השופטת הילה מלר-שלו: החלטה בעניין דחיית בקשה לחשיפת מסמכים מהליכים שנוהלו ומתנהלים בביהמ"ש לענייני משפחה (תמ"ש 35238-04-11)

אליבא המשיבה, ביסוד הבקשה, ניסיון המבקש לביסוס תשתית להגשת תביעה כוזבת נוספת כנגדה, במטרה להלך עליה אימים על מנת שתוותר על ההליך הרכושי התלוי ועומד; זאת כאשר החיסיון שחל בין הצדדים הופר בידי המבקש בעצם הגשת תביעת לשון הרע בצירוף בעלי דין זרים; עוד טוענת המשיבה, כי לחלופין וככל והחסיון לא הוסר אזי על מנת שלא להעצים ההפרה והפגיעה בפרטיות היא מתנגדת למבוקש.

עוד ציינה המשיבה, כי בקשה שהוגשה מטעמו של התובע הנוסף בהליך האזרחי לערכאה זו לצורך קבלת היתר לחשיפת מסמכים במסגרת ההליכים שהוא ניהל כנגד בת-זוגו נדחתה בהחלטת כב׳ המותב שלפניו נוהל ההליך מיום 11.3.19.

בתשובתו שב וטען המבקש, כי המסמכים נחוצים לו לצורך ביסוס תביעתו; הוסיף כי המדובר במסמכים שממילא מצויים בידי הצדדים וכל שמבוקש הוא הצגתם לבית המשפט בהליך האזרחי; כך גם טען, כי ברצונו להצביע על סתירות בין מסמכים שונים שהוגשו לערכאה זו במסגרת הליכים שונים וכן כי הוא מבקש להראות באמצעותם את דפוס הפעולה של המשיבה וב״כ המשיבה וכן את הדמיון שבין התנהלות ב״כ המשיבה עם הנתבעת הנוספת בהליך האזרחי.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית להכרעה בסוגיה דנא כוללת את הוראות סעיפים 68 (ה) ו- 70 לחוק בתי המשפט.

סעיף 68(ב)(1) לחוק בתי המשפט קובע, כי ענייני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995 יידונו בדלתיים סגורות; סעיף 70(א) לחוק זה מוסיף וקובע, כי אין לפרסם דבר על דיונים המתנהלים בדלתיים סגורות, אלא אם ניתנה רשות בית המשפט לכך.

אם כן, נקודת המוצא היא ההסדר הנורמטיבי הייחודי שקבע המחוקק לאופן ניהולם של סכסוכי המשפחה בדלתיים סגורות, בהופכי מעקרון פומביות הדיון, תוך הקניית שיקול דעת המסור לערכאת המשפחה להתיר חשיפת פרטים הנוגעים להליכים שהתנהלו לפניה.

מבחני הפסיקה בנדון נקבעו בהלכת מוזס (רע״א 3007/02יצחק נ׳ מוזס (פורסם במאגרים המשפטיים, 30.9.02) בעמי 600), בה נפסק, כי שומה על בית המשפט לבחון תחילה, האם המטרה שלשמה נסגרו הדלתיים בעינה עומדת, ובשלב הבא להפעיל את שיקול דעתו בחתירה לפגיעה מידתית בעקרון הפומביות; כל זאת לאור התכלית שביסוד ההסדר הדיוני שנקבע לאופן ניהול סכסוכי המשפחה, החותרת להגנה על פרטיות צדדים בסוגיות משפחתיות אינטימיות או להגנה על פרטיותם של ילדים.

בפסיקה, שניתנה בעקבות הלכת מוזס נקבע, כי אין דין פגיעה בפרטיות הצדדים לסכסוך כדין פגיעה בפרטיות קטינים העומדים בלבו, וכדברי כב׳ השופטת בן-עמי: "עוד יש לזכור, כי לא אחת כולל הסכסוך המשפחתי גם עניינם של קטינים, אשר הפגיעה האפשרית בהם כתוצאה מהפרסום, ובפרט של עניינים שבצנעת הפרט, גדולה וחמורה פי כמה מאשר לבוגרים״ (בעמ״ש (י-ם) 601/10פלוני נ׳ פלוני (פורסם במאגרים האלקטרוניים, 1.9.10)).

בעמ״ש (י-ם) 601/10 הנ״ל נוצק רובד נוסף של טעמים לסטייה מעקרון פומביות הדיון ובהם הרצון למנוע את העמקת הקונפליקט המשפחתי, כפועל יוצא מפרסום הסכסוך בפומבי; זאת לצד טעמים נוספים, שסווגו כתועלתניים בהיבט של ניהול הסכסוך. הדלתיים הסגורות מאפשרות התנהלות דיונית חופשית ואינטימית של הצדדים, שיש בה כדי לקדם ביעילות את ניהול הסכסוך המשפטי- משפחתי כמכלול אינטגרטיבי; התנהלות העולה ללא ספק אף עם טובתם של קטינים (שם, בפסקה 6 לפס״ד של כב׳ השופטת בן-עמי). יצוין, כי בהחלטה זו נדחתה בקשה שהגישו אחיו של המשיב להתרת פרסום פרטים אודות שכרו והיקף העסקתו, במסגרת הליך שנדון בבית המשפט למשפחה דלתיים סגורות בעניין זכויות כבן ממשיך וזאת לצורך ניהול הליכים אחרים מחוץ לערכאת המשפחה.

דוגמא למקרה אחר שבו יושמה הלכת מוזס והותר פרסום מצויה בבע״מ 1115/10צ׳רנינסקי נ׳ צ׳רנינסקי אדלר (פורסם במאגרים המשפטיים, 15.3.10). במקרה זה נדונה בקשה לפרסום פסק-דין בעניין עזבון, שניתן בידי ערכאת המשפחה באופן הכולל את שמות הצדדים במלואם. נקבע, כי בהינתן שהסכסוך בין הצדדים הוא סכסוך כספי הנוגע לעזבונו של המנוח, כאשר השאלה שעמדה במרכזו עוסקת בסמכות ערכאת המשפחה לדון וכי פסק הדין לא כלל עניינים משפחתיים אינטימיים ואף לא עירב קטינים, הרי שאין בנסיבות אלה משום פגיעה בתכלית החקיקה ועל כן פרסום פסק-הדין הותר במלואו.

בנסיבותינו ובאיזון בין זכויותיהם הדיוניות והמהותיות של הצדדים, לא מצאתי להיעתר לבקשה; אלה טעמיי:

חשיפת המסמכים המבוקשת במקרה זה תכליתה ניהול הליך אזרחי משותף המתנהל בדלתיים פתוחות בבית המשפט השלום.

לצורך ניהול ההליך עותר המבקש בבקשה נשוא החלטה זו לחשיפת צבר בלתי מבוטל של מסמכים ובהם כתבי טענות, החלטות ופרוטוקולים של הדיונים שהתנהלו בערכאה זו הכוללים, בין היתר, חקירות הצדדים ופרטים הנובעים מהקשר הזוגי ביניהם לרבות הקשר ההורי; המדובר בהליכים שברובם נוגעים ליחסי התא המשפחתי כמו גם לבנם הקטין של הצדדים.

לצדדים בן אחד יליד 08.xx.xx, שהינו כבן 11 שנים נכון להיום.

יצוין, כי ההליכים החלו להתנהל בין הצדדים בשנת 2011 בהיות הקטין כבן 3 שנים בלבד; זאת כאשר הליך נוסף בעניין הקטין נפתח ביולי 2018 והסתיים לבסוף ולאחר קיומו של דיון ממושך במעמד הצדדים בפסק-דין מוסכם בחודש אוקטובר 2018. נכון לעת הזו תלוי ועומד הליך נוסף בין הצדדים העוסק בענייני הרכוש של הצדדים, כנובע מהקשר הזוגי ביניהם.

אין ספק, כי המסמכים שלחשיפתם עותר המבקש מקורם בהליכים שבליבת הסכסוך המשפחתי - קרי שני הליכים בעניין קטין, הליך בנוגע למזונותיו של הבן, הליך בעניין צו הגנה שאף במסגרתו נדונו זמני השהות עם הקטין והליך רכושי שעודנו תלוי ועומד. משמעות הדבר, כי המסמכים שחשיפתם מבוקשת הינה בעיקרה חשיפת מסמכים של הליכים שהתנהלו בין המבקש למשיבה כבני זוג וכהורים, הכוללים פרטים משפחתיים אינטימיים של הצדדים ושל בנם הקטין.

לא מצאתי לקבל טענת המבקש, כי המדובר במסמכים המצויים ממילא בידי הצדדים וכל שמבוקש היא החשיפה לעיני בית המשפט, זאת בהינתן טיב ההליך האזרחי ואופן ניהולו. ברי, כי משמעות חשיפת המסמכים במסגרת הליך אזרחי הכולל צדדי גי, היא חשיפה לכולי עלמא; חשיפה אותה מצאתי, בנסיבות העניין, כבלתי מידתית באיזון הנדרש בין זכויות הצדדים ובשים לב לצורך בהגנה מירבית על פרטיות הקטין.

הייתה זו בחירתו הדיונית של המבקש להגיש תביעת לשון הרע כנגד המשיבה כהליך אזרחי בצירוף צדדים נוספים, אשר לא היו צד להליכים שהתנהלו בין הצדדים בבית משפט זה, זאת כאשר אחת מתכליות ההליך האזרחי היא הוכחת דפוס פעולה כנגד ב״כ המשיבה ובאיזון הנדרש לא מצאתי אף טעם זה כמצדיק העתרות למבוקש. יתרה מכך, העובדה כי עצם הסכסוך בין הצדדים גלוי מעובדת הגשת ההליך בערכאה אזרחית אין משמעה כי יש לאפשר פגיעה נוספת ובהיקף ניכר באמצעות חשיפה פומבית של מסמכים רבים הנוגעים כאמור לליבת הסכסוך המשפחתי ולקטין, בנם המשותף של הצדדים.

בשולי הדברים יצוין כי המבקש אף עתר לחשיפת מסמך שעניינו הליך התרת נישואין בין הצדדים; ברם, הליך זה אינו התנהל לפניי או בבית משפט זה, ועל כן וככל ועומד על בקשתו לעניין הליך זה עליו לפנות לערכאה המתאימה ולמותב המטפל.

בהינתן ההליך התלוי ועומד לפניי בעניינם של הצדדים, ועל מנת שלא להעמיק הקונפליקט, לא מצאתי לחייב המבקש בהוצאות בקשה זו.

תואיל המזכירות להמציא לצדדים.

ניתנה היום, ז׳ חשוון תש״פ, 05 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.

הילה מלר-שלו, שופטת

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ״ש 35238-04-11
תמ״ש 38968-04-11
תמ״ש 38899-04-11
ה״ט 52454-01-12
תלה״מ 38968-04-11

מספר בקשה:15

בפני כבוד השופטת הילה מלר-שלו
מבקש פלוני
נגד
משיבה אלמונית

החלטה