En

צור קשר

checked

השופטת אילת גולן תבורי: פס"ד המכריע בתביעת מזונות ל- 2 קטינים (תלה"מ 27249-07-18)

4/07/2021

 


1. פסק דין זה ניתן בעניין מזונות שני קטינים, בני 10 ו- 6 שנים, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם


שאושר כפסק דין, ביתר הנושאים שביניהם. בנושא המזונות לא הגיעו להסכמה, וביקשו את הכרעת בית המשפט לאחר הגשת סיכומים בכתב (ומבלי לקיים חקירות).


משהסתיימה הגשת הסיכומים, וכן מסכת בקשות נוספת, נלקח לעיון ולמתן פסק דין.


טענות הצדדים


תמצית טענות התובעת


2. בתביעה טענה התובעת, כי יש לחייב את הנתבע במזונות ומדור שני הקטינים בסך 16,670 ₪


לחודש, וכן בכל ההוצאות החינוכיות והרפואיות החריגות של הקטינים, ובחוב פיגורים על המשכנתא. לטענתה, מחודש 5/2018 הנתבע לא העביר כל תשלום לצרכיה ולצרכי הקטינים, לא שילם חלק מהחזרי המשכנתא, אחזקת הבית, גנים, צהרונים והוצאות בריאות. היא רק סיימה את לימודי, אינה עובדת ואין לה הכנסה. נושאת בכל נטל הטיפול בקטינים, הנתבע שוהה עימם רק שעות ספורות באמצע השבוע ובסוף השבוע ללא לינה. לנתבע, לעומתה, יש הכנסות גבוהות במיוחד מחברה ל שהקימו במהלך הנישואים.


המשפחה ניהלה רמת חיים גבוהה, כשהנתבע נהג לשלם את מרבית הוצאות המשפחה במזומן, מכספים שהשתכר ולא דיווח עליהם.


3. בסיכומים טענה, שיש לחייב את הנתבע בתשלום 2,500 ₪ לחודש לכל קטין בגין צרכים תלויי שהות, 40% מעלות המדור ואחזקתו, 75% מעלות צרכים שאינם תלויי שהות, לרבות עלויות חינוך ובריאות עם שני מחזורי קייטנה, וצהרון עד סוף כיתה ד׳ שהבן לא יחזור לדירה ריקה. בנוסף לקבוע שבחודשים 4-8/2020 רק הנתבע ישלם על הצהרון, כי הקטינים שהו עמה רוב הזמן וגם בימי השהות שלו.


יש לקבוע שהיא תשמש כהורה מרכז, ושתקבל לידה את מלוא קצבאות המל״ל עבור הילדים בנוסף למזונות. הנתבע לא מקיים את זמני השהות עם לינה עליהם הסכימו, גם קודם לא קיים את הזמנים שנקבעו בהחלטות בית המשפט. נטל גידול הקטינים מוטל עליה באופן מכריע. בתקופת הקורונה כשלא היו לימודים, שהה עימם רק מאחה״צ ולא מהבוקר, גם בימי הסגר כשלא עבד. לא משגיח עליהם בימי מחלה וכמעט ולא לוקח אותם בחגים.


4. לטענתה, עבדה כ במשרד , פוטרה בשל משבר הקורונה והתנהלות הנתבע בזמני


השהות. לא מצאה עבודה חלופית ומקבלת דמי אבטלה. אין לה, טרם ניגשה למבחן. לא עובדת עם אימה ב, כטענתו. הכנסתה מקצבת אבטלה זמנית עד 9/2020. בשל השהות עם הילדים לא יכולה למצוא משרה חדשה, נמצאים עימה יותר, והנטל הכלכלי גדל. לא יכולה להשתתף במזונות הקטינים כשבקושי מכלכלת את עצמה. מסתייעת בבני משפחתה לצורך תשלומים שוטפים. בשנת 2018 נאלצה לפדות קרן פנסיה וקופות גמל בטרם עת. הנתבע נישא מחדש ואשתו עם הכנסה גבוהה ורמת חייהם גבוהה. יש לו בית


עשיר מול בית עני שלה. משבר הקורונה לא פגע בהשתכרותו של הנתבע כעצמאי בתחום


. עיקר התנהלותו בכספי מזומן לא מדווחים, לכן הכנסתו הפנויה גבוהה יותר. החברה שלו הוערכה ע״י המומחה בשווי 2.3 מיליון ₪, לפי דווח בספרים ולא כולל מזומן. מחזור המכירות השנתי של החברה גבוה והנתבע מרוויח עשרות אלפי דולרים בחודש.


חלק ניכר מההכנסות לא מדווחות כמקובל בתחום. הנתבע נוהג בחברה ככיס פרטי ללא הפרדה בין הוצאות עסקיות לפרטיות. יש לה דירה בבעלותה, אך עם משכנתא בהחזר גבוה, הקפיאה זמנית את התשלומים. אין לה חסכונות או כספים נזילים. קיבלה בהסכם מהנתבע 170,000 ₪, אך מיועדים לשכ״ט עו״ד וכיסוי חובות, לקחה הלוואות ממשפחה.


בסיכומי התשובה טענה, שהנתבע משאיר אצלו את הביגוד שרוכשת לילדים ולא קונה להם. טענותיו שמצבה הכלכלי טוב חסרות שחר. היא לא עובדת עם אמה כ. נושאת לבד בהחזר משכנתא חודשי 5,500 ₪. יש לה דירה, ורכב, אך אין רכוש נוסף. לא חלה ירידה בהכנסות הנתבע ואין ירידה בקורונה במכירות.


תמצית טענות הנתבע


5. כנגד התביעה טען הנתבע, שהיא מופרזת ונועדה למוטט אותו כלכלית. הסכומים להם עתרה לא בוססו. רמת חייהם הייתה בתמיכת משפחותיהם. בעבר הסכים ונשא בתשלומים שונים לפי הסכמות ביניהם שקיבלו תוקף שיפוטי. גם לאחר מכן המשיך לשלם מזונות ומדור לילדים. חוב משכנתא נוצר בשל התנהגותה, כי מנעה את קיום ההסכמות שנחתמו, וסירבה להקפיא המשכנתא.


לא צירפה אסמכתא על מצבה הכלכלי, שהינו מצוין. במועד הקרע היו בחשבונה 50,000 ₪ והעביר לה עוד 50,000 ₪ בהתחשבנות ביניהם כשהפסיקה לעבוד. החברה שבבעלותו היא חברת יחיד, חברה קטנה, עם מחזורים נמוכים ביחס לענף, הוא העובד היחיד בה. משתכר 14,000 ₪ נטו לחודש, ומשלם שליש מכך מזונות לקטינים. בניגוד לטענת התובעת, בחוות דעת המומחה נקבע חד משמעית שכל העסקאות מדווחות, אין עסקות במזומן. חשבון הבנק שלו ביתרת חובה של 40,000 ₪ קבוע, וחייב כספים לספקים והחזר הלוואות שלקח.


6. בסיכומים טען, שמאז פסיקת המזונות הזמניים חלו שינויי נסיבות מהותיים. מזה שנה וחצי מתקיימים זמני שהות שווים של שני ההורים עם הקטינים, לרבות חגים, חופשות וכשאין מסגרות חינוך. טענותיה שלא שהה עימם בקורונה הן שקר, שוהה עימם הרבה מאד וגם כשלא היו לימודים ובזום, מעורב גם במסגרות החינוך. גרים בסמיכות באותו רחוב, היא בדירה חדשה שהשאיר לה, והוא בדירה שכורה ישנה ששכר כדי להיות ליד הילדים. הילדים גדלו מאז ההחלטה למזונות זמניים, כיום בני 6 ו- 10, לכן חלה ההלכה החדשה. התובעת חזרה בה, מספר פעמים, מהסכמות שגובשו, וגם מהסכם שהגיעו אליו ורצו לאשרו, כדי למשוך זמן למזונות הזמניים שנפסקו, כשהילדים איתו מחצית הזמן. משלם הוצאותיהם בכפל, גם מזונות וגם בהוצאות כשאצלו. גם נישא מחדש ונולדה לו בת נוספת.


7. התובעת סיימה ב לאחר שסיימה לימודי, ועבדה. לא ברור למה


טוענת שפיטרו אותה כשסיימה. היא מעדיפה לשבת בבית במקום למצות פוטנציאל השתכרותה כפי שנקבע בהחלטה שעליה לעשות. יכולה לעבוד אחרי הבחינות. בנוסף


קיבלה רכוש רב בהסכם שנחתם ביניהם וקיבל תוקף של פסק דין בחודש 5/2020, בשווי מיליוני שקלים. ערך וויתורים מפליגים בהסכם ונותר בלי רכוש. הסכים להעביר לה את דירת המגורים, למרות שמרבית כספי הרכישה מירושת סביו. גרמה לו בעבר לרשום את הדירה גם על שמה כששכנעה אותו לחזור לשלום בית, ואז התלוננה עליו והוציאה אותו מהדירה. בהסכם השאיר לה את חלקו בדירה וגם את התכולה. בבעלותה דירה בשכונה יוקרתית, כל התכולה, ג׳יפ, וכספים רבים. היו לה בחשבונות כספים נזילים בסכומים גבוהים, והסכים לשלם לה עוד 170,000 ₪. מכר לשם כך את הרכב שלו ולקח הלוואות ומינוסים נוספים. לעומתה, אין לו רכוש רק חובות.


החברה הוקמה על ידו בשנת 2012, נפגע מאד ממשבר הקורונה, ענף ה נפגע כולו,


הופסק, הענף הראשון שנפגע ואחרון להתאושש. שנת 2020 הסתיימה בהפסד כספי גדול, שנת 2021 נפתחה בסגר ממושך ועדיין המצב הכלכלי קשה. לאור זאת וחוסר הוודאות, רו״ח החברה המליץ שיפחית משמעותית משכרו. המומחה אישר בחוות הדעת שמשכורתו משקפת שכר מנהל, לכן מממש מלוא פוטנציאל הכנסתו. התובעת עובדת עם אמה, הכנסתה החודשית 10,000 ₪ נטו ולא מדווחת עליה.


אין כל מניעה שתעבוד, תשתכר ותממש את פוטנציאל ההשתכרות שלה, נמנעת מכך רק כדי לקבל מזונות. מקבלת גם תשלומים מהביטוח הלאומי, עבורה, עבור הילדים ומענקים, יש לקבוע שיועברו לצדדים בחלקים שווים. יש לבטל את חיובו במזונות, כל צד יישא במזונות הקטינים מדורם ואחזקתו בעת שהותם עמו, ישאו בהוצאות חינוך ורפואה בחלקים שווים, וקצבאות הביטוח הלאומי ישולמו להם בשווה.


רקע עובדתי


8. הצדדים נישאו כדמו״י בסוף שנת 2010 ונולדו להם 2 ילדים: בן יליד 11.ובת ילידת 2015., כיום בני 10 ו- 6 שנים.


הם נפרדו בחודש דצמבר 2016 והתגרשו בחודש מאי 2017.


9. בראשית ההליכים, במסגרת ההליך לישוב הסכסוך, הגיעו הצדדים למספר הסכמות זמניות, שאושרו, לרבות התנהלות כספית זמנית, מזונות ומדור לקטינים, תשלומים שונים, מינוי שמאי, הערכת שווי זכויות הצדדים והחברה ע״י רו״ח מומחה שמונה, וגילוי מסמכים.


10. ברם בהמשך לא צלח ההליך ההסכמי, והצדדים הגישו תביעות זה כנגד זה. התובעת (להלן גם "האישה""האם") הגישה תביעות למזונות הקטינים ולמזונותיה ותביעה רכושית, כנגד הנתבע (להלן גם "האיש""האב"), שהגיש מטעמו תביעה בעניין זמני שהות עם הקטינים ובהמשך תביעה למשמורת משותפת.


11. התביעות בין הצדדים התנהלו כשנתיים ימים, במסגרתן העלו טענות רבות זה כנגד זה, הן בעניין הרכוש ואיזונו לרבות טענות להעלמת כספים, והן בעניין הילדים הקטינים.


12. בדיון שנקבע לשמיעת ההוכחות, ובטרם החלו החקירות, ולאחר משא ומתן בין הצדדים שנוהל תקופה ארוכה קודם לדיון, ביקשו לאשר הסכמות ביניהם שהועלו על הכתב בהסכם שכותרתו הסכם גירושין שנחתם על ידם.


ההסכם אושר לבקשתם וקיבל תוקף של פסק דין (פרוטוקול מיום 20.5.20).


13. במסגרת ההסכם, הסכימו, בין היתר כי : - כחלק מתשלום האיזון, תועברנה על שם האשה מלוא הזכויות בדירה הצדדים בהעברה אגב גירושין, המטלטלין שבדירה יישארו לאשה ולבעלותה (למעט חפצים אישיים לאיש), כל צד יישאר הבעלים של הרכוש שעל שמו, החברה תישאר לאיש, האיש ישלם לאשה תשלום איזון בסך 170,000 ₪.


בנוסף הורחבו זמני השהות - הקטינים ישהו עם האם בימים א׳, גי ו- ה׳, ועם האב בימים ב׳ ו- ד׳, מתום המסגרות החינוכיות ועד למחרת בבוקר. במקרה שאין לימודים, האיסוף יהיה בשעה 16:00 ועד למחרת בשעה 16:00. נקבעו הסדרי שהות שווים בחגים, לסירוגין.


14. בעניין המזונות לקטינים, לא הגיעו להסכמה, וביקשו כי בית המשפט יפסוק, ברם ללא חקירות הצדדים, ולאחר הגשת סיכומים ובהתאם למצוי בתיקים.


הגשת הסיכומים ארכה זמן, סיכומי הנתבע התעכבו, וכן הסתבר שתצהיר התובעת לא נסרק בתיק וניתנה הוראה לעשות כן (25.5.21), אף הוגשה בקשה נוספת לצירוף ראייה שנדחתה (20.6.21). משהושלם כל הדרוש, נלקח לעיון וניתן בזאת פסק הדין.


דיון


15. בתביעה עתרה התובעת, לחייב הנתבע במזונות בסך 16,670 ₪ לחודש: לבן - 6,636 ₪ (מזון וניקוי 1,000 ₪ ביגוד והנעלה 1,000 ₪ צהרון 1,100 ₪ חוג שחיה 623 ₪ ריפוי בעיסוק 75 ₪ פסיכולוג 1,238 ₪ משחקים 700 ₪ פנאי 100 ₪ ימי הולדת 100 ₪ שמרטף 300 ₪ הסעות 400 ₪). לבת - 6,480 ₪ (מזון וניקוי 1,000 ₪ ביגוד והנעלה 1,000 ₪ גן נעמת 2,630 ₪ משחקים 700 ₪ פנאי 100 ₪ ימי הולדת 100 ₪ פעילויות 250 ₪ שמרטף 300 ₪ הסעות 400 ₪), חלקם היחסי (40%) בעלות המדור 2,200 ₪ (משכנתא) ואחזקתו 1,354 ₪.


בסיכומים טענה, שהוצאות הקטינים הן: לבן- 5,640 ₪ לחודש (מזון וחומרי ניקוי- 1,000 ₪ ביגוד והנעלה 1,000 ₪ טיפול רגשי 288 ₪ טיפול אורתודטי 5,307 ₪ צהרון 1,100 ₪ חוג 260 ₪ משחקים 700 ₪ גיימבורי ופנאי 100 ₪ ימי הולדת 100 ₪ שמרטף 300 ₪ הסעות 400 ₪ תספורת 50 ₪ טלפון נייד 30 ₪). לבת - 5,374 ₪ לחודש (מזון וחומרי ניקוי- 1,000 ₪ ביגוד והנעלה 1,000 ₪, מכבי 60 ₪ גן עיריה 160 ₪, צהרון 1,050 ₪ חוג 194 ₪ משחקים 700 ₪ גיימבורי ופנאי 100 ₪ ימי הולדת 100 ₪ פעילויות 250 ₪ שמרטף 300 ₪ הסעות 400 ₪). הוצאות אחזקת הבית: ארנונה 780, מים וביוב 167 חשמל 746 גז 50 ביטוח דירה 633 טלויזיה 220 אינטרנט 140 ₪ ועד בית 805 ₪ מנקה 900 ₪, חלקם של הקטינים 2,323 ₪. מדור: החזר משכנתא חודשי 5,500 ₪, חלקם- 2,200 ₪.


בסיפת הסיכומים עתרה לחייב הנתבע בסך 5,000 ₪, 2,500 ₪ לחודש לכל קטין בגין צרכים תלויי שהות, 40% מעלות מדור ואחזקתו, 75% מצרכים שאינם תלויי שהות לרבות חינוך בריאות קייטנה וצהרון.


16. הנתבע טען בראשית ההליך, שההוצאות והסכומים להם עתרה התובעת מופרזים ואינם מבוססים. אישרו בישוב הסכסוך הסכמות לפיהן שילם לשני הילדים מזונות ומדור 4,500 ₪ לחודש חרף קושי כלכלי והלוואות שלקח.


בסיכומים ציין שהסכום הופחת בהמשך לסך 3,000 ₪ לחודש והשתתפות במדור ובהוצאות הנוספות. הסכומים מופרזים ולא גובו בראיות, לא מוציאה אותם, חלק מההוצאות שהציגה הן עבור עצמה. יש לבטל את פסיקת המזונות נוכח שינוי הנסיבות, כל הורה יישא במזונות הילדים מדורם ואחזקת מדורם בעת שהותם עמו, נוכח זמני השהות שכמעט שווים, וישאו בשווה בהוצאות חינוך ורפואה חריגות כפי החלטה קודמת.


ההלכה המשפטית


17. הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשט״ו-1959, קובעות בסעיף 3 (א) כי: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו (...) לפי הוראות הדין האישי החל עליו (...)״. הדין האישי החל על האב בהיותו יהודי הינו הדין העברי.


18. הלכת בית המשפט העליון בהלכת בע״מ 919/15, קבעה כי במשמורת משותפת חיוב במזונות קטין בגיל 15-6 מהווה חיוב מדין צדקה אשר חל על שני ההורים, ויעשה לפי יכולת כלכלית יחסית של שני ההורים מכל המקורות ובהתחשב בנסיבות. (בע״מ 919/15פלוני נ׳ פלונית (19.7.17)).


19. בפסיקה המיישמת נקבע שאף שההלכה ניתנה לעניין משמורת משותפת וזמני שהות שווים, יש לפסוק בהתאם לעקרונות גם כשהזמנים אינם בהכרח שווים ותוך בחינת כל מקרה לגופו. (עמ״ש (ת״א) 33549-04-16פלוני נ׳ פלונית (2.11.17)).


20. יש לבחון את הרכיבים השונים- צרכי הקטינים, יכולת כלכלית של שני ההורים, היחס ביניהם ובין חלוקת הצרכים, זמני השהות בפועל (עמ״ש (ת״א) 14612-10-16פ.ב. נ׳ א.ב. (20.12.17)) ואופי האחריות בפועל של כל אחד מההורים ביחס לקטינים (עמ״ש (מרכז) 65692-11-19ד.ס. נ׳ ל.צ.ס. (22.9.20)). הוצאות תלויות מדור נבחנות בהתאם לזמני השהות בבית ההורים.


21. אין להידרש בהכרח לחישובים מתמטיים או לנוסחאות, אלא לבחון כל מקרה לגופו ובזהירות הנדרשת, על מנת שלא יצאו הקטינים בחסר, לרבות זהות ההורה עליו עיקר הנטל בגידול. (עמ״ש (מחוז-מרכז) 11623-07-17ש. נ׳ ש. (24.6.18)).


22. בנוגע לילדים עד גיל 6, לא השתנתה ההלכה הקובעת את חבות האב בצרכים הכרחיים כחבות מוחלטת החלה עליו. (בע״מ 919/15 לעיל; רמ״ש (מרכז-לוד) 14655-06-17ר.ק. נ׳ ד.ק. (26.9.17)); בע״מ 4637/18פלוני נ׳ פלונית (10.7.18)).


23. כיצד ייערך החישוב - לצורך קביעת שיעור חיוב הורה במזונות ילדיו יש להעריך תחילה את צרכי הקטין, כאשר קטין שנדרש לחלוק את זמני השהות שלו בשני בתים עולים צרכיו מאשר קטין הגר רק בבית אחד. בהמשך ייבחן שיעור השתכרות ויכולת כלכלית של כל אחד מההורים, ואז ייבחן יחס זמני השהות של הקטינים עימו. (עמ״ש (מרכז) 65692-11-19, לעיל).


24. חישוב רכיב המדור, קרי חישוב חלקו של הורה במדור ילדיו הגרים בשני בתים, ייעשה באופן הבא: תחילה הערכת עלות מדור סבירה בנסיבות העניין, וחלוקת אותה עלות בין הצדדים לפי יחס זמני השהות ושיעור השתכרותם. (עמ״ש (מרכז) 65692-11-19, שם).


25. במקרה דנן, הילדים כיום בני 10 ו-6 שנים (הבת הקטנה הפכה בת 6 ביום 2021.). בהתאם ייבחנו הרכיבים השונים, בהתאם למסכת הראיות שהובאה ולטיעונים בעניינם.


מזונות זמניים


26. לאורך ההליך, ניתנו מספר החלטות בעניין המזונות.


מזונות בהסכמה - במסגרת הליך ישוב סכסוך, הגיעו הצדדים להסכמות, לתקופה זמנית,שאושרו וקיבלו תוקף של החלטה. (9.4.17, י״ס 17202-12-16). הוסכם שהנתבע ישלם 4,500 ₪ בחודש לאישה ומזונות הקטינים ומדורם 12 חודשים, הוצאות אחזקת מדור ומשכנתא (שיפעלו להקפאתה) גנים צהרונים חוגים וקייטנות עד קבלת חוו״ד מומחה לשווי החברה או משך 8 חודשים. מחצית התשלומים למשכנתא יקוזז מזכויות התובעת באיזון המשאבים הסופי.


27. מזונות זמניים - לאחר שהוגשו התביעות ובהעדר הסכמות, ניתנה החלטה ראשונה למזונות זמניים. זאת לפני הדיון הראשון, כסעד זמני, וכאשר התובעת לא עבדה והבת הקטנה הייתה בת 3 שנים.


נקבע כי הנתבע ישלם כמזונות זמניים ל-2 הקטינים 3,000 ₪ לחודש (1,500 ₪ לכל קטין), עבור עלות מדורם 40% מהחזר המשכנתא החודשי, ו- 90% מהוצאות חינוך ובריאות. קצבת הביטוח הלאומי עבור הקטינים תועבר לתובעת.


28. הפחתת החיוב - בהמשך ולאחר דיון במעמד הצדדים הופחת החיוב, לאחר שהתובעת החלה לעבוד, אולם עדיין לא החלה לינה בבית הנתבע, והוצאות החינוך והבריאות של הילדים הוטלו על שני הצדדים בחלקים שווים.


הוצאות וצרכי הילדים


29. בעבר הוכרו צרכים הכרחיים לקטין בסך 1,300-1,400 ₪ לחודש, לפני מדור וחינוך, מבלי שיהא הכרח להוכיחם. (עמ״ש 23634-05-15י. א.פ נ׳ ד.א. (25.2.16), בע״מ 919/15 לעיל). בהמשך הוצע לעדכן הסכום ל- 1,600-1,900 ₪ לחודש כשמחשבים חלוקת הנטל בין הורים (עמ״ש (ת״א) 46291-01-16 (9.10.17), עמ״ש (מרכז) 5121-05-20ג. נ. ג (26.10.20)).


30. מעל גיל 6 שנים וכאשר הקטינים חולקים את שהותם בין שני בתים, נקבע שיש לאמוד את הצרכים בכללותם (תלויי שהות ושאינם תלויי שהות).


סכום צרכי קטין המתגורר בשני בתים הוערך בסך 2,250-2,400 ₪ לחודש, נוכח הכפילות הנדרשת, לחלוקה בין ההורים לפני עלות המדור, תוך התחשבות בכל הנסיבות וללא תחשיב מתמטי בהכרח. (רמ״ש (מרכז) 59188-10-18י.נ. נ׳ א.נ. (25.10.18), עמ״ש (מרכז) -65692-1119לעיל, עמ״ש (מרכז) 31135-07-20ד.ש. נ׳ מ.מ.ש. (22.2.21), עמ״ש 51056-09-20פלוני נ׳ פלונית (23.3.21)).


31. צרכי קטין שגר בבית אחד בעיקר, נמוכים מצרכיו של קטין המתגורר בשני בתים. (עמ״ש (מרכז 5121-05-20, לעיל).


32. העתירה למזונות שפורטה לעיל, דומה כי חלקה הינו על דרך ההפרזה. כך למשל, רכיבים כביגוד והנעלה לכל קטין בסך 1,000 ₪ לחודש, כך 700 ₪ לחודש עבור משחקים, לא הוכחו. לתביעה צורפו אסמכתאות חלקיות, לתצהיר צורפו אסמכתאות נוספות, לא למלוא ההוצאות הנטענות.


נכתבו רכיבים שאינם חודשיים קבועים, אף כי צויינו כך (כדוגמת טיפול אורתודנטי), ומסוג הוצאות רפואיות שנפסקות בנפרד. כך גם נכתבו רכיבים בעלמא וללא הסבר, כדוגמת "פעילויות". כך גם צוינו במסגרת הוצאות אחזקת המדור, סכומים שאינם חודשיים (כדוגמת הסכום שנרשם לביטוח דירה שהינו שנתי לרבות חוב), וכן עלות מנקה שלא נמצא לכלול בהוצאות אחזקת מדור הקטינים.


33. לאור האמור, ולאחר עיון באסמכתאות שצירפו הצדדים, יעמדו צרכי 2 הילדים - בסך של 2,250 ₪ לכל קטין, כלומר צרכי שני הקטינים בשיעור של 4,500 ₪ לחודש. לא הובאה ראייה כי עולים על כך. (בעת ההחלטה הזמנית גרו מרבית הזמן בבית אחד, מצב בו נקבע שצרכי קטין נמוכים יותר).


זאת לפני חלוקה בין שני ההורים, ולפני עלות רכיב המדור, והוצאות חינוך ורפואה.


34. אשר לצהרון, ייפסק עד סוף כיתה ג׳ לכל קטין, בעלות צהרון במתנ״ס עירוני או בבי״ס. הוראה מתקנת וטיפול רגשי ייפסקו מפסק הדין ואילך, ובכפוף להמלצת גורם מקצועי או טיפולי כי יש צורך בכך, וכנגד קבלות.


הצדדים


הכנסת הנתבע


35. בתביעה טענה התובעת, שהנתבע עובד כעצמאי מוכר ורוכש באמצעות חברה


)״בע״מ"), הוא בעל המניות בה והמנהל, מרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש. בסיכומים כתבה שהמומחה העריך את שווי החברה ב- 2.3 מיליון ₪, אך זה רק לפי הספרים ויש עוד כספי מזומן. מחזור המכירות מיליוני דולרים בחודש וההכנסות מאות אלפי דולרים. מרוויח עשרות אלפי דולרים בחודש, חלק ניכר לא מדווח, הציגה פתקים בכתב יד. נוהג בחברה ככיס פרטי, לא מפריד בין הוצאות עסקיות לפרטיות, מוציא לעצמו תלושים. משבר הקורונה לא פגע בהכנסותיו.


36. לטענת הנתבע בראשית ההליכים, בבעלותו חברה קטנה בענף עם מחזור עסקי


נמוך, הוא העובד היחיד, משכורתו 14,000 ₪ נטו בחודש. בסיכומים ציין, כי בשנת 2019 הכנסתו הייתה 12,500 ₪ (לא ציין ברוטו או נטו) לחודש, ובהמשך 10,000 ₪ בחודש. החברה קטנה ונפתחה לאחר 20 שנה שעבד כשכיר, כדי למצות פוטנציאל השתכרותו. היא חברה בע״מ, כי כך מתנהל ה ב. אך אין עוד עובדים, אין שותפים, ללא נכסים, ללא


רווחים פטנטים או מוניטין. רק הוא, ובלעדיו אין חברה. החברה בהפסדים מהקמתה, לא היו יתרת רווח ולא חולק דיבידנד. המומחה אישר בחוות הדעת שמשכורתו משקפת שכר מנהל. בעקבות משבר הקורונה הכנסתו פחתה ל-10,000 ₪ בחודש ויש גירעון בחברה, ענף


נפגע, שנת 2020 הסתיימה כשהחברה בהפסדים גדולים. אין לו השכלה אקדמית או ניסיון מקצועי אחר ומממש מלוא פוטנציאל השתכרותו.


37. מעיון במסמכים שהוגשו מטעם הנתבע עולים הנתונים הבאים.


לתצהיר הנתבע צורפו 12 תלושי שכר (לחודשים 5/2019-4/2020), מהם עולה כי השתכר 15,250 ₪ ברוטו בממוצע לחודש (לפני ניכויי חובה) וסך 12,050 ₪ נטו בממוצע לחודש.


לסיכומים צירף תלושי שכר (לחודשים 5/2020-1/2021), מהם עולה כי השתכר 12,100 ₪ ברוטו בממוצע לחודש (לפני ניכויי חובה), 10,000 ₪ נטו בממוצע לחודש.


38. לא נמצא להפחית קביעת ההשתכרות או פוטנציאל השתכרות הנתבע לסך 10,000 ₪ לחודש, כפי עתירתו בסיכומים, לאחר שהנתבע אישר כי הפחית את משכורתו בשנה האחרונה. זאת מבלי למעט מהקושי בגין משבר הקורונה, למשק, לענף, ולעוסקים בו. ברם בשלב זה וכאשר המשק מתאושש בחלוף המשבר, לא נמצא להפחית מפוטנציאל ההשתכרות לעתיד, לאור התקופה שקדמה למשבר. יש להעריך כי בהמשך ישוב ויעלה את שכרו.


בנוסף מעיון בהפקדות לעו״ש הנתבע שצורפו (נספח 20 לתצהיר, למועדים 3.3.20, 2.4.203.5.20) עמדו על סך 12,500 ₪ נטו לבנק, ולא פחתו.


כך גם הנתבע אישר בסיכומים, היקף העסקאות ופירוט הכרטסת בחברה כפי שנבדק ע״י המומחה, שהעריך את שוויה בסך 2,342,203 ₪ (לפני שימוש במזומן) למועד הקובע. הערכת המומחה, כי משכורתו משקפת משכורת מנהל, הייתה עת משך משכורת גבוהה יותר וטרם משבר הקורונה.


39. בה בעת, התובעת לא הוכיחה טענתה להכנסותיו בסך עשרות אלפי שקלים בחודש, דומה כי חלק הובא על דרך ההפרזה. אף לא הוכחה טענתה להשתכרות נוספת במזומן שאיננה מדווחת, בהווה. אין די בציון ׳פתקים׳ מלפני שנים, בהעדר ראייה להווה. כך גם המומחה כתב בחוות הדעת שלא איתר משיכות כספים חריגות. (חוות הדעת המומחה מיום 1.1.2018, ע׳ 375, ס׳ יב׳).


כך גם התובעת ציינה פעם את היקף עסקאות החברה (בעבר), ופעם את שוויה, והרי השווי נקבע גם בהתאם להיקף העסקאות. אשר להכנסות החברה מול השתכרות הנתבע, לא ניתן ליצור זהות ביניהם, כאשר החברה הינה אישיות משפטית נפרדת. ברם כאמור, לא הוכח כי הדיווחים אינם אמת, כפי האמור בחוות הדעת לא נסתרו הוצאות שהוצגו, ולא הוכח שהחברה צוברת רווחים שאינם מחולקים לנתבע כבעל המניות בה.


40. לאור כל האמור לעיל, מוערכת הכנסת הנתבע מעבודתו בסך של 15,250 ₪ ברוטו בממוצע לחודש, 12,050 ₪ נטו בממוצע לחודש.


41. הכנסתו הפנויה נמוכה מכך, שכן נושא בהוצאות מחייתו ובהוצאות הקטינים עת שוהים


בביתו. הנתבע גר בדירה שכורה (בשכ״ד 5,600 ₪ לחודש, להלן), ברם ביחד עם רעייתו היום, ואב לילדה נוספת. הנתבע אישר כי היא עובדת כ אך לא מסר פרטי השתכרותה או כיצד


משתתפת במחייה.


לסיכומים צירף אישור בדבר יתרת חובה ע״ס 44,444 ₪ (ליום 31.1.21) ואישור העדר פקדונות וחסכונות (מיום 7.2.21).


42. רכוש נוסף - לנתבע אין נכס מקרקעין, ולא הוכח שיש לו כספים או חסכונות.


את זכויותיו בדירת המגורים העביר לתובעת במסגרת ההסכם, ביחד עם תכולת הדירה ותשלום איזון משאבים בסך 170,000 ₪. אף לא נסתרה טענתו שמכר רכב ע״מ לשלם זאת, התובעת הסירה העיקול על הרכב לפני המכירה (צירף אישור והעברת בעלות).


מאידך, הנתבע הינו בעלים של חברה ל)״בע״מ"), בעל מניות יחיד בה, שוויה למועד הקובע הוערך על ידי המומחה שמונה בסך 2,342,203 ₪. (חוות דעת מומחה מיום 1.1.18).


הכנסת התובעת


43. בתביעה טענה התובעת, שסיימה את לימודי ומחפשת, אינה עובדת


ומגדלת את הילדים. בתצהיר שהגישה ציינה שעובדת כ במשרד . בסיכומים


טענה שלא עובדת, שפוטרה מעבודתה בחודש 4/2020 בשל הקורונה, קיבלה דמי אבטלה עד 9/2020. טרם קיבלה, וגם לאחר שתקבל אותו השתכרותה לא תעלה על 5,000 ₪ בחודש. הכחישה טענת הנתבע שעובדת ב עם אימה ואין לה לכך.


44. הנתבע טען בראשית ההליך, שהתובעת סיימה את לימודי ה ויכולה לעבוד, צעירה


בריאה בעלת כושר השתכרות מכובד. בסיכומים טען, שכבר סיימה את ה


בחודש 3/2020, לא נראה לו שפוטרה, לומדת למבחן בחודש 6/2021 ואין מניעה


שתבחן ותקבל, לא הכחישה זאת. בנוסף טען שהיא עובדת עם אימה ב


, ומקבלת הכנסה חודשית 10,000 ₪ נטו לחודש. לכן בעלת הכנסה גבוהה ופוטנציאל השתכרות גבוה.


45. מעיון במסמכים שהוגשו, עולה כך. לתצהיר, בו נכתב כי עובדת כ, צורפו תלושי שכר לחודשים 10/2018-2/2019 בהם השתכרותה הממוצעת בסך 5,715 ₪ ברוטו בממוצע לחודש, 5,500 ₪ נטו בממוצע לחודש.


לסיכומים צירפה התובעת אישור בו נכתב שעבדה במשרד בתקופה 15.10.18- 31.3.20


)נספח א׳). לא נכתב שפוטרה, ברם צורף אישור מיום 1.4.20 על הגשת תביעה לדמי אבטלה (נספח ב׳), ומסרון מהביטוח הלאומי (דמי אבטלה בסך 2075 ₪ ביום 11.5.20, לא נכתב אם חלקי, קבוע ומה ההיקף הכולל שנתקבל). כתבה שקיבלה דמי אבטלה עד חודש 9/2020, ברם כאמור לא נכתבו מלוא הנתונים על הסך הכולל.


בנוסף קיבלה לידה את קצבת 2 הילדים מהמוסד לביטוח לאומי ומענקים.


46. לא הוכחה כל מניעה שהתובעת תעבוד. היא משכילה ובעלת תואר ב, הוכח שעבדה


במשרד, אישה צעירה ובריאה. משכך אין מניעה שתעבוד כ לאחר קבלת


, או שתעבוד בעבודה אחרת כבעלת השכלה אקדמאית ב.


בהחלטה למזונות זמניים נקבע, כי לא הובאה מניעה לכך שהתובעת תעבוד, ומצופה כי תממש ובהקדם את פוטנציאל השתכרותה שכן סיימה את לימודיה. בוודאי שכך הדבר היום.


גילם של הקטינים, בני 10 ו- 6 שנים, אינו מהווה מניעה לכך, נמצאים במסגרות חינוך (וצהרון עד סוף כיתה ג׳), וחלק מימות השבוע שוהים בבית הנתבע.


אף לא הוכחה טענתה, כי עתידה להשתכר עד 5,000 ₪ בהתבסס על שכרה הנוכחי. שכן שכרה כ עתיד לעלות עם קבלת או בעבודה אחרת כ. (היא עצמה טענה


שבת זוגו הנוכחית של הנתבע, שעובדת כ, השתכרותה גבוהה).


משכך אין מניעה, לכאורה, כי תשתכר, לכל הפחות, לפי השכר הממוצע במשק. (השכר הממוצע במשק לשכירים עמד בחודש 1/2021 על 11,375 ₪ ברוטו לחודש, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האתר הרשמי).


ברם גם לו יוערך פוטנציאל השתכרות התובעת שלא על הצד הגבוה אף לא הממוצע (שהרי לא נסתר שזו אינה השתכרותה עד כה), ורק לפי משרה חלקית, או בהיקף 70% מהשכר הממוצע במשק, או לחלופין לפי משרה אחרת בה ההשתכרות פחותה מהשכר הממוצע, גם אז ונוכח פוטנציאל השתכרות התובעת והשכלתה, לא נמצאה מניעה לכך שיעמוד על 7,000 ₪ בממוצע ברוטו לחודש.


47. מאידך, לא הוכחה טענת הנתבע, כי התובעת עובדת ב עם אימה, ומשתכרת סך


10,000 ₪ נטו לחודש (ס׳ 27 לסיכומים) ואינה מדווחת על כך. אף כי הוצגו העברות כספים ממשפחת התובעת (נספח דפי עו״ש שצורף לתצהיר התובעת), לא הוכח כי מדובר במשכורת, תחת סיוע כטענתה. משכך, נדחית טענתו כי השתכרותם זהה.


48. הכנסתה הפנויה נמוכה מכך, שכן נושאת בהוצאות מחייתה ומחיית הילדים בעת שהותם בביתה, לרבות החזר משכנתא (כתבה 5,500 ₪ שמשפחתה מסייעת בתשלום), ראה להלן בחישוב עלות המדור.


49. רכוש נוסף- לתובעת יש נכס מקרקעין דירת מגורים שבבעלותה, תכולתה ורכב.


בנוסף ובמסגרת איזון המשאבים שולם לידה סך 170,000 ₪ (נטען כי חלקו שולם להחזר חובות). מנגד, התחייבה להלוואת משכנתא בגין הדירה.


אשר לשווי דירת המגורים, הוערך בסך של 2,465,000 ₪ (חוות דעת שמאי מקרקעין, מיום 16.7.17).


50. אם כן הפער בהכנסה ופוטנציאל השתכרות משוער בין שני ההורים - הינו בין 15,250 ₪ ברוטו בממוצע לחודש הכנסת האב, 7,000 ₪ ברוטו בממוצע לחודש פוטנציאל השתכרות האם, כ- %70 לאב - 30% לאם, לפני בחינת זמני השהות.


הכנסה פנוייה - יצויין, כי עלה קושי לברר ההכנסה הפנויה בפועל מאת שני הצדדים, עתדומה כי לא גילו את הנתונים המלאים, לרבות השתתפות כספית שמתקבלת בפועל, לתובעת מבני משפחתה, לנתבע הכנסת רעייתו הנוכחית, והכל כמפורט לעיל.


בנוסף, לכל הורה רכוש נוסף משמעותי, לתובעת דירת מגורים, לנתבע חברה בע״מ.


זמני השהות עם הילדים


51. בעניין זה חלו שינויים ניכרים לאורך השנים.


בראשית ההליכים אישרו שני ההורים, כי הילדים לא לנים בבית האב. הם שהו עמו יום אחד באמצע השבוע ללא לינה, וכן בסוף השבוע ללא לינה.


52. בהמשך נקבע שילונו בביתו בכל סוף שבוע שני, ושלא הובאה כל עילה למנוע לינה גם באמצע שבוע. בהתאם וכעבור תקופה נקבע שילונו בבית האב גם באמצע השבוע, בימי ב׳ לאלתר, מתום המסגרת החינוכית ועד למחרת בבוקר, וכן בימי ד׳ כעבור 10 שבועות.


53. לבסוף הסכימו ביניהם הצדדים, בהסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין (ביום 20.5.20), שהילדים ישהו בבית האב, עם לינה, באמצע השבוע בימים ב׳ ו- ד׳, איסוף וחזרה ישירות למוסדות החינוך, וכן בכל סוף שבוע שני עד למוצאי שבת.


בנוסף, נקבעו זמני השהות לחגים ולחופשות באופן שווה ולסירוגין (ס׳ 2ט להסכם), וכן בימים בהם אין מסגרת חינוכית באמצע השבוע (ס׳ 2ח להסכם), וגם בשעות בהן אין מסגרת. (״במקרה שלא מתקיימים לימודים, יאסוף האב את הילדים מבית האם בשעה 16:00 וישיב למחרת את הילדים לבית האם בשעה 16:00 במידה שהילדים לנו אצלו בלילה שטרם העדר הלימודים, אותו הסדר יחול גם על האב כאשר האם אוספת הילדים מבית האב בימים שלא יקוימו בהם לימודים״), ובסוף השבוע מהשעה 10:00 בבוקר ועד למוצאי שבת. (שם).


54. בסיכומים הרחיבו לעניין זה שני הצדדים, טענותיהם סותרות.


התובעת טענה, שהנתבע לא מקיים את זמני השהות, מאחר, לפעמים אוסף את הילדים מדירתה, לא שוהה איתם כשאין מסגרת חינוכית. לכן מרבית זמני השהות הם עימה ולא עימו.


הנתבע הכחיש זאת, וטען שמקיים זמני שהות שווים, לנים בדירתו ונמצאים בה גם כשאין לימודים, ביתו כביתם. היו שינויים רק בגין אירועים (מחלה, לוויה) וגם אז החליף עם האם את הימים. גרים באותו רחוב, והוא הורה מעורב מאוד.


55. זמני השהות הוסכמו בין הצדדים עצמם לפני כשנה, נחתמו על ידם ואושרו על ידי בית המשפט כפסק דין. בהתאם, ייפסקו המזונות בהתחשב בזמני השהות כפי שנכתבו הוסכמו נחתמו ואושרו, ובהתאם לקביעה לעניין הוצאות תלויות שהות.


56. לא הוכחה טענת התובעת, כי זמני השהות אינם מתקיימים או פחתו, לא הוגש הליך לעניין זה גם בחלוף הזמן, והטענה נדחית. משכך גם לא נמצא להורות שרק הנתבע יישא בעלות הצהרון. עתירה זו, שעלתה בסיכומים, נדחית.


57. מאידך, נדחית טענת הנתבע, כי זמני השהות שווים, שכן לא כך לפי ההסכמות שאושרו.


58. מכל שהובא עולה, כי זמני השהות של הילדים עם האב, פעמיים באמצע השבוע כולל לינה (בימים ב׳ ו ד׳) לרבות ימים בהם אין מסגרת חינוך, ובכל סוף שבוע לסירוגין עד מוצאי שבת. אם כן, הילדים לנים בבית האב 2 לילות בשבוע אחד (בו אין שהות בסוף השבוע) ו-3 לילות בשבוע השני (עם סוף השבוע ועד מוצ״ש), וביחד 5 לילות מתוך 14 לילות, ובבית האם 9 לילות, וכן מחצית מחגים וחופשות.


חלוקה זו של יחס זמני השהות עם הקטינים, הינה ביחס של כ- 60% בבית האם, 40% בבית האב.


59. אם כן, צרכי שני הקטינים בשני הבתים הוערכו בסך של 4,500 ₪ לחודש, 2,250 ₪ לכל קטין. מאחר והם שוהים בבית האב 40% מהזמן, נושא בצרכיהם בעת ששוהים אצלו, בשיעור של 40%, כלומר 900 ₪ לקטין, 1,800 ₪ לשניהם.


בשל יחס ההשתכרות שנקבע בין הצדדים (70-30) עליו לשאת בשיעור של 70% מסך מזונות הקטינים: 1,575 ₪ לקטין, 3,150 ₪ לשניהם.


על כן, על האב להעביר לידי האם את השתתפותו הנוספת בסך של 675 ₪ לקטין (שהם 1,575 ₪ פחות 900 ₪ שנושא בהם בביתו (675=1,575-900)), ו- 1,350 ₪ לשני הקטינים.


60. עלות מדור- לאחר גיל 6 את הוצאות המדור יש לחלק ביחס לזמני השהות, שכן כלל ההוצאות לעניין המדור הן הוצאות שהייה המכוסות ע״י ההורה אצלו שוהים הקטינים. (עמ״ש (מרכז) 31135-07-20, לעיל).


דרך חישוב חיוב המדור, הובאה בעמ״ש 65692-11-19 (לעיל). חישוב חלקו של הורה במדור ילדיו הגרים בשני בתים, ייעשה באופן הבא: תחילה הערכת עלות מדור סבירה בעניינו, ואז חלוקת אותה עלות בין הצדדים, לפי יחס זמני השהות ושיעור השתכרותם.


61. לשני ההורים יש הוצאה בגין עלות המדור, והם גרים בסמיכות ובאותו הרחוב, כך שלא ניתן לטעון לסביבת מגורים שונה.


האם גרה עם הקטינים בדירת מגורים בבעלותה. כתבה שהחזר המשכנתא בסך 5,500 ₪ לחודש, משפחתה מסייעת לה בתשלום. (בסיכומים מפנה לנספח כה לתצהיר ולדף פירוט תנועות כספיות בהלוואה לשנת 2017 לפי 12 חוד׳ 5,280 ₪ לחודש).


תשלום החזר המשכנתא הינו אכן תשלום אשר משביח את הנכס ההוני, ברם כבר נקבע מזה זמן בפסיקה כי יש לראותו, בהקשר זה של פסיקת מדור, כעלות מדור רעיוני עבור הקטינים. הנתבע גר עם הקטינים בשכירות בתשלום שכר דירה בסך 5,600 ₪ לחודש (צורף לתצהיר חוזה שכירות, נספח 19), גר עם אדם נוסף (רעייתו) ובת שנולדה להם, לא ציין מה השתתפותה בשכ״ד.


קרי עלות המדור דומה, אף כי הנתונים, גם כאן, חלקיים.


62. זמני השהות של הקטינים בבית ההורים אינם שווים, שוהים יותר בבית האם, ועל כן אין לייתר את השתתפות האב בעלות המדור.


מאידך, ונוכח הרחבת זמני השהות בבית האב לרבות לינה, 5 לילות מתוך 14 לילות, יופחת חיוב האב בעלות המדור (חויב בעבר בתשלום בשיעור מלא של % 40 עת היו הילדים מקטני קטינים והאם לא עבדה).


63. אם כן, נמצא להעריך סכום עלות מדור חודשי ראוי למגורי שני הקטינים כאן, בעלות של 5,000 ₪ לחודש. חלקם של שני קטינים בדמי השכירות הינו 40%בהתאם לפסיקה, שהם סך 2,000 ₪ לחודש.


האב אמור לשאת ב- 70%מסכום זה נוכח פערי ההשתכרות בין ההורים (70-30), כלומר בסך של 1,400 ₪ לחודש.


אולם מאחר והקטינים שוהים ולנים בביתו 40% מהזמן, הרי שהוא נושא בפועל ב- 40% מסך של 2,000 ₪ לחודש, שהם 800 ₪ לחודש. על כן עליו להשלים לידי האם את הסכום של 600 ₪ לחודש (600= 1,400-800) עבור רכיב המדור.


ובעתיד לקטין אחד שחלקו 30%, סך 1,500 ₪ לחודש, ובהתחשב בפערי ההשתכרות (חלקו 70%, 1,050 ₪), אולם שוהה בביתו 40% מהזמן ונושא ב-600 ₪, ישלים סך 450 ₪. (450= 1,050-600).


64. במקרה דנן נמצא לבחון גם את הוצאות אחזקת המדור בנפרד. ברם יודגש - כי כל מקרה בהתאם לנסיבותיו, ויש מקרים בהם הוצאות אחזקת המדור יחושבו ויבואו במסגרת סכום המזונות.


הוצאות אחזקת המדור לקטינים מוערכות כאן, לאחר עיון בצרופות שהוגשו (ולאחר שחלקן חרגו מרכיב זה), בסך של 600 ₪ לחודש, המהווים את 40% חלקם.


קרי, האב אמור לשאת ב- 70% מסכום זה נוכח פערי ההשתכרות בין ההורים, בסך של 420 ₪ לחודש. אולם מאחר והקטינים שוהים ולנים בביתו 40% מהזמן, הרי שהוא נושא בפועל בביתו ב- 40% מסך 600 ₪ לחודש, שהם 240 ₪ לחודש. על כן עליו להשלים לידי האם את הסכום של 180 ₪ לחודש (180=420-240) עבור הוצאות אחזקת המדור.


ובעתיד לקטין אחד, 450 ש״ח חלקו, 70% הם 315 ₪, נושא בפועל ב-40% מתוך 450 שהם 180, וישלים 135 ₪ לחודש (135=315-180).


65. אם כן, השתתפותו של האב בעלות מדור והוצאותיו בבית האם, לשני קטינים בסך 780 ₪ לחודש (780=600+180), ובעתיד לקטין אחד 585 ₪ לחודש. (585 = 450+135).


66. לסיכום נוכח כל שפורט לעיל, באיזון הנתונים ובנסיבות הצדדים כאן, נקבע כדלקמן.


67. חיובי המזונות והמדור שנקבעים בפסק הדין - הינם מפסק הדין ואילך.


עד למועד זה עומדות לצדדים ההחלטות הזמניות שניתנו.


זאת גם נוכח גילאי הילדים, הקטנה הגיעה כעת לגיל 6 שנים, והחיוב מכאן ואילך, וכן נוכח הלכת בית המשפט העליון כי אין מורים על השבת מזונות שנאכלו (ע״א 125/86).


68. האב ישלם לידי האם, כהשתתפות במזונות 2 הילדים, סך 1,350 ₪ לחודש (675 ש״ח לכל ילד).


בנוסף, השלמת חלקו בגין עלות מדור והוצאותיו לשני הילדים בסך של 780 ₪ לחודש, ובעתיד לקטין אחד 585 ₪ לחודש.


69. בנוסף, ימשיכו שני ההורים לשאת בחלקים שווים, בנסיבות כאן לא נמצא לשנות מכך, בהוצאות הבאות:


הוצאות חינוך- תשלומים לבי״ס, ספרי לימוד וציוד לימודי בהתאם לרשימה של המוסד החינוכי בראשית שנה ובניכוי המענק שיתקבל מהביטוח הלאומי, צהרון עד סוף כיתה ג׳ בעלות צהרון בבי״ס או במתנ״ס עירוני, מחזור קייטנה אחד בחופשת הקיץ עד עלות מתנ״ס עירוני, חוג אחד לקטין עד עלות במתנ״ס עירוני, שיעורי עזר/שיעורים פרטיים/הוראה מתקנת בהתאם להמלצת המורה המקצועי או המחנך, וכן הוצאות רפואיות חריגות, לרבות טיפול רגשי, שאינן ממומנות על ידי בטוח הבריאות הממלכתי ו/או ביטוח רפואי פרטי. במקרה של מחלוקת לעניין נחיצות הטיפול, תכריע המלצת הרופא המטפל המקצועי או רופא המשפחה. הכל - כנגד הצגת קבלות.


70. התשלומים יבוצעו ישירות למוסד או לגורם נותן השירות. ככל שתהא מניעה בגין הגורם נותן השירות, ואחד ההורים ישלם הסכום המלא לנותן השירות, יחזיר לו ההורה השני את חלקו (המחצית) בתוך 10 ימים מתשלום בפועל, בכפוף להצגת קבלות.


71. המזונות ישולמו עד הגיע כל קטין לגיל 18 שנה ו/או סיום תיכון, לפי המאוחר מבין המועדים. ממועד זה ועד סיום שירות חובה בצה״ל/ שירות לאומי ישלם האב שליש מדמי המזונות.


72. המזונות ישולמו החל מיום 10.7.21 ובכל 10 לחודש.


73. סכום המזונות צמוד למדד המחירים לצרכן שיפורסם ביום 15.8.21 ויתעדכן מדי 3 חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.


74. קצבאות הילדים ומענקים עבור הילדים מהביטוח הלאומי, יועברו לשני ההורים בחלקים שווים.


ככל שישולמו בפועל לידי הורה אחד, יעביר המחצית להורה השני בתוך 10 ימים.


75. חוב עבר ככל שיש בגין החלטות קודמות, בניכוי סכומים ששולמו, ישולם ב- 8 תשלומים חודשיים שווים ורציפים במועד תשלום המזונות החל מהחודש הבא.


76. סכום שלא ישולם יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.


77. מאחר ונמצא, כי לשני הצדדים הייתה תרומה בהתנהלות עד כה, אין צו להוצאות. כל צד ישא בהוצאותיו.


78. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.


ניתן לפרסום ללא שמות וללא פרטים מזהים של הצדדים.


ניתן היום, כ״ד תמוז תשפ״א, 04 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


אילת גולן -תבורי, שופטת.

 


בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה


תלה״מ 27249-07-18 פלונית נ׳ פלוני


בפני כבוד השופטת אילת גולן-תבורי


התובעת פלונית


נגד


הנתבע פלוני


פסק דין



 

דרג את הכתבהדירוג כתבה השופטת אילת גולן תבורי: פס"ד המכריע בתביעת מזונות ל- 2 קטינים (תלה"מ 27249-07-18): 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד