En

צור קשר

checked

השופטת רונית גורביץ: סנקציית הפחתת מזונות עקב אי שיתוף פעולה מטעם האם ניכור הורי ומניעת קשר

21/06/2021

       על הפרק הליך לקידום הקשר בין האב לבתו הקטינה שמתפרס על פני שלוש שנים.

ניתן דגש חזק להליך טיפולי תוך בניית אמון באמצעות מרכז קשר וטיפולים שונים ועד למינוי מומחה לבדיקת מסוגלות הורית וליווי שלו "בגישור טיפולי" בין האב לקטינה בפגישות אחת לשבוע לשעה שנמשכו במשך 8 חודשים, כדי להביא לחיבור רגשי ביניהם, אך עד כה לא הצליח להביא לכל התקדמות.

2.    האב ברוב ייאושו מבקש כי יינקטו כנגד האם סנקציות משמעותיות לרבות שלילת מזונות והוצאת הקטינה למרכז חירום.

ואלו עיקרי השתלשלות העניינים -

3.    הצדדים הורים לקטינה ל.ב.א ילידת 24.2.12 בת 9 כיום.

4.    האב הגיש תביעה לקביעת זמני שהות עוד ב- 7/18.

5.    במועד הגשת התביעה זמני השהות התקיימו במרכז קשר. האב ביקש להוציאם מחוץ למרכז הקשר, שיכללו לינה בביתו ואף יאפשרו לאימו לפגוש את נכדתה.

6.    בתיק הוגשו מספר רב של תסקירים.

7.    נכון לתסקיר מיום 1.1.19 התקיימו 23 מפגשים במרכז קשר מאז 22.4.18.

8.    צוין כי עדיין מערכת היחסים בין הצדדים מאוד טעונה. האם מאשימה את האב בהתנהגויות לא מותאמות כלפיה, שהיו בעבר, ובהתנהגות מזניחה, חריגה ופוגענית כלפיי הקטינה. גם


כיום, קיים חוסר אמון של האם באב. לעומת זאת, האב מאשים את האם שמעלילה עליו תלונות שווא, בגין כל דבר אפשרי, ומנסה לחבל בקשר שלו עם בתם הקטינה.

9.    כבר אז זוהו גורמי סיכון העלולים להשפיע על הקטינה : האשמות הדדיות של ההורים ומאבק על תפקודם למול ביתם )כגון טענות על חוסר הגעה למרכז קשר, חיבוקים חזקים של האב ולא נעימים ואמירות של הסתה). דיווחים מהעבר של האם על אלימות כלפי הקטינה, על פגיעות מיניות, על הזנחה בזמן מפגש, על נהיגה במהירות מופרזת ועל חוסר מסוגלות הורית.

10.  חרף האמור, דווח כי לקטינה טוב ונוח במפגשים בחברת האב.

11.  לגבי האב, נרשם כי אם בעבר התקשה להתמיד ולהגיע להדרכה הורית ולמרכז קשר, הרי שכיום הוא מעוניין לעשות ככל שיידרש בכדי שהמפגשים עם בתו יתקיימו מחוץ למרכז קשר. מצוין כי האב עבר תהליך של למידה וחל שינוי ושיפור ביכולתו לבלות עם בתו.

12.  בתסקיר צוין כי התהליך במרכז קשר מוצה. מומלץ להתחיל מתווה מדורג של יציאה ממרכז קשר, בליווי תהליך טיפולי והדרכה הורית, לשני ההורים. המלצותיה הן כי המשמורת תישאר בידי האם ויחל תהליך טיפולי לקטינה, במרכז "ילדים הורים" במגדל העמק.

13.  המתווה שהוצע להמשיך במפגשים במרכז קשר, כחודש נוסף. לאחר תום החודש, במשך שבועיים, לאסוף את הקטינה ממרכז קשר ולצאת עמה למשך שעה וחצי מהמרכז, ולהחזירה למרכז. בתום השבועיים הללו, במשך שבועיים נוספים לאסוף את הקטינה ממרכז קשר ולצאת עמה למשך שעתיים ולהחזירה למרכז. לאחר חודשיים, האב יאסוף את הקטינה ממרכז קשר, פעמיים בשבוע, בימי ראשון ושלישי, מהשעה 16:00, ויחזירה עד השעה 19:00. בתום תקופה של שלושה חודשים, תיערך הערכת מצב ביחס להתנהלות ההסדרים, מצבה של הקטינה ותינתן המלצה להמשך המתווה.

14.  בהחלטתי מיום 13.2.19 ציינתי כי : "הן מהתסקיר והן מחקירת העו״ס עולה כי העו״ס מודעת להתנהלות הבעייתית של האב, אשר אפיינה אותו בעבר. כיום, לדבריה, האב עבר שינוי חיובי, ויעשה הכל בכדי לקיים קשר נורמטיבי עם ביתו, תחילה בדרישתו להוציא את המפגשים ממרכז קשר.

מה גם שאת המלצותיה, ביססה העו"ס על דו"ח חיובי, יש לציין, שהתקבל ממרכז קשר, לפיו ישנו קשר טוב בין האב לקטינה, והתנהלות תקינה.

אכן, לא ניתן להתעלם מהעבר, ובייחוד כאשר בקטינים עסקינן, אך יחד עם זאת, שעה שהאב היטיב את דרכיו, ועפ״י ממצאי התסקיר, כיום הוא מתנהל טוב יותר במפגשים עם בתו, יש לאפשר לו לעלות על דרך המלך, ובהדרגה, לקיים מפגשים סדירים עם בתו, מחוץ למרכז קשר.

כך גם יש להביא בחשבון כי מרכז קשר הינו צומת זמנית. מגיעים לשם בכדי לעבור תהליך, והמטרה היא בסיום התהליך לצאת ממנו. (עמ׳ 5, שורות 25-26).

התרשמותי היא, כי העו״ס בחנה בקפידה את המצב, הסתמכה על דו״ח העו״ס ממרכז קשר, ומכאן, המליצה על מתווה הדרגתי.

סבורני כי לאור השיפור שנעשה בהתנהלות ובהתנהגות האב, יש לאפשר לו , בהדרגה לקיים הסדרי ראיה עם הקטינה מחוץ למרכז קשר, עפ״י המתווה אשר הומלץ על ידי העו״ס, בתסקיר".

15.  בהחלטתי אימצתי את המלצות התסקיר והוריתי כי על הצדדים להתחיל טיפול, במרכז "ילדים הורים" במגדל העמק.

בנוסף הוריתי על קבלת תסקיר משלים עד ליום 20/05/19, בו ידווח כיצד מתנהל המערך ויינתנו המלצות להמשך הקשר בין האב לקטינה לרבות הצורך באבחון של האב ככל שימצא כן בהליך הטיפולי.

16.  לאורך ההליך היו מהמורות שדווחו על ידי האב. כמו למשל, בדיווח מיום 25.2.19 סיפר כי בעת הבאת הקטינה לבית קפה כדי לחגוג יום הולדתה, היו אמירות מצד האם שעולות כדי הסתה שגרמו לקטינה להיות מתוחה ולא לשתף פעולה.

17.  בתסקיר מיום 21.1.20 דווח כי החל מ- 8/19 התקיימו 15 מפגשים של האב והקטינה אצל המטפלת הדיאדית. המטפלת תיארה את המפגשים כמוצלחים. במפגשים הקטינה מרגישה בנוח, אקטיבית ויוזמת. הם שחקו ביחד ועשו פעילויות משותפות.

נרשם כי המטפלת חשה שישנם מסרים שהקטינה מגיעה עימם מהבית כגון "אל תפחדי מאבא", "לא אתחבק עם אבא ידיו מלוכלכות", "רק אמא תכין לי עוגה ליום הולדת".

במקביל התקיימו מפגשים פעם בשבוע במרכז קשר שדווחו כטובים.

18.  ביום 21.1.20 התקיים דיון במעמד הצדדים במהלכו העלתה האם טענות לגבי התנהגות האב בעבר עם הקטינה, כהצדקה לקביעת מתווה הדרגתי שיבטיח מוגנות הקטינה וביצוע אבחון אישיותי לאב כדי להסיר את חששותיה.

19. בהחלטתי בתום הדיון ציינתי כי לאור ההתקדמות שחלה והצלחת המפגשים מחוץ למרכז קשר בליווי תומכת, הרי שמחודש פברואר יתקיימו המפגשים מחוץ למרכז קשר אחת לשבוע ללא פיקוח, כאשר האב יאסוף את הקטינה ממרכז קשר וישיב אותה למרכז קשר. דיווח יינתן על ידי העו״ס בסוף החודש והמלצות לגבי המפגשים בהמשך הדרך.

בנוסף, הוריתי כי הקטינה תחגוג את יום הולדתה בתאריך 23.02.20 בין השעות 17:00-20:00 ב*****************, בית הסבתא כאשר העו״ס לסדרי דין תהיה נוכחת במהלך האירוע.

20.  ביום 18.2.20 הוגשה בפני בקשה דחופה שהגיש האב להוצאת ל.ב.א ממשמורת אימה ומינוי אפוס׳ לדין וזאת עקב הסתות האם כנגדו והפסקת הטיפול על ידי המטפלת הרגשית מאחר והאם איימה עליה כי תגיש תביעה נזיקית כנגדה.

21.  יצוין כי הבקשה הוגשה טרם יום הולדתה של הקטינה, ובדיון מיום 21.1.20 כאמור הוריתי כי הקטינה תחגוג את יום הולדתה עם אביה בבית הסבתא כאשר העו״ס לסדרי דין תהיה נוכחת.

22.  בהמשך הוגשה בקשה נוספת לקביעת מועד דיון, בה סופר כי הקטינה לא הגיעה לחגיגת יום ההולדת, כל ניסיונות האב והעו״ס של מרכז קשר לשכנע אותה להצטרף לאב עלו בתוהו.

23.  המלצות העו״ס לאחר היעדרות הקטינה מיום ההולדת בחיק משפחת האב הינן עריכת אבחון מסוגלות הורית לשני ההורים כדי שיורידו חרדות ויאפשרו התנהלות אחרת מיטיבה יותר בקשר כל הורה עם הקטינה ובחינה מעמיקה של טענות הצדדים.

המשך מרכז קשר עם יציאה.

אין המלצה להעברת משמורת ומינוי אפוט׳ לדין.

חזרה לטיפול דיאדי תוך מניעה מהאם לחבל בקשר הטיפולי או לאיים על המטפלת.

24.  בהחלטתי מיום 7.3.20 ציינתי כי מעבר לכאב הלב ולמפח הנפש העצום שנגרם לאב ולמשפחתו מהיעדרותה של הקטינה מחגיגת יום ההולדת שנערכה במיוחד עבורה, אני סבורה כי המפסידה האמיתית היא הקטינה שנחסך ממנה כל כך הרבה אהבה ומעטפת של חמימות ממשפחת אביה, וחבל שכך.

25.  עוד ציינתי כי "האירוע של יום ההולדת לא עומד בפני עצמו. לכך חברו עוד מספר אירועים כפי שעולה בדיווח העו״ס מיום 5.2.30 - הפסקת טיפול של עו״ס מטפלת דיאדית בשל איומי האם כי תתבע את המטפלת, שיחות של עו״ס עם הקטינה כשהיא מדקלמת באי נוחות, תוך השפלת מבט ומבוכה, שאביה סגר עליה את הדלת של הרכב ועשה לה כוויה ברגל, ולכן לא רוצה ללכת איתו או אליו ליום הולדת, תלונות האם למשרד הרווחה על כל ההתנהלות של העו״ס והמלצותיה, וטענת הקטינה כי אינה מוכנה להגיע למפגשים במרכז קשר, לאחר שהתברר לאם כי במפגש קודם הקטינה ואביה יצאו ממרכז הקשר ללא פיקוח וללא ידיעתה.

עוד מציינת האם גם בפני העו״ס וגם בתשובותיה לבית משפט, כי אינה מוכנה שהקטינה תהיה ללא שמירה והשגחה שהיא עם אביה".

26.  הדגשתי כי עמדתה של האם עומדת כאמור בניגוד למתווה המדורג של יציאה ממרכז קשר, שאושר בהחלטתי מיום 21.1.20 לפיו החל מחודש פברואר המפגשים יתקיימו מחוץ למרכז קשר ללא פיקוח, כאשר לפי הנחיות העו״ס האב אוסף את הקטינה פעמיים בשבוע ממרכז קשר ומחזירה לשם, ובתום תקופה של 3 חודשים תעשה הערכה לגבי התנהלות ההסדרים ומצבה של הקטינה ותינתן המלצה להמשך המתווה. הכול כמפורט בתסקיר מיום 1.1.20.

27.  כך גם כל עוד האם שבויה בהתנהגות האב בעבר ולא חדלה להזכיר זאת, ואינה מוכנה לקבל את השינוי שעבר, מסריה כי האב אלים ומסוכן וכי לא ניתן לסמוך עליו עוברים לקטינה שמפתחת חרדה ומרגישה חוסר ביטחון עם אביה, ובעצם פוגעת והורסת את כל כברת הדרך הארוכה שעברו השניים בשיקום הקשר ביניהם ובניית האימון מחדש.

28.  חרף האמור, ציינתי כי עודני דוגלת בגישה הטיפולית בכל הקשור למשפחה זאת, שמנמיכה להבות ואמורה לבנות מערכת יחסים על בסיס אימון, כהזדמנות אחרונה, לפני שאדרש להליכי אכיפה משמעותיים יותר שיקדמו קשר נורמטיבי בין האב לקטינה. כולי תקוה שהאם בסופו של דבר תשתף פעולה ותפנים כי טובת הקטינה מחייבת קשר רצוף ומשמעותי עם שני ההורים, והקשר בין האב לקטינה לא יוותר לנצח במרכז קשר או תחת השגחה.

29. אשר על כן, הוריתי באותה החלטה כהמלצת העו״ס על מינוי מומחה ד״ר דוד יגיל שיסייע לחידוש הקשר ויבצע אבחון מסוגלות הורית בכדי לבחון את הקווים האישיותיים, התפקוד והאינטראקציות עם הקטינה.

ועד לקבלת תוצאות האבחון, ימשיכו המפגשים להתקיים באמצעות מרכז קשר כנקודת מפגש, כאשר האב והקטינה יצאו מהמרכז לשעה ויחזרו לסיכום המפגש במרכז.

עתירות האב להעברת משמורת ומינוי אפוט׳ לדין לקטינה נדחו.

האב והקטינה הוחזרו לטיפול דיאדי כאשר נאסר על האם לחבל בקשר הטיפולי בכל דרך שהיא.

30.  ביום 6.10.20 הוגשה בקשה על ידי האב לנקיטת סנקציות למניעת ניכור הורי, מינוי אפוטרופוס לדין לקטינה והוצאת הקטינה ממשמורת אימה והעברתה למרכז חירום. בתמצית צוין כי מזה כחודש וחצי ימים במפגשים עם הקטינה במרכז קשר היא אומרת "אני לא רוצה להיות פה", "אני לא רוצה את אבא שלי", "תתקשרי לאימא שתבוא לקחת אותי" ובשני המפגשים האחרונים סירבה להיכנס.

31.  ביום 12.10.20 הוגשה חוות דעת המומחה ד״ר דוד יגיל.

בפרק "דיון והמלצות" צוין :

לגבי מסוגלותו ההורית של האב, כי לא קיימת בעייתיות נפשית שמצדיקה את ניתוק הקשר בין הקטינה לבינו וכי יש לו יכולת להעניק לה ביטויים של חמימות, אהבה, וקבלה חיובית ללא תנאי. לגבי דיווחי האם בנוגע לאירועים שבהם פגע ביודעין או שלא ביודעין בקטינה בהיותה בשעות שהייתה איתו - אינם עדכניים, ומתייחסים לאירועים ספורים מהעבר הרחוק. בדומה לכך לגבי הרשימה בנוגע למועדים רבים בהם לא הגיע לפגישות במרכז קשר. לעומת זאת, נמסר מפקידת הסעד שבשנתיים האחרונות הגיע בקביעות לפגישות. המומחה קובע כי אינו סבור שהאב מסוכן לביתו.

באשר לאם, הגם כישורי הורות טובים, חסרונה העיקרי הוא בכך שאינה נותנת גיבוי ועידוד לשיתוף פעולה בין הקטינה לבין אביה. המשך המצב הקיים בו האם אינה מפעילה את סמכותה ההורית לצורך שת״פ בין הקטינה לבין אביה, והשלמה עם מצב שבו הקטינה מזדהה עם האם שלכאורה נפגעה מאוד מיחסו של האב כלפיה, מעמיד את הקטינה במצב של סיכון לבריאותה הנפשית.

באשר לקטינה, מבדיקת האינטראקציה התרשם שהקטינה משתוקקת לקשר אבהי, אך היא מנועה/חסומה מלפתח קשר מסוג זה עם אביה. בנוסף לכך התרשם שמפגשים ספורים בינה לבין אביה בתיווך טיפולי עשויים לפתח קשר תקין ביניהם ובלבד שהאם תיתן לכך אישור וגיבוי.

32.  המלצות המומחה היו כי המשמורת על הקטינה תישאר בשלב זה בידי האם מתוך ציפייה שהאם תשתף פעולה עם תהליך שיאפשר לקטינה להתחבר חיבור רגשי לאביה כדי כך שבתוך חודשיים יתאפשר לקיים שעות שהייה פעמיים בשבוע של הקטינה עם אביה ללא פקוח כלשהו. במהלך חודשיים אלה יתקיימו תחילה מספר פגישות טיפולי אב וקטינה (עד ארבע פגישות) בהמשך לכך יתקיימו פגישות אחת לשבוע של שתי שעות שהייה של הקטינה עם אביה. בתום חודשיים הקשר בין האב לקטינה יתנהל בשתי פגישות בשבוע של שעתיים כל אחת. במקביל לפגישות אלו יתקיימו פגישות הדרכה להורים, פגישות טיפוליות אב ובת במהלך השנה הראשונה לחידוש הקשר ביניהם.

33.  המומחה סיים כי במקרה של כישלון מהלך זה, יש לראות בכך כשל בתפקוד ההורי מצד האם, ולשקול את הוצאת הקטינה ממשמורת אם.

34.  ביום 26.10.20 ניתנה התייחסות העו״ס לפיה בחודשיים האחרונים הקטינה אינה מסכימה להיכנס למרכז קשר ולקיים מפגשים עם האב. להערכתה ההידרדרות במפגשים עם האב החלה לאחר שהייתה החלטה שמותר לאב לצאת עימה מחוץ למרכז קשר ללא ליווי. עו״ס המליצה לקבל את המלצות המומחה בחוות דעתו.

35.  ביום 29.10.20 התקיים דיון במעמד הצדדים והעו״ס בתומו מצאתי לנכון לאור עמדות הצדדים והעו״ס, ובפרט הצהרת האם כי היא נכונה לשתף פעולה בתהליך של שיקום מערכת היחסים בין האב לקטינה וחידוש הקשר ביניהם, ליתן תוקף של החלטה להמלצות המומחה.

36.  ביום 12.11.20 הוגש דיווח נוסף של המומחה, בו ציין כי הפגישות במרכז קשר אינן טיפוליות ואינן תורמות לשיפר הקשר ביניהם. בנוסף, הבהיר כי הנחת עבודתו היא שעל מנת לשקם את הקשר בין הבת לאביה עליו לבנות קשר של אמון בינו לבין כל אחד מההורים ולבנות מחדש את האימון ביניהם. עוד חידד כי התהליך ינוהל בקצב שמתאים למצבה הנפשי הקטינה ולא כזה שמצופה על ידי אחד הצדדים.

37.  ביום 10.1.21 הוגש דיווח נוסף על ידי המומחה צוין כי התקיימו 11 פגישות טיפוליות שלעיתים הוזמנה האם להשתתף בהן. במרבית הפגישות הקטינה מהססת ולעיתים גם מסרבת להיכנס לפגישה עם אביה, ולאחר שיחה קצרה עם המומחה ועידוד להיכנס מצד האם היא נכנסת לחדר עם אביה. לא נראה שהיא חוששת מנוכחות האם בחדר. עם זאת תהליך הפורקן ושחרור מכעסים ומחששות אמור להיות מתואם לקצב של הילדה בטיפול. אשר על כן ביקש המומחה דחייה של מימוש מפגשים ללא פיקוח למועד בו הקטינה תהא בשלה לכך מבחינה רגשית ולכל המאוחר ליום 1.3.21.

38.  באותו מועד ניתן תוקף של החלטה להמלצתו.

39.  ביום 27.1.21 הוגשה הודעה על ידי האב וכך גם ביום 5.2.21 ונרשם בהן כי הקטינה מוסתת כנגדו מסרבת להיכנס למפגשים והמומחה מצרף את האם לכל המפגשים. עוד ציין כי במפגש האחרון הקטינה הטיחה בו שאינו משלם מזונות וכי כיבה עליה סיגריה. לטענתו האם משתפת פעולה לצורך הנראות בלבד ומטעה את המומחה, ואין בכל כדי למנוע את שטיפות המוח של הקטינה במחיצתה. האב זוכה לראות את הקטינה אחת לשבוע מבלי שהיא משוחחת עמו או עונה לו.

40.  ביום 24.2.21 הוגש דיווח סודי על ידי המומחה שעודנו דוגל בהמשך התהליך הטיפולי שמתאים למצבה הרגשי של הקטינה, תקשורת מכבדת בין ההורים במקום תקשורת מאשימה תגרום לילדה להרגיש נינוחה יותר בקשר מול אביה.

41.  ביום 28.2.21 התקיים דיון במעמד הצדדים.

במהלכו נטען על ידי האב שמבחינתו ההליך הטיפולי הסתיים והוא מבקש להכריז על הילדה כמורדת. שב וסיפר כי הילדה מסרבת להיכנס לחדר ואומרת "אני לא רוצה לראות את הפרצוף שלך" ומטיחה בו כי "הרבצת לי אתה כיבית עלי סיגריות".

מנגד נטען על ידי האם כי שעה שמונה מומחה אשר המליץ על טיפולים יש להמשיך במתכונת הקיימת, היה ומי מהצדדים יפר את המלצת המומחה כי אז הוא חשוף לסנקציה.

42.  בהמשך הוגשה בקשה למתן החלטה, ממנה עולה כי חרף הודעתו של האב כי יפסיק את קיומם של המפגשים הם ממשיכים להתנהל באותה מתכונת.

הכרעה

43.  מאז הדיון האחרון המשיכו המפגשים להתקיים אצל המומחה לגרסת האב חרף טענתו בדיון כי לא יוסיף עוד להגיע.

44.  צוין בתחילת הדרך כי התקדמות הקשר הרגשי בין האב לקטינה הינה מסע לטווח ארוך אשר תלוי ברגישות של הקטינה ומותנה בקצב שלה, אך בד בבד מותנה גם בבניית קשר של אמון בין ההורים.

45.  כפי שעולה מדיווח המומחה קוימו פגישות טיפול סדירות של האב עם הקטינה ובמקביל קוימו פגישות נפרדות לכל אחד מן ההורים ונעשה ניסיון לשפר את התקשורת ביניהם באמצעות פגישה משותפת שלא צלחה.

46.  לאורך כל הדיונים האם לא הפסיקה לספר על העבר, כי האב מסוכן, השתמש נגדה באלימות, פגע בילדה ועוד, ונראה כי דברים אלו, גם אם לא רצתה בכך, חלחלו לקטינה, ועל חלקם חזרה בפגישות עם המומחה.

47.  מדיווח נוסף על הפגישות עולה כי במצבים שבהם הקטינה סירבה להיכנס לפגישה עם אביה ללא נוכחות אימה התקיימה פגישה בנוכחות ובהשתתפות חיובית של האם, שיצרה רושם של נכונות לתקשורת עם אב, דבר שעודד את הקטינה להמשיך בכך.

48.  מכאן ,שכפי שציין המומחה רק תקשורת מכבדת בין ההורים, ולא כזו שמאשימה מצד זה או אחר, תסייע לקטינה בקשר עם אביה.

49.  האם תולה את האשם באב ובהתנהגותו, אך נראה כי היא ממזערת את חלקה בתרומתה לנזק שנוצר ביחסי האב עם הקטינה.

50.  עד היום במשך 3 שנים מאז תחילת ההליכים, לא זכה האב לממש הורות אמיתית כלפי ביתו. מתווה של זמני השהות שנפסק בהחלטה שיפוטית מעולם לא קוים. הקשר היחידי של האב עם הקטינה הוא באמצעות גורמים מתווכים - מרכז קשר, מטפלת דיאדית ומפגשים אצל המומחה.

51.  האב לאורך כל ההליך ,לא ויתר על קשר עם ביתו ונרתם לכל הליך טיפולי כדי לבנות מחדש את האמון והקשר עימה.

52.  ההליך הטיפולי לא הניב תוצאות, כי הקטינה עודה מושפעת מהאם וזקוקה לאישורה לכל התקרבות ותקשורת עם האב.

53.  האב עבר אבחון מסוגלות הורית בהצלחה, השתלב בהליך טיפולי אצל מטפלת דיאדית ומשפחתית ובהמשך אצל מומחה, רק כדי שיוכל להיפגש עם בתו הקטינה כמו כל הורה נורמטיבי אחר.

54.  במרוצת שלוש השנים שחלפו ננקטו ניסיונות התערבות שיפוטיים וטיפוליים לחידוש הקשר. הקשר לא הוסדר. במשך תקופה זו נמנעה מהאב הורותו ואבהותו, זכותו לקחת חלק פעיל ורלבנטי בחיי הילדה בכל מימד ומישור אפשרי ולהיות בקשר עימה, וגם העתיד לא מובטח.

55.  נכון הדבר כי לא ניתן ליצור חיבה מצד הילדה כלפי אביה מכוח החלטה שיפוטית אלא אך ורק מתוך חוויות חיוביות משותפות באמצעות הגישור הטיפולי ותמיכה עקבית של האם בקיום הפגישות.

56.  אלא, שלא חלה כל התקדמות בקשר הרגשי ביניהם למרות חלוף שמונה חודשי טיפול אצל המומחה וזאת בניגוד להערכת המומחה כי לכל המאוחר עד 1.3.21 ההליך הטיפולי יניב את התוצאות הרצויות.

57.  מהודעת עדכון האב מיום 8.6.21 אליה צורפה תגובת האם בלשכת ההוצל״פ מיום 5.5.21 עולה כי האם עדיין שבויה באירועי עבר שהוכחשו על ידי האב. ראה ציטוט מדבריה : "חשוב להזכיר שאני אישה נפגעת אלימות ואמא לילדה נפגעת אלימות והתעללות והזנחה קשה ביותר שהוכחה בבית משפט".

58.  התרשמותי היא, כי רק אם האם תשנה את גישתה כלפי האב, ורק אם תיבנה אוירה חיובית ביניהם, יתאפשר לקטינה לפתח רגש של חיבה ואמון כלפי אביה.

59.  באשר להליך טיפולי זה, דומה כי אין לו מועד סיום משוער, כאשר מבחינתו של האב הזמן דוחק, שכן הוא מפסיד את היכולת לממש את אבהותו לקטינה. וכידוע אין כל פיצוי לחלוף הזמן ולאובדנו של קשר מהותי עם ביתו.

60.  בנסיבות אלה, שהטיפול אינו נושא פרי, נראה כי אין די בהליך הטיפולי כתמריץ לשיקום הקשר.

61.  להורה שתרם לסרבנות הקשר ולא ניצל את השפעתו להעלאת היחסים של הקטינה עם ההורה האחר על דרך המלך, חייבת להיות אחריות ברורה למעשיו. אם יידע מראש שעלולים לא להיפסק מזונות להתבטל או לקטון, אולי ייזהר יותר בהתנהלותו.

62.  הורה שתרם לסרבנות הקשר פוגע בטובת הילד ובזכויות ההורה האחר. הורה שכזה חייב לדעת שהוא עלול להיות חשוף לסנקציות כספיות וגם לכך שנטל החיוב במזונות יועבר לפתחו כולו או חלקו, וזאת כל עוד לא נפגע סיפוק צרכיו ההכרחיים של הילד.

63.  הפחתת מזונות היא סנקציה בארגז הכלים השיפוטי להתמודדות עם סרבנות קשר בלתי מוצדקת והיא מתחייבת בעניינו לאור חלקה של האם במצב שנוצר ואי התגייסותה ליצירת קשר נורמטיבי, אלא בחירתה לכל אורך ההליך להשאיר את הקשר תחת פיקוח. אי פסיקת מזונות גם מתבקשת לאור העובדה כי ההליך הטיפולי לשיקום הקשר שנמשך כבר מעל שלוש שנים לא הביא לפירות ואף אין כל ערובה שיחול שיפור בעתיד הקרוב לעין.

[ראו: עמ"ש (מרכז) 56871-01-16מ.ז.כ. נ׳ ע.ז.כ. )פורסם בנבו, 28.2.17);תמ״ש (ת׳׳א)29511-09-13פלוני נ׳ אלמונים, (פורסם בנבו, 27.5.15)].

64.  בעקבות הטיפול חודש הקשר אך הוא רחוק מלספק. הפחתת מזונות מתחייבת מטעמי צדק, חינוך והרתעה. יש קשר בין החובה הברורה מבחינה מוסרית ומשפטית לשלם מזונות לבין החובה של ההורה להיות נוכח בעולם הילד, משפיע, רלבנטי וכן בקשר עם הילד. הורה שיש לו חלק בניתוק הקשר חייב לדעת שהוא עלול להיות חשוף לסנקציות כספיות שונות לרבות העברת נטל תשלום המזונות עליו. לא יתכן כי הפחתת או שלילת מזונות תהיה שמורה רק לנסיבות חריגות, שכן אז יהיה בכך מתן פרס להורה האחראי לכישלון בקשר. כך משך הזמן שחלף ואי מיצוי מקסימאלי מההליך הטיפולי הממושך כמו גם העובדה כי אין מקום שהאב יסתפק במפגש שבועי בן שעה אצל הפסיכולוג עם ביתו והעדר מימוש הורותו במלואה, מצדיקים הפחתת מזונות, מבלי לפגוע בצרכיה ההכרחיים של הקטינה ככל שלא יוסדר קשר קבוע, סדיר וממשי. בענייננו האם עובדת ומתפרנסת בכבוד ואף שכרה שירותי עו״ד פרטי לייצוג בהליך כמו גם נושאת במחצית עלות טיפולים אצל המומחה.

65.   אשר על כן, אני מורה כדלקמן :

ההליך הטיפולי אצל המומחה יימשך עד לתום חודש 7/21 אז תוגש חוות דעת סופית מטעם המומחה לגבי אפשרות הוצאת המפגשים מחוץ לקליניקה שלו בכל מתווה שהוא.

ככל שלא תהיה התגייסות מואצת לסיום ההליך הטיפולי עד לחודש 7/21 ולמעבר למתווה של המשך המפגשים שנקבע על ידי המומחה, אזי החל מתחילת חודש 8/21 יופחתו מזונות הקטינה לכדי מחצית, וההליך הטיפולי אצל המומחה ימשיך עד ליום 1.11.21. ככל שהאם לא תביא את הקטינה למפגשים אצל המומחה יבוטלו המזונות כליל. ככל שלא יהיה מעבר למתווה של המשך מפגשים ללא פיקוח, אזי החל מיום 1.11.21 תבוטל גם מחצית המזונות. ויופסק תשלום מזונות הקטינה.

66.   להמציא לצדדים ולמומחה.

67.   לרשום לעיון קבלת חוות דעת מומחה עד ליום 31.7.21.

ניתנה היום, י״א תמוז תשפ״א, 21 יוני 2021, בהעדר הצדדים.

 

 

 בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תלה״מ 42605-07-18 כ.ב.א נ׳ ג.מ.א
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופטת רונית גורביץ

תובע כ.ב.א ת״ז **************
נגד
נתבעת ג.מ.א ת״ז **************
החלטה

דרג את הכתבהדירוג כתבה השופטת רונית גורביץ: סנקציית הפחתת מזונות עקב אי שיתוף פעולה מטעם האם ניכור הורי ומניעת קשר: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

פסקי דין אחרונים בנושא מזונות ילדים

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד