בקשה לפס"ד הצהרתי ביחס לזכויות בנכסי מקרקעין, שאינם רשומים ואינם מוסדרים ברמת הגולן (תמ"ש 41220-08-19)

הצדדים

1. התובע הוא בנם של מ' ע' ז"ל (להלן: "המנוח")  וס' ע' ז"ל (להלן: "המנוחה"), ואחיהם של הנתבעים 1 -3, אף הם בניהם של המנוח והמנוחה. התובע מתגורר באורח קבע בXXXX מזה 30 שנה.

  

2. הנתבע 1 (להלן: "הנתבע 1") הוא בנם הבכור של המנוחים, ואליבא דה כל המשפחה, לרבות הוא עצמו, נטל על עצמו את תפקידו של האב המנוח, שהלך לעולמו עוד בשנת 2000, בניהול ענייני המשפחה.

3. הנתבע 2 ז"ל (להלן: "הנתבע 2"), הוא בנם של המנוחים. למרבה הצער הנתבע 2, עו"ד במקצועו, הלך לעולמו במהלך ההליך ביום 22.XX.XX, מי שבאה בנעליו היא גרושתו ואם ילדיו. בהתאם להסכם הגירושין בינה ובין הנתבע 2 עברו הזכויות בבית המגורים ובמגרש הצמוד לו אליה.

4. הנתבע 3 (להלן: "הנתבע 3") הוא בנם של המנוחים ואחד היורשים על פי צווי הירושה. 

רקע רלוונטי

5. האב המנוח הלך לבית עולמו, כאמור, עוד ביום 2000.XX.XX. אלמנתו הלכה לבית עולמה ביום 2013.XX.XX צו ירושה אחר המנוח ניתן ביום 2018.XX.XX. חרף העובדה כי בכתב התביעה נטען כי צורף גם צו ירושה של האם המנוחה, הרי שצו כזה לא צורף. יחד עם זאת, אין חולק כי בנות המשפחה הסתלקו מירושת ההורים ואין להן טענה ביחס לעיזבון הוריהן.

    

6. התובע, כאמור, מתגורר בXXXX מזה 30 שנה. כל יתר האחים נותרו להתגורר בXXXX בנו שם בתים והקימו משפחות.

7. להורים המנוחים היו קרקעות רבות ב XXXX ובסביבתו. לנתבעים היו טענות על דרך הוצאת צווי הירושה של ההורים, אך בפועל צווי הירושה הם חלוטים ואיש מהצדדים לא הגיש התנגדות לתקפותם של אותם צווים.

8. המחלוקת סביב חלוקת העיזבון החלה, ככל הנראה, עוד בשנת 2016, והתחדדה בשנת 2017 עת ביקש התובע למכור את חלקו בעיזבון לצדדים שלישיים. אין חולק, כי עד היום לא נחתם הסכם לחלוקת עיזבון, ובין הצדדים נטושה מחלוקת ביחס להיקף העיזבון. אציין, כי ביחס לחלק מהקרקעות הנתבעים לא כופרים בזכותו של התובע לקבל את חלקו בהתאם לצו הירושה (1/4). ביחס לחלק אחר מהקרקעות נטען כי התובע קיבל כספים בגין חלקו, וביחס לחלק אחר נטען כי התובע למעשה מכר את חלקו לצדדים שלישיים ועל כן אין לו חלק בקרקע שנותרה בחזקת העיזבון.

9. מחלוקת נוספת נוגעת לשטח אדמה הצמוד לבית המגורים של גרושתו של הנתבע 2 ז"ל, שלטענתה הועבר אליה באמצעות הסכם הגירושין. כאשר התובע טוען, כי שטח זה שייך לו והוא קיבל אותו במתנה מהוריו, בעת שעוד היו בין החיים, כפי שקיבלו יתר האחים חלקה לבנות בה את ביתם. יוער, כי שטח זה אינו חלק מעיזבון ההורים, שכן על פי טענות כל הצדדים הוא ניתן ליורשים על ידי ההורים בעודם בחיים.

10. בירור התביעה התעכב מאד, נוכח מגוריו של התובע בXXXX ומגפת הקורונה שמנעה ממנו להגיע ארצה למסירת עדות.

11. ביום 14.7.22 התקיימה ישיבת הוכחות בה נחקרו בעלי הדין וכן עדים נוספים מטעם הצדדים. אציין כי 2 מאחיותיהן של הנתבעים, ז' וא', שהגישו תצהירים לתיק, לא התייצבו להיחקר על תצהיריהן, ולפיכך הוצאו תצהירים אלה מהתיק. התובע טען כי האחיות התקשרו אליו יומיים לפני דיון ההוכחות וביקשו שלא לבוא להעיד בשל לחץ שהופעל עליהן על ידי הנתבעים, ובפרט האח הבכור הנתבע 1, שלא להעיד במשפט. עדה נוספת שהגישה תצהיר פנתה לב"כ התובע, וטענה כי היא מבקשת לוותר על עדותה מסיבות השמורות בתוך המשפחה. התובע טוען כי על עדות אלה הופעלו לחצים פסולים שגרמו להן להירתע מלבוא ולהעיד וכי הדבר גרם לנזק ראייתי לתובע. 

12. הצדדים הגישו סיכומיהם לתיק ובשלה העת למתן פסק דין.

טענות התובע

13. התובע עותר למתן פסק דין הצהרתי בקשר עם זכויות עיזבון אביו המנוח מ' ע' ז"ל שנפטר ביום 2000.XX.XX. התובע הוא יורש של 1/4 מהעיזבון, שעל פי כתב התביעה כולל מספר נכסי מקרקעין.

14. התובע טוען כי לאחר פטירת ההורים הוא ניסה לבוא בדברים עם יתר האחים על מנת להסדיר את חלוקת העיזבון, אלא שהנתבעים סרבו לדון עמו בחלוקת העיזבון, תוך שהם מושכים את הזמן ומתחמקים מהגעה לפתרון, על אף שהם יודעים ואינם חולקים על כך, שלתובע זכויות בעיזבון.

15. עוד טען התובע כי ההורים המנוחים, עוד בהיותם בחיים, חילקו לכל אחד מהבנים קרקע לבניית בית. שלושת הנתבעים בנו את בתיהם על קרקע שניתנה על ידי ההורים במתנה ואילו הקרקע שיועדה לתובע, קרקע הצמודה לביתו של הנתבע 2, לא הועברה אליו והנתבע 2 השתלט עליה, גידר אותה ונטע בה עצים, תוך שהוא מנצל את העובדה שהתובע אינו חי בישראל. התובע טוען ביחס לקרקע זו שהיא אינה חלק מעיזבון ההורים, היות שהיא הועברה אליו עוד בחיי ההורים. 

16. התובע טוען כי לא ידע על מכירת חלק מהקרקעות שיש לו זכויות בהן, וחמור מכך, הוא לא זכה לקבל תמורה מאותה מכירה.

17. התובע כופר בטענת הנתבעים כאילו קיבל כספים עבור חלקו בחלק מהאדמות, וטוען כי את לימודיו ומחייתו בXXXX הוא מימן בעצמו ולא נזקק כלל לסיוע אחיו, שממילא לא עזרו לו. עוד נטען על ידו, כי הכספים שנשלחו לו לXXXX היו כספי פיצויים של תאונה שעבר, וכן נשלחו לו כספים על ידי אמו ואחיותיו, אלא שמדובר בכספים מתוך יבול חקלאי שהגיעו לו בכל מקרה. 

18. התובע מכחיש כל טענה של הנתבעים בדבר הענקת מתנה בדמות חלקת קרקע לבנו של הנתבע 1, נכדם של ההורים המנוחים.

19. התובע טוען, כי הן אחיותיו והן הנתבע 3 חתמו על תצהירים עוד בשנת 2017, כשנתיים לפני פתיחת ההליך המשפטי, בו הם מצהירים כי לתובע זכויות שוות בעיזבון ההורים כמו יתר האחים.

  

20. התובע ציין כי חלק מהאחיות לא הגיעו לישיבת ההוכחות בשל לחצים כבדים שהופעלו עליהן על ידי הנתבעים ובפרט הנתבע 1. חרף זאת, מבקש התובע לקבל את תצהירי האחיות ולתת להם משקל ראייתי. 

21. התובע נאלץ, בשל חוסר שיתוף פעולה של האחים, לשכור מודד על חשבונו על מנת שימפה וימדוד את כל שטחי העיזבון. הנתבעים לא כפרו במדידות אלה, לא הביאו מדידות אחרות מטעמם ולא ביקשו מינוי מומחה מטעם בית המשפט. לפיכך, יש לראות במפות המדידה שצורפו לתצהיר התובע כמוסכמות ביחס לשטחים. 

22. התובע מבקש להצהיר כי עיזבונו של המנוח כולל זכויות ב – 8 חלקות אדמה בהתאם למפות מדידה שהוגשו על ידו במסגרת הראיות. עוד מבקש התובע להצהיר כי חלקת אדמה הצמודה לביתו של הנתבע 2 היא חלקה השייכת לו בלבד, והיא ניתנה לו על ידי ההורים עוד בטרם הלכו לעולמם. 

טענות הנתבעים 1 + 3

23. הגשת התביעה הייתה מיותרת מלכתחילה. הנתבעים מעולם לא חלקו על זכויות התובע בעיזבון ההורים. יתרה מכך, הנתבע 1 שהוא האח הבכור במשפחה, נטל על עצמו את עול דאגת צרכי המשפחה כולה והוא דאג לכל האחים והאחיות, לרבות התובע עצמו, כי כל אחד יקבל את חלקו בעיזבון ההורים.

  

24. הנתבע 1 הוא זה שדאג לתובע והעביר לו כספים עבור לימודיו. הוא היה זה שתמך בו בתקופת היותו סטודנט בארץ זרה.

25. צווי הירושה של ההורים הוצאו על ידי התובע אצל הרשם לענייני ירושה בנצרת, למרות שניתן היה להוציאם בבית הדין הדרוזי במסעדה. חרף הוצאת צווי הירושה במחטף וללא ידיעת הנתבעים, הם בחרו שלא להתנגד להם מתוך הבנה וידיעה כי לתובע מגיע 1/4 מעיזבון ההורים ועל מנת לשמור על שלמות המשפחה.

26. זכיותיו של התובע מעולם לא נפגעו ותביעה זו באה לעולם, לא על מנת שהתובע יקבל את מה שמגיע לו על פי דין, שהרי לכך הנתבעים כלל אינם מתנגדים, אלא בשל רצונו לקבל מעבר למה שמגיע לו בהתאם לצווי הירושה.

  

27. התובע פעל בחוסר תום לב בכך שהתעלם בכתב התביעה, מכך שאדמה שהייתה שייכת להורים (חלקת G) נמכרה עבורו, והוא זה שקיבל את מלוא התמורה בגין מכירתה, לרבות החלק שהיה אמור להגיע ליתר האחים, וזאת תמורת ויתור על חלקו בקרקעות אחרות שהוענקו לאחים. היום, בחלוף עשרות שנים, מבקש התובע להשכיח עובדה זו, ולקבל זכויות באדמות שאין לו כל זיקה אליהן, היות שהן שייכות לאחיו, לאחר שאלה ויתרו, כאמור, על חלקם בתמורת האדמה שנמכרה בשנת 1996.

28. הטענה ביחס לקרקע הצמודה לביתו של הנתבע 2 אינה ברורה. התובע מבקש לנכס קרקע זו לעצמו, אך אם קרקע זו לא ניתנה לו בעת שההורים המנוחים היו בחיים, הרי שהקרקע מהווה חלק מעיזבונם של ההורים וזכויותיו בקרקע זו שוות לזכויות יתר האחים. 

29. עוד נטען כי חלקו של התובע בקרקע שליד ביתו של הנתבע 2, כ – 150 מ"ר בסך הכל, נמכרה על ידו לנתבע 2 והועברו לו כספים לXXXX על ידי הנתבע 3 בעבור חלקו בקרקע זו. עתה, לאחר שקיבל את הכספים כבר לפני שנים רבות, מבקש התובע להתעלם מקבלת התמורה ומבקש את הזכויות בקרקע כולה כאילו ניתנו לו על ידי ההורים המנוחים.

30. חלק מהחלקות נמכרו כבר לפני שנים לצדדים שלישיים, והתובע, חרף העובדה כי בחר לחיות את חייו בXXXX והוא נמצא שם כבר מעל 30 שנה, היה מודע היטב למכירת החלקות וגם קיבל את חלקו בתמורת המכירה.

31. הטענה בדבר הפעלת לחצים על האחיות שלא יבואו להעיד אינה נכונה. עובדה כי האחיות חתמו על תצהירים מבלי שאיש איים עליהן וכן האחות שהגיעה להעיד לא טענה כי הופעלו עליה לחצים כלשהם.

32. הנתבע 3 אומנם חתם על תצהיר בשנת 2017 אך לטענתו הוא חתם עליו לבקשת התובע שביקש ממנו זאת על מנת לבסס את מעמדו בישראל לאחר שהוא נעדר מהארץ כבר משנת 1991.

33. הנתבעים לא הגישו מפות מדידה מטעמם וזאת מתוך תום לב מובהק ורצון ברור לתת לתובע את חלקו בעיזבון, בהתאם למה שמגיע לו אך לא מעבר לכך.  

34. הנתבעים אינם מתנגדים למתן פסק דין הצהרתי בקשר לחלקות השייכות לעיזבון ההורים המנוחים ולהן בלבד. חלקות שאינן שייכות לעיזבון, או חלקות שהתובע כבר קיבל תמורה עבור חלקו בהן, אינן יכולות להיות חלק מפסק דין הצהרתי.

תמצית טענות הנתבע 2 – עיזבון הנתבע 2 ז"ל 

35. הנתבע 2 מצטרף לכל טענות הנתבעים.

36. ביחס לחלקה הצמודה לבית הנתבע 2: חלקה זו, שהייתה שייכת לנתבע 2 במלואה לאחר שהתובע קיבל את התמורה בגין חלקו בה, ויתר האחים ויתרו על חלקם בה לטובת הנתבע 2, הועברה לגרושתו של הנתבע 2 במסגרת הסכם הגירושין שלהם. הנתבע 2 המנוח היה עו"ד במקצועו, וחזקה כי לא היה עושה הסכם גירושין בו הוא מעביר את הזכויות בבית ובחלקה הצמודה, אלמלא סבר כי זכויות אלה שייכות לו.

37. הנתבע 2 העביר לתובע את התמורה בגין חלקו באותה חלקה, כאשר התובע נקלע למצוקה כספית וביקש זאת ממנו. הכסף עבר באמצעות הנתבע 3 וגרושתו של הנתבע 2 הייתה נוכחת בעת שהתקיימה השיחה הטלפונית עם התובע וסוכמו פרטי העסקה.

38. מדובר בעסקה בין אחים ובמגזר הדרוזי אין מקובל לעשות עסקאות מעין אלה בכתב, ובפרט שהקרקע עצמה אינה מוסדרת ואינה רשומה בלשכת רישום המקרקעין או ברמ"י. 

39. התובע ידע היטב כי הנתבע 2 נהג בחלקה הצמודה לביתו מנהג בעלים, גידר אותה, נטע עצי פרי, טיפל וטיפח אותה. התובע היה מודע לכל זאת ומעולם, לאחר שקיבל את התמורה עבור חלקו בחלקה, לא טען כי יש לו זכויות בחלקה זו.

40. ביחס ליתר החלקות הצטרף הנתבע 2 לטענות יתר הנתבעים וגרסתו זהה לגרסתם. 

דיון והכרעה

41. בטרם נעמיק בטענות הצדדים ובראיות שהובאו בפני בית המשפט אציין כי המקרקעין המצויים במחלוקת, הן בכפר והן בסביבתו, אינם מקרקעין מחולקים ומוסדרים, ואינם רשומים ברשות מקרקעי ישראל (זולת חלקה אחת  שנטען כי האב המנוח חכר מרמ"י וכיום היא מוחכרת לצד שלישי). המקרקעין מנוהלים תחת שיפוטה של המועצה המקומית של הישוב, אשר הרישום בה מתבסס על הצהרת בעלי קרקעות או מידע היסטורי קיים. חרף היעדר רישום מסודר בעלי הקרקעות בכפר נוהגים בהם מנהג בעלים. 

החלקות שבמחלוקת

42. על מנת להקל על ההבנה ומאחר שמדובר במספר חלקות מקרקעין המצויות במקומות שונים, שימושים שונים (חקלאות, בניה) וכן בגדלים שונים, תינתן התייחסות לכל חלקה וחלקה בנפרד. ביחס לכל חלקה אתייחס לזיהוי החלקה, גודלה על פי מפת מדידה שהוגשה במסגרת הראיות וכן לטענות הצדדים ביחס לאותה חלקה.

שטח א' – קרקע הצמודה לבית הנתבע 2

43. קרקע זו היא חריגה בין יתר הקרקעות הקשורות בעיזבון המנוח. מדובר בחלקת אדמה המיועדת לבניה, סמוכה לבית הנתבע 2 ז"ל, וכיום נמצאת בחזקתה של גרושתו של הנתבע 2, אליה היא הועברה במסגרת הסכם גירושין.  

טענות התובע:

44. חלקת אדמה זו ניתנה לו לבניית ביתו ממש כשם שיתר האחים קיבלו חלקות אדמה לבניית ביתם. האדמות לבניית הבתים, להבדיל מהאדמות החקלאיות, ניתנו לבנים בעוד ההורים היו בין החיים. שלושת האחים הנתבעים בנו בתים על חלקות האדמה שניתנו להם. התובע עצמו לא בנה בית היות שהוא מתגורר בXXXX בדרך קבע. יחד עם זאת, התובע מעולם לא ויתר על חלקת האדמה שיועדה לו לבניית בית. לשיטתו של התובע, חלקה זו אינה חלק מעיזבון ההורים, שכן היא ניתנה לו במתנה על ידי ההורים בעת שהיו בחיים.

45. התובע מציין כי הוא אינו חולק על זכויותיהם של הנתבעים בחלקות האדמה עליהן בנו הם את ביתם, ואין לו טענה כי חלקות אלה הן חלק מעיזבון ההורים. יחד עם זאת, עומד התובע על כך כי זכויות שלו, בחלקה שיועדה לו, לא יגרעו רק מפני שהוא לא בנה בית על אותה חלקה, או מפני שבחר להתגורר בחו"ל. 

46. התובע טוען כי גודל החלקה הוא כשני דונם, כאשר לתובע עצמו מגיע דונם אחד מתוך השניים. עוד ציין התובע כי אחיו הנתבע 2 מכר 465 מ"ר מהשטח לצד שלישי.

טענות הנתבעים:

47. אין מדובר בקרקע השייכת לתובע. הקרקע שייכת לעיזבון ההורים המנוחים. בחקירתו הנגדית התובע הודה בכך במפורש. 

48. גודל השטח אינו שני דונם כנטען על ידי התובע. שטח החלקה בכללותו עומד על 1,200 מ"ר בלבד. השטח מופיע במפורש בהיתר הבניה כפי שהוצא על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה, וצורף כנספח א' לתצהיר גרושתו של הנתבע 2.

49. פועל יוצא מכך הוא, כי גודל מחצית המגרש עומד על 600 מ"ר ולא דונם כפי הנטען על ידי התובע.

50. חלקו של הנתבע במגרש עומד אם כן על סך של 150 מ"ר בלבד (1/4), אלא שחלק זה נרכש על ידי הנתבע 2 באופן הבא: בשנת 2001 נקלע התובע למצוקה כלכלית עקב תאונת דרכים שעבר בXXXX וביקש סיוע כלכלי מאחיו. האח הנתבע 2 נאות לעזור לתובע, והעביר לו סך של כ - 90,000 ₪ באמצעות הנתבע 3. ישנן ראיות על העברת 68,000 ₪ אך בשל חלוף הזמן שעבר לא נמצאו האישורים על העברת 22,000 ₪ נוספים.

51. כשנדרש התובע להחזיר את הכסף, לא הייתה באפשרותו לעשות כן, ועל כן הוא סיכם עם הנתבע 2 כי הכסף שהנתבע 2 העביר לו ישמש כתמורה לחלקו של התובע במגרש (כאמור 150 מ"ר) בלבד.

52. לאור האמור לנתבע לא נותרו כל זכויות במגרש זה.

דיון והכרעה בקשר לקרקע שליד בית הנתבע 2

53. בשלב ראשון יש להכריע בשאלה האם מדובר בקרקע שהוענקה לתובע על ידי הוריו עוד בחייהם לצורך בניית ביתו או שמא מדובר בקרקע, כמו יתר הקרקעות נשוא התביעה, שהיא חלק מעיזבון ההורים המנוחים.

54. בתצהירו טען התובע, כי ההורים העניקו את הקרקע לו ולנתבע 2 בחלקים שווים בעודם בחיים (סעיף 12א לתצהיר התובע). דא עקא, בעדותו סתר את עצמו התובע וטען כי אותה קרקע שייכת להורים והיא מהווה חלק מהעיזבון (עמ' 25 ש' 20-31). אומנם התובע טען כי הקרקע "יועדה" לו, אך לא הציג כל מסמך המאשר כי ההורים ביקשו להעניק לו קרקע זו או ש"ייעדו" אותה עבורו. אין גם חולק כי התובע לא החל בבניית ביתו או שנהג בקרקע מנהג בעלים.

55. בהיתר הבניה הקיים בוועדה המקומית ביחס לביתו של הנתבע 2 חתום האב המנוח, ולא התובע, כבעליו של המגרש הצמוד. עובדה זו מחזקת את העובדה כי השטח בפועל לא הועבר מעולם לתובע והוא נותר כחלק מרכוש ההורים, ועם הסתלקותם הפך לחלק מעיזבונם.

56. גם טענתו של התובע כי הוריו ייעדו לו את השטח אינה עולה בקנה אחד עם העובדות ונסיבות חייו של התובע. התובע עצמו העיד כי הוריו היו אנשים דתיים, שלא ראו בעין יפה את נישואיו לאישה נוצרייה. התובע גם מיעט לבקר בארץ, לטענתו היה "בערך כל שנה" אך לא הוצג מסמך על כך ועל פי הנתבעים הוא ביקר בארץ 3 פעמים בלבד בין השנים 1991 ועד שנת 2000.

57. אני סבור, כי גם אם ההורים ייעדו בתחילה את המגרש הסמוך לבית הנתבע 2 לתובע, הרי משבחר התובע לחיות את חייו בXXXX, ללא כל זיקה כמעט לכפר הולדתו, לא מומשה העברת הזכויות במגרש לתובע, וההורים הותירו את הזכויות במגרש זה על שמם.

58. משקבעתי כי מגרש זה מהווה חלק מעיזבון המנוחים, הרי שטענתו של התובע כי הקרקע בכללותה שייכת לו אינה יכולה להתקבל, והיא סותרת את טענתו הבסיסית של התובע כי יש לחלק את כל הנכסים השייכים לעיזבון ההורים בין האחים בחלקים שווים (1/4 לכל אח).

59. כעת יש לבחון את טענת הנתבעים, ובפרט טענת גרושתו של הנתבע 2 כי הקרקע בשלמותה עברה אליה במסגרת הסכם הגירושין וכי הקרקע הייתה שייכת לנתבע 2 לאחר שרכש את חלקו של התובע. גרסת הנתבע 3 הייתה כי ויתר על חלקו בשטח זה לטובת הנתבע 2. הנתבע 1 טען, כי יש לו עדיין 1/4 מהמגרש, אך במקום אחר טען כי גם הוא ויתר על חלקו לטובת הנתבע 2. חרף אי הדיוק בגרסת הנתבע 1, אני סבור, כי התמונה בכללותה נותרה כשהייתה, היינו, לנתבע 1 ולנתבע 3 אין טענות או דרישות ביחס לחלקה זו.

60. בין גרסת התובע וגרסת גרושתו של הנתבע 2 הגב' א' ע' (להלן: "א'") אני מוצא להעדיף את גרסתה של א'. עדותה הייתה קוהרנטית, אמינה ושזורה במארג הראיות שהובאו בפני לרבות ראיות בכתב.

61. התובע עצמו הודה כי בשנת 2001 נקלע למשבר כספי ואף היה תלוי כנגדו פסק דין בXXXX (עמ' 30 ש' 24-25). הוא הודה כי שוחח עם א' וסיפר לה על בעיותיו הכספיות. בנוסף הודה כי הנתבע 3 שלח לו כסף בעקבות אותה שיחה. הכסף כאמור היה כספו של הנתבע 2, עובדה שגם האח הנתבע 3 לא חלק עליה.

62. התובע לא טען, וממילא לא הוכיח, כי הוא החזיר את הכסף לאחיו. הוא גם לא הבהיר באלו נסיבות הועבר אליו הכסף ומה הסכום שהועבר. טענתו כי מדובר ב"תרומה ותמיכה" נטענה ללא כל סימוכין. מדובר בסכום כסף משמעותי, עשרות אלפי דולרים שקשה לקבל כי הועברו לתובע כתרומה או תמיכה בלבד. הדבר אינו תואם את התנהלות המשפחה שהקפידה על חלוקה הוגנת של כספים שהתקבלו ממכירת חלקות מקרקעין, כמו למשל מכירת החלקה "שטח ", אליה נגיע בהמשך.

63. האחות ה' הצהירה כי ידוע לה שלתובע המתגורר בXXXX "מגיע דונם המיועד לבניה ליד בית האח הנתבע 2" (סעיף 8 לתצהיר הדיה). ברם בחקירתה התברר כי "ידיעה" זו אינה ידיעתה האישית אלא מה שנאמר לה על ידי הוריה (עמ' 36 ש' 3-4). בנוסף, מחקירתה עלה כי היא אינה יודעת כי הועברו כספים לתובע (והרי הוא עצמו הודה בכך) וגם ידיעותיה לגבי גדול השטחים התבררו יותר כהערכות מאשר עובדות מוצקות (עמ' 36 ש' 26-27).

 

64. א' העידה בצורה סדורה כי היא שמעה במו אוזניה את הדיון והסיכום בין התובע לבין הנתבע 2 (אז הצדדים עוד היו נשואים) על פיו הכספים שהעביר הנתבע 2 לתובע יהיו במקום החלק של התובע בחלקה ליד בית הנתבע 2 (עמ' 14 ש' 1-3).

65. התובע העיד כי כל העבודות שבוצעו בחלקה, לרבות נטיעת עצים וטיפול בהם, בניית גדר בטון שעליה גדר ברזל, נעשו על ידי אחיו הנתבע 2 שנהג בחלקה זו מנהג בעלים (עמ' 32 ש' 29-34). במשך שנים ארוכות מאד, גם הרבה אחרי פטירת ההורים, לא העלה התובע טענה כי הוא הבעלים של חלקה זו, ולא תבע דמי שימוש מאחיו שעשה שימוש בחלקה זו בידיעתו של התובע.

66. המסקנה המתחייבת מהאמור לעיל היא כי לתובע עצמו אין זכות בחלקה הצמודה לבית אחיו הנתבע 2 ז"ל. גם אם לכתחילה ביקשו ההורים המנוחים לייעד חלקה זו לתובע לצורך בניית ביתו, הרי שהענקה לא בוצעה בפועל, התובע מעולם לא בנה את ביתו וגם לא החל בעבודות בניה כלשהן, ולאור מסלול חייו של התובע ברי כי ההורים לא השלימו את הענקת החלקה לתובע וחלקה זו נותרה על שם האב המנוח וחלק מעיזבונו. 

67. לתובע אכן מגיע 1/4 מחלקה זו (כאמור 150 מ"ר), אלא שעל פי העדויות והמסמכים שהוצגו אודות העברת כספים לתובע תמורת חלקו בחלקה זו, ברי כי גרסת א' מתיישבת יותר עם הגיונם של הדברים. אציין כי גם העובדה שהסכם הגירושין של הנתבע 2 ז"ל עם א' כלל הוראה על פיה הוא מעביר לה ולילדיהם את הזכויות בבית ובחלקה זו, מלמדת כי גם הנתבע 2 ז"ל כיתר אחיו, זולת התובע, סבר וידע כי חלקה זו היא חלקתו לאחר שהנתבעים 1 + 3 ויתרו על חלקם בה ואילו התובע קיבל כספים תמורת חלקו.    

התוצאה:

68. רכיב זה בתביעה, היינו הקרקע הצמודה לבית הנתבע 2 ז"ל, נדחה ולתובע אין כל זכות בקרקע זו.

שטח ב' 

69. חלקה בגודל 2,267 מ"ר המיועדים לבניה.

סלע המחלוקת בענין חלקה זו נוגע לשטח מתוך החלקה בגודל 578 מ"ר, עליו בנוי ביתו של בנו של הנתבע 1 מר ט'. כמו כן נטען כי הנתבע 2 ז"ל מכר 589 מ"ר משטח זה, כאשר 1/4 מהשטח שנמכר היה שייך למעשה לתובע. 

טענות התובע:

70. השטח כולו הוא חלק מעיזבון ההורים ועל כן לתובע מגיע 1/4 מהשטח. אין כל ראיה כי ההורים המנוחים העבירו במתנה חלק מהקרקע ישירות לנכד, בנו של הנתבע 1, ומי שבפועל העביר את חלקו בשטח הוא הנתבע 1 עצמו, שהעביר את חלקו לבנו על מנת שיבנה שם בית.

71. בוצעה מדידה של השטח על ידי מודד מוסמך שאף הנתבע 1 העיד כי הוא אדם מקצועי וישר. על פי מדידה זו השטח כולו חולק ל – 4 חלקות שוות, חלקה אחת לכל אח, ואין כל מדידה המצביעה כי מהשטח נגרע חלק שהועבר לט' הנכד. המסקנה המתבקשת כי היא ט' בנה את ביתו על חלק מהשטח השייך לאביו, ואילו הנתבע 2 ז"ל מכר את חלקו לצד שלישי. פועל יוצא מכך הוא כי את השטח הנותר, שהוא למעשה 3/4 מהשטח הכולל לאחר שהנתבע 2 מכר את חלקו, יש לחלק לשלושת האחים, כאשר חלקו של הנתבע 1 יהיה החלק עליו בנוי הבית של בנו ט'.

טענות הנתבעים: 

72. הנתבעים אינם חלוקים כי לתובע זכות ב – 1/4 מהחלקה. הם גם אינם חלוקים על כך כי הנתבע 2 ז"ל מכר את חלקו בחלקה זו ולא נותרו לו זכויות בחלקה. יחד עם זאת, הנתבעים טוענים כי מגרש בגודל 578 מ"ר הועבר ישירות מההורים המנוחים לנכד ט' (בנו של הנתבע 1) והוא בנה עליו את ביתו.  

73. הנתבעים ציינו כי העברה של המגרש לנכד ט' נעשתה שההורים עוד היו בחיים, ולראיה, הבקשה להיתר בניה הוגשה על ידי ט' עצמו כבעלים של השטח, ולא על ידי הסב המנוח, על אף שהאחרון היה אז עוד בין החיים.

74. לטענת הנתבעים יש לחלק את החלק הנותר מהחלקה בין שלושת האחים (כאמור האח הנתבע 2 מכר את חלקו). 

דיון והכרעה בקשר לקרקע שטח ב':

75. גדר המחלוקת הוא האם החלקה שנותרה בשטח זו דינה להתחלק בין שני אחים, התובע והאח הנתבע 3, או בין שלושה אחים, התובע, הנתבע 3 והאח הנתבע 1.

76. על מנת להכריע בסוגיית החלוקה יש להידרש לטענת הנתבעים כי קרקע בגודל 578 מ"ר הועברה לנכד ט' עוד בחייהם של ההורים. ייאמר כבר כעת, ואין חולק על כך, כי מחד אין כל מסמך המעיד כי הקרקע הועברה במתנה לנכד ט', ומאידך הנכד ט' בנה את ביתו על קרקע זו, על פי היתר בניה שהוצא על פי בקשתו, בעת שההורים היו עדין חיים.

77. לאחר עיון בטענות הצדדים, בנימוקיהם ובעדויות שהובאו בפני אני סבור כי ביחס לחלקה זו יש להעדיף את גרסתו של התובע.

78. אומנם, כאשר מדובר בקרקע לא מוסדרת בכפרי רמת הגולן, מבוצעות, כדבר שבשגרה העברות של זכויות בין בני המשפחה לבין עצמם ללא כל הסכם בכתב, ועל  בסיס הסכמות בעל פה בתוך המשפחה. יחד עם זאת, ביחס לחלקה זו לא השכילו הנתבעים להציג ראיה כי אכן ההורים המנוחים ביקשו עוד בשנת 2000 להעביר את הקרקע ישירות לנכד ט'. לטעמי, טענה זו גם סותרת את התנהלות המשפחה כולה וההורים ביחס ליתר החלקות.

79. הטענה כי בקשת ההיתר הוגשה על ידי הנכד לוועדה לתכנון ובניה אינה מלמדת בהכרח כי הוא זה הבעלים של הקרקע. בנוסף, הבקשה הוגשה ביום 30.3.2000 כאשר האב המנוח נפטר ימים ספורים לאחר מכן ביום 12.4.2000. לא מן הנמנע הוא כי הנכד טיפל בבקשת ההיתר היות שהסב המנוח כבר לא היה בכוחו להגיש את הבקשה. על כל פנים, אין ללמוד מעובדה זו בלבד כי הסב ביקש להעניק לנכד במתנה חלקת אדמה על חשבון ילדיו.

80. זאת ועוד, מלבד הטענה בדבר העברת זכויות במגרש לנכד ט' אין עוד אף נכד של מי מהאחים שזכה לקבל חלקת אדמה ישירות מהסבים. בהקשר זה ייאמר, כי טענת הנתבעים כי היה מדובר בנכד שהיה אהוב על הסבים באופן יוצא דופן לא גובתה בראיות כלשהן.

81. בנוסף לאמור לעיל, ואולי בעיקר, ניצבת העובדה בדבר מכירת חלקו של הנתבע 2 בחלקה. האחים אינם חלוקים על העובדה כי הנתבע 2 מכר את חלקו לצד שלישי וכי אין לו זכויות בחלקה. על פי עדותו של המודד עולה כי מי שפנה אליו לביצוע המדידה היה האח הנתבע 2 ז"ל. בעת עריכת המדידה ביתו של ט' כבר עמד על השטח. הנתבע 2 ביקש ממנו שהמדידה תהיה לחלוקת השטח ל – 4 חלקים כאשר הבית של ט' יישאר לגיטימי, היינו, כחלק מחלקת האח הנתבע 1.

82. המדידה נעשתה בשנת 2010, הרבה לפני פרוץ הסכסוך וכאשר האם של הצדדים הייתה עוד בחיים. 

83. לאחר ביצוע המדידה מכר הנתבע 2 את חלקו (הצדדים היו חלוקים האם מדבר היה ב – 500 מ"ר או 559 מ"ר אך מכל מקום מדובר ב 1/4 מהחלקה). אף אחד מהאחים לא טען כי הנתבע 2 מכר יותר מחלקו בחלקה זו. אף אחד מהאחים לא העיד כי קיבל כסף מהנתבע 2 בגין מכירת חלקם, או ליתר דיוק חלק מחלקם באותה חלקה. כל האחים העידו כי הנתבע 2 מכר את חלקו וכי אין לו עוד זכויות בחלקה זו.

84. גרסה זו, שאינה שנויה במחלוקת והנתבעים הם צד לה, לא יכולה לעמוד בקנה אחד עם גרסת הנתבעים כי חלק מהחלקה (578 מ"ר שהם פחות או יותר 1/4 מהחלקה) שייכים לנכד ט'. אם גרסה זו הייתה מתקבלת המשמעות היא כי האח הנתבע 2 מכר יותר מחלקו בחלקה, והיה עליו לשפות את אחיו בגין המכירה. כאמור, איש מהאחים לא העיד כי הנתבע 2 שיפה אותו ואיש מהם לא העיד כי דרש שיפוי מהנתבע 2.

85. המסקנה המתחייבת היא כי חלקה זו צריכה להתחלק בין האחים בחלקים שווים. הנתבע 2 מכר את חלקו ולא נותרו לו זכויות. על חלקו של האח הנתבע 1 בנה בנו ט' והחלק הנותר על פי המדידה, כ – 1,050 מ"ר צריך להיות מחולק בין התובע לאח הנתבע 3. 

התוצאה:

86. הזכויות בקרקע שטח ב' השייכת לעיזבון ההורים המנוחים יחולקו בין התובע לנתבעים 1 + 3. לכל אחד מהם 1/3 מהשטח. כאמור, מובהר כי המגרש עליו בנוי ביתו של ט', בנו של הנתבע 1, נמצא בחלקו של הנתבע 1 בחלקה.  

שטח ג'  

 

87. קרקע בגודל 984 מ"ר. הקרקע נמכרה תמורת סך של 492,000 ₪ (כ – 130,000 $). היות שקרקע זו נמכרה לפני כשבע שנים, נותרה מחלוקת ביחס לזכויות כספיות שהתקבלו כתוצאה מהמכר וליתר דיוק האם התובע אכן קיבל את התמורה ביחס לחלקו בחלקה זו.

טענות התובע : 

88. קרקע זו נמכרה ללא ידיעתו וללא הסכמתו של התובע, למרות שאין עוררין כי לתובע זכויות בה. התובע מודה בכך כי מחצית מהשטח שייך לאח הנתבע 1 ולא לעיזבון ההורים, כך שחלקו הוא 1/4 ממחצית החלקה (היינו 1/8 מכל החלקה) ובסך הכל 164 מ"ר.

89. היות שהחלקה נמכרה תמורת 492,000 ₪ הרי שחלקו בתמורה הכספית היה אמור לעמוד על סך של 61,500 ₪.

90. בסיכומיו טען התובע, כי מתוך עדותו של מר א' ש', שמשמש כנציג הווקף שאמון על ניהול האדמות בXXXX, עולה כי ייתכן ובכלל גודל החלקה היה 1,600 מ"ר ומכאן כי חלקו של התובע הוא 400 מ"ר.

91. התובע כופר בכך כי האחות הקטנה קיבלה 10,000 $ ולטענתו יש לחלק את כל כספי המכירה בהתאם לחלקו של כל אח. 

טענות הנתבעים: 

92. לטענת הנתבע 1 החלקה נמכרה תמורת 130,000 $, מתוכם מחצית מהסכום 65,000 $, היה צריך להתחלק בין האחים. בהסכמת כל האחים הועברו או נשמרו 10,000 $ עבור האחות הקטנה ונותר לחלוקה 55,000 $. חלקו של התובע אם כן עומד על 13,750 $.

93. לטענת הנתבע 1, התובע הודה והכיר בכך כי הוא חייב לו 11,000 $ סכום שהתובע קיבל לידיו מהנתבע 1 בXXXX, ועל כן החוב כלפיו עומד על סך של 2,750 $ בלבד. הנתבע 1 טען כי החוב של התובע כלפיו היה ידוע גם לבנו ט' וכן לנתבע 2 ז"ל ול"עוד עדים אחרים" (עמ' 7 לתצהיר הנתבע 1 פסקה ראשונה – התצהיר לא מוספר).

דיון והכרעה :

94. לאחר שמיעת עדויות הצדדים, ובהיעדר כל מסמך או ראיה בכתב ביחס לכספים, אני סבור כי יש לקבל את עמדתו של התובע גם אם באופן חלקי. להלן נימוקי.

 

95. אין חולק כי לתובע היו זכויות בקרקע. הנתבעים גם אינם חולקים כי הקרקע נמכרה וכי לתובע הייתה זכות לקבל  את התמורה בגין החלק שלו במגרש. למעשה, הנתבע 1 מודה כי חלקו של הנתבע עומד על 13,750 $, אם כי לטענתו התובע היה חייב לו 11,000 $.

96. הנתבע 1 טען כי בנו ט' ידע על אותו חוב שחב לו התובע, אך הוא לא טרח לזמן את בנו לעדות. כמו כן טען הנתבע 1 כי ישנם "עדים אחרים" היודעים על החוב והתובע אינו יכול להתכחש לו.

97. בפועל התובע התכחש גם התכחש לחוב. הנתבע 1 לא הביא אף לא עד אחד, לרבות בנו ט', למסור עדות בגין אותו חוב. ממילא לא הוצג כל מסמך המעיד על תשלום כספי לתובע.

98. בנסיבות אלה, נותרה עדותו של הנתבע 1 תלויה על בלימה. משהודה הנתבע 1 כי קיבל לידיו את כספי המכר כולו, לרבות כספים השייכים לתובע, עובר אליו נטל הראיה להוכיח כי הוא שילם לתובע את הכספים המגיעים לו. הנתבע 1 לא עמד בנטל זה, ולא הביא כל ראיה לתמיכה בגרסתו, גם לא את אותם עדים שטען כי היו מודעים לחוב ובכלל זה בנו ט'.

99. חרף האמור, אני מקבל את עדותו של הנתבע 1 ביחס לכספים שנשמרו לאחות הקטנה. התובע עצמו יכול היה להביא את האחות ולברר עמה האם הועברו או נשמרו לה כספים והוא נמנע מלעשות כן.

התוצאה:

100. לאור האמור אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע את חלקו במכר חלקה זו בסך כולל של 13,750 $ כפי ערכם היציג ביום התשלום בפועל. הסכום ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.   

שטח ד'

101. הצדדים אינם חלוקים ביחס לשטח זה ומכאן כי לתובע מגיע 1/4 מהזכויות בשטח זה. מובהר כי מדובר בשטח חקלאי בגודל של 3,095 מ"ר על פי מפת המדידה שצורפה לתצהיר התובע (נספח ו').

שטח ה'

102. שטח חקלאי בגודל 2,461 מ"ר. השטח מעובד ונטוע ומטופל על ידי האח הנתבע 3. סלע המחלוקת היא בקשר לשאלת הזכויות בקרקע, האם הן נתונות לעיזבון ההורים ויש לחלקן לכל 4 האחים או שהיא שייכת לאח הנתבע 3 בלבד.

טענות התובע:

103. השטח שייך לעיזבון ההורים ועל כן יש לחלקו בהתאם לצווי הירושה. מדובר בקרקע שניתנה לאב על ידי השייח' בתמורה לעבודות חקלאיות שביצע האב המנוח עבור השייח'. התובע ציין כי השייח' הוא ממנהיגי הציבור של העדה הדרוזית ומנכבדי הכפר XXXX. בשל גילו לא ניתן היה לזמנו לעדות. יחד עם זאת, השייח' עצמו הצהיר בפני שני בניו וכן בפני אדם נוסף שזומן להעיד ובפני ב"כ התובע, כי הוא העביר את הקרקע לאביהם של התובעים.

טענות הנתבעים :

104. גודל השטח אינו כנטען על ידי התובע והגודל האמיתי הוא 2,100 מ"ר. הקרקע שייכת לנתבע 3 בלבד. האב המנוח העניק את הקרקע במתנה לאח הנתבע 3, והוא זה שטיפל בחלקה במשך כל השנים, נטע בה עצים וטיפל בהם. איש מהאחים מעולם לא טען לזכויות בחלקה זו, שכן היה ידוע לכולם כי החלקה שייכת לנתבע 3 בלבד. עוד נטען, כי החלקה נמכרה לפני 4 שנים. לטענת הנתבעים, הקרקע הוענקה במתנה לאב המנוח מקרוב משפחתו השייח', ולא כנטען על ידי התובע כאילו הקרקע ניתנה לאב כנגד עבודות חקלאיות. משקיבל האב את הקרקע במתנה הוא בחר להעניק אותה במתנה לבנו הנתבע 3, מתנה זו ניתנה והושלמה עוד במהלך חייו של האב.

דיון והכרעה:

105. לאחר עיון בטענות הצדדים אין בידי לקבל את גרסת הנתבעים, ובפרט את גרסתו של הנתבע 3 הטוען כי הקרקע הוענקה לו במתנה על ידי האב המנוח.

 

106. הנתבע 3 עצמו חתם על תצהיר מיום 25.10.2017 בו הוא מצהיר שהאדמות בקרקע "XXX" שטח ה' הן חלק מעיזבון האב המנוח, וכפועל יוצא מכך הרי שכל אח זכאי ל – 1/4 מהזכויות (התצהיר צורף כנספח ז3 לתצהיר התובע). בהקשר זה ייאמר, כי בתצהיר העריך הנתבע 3 את גודל השטח בסך 2,500 מ"ר, הערכה דומה מאד למדידה שבוצעה על ידי התובע ורחוקה יחסית מהטענה של הנתבעים שהועלתה במסגרת הליך זה.

107. אינני מקבל את טענות התובע בהקשר זה כי לא ידע על מה חתם וכי חתם על תצהירו רק על מנת לסייע לאחיו שלא יאבד את מעמדו בישראל. טענה זו אפשר לקבל ביחס לקרקעות אחרות השייכות לעיזבון המנוח, אך לא ביחס לקרקע זו, לגביה נטען על ידי הנתבע 3 כי מאז ומעולם הייתה שלו וניתנה לו מתנה על ידי אביו. לא ניתן לקבל כי אותו הנתבע 3 עצמו יחתום על תצהיר ביחס לזכויות בקרקע זו בו הוא יטען היפוכו של דבר, היינו כי הקרקע שייכת לעיזבון ההורים ולפיכך לכל אח יש זכות בשיעור 1/4.

108. אני סבור כי יש בהצהרתו של הנתבע 3 בתצהיר מיום 25.10.2017, משום "הודאה והדחה" ביחס לטענות התובע. מכאן שהנטל הרובץ על הנתבע 3 להוכיח כי הקרקע שייכת לו בלבד, הוא נטל כבד ביותר. הנתבע 3 לא עמד בנטל זה, ולא הביא ראשית ראיה לכך שהקרקע ניתנה לו במתנה בעת שאביו היה בין החיים. בהקשר זה ייאמר כי מדובר בפעולה חריגה שלא אפיינה את ההורים ואת דרכם, שכן אף בן לא זכה לקבל קרקעות ישירות מהאב, כפי שאף נכד לא זכה לקבל קרקע ישירות מההורים המנוחים.

109. אציין כי שני הצדדים השקיעו מאמץ בהוכחת הדרך בה התקבלה הקרקע אצל האב המנוח מהשייח', האם הייתה זו מתנה מהשייח' או שמא הייתה זו תמורה עבור עבודות חקלאיות שעשה האב עבור השייח'. לטעמי מחלוקת זו אינה משנה כלל את התוצאה בדבר הבעלות על קרקע זו. בין שקיבל אותה האב המנוח במתנה ובין שקיבל אותה עבור עבודה מהשייח', לא הוצגה כל ראיה כי האב המנוח ביקש להעבירה במתנה לבן הנתבע 3, ומנגד הבן הנתבע 3 עצמו הצהיר כי לתובע זכויות בקרקע זו כמו ליתר האחים.

התוצאה:

110. לאור הצהרתו המפורשת של האח הנתבע 3 אני קובע כי לתובע מגיע 1/4 מאדמות XXXX (שטח ה') בהתאם למפת המדידה שצורפה כנספח ז' לתצהיר התובע. 

שטח ו'

111. קרקע חקלאית בגודל 2,500 מ"ר. 

טענות התובע: 

112. בני המשפחה ובכלל זה האחיות, ה', ז' וא' וכן האח הנתבע 3 הצהירו כי לתובע זכויות בקרקע זו כמו יתר האחים, היינו שיעור של 1/4 לכל אח. אציין, כי מדובר באותו תצהיר מיום 25.10.2017, וכן תצהירי האחיות שהוגשו במסגרת תיק זה. אם כי אסייג ואומר כי האחיות ז' וא', שהגישו תצהירים בתיק זה, לא התייצבו לחקירה על תצהיריהן ולפיכך הוריתי כי התצהירים יוצאו מהתיק. אומנם התובע טען, כי הופעל על האחיות לחץ כבד ופסול מצד הנתבעים, ובפרט האח הנתבע 1, אך טענה זו נטענה ללא כל תמיכה ראייתית ועל כן נדחתה בהחלטה מיום 14.7.22.

טענות הנתבעים: 

113. ראשית נטען כי גודל השטח שונה מזה הנטען והגודל האמיתי הוא 1,650 מ"ר.

114. שנית, הנתבעים טוענים כי לתובע אין כל זכות בקרקע זו ובפיהם הטענה הבאה: התובע קיבל קרקע אחרת בגודל של 2 דונם באזור המכונה "XXXX". התובע, בחוסר תום לב, לא ציין בכתב התביעה את הקרקע בXXXX, והתעלם מהעובדה כי הוא זכה בקרקע זו במסגרת הסכם פנימי בין היורשים, ביחס לחלוקת עיזבון ההורים. הקרקע בXXXX נמכרה על ידי התובע והוא שלשל את כל התמורה לכיסו, והיא זו ששימשה אותו לשלם על לימודיו ועל מחייתו במהלך הלימודים בXXXX.

115. הנתבע 1 אף ציין כי התובע הצהיר בפניו כי לאחר שמכר את חלקתו בXXXX אין לו עוד כל זכויות בקרקע זו (חואקיר) כמו גם בקרקע נוספת (שטח ז') אליה נגיע בהמשך. 

דיון והכרעה:

116. לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות שהוצגו על ידם אני דוחה את גרסתו של התובע בקשר לזכויותיו בקרקע זו.

117. התובע, בכתב התביעה ובתצהיר עדותו הראשית לא הזכיר כלל את הקרקע בXXXX. גרסה חסרה זו של התובע ביחס לקרקע מעוררת ספק בקשר לתום ליבו. בחקירתו הנגדית ניסה התובע להרחיק את עצמו מהקרקע, ממכירתה וקבלת התמורה בגין המכירה.

118. לאור גרסתו המפותלת והסותרת עצמה יותר מפעם אחת, מצאתי להביא את עדותו של התובע בקשר לקרקע בXXXX כלשונה: 

ש.         אתה מכרת איזה חלקת אדמה בארץ

ת.          לא.

ש.         אתה מכיר חלקה בשם XXXX

ת.          הכרתי אותה.

ש.        מי מכר אותה

ת.          יש מסמך על זה.

ש.         מי חתום על החיג'ה של המכירה

ת.          לפי מיטב ידיעתי הנתבע 1, עם מספר תעודת הזהות שלו ואני חתום עם מספר תעודת 

הזהות שלי. אמא ואבא לא.

ש.         אתה חתמת על החיג'ה הזו (נספח 11 לתצהיר הנתבע 1)

ת.          כן. מהמסמך נראה כי זו החתימה שלי אבל אני לא זוכר את זה. אפשר להוכיח שלא 

הייתי בארץ בזמן הזה. למיטב הבנתי לא אני חתמתי כי הייתי בלימודים בחו"ל.  זה 

היה בשנת 96, הייתי בלימודים.

ש.         אתה זוכר מי הקונה היה

ת.          הבעל של האחות שלנו XXX. יש מסמכים להכל

ש.         זו החתימה שלך על המסמך

ת.          לא זוכר את זה כי לא הייתי בארץ בזמן הזה.

ש.         אז איך חתמת

ת.          לא יודע. למה אין תעודת זהות שלי שם?

ש.         לפי חצי דקה אמרת שאתה חתמת

ת.          לא, אמרתי שזו החתימה שלי אבל לא זוכר שאני חתמתי כיל א הייתי בארץ.

ש.         ואתה יודע למי מכרת את זה.

ת.          לא. אני יודע מי קנה את האדמה הזו.

ש.         ואתה המוכר

ת.          לא אמרתי את זה, יש את החתימה שלי שם וגם של הנתבע 1.

ש.         למה רק אתה חתום ולא האחים האחרים

ת.          לא יודע.

ש.         אתה זוכר בכמה נמכרה החלקה

ת.          רשום במסמכים, 4,800 דולר או 5,800 דולר לא יודע.

ש.         אתה מודע לעובדה כי העיזבון הוא לכולם

ת.          כמובן

ש.         אתה לקחת חלקה במקום אחר, למען הצדק האם האחים לא צריכים לקבל חלקה 

כנגד החלקה שאתה לכאורה מכרת יחד עם הנתבע 1

ת.         אם אני מכרתי את הנתבע 1 והיא חלקה שלי אז כמובן, אם אני מקבל כסף אז כן.  האדמה 

הזו לא שלי ואני לא יכול למכור אותה.

ש.        עובדה שמכרת וגם חתמת על זה

ת.         כבר אמרתי את תשובתי.

 (עמ' 24 ש' 15-36 עמ' 25 ש' 1-15)

119. אציין כי לתיק הוגשה חיג'ה (הסכם) עליו חתום התובע בקשר לקרקע זו. התובע ניסה להתחמק ולהתחכם בקשר לחתימתו על החיג'ה, ובהמשך בקשר לעובדה כי הוא זה שקיבל את התמורה עבור קרקע זו. ברם, עדותו לעיל מעלה כי התובע, חתם גם חתם, והיה מיודע בכל פרטי ההסכם, לרבות זהות הקונה ותמורת המכר.

120. הוסף לכך את העובדה כי התובע, בכוונת מכוון, לא ציין דבר מכירתה של הקרקע, לא בכתב התביעה ולא בתצהירו, על מנת להגיע למסקנה המחייבת כי התובע היה זה שמכר קרקע זו, נהנה מתמורת המכר וכי קרקע זו הוענקה לו כחלק מהסכם פנימי בין האחים תמורת ויתור על חלקו בקרקע אחרת.

121. אציין, כי מכירת הקרקע על פי החיג'ה נעשתה עוד בשנת 1996, בעת ששני ההורים היו בחיים, יחד עם זאת, אני מקבל את גרסת הנתבעים כי המכירה, ובפרט כספי המכירה, הועברו לידי התובע, כחלק מהסכמות בעל פה בין האחים, וזאת כנגד ויתורו של התובע על חלקו בקרקע זו ובקרקע נוספת הנמצאת בשטח ז'.  

התוצאה:

122. לאור האמור לעיל אני מורה כי לתובע אין כל זכויות בקרקע שטח ו'.

שטח ז' 

123. קרקע חקלאית בגודל 2,000 מ"ר. הצדדים אינם חלוקים אודות גודל השטח. המחלוקת היא בשאלת הזכויות בקרקע האם מדובר בזכויות השייכות לעיזבון ההורים או זכויות השייכות לעיזבון הנתבע 2 ז"ל.

טענות התובע:

124. התובע טוען כי קרקע זו היא חלק מעיזבון ההורים ועל כן מגיע לו 1/4 מהזכויות בקרקע כמו ליתר האחים. התובע טוען כי מכירת הקרקע לבנו של הנתבע 1 נעשתה שלא בידיעתו ולא בהסכמתו, והוא גם לא קיבל את התמורה בגין חלקו במכירה.

טענות הנתבעים: 

125. חלקה זו הוענקה לנתבע 2 ז"ל במסגרת חלוקה פנימית של נכסי הירושה. כנגד חלקו של התובע הוא קיבל את הקרקע בXXXX אותה הוא מכר ושלשל את התמורה לכיסו בלבד. ניסיונו של התובע, שיודע כי קרקע זו שוייכה מלכתחילה לנתבע 2 ז"ל בלבד, להשתלטות על קרקע שאינה שלו ושאינה עוד חלק מעיזבון ההורים לאחר שניתנה לנתבע 2 ז"ל והוא מכר אותה לבנו של הנתבע 1, מר ע', אינו הגון ואינו תם לב.

דיון והכרעה:

126. לאחר עיון בראיות הצדדים ושמיעת העדויות אני סבור כי התובע לא הצליח להוכיח טענותיו ביחס לחלקה זו. גם במקרה זה, העובדה כי התובע בחר לנסות ולחמוק מהעובדה כי הוא עצמו קיבל קרקע חקלאית בהיקף דומה (כשני דונם) במקום אחר, עומדת לו לרועץ. הוסף לכך את העובדה כי קרקע זו הוחזקה ועובדה מזה שנים רבות על ידי הנתבע 2 ז"ל לבדו, מבלי שתשמע טענה מצד מי מהאחים, תומכת במסקנה כי קרקע זו אכן ניתנה לנתבע 2 במסגרת אותה הסכמה בין היורשים, על פיה התובע קיבל קרקע חקלאית בXXXX בגודל 2,000 מ"ר וזאת כנגד זכויותיו בקרקע זו ובקרקע שטח ו'.     

תוצאה:

127. נוכח האמור לעיל אני קובע כי לתובע אין זכויות בקרקע שטח ז'.

שטח ח' 

128. קרקע בגודל נטען של 850 מ"ר. המחלוקת בענין קרקע זו היא הן ביחס לגודלה, הנתבעים טוענים כי הגודל הוא 800 מ"ר בלבד;  הן ביחס ליעודה, התובע טוען כי מדובר בקרקע לבניה ואילו הנתבעים טוענים כי יעוד הקרקע הוא שימוש חקלאי בלבד; והן בקשר לזכויות בקרקע, התובע טוען כי כל השטח שייך לעיזבון ההורים, הנתבעים טוענים כי מדובר בשטח שהתקבל מהווקף כאשר מחצית ממנו ניתנה לאב המנוח ומחצית לנתבע 1, בכור האחים היחיד שנולד לפני החלוקה (בנים בלבד – בנות לא זכו להקצאה) ולכן זכה להקצאה של קרקע ישירות מהווקף.

טענות התובע:

129. בתצהירו טען התובע כי הוא מסכים לוותר על חלקו בקרקע זו לטובת האחות א', במידה והאחים יהיו מוכנים לוותר גם הם על חלקם לטובתה (סעיף 12יב לתצהיר התובע).

130. בסיכומיו חזר בו התובע מהסכמתו כפי שנמסרה בתצהיר וטען כי הוא זכאי לזכויות בחלקה זו על פי צו הירושה היינו 1/4 מהזכויות במגרש.

131. התובע ציין כי מעדות איש הווקף עולה כי היו חלקות של דונם אחד והיו חלקות של "דונם תורכי" שגודלו 800 מ"ר. על פי עדות איש הווקף חולקו חלקות בגודל 1,600 מ"ר. כך שמתוך עדותו עולה כי חלקה בגודל 800 מ"ר ניתנה לאב בלבד וחלקה בגודל 800 מ"ר ניתנה לנתבע 1. מכאן שחלקה זו שבמחלוקת היא חלק מהעיזבון ואינה חלקתו של הנתבע 1.

טענות הנתבעים: 

132. גודל המגרש הנכון הוא 800 מ"ר. מחצית מהמגרש שייך לאח הנתבע 1 והוא קיבל אותו ישירות מהווקף.

133. הנתבעים טענו מלכתחילה כי חלקה זו בגודל 400 מ"ר, שכאמור ייעודה חקלאי בלבד, הינה אדמת "אל מקאטיא", היינו חלקת אדמה שאינה מחולקת ותכליתה מקור פרנסה למי מבין הנשים במשפחה שיזדקקו לכך אם תתגרשנה או חלילה במקרה של פטירת הבעל. 

134. הנתבעים טוענים כי גם התובע הסכים לכך והוא יודע כי זה היה רצון ההורים.

דיון והכרעה:

135. לאחר שמיעת עדויות הצדדים אני סבור כי דין חלקה זו כדין טענת הנתבעים. ראשית, יעודה של הקרקע הוא ככל הנראה חקלאי, התובע על כל פנים לא חזר על טענתו כי מדובר בקרקע שיעודה בניה. שנית, גם התובע עצמו הצהיר כי הוא נכון לוותר על זכויותיו בחלקה זו לטובת האחות, אם גם יתר האחים ייעתרו לכך.

 

136. אני סבור כי התובע לא היה מסכים לוותר על חלקו בקרקע זו לטובת אחת האחיות אילו סבר כי יש לו עצמו זכויות בקרקע. הסכמתו של התובע לוותר על זכויותיו בחלקה זו תואמות את טענות הנתבעים כי חלקה זו יועדה לטובת האחיות והאם (כשזו הייתה בין החיים). אציין כי מושג ה"אל מקאטיע" הוא מושג יסוד בחברה הדרוזית ואין אב שלא מתייחס בצוואתו לחלקת "אל מקאטיע" עבור בנותיו ורעייתו. הבנות עצמן, ברוב רובן של המקרים אינן יורשות על פי צוואות ההורים, וכפי שנראה גם במקרה זה בו לא הוגשה בקשה לצוואה, הבנות הסתלקו מזכותן בירושה לטובת האחים. אני בספק רב אם הנשים במשפחה היו חותמות על תצהירי הסתלקות אילו ידעו כי התובע מבקש זכויות בחלקה שיועדה להבטיח את עתידן ופרנסתן במקרה של גירושין או התאלמנות.

137. יחד עם זאת, אני מקבל את טענת התובע כי החלקה במלואה, היינו 800 מ"ר היא חלק מעיזבון ההורים המנוחים. טענה זו תואמת את עדותו של איש הווקף שזומן לעדות על ידי הנתבעים עצמם, כי החלקות שחולקו היו בנות דונם אחד (או "דונם תורכי") ולא חולקו חלקו בנות 400 מ"ר בלבד. משמעות הדבר היא כי הנתבע 1 אומנם קיבל חלקה ישירות מהווקף, אלא שחלקה זו היא בגודל של 800 מ"ר, ואילו חלקה זו שבמחלוקת היא החלקה שניתנה לאב המנוח.

התוצאה:

138. לאור האמור לעיל אני קובע כי חלקת האדמה שטח ח' בגודל של 800 מ"ר היא אדמת "אל מקאטיע" ומיועדת כביטחון כלכלי לבנות המשפחה ועל כן לא תחולק בין האחים.

שטח ט' 

139. הצדדים אינם חלוקים בפועל ביחס לשטח זה ככל שהוא שייך לעיזבון האב המנוח. הנתבעים ציינו כי מדובר בקרקע השייכת לרמ"י שהאב חכר מרמ"י, והיא אינה חלק מעיזבונו. אציין כי מחד לא הוצג חוזה חכירה, אך מנגד התובע עצמו לא השכיל להציג כל ראיה ביחס לזכויות בשטח זה, ולא סתר את טענות הנתבעים כי מדובר בשטח השייך לרמ"י ואשר הוחכר בשעתו לאב המנוח. הנתבעים, טוענים כי כיום שטח זה מוחכר על ידי רמ"י לצד שלישי.

התוצאה:

140. בהיעדר ראיה כי שטח זה שייך לעיזבון המנוח או למי מיורשיו אני מורה על דחיית התביעה ביחס לקרקע שטח ט'. יחד עם זאת, ככל שיתברר כי ישנן זכויות חכירה ברמ"י על שמו של האב המנוח, כי אז זכויות אלה יהיו נתונות לכל אחד מהאחים בחלקים שווים.  

סיכום ותוצאה אופרטיבית:

141. התובענה למתן פסק דין הצהרתי בענין זכויות במקרקעין השייכות לתובע מעיזבון המנוחים מ' ע' ז"ל  וס' ע' מתקבלת בחלקה בלבד כפי שיפורט להלן.

142. התובע זכאי לזכויות בשטחים השייכים לעיזבון המנוחים כמפורט בסעיפים: 86, 101, 110, לפסק הדין. מפות המדידה של אותם שטחים שצורפו לתצהיר התובע מהוות חלק מפסק הדין. ברם, מובהר כי כוחן של אותן מפות מדידה שריר וקיים בקשר ליחסים הפנימיים בין התובע לנתבעים, ואין במפות מדידה אלה כדי לחייב צדדים שלישיים.

143. אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע סך של 13,750 $ כערכם על פי השער היציג ביום תשלומם כאמור בסעיף 100 לפסק הדין.

144. ביחס לזכויות בקרקע שטח ט' אני מורה כאמור בסעיף 140 לפסק הדין.

145. ביחס לכל יתר הקרקעות המפורטות בכתב התביעה אני קובע כי לתובע אין זכויות בהן.

146. לאור התוצאה אליה הגעתי ולנוכח העובדה כי התובענה התקבלה בחלקה בלבד אינני עושה צו להוצאות. 

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן לפרסם פסק הדין בהשמטת כל פרט מזהה.

   

ניתן היום,  כ"ו שבט תשפ"ג, 17 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.