השופטת תמר בר- אשר: החלטה בעניין הנחיות אופן הגשת חוות דעת מעריכת מסוכנות (פע"מ 71452-05-24)

עניינה של החלטה זו הוא הנחיות בעניין אופן הגשת חוות דעת מעריכת המסוכנות.

 

רקע ותמצית טענות הצדדים

 

2.           ביום 5.5.2020 ניתנה הכרעת הדין בעניינו של המשיב במסגרת ת"פ 28412-10-19, שלפיה הוא הורשע על-פי הודאתו בעבירות ניסיון מעשה מגונה בקטין ועבירת הפרת צו פיקוח, אשר נעברו ביום 12.10.2019 (לפני כחמש שנים). לאחר הליך שיקום ארוך ומשמעותי מאד שעבר הנאשם, ההליך בעניינו הסתיים בגזר דין שניתן ביום 7.2.2024. בגזר-דין זה כובד הסדר טיעון שכלל הסכמה בעניין העונש, ובהתאם לכך ניתן צו מבחן למשך שמונה-עשר חודש וצו שירות לתועלת הציבור שהיקפו 150 שעות, המשיב חויב בפיצוי הנפגע בסך 3,000 ₪ וכן נקבע כי מאסר המותנה יוארך.

 

לרקע להסדר הטיעון האמור ולתוכנו, אולי עוד נידרש בבוא העת. לעת הזו ייאמר בתמצית, כי ברקע ההסכמה לגביו עמדו הערותיי בפתח הדיון מיום 16.7.2023 (אשר לא נכללו בפרוטוקול, אלא רק תגובת בא-כוח המשיב לדברים). בכלל זה, חלוף הזמן מאז העבירות, היותן ברף חומרה שאינו גבוה, תהליך השיקום המשמעותי של המשיב והמסגרות הטיפוליות שבהן שולב ומורכבות נסיבותיו האישיות, כפי שעלה מהתסקירים הרבים שהוגשו בעניינו מטעם שירות המבחן במשך כארבע שנים. כך גם באופן מיוחד, הדברים שנאמרו בעניין הבעייתיות הרבה שנמצאה בחוות דעת מעריכת המסוכנות מיום 19.6.2023 (שאז החזיקה 25 עמודים) והקשיים הממשיים שנמצאו בה, בייחוד לנוכח תסקירי שירות המבחן.

 

3.           ביום 29.5.2024 הוגשה הבקשה הנדונה למתן צו לפי סעיף 12 בחוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין, תשס"ו-2006, אשר נתמכה באותה חוות דעה מיום 19.6.2023 (אשר משום מה, הפעם החזיקה 32 עמודים).

 

לאחר מספר בקשות והחלטות שעניינן בין השאר, קביעת מועד הדיון ודחייתו (מחמת תקלה בהמצאות אל בא-כוח המשיב), מתן סעד ארעי בהסכמת המשיב (החלטה מיום 27.6.2024), והנחיות למבקשת לצרף מסמכים חיוניים שלא צורפו אל בקשתה (החלטה מיום 26.6.2024), הוגשה ביום 1.7.2024 הודעת בא-כוח המשיב, שלפיה נערכה למשיב הערכת מסוכנות מעודכנת. לפיכך נקבע כי על המבקשת לצרף את חוות דעתה המעודכנת של מעריכת המסוכנות (החלטה מיום 1.7.2024).

 

חוות דעת מעריכת המסוכנות המעודכנת הוגשה ביום 14.7.2024, יום קודם לדיון שנקבע ליום 15.7.2024. ממנה עלה, כי היא נושאת תאריך 21.5.2024 – קודם פתיחת ההליך הנדון – וכי היקפה הוא 43 עמודים.

 

עוד יש להוסיף, במסגרת בקשותיו של בא-כוח המשיב, הודגשה בקשתו לזימון מעריכת המסוכנות לדיון כדי לחקור אותה על חוות דעתה (בקשותיו מיום 11.7.2024, מיום 16.7.2024 ומיום 8.8.2024). 

 

4.           בהחלטה שניתנה בבוקר מועד הדיון (ונמסרה לצדדים בדחיפות), נקבע כי אין מנוס מדחיית הדיון שנקבע לאותו יום (15.7.2024 בשעה 9:00). כמוסבר בהחלטה, לנוכח היקף חוות דעת מעריכת המסוכנות (שכאמור, מחזיקה 43 עמודים), אשר הועברה לעיוני רק בבוקר הדיון, לא הייתה כל אפשרות לעיין בה. 

 

לאחר ניסיון מצדי לקרוא את חוות דעת מעריכת המסוכנות, ניתנה החלטתי מיום 31.7.2024, הקובעת כי מדובר במסמך בלתי קריא ולפיכך יש להגיש נוסח מתוקן. זו לשון ההחלטה:

 

"מסמך הערכת המסוכנות מחזיק 43 עמודים מודפסים בצפיפות, ללא חלוקה לפסקאות וללא חלוקה הגיונית.

 

לא ניתן להגיש כזה מסמך ואף לא ניתן לקרוא אותו.

             

אם המבקשת עומדת על הגשת חוות דעת מומחה בעניין הערכת מסוכנות, היא מתבקשת לוודא הגשת מסמך ערוך כדין בהתאם להוראת סעיף 24 בפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 ולטופס חוות דעת, על-פי התוספת הראשונה של הפקודה.

             

על חוות הדעת המתוקנת להיות מחולקת לפסקאות עם כותרות, באופן המאפשר את קריאתה ואת הבנתה. כמו כן,היקפה לא יעלה על עשרה עמודים, כשבכל עמוד לכל היותר כ-25 שורות מודפסות.

             

חוות הדעת המתוקנת תוגש לכל המאוחר עד יום 29.8.2024, שאם לא כן, ייחשב הדבר להודעה על מחיקת הבקשה הנדונה".

 

5.           ביום 5.8.2024 הוגשה תגובת המבקשת ובקשתה לביטול ההחלטה האמורה. נטען כי חוות דעת מעריכת המסוכנות שהוגשה בהליך הנדון אינה שונה מאלו הנערכות במרכז להערכת מסוכנות ומוגשות תדיר לבתי המשפט. המבקש הוסיפה, כי אינה רואה פגם בזו שהוגשה או בהיקפה, בהיותה מקיפה ולטענתה, אף מסייעת בהבנת הגורמים למסוכנות הנטענת. עוד נטען, כי הפירוט אף מסייע למשיב להתגונן ואילו למבקשת הדבר מסייע להצדקת הבקשה. לבסוף נטען, כי לא מוכרת לבאת-כוח המבקשת החלטה דומה וכי אינה יכולה לקבוע למעריך המסוכנות כיצד לנסח את חוות דעתו.

 

6.           בתגובת המשיב מהיום (8.8.2024) נטען, כי חוות דעת מעריכת המסוכנות אמנם "מסורבלת, ארוכה וקשה מאוד להבין את התוכן אל מול השורה התחתונה". כן נאמר, כי "ההגנה רואה עין בעין את הערות בית המשפט הנכבד ולא ברור מדוע המשיבה [צ"ל: המבקשת] חולקת על העניין הזה, כאשר לא ניתן להתעלם מהקשיים העולים מקריאת והבנת חוות הדעת". כן נטענו בתמצית טענות לגופה של מסקנתה של מעריכת המסוכנות וכן כי אין בהיעדר החלטות דומות כדי להעלות או להוריד. בנוסף לכך הודגשה היכרות בית המשפט את נסיבותיו של המשיב ואת התהליך הטיפולי שעבר ושוב התבקשה חקירת המומחית על חוות דעתה.

 

דיון והחלטה

 

7.           קשה לחלוק על כך שחוות דעת מעריכת המסוכנות, המחזיקה 43 עמודים, אינה ערוכה כדין (על-פי סעיף 24 בפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 והטופס הקבוע בתוספת הראשונה של הפקודה), כי מדובר במסמך המודפס באופן שלחלוטין אינו "ידידותי" לקורא (בצפיפות, ללא חלוקה לפסקאות וללא חלוקה לנושאים ואף ללא סדר ברור). כטענת בא-כוח המשיב, מדובר במסמך מסורבל, ארוך, קשה לקריאה שתוכנו קשה מאד להבנה.

 

אכן, אין מחלוקת על כך שבדרך כלל פגם צורני בחוות דעת מומחה או אי התאמה מדויקת להוראות פקודת הראיות ולטופס הקבוע בתוספת, לא יפגמו בעצם חוות דעת המומחה או בקבילותה (ע"פ 2842/10 קלדרון נ' מדינת ישראל (23.1.2012)‏‏, כבוד השופט ס' ג'ובראן, פסקה 18). אולם לא בכך הבעיה והקושי. אלו נעוצים בחוסר היכולת לקרוא את חוות הדעה ובקושי בהבנתה. קשיים אלו אף נעוצים בהיקף הלא סביר, אשר חורג מהיקף סביר ומקובל לגבי חוות דעת מומחים.

 

לא אחת מתח בית המשפט העליון ביקורת לגבי כתבי טענות החורגים בהיקפם מאמת מידה סבירה ומקובלת, תוך הדגשה כי יש צורך בהתאמת היקפם לנושא העניין שנדון (ראו למשל, רע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' Anton Hubner CMBH &CO. KG  (27.3.2011) כבוד הנשיא א' גרוניס, פסקאות 4 ו-8). זאת בעיקר תוך הדגשה כי כתבי טענות שהיקפן חורג מהסביר, יוצרים עומס רב ומיותר על בתי המשפט ומביאים לבזבוז זמן שיפוטי (ראו למשל, את החלטותיו של כבוד השופט צ' זילברטל בעניינים הבאים: רע"א 1671/15 אלמליח נ' עיריית לוד (17.5.2015), פסקה 8; ע"א 6137/12 עזבון המנוח בוקובזה ז"ל נ' בן פורת יוסף יבוא ושיווק בע"מ, (27.1.2013), פסקה 9; רע"א 8869/13 פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (19.1.2014), פסקה 8).

 

אף שאמנם וכאמור, הדברים נאמרו לעניין כתבי טענות בהליך אזרחי, דברים אלו ללא ספק נכונים גם לגבי חוות דעת מומחה – בענייננו, מעריכת מסוכנות – שהיקפה אינו סביר והיא כתובה וערוכה באופן מסורבל מאד. בפועל, כך נראה, מדובר במעין העתקה של תרשומות פנימיות ארוכות, המנוסחות בחוסר בהירות, יוצרות קושי בהבנת הרלוונטיות שלהן להיום, ללא סדר ובלי שניתן להבין את תוכן הדברים או לעקוב אחר ההיגיון הטמון בהם.

 

ברור אפוא, שקריאה רצינית של חוות דעת מעריכת המסוכנות כפי שהוגשה, תצריך הקדשת שעות רבות מאד ויקרות מאד, הרבה הרבה מעבר לסביר. בשל היקפה ואופן ניסוחה הלקוי, אף יש להניח שחקירתה עשויה להימשך ימים רבים. אם כך יהיה, יהיה זה בצדק רב. כך שאף נימוק זה מחייב את תיקון חוות דעתה והגשת מסמך אשר יהיה מנוסח כפי שיש לנסח חוות דעת ממחה, בדומה לאלפי חוות דעת המומחים המוגשות באלפי תיקים שבהם נדרשת חוות דעת מומחה.

 

8.           לפני סיום יוער, כי כפי שטען בא-כוח המשיב בצדק, לא נמצאה רלוונטיות לשאלה אם בעבר ניתנו הנחיות דומות בעניין חוות דעת מעריכי מסוכנות. אף לא ראיתי לנכון לשער השערות בעניין הטעמים האפשריים לכך. עם זאת אוסיף, כי אף שנדרשתי להליכים רבים מהסוג הנדון בעבר, לא זכורה לי חוות דעת מעריך מסוכנות המחזיקה 43 עמודים. מכל מקום, גם בעבר כבר הערתי בעניין היקפן של חוות דעת מעריכי מסוכנות ובעניין אופן ניסוחן הלקוי וזאת אף אלו שהיו קצרות באופן משמעותי מזו הנדונה (ראו למשל, החלטתי מיום 26.1.2023 בפע"מ 62252-01-23). גם נתקלתי בכך שלאחר בקשת משיב לחקור מעריכת מסוכנות, המבקשת חזרה בה מעצם הבקשה וההליך נמחק, כך שבאותו עניין לא נדרשה החלטה בעניין חוות דעתה (פע"מ 16172-05-21).

 

9.           סיכום הדברים הוא אפוא, כי אין שינוי בהחלטה מיום 31.7.2024.

 

 

 

ניתנה היום, ד' באב התשפ"ד, 8 באוגוסט 2024, בהיעדר הצדדים.