פס"ד שעניינו מינוי אפוטרופוס וחתימה על ייפוי כוח מתמשך לאחד מבניה של אם לשני בנים והחלטה בבקשה להעברת דיון (א"פ 40427-02-22)

בפני בקשת המבקש להעברת הדיון בהליך זה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בהתאם לתקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020 ובהתאם לכלל "שופט אחד למשפחה אחת".

 

הרקע לבקשה בתמצית

 

1.     המבקש והמשיב 1 הינם אחים. ילדיה של המשיבה 2.

המשיב הגיש בעבר הלא רחוק שתי בקשות למינוי אפוטרופוס למשיבה 2 לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

התביעה הראשונה הוגשה ביולי 2019 והתביעה השניה הוגשה בפברואר 2020.

תביעות אלו של המשיב נדחו על ידי כב' השופטת סיגלית אופק, בפסקי דין מפורטים ומנומקים.

אף ערעור המשיב לבית המשפט המחוזי לא צלח וערעורו נדחה.

 

2.     ביום 30.1.2022 הגיש המשיב לבית משפט זה בקשה למינוי אפוטרופוס למשיבה 2 (64952-01-22) עם זאת הליך זה נסגר לאור העובדה כי למשיבה 2 יפוי כח מתמשך במסגרתו ייפתה את כוחו של המבקש לפעול בשמה בענייני השונים, לרבות ענייני הרכוש.

 

3.     ביום 17.2.2022 ועוד טרם נסגר הליך 64953-01-22 הגיש המשיב תובענה נשוא בקשה זו לביטול ייפוי הכח המתמשך ואילו המבקש הגיש בקשה נשוא החלטה זו להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

 

טענות המבקש

4.     המבקש טוען כי בהתאם לסעיף 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020 וכן בהתאם לכלל של שופט אחד משפחה אחת יש להעביר הליך זה, שעניינו ביטול ייפוי כח מתמשך עליו חתמה המשיבה 2, יש לברר בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בפני כב' השופטת XXX, אשר בפניה ניהלו הצדדים מספר הליכים קודמים באותו העניין.

 

5.     פתיחת ההליכים בבית משפט זה על ידי המשיב נעשה בניגוד לתקנות ובחוסר תום לב. פסק הדין בהליך השני בעניינם של הצדדים אף ניתן לאחר קיום דיון ממושך בנוכחות המשיבה 2 ודבריה נשמעו על ידי בית המשפט.

 

אף מטעמי יעילות הדיון יש להעביר את התיק למותב שדן בעניינם של הצדדים והדבר נכון גם לגורמי הרווחה והאפוטרופסות במחוז תל אביב.

 

6.     היועץ המשפטי לממשלה אף הוא סבור כי יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

 

7.     המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי בהתאם לתקנות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע) תש"ל – 1970 הסמכות המקומית לבירור ההליך מסורה לבית משפט בזה בשים לב למקום מגוריה הנוכחי של המשיבה 2 – XXX.

 

לטענתו, בהתאם לתקנות אלו בקשה לפי חוק זה תוגש לבית המשפט שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של האדם לו מבוקש למנות אפוטרופוס ותקנות אלו גוברות על תקנה 6(ד) לתקנות ביתה משפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א-2020. לפיכך לבית משפט זה הסמכות המקומית לבירור התובענה ואילו המבקש רשאי אך לבקש להעביר את התיק לבית משפט אחר, בקשה אותה יש לדחות.

 

8.     עוד לטענתו, דחיית הבקשה מתחייבת גם משיקולי מאזן הנוחות ועל מנת למנוע תקלות הצפויות מעצם טיבן במקרה של פיצול מערכות.

היכרותו של המותב בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב עם הצדדים אינם בגדר שיקול רלוונטי במקרה זה. במקרה דנן ההיכרות הישירה נובעת מישיבה מקדמית אחת ושיחה עם האם (המשיבה 2).

 

9.     לטענת המשיב, במבחן התוצאה, חרף ההערכה כי האם מסוגלת לנהל את ענייניה הכספיים, הרי שבפרק זמן של שנתיים איבדה היא את כל חסכונותיה ואת דירת מגוריה. הכנסותיה החודשיות אינן בשליטתה והיא תלויה באופן מוחלט במבקש.

 

בנסיבות אלו הערך שיש ליחס להיכרותו של המותב הקודם את עניינם של הצדדים הוא שלילי והתוצאות הקשות מחייבות בחינה חדשה משוחררת ומפוקחת על עניינם של הצדדים.

 

 

דיון והכרעה

 

10.  תקנות 2-3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובעות כדלקמן:

 

"2.         בעניני כשרות משפטית ואפוטרופסות יחולו תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, במידה שאין בהן סתירה לתקנות אלה."

 

3.           בקשה המוגשת לפי החוק תוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של הקטין, פסול הדין או האדם שמוגשת בקשה למנות לו אפוטרופוס או האדם שמונה לו אפוטרופוס או הממנה, ואם אין לו מקום מגורים בישראל, מקום הימצאם של נכסיו; לא היה לקטין, לפסול הדין או לאדם שמוגשת בקשה למנות לו אפוטרופוס או לאדם שמונה לו אפוטרופוס או לממנה מקום מגורים או נכסים בישראל, יהא מוסמך לדון בבקשה בית המשפט המחוזי בירושלים.

 

11.   תקנה 6 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020 קובעת לעניין הסמכות המקומית כדלקמן:

             

"(א)       תובענה ראשונה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובלבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם אם התובענה בעניינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר.

 

(ב)          תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע; תובענה הכוללת כמה תובעים, תוגש לבית משפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי אחד מהם.

(ג)          אם מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים.

 

(ד)          תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור בסעיף 6(ד) לחוק; החל בית משפט לדון בתובענה חדשה בענייני משפחה בלא שניתנה הוראה בעניין לפי סעיף 6(ד) לחוק, ונוכח לדעת כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שהסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט שימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו.

 

 

12.  הנה כי כן, בהתאם לתקנות חוק הכשרות, בקשה למינוי אפוטרופוס יש להגיש לבית המשפט במקום מגוריו של האדם לו מבקשים למנות אפוטרופוס. כפי שאכן עשו הצדדים בעניינה של המשיבה 2 בעבר והבקשות הקודמות הוגשו כדין לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, מקום מגוריה של המשיבה 2 בתקופה הרלוונטית.

 

13.  תקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה קובעת כי תובענה חדשה נוספת תוגש לאותו בית משפט שדן בעבר או בהווה בעניינם של הצדדים, וזאת כאמור בהתאם לכלל של "שופט אחד – משפחה אחת".

 

14.  תקנה זו אינה עומדת לטעמי בסתירה לתקנות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אלא משלימה לה. תקנות חוק הכשרות והאפוטרופסות מתייחסות להגשת תובענה בכלל אולם אינן מתייחסות למצב בו מוגשת תובענה נוספת בעניינו של אותו אדם.

 

15.  הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחד (רמש (ת"א) 65043-07-20  ק.ש נ' א.ש, ניתן ביום 15.9.2020 והאסמכתאות שם).

 

16.  לפיכך, היות ועסקינן בסכסוך משפחתי אשר אף עוסק במהותו באותו עניין הרי שבמקרה דנן, יש לפנות לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ובכל מקרה לנהוג לפי הכלל של שופט אחד משפחה אחת. בנסיבות אלו, משהוגשה בעבר תובענה בעניינם של הצדדים לבית המשפט למשפחה בתל אביב, ככל שהצדדים מבקשים לפתוח בהליכים נוספים הרי שהסמכות המקומית מסורה במקרה דנן לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הן מכוח תקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה והן מכוח הכלל המנחה של שופט אחד משפחה אחת.

 

17.  זאת ועוד. עיון בפסקי הדין שניתנו בעניינם של הצדדים מלמד כי בתיקים אלו נוהלו לא מעט הליכים, הוגשו לפחות שני תסקירי עו"ס וחוות דעת רפואית אחת ועולה כי אכן נעשה בירור יסודי לגופו של עניין בטענות הצדדים. מכאן שאף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי  יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

 

18.  בעניין זה כבר נפסק (אם כי שם היה הדבר לעניין משמורת) כי לא ניתן להתעלם מההליכים שהתנהלו במסגרת ההליך הראשון, כביטוי להתנהלותם של הצדדים בהקשר לסכסוך. העיקרון הגלום, המהווה גם יתרון, בכלל של שופט אחד משפחה אחת בא לידי ביטוי דווקא במקרים מעין אלה. אין לצפות מהמותב שישב בהליך הראשון להתנתק לחלוטין  ממעורבותו ומהיכרותו את הצדדים ולהתייחס לתיק שלפניו בהליך הנוכחי, כאל תיק עצמאי ונפרד. מבחינה זו אין כל פסול לעשות שימוש בחוות הדעת ובאבחונים שבוצעו במסגרת ההליך הראשון (עמ"ש (ת"א) 60592-03-15 מיום 8.6.2015).

 

19.  זאת ועוד. חזקה על כל מותב היושב בדין כי הכרעותיו ענייניות ומתבססות על הראיות בתיק ובתיקי אפוטרופסות, בין השאר, על חוות דעת גורמים מקצועיים (כגון עובדי רווחה) וחוות דעת רפואיות וחזקה כי כך נעשה בעניינם של הצדדים וכך אף ייעשה במסגרת הליך זה, על ידי כל מותב, לרבות המותב הקודם.

 

20.  לא נעלמו מעיני טענות המשיב אשר להשלכות החלטותיה של כב' השופטת XXX, אשר דנה ופסקה בעניינם של הצדדים. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק השארתו של הליך זה כאן. ככל שסבור היה המשיב כי החלטותיה של כב' השופטת שגויות הרי שהיה באפשרותו לפעול באמצעות הכלים המשפטיים העומדים לרשותו להשגה על החלטותיה ומתן אפשרות למבקש לבחור את המותב אשר ידון בעניינו אינה אחד מכלים אלו וודאי שאינה המענה להשגותיו.

 

21.  למעלה מן הצורך אציין כי בית המשפט העליון פסק לא אחת כי פסיקה קודמת באותו עניין אינה מגבשת, כשלעצמה, עילה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בתביעות שנותרו לדיון, שכן הבעת עמדה או דעה בהליך קודם אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים, ועצם העובדה שבית המשפט ישב במשפטו של בעל דין בעבר, אין בה כשלעצמה, כדי להביא לפסילתו (עא 7279/11 ‏ ‏ פלוני נ' פלונית, ניתן ביום 20.11.2011 והאסמכתאות שם). הלכה זו נוהגת גם מקום בו ההליך החדש נוגע לאותה פרשה עובדתית שנדונה בעבר לפני אותו שופט ומהווה המשך ישיר שלה (ע"א 4122/18 שוורץ נ' מנצור (4.7.2018); ע"א 8448/20 מ.ע.ג.ן-יעוץ ניהול נכסים בע"מ נ' בוטיק-שימור מבנים בע"מ (7.1.2021)). 

 

22.  דברים אלו מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בבית המשפט לענייני משפחה בו קיים הנוהג של "שופט אחד למשפחה אחת" ויפים אף לענייננו. שעה שאין מקום לפסלות שופט בנסיבות העניין, קל וחומר שאין כל הצדקה לניהול הדיון בפני מותב אחר, כאשר על פי התקנות והכללים הנוהגים בבית המשפט לענייני משפחה, יש לברר הליך זה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

 

סוף דבר

 

23.  לאור כל האמור לעיל הבקשה מתקבלת והליך זה יועבר לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

 

המשיב יישא בהוצאות המבקש בסך של 3,500 ₪ שישולמו בתוך 14 ימים.

 

החלטתי ניתנת לפרסום בהיעדר פרטים מזהים.

 

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשפ"ב, 27 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.

    

                                   

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
 
א"פ 40427-02-22 אלמוני נ' פלונית(אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח'

                                                                 
תיק חיצוני:   
 
 מספר בקשה:3
בפני  כבוד השופטת  אפרת ונקרט

מבקש 
פלוני

נגד

משיבים אלמוני
אלמונית
היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה

 

החלטה