פסק דין - הפחתה רטרואקטיבית של מזונות ילדים

האב והאֵם התחתנו, נולדו להם 4 ילדים (גילאים: 16, 12, 12, 11), והתגרשו.

פסיקת המזונות הראשונה – בית-משפט השלום

ההורים לא הסכימו על עובדות המצב הכלכלי – כל צד טען שהצד השני מרוויח יותר.
בית-משפט השלום העריך שהאב מרוויח כ-25 אלף ₪ לחודש, והאֵם 8000 ₪.
בהתאם לכך, בית המשפט העריך שלאב יש הכנסה פנויה של 18 אלף ₪ ולאֵם הכנסה פנויה של 3000 ₪.

בית המשפט קבע שיש להתחשב בעובדה שהילדה הבכורה (16), בניגוד ל-3 הילדים האחרים, לא שוהה עם האב.
שאר הילדים שוהים עם האב 6 מתוך 14 ימים, ועם האם 8 מתוך 14 ימים.
בנוסף, נקבע שההורים יתחלקו באופן שווה בהוצאות הרפואיות ובהוצאות החינוך של הילדים.

בית המשפט חילק את פסיקת המזונות ל-3 תקופות:

1.      תקופה א – תקופה בה כולם גרו באותו בית– על האב לשלם 6000 ₪ מזונות (1500 לכל ילד) ו-3000 ₪ עבור "רכיב מדור" (יוסבר בהמשך). סה"כ 9000 ₪.

2.      תקופה ב – תקופה בה האישה שכרה דירה והאב נשאר בבית המשותף – על האב לשלם 6000 ₪ מזונות (1500 ₪ עבור כל ילד) ו-4000 ₪ עבור "רכיב מדור". סה"כ 10,000 ₪.

3.      תקופה ג – תקופה בה האב והאם גרו בדירות שכורות – על האב לשלם 5200 ₪ מזונות (1000 ₪ עבור 3 הילדים הקטנים, ו-2200 ₪ עבור הילדה הגדולה ששוהה רק עם האֵם).

האב ערער לבית המשפט המחוזי על גובה המזונות שנפסקו, בטענה שבית-משפט השלום טעה בהערכת מצבו הכלכלי. האב טען שהוא נמצא בחובות והגיש בקשה להכרזה כפושט רגל.

הדיון בערעור – בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי לא מקבל את טענותיו של האב בנוגע למצבו הכלכלי, ומקבל את הערכת בית-משפט השלום – שהאב מרוויח כ-25 אלף ₪ בחודש (מתוכם 18 אלף ₪ הכנסה פנויה), והאֵם מרוויחה כ-8000 ₪ בחודש (מתוכם כ-3000 ₪ הכנסה פנויה).

כלומר – יחס ההכנסות בין ההורים הוא בערך 15%-85% לטובת האב.

הסכום המינימלי למזונות עבור קטין

באופן הגיוני, סיפוק צרכיו של ילד שגר רק אצל אחד מההורים עולה פחות מצרכיו של ילד שגר אצל שני ההורים. יש דברים שנדרש לקנות לילד עבור השהייה בבית, וכאשר הוא שוהה בשני בתים (כלומר אצל שני ההורים), חלק מהדברים האלה נקנים פעמיים, אחד עבור כל בית.

בפסיקות בתי המשפט (עמ"ש 62692-11-19) נקבע שהסכום המינימלי אותו יש לפסוק עבור מזונות לילד שגר אצל הורה אחד הוא בין 1600-1900 ש"ח, ולילד שגר אצל שני ההורים – 2250 ₪.

רכיב מדור

הסכום המינימלי לעיל, ובכלל הסכום לפיו מחושב גובה המזונות, מחושב ומיועד עבור צרכי הילד– אוכל, בגדים וכד'. בנוסף לסכום זה, בית המשפט מוסיף סכום במסגרת "רכיב המדור"שמיועד לכסות את חלקם של הילדים בעלויות הדיור.

בתי משפט נוהגים לפסוק 30% מעלות הדיור כשיש ילד אחר, 40%מעלות הדיור כשיש 2 ילדים, ו-50% מעלות הדיור כשיש 3 ילדים או יותר.

האם רכיב המדור כולל גם את הוצאות הדיור?

ישנה שאלה האם בתוך "רכיב המדור" נכללים גם חלקם של הילדים בהוצאותהדיור– מים, חשמל, אינטרנט וכו', או רק עלויות הדיורעצמו– שכר הדירה/משכנתא.

בית המשפט המחוזיקובע ש"רכיב מדור" כולל רק אתחלקם של הילדים בעלויות הדיור עצמו (שכר דירה/משכנתא), ואילו הוצאות הדיור נכללות בתוך המזונות. הוא מבקר את פסיקת בית-משפט השלום, שלטענתו נקט בגישה האחרת, ובהתאם משנה את גובה המזונות.

שינוי גובה המזונות בערעור – פסיקת בית המשפט המחוזי

תקופה א–בית המשפט קובע שבהתחשב ברמת החיים שהצדדים הורגלו אליה (הם חיו ביישוב יוקרתי), צרכיו של כל ילד בזמן שההורים גרים באותו בית, עולים לכדי 2000 ₪. כיוון שיחס ההכנסות הוא 85%-15% לטובת האב, החלק שלו במזונות הוא 1700 ₪ (85% מתוך 2000 ₪).