האם ניתן להשיב כספים שקיבלה האישה בירושה ואשר שימשו לרכישת דירתם המשותפת של בני זוג בנישואין? תלה"מ 44176-01-17

רכישת דירה תוך שימוש בכספי ירושה

בני הזוג רכשו את בית המגורים, הנכס נרשם על שמם בחלקים שווים. במהלך הנישואין בני הזוג מימנו את רכישת הבית, באמצעות משכנתא שנטלו מבנק מזרחי טפחות, הלוואות מגורמים שונים, ובנוסף באמצעות שימוש בכספים שהיו בחשבון הבנק ע"ש האישה, חשבון אליו הופקדו כספי ירושה שקיבלה, ובכללם סך של 109,000 ₪ שבמחלוקת.

במהלך הליך הגירושין,הבית המשותף שלבני זוג לשעברנמכר. לאחר כיסוי המשכנתאוחובות נשאלת השאלה האם יתרת כספי התמורה, צריכה להיות מחולקת בחלקים שווים, כטענת הבעל, או שמאהאישה זכאית למלוא הסך של 109,000 ₪, שמקורם, לטענתה, בכספי הירושה שקיבלה.

האם כספי ירושה שמקבל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין נחשבים לרכוש משותף?

כספי ירושה שמקבל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין, אינם נכללים במסגרת האיזון, אלא שכידוע, אם מגלה בעל כספי הירושה את רצונו לערבב, למזג ולהטמיע הכספים הנבדלים האמורים בנכסים המשותפים או בחשבון משותף, הרי שיש ומכוח דיני השיתוף הכלליים הופכים הכספים למשותפים.

דומה איפוא, כי סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשלג - 1973 קובע חזקה ראשונית, כי כספי ירושה לא יהוו חלק מבסיס האיזון ברם, חזקה זו ניתנת לסתירה מכוחו של דין ספציפי זה או אחר.

תמ"ש 32491-05-10
רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי, פ"ד נו(6) 175 (2002) ;
תמ"ש (ת"א) 20950/96 משה גלילי נ' רות גלילי ;
תמ"ש (ת"א) 21850/96 תגר שמואל נ' תגר פרידה (11/09/1996, פורסם במאגרים ) ;
תמ"ש (כ"ס) 22780/05 ח. ד. נ' י. ד. (11/07/2007, פורסם במאגרים );

לעניין מסקנה שיפוטית כי הטמעת כספי ירושה בחשבון משותף ושימוש בהם מצביעה על שיתוף ראו:
תמ"ש (י-ם) 1622/06 ו. א. נ' כ. מ. (31/12/2007, פורסם במאגרים );
פרופ' שיפמן "ואף על פי כן – שיתוף בנכסים" משפטים כ"ו, (תשנ"ה – תשנ"ו), 399, 404-406).

עירוב נכסי ירושה של בני זוג

במצב של עירוב ומיזוג נכסים של בני זוג, לרבות נכסי ירושה, אשר מוטמעים בנכסים משותפים או בחשבון בנק משותף, כספים אלה הופכים להיות משותפים, ואין עוד מקום להתחקות אחר מקורם.

כך, נפסק כי כאשר נרשמת דירת מגורים משותפת על שם שני הצדדים בחלקים שווים ואין הסכם ממון הקובע אחרת, הדירה שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים, ללא קשר למידת ההשקעה של מי מהצדדים ברכישה.

לתוצאה זו ניתן להגיע הן מכוח דוקטרינת עירוב ומיזוג בין נכסים של בני זוג, כפי שפורטה לעיל, והן מכוח דיני המתנה: בהתאם לפסיקה, פירוק שיתוף בנכס משותף, נעשה ללא קשר למידת ההשקעה של כל צד בנכס, שכן ההנחה היא שבני זוג התכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד זה לצד האחר.

בני זוג - שיתוף כספים לרכישת נכס

ע"א 66/88 דקר נ' דקר, מג(1) 122(1989):
כאשר הסכם לרכישת נכס נעשה על-ידי שני בני-זוג, יש בכך ביטוי לרצונם לחלק את הזכויות ביניהם באופן שווה, יהא חלקו בהשקעה של כל צד אשר יהא. ישנם מצבים תדירים, בהם בני הזוג הנישאים רושמים דירה על שם שניהם, והכסף ניתן על-ידי צד אחד בלבד. האם פירוש הדבר, שאחרי שנים ניתן יהיה לגלגל את העניין אחורה ולבטל שיתוף, שביטויו ברישום מקובל מאוד במציאות הישראלית, בהסתמך על המקורות הכספיים ששימשו כל צד במועד כלשהו בעבר? סבורני, כי יש להשיב על כך בשלילה.

כאשר בני-זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, הרי ההנחה היא, שבני הזוג התכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד זה לצד האחר. תרומה כזו קשורה עם הנישואין, והיא מוצאת את ביטויה בהסכמה על רישום הבעלות המשותפת. גישה אחרת תרוקן את הרישום המקובל של שיתוף ברכוש בדירה של בני-זוג מתוכנו ותהפוך אותו לאות מתה.

לא ניתן להחזיר מתנה בין בני זוג אלא במקרים חריגים

החריגים שנקבעו בסעיף 8 לחוק יחסי ממון, מאפשרים בנסיבות חריגות שלא להקנות זכויות בנכס הרשום ע"ש בן זוג אחד בלבד לבן הזוג "הלא רשום", אך הם אינם מאפשרים שלילת זכויות בנכס הרשום ע"ש שני בני הזוג.

כב' השופט סארי ג'יוסי בעמ"ש (חי') 61008-06-13 נ.מ.א. נ' נ.י.א. (11.6.14): השקעה בלתי שוויונית ברכישת הדירה מהווה למעשה מתנה שהושלמה מקום שהדירה נרשמה בחלקים שווים והדבר מקים מחסום מלתבוע החזר המתנה.

משנרכש נכס במשותף ונרשם במשותף אין כלל מקום לחקור מהו מקור הכספים אותם השקיע כל אחד מן הצדדים בנכס.

השקעת כספים עודפים על ידי מי מבני הזוג לצורך רכישת דירה, שנרשמה בחלקים שווים על שם שני בני הזוג, נשלטת על ידי דיני המתנה. במצב בו בני זוג השקיעו בדירה ביחס שונה, אך רישום הבעלות בדירה לא משקף יחס שונה זה, אלא רישומה של הדירה נעשה שווה בשווה, מדובר במתנה שהושלמה עם נתינת הכספים ורישום הדירה, שהעניק מי שהשקיע כספית יותר ואין הוא יכול כעת לדרוש אותה חזרה.

משנרכש נכס במשותף ונרשם במשותף אין כלל מקום לחקור מהו מקור הכספים אותם השקיע כל אחד מן הצדדים בנכס. בנסיבות הללו, ככלל לא תישמע טענת אחד הצדדים כי השקיע יותר מחברו ברכישה וכי בשל כך עומדות לזכותו זכויות בעלות ביותר מאשר מחצית הנכס.

הוראת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג

בפסיקה נדונה השאלה האם ניתן להחיל הוראת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973, מקום שדיני המתנה אינם מעניקים תרופה.בפסיקה לא נסתם הגולל על האפשרות לערוך איזון בלתי שוויוני בדירת המגורים משותפת, מטעמים אחרים שאינם קשורים בעבר, אלא קשורים בעתיד, כאשר הכוונה היא ליציאה של בני הזוג מקשר הנישואין במצב של שוויון הזדמנויות כלכלי ולו בקירוב. לא ניתן לחלק דירה משותפת הרשומה ע"ש שני הצדדים באופן המנוגד את הרישום באמצעות שימוש בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, וקרא למחוקק לשקול תיקון החוק.

יש להשאיר בצריך עיון את מה שעשוי להישמע לכאורה מקביעתו של בית המשפט המחוזי, כי מעיקרא ככלל – אמנם תוך הותרת פתח לחריגים – אין מקום להחלת מנגנוני האיזון השונים הקבועים בחוק יחסי ממון מקום שענייננו בנכס הרשום על שם שני הצדדים ומצוי בבעלותם המשותפת. לדידי, מעיקרא יש להשקיף אל יחסי הרכוש בין בני הזוג באספקלריה של חוק יחסי ממון, קרי, מכלול היחסים בין בני הזוג ולא "שותפות" גרידא.

⇐מהו הסכם ממון לפני נישואין?

חרף מעמדה הרם של הזכות הקניינית והכללים הבסיסיים החלים בפירוק שיתוף קנייני, ישנם טעמים כבדי משקל לגישה מרוככת יותר כאשר ענייננו בפירוק נכס – בודאי הדירה – הנמצא בבעלות משותפת של שני הצדדים, כחלק מפירוקו של התא המשפחתי. בנסיבות חריגות, כי איזון של מחצה על מחצה אינו צודק בנסיבות, ולבני הזוג אין רכוש פרט לדירת המגורים הרשומה על שמם בחלקים שוים, ניתן לתהות אם יש מקום לשלול מראש את האפשרות לפיה ייעשה שימוש בסעיף 8(2) לחוק וייקבע, כחריג, כי פירוק השיתוף ומכירת הנכס ייעשו שלא באופן שויוני.

נפסק

לא עלה בידי התובעת לסתור את ההנחה בדבר השיתוף בדירה הרשומה ע"ש שני הצדדים, וכאמור לעיל, אין בעובדה שאחד מבני הזוג תרם יותר מבן הזוג השני לרכישת הנכס ממקורותיו העצמיים, כדי להפריך את הנחת השיתוף והאיזון העולה מרישום הנכס בבעלות משותפת.

להורדת פסק הדין ⇓