פסק דין מזונות קטינים: תלה"מ 15562-06-17 ט' נ' ל' - תובענה לפסיקת מזונות ומדור עבור שני קטינים תאומים בני כשש וחצי שנים

הדין החל בחישוב מזונות ילדים
פסיקת דמי מזונות הינה הכרעה המחייבת הפעלת שיקול דעת  שיפוטי זהיר וחישוב, המאזן בין צרכי הקטין, הכנסות ההורים ויכולותיהם הכלכליות.במקרה שלפנינו הצדדים האב והאם הינם יהודים, והקטינים בני כשש וחצי שנים.

חובת תשלום מזונות על פי החוק - חובת תשלום במזונות, מעוגנת בסעיף 3 (א) לחוק המזונות, הקובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים ע"פ הדין האישי החל עליו:
"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה."
 
השפעת ההלכה החדשה על חישוב המזונות

בפסק הדין בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (הערה: פסק הדין בע"מ 919/15  שהוכרע בעליון - בהישג משרדנו: האב יוצג על ידי עורכת דין מאיה רוטנברג. ניתן לקרא רבות על ההישג והשלכותיו באתר)  הוכרעה שאלת מקור החיוב במזונות של ילדים בגיל 6-15. בפסק הדין נקבעה הלכה לפיה בגילאי 6-15 שנים החיוב במזונות הוא מדין צדקה והוא חל במידה שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.

בכך למעשה הושווה הדין החל בגילאים 6-15 שנים לזה החל בגילאי 15-18 שנים, שגם אז החיוב על פי הדין העברי הוא מדין צדקה והוא מוטל על שני ההורים על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות  ותוך התייחסות לחלוקת נטל הסדרי השהות של הקטין עם הוריו.

הסוגיה שהובאה לפתחו של ביהמ"ש העליון בבע"מ 919/15 הינה חלוקת נטל חיוב המזונות בין הורים יהודים במקרה של משמורת משותפת, אולם ההלכה שנקבעה לא סוייגה רק למקרים של משמורת פיזית משותפת.

חיוב מדין צדקה

אכיפתו של החיוב מדין צדקה – על האב או על האם – מותנית בשני תנאים מצטברים:

1. כי ההורה עצמו הוא אמיד כך שלאחר סיפוק צרכיו שלו נותר בידו ליתן צדקה; וכי הקטין נצרך ואין לו מקורות עצמאיים משלו לסיפוק צרכיו.
   
2. שיעור מזונות ילדים מדין צדקה נועד להביא את הילד ככל הניתן לרמת החיים שבה הורגל ערב הגירושין .

חישוב מזונות ילדים על פי ההלכה החדשה
הכללים שנקבעו בבע"מ 919/15 על הערכאה הדיונית לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים:

1. צרכי הקטינים – גובה הצרכים תלויי השהות ובכללם מדור והוצאות מדור; צרכים שאינם תלויי שהות; צרכים והוצאות חריגים, הכל ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים.
   
2. היכולות הכלכליות של ההורים – מכלל המקורות שעומדים לרשותם, כולל שכר עבודה.
   
3. קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו – נתון הרלבנטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים.
   
4. חלוקת המשמורת בפועל – נתון המכוון לחלוקת זמני השהות, ילקח בחשבון לעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים.
   
   כן נפסק כי אין מדובר בנוסחאות אריתמטיות נוקשות, ועל הסתמכות על נתונים יבשים, והכל תלוי במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני הוריו.

לחצ/י כאן למחשבון מזונות מעודכן 2018

חישוב מזונות - ראיות

באשר לשאלה כיצד ייפסקו מזונות ללא שהובאו ראיות מספיקות לביסוס היקף הצרכים המבוקשים בתביעה, כבר נפסק כי תביעה למזונות היא תביעה כספית שיש להוכיחה ככל תביעה אחרת. יחד עם זאת, מקום שלא כל הצרכים מוכחים, לרבות כאשר שלא מובאות ראיות כלל, פוסקים בתי המשפט מזונות לפי שיקול דעתם ואמדן הצרכים הסביר והראוי. בהתאם לפסיקה, צרכיו הכרחיים של קטין שאינם דורשים ראיות מפורטות ואשר מצויים בידיעה כללית שיפוטית, עומדים כיום על סך של 1,250 - 1,600 ₪ ללא הוצאות מדור וללא הוצאות חינוך.

חישוב יכולת כלכלית של ההורים
הפסיקה קבעה כי יכולותיו של האב אינן נקבעות על יסוד הכנסותיו בלבד אלא אף בהתחשב ביכולתו הפוטנציאלית להשתכר או להגדיל השתכרות (ע"א 239/85 עמיצור נ. עמיצור, פד"י מ(1) 147). כאשר מדובר בקטינים מעל גיל שש, יש להטיל חובת מיצוי פוטנציאל ההשתכרות, על שני הצדדים.

חישוב תשלומי מדור לילדים

לעניין חיוב במדור, ידוע כי נהוג לחייב אב בהשתתפות בשיעור של 33% מהוצאות המדור של בנו הקטין (ע"א 52/87, הראל נ' הראל, פ"ד מ"ג(4), 201, 205) 40% בגין שני קטינים ו50% בגין שלושה קטינים.

חישוב הכנסתה הפנויה של האם
האם מועסקת כעובדת משק בבית אבות. לטענת האם היא משתכרת סך של כ-4,500 ₪ לחודש בממוצע, ונאלצת לעבוד לפחות פעמיים בשבוע במשמרת לילה להגדלת הכנסתה, חרף מצבה הבריאותי והמגבלות מהן סובלת, כאשר לשם כך היא נאלצת לשלם למטפלת לשמור על הקטינים בשעות הלילה. 

מתלושי השכר שצורפו לתצהירה עולה, כי השתכרותה הממוצעת ( ממוצע 11 חודשים) עומדת על סך של 4474 ₪ ממוצע נטו לחודש. (האם צירפה מכתב הודעה על סיום העסקה מתאריך 30.7.17, לפיו היא מסיימת עבודתה בחברת נ*** בתאריך 31.8.17. לאחר מכן בחודש ספטמבר-אוקטובר 2017, החלה האם עבודתה בחברת *** סיעוד ביתי בע"מ).

בחקירתה הסבירה האם כי למעשה המשיכה באותו מקום עבודה אולם הקבלן המעסיק התחלף (עמ' 11 לפרו' ש' 18-19 ועמ' 12 ש' 1-2). טענותיו של הנתבע לפיהן האם מרוויחה סך של 7000 ₪ לחודש ועובדת במקום נוסף, לא הוכחו, ולא נתמכו בכל ראיה שהיא, למרות ניסיונותיו הרבים של הנתבע להתחקות אחר רכושה של האם באמצעות בקשות שונות, חוזרות ונשנות, למתן צווים שונים לגילוי מסמכים.

יצוין כי האם סובלת מבעיות בריאותיות שונות, לרבות קשיי ראיה ואף ציינה כי אחת מעיניה תותבת. חרף קשיים בריאותיים אלה עובדת האם בעבודת כפיים בבית אבות, ומועסקת באמצעות קבלן, עובדת במשמרות ונאלצת להיעזר באחרים על מנת שישמרו על הקטינים במהלך עבודתה במשמרות מאוחרות.

מיצוי פוטנציאל השתכרות של האם

התרשמתי כי האם ממצה את מלוא פוטנציאל השתכרותה ובניגוד גמור לטענות הנתבע, לא הוכחה טענתו כי האם עתירת ממון ונכסים. נהפוך הוא. התרשמתי כי האם הינה אישה קשת יום אשר עושה כל שביכולה לספק את צרכיהם ההכרחיים של ילדיה הקטינים.
בהתחשב בהוצאות המשכנתא של האם (60% מהמשכנתא שכן היתרה מהווה את חלקם של הקטינים במדור) –

הכנסתה הפנויה של האם עומדת ע"ס של 4100 ₪ לחודש.

חישוב הכנסתו הפנויה של האב

האב עובד כמלגזן ב*** והכנסתו עומדת על סך ממוצע של כ-5,500 ₪ לחודש נטו (ראה תלושי המשכורת שצורפו לתצהירו בסכומים הנעים בין סך של כ 4,300 ₪ ל7960 ₪).

האב אישר שהוא עבד שעות נוספות. לעניין עבודה נוספת, העיד בחקירתו כי משנת 2014 הפסיק לעבוד בעבודה נוספת, עקב פריצת דיסק.
האב טען כי בשל פריצת דיסק אינו יכול לעבוד בעבודה נוספת, וצירף תיעוד רפואי אולם לא הביא אישור לפיו הוא מוכר כנכה במל"ל או שיש לו נכות תפקודית כלשהי.

נכותו של האב אינה פוטרת אותו מחובת המזונות

מכל מקום יודגש כי עפ"י הפסיקה אין בנכותו של אב כדי לפטור אותו מחובת המזונות ו/או לצמצמה. ר' לעניין זה תמ"ש (קר') 16500/04 פלוני נ' אלמונית (13/3/2006), תמ"ש (נצ') 14993-02-11 ר.ד (קטין) נ' מ.ד (01.01.2013), אף במקרה זה על האב למצות את מלוא פוטנציאל השתכרותו לרבות עבודה בשעות נוספות, ולא הוכחה כל מגבלה רפואית בעניין זה.

חישוב הוצאות האב

האב מתגורר ביחד עם אימו הקשישה בדירה בבעלותה (האב הינו בנה היחיד). הוצאות האב, כפי שטען בחקירתו כוללות השתתפות בהוצאות הבית עם אימו בסך 800 ₪ לחודש. בהקשר זה יצויין כי לשני הצדדים הוצאות מחיה (כאשר התובעת אף מכלכלת את ביתה החיילת המתגוררת בביתה.  

בכל הנוגע להכנסה הפנויה, יש לקחת בחשבון את השכר מכלל המקורות לרבות פוטנציאל ההשתכרות, בהפחתת הוצאות המדור (השווה תמ"ש 114465-12-15 ניתן ביום 31.01.18). בנסיבות אלה בשים לב לחובתו למצות את פוטנציאל השתכרותו לרבות עבודה בשעות נוספות.

הכנסתו הפנויה של האב בסך של 6000 ₪ לחודש.

יחס ההכנסות הפנויות בין ההורים

מהאמור לעיל עולה כי יחס ההכנסות הפנויות של הצדדים עומד על 41% לאם ו-59% לאב.

חישוב מזונות ילדים - זמני השהות

המשמורת על הקטינים נקבעה בהסכמה אצל אימם. זמני השהות נקבעו אף הם בהסכמה, פעמיים בשבוע למשך מספר שעות בבית האם (אם כי בהמשך הוסכם כי המפגשים יתקיימו מחוץ לבית האם), וכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד מוצא"ש (ר' פסה"ד שניתנו ביום 14.06.17 בתלה"מ 55173-03-17 – תביעת האב לקביעת זמני שהות ובתלה"מ 15641-06-17 – תביעת האם למשמורת. כן ר' הסכמות הצדדים בתלה"מ 29547-09-17 מיום 27.06.18 להן ניתן תוקף של פס"ד.

חישוב מזונות - צרכי הקטינים

• מזונות ילדים - כלכלה ומזון
  בטבלת הצרכים שפורטה בתצהיר התובעת, התובעת העמידה את רכיב כלכלה ומזון על סך של 800 ₪ עבור כל קטין. לביסוס טענותיה צרפה התובעת קבלות שונות מרשתות מזון בסכום הנמוך מהסך הנתבע. יחד עם זאת ברי כי אין בקבלות שצורפו כדי לשקף את הוצאות הכלכלה עבור הקטינים (כך, למשל, בחודש אפריל 2017 צורפו קבלות בסך של 490 ₪, יוני 2017 – צורפו קבלות ע"ס של  290 ₪, נובמבר 2017 קבלות ע"ס 242 ₪ וכיוב' סכומים שאינם יכולים לשקף הוצאות כלכלה ראויות עבור הקטינים). מנגד הסכום שנתבע מוגזם מעט וכאמור לא נתמך בקבלות. בנסיבות הענין ובשים לב לרמת החיים הנטענת, אני מעמידה את הוצאות הכלכלה ע"ס של 600 ₪ עבור כל קטין.
  
  
• מזונות ילדים - ביגוד והנעלה
  בטבלת הצרכים שצרפה האם לתצהירה, העריכה האם רכיב זה בסך של 350 ₪ לחודש לכל קטין. בעניין זה לא צורפו קבלות. מדפי חיוב בכרטיס אשראי עולה כי האם ביצעה רכישות בחנויות ביגוד והנעלה- בחודש אוקטובר 2016- 654 ₪, דצמבר
  2016- 300 ₪. בשים לב לרמת החיים הנטענת אני מעמידה את צרכי הביגוד וההנעלה של הקטינים על סך של 250 ₪ לחודש לכל קטין.
  
  
• מזונות ילדים - בריאות והוצאות רפואיות שונות
  בטבלת הצרכים שצרפה האם לתצהירה, העריכה האם רכיב זה בסך של 100 ₪ לחודש עבור כל קטין. לא צורפו קבלות. מדף חשבון מתאריך נובמבר 2017 עולה חיוב לקופ"ח מאוחדת בסך 33 ₪. כן בתדפיס עסקאות בחשבון התובעת- חיוב בסך 35 ₪ מתאריך 25.9.17 בסופר פארם. בשים לב לכך שהאם הינה האם המשמורנית ומן הסתם נדרשת מדי פעם לרכוש תרופות לקטינים באופן שוטף והיא זו אשר משלמת את התשלומים לקופ"ח, חרף העובדה שלא צורפו קבלות, אני מעמידה את הוצאות הבריאות של הקטינים ע"ס של 80 ₪ לכל קטין. באשר לטיפולים להם זקוק הקטין י' (טיפול פסיכולוגי במרפאה לבריאות הנפש בצ' וקלינאית תקשורת), אלה מהווים חלק מהוצאות הבריאות החריגות ואופן החיוב לגביהם ייקבע בהמשך, בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות.
  
  
• מזונות ילדים - חינוך
  הוצאות צהרון + הוצאות דמי שכלול. הוצאות חינוך אחרות טיולים / ספרי לימוד ציוד כתיבה/דמי חנוכה ומסיבות גן וכו'): התובעת העריכה הוצאות הקטינים בגין צהרון ודמי שכלול בסך 300 ₪ לחודש עבור כל אחד מהקטינים, וכן העריכה את הוצאות החינוך האחרות בסך 200 ₪ לחודש עבור כל קטין. האם צירפה מכתב מעירית צ' לפיו דמי שכלול שנתיים עבור שני הקטינים הינם בסך 650 ₪ לחודש. כן צירפה קבלות בגין תשלום לעירית צ' המראות על סכומים משתנים. בכל הנוגע להוצאות החינוך השוטפות, בשים לב לגילאי הקטינים, מאחר שמדובר בסכומים המשתנים בהתאם  לגילאי הקטינים ולמוסד החינוכי בו ילמדו, אינני קובעת סכום קבוע, והחלוקה בין ההורים תיעשה לפי תשלום הוצאות החינוך בפועל בהתאם ליחס כפי שייקבע בהמשך.

יחד עם זאת, בשים לב לכך שהמשמורת על הקטינים הינה אצל אימם, הרי שמעבר לתשלומים השונים למוסד החינוכי בגין שכ"ל, אגרות חינוך, דמי שכלול צהרונים וכיו"ב, לא ניתן להתעלם מקיומם של תשלומים שונים למסיבות, מתנות לצוות החינוכי בסוף השנה, הוצאות מיוחדות בחגים (שכעולה מההליכים, הנתבע סרב להשתתף בהם, והדבר מוסיף לחיכוכים והחרפת מערכת היחסים בין הצדדים. ר' עמ' 15 ש' 16-17). מעבר לתשלומים למוסדות החינוך אני מעמידה את הוצאות החינוך של הקטינים בסך קבוע של 50 ₪ לחודש עבור כל קטין.

• מזונות ילדים - הגיינה וטואלטיקה
  בטבלת הצרכים שצרפה האם לתצהירה, העריכה האם רכיב זה בסך של 200₪ לחודש עבור כל קטין. בנסיבות העניין ובשים לב לרמת החיים הנטענת, ולהוצאות הטואלטיקה הבסיסיות להן זקוק כל קטין, אני מעמידה רכיב זה על סך של 150 ₪ לחודש עבור כל קטין.
  
  
• מזונות ילדים - נסיעות
  בכתב התביעה נתבעו סך של 50 ₪ לחודש עבור נסיעות בגין כל קטין. בתצהירה העריכה התובעת רכיב הנסיעות בתוספת הוצאות נסיעות לטיפולים בסך 100 ₪ לחודש עבור הקטין י', וסך של 200 ₪ לחודש עבור הקטינה א'. לא ברור מדוע נתבעו סכומים שונים וסכום נמוך יותר עבור הקטין י' כאשר הוא זה אשר זקוק לטיפולים רגשיים שונים ולהסעות מיוחדות. יצויין כי הנתבע הודה כי התובעת היא זו אשר מסיעה את הקטינים לטיפולים השונים (עמ' 20 ש' 16-22). בנסיבות העניין אני מעמידה רכיב זה על סך של 150 ₪ בחודש לכל קטין.
  
  
• מזונות ילדים - משחקים / ספרים
  נתבעו סך של 100 ₪ עבור כל קטין. האם צירפה לתצהירה קבלות ספורות (קבלה בסך 198 ₪ מחודש אוגוסט 2017 , 155₪ מחודש נובמבר 2017). מדובר בסכום אשר הוערך בצורה סבירה ע"י האם.
  
  
•  מזונות ילדים - דמי טיפול
  בתצהירה העריכה האם את גובה דמי טיפול בסך 200 ₪ לחודש עבור כל קטין (בכתב התביעה הועמד הסכום ע"ס של 700 ₪). לטענתה בשל גילם של הקטינים (במועד הגשת התצהיר היו הקטינים בני חמש), ובשל העובדה כי הם נמצאים תחת השגחתה המלאה ונטל גידולם עליה בלבד, ומשום שעל מנת להחזיק בעבודתה הכרוכה בביצוע משמרות היא זקוקה למטפלת, יש לחייב את האב במזונות דמי טיפול. האב הכחיש את זכותה של האם לקבלת דמי טיפול בטענה כי אלה אינם חלק ממזונות הקטינים.
  
  
• החובה לספק לילד מזונות כוללת בתוכה גם את החובה לטפל בילד, או לשלם למחזיק בו את הוצאות הטיפול
  בהתאם לפסיקה ככלל, החובה לספק לילד מזונות כוללת בתוכה גם את החובה לטפל בילד, או לשלם למחזיק בו את הוצאות הטיפול (ר' ע"א 180/80 תמיר נ' תמיר , פ"ד לד(4) 499, 403; ע"א 296/80 קנטי נ' קנטי , פ"ד לד(4) 637). דמי הטיפול אף יכולים להתבטא בתשלום לאם על טיפולה הישיר, או לחילופין בתשלום לאם על הוצאותיה למטפלת או למעון וכדומה. עם העלייה בגיל הקטינים פוחת והולך הצורך בטיפול, עד כי בשלב מסויים, החיוב מבוטל הכל בהתאם לנסיבות (ר' עמ"ש 36151-02-17 פלונית נ' אלמוני (19.06.18) וההפניות שם).

בחקירתו הנגדית הסכים האב כי מלוא הנטל הכרוך בטיפול הקטינים מוטל על האם, וכן הודה כי האם נאלצת להיעזר באחרים לשירותי שמרטפות, אולם טען כי היא נעזרת באחיה ולא משלמת למטפלת (עמ' 20ש' 22-24). האם הבהירה בחקירתה כי לעיתים נעזרת באחיה ולעיתים בשמרטף ומטבע הדברים היא אינה יכולה לתמוך את טענותיה באסמכתאות (עמ' 15 ש' 11-13). במקרה חריג זה בו מעבר להוצאות הצהרון לשם ביצוע עבודתה הכרוכה במשמרות, נזקקת האם לעזרת צד ג', אני מחייבת את האב בדמי טיפול בסך של 150 ₪ לכל קטין לחודש עד הגיע הקטינים לגיל 10 וזאת מעבר לחיוב האב בתשלום בחלקו היחסי עבור צהרון.

• מזונות ילדים - מספרה
  בתצהירה הוסיפה האם הוצאות בסך 50 ₪ לחודש עבור כל קטין בגין מספרה. מדובר בסכום סביר.
  
• מזונות ילדים - טלפון אינטרנט טלוויזיה
  בתצהירה דרשה האם רכיב זה בגובה 70 ₪ לחודש עבור כל קטין (מהמסמכים שצורפו לתצהירה של האם עולה סכומים שונים להוט מובייל בסך של 57.05 ₪ ביום 21.02.17, 102 ₪ ביום 21.9.17, ו-96 ₪ בתאריך 21.11.17). (לעניין חיוב הוצאות תקשורת כחלק ממזונות הכרחיים של קטין ר' פסק דינו של כב' השופט שנלר בעמ"ש 46291-01-16 פלונית נ' פלוני (9.10.17).
  מדובר בסכום סביר.
  
• מדור והחזקתו:
  בתצהירה טענה האם כי היא נושאת בתשלום משכנתא וביטוח משכנתא בסך 600 ₪ לחודש, וכי בגין החזקת הדירה נושאת בתשלומים כמפורט: מים- 100 ₪ לחודש בממוצע, הוט תקשורת-439 ₪ לחודש, ארנונה- 85 ₪ לחודש, חשמל-600 ₪ לחודש, גז- 50 ₪ לחודש. ומכאן דרשה תשלום  בגין חלקם של הקטינים בהוצאות מדור ואחזקתו כ- 750 ₪ לחודש. לאחר עיון במסמכים השונים שצורפו  עולה כי סך הוצאות המדור והחזקתו עומדות על ממוצע של כ-1800  ₪ לחודש,  בנסיבות העניין אני מעמידה את חלקם של הקטינים ברכיב מדור והוצאות מדור על סך 40% מגובה הוצאות המדור והחזקתו ובסך של 720 ₪ לחודש (360 ש"ח לכל קטין).

טבלת מזונות ילדים

בסה"כ צרכיו של כל קטין עומדים ע"ס של 1860 ₪ לחודש (כולל מדור והוצאות מדור, לא כולל דמי טיפול).
 
מזונות ילדים - הוצאות שהאב מוציא על הילדים
כאמור, הדיון לעיל נעשה בהתייחס לצרכי הקטינים כפי שנטענו ע"י התובעת, כלומר, צרכיהם כאשר הם נמצאים אצל אימם. אין חולק, כי גם האב מוציא על הילדים סכומי כסף נוספים שהם בגדרי מזונותיהם ויש להביאם בחשבון כצרכי הילדים. האב טען בחקירתו הנגדית כי הוציא על הקטינים בממוצע סך של  2000 ₪ בחודש אולם לא הביא כל ראיה להוכחת הסכום האמור.

חרף זאת, יש לקחת בחשבון בחישוב המזונות  את הוצאות האב כאשר הקטינים עימו, לרבות הוצאות האירוח אחת לשבועיים. כמו כן לא ניתן להתעלם מהוצאות הנסיעה של האב מק' לצ' לשם קיום זמני השהות. בנסיבות אלה אני רואה לנכון להוסיף על צרכי הקטינים סך של 800 ₪ בחודש (400 ₪ לכל קטין), על דרך האומדנא ובהעדר טיעון והסבר מפורט מצידו של האב.
 
לסיכום: בסה"כ כלל צרכי הקטינים עומדים ע"ס של 2260 ש"ח לחודש כולל מדור והוצאות מדור (לא כולל הוצאות חינוך שוטפות וחריגות והוצאות בריאות חריגות) ולא כולל דמי טיפול.

חישוב מזונות על פי שיקול בית המשפט - לא חישוב אריתמטי
יחד עם זאת סבורני כי במקרה זה אין מקום ליישם בצורה אריתמטית דווקנית את חלוקת הנטל במזונות הקטינים בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות וליחס זמני השהות, וזאת מכל האחד מהטעמים הבאים, כל שכן בהצטברם:

1. מזונות ילדים - חלוקת הנטל בפועל: הקטינים נמצאים במשמורת מלאה אצל אימם, זמני השהות עם אביהם אינם משמעותיים וכוללם לינה של לילה אחד בשבועיים, כאשר לא ניתן להתעלם מההוצאות הנילוות השוטפות אשר מוטלות על ההורה המשמורן:
   
2. הוצאות שאינן ברות כימות: הפסיקה הנוגעת לחיוב הורה שאינו משמורן במזונות ילדיו הקטינים (במיוחד כאשר זמני השהות עימו הינם מצומצמים), התייחסה, לא אחת, להוצאות הנוגעות לקטינים אשר אינן ברות כימות, המוטלות על ההורה המשמורן, ואשר יש להתחשב בהן בעת קביעת שיעור המזונות.
   
   כך, למשל, ר' פסק הדין שניתן לאחרונה בתמ"ש (ב"ש) 59672-03-15 ו.ג נ' ע.ד (09.05.18) וההפניות הרבות שם. בע"מ 817/18 פלוני נ' פלונית (31.01.18), עמ"ש (ת"א) 2649-01-16 פלונית נ' פלוני (27.2.2018). עוד ר' הדברים שנפסקו מפי כב' השופטת וילנר בעמ"ש (חי) 42513-09-14 א.ש. נ' י.ש. (4.1.2015): "...זאת יש לזכור  - החיים אינם מדע מדויק, במיוחד כאשר עסקינן בגידולם ובצרכיהם המשתנים כל העת של הקטינים. לפיכך, שומה על בית המשפט לבחון את הדברים בראיה כוללת, בשים לב לשיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בקביעת טובתו של הקטין, ובכלל זה קביעת גובה המזונות...". אף בבע"מ 919/15 התייחס כב' השופט פוגלמן לקושי בהתייחסות למספרים היבשים, וקבע כי "אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות ... פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על "המספרים היבשים"... בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות...". כן ר' הדברים שנפסקו לאחרונה בעמ"ש 11623-07-17 ש. נ' ש.06.18, שם נפסק כי אין זה נכון לעשות תחשיב מתמטי דקדקני ודווקני, אף לאחר הילכת בע"מ 919/15 אלא יש מקום, לתחושתו של השופט באשר לזהות ההורה עליו מוטל עיקר הנטל בגידול הקטינים ומתוך כך לשקלול הפרמטרים שנקבעו אולם לאו דווקא באופן מתמטי מדוייק. עוד ר' בהקשר זה הדברים שנפסקו בתמ"ש 38796-06-16 (24.07.18).
   
3. הפחתת המזונות בחלק היחסי של הוצאות תלויות השהות
   מטעמים אלה, נוכח זמני השהות המצומצמים של האב במקרה זה אינני רואה לנכון לקחת בחשבון את זמני השהות של האב לשם הפחתת המזונות בחלק היחסי של הוצאות תלויות השהות. כמו כן יש לקחת בחשבון את ההוצאות המוטלות על האם בהיותה ההורה המשמורן, ואשר אינן ברות כימות. יחד עם זאת שמתי לנגד עיני את ההוצאות אותן מוציא האב בפועל לשם קיום זמני השהות. שיקולים אלה אינם מאפשרים יישום חלוקת הנטל באופן אריתמטי.
   

• חישוב מזונות - התרשמות בית המשפט
  התרשמות בית המשפט מהתנהלותו של הנתבע מביאה למסקנה כי התחשבנות אריתמטית מדוייקת של כל הוצאה והוצאה עלולה לגרום למתיחות אינסופית בין הצדדים:
  

1. מהתנהלותו של הנתבע לרבות מאופן התנהלותו הדיונית, הרושם שנוצר הוא כי מאז נולדו הקטינים ורצונו (המבורך) של הנתבע  בהבאתם לעולם התממש, עסוק היה האב באיסוף טרחני של כל הוצאה והוצאה שהוציא עבור הקטינים ממועד לידתם חרף העובדה כי תביעת המזונות הוגשה רק כאשר הקטינים היו בני חמש (בעניין ר' דברי האם בעמ' 13 ש' 12-19, כאשר הוצגה בפני האם שקית עם מאות קבלות, אשר בסופו של יום לא הוגשו כראיה).
   
2. עוד התרשמתי כי בכל רגע נתון של ההליך, היה האב מוכוון לשתי מטרות: נסיון להדגיש את הסכומים אותם הוא משלם עבור הקטינים בכל שלב מחייהם תוך הדגשה כי האם אינה מספקת את צרכיהם (לאחד הדיונים אף הביא נעליים משומשות של הקטינים להמחיש זאת), ונסיון להוכיח שהאם בעלת נכסים, מרויחה שכר גבוה (אם כי טענות אלה לא הוכחו). במקרים רבים, היה קושי רב לעצור את שטף דיבורו של הנתבע שטען כי למד הנהח"ש בתיכון וניסה במהלך חקירתה הנגדית של התובעת לנתח כל נתון ונתון בתלוש השכר של התובעת מתוך רצון להוכיח כי מדובר בתלוש שכר "מזוייף" לטענתו.
   
3. הנתבע טען כי התובעת בעלת נכסי מקרקעין והגיש בקשות חוזרות ונשנות לגילוי מסמכים וקבלת מידע הנוגע לתובעת, כאשר בסופו של יום לא הובאה כל ראיה לטענתו לפיה התובעת מקבלת הכנסות מיחידת דיור של בן משפחתה.
   
4. למען שלימות התמונה אציין כי ניכר כי שני הצדדים אוהבים עד מאוד את ילדיהם וטובתם עומדת לנגד עיניהם, יחד עם זאת הקושי לטעמי נעוץ בהעדר יכולת של האב להעריך נכונה את צרכיהם של ילדיו הקטינים.
   
5. ההליכים בין הצדדים היו טעונים, כאשר היתה מחלוקת ביניהם בעניינים רבים הנוגעים לצורכי הקטינים לרבות ההוצאות החריגות, ומשכך, יש מקום לפסוק מזונות באופן אשר יפחית בצורה מקסימאלית את החיכוכים בין הצדדים על רקע הצורך בדרישת האם להשתתפות בהוצאות השונות, דבר אשר אין ספק בעיני משפיע על מצבם של הקטינים. במקרה זה סבורני כי נכון להגדיל במעט את התשלום החודשי השוטף, ומנגד, חרף פערי ההכנסות, ישאו הצדדים בחלוקה שווה בתשלום ההוצאות החריגות, זאת נוכח החשש כי חלוקה של הוצאות אלה ע"פ יחס ההכנסות הפנויות עלולה לגרום לויכוחים מיותרים באשר לנחיצות ההוצאה.

• הסתמכות האם על הבטחת האב לכלכל את הילדים:
  
  לטענת התובעת, היא הסכימה בגיל מאוחר לעבור תהליך של הפריה חוץ גופית על מנת להרות, לא לפני שהנתבע התחייב לכלכל את הילדים שיוולדו.
  
  חיוב במזונות קטינים מכוח קונסטרוקציה חוזית
  בבע"מ 4751/12 אלמוני נ' אלמונית (29.08.2013) התייחס כב' השופט דנציגר לאפשרות חיוב במזונות קטינים מכוח קונסטרוקציה חוזית. בין היתר נקבע כי הגם שבכל הנוגע למזונות קטינים, נקודת המוצא הינה הוראת סעיף 3 לחוק המזונות, יחד עם זאת, ככל שהדין האישי אינו מטיל על אדם חובת מזונות כלפי ילדיו הקטינים, או כלפי ילדיו הקטינים של בן זוגו, אין פירושו כי הוא פטור מחובת מזונות הקטינים. עוד ר' בעניין זה תמ"ש (קריות) 6419-03-11 ח.מ נ' י.ר (05.08.2014).
  
  בתמ"ש (ק"ג) 40995-11-12 פלונית נ' אלמוני 08.15, נדון עניינן של קטינות, אשר לטענת אביהן עובר להורייתן, נכרת בינו לבין אם הקטינות הסכם על פיו התחייבה בפניו האישה, כי ככל שתהרה מזרעו, אין ולא תהיינה לה תביעות כלשהן בעניין מזונות הילד שייוולד, ולטענת בן הזוג, הוא הסתמך על ההתחייבות האמורה. בית המשפט קבע כי העילה לחיוב אב במזונות ילדיו עפ"י הדין העברי היא עצם האבהות, ללא קשר לשאלת הנסיבות שבהן באו לעולם. יחד עם זאת, בעת קביעת גובה המזונות, ניתן להביא בחשבון את נסיבות הולדת הקטינות.

חישוב מזונות - הורייתם של קטינים
סבורני כי במקרים המתאימים, מעבר לחיוב במזונות קטינים בהתאם לדין האישי, ניתן לתת משקל גם לנסיבות הורייתם של קטינים, במסגרת השיקולים בפסיקת גובה מזונותיהם וחלוקת הנטל בין ההורים (ובהקשר זה יוטעם, כי אף בהתייחס ל"מזונות משקמים" אשר לכתחילה נפסקו כאשר היה צורך למלא חלל ולא ניתן היה לפסוק מזונות מכוח הדין הדתי, בפסיקה מאוחרת יותר נפסקו מזונות משקמים אף במקרים אחרים ר' בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני (5.11.2015) וסקירת הפסיקה בעמ"ש (ת"א) 7519-11-16 פלוני נ' פלונית (7.1.18)).

לקריאת פסק הדין⇓