En

צור קשר

checked

האם הסכם ממון בר תוקף, על אף שלא צוין כהוראת סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון שבית המשפט נוכח כי בני הזוג (עמ"ש 69758-03-22)

1/12/2022

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 1.3.22, שניתן בתמ"ש 56921-01-21; 71340-11-21; 37310-02-21, על ידי כבוד השופט ב' יזרעאלי במסגרתו ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים כפי שפורטו בפרוטוקול.

 

2. לטענת המערערת, הליך אישור ההסכם לא נעשה כדין: ההסכם לא נחתם על ידי הצדדים ולא אושר בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 (להלן: חוק יחסי ממון), הקובע:

האישור (של הסכם הממון) לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

 

 

3. לטענת המערערת, בתמצית, היא לא הבינה את שהוכתב לפרוטוקול הדיון, לא הוסבר לה את שהוכתב, והיא לא הבינה את השלכות ותוצאות ההסכם. מכאן שלא חתמה על ההסכם מרצון חופשי ולא הבינה עד תום את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו. עוד הרחיבה המערערת וטענה כי ההסכם הרכושי כולל מתן פיצוי למשיב בגין ויתור על זכויות בדירה שאין למערערת ולמשיב כל זכות בה. עוד המשיכה המערערת וטענה כי לו הייתה מבינה את ההסכמות כפי שנוסחו, לא הייתה מסכימה להן.

 

4. לטענת המשיב, בתמצית, ככל שנפל פגם בהליך אישור ההסכם הרי שמדובר בפגם צורני בלבד. לטענתו, אין בפגם צורני זה כדי לפגום בפסק הדין וההסכם הינו בעל תוקף משפטי מחייב. אשר לנסיבות עריכת ההסכם ואישורו, טען המשיב כי נערך דיון ארוך, שפרטיו אמנם לא באו לידי ביטוי בפרוטוקול, אך הוא ארך 3.5 שעות ובמהלכו המערערת הייתה מעורבת אישית במשא-ומתן, והבינה את האמור בהסכם, פרטיו ותוצאותיו. לטענת המשיב, בית המשפט קמא הבהיר לצדדים כי לכל אחד מהם יש סיכונים וסיכויים בהליך, וההסכמה שהושגה גילמה "תנאים שלובים של ויתורים הדדיים". אשר לתוכן ההסכם – טען המשיב, כי מדובר בדירה השייכת למשפחת המערערת וכי גם לו יש זכויות בנכס על אף שהן רשומות על שם אמה של המערערת.

 

דיון

 

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בהסכם בין בני זוג המסדיר את יחסי הממון ביניהם, וכי על ההסכם חלות הוראות חוק יחסי ממון. אין גם מחלוקת כי הפרוטוקול אינו משקף את המשא-ומתן או את הדיון הארוך שהתקיים בין הצדדים עובר להכתבת תנאי ההסכם. עוד אין מחלוקת בין הצדדים, כי הם לא חתמו על ההסכם, וכי לא נכתב בפרוטוקול, לא בשלב הקראת ההסכם ולא במסגרת פסק הדין כי ההסכם הוסבר לצדדים וכי הצדדים הבינו את משמעותו ואת תוצאותיו של ההסכם (בין אם על ידי בית המשפט ובין אם על ידי עורכי הדין).

 

6. הנה כי כן, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם ההסכם בר תוקף, על אף שלא צוין כהוראת סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון שבית המשפט נוכח כי בני הזוג "עשו את ההסכם... בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו".

 

7. בשאלה זו דעתנו כדעת המערערת. מכאן שאנו סבורים כי דין הערעור להתקבל.

 

8. כאמור לעיל, בסעיף 2 לחוק יחסי ממון נקבע כדלקמן:

(א)  הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.

(ב)  האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

(ג)   בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.

 

9. מקדמת דנא נקבע (ראו בע"א 4/80‏ מונק‏‎ ‎נ' אוסקר, פ''ד לו(3) 421 (1982)), כי על פי קביעת המחוקק "הליכי האישור לפי סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג לא נועדו לבירור פלוגתאות בין בעלי הדין, אלא פשוטם כמשמעם, ליתן תוקף להסכם, ששני בני הזוג הביאו לפני בית המשפט" ובהמשך, בסעיף 11 לפסק הדין, נקבע: "בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל ואישה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם (ההדגשה אינה במקור). על בית המשפט להיווכח בעת מתן האישור, המתבקש ממנו, כי הצדדים עושים את ההסכם מרצון ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו" ועוד נקבע שם על ידי כבוד השופט שמגר: "האישור המתחייב על-פי חוק מגמתו להבטיח את קיומה של גמירת דעת מצד שני בני הזוג. בשל הבעיות הרבות, וביניהן תופעות בלתי רצויות המתלוות לעתים לדרך כריתתו של חוזה בין בני-זוג, ביקש המחוקק להבטיח, כי התוקף להסכם יינתן רק על יסוד הסכמה, המובעת בו במעמד ובבהירות הראויה, ולמטרה זו הפקיד את בית המשפט או את בית הדין הדתי, לפי העניין, על מתן האישור".

 

10. עם השנים חזרו בתי המשפט על הלכה זו, ראו לדוגמה פסק דינו של כבוד השופט שנלר בע"מ (מחוזי ת"א) 1242/04‏ פלוני נ' פלונית (23.5.2005), שקבע כי תנאי לתקפותו של הסכם הממון הוא שהתקיים הליך שבמסגרתו: על בית המשפט להסביר לצדדים את תוכנו של ההסכם; על בית המשפט לברר את יסוד הרצון החופשי; על בית המשפט להשתכנע כי אכן הצדדים הבינו את תוכנו של ההסכם, במובן "'הבינו בדיוק במה מדובר'. משמעות הבנה זאת, לא רק משמעות הכתוב אלא התוצאות מכך. נמדובר על מטלות המחייבות את בית המשפט, בבואו לאשר הסכם ממון, בפעולות אלו או אחרות... מאליו יובן, כי אם בית משפט אישר הסכם ממון שלא בדרך האמורה, אזי נפל פגם בהליך. הרוצה לתקוף פגם בהליך השיפוטי, חייב להגיש ערעור על ההליך השיפוטי. (ההדגשה אינה במקור) אין הוא רשאי לתקוף את ההליך השיפוטי לכשעצמו, במסגרת תקיפת הפן ההסכמי". פסק דין זה אושר בבית המשפט העליון  - בבע"מ 6013/05 פלוני נ' פלונית (31.10.2005).

 

11. וכך גם בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת יצחקי (ע"א 1629/11 יצחקי נ' וכטר (לא פורסם, 4.11.2012)) נקבע כי "אכן, ללא אישור של ערכאה מוסמכת לא ניתן להכיר בתוקפו המחייב של הסכם ממון, משום שאין בידינו ערובה מספקת לכך שהוא נכרת מתוך גמירות דעת מלאה" (ראו פסק דינה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז).

 

12. בענייננו, גם אם נערך דיון ארוך בבית משפט קמא, אין הדבר משתקף בפרוטוקול בית המשפט. כמו כן אין בפרוטוקול או בפסק הדין כל ביטוי כזה או אחר לפיו בית המשפט ביצע את הבדיקות הנדרשות לפי סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון על מנת לוודא כי ההסכם נעשה מתוך רצון חופשי וכי הצדדים לו הבינו את משמעותו ותוצאותיו. לשיטתנו, מדובר בפגם מהותי שאינו ניתן לתיקון, גם לא  על ידי הבאת ראיות חיצוניות באשר להתנהלות באולם בית המשפט. מלים אחרות, בפסק דין המאשר הסכם ממון בלא שנרשם בו או בפרוטוקול כי בית המשפט בחן ונוכח כנדרש בסעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון "שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו" נפל  פגם משפטי מהותי, המצדיק את ביטולו על ידי ערכאת הערעור.

 

13. אכן, במקרים בהם נהגו הצדדים לפי ההסכם משך תקופה ארוכה, על אף שלא אושר כדין, או כאשר הייתה להסכם השפעה על צדדים שלישיים – הוכר התוקף המחייב של הסכמות הצדדים, על אף הפגם באי אישורו כדין על ידי בית המשפט (ראו למשל בר"ע (מחוזי י-ם) 221/04 ח.ג נ' נ.כ.ג (לא פורסם, 29.10.2004); בר"ע (מחוזי חי') 1937/07 פרנסיס (ברוך) נ' ברוך (לא פורסם, 20.9.2007)). ואולם, שאלה זו אינה מתעוררת בענייננו, בו אנו מתמקדים בשאלה האם נפל פגם משפטי בפסק הדין שאישר את הסכם הממון. בהקשר זה נוסיף ונציין כי כבר לאחר מספר שבועות פנתה המערערת לבית משפט קמא לביטול ההסכם (29.3.22) והערעור הוגש כבר ביום 31.3.2022, ואין טענה להסתמכות של צדדים שלישיים.

 

14. התוצאה היא כי הערעור מתקבל ופסק דינו של בית משפט קמא מבוטל. משכך יוחזר הדיון לבית משפט קמא אשר ימשיך לדון בתובענות שבין הצדדים, לגופן.

 

15. כמובן, שאין באמור לעיל כדי להביע דעה לגופן של המחלוקות בין הצדדים.

 

16. המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך של 10,000 ₪.

 

 הערובה שהפקידה המערערת תושב לה באמצעות באת-כוחה.

 

פסה"ד מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

 

 

ניתן היום, ז' כסלו תשפ"ג, 01 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.

    

 

 הסכם ממון ללא עורך דין

הסכם ממון להורדה

הסכם ממון דוגמא

הסכם ממון בין ידועים בציבור

הסכם ממון מחיר

מה זה הסכם ממון

אישור הסכם ממון

בקשה לאישור הסכם ממון

בפני  כבוד השופטת, סגנית הנשיאה ו. פלאוט

כבוד השופט א. סתיו

כבוד השופטת צ. גרדשטיין פפקין

 

 

 

מערערת

 

ג.ס

 

נגד

 

משיב  ז.ס

 

 

 

פסק דין

 

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד