השופטת גלית מרגלית ביטון: החלטה בבקשה למתן צו מניעה זמני חלוקת מקרקעין (תמ"ש 44516-10-24)

 

 

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני.

 

א.     תמצית עובדתית

 

1.      המבקש הגיש תביעה שסעדיה הנם חלוקת מקרקעין בהתבסס על קיומו של הסכם חלוקת עיזבון משנת 2004.

 

2.      הצדדים להליך שבפניי הנם אחים. עפ"י הנטען הצדדים הנם יורשים של הוריהם המנוחים ז"ל ובמסגרת צווי ירושה קיבלו הם בין היתר את החלקות נשוא ההליך והם: חלקה ** בגוש *****. חלקה ** בגוש ***** וחלקה ** בגוש *****. (להלן – המקרקעין ).

 

3.      יורשי המנוחים ז"ל, ששת ילדיהם, ירשו את הוריהם בחלקים שווים (1/6 לכל אחד). במסגרת הסכמות ביצעו חלק מהאחים העברה או מכירה של חלקים מהעיזבון ומשכך זכויותיהם של הצדדים נקבעו באופן הבא: המבקש נותר עם 1/6. הנתבע 1 קיבל 5/12 והנתבע 2 קיבל 1/4.

 

4.      על פי הנטען כל אחד מהאחים הקים בית על קרקע המיועדת לבניה וזכה למגרש נוסף צמוד למגרש עליו בנה הוא את ביתו בשטח של 1,200 מ"ר, למעט המבקש.

 

5.      ביום 1/4/24 נחתם הסכם חלוקת עיזבון בין האחים (להלן – הסכם חלוקת העיזבון הראשון). עיון בהסכם זה, מלמד כי הצדדים הסכימו כי למבקש זכות עתידית למגרש בן 400 מ"ר כאשר הקרקע תעבור שינוי ייעוד. (לא צוין בהסכם זהות הקרקע מבין המקרקעין נשוא ההליך). בדיון שהתקיים בפניי ביום 5/12/24 התברר כי ישנו הסכם חלוקת עיזבון נוסף משנת 2016 (להלן – הסכם חלוקת העיזבון השני) שהוגש לרשויות ביום 19/4/16 ונרשם בלשכת רישום המקרקעין.

 

6.      עפ"י הסכם חלוקת העיזבון השני, מתוך חלקה ** (שלימים עברה הליך פרצלציה) וכיום הנה חלקה **, מגיעים למבקש 1,237 מ"ר ובפועל בבעלות המבקש רק כחצי דונם.

 

7.      תחילה הוגש כתב התביעה לבית המשפט המחוזי. כתב התביעה הוגש גם כנגד הוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור (להלן – הותמ"ל) כתב התביעה כלל סעדים של צו עשה ביחס לותמ"ל, אולם עם מחיקת נתבעת זו בהסכמה ביום 12/11/24 נמחקו הסעדים ביחס אליה.

 

8.      לאור העובדה כי עסקינן בבני משפחה, הסמכות העניינית לדון בעניינם נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ומשכך הליך זה הועבר להמשך טיפולי.

 

9.      ביום 5/12/24 התקיים דיון בבקשה לצו מניעה זמני בנוכחות הצדדים וב"כ. ניסיון להביא הצדדים להסכמה לא צלח ומשכך נדרשת הכרעה בבקשה.

 

ב.      עיקר טענות הצדדים

ב1. תמצית טענות המבקש

 

10.   המבקש עותר למתן צו מניעה/שמירת מצב קיים ואיסור דיספוזיציה במקרקעין וזאת עד לברור חלוקת המקרקעין הפנימית בין האחים מכוח הסכמי חלוקת העיזבון הראשון והשני, עליהם אין מחלוקת.

 

11.   קיומו של הסכם חלוקת העיזבון השני, נלמד לראשונה רק בתגובת המשיבים. הסכם זה מחזק את טענת המבקש לפיה גם על פי הסכם חלוקת העיזבון הראשון וגם על פי הסכם חלוקת העיזבון השני, יש צורך לברר מדוע נרשמו לטובת המבקש שטח מקרקעין נמוך מהסכמי חלוקת העיזבון לרבות כיצד יחולקו המגרשים עפ"י טבלאות האיזון של הותמ"ל ועד לברור טענותיו מבוקש כי תיתנן החלטה על שמירת מצב קיים. המחלוקת היא רק על אופן החלוקה בין האחים ולא על טבלאות האיזון.

 

12.   לעניין טענת השיהוי שהעלו הנתבעים, סבור המבקש כי מאחר והסכם חלוקת העיזבון הראשון, קבע כי יוקנו למבקש 400 מ"ר נוספים לאחר שהחלקה תעבור שינוי ייעוד. חלקה ** עברה שינוי ייעוד רק בשנת 2018, טבלאות האיזון אושרו רק בשנת 2021 או 2022 ורק אז נולדה עילת התביעה.

 

13.   מעבר לכך עסקינן במקרקעין מוסדרים לגביהם אין התיישנות.

 

14.   המבקש הוסיף וטען כי סיכויי תביעתו גבוהים ובמאזן הנוחות הנזק שייגרם לו באם לא יינתן צו מניעה עולה לאין שיעור על נזקם של המשיבים באם יינתן צו מניעה המשמר מצב קיים עד לברור ההליך.

 

ב12 תמצית טענות המשיבים

 

15.   המשיבים עותרים לדחיית הבקשה.

 

16.   לטענת המשיבים צו מניעה ואיסור דיספוזיציה ניתן לבקש רק בשאלת בעלות ועילת התביעה של המבקש הנה חזקה ושימוש.

 

17.   מרבית טענות המבקש נוגעות לותמ"ל ולא למשיבים. אין למבקש עילת תביעה כנגד המשיבים וזה תנאי בסיסי בקבלת סעד זמני. הסכם חלוקת העיזבון השני נרשם בלשכת רישום המקרקעין.

 

18.   המבקש נותן פרשנות שגויה להסכם חלוקת העיזבון הראשון. לשיטת הנתבעים המבקש יקבל חלק מחלקה ** וזה כרוך במספר הסכמות והבנות שהצדדים גיבשו ביניהם והסכמות אלה לא יצאו לפועל.

 

19.   הסכם חלוקת העיזבון השני מבטל את הסכם חלוקת העיזבון הראשון, משבוצע רישום במקרקעין הרישום מהווה ראיה חותכת לתוכנו.

 

20.   המשיבים טוענים לשיהוי ניכר. לטענתם משנת 2004 עת נחתם הסכם חלוקת העיזבון הראשון, חלפו 20 שנים והואיל ולמבקש טענות חוזיות וזכויות אובליגטוריות חלפה לה תקופה של 7 שנים ומשכך דין ההליך להימחק.

 

 

ג.      דיון והכרעה

 

התנאים למתן סעד זמני

 

 

21.   הסעד הזמני נועד להקפיא את מצב זכויותיהם המשפטיות של הצדדים המתדיינים עד למתן פסק דין שיכריע בסכסוך שביניהם (ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה ואח' פ"ד מט(1) 177, 196 (השופט א' גולדברג)).

 

22.   עפ"י הוראת תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן – התקסד"א)  מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין .

 

23.   השיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני, מנויים בתקנה 95 לתקסד"א והם: קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תביעה; מאזן הנוחות – קרי, הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר; ושיקולי יושר  

 

 

24.   בין מאזן הנוחות לבין עוצמתה הלכאורית של עילת התביעה קיימת "מקבילית כוחות". ככל שמתקיימות ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, כך יידרש המבקש פחות להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, ולהיפך  (רע"א 8019/15 אינדיג נ' חברת טקסס אחזקות בע"מ (פורסם בנבו, 24/12/2015); רע"א 9308/08 אלול נ' רביב (פורסם בנבו, 21/4/2009), להלן: "אלול נ' רביב").

 

25. להלן אבחן את הרכיבים שלעיל במקרה שלפניי.

 

א.     קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תביעה

 

26.   הנני מתרשמת כי עפ"י הנטען, כתב התביעה והראיות שהוצגו בפניי מקימות למבקש עילת תביעה.

 

27.   עפ"י שני הסכמי חלוקת העיזבון הראשון והשני, חולקו המגרשים בין הצדדים אולם בפועל לא ברור הכיצד לבסוף לא נרשמו לטובת המבקש הקצאת שטחי המגרשים עפ"י הסכם חלוקת העיזבון השני. בין אם עסקינן בטעות של הרשות או טעות של מי מבעלי הדין, עסקינן בהליך אותו יש לברר והוא כשלעצמו מקים למבקש עילת תביעה כנגד המשיבים.

 

28.   אינני מקבלת את עמדת המשיבים לפיה רק במחלוקת על בעלות במקרקעין יש לקבל סעד זמני של צו מניעה. צו מניעה  נועד לשמר מצב קיים בכל עת שבית משפט מתרשם כי בהיעדר סעד כזה, עלול להיגרם נזק למבקש, נזק העולה על הנזק שייגרם למשיבים, באם ייתנן הצו הזמני. סעד זמני זה אינו מוגבל לנושא מסוים.

 

ב.      מאזן הנוחות – קרי, הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר

 

29.   לאחר עיון בכתב התביעה, ובטיעוני הצדדים, הנני סבורה כי בהיעדר צו מניעה זמני , הבא לשמר מצב קיים על לברור ההליך, ואיסור דיספוזיציה במקרקעין, הנזק שייגרם למבקש הנו נזק רב והוא עולה עשרות מונים, על הנזק שייגרם למשיבים באם לזמן קצוב לא ייעשה שינוי במצב הקיים עד לברור ההליך.

 

30.   הרי באם המשיבים יימכרו את המקרקעין או יעשו בהם דיספוזיציה, טרם הוסדר עניין החלוקה בין האחים לרבות הרישום, אשר נוגדים את הסכמי חלוקת העיזבון הראשון והשני, אשר אינם במחלוקת, הנזק שייגרם למבקש במצב דברים זה עולה על הנזק שייגרם למשיבים בשמירת המצב הקיים.

 

31.   כמו כן הנני סבורה כי במארג הראיות לכאורה קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין, שכן בהיעדר צו מניעה זמני, אם המקרקעין נשוא ההליך יימכרו לצד ג' הרי שלא ניתן יהיה לאכוף את פסק הדין לכשיינתן.

 

ג.      שיקולי יושר:

 

32. במתן סעד זמני, סוגו, היקפו ותנאיו, על בית המשפט לשקול, בין היתר, אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

 

33. בדונו בסעד זמני מכהן בית המשפט כבית משפט של יושר. כאשר המבקש בא לבית המשפט שלא בניקיון כפיים ושלא בתום לב, אין פותחים לפניו את שערי בית המשפט (רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות נ' מסגרית האחים אבו, פ"ד נה(2) 307; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015) 865).

 

34. תום הלב בהקשר זה אינו תום לבו הסובייקטיבי של המבקש או של בא כוחו, אלא שורת תום הלב במובנה האובייקטיבי, שהפרתה אינה נמדדת במעשה זדוני, אלא עלולה להתבטא גם ב"עצימת עיניים" ואף במחדל רשלני (רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם, פ"ד נה(4) 433).

 

35. מחובת תום הלב נגזרת חובתו של בעל דין העותר למתן סעד זמני להביא בפני בית המשפט את כלל העובדות העשויות להיות רלבנטיות לצורך הכרעה בבקשה. חובה זו מוגברת כאשר הבקשה נדונה במעמד צד אחד. במקרה של ספק, על המבקש להשאיר את שאלת הרלבנטיות להחלטת בית המשפט ולא לעשות דין לעצמו, מתוך ראיית האינטרס הצר שלו, בשאלה מה לגלות לבית המשפט במסגרת הבקשה (רע"א 5826/11 טל נ' חברת החשמל (פורסם בנבו, 17.8.2011)).

 

36. במקרה שלפניי סבורה אני כי שיקולי היושר עומדים אף הם למבקש. בית המשפט מתרשם כי הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש במי מהמשיבים.

 

37. ניכר כי המשיבים אשר ערים לקשיים שמעלה המבקש, אינם סבורים כי יש רקע לשמר מצב קיים עד לברורו העיקרי. מבחינתם גם אם נעשתה טעות ויש לבררה הם אינם צד לכך ואין הם חייבים בשמירה על המצב הקיים. הגם שלא ייגרם להם נזק במידה העולה על הנדרש באם יינתן הצו.

 

38. זאת ועוד, הנני רואה לנכון לדחות את טענת השיהוי. ראשית עסקינן בתביעה לחלוקה במקרקעין ולא בהתחייבות חוזית בלבד. שנית לטענת המשיבים עצמם הסכם חלוקת העיזבון השני מחליף את הסכם חלוקת העיזבון הראשון. הסכם זה נרשם בלשכת רישום המקרקעין ומשכך עסקינן במקרקעין מוסדרים. סעיף 159 (ב) לחוק המקרקעין תשכ"ט 1969 (להלן – חוק המקרקעין) קובע כי "חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים, אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק זה"

 

39. מעבר לכך עפ"י ס' 6 לחוק ההתיישנות תשי"ח – 1958 (להלן - חוק ההתיישנות) תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה העילה. סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות בתביעות במקרקעין 15 שנים ובמקרקעין שנרשמו בספרי האחוזה 25 שנים.

 

40. גם אם תידחה טענתו של המבקש כי עילת התביעה נולדה בשנת 2021 או 2022 עת אישר ופרסם הותמ"ל את טבלאות האיזון, אלא נלך לשנת 2016 הרי שטרם חלפה לה תקופת ההתיישנות.

 

41. אשר על כן, מצאתי כי לכאורה התקיימו הנסיבות המפורטות בתקנות 94, 95 ו - 109 לתקסד"א, המצדיקות להיעתר לבקשה.

 

42. לפיכך ניתן בזה צו המורה למשיבים להימנע, בעצמם או באמצעות מי מטעמם, מלבצע כל שינוי במצב הזכויות במקרקעין כהגדרתם בסעיף 2 לעיל, כרשום במרשם המקרקעין המתנהל בלשכת רישום מקרקעין בנצרת, לרבות הוצאת מקרקעין אלו מחזקתן, מכירתם או שעבודם.

 

43. מובהר, כי צו זה משמר את המצב הקיים במועד בו הוא ניתן ואין בו כדי לשנות את מצב הדברים או מצב הזכויות. כן אין בו כדי למנוע המשך שימוש במקרקעין כפי שנעשה במועד בו ניתן הצו.

 

44. בהתאם לתקנה 96 לתקסד"א, לא יינתן הצו אלא לאחר המצאתן של הבטוחות שנקבעו בצו זה, לפיצוי כל נזק שייגרם על ידי מתן הצו, וזאת בתוך 14 יום מהיום, כדלקמן:

 

א.               התחייבות עצמית, בהתאם לתקנה 96(ב) לתקסד"א.

ב.               ערבות בנקאית אוטונומית בלתי מוגבלת בזמן בסך של 10,000 ₪ או הפקדת סכום  זה בקופת בית המשפט, אשר תשמש/ישמש כעירבון בהתאם לתקנה 96(ג) לתקסד"א.

ג.                ערבות צד ג' של אזרח ותושב ישראל ללא הגבלת סכום, לפיצוי כל נזק שייגרם על     ידי מתן הצו, אם התביעה תידחה, אם יפקע הצו, אם יצומצם היקפו או מכל סיבה אחרת. לערבות צד ג' יצורף צילום ת.ז. של הערב ותלוש משכורת עדכני.

 

45.   עפ"י סעיפים 68(ה) ו - 70(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, אין לפרסם צו זה וכל דבר הקשור בו או בבקשה.

 

46.   הפקדת הערבויות הנן תנאי להנפקת הצו. הצו יירשם בפנקסי המקרקעין לשם שמירת המצב הקיים.

 

47.   לאור תוצאות החלטתי זו הנני מחייבת את המשיבים יחד ולחוד בהוצ' לטובת המבקש בשיעור של 3,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

 

 

 

 

 

החלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים

ניתנה היום, ה' כסלו תשפ"ה, 06 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.