ומסופקים הן ע"י הממשלה המחוזית והן באופן פרטי. בכמה מחוזות, דוגמת קוויבק ואונטריו, המדינה מממנת שעות גישור חינם: בקוויבק זכאים זוגות עם ילדים ל-5 שעות גישור בחינם (3 שעות ללא ילדים) עם מגשר מוסמך. גם באונטריו קיימת תוכנית בבתי המשפט למשפחה המציעה עד 8 שעות גישור חינמיות לכל זוג. מעבר לכך פועלים ארגונים כגון Family Mediation Canada ומגשרים פרטיים רשומים.
איטליה - איטליה נחשבת למובילה עולמית בשילוב גישור במערכת המשפט האזרחית. קיימים בה מרכזי גישור מוסמכים רבים, כאשר המגשרים חייבים ברישוי של משרד המשפטים האיטלקי ועמידה בקריטריונים מחמירים. החקיקה באיטליה אף מחייבת השתתפות בגישור בגירושין; מי שלא מתייצב לגישור עלול לשאת בהוצאות, לפי שיקול דעת בית המשפט. הצלחתה של איטליה בהפחתת העומס על בתי המשפט באמצעות גישור זוכה להערכה באיחוד האירופי. מודל זה של חובת גישור היווה השראה לחוקים חדשים במדינות אחרות, כולל ישראל.
ישראל - בישראל תחום הגישור בגירושין מפותח אף הוא. לצד עשרות מגשרים פרטיים ומכוני גישור (כגון מרכז הגישור של מגשרת הגירושין עו"ד מאיה רוטנברג, פועלת בכל בית משפט למשפחה יחידת סיוע המספקת פגישות מידע וגישור ראשוניות. בשנת 2018 נכנס לתוקף חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, המחייב בני זוג לפנות ליחידת הסיוע לפני הגשת תביעות גירושין. החוק הישראלי, שהושפע מהמודלים באנגליה ואיטליה, כיוון "להעלות את המודעות הציבורית להליך הגישור" על ידי חיוב זוגות לנסות להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט.
יחידות הסיוע מציעות לזוגות מספר פגישות גישור מסובסדות, ולאחריהן בני הזוג יכולים להמשיך לגישור פרטי אם ירצו. במגזר הפרטי, מרכז עו"ד מגשרת מאיה רוטנברג הפך למרכז גישור גירושין מרכזי בישראל עם עשרות גישורי גירושין ברחבי הארץ - עדות לפופולריות הגדלה של גישור כחלופה להתדיינות.
תהליך הגישור במדינות שונות מול ישראל
תהליכי הגישור בגירושין נבדלים ממדינה למדינה בהיבטים של חובה חוקית, משך הטיפול ומעמד הגישור במסגרת ההליך המשפטי. להלן השוואה בין מספר מדינות מובילות לבין ישראל:
ארה"ב (USA) - בגירושין בארה"ב אין חובה חוקית לפנות לגישור לפני פתיחת תיק בבית משפט, אך בפועל מערכת המשפט מעודדת מאוד הסדרים עצמאיים. במדינות רבות (ברמת המדינה או המחוז) נהוגות תכניות גישור מטעם בתי המשפט, במיוחד בענייני משמורת ילדים, ואף נקבעים מפגשי גישור חובה בסכסוכי משמורת בחלק מהמדינות. עם זאת, הצדדים רשאים מלכתחילה להגיש כתבי טענות ללא גישור מקדים. למרות העדר החובה, למעלה 90% ממקרי הגירושין בארה"ב מסתיימים בהסכם מוסכם מחוץ לבית המשפט - נתון גבוה מאוד המעיד על הצלחת מנגנוני הגישור והמו"מ בהפחתת ההתדיינות. גופים ציבוריים שונים בארה"ב פועלים באופן אקטיבי להגברת מודעות הציבור לגישור, והגישה הרווחת היא להמליץ לבני זוג לנסות גישור בכל מקרה של סכסוך. ההערכה היא שבעתיד אף תישקל חקיקה פדרלית שתחייב גישור מקדמי בגירושין. משך הזמן להליך הגישור בארה"ב משתנה - רבים משלימים אותו בכמה מפגשים על פני 1-3 חודשים, לעומת התדיינות משפטית שיכולה להימשך שנה-שנתיים.
אנגליה (בריטניה) - בבריטניה אין דרישה חוקית שגישור יהיה חובה בכל מקרה, אך מאז 2014 זוג המבקש להתגרש מחויב להשתתף בפגישת מידע והערכה לגבי גישור (MIAM) טרם הגשת תביעות לבית המשפט. אם אחד הצדדים נמנע ללא הצדקה מהתייצבות למפגש המידע, בית המשפט רשאי להתחשב בכך בדיון. בפועל, מערכת המשפט הבריטית מנסה "לעשות ככל הניתן כדי למנוע מזוגות מתגרשים להגיע להתדיינות בבית המשפט" ולעודד פתרון בהסכמה. במיוחד כאשר מעורבים ילדים, לא ניתן לפתוח בהליך בבית המשפט לפני שנעשה ניסיון כנה לפתור את המחלוקת בגישור. כתוצאה מהרפורמות, חלק גדול מהמקרים מופנה לגישור: לדוגמה, בקרב הזוגות שקיבלו סיוע משפטי ציבורי, 67% פתרו את הסכסוך באמצעות מגשר מוסמך ללא התדיינות שיפוטית. משך הגישור בבריטניה לרוב קצר משמעותית מהליכים שיפוטיים - כ-110 ימים בממוצע לתיק שמוכרע בגישור לעומת 435 ימים בהליך ללא גישור. מבחינה משפטית, הסכמי גירושין שהושגו בגישור מקבלים תוקף בבית המשפט (בהגשת Consent Order), והמדינה אף מעודדת זאת במתן שוברים כספיים לסבסוד עלות הגישור.
אוסטרליה - באוסטרליה הגישור המשפחתי מעוגן בחקיקה בעיקר בענייני ילדים: תיקוני חוק משנת 2006 מחייבים הורים בסכסוכי משמורת לעשות "מאמץ כן" ליישב את המחלוקת באמצעות גישור (המכונה שם Family Dispute Resolution) לפני פנייה לבית משפט. הורים חייבים לקבל אישור ממגשר מוסמך על ניסיון גישור (או פטור מטעמי אלימות וכד') כתנאי להגשת תביעות בנושאי הורות. לעומת זאת, בענייני רכוש וזוגיות אין חובה פורמלית, אך הרשויות ממליצות בחום על גישור טרום-משפטי. כדי לעודד הסכמות, החוק האוסטרלי יצר גם כללים ברורים שמגדירים מתווים אפשריים להסדרי ראייה וחלוקת זמני שהות, אותם יכולים ההורים לאמץ מתוך תבניות מובנות. מתווים אלו (זמינים אף להורדה מקוונת לציבור) מצמצמים את הנושאים שעליהם ניתן לריב ללא קווים מנחים, ובכך נמנעת התדיינות מיותרת בנושאים שכבר נקבעו להם פתרונות סטנדרטיים בחוק. למשל, הורה אינו יכול לדרוש תנאים הסותרים את המתווים המוגדרים אלא אם כן הצד השני מסכים לכך - מה שמונע "קרבות" חסרי תוחלת. בכך החוק דואג ששאריות מחלוקת מצומצמות לא יסכלו את כל ההבנות שהושגו. בנוסף, החוק באוסטרליה מחזק את עיקרון טובת הילד: בתי המשפט רשאים למנוע מהורים מהלכים הפוגעים בילדיהם, וחובת ההורים (ועריכת דינם) לנהוג באופן שאינו סותר את רווחת הילדים. הגישה האוסטרלית, אם כך, היא לעודד אך לא לכפות גישור כולל בכל תיק - ובכל זאת בפועל חלק ניכר מהזוגות עוברים גישור בעזרת מרכזי הקשר המשפחתי שפתחה הממשלה. משך הגישור באוסטרליה טיפוסי הוא מספר מפגשים במשך כמה שבועות עד חודשים, תלוי במורכבות, ולעומת זאת תיקי גירושין בבית משפט עלולים להימתח על פני שנה ויותר.
איטליה - איטליה מהווה מקרה ייחודי של גישור כ شبه-חובה. על פי החוק האיטלקי, בעת פתיחת הליך גירושין בית המשפט יכול להורות לצדדים לפנות לגישור ואף לצפות שיעשו כן מיוזמתם. ההגעה לגישור היא התייצבות חובה: אם אחד הצדדים לא מגיע למפגש גישור ללא סיבה מוצדקת, השופט רשאי להטיל עליו תשלום הוצאות משפט נוספות. אמנם השופט לא יכול לכפות הסכם, אך הוא בהחלט ממליץ בחום על גישור בכל מקרה אפשרי, ובאי-פנייה לגישור מצד עורכי הדין עלולה להיתקל בביקורת מצד בית המשפט. הגורם ההיסטורי לכך הוא שבאיטליה, שבה עד 1970 לא התאפשר גט עקב ההשפעה הקתולית, חיפשו פתרונות שיאפשרו גירושין בצורה מהירה יותר. ואכן, כיום איטליה מובילה בשיעורי השימוש בגישור בכל סוגי הסכסוכים. מגשרים באיטליה חייבים כאמור בהסמכה רשמית של משרד המשפטים , מה שמבטיח סטנדרט מקצועי. מודל זה - של עידוד נמרץ לגישור וסנקציות על סירוב בלתי מוצדק - היווה השראה לחוק הישראלי החדש שנכנס לתוקף ב-2018. זמן ההליך באיטליה משתנה, אך הכוונה היא לזרז מאוד את ההגעה להסכם: חלק מהגישורים מסתיימים בתוך שבועות ספורים, תוך שבית המשפט מעניק תוקף להסכם המושג בגישור.
ישראל - בישראל שילוב הגישור בהליך הגירושין הוא תוצאה של חקיקה חדשה יחסית. החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (2016) קובע כי בני זוג המבקשים להתגרש חייבים ראשית להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולהשתתף במספר מפגשי מידע, הערכה ותיאום (מהו"ת) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, לפני שיוכלו להגיש תביעות מהותיות. בפועל, במהלך מפגשים אלו מוצע לזוגות להמשיך לגישור. היחידות מפנות את הצדדים או מספקות גישור קצר מטעמה. עד 4 מפגשים יכולים להיערך ביחידת הסיוע, לרוב בתוך 45 ימים (עם אפשרות להארכה), בפרקי זמן קצרים יחסית.
אם בתום תקופה זו לא הושג הסכם, רשאים בני הזוג לפנות לבית המשפט להמשך הליכים. ישנן עילות פטור - למשל מקרים של אלימות במשפחה - שבהן לא מחייבים מפגשי מהו"ת. התוצאה של החוק הייתה עלייה משמעותית במספר הזוגות הנחשפים לאפשרות הגישור. משך הזמן לגישור ממוצע בישראל, כאשר שני הצדדים משתפים פעולה, הוא לרוב 2-3 חודשים (כ-20 שעות גישור) עד לגיבוש הסכם סופי.
הדבר כמובן קצר בהרבה ממסלול ליטיגציה מלא שעלול לקחת שנה-שנתיים. מבחינת דרישות חוקיות - בישראל כיום אין "רישיון מגשר" מחייב בחוק, והמושג "מגשר מוסמך" מתייחס למי שהשלים קורס וההתמחות כנדרש והינו רשום ברשימת המגשרים של הנהלת בתי המשפט. עם זאת, החוק לא מכתיב מי רשאי לגשר פרט לכך שבית המשפט מפנה רק למי שנכלל ברשימה זו. כלומר, בניגוד לאיטליה, בישראל ההסדרה הפורמלית של מקצוע המגשר פחות נוקשה. בהיבט זה יש ביקורת על היעדר סטנדרטים מחייבים, אם כי בפועל מגשרים מובילים בישראל הם לרוב עורכי דין או מטפלים בעלי הכשרה ייעודית. בסיכום, ישראל נעה לכיוון עידוד גישור חובה בדומה לאנגליה ואיטליה, אך המודל משלב מפגשי ייעוץ ציבוריים קצרים ולא כפיית גישור מלא.
עלות הגישור והליכי הגירושין - השוואת מחירים
באופן גורף, גישור גירושין הוא אפשרות זולה משמעותית לעומת ניהול הליך משפטי מלא. עם זאת, העלויות משתנות במדינות שונות ובהתאם לשאלה אם המגשר פרטי או מסופק בסבסוד המדינה. להלן נתונים משווים:
בבריטניה: העלות הממוצעת של הליך גירושין בבתי משפט באנגליה עומדת על כ-£14,500 לכל צד, בעוד שגישור משפחתי פרטי עולה בממוצע £600-£1,000 לאדם בלבד (כולל מפגש MIAM והכנת מסמכים). במילים אחרות, עלות הגישור היא כ~10% בלבד מעלות ההליך המשפטי. הממשלה הבריטית מציעה גם שובר של £500 לכל משפחה למימון גישור בענייני ילדים , וכמובן ישנה אפשרות לסיוע משפטי (Legal Aid) למעוטי יכולת - במקרים כאלה הגישור עשוי להיות ללא עלות לצדדים. לפי נתוני משרד המשפטים הבריטי, עלות ממוצעת לפתרון סכסוך רכוש וכספים באמצעות גישור היא £500 (במימון ציבורי) לעומת £4,000 דרך בתי המשפט.
בארה"ב: עלות הליך גירושין מתדיין עשויה להגיע ל-$20,000 ומעלה לכל צד (שכר טרחת עורכי דין, אגרות, הליכים ממושכים). לעומת זאת, גישור פרטי בגירושין בארה"ב נע לרוב בין $3,000 ל-$9,000 סה"כ לזוג. למשל, מגשרת מדינת קונטיקט מציינת שהיא גובה בערך $3,000 לכל תהליך גישור מלא. סקר בקליפורניה הראה שטווח טיפוסי הוא $3-7 אלף לזוג במשך 2-6 חודשים, בעוד שגירושין ליטיגטוריים עולים $15-30 אלף לכל צד ונמשכים 12-24 חודשים. במילים אחרות, גישור יכול לחסוך עשרות אלפי דולרים ולסיים את ההליך הרבה יותר מהר. חשוב לציין שבמדינות רבות בארה"ב קיימים שירותי גישור מסובסדים או חינמיים דרך בתי המשפט לענייני משפחה: למשל, במחוזות שונים מוצעים מפגשי גישור בסכום סימלי או ללא עלות לענייני משמורת, כחלק מהגשת התיק. באופן כללי, חלוקת העלות בגישור היא בין שני בני הזוג במשותף, בניגוד לליטיגציה שבה כל צד משלם לעורך דינו בנפרד, מה שמכפיל את ההוצאה.
באוסטרליה: מערכת המשפט מעריכה שהליך בבית משפט למשפחה עולה בממוצע $30,000-$60,000 לכל צד (דולרים אוסטרליים) בתיקים מורכבים. לעומת זאת, מגשרים פרטיים באוסטרליה גובים בדרך כלל $150-$500 לשעה. יש מגשרים המציעים גם תעריף פיקס עבור מספר מפגשים - למשל $2,000 לכל היום (8 שעות) לשני הצדדים יחד. בפועל, מקרה גישור ממוצע עשוי לכלול ~5-10 שעות עבודה, כך שהעלות הכוללת לזוג היא בסדר גודל של $1,500-$5,000, תלוי במורכבות. במקביל, הממשלה מפעילה שירותי גישור קהילתיים ומרכזי קשר משפחתי עם עלות מסובסדת לפי הכנסות: חלק מהמשפחות זכאיות לגישור חינם או בתשלום סימלי (Sliding scale) לפי רמת ההכנסה. למשל, יחידות סיוע קהילתיות (Community-based FDR) לעיתים גובות $0-$30 לשעה לפי מבחן הכנסה, מה שהופך את הגישור לנגיש מאוד. בנוסף, במקרי אלימות במשפחה או כאשר צד זכאי לסיוע משפטי, מדינת אוסטרליה מכסה את מלוא הוצאות הגישור. התוצאה היא שלרוב המכריע של המשפחות באוסטרליה, הגישור זול לאין שיעור מהתדיינות - גם בכסף וגם בזמן.
בקנדה: עלויות הגישור משתנות בין המחוזות. בכמה מחוזות, כאמור, קיימות שעות גישור בחינם בחסות הממשלה. למשל, בקוויבק הממשלה מממנת 5 שעות גישור ללא עלות לזוג עם ילדים (3 שעות ללא ילדים) , ולאחר מכן שכר המגשר מוגבל לפי חוק לתקרה של כ-$130 לשעה (דולר קנדי) - תעריף נוח יחסית. באונטריו, שעתיים ראשונות של הגישור במרכזי הגישור הצמודים לבית המשפט הן חינם, וכ-8 שעות חינם אם לפחות אחד הצדדים זכאי לסיוע משפטי. מגשרים פרטיים בקנדה גובים בסביבות $150-$350 לשעה, תלוי בניסיונם ובאיזור הגאוגרפי. כך או כך, העלות הכוללת לגישור (נניח 6-10 שעות) היא בטווח של $1,000-$3,000, לעומת עשרות אלפים בהליך משפטי. חלק ממגשרי קנדה מציעים חבילות במחיר קבוע עבור גישור מלא עד הסכם, למשל 2,000$ לכל התהליך, כדי לתת ודאות ללקוחות.
בישראל: עלות הליך גישור פרטי בישראל משתנה בהתאם למגשר, אך מקובל ששכר הטרחה נחלק בין הצדדים. לפי דיווחי מרכזי גישור, תהליך גירושין מלא עולה בארץ כ-10,000-17,000 ₪ בסך הכל לזוג (כולל מע"מ ועריכת הסכם). סכום זה כולל בדרך כלל 8-12 שעות גישור וכן את ניסוח הסכם הגירושין ע"י המגשר. עלות זו היא בערך עשירית מעלות גירושין בערכאות: הליך משפטי ממוצע לכל צד מוערך בכ-45-60 אלף ₪, כלומר מעל 100,000 ₪ לשני הצדדים יחד.
במלים אחרות, הגישור חוסך עד ~90% מהעלות ביחס להתדיינות משפטית מלאה. מבחינת תעריף שעתי - מגשרים פרטיים בארץ גובים לרוב 500-800 ₪ + מע"מ לשעה מכל צד (כלומר 1,000-1,600 ₪ לשעה לשניהם). חלקם עובדים גם במתכונת תשלום גלובלי מראש (פיקס פרייס) לתיק. במערכת הציבורית, במסגרת מפגשי המהו"ת ביחידת הסיוע, המדינה מסבסדת את עלות המגשרים: תעריף שעה למגשר ציבורי נקבע בכ-400 ₪ + מע"מ לכל צד (סה"כ ~800 ₪ + מע"מ לשעה לזוג) נכון ל-2021.
השוואת מדינות – עלויות, זמני הליכים ורגולציה| מדינה | גישור חובה? | משך גישור ממוצע | עלות גישור טיפוסית |
|---|
| ארה"ב | לא חובה (מעודד ברמת מדינות) | 1–3 חודשים (2–6 מפגשים) | $3K–$9K לזוג |
| בריטניה | פגישת MIAM חובה; הגישור וולונטרי | ~3–4 חודשים (110 ימים) | £600–£1,000 לאדם (פרטי); גישור ציבורי ~£500 |
| אוסטרליה | חובה בגישור בסכסוכי ילדים (FDR) | 1–3 חודשים; קדם משפטי עשוי להימשך שבועות | $150–$500 לשעה (פרטי); מרכזי קשר מספקים שעות מסובסדות |
| איטליה | כן - חובת התייצבות למפגש גישור | כמה שבועות עד חודשים | כ-€100–€200 לשעה (מוערך); אי-הופעה כרוכה בתשלום הוצאות משפט |
| ישראל | כן - מפגשי מידע חובה בחוק | ~2–3 חודשים (כ-20 שעות) | ~10–17 אלף ₪ לזוג (פרטי); יחידת סיוע: 400 ₪+מע"מ לשעה לכל צד |
כלומר, בני זוג שבוחרים להמשיך לגישור דרך יחידת הסיוע (מעבר למפגש הראשון החינמי) ישלמו מחיר מופחת לפי התעריף הציבורי. ניתוחים מראים שעלות 3-4 מפגשי גישור מסובסדים ביחידת הסיוע עשויה להיות בסך הכל ~4,800-8,000 ₪ + מע"מ - תלוי במספר השעות - ולאחר מכן אם צריך נוסח הסכם, ייתכן תשלום נוסף לעו"ד. מכל מקום, גם בישראל הגישור הוא האופציה החסכונית ביותר: הוא מקצר את הזמן (חוסך שכר טרחת עו"ד נמשך) ומפחית את האגרות והעלויות הנלוות. רבים מהמגשרים מציינים שההסכם המושג בגישור חוסך סכסוכים עתידיים יקרים, ובכך יש חיסכון עקיף נוסף.
קריטריונים לבחירת מגשר גירושין טוב
בחירת המגשר היא החלטה מכריעה להצלחת תהליך הגישור. להלן הקריטריונים המרכזיים שיש לשקול בבחירת מגשר, וכן דרכים למציאת המגשר המתאים:
ניסיון והתמחות: מומלץ לבחור מגשר מנוסה במיוחד בגישור גירושין. ניסיון במקרים דומים לשלכם הוא יתרון - למשל, אם הסכסוך העיקרי הוא כספי, ייתכן שכדאי מגשר שהוא גם רואה חשבון או אקטואר מומחה, שיוכל לסייע בהערכת נכסים באופן מקצועי. מגשר שטיפל בעשרות מקרי גירושין יבין טוב יותר את הדינמיקה ויידע להתמודד עם קשיים טיפוסיים. בנוסף, התמחות ספציפית: ישנם מגשרים עם רקע בפסיכולוגיה שמתמחים בענייני משמורת ותקשורת הורית, אחרים עם רקע משפטי שמתמחים בהסדרי רכוש מורכבים - ניתן להתאים המגשר לצרכים שלכם.
הכשרה והסמכה: יש לוודא שלמגשר יש הכשרה פורמלית בגישור. במדינות שונות קיימים הסמכות מקצועיות: למשל, באנגליה תואר FMCA (Family Mediation Council Accredited) מעיד על מגשר שהשלים הדרכה, התמחות והערכה; בישראל ניתן לבדוק שהמגשר רשום ברשימת המגשרים של הנהלת בתי המשפט, מה שמעיד שעבר קורס בסיסי והתמחות מודרכת (פרקטיקום). באיטליה, כאמור, המגשרים חייבים בהסמכת משרד המשפטים. גם במדינות ארה"ב רבות יש דרישות שעות הכשרה (למשל 40 שעות קורס + התמחות) כדי להיכלל ברשימת מגשרי בית משפט. תעודות מארגונים ידועים (כגון AAA, לשכת עורכי הדין, מכונים אוניברסיטאיים) יכולות להעיד על רצינות ומקצועיות.
רקע מקצועי: רבים מהמגשרים הטובים מגיעים מרקע של עריכת דין משפחה או טיפול משפחתי. לרקע כזה יש יתרון - "בעדיפות בעל רקע משפטי בדיני משפחה", ממליץ עו"ד ערן עזרא , כי מגשר-עו"ד בקיא בהשלכות החוקיות ויכול לסייע בניסוח הסכם התואם לדרישות. מצד שני, מגשר שהוא מטפל (עו"ס, פסיכולוג) עשוי לתרום בהיבט התקשורת וההבנה הרגשית בין בני הזוג. ניתן לשקול גישור בשניים (co-mediation) עם מגשר עו"ד ומגשר מטפל יחד, במקרים מורכבים, כדי לקבל את שני המימדים. בסופו של דבר, חשוב שלמגשר יהיה ידע מעמיק בנושאי גירושין: משמורת, רכוש, מזונות, וכו', בין אם נרכש דרך מקצועו המקורי ובין אם דרך ניסיון רב.
כישורים אישיים וסגנון: מעבר לקורות החיים, כימיה אישית היא מפתח. כדאי לקיים פגישת היכרות קצרה עם המגשר הפוטנציאלי (לעיתים מוצעת חינם) על מנת לוודא שאתם מרגישים בנוח איתו. שימו לב לסגנון התקשורת של המגשר - האם הוא קשוב וסבלני? האם הוא מסביר את התהליך בבירור? מגשר טוב צריך להיות מאוזן וניטרלי - "להקשיב באמת, להיות רגוע והוגן" כלפי שני הצדדים. חשוב שהמגשר לא יכפה את דעותיו: "מגשר טוב מנחה זוגות להמציא פתרונות משלהם ואינו שולט בשיחות עם דעות שלו". התרשמו האם המגשר משרה ביטחון, שומר על כבוד הדדי, ובמידת הצורך יודע גם להציב גבולות לדיון ענייני. כישורי ניהול משא ומתן והובלת שיחה חשובים - מגשר מיומן ידע לנתב את הדיון לנושאים מהותיים, להרגיע מתחים בזמן עימות ולאפשר לכל צד להשמיע צרכיו.
זמינות ולוחות זמנים: גישור אפקטיבי דורש רצף מפגשים לאורך זמן קצר יחסית. ודאו שהמגשר זמין לקיים את המפגשים בפרקי זמן סבירים (למשל אחת לשבוע או שבועיים). "גישור הוא הליך נפיץ, ואם המגשר בעל זמינות נמוכה - הגישור עלול להתפוצץ" מזהירים מומחים. אין הכוונה שהמגשר יהיה 24/7, אלא שיהיה גמיש ככל האפשר בקביעת מפגשים ובהענקת מענה לשאלות דחופות בין המפגשים. שאלו מראש כמה תיקים במקביל מנהל המגשר והאם יוכל לקדם את שלכם באופן רציף. זמינות כוללת גם חזרה מהירה לשיחות/מיילים שלכם.
עלות ותמחור: יש לברר מראש את שיטת התמחור של המגשר ולהבטיח שהיא במסגרת התקציב שלכם. חלק מהמגשרים עובדים פר שעה, אחרים מציעים מחיר גלובלי קבוע לחבילה של מספר מפגשים עד הסכם. ודאו שאתם מבינים מה כוללת העלות - האם ניסוח ההסכם כלול? מה לגבי מפגשים נוספים אם יידרשו מעבר לתוכנית? שקיפות בעלויות חשובה כדי למנוע חיכוכים בהמשך. עם זאת, אל תבחרו מגשר רק לפי המחיר - מגשר זול אך חסר ניסיון עלול לעלות ביוקר בטווח הארוך אם ההליך ייכשל. חפשו איזון בין עלות לבין הכישורים והניסיון. אם התקציב מוגבל, ניתן לפנות למרכזי גישור ציבוריים או קליניקות אקדמיות המציעות גישור בעלות סמלית.
המלצות ומוניטין: נסו להשיג המלצות על המגשר. ניתן לשאול עורכי דין לענייני משפחה, יועצים זוגיים או מטפלים אם הם מכירים מגשרים טובים שהם סומכים עליהם. גם חברים ומכרים שהתגרשו בהצלחה בגישור יכולים להמליץ מניסיונם. אתרו ביקורות - ישנם אתרים (כמו Midrag בישראל) שבהם לקוחות מדרגים אנשי מקצוע, כולל מגשרים. מוניטין חיובי, פרסים מקצועיים או השתייכות למכון גישור מכובד (למשל חבר בנשיאות ארגון המגשרים) יכולים להעיד על איכות. יחד עם זאת, קחו בחשבון שכל מקרה שונה - מה שטוב לזוג אחד לאו דווקא יתאים לאחר - לכן התייחסו להמלצות ככלי עזר ולא כאמת מוחלטת.
איתור מגשר - פלטפורמות וארגונים:
בישראל: רשימת המגשרים של הנהלת בתי המשפט זמינה לציבור וניתן למצוא שם מגשרים לפי איזור. כמו כן, ארגון המגשרים בישראל ועמותות כגון "המוסד הישראלי לגישור" מפרסמים שמות של מגשרים מוסמכים. ישנם אתרי אינטרנט ייעודיים (למשל Mediator.org.il, גושרים וכו') בהם פרופילים של מגשרים. גם בפורטלים משפטיים כמו "דפי זהב משפטי" ניתן לחפש מגשרי משפחה מוסמכים. פלטפורמת "מידרג" מספקת חוות דעת על מגשרים מניסיונם של לקוחות.
בארה"ב: אתר Mediate.com הוא מאגר בינלאומי גדול שבו ניתן לסנן מגשרים לפי תחום ואזור. כמו כן, לשכת עורכי הדין המקומית לרוב מחזיקה רשימת מגשרים מורשים לבית המשפט. ארגון APFM (אקדמיה למגשרים משפחתיים) מפרסם אינדקס של חבריו המוסמכים. בבתי משפט למשפחה בכל מדינה יש רשימות מגשרים מאושרים שאפשר לקבל מפקיד בית המשפט או באתר הרשות השיפוטית של המדינה.
בבריטניה: באתר Family Mediation Council ישנו מנוע חיפוש למציאת מגשר משפחתי מוסמך (FMCA) לפי מיקוד. ארגון National Family Mediation מאפשר להפנות זוג לסניף הקרוב אליהם. כמו כן, ארגון Resolution (ארגון עורכי הדין למשפחה) מציג רשימת עורכי דין שהם גם מגשרים.
בקנדה ואוסטרליה: משרדי המשפטים המחוזיים מספקים רשימות של מגשרים מאושרים. למשל, באונטריו קיים Mediation Roster רשמי. באוסטרליה, Family Dispute Resolution Register מכיל את שמות המגשרים (FDR Practitioners) המורשים על ידי הממשלה. חיפוש מהיר באתרי הממשלה לפי "Find a family mediator" יביא לרשימות מוסמכות.
ארגונים בינלאומיים: IMI (International Mediation Institute) מקיים מאגר של מגשרים מוסמכים גלובלית, אם כי הוא ממוקד יותר במסחר. עבור גישור משפחתי, בדרך כלל עדיף לחפש ברמה המקומית כמתואר לעיל.לסיכום, מגשר טוב הוא בעל הכשרה וניסיון, ניטרלי ואמין, שנוח לכם לעבוד איתו. השקיעו זמן בבדיקה ובשיחה מקדימה - זה ישתלם בהצלחת הגישור ובחיסכון של מתחים והוצאות. כפי שמציין מומחה: "בחירת מגשר מנוסה ומקצועי היא קריטית להצלחת התהליך... חשוב להיפגש כדי לוודא שיש נוחות וכימיה". ההחלטה הנכונה תסייע לכם להגיע להסכם הוגן ולסיים את הנישואין בדרכי שלום.
גישור מבוסס בינה מלאכותית (AI) - טכנולוגיות חדשניות בגישור גירושין
בשנים האחרונות נכנסות לעולם הגישור טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI) ופתרונות דיגיטליים, שמשנות בהדרגה את האופן שבו ניתן ליישב סכסוכי גירושין. סקירה זו תציג את הכלים הקיימים, ואת היתרונות והחסרונות של מערכות גישור מבוססות AI לעומת מגשרים אנושיים.
טכנולוגיות ומערכות גישור AI בולטות:
פלטפורמות ODR (Online Dispute Resolution) - מערכות מקוונות ליישוב סכסוכים משלבות לעיתים רכיבי AI. דוגמה חדשנית היא הפלטפורמה שפותחה עבור ODR.com (זרוע של AAA בארה"ב) לצורך גישור משפחתי: מערכת זו הושקה בסוף 2024 ומשלבת בינה מלאכותית להמלצה על חלוקת רכוש ומזונות ולהנחיית בני הזוג בהסדרת ההורות, עם אפשרות להצטרפות מגשר אנושי במקרה הצורך. הפלטפורמה מבוססת על טכנולוגיה מאוסטרליה (המערכת Amica) והצליחה כבר לטפל ביותר מ-11,000 מקרים באוסטרליה, תוך חסכון מוערך של 80 מיליון דולר לבתי המשפט. היא מספקת שירות עצמי אינטואיטיבי בנייד או מחשב, מפיקה מסמכי הסכם באופן אוטומטי ומחוברת למערכות בתי המשפט לצורך הגשה מהירה.
Amica - כלי מקוון שפותח באוסטרליה (במימון משרד היועץ המשפטי) ומיועד לעזור לזוגות להיפרד בהסכמה. Amica הוא מעין "צ'טבוט" מבוסס AI שבוחן את נתוני בני הזוג ומציע להם חלוקת רכוש והסדרי הורות בהתאם לעקרונות המשפטיים ולמאגר נתונים גדול של מקרים דומים בעבר. המערכת "שואבת" מפסיקות קודמות ומידע סטטיסטי כדי להציע הסדר הוגן. הממשלה האוסטרלית קידמה את Amica במיוחד בתקופת הקורונה כדי להקל על זוגות לפתור מחלוקות ללא התערבות בית משפט. היתרון הוא שההצעות מתחשבות בחוק ובניסיון מצטבר, אך עדיין הזוג הוא שמחליט אם לקבלן. Amica זכתה בפרסים בינלאומיים, והטכנולוגיה שלה כאמור יוצאה למדינות אחרות (ODR.com בצפון אמריקה).
Penda ו-Adieu - יישומים נוספים באוסטרליה. Penda היא אפליקציה חינמית שמשלבת AI במתן מידע משפטי ותמיכה לקורבנות אלימות במשפחה, כולל אפשרויות הסדר בטוח. Adieu הוא סטארט-אפ אוסטרלי המציע פלטפורמת מו"מ מונחית AI לזוגות נפרדים, בדומה לעיקרון של Amica. שני אלה ממחישים איך AI יכול להשתלב גם במתן ייעוץ והכוונה ולא רק ביצירת הסכמות.
TheMediator.AI - זוהי פלטפורמה חדשה (השקה ב-2023-2024) המנסה להציע גישור אוטומטי דרך אפליקציה למגוון סכסוכים, כולל גירושין. לפי האתר, המערכת שלהם מאפשרת לבני זוג לנהל משא ומתן מצ'וטט מהבית, ללא מפגש פיזי, כשהבינה המלאכותית מציעה פתרונות ומסייעת לפרק מחסומי תקשורת. TheMediator מתארת עצמה כ"צד שלישי ניטרלי" דיגיטלי: האלגוריתם מנתח את קלטי שני הצדדים ומציע פתרונות בלתי מוטים (לטענתם) ובאופן שמפחית עימותים. המערכת אף מסוגלת, לפי הדיווח, לסיים סכסוכים "במהירות ובשבריר מהעלות" של הליך רגיל. פלטפורמות כאלה נמצאות עדיין בשלבי חדירה לשוק, אך מצביעות על הכיוון.
כלים תומכי מגשר - לא רק מערכות עצמאיות, אלא גם כלים לשימוש המגשרים עצמם. ישנן תוכנות של ניתוח טקסט ושקלול אפשרויות שעוזרות למגשר אנושי. למשל, שימוש ב-ChatGPT או מודלים דומים כדי לנסח טיוטת הסכם, לזהות נקודות מחלוקת עיקריות מהצהרות הצדדים, או אפילו לסייע למגשר להכין הצעות. יש קורסים המלמדים מגשרים כיצד לשלב AI בעבודתם בצורה אתית. המגשר יכול להזין למערכת נתוני תיק (בעילום פרטים מזהים) ולקבל ניתוח אפשרויות, אך שומר על השליטה בהחלטות. בעתיד ייתכן ומערכות כאלה יהיו חלק בלתי נפרד מארגז הכלים של המגשר.יתרונות של גישור מבוסס AI:
עלות נמוכה ונגישות: מערכות AI יכולות לשרת מספר רב של משתמשים במקביל בעלות שולית נמוכה. לאחר הפיתוח, עלות ההפעלה לזוג יחיד נמוכה משמעותית ממגשר אנושי (שאינו יכול לטפל בשני מקרים בו זמנית). למשל, ממשלת אוסטרליה מאפשרת שימוש ב-Amica כמעט בחינם או בתעריף סמלי כדי לעודד זוגות לפתור ענייניהם עצמאית. פלטפורמת TheMediator.AI מתגאה שהשירות שלה חוסך חלק ניכר מהעלות ביחס להליך משפטי. הזמינות ברשת גם חוסכת הוצאות לוגיסטיות (נסיעות, יום עבודה). עבור אוכלוסיות בפריפריה או בעלי אמצעים מוגבלים, AI יכול לפתוח את הדלת לגישור שלא יכלו להרשות לעצמם אחרת.
מהירות וגמישות בזמן: מערכת AI אינה כפופה ליומן ולשעות עבודה - בני הזוג יכולים להתדיין 24/7 בזמנם הפנוי, אפילו מבתיהם. אין צורך לתאם מפגש פיזי. הדבר עשוי לזרז מאוד את ההגעה להסכמות - ניתן לקיים "מפגש" וירטואלי כל ערב, או לענות להצעות באופן א-סינכרוני (כל אחד בשעות הנוחות לו). בנוסף, אלגוריתם טוב יכול לנתח כמויות מידע ולהציע פתרונות באופן כמעט מיידי לאחר הזנת הנתונים, במקום דיונים מתמשכים. המשמעות: פחות זמן עד להסכם סופי. לדוגמה, זוג מסוים יכול להזין למערכת את פרטי הנכסים וההכנסות ולקבל מיד הצעה לחלוקת רכוש שמבוססת על אלפי תקדימים - משהו שמגשר אנושי יצטרך זמן כדי לחשב או להתייעץ.
נייטרליות וחוסר משוא פנים: למחשב אין רגשות או דעות אישיות - הוא מציע פתרונות על סמך נתונים וחוקים. לכן, לכאורה, AI משמש כמגשר "נטול פניות" מוחלט. אין חשש להטיה מודעת או לא-מודעת לטובת צד זה או אחר, כמו שלפעמים עלול לקרות עם מגשר אנושי. כל צד עשוי לחוש שהמערכת מתייחסת אליו באופן שווה והוגן (בהנחה שהאלגוריתם הוגן). ניטרליות זו עשויה להגביר אמון - במיוחד במקרים שבהם אחד הצדדים חושד שהמגשר האנושי "בעד" האחר. כמובן, יש לסייג כי AI יכול להיות מוטה באופן סמוי בהתאם לנתונים שעליהם הוא אומן, אך לפחות ברמת הכוונה, הוא מגיע ללא העדפות אישיות.
הפחתת העומס הרגשי: עבור חלק מהזוגות, יש קושי רב לשבת יחד בחדר מול מגשר ולדון בפנים-אל-פנים. סביבה מקוונת מתווכת יכולה להפחית את המתח - כל צד נמצא בביתו הבטוח, ואין צורך במפגש פיזי טעון. ה-AI יכול להעביר מסרים בין הצדדים באופן "מסונן", מה שעשוי למנוע התלקחות ריבים. כפי שמתארת TheMediator.AI, המערכת "שוברת מחסומי תקשורת" ויוצרת סביבה שמקלה על פשרה, במיוחד כשהרגשות עזים. זוגות יכולים להביע את דרישותיהם בכתב, מה שמאלץ ניסוח יותר שקול ופחות מתלהם מאשר בע"פ. כל אלה עשויים להפוך את התהליך לפחות מאיים ופוגעני רגשית. בנוסף, חלק מהאנשים מרגישים פתוחים יותר עם "מכונה" שאין לה שיפוט רגשי, וכך משתפים פעולה באופן ענייני.
שימור תיעוד ושקיפות: מערכות גישור מקוונות מתעדות באופן אוטומטי את כל ההצעות, התגובות והשינויים. כך ניתן לעקוב בקלות אחר ההתקדמות, למנוע "הכחשות" של מה שנאמר, ולשמור תיעוד של ההסכמות. הדבר גם מסייע אם צריך ייעוץ משפטי חיצוני - עו"ד יכול לבדוק את הלוג של המשא ומתן. במערכות מסוימות (כמו ODR.com) יש אינטגרציה למערכות בית המשפט, כך שהסכם סופי מועבר ישירות לאישור שופט ללא טעויות הקלדה. השקיפות הזו מגבירה את הביטחון בתהליך: כל שלב מתועד וניתן לחזור אליו.חסרונות ואתגרים של גישור AI לעומת גישור אנושי:
היעדר אמפתיה וגישת "אנושיות": אולי החיסרון המהותי ביותר - AI חסר רגש, אינטואיציה ומודעות אנושית. בהליכי גירושין, פעמים רבות המעורבות הרגשית גבוהה, וצדדים חווים כעס, כאב, פחד וכו'. מגשר אנושי יכול להפגין חמלה, סבלנות ואמפתיה - תכונות שעוזרות מאד להרגעת הרוחות ולבניית אמון. בלשון המגשרת איימי רוברטסון: "בתקופה של לחץ, האם היית רוצה לתקשר עם צ'טבוט או לדבר עם איש מקצוע?". תחושת האנושיות והחיבור האישי שמגשר טוב מספק - מבט מבין, הנהון של אמפתיה, או אפילו בדיחה במקום הנכון - הן מעבר ליכולת הנוכחית של בינה מלאכותית. רבים מהלקוחות "צריכים שיקשיבו להם" לא רק באופן טכני אלא רגשית. AI כיום חסר מצפון ומוסר מובנה, לכן עלול להחמיץ שיקולים של ערכים אישיים ומצוקות נפשיות. בקיצור, כאשר הצדדים עוברים משבר, נוכחות של אדם מבין ומנוסה עשויה להיות הכרחית, ואילו הליך עם בוט מרוחק עלול להרגיש קר ומנוכר. הדבר יכול לפגוע במוטיבציה של הצדדים להתמיד ולהגיע להסכם, כי חסרה להם התחושה שמישהו "באמת מבין" אותם.
מוגבלות בגמישות ויצירתיות: מערכות AI פועלות על בסיס נתונים וחוקים נתונים. הן מצוינות במקרים סטנדרטיים דומים למה שתוכנתו עליו, אך עלולות להתקשות במקרים חריגים או מורכבים מאוד. לדוגמה, משפחה עם ילד בעל צרכים מיוחדים או עם עסק משפחתי סבוך - אלגוריתם אולי לא ידע להציע פתרונות יצירתיים בהתאמה אישית, כפי שמגשר מנוסה יכול. AI נוטה ללכת למכנה משותף על סמך העבר, אך לעיתים נדרש פתרון "מחוץ לקופסה" הייחודי למשפחה. יתרה מזו, הבנת ניואנסים: מגשר אנושי קולט שפת גוף, טון דיבור, רמזים עדינים - במערכת מקוונת חלק גדול מזה אובד. AI מתקשה לזהות מי מהצדדים מרגיש מנוצל, או מתי אחד הצדדים לא חושף את כל האמת. יש פעולות שמגשר עושה - כמו קיום שיחה נפרדת בארבע עיניים עם אחד הצדדים כדי לברר אינטרסים אמיתיים - שקשה לשכפל בכלי אוטומטי. לכן "היישומים נותרים מוגבלים, והסתמכות יתר עליהם עלולה להיות מדרון חלקלק". במילים אלו מזהירים חוקרים שאסור לצפות מ-AI לפתור כל סכסוך - הוא כלי נוח, אך בכפוף למגבלות.
סיכון להטיות בבינה המלאכותית: אף שהמכונה אמורה להיות ניטרלית, היא מבוססת על מידע היסטורי שעלול לשקף הטיות. אם, למשל, האלגוריתם אומן על תקדימים משפטיים שבהם במקרים רבים האם קיבלה משמורת והאב הסדרי ראייה מצומצמים, ייתכן שבלי כוונה ההצעות שלו יטו לכיוון הזה (כי "כך היה ברוב המקרים"). כלומר, AI עלול לשמר דפוסים ישנים שאינם בהכרח הוגנים בכל מקרה פרטני. גם חלוקת רכוש - אם הנתונים שהוזנו מוטים (נגיד זוגות עשירים מיוצגים יתר על המידה בנתונים), הפלט עלול שלא להתאים למשפחה מהמעמד הבינוני. בשונה ממגשר אנושי שיכול להפעיל שיקול דעת גמיש, מחשב "זבל פנימה, זבל החוצה". הטיות נוספות יכולות לנבוע מתכנון המערכת: יוצריה אולי הניחו ערכים מסוימים (למשל דגש על חישוב כלכלי קר ולא על רווחת הילדים). שקיפות האלגוריתם גם היא בעיה - זוג עלול לא להבין על סמך מה המערכת הציעה דווקא הצעה מסוימת, וללא הסבר משכנע קשה לקבל זאת.
בעיות קבלה ואמון המשתמשים: למרות שהטכנולוגיה מתקדמת, חלק גדול מהציבור עשוי להסס להפקיד את גורל הגירושין בידיי "מכונה". גירושין נוגע לעניינים הכי אישיים - ילדים, בית, כספים - ולא לכל אחד נוח שאינטליגנציה מלאכותית תנחה אותו בזה. יש הפוחדים מפרטיות (שיתוף פרטים אינטימיים במערכת מקוונת), יש שחשים שזה בלתי אישי. יתכן גם שאחד מבני הזוג "טכנו-סקפטי" בעוד השני מתלהב - חוסר הסכמתם על שימוש בכלי AI עצמו יכול להיות נושא לעימות. בנוסף, היעדר גורם סמכות אנושי: לעיתים בני זוג מקבלים החלטה קשה כי "המגשר, מתוך ניסיונו, אמר שזה הוגן" - המלצה אנושית שיש לה משקל. לעומת זאת, המלצה אלגוריתמית - חלק מהאנשים יעריכו אותה, אבל אחרים יזלזלו ("למה שנקשיב למחשב?"). כל עוד התפיסה הרווחת היא שמכונה לא מבינה רגשות, עלול להיות קושי פסיכולוגי לסמוך עליה בהחלטות כבדות משקל.
סוגיות אתיות ומשפטיות: שימוש ב-AI בגישור מעלה שאלות אתיות: חסיון ופרטיות - האם המידע שמוזן למערכת מוגן כראוי? מי הבעלים של הנתונים? פריצת סייבר למערכת עלולה לחשוף מידע רגיש של אלפי מתגרשים. אחריות - אם המערכת מציעה הסדר גרוע שבדיעבד מתגלה כמזיק לצד חלש, מי אשם? המחשב? המפתחים? איך מפקחים על איכות ההצעות? כמו כן, קבלת תוקף - האם בית משפט יכבד הסכם שהושג ללא כל מעורבות אנושית מקצועית? במדינות רבות שופט עשוי להסס לאשר הסכם אם חושש שאחד הצדדים לא קיבל ייעוץ הולם. ייתכן שבעתיד יצטרכו חוקים מיוחדים להסדרת השימוש ב-AI בגישור, אך כיום הנושא חדש ולא מבחן לעומק.
לסיכום חלק זה, גישור AI מציע כלים רבי עוצמה לייעול ולהנגשה של פתרון סכסוכי גירושין, אך הוא אינו תחליף מלא למגע האנושי. רבים סבורים שהשילוב האופטימלי הוא מודל היברידי: לתת ל-AI לעשות את העבודה הטכנית - איסוף מידע, חישובים, ניסוח טיוטות - ולתת למגשר אנושי להתמקד בהיבטים הרגשיים, הקניית ביטחון, ופתרון בעיות יצירתי במקרה של מבוי סתום. כבר כיום, "אני רואה את ה-AI ככלי מסייע למגשר האנושי", כותבת המגשרת רוברטסון, ומדגישה שצריך "לא לאבד את האנושיות ואת כוח הנוכחות עבור הלקוח". הטכנולוגיה תמשיך להשתפר, ואולי יום אחד "מגשרי AI" יוכלו לטפל אפילו ברגשות - אבל בשלב הנוכחי, בני זוג רבים עדיין יעדיפו לחוש יד מכוונת אנושית בהליכי הגירושין שלהם.
להמחשה, הטבלה הבאה משווה בין תכונות הגישור האנושי מול גישור מבוסס AI:
| היבט | גישור אנושי | גישור AI (דיגיטלי) |
|---|
| אמפתיה והבנת הרגשות | מגשר אנושי מפגין אמפתיה, קשוב לרגשות ולמצוקה של הצדדים, ומסוגל להרגיע ולעודד ([Artificial Intelligence & Family Mediation |
|
| ניטרליות והטיות | מגשר שואף לניטרליות, אך כבני אדם עלולות להיות הטיות לא מודעות או נטייה להזדהות יותר עם צד אחד. עם זאת, מגשר יכול להתאים את הגישה לערכים ולאינטרסים המיוחדים של הצדדים. | האלגוריתם אובייקטיבי במוצהר - מציע פתרונות עקביים לפי נתונים. אין לו העדפה אישית, ולכן שיפוטיו עשויים להיות עקביים ונטולי משוא פנים. מנגד, אלגוריתם עלול לשקף הטיות בנתוני האימון (Bias) בלי להיות מודע לכך. |
| זמינות וקצב | מוגבל לזמן המגשר ושעות העבודה. לרוב מפגש שבועי של 1-2 שעות. אם המגשר עסוק - תיתכן המתנה בין הפגישות. תהליך עשוי להימתח בשל אילוצי לוח זמנים אנושי. | זמין 24/7 - בני הזוג יכולים להתדיין מכל מקום ובכל עת. תהליך יכול להתקדם במהירות, אפילו סיום בתוך ימים, כי אין תלות בלוחות זמנים. המערכת מספקת הצעות מיד עם הזנת הנתונים, ללא זמני עיבוד ממושכים. |
| עלות | שכר טרחה למגשר אנושי הוא לרוב לפי שעה או סכום גלובלי משמעותי (אלפי שקלים/דולרים). עלות כוללת גם תשלום על זמן הפגישות וגם על עבודת הכנה וניסוח הסכם. עלויות עשויות להרקיע אם יש עיכובים. | זול משמעותית: לאחר פיתוח, עלות השימוש במערכת AI לכל זוג נמוכה. שירותי AI מוצעים בחינם או במחיר קבוע נמוך. הפלטפורמה מטפלת במקרים רבים במקביל, כך שהעלות נחלקת בין משתמשים רבים. בהתאם, זה "שבריר מהעלות" של הליך רגיל. |
| התאמה ויצירתיות | מגשר אנושי יכול לצאת מהתבניות, להציע פתרונות יצירתיים מאוד מותאמים (למשל חלוקת חגים ייחודית, או פיתרון מגורים לא סטנדרטי) בהתבסס על הבנתו את האנשים הספציפיים. הוא יכול לדבר בנפרד עם כל צד כדי לגלות אינטרסים נסתרים ולהתאים פתרון. | AI מציע פתרונות על בסיס תבניות קיימות ונתונים שהוזנו. טוב בהתמודדות עם cases רגילים. עלול להתקשות בסיטואציות יוצאות דופן שאין להן נתונים קודמים. היצירתיות מוגבלת למה שהמתכנתים צפו - פתרונות מורכבים במיוחד או "מחוץ לקופסה" כנראה לא ייולדו ספונטנית ע"י האלגוריתם. |
| תחושת התהליך | הרבה זוגות מעריכים את "המסע" שעוברים עם מגשר - תהליך תקשורת משותף, שיפור ההבנה, תחושת סגירה רגשית. המגשר יכול לשמש גם כמעין מתווך רגשי וtherapist חלקי. | התהליך דיגיטלי וענייני יותר, פחות התעמקות רגשית. יעיל אך עלול להרגיש טכני. חלק מהזוגות אולי יעריכו זאת (הורדת הדרמה), אך אחרים ירגישו שלא קיבלו פורקן רגשי. |
| קבלת החלטות סופית | הצדדים מקבלים החלטות בהנחיית המגשר. המגשר יכול לפעול כקטליזטור להסכמה, לשכנע ולהסביר למה הצעה מסוימת הוגנת בהתחשב בנסיונו ("בתי משפט בד"כ פוסקים כך..."). סמכותו המקצועית מעניקה משקל להמלצותיו בעיני הצדדים. | הצדדים מקבלים את ההצעות מהמכונה וצריכים להחליט בעצמם אם לקבל. המערכת לא "משכנעת" רגשית או סמכותית - היא יכולה להציג נימוקים נתוניים, אך אין כריזמה אנושית. ייתכן שיהיה קושי לצד אחד לוותר ללא עידוד אנושי. במקרים רבים עדיין מערבים עו"ד לבדוק את ההסכם לפני חתימה, כך שיש בכל זאת גורם אנושי בשלבים הסופיים. |
בסופו של דבר, גישור AI לעומת אנושי אינו בהכרח בחירה של או-או, אלא ניתן לשלבם. למשל, זוג יכול להתחיל בפלטפורמת און-ליין לקבל בסיס להסכמות, ואז לפנות למגשר אנושי לוודא שכל ההיבטים מטופלים ולהוסיף את הנגיעה האנושית לפני חתימה. כיוון ההתפתחות הנוכחי מלמד ש-AI "יהפוך את הגירושין לפחות לעומתיים ויעילים יותר" לפי הערכות מומחים , אך גם אותם מומחים מסייגים שאי אפשר לוותר על מגע אנושי כשמדובר ברווחת המשפחה.
צ'אט ישיר עם עורך דין
054-4705733 חיוג לעו"ד מאיה רוטנברג