הגנטיקה של גירושין | האם גירושין זה תורשתי? | מחקרים על גירושין

החוקרים בחנו את האפשרות שמגדר ישחק תפקיד בנתונים. נמצא כי ציוני הסיכון הגנטי (FGRS) עבור כל 10 ההפרעות היו גבוהים בקרב גברים ונשים שהתגרשו, אך ציוני הסיכון של נשים שהתגרשו היו גבוהים באופן משמעותי מאלה של גברים שהתגרשו. החוקרים מפרשים את הממצאים בכך ש"תכונות/התנהגויות ומתח בין אישי הקשורים לנטיות גנטיות להפרעות אלו… עשויים להיות פחות נסבלים בנשים מאשר בגברים."

יתרה מזו, נמצא כי ציוני FGRS עבור מרבית ההפרעות היו גבוהים בקרב אלו שהתגרשו מספר פעמים כמו גם אצל אלו שהצליחו להישאר בנישואים שניים יציבים. עם זאת, בקרב אלו שלא ניהלו נישואים שניים יציבים, ציוני FGRS היו גבוהים יותר עבור כל ההפרעות (למעט אנורקסיה) בהשוואה לאלו שניהלו נישואים שניים יציבים. גם אנשים שלא נישאו מעולם נטו לקבל ציוני FGRS גבוהים יותר מאשר אנשים שנשארו בנישואים יציבים, אם כי נמוכים יותר מאשר אלה שהתגרשו. מכאן, מסיקים החוקרים כי "גם בתוך אוכלוסיית המתגרשים, נטיות גנטיות להפרעות נפשיות קשורות ליכולת להקים ולשמר נישואים שניים."

בנוסף, נמצא כי אנשים שהתגרשו מבני זוג עם אבחנות נפשיות נטו לקבל ציוני FGRS גבוהים יותר עבור 10 ההפרעות הפסיכיאטריות, בהשוואה לאלה שהתגרשו מבני זוג ללא אבחנות כאלה. ממצא זה היה מפתיע, שכן החוקרים הניחו כי גירושין מבן זוג עם הפרעות נפשיות עשויים להוות סימן לבריאות נפשית טובה של הצד המגרש, ולא סימן לפגיעות.

החוקרים מודים בכך כי הקשרים בין ציוני FGRS לבין סטטוס נישואים אינם בהכרח מעידים על קשר סיבתי ישיר. נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין את המנגנונים שעומדים בבסיס התבניות שנצפו במחקר זה. לדוגמה, תכונות והתנהגויות תת-קליניות הקשורות להפרעה מסוימת עשויות לתווך את השפעת הנטיות הגנטיות על גירושין. אנשים בעלי ציוני FGRS גבוהים עשויים לעורר התנהגויות בעייתיות בבני זוגם, שיכולות בתורן לתרום לגירושין. בנוסף, אנשים בעלי ציוני FGRS גבוהים עשויים להיות נוטים לבחור בני זוג עם ציוני FGRS גבוהים בעצמם, שהסימפטומים שלהם עלולים להעלות את הסיכון לגירושין.

האם גירושין נמצאים בגנים?

לסיכום, האם גירושין הם תוצאה של גנטיקה? לא ממש. יש לזכור כי גנים אינם יוצרים תכונות והרגלים התנהגותיים, אלא פוטנציאליות לכך. המסלול מהפגיעות הגנטיות לתוצאות בחיים בפועל (במונחי הפסיכולוגיה - מעבר מהגנוטיפ לפנוטיפ) הוא בדרך כלל מורכב, ומושפע מגורמים שאינם גנטיים כגון תנאי סביבה, מתח והזדמנויות, בין היתר.

לפיכך, יהיה לא מדויק לומר כי גירושין נמצאים בגנים. עם זאת, כעת ידוע כי הסיכון לגירושין אכן קשור באופן משמעותי לגנטיקה. גורמים גנטיים יכולים לשחק תפקיד חשוב באופן שבו אנשים מתמודדים עם אתגרי חיים, בוחרים בני זוג, ומנהלים מערכות יחסים. קשרים אלו מספקים תובנה מקיפה יותר על המורכבות של גירושין והשלכותיהם הפסיכיאטריות.