הסרת חסיון פרוטוקול בית המשפט לענייני משפחה לצורך שימוש בהליך אזרחי (עמ"ש 29564-11-21)

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 7.10.21 (כב׳ השופטת תמר סנונית פורר בה״ט 32848-08-21) שדחה את בקשת המערערת לאפשר הצגת פרוטוקול הדיון בבקשה לצו הגנה שהיא הגישה כנגד המשיבה, בהליך אזרחי שהיא מנהלת כנגד ב״כ המשיבה לשעבר.

א. רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.    ביום 15.8.21 הגישה המערערת בקשה לצו הגנה כנגד בתה - המשיבה - עקב טענתה שהמשיבה מאיימת עליה ומטרידה אותה ללא הפסקה בטלפון.

2.    ביום 19.8.21 התקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה ובדיון טען ב״כ המשיבה עו״ד אבנר אשד (להלן: עו״ד אשד) שהוא ייצג בעבר את המערערת והלווה לה סך של 53,000 ₪, מאחר שהיא היתה זקוקה לכסף עקב איומים על חיי נכדה. לטענת עו״ד אשד, הוא פתח תיק הוצל״פ כנגד המערערת היות שהמחאה שהמערערת העניקה לו, לא נפרעה.

3.    הצדדים הגיעו להסכמה בבקשה לצו הגנה ולהסכמה זו ניתן תוקף של פסק דין בסיום הדיון והתיק נסגר (להלן: הדיון).

4.    כמה ימים לאחר הדיון, הגישה המערערת לביהמ״ש קמא בקשה להתיר לה לעשות שימוש בפרוטוקול הדיון בהליך האזרחי המתנהל כנגד עו״ד אשד ומדובר בסכסוך חיצוני שלא עלול לפגוע בפרטיות המשיבה.

5.    עו״ד אשד התנגד לבקשה וטען גם שהוא לא מייצג יותר את המשיבה. המשיבה עצמה לא הגישה תגובה מטעמה, למרות שלטענת ב״כ המערערת הבקשה הומצאה לה.

6.    ביום 7.10.21 דחה ביהמ״ש קמא את הבקשה וקבע כי: "אין מקום להפוך תיק של צו הגנה כראייה לסכסוך אזרחי חיצוני לצדדים. לא שוכנעתי מטענות המבקשת כי ייגרם לה עוול כלשהו בשלו יש להורות על הסרת החיסיון. ממילא על פי טענות שני הצדדים ובתכתובות שצורפו עולה כי קיימות מחלוקות קיימות".

7.    המערערת לא השלימה עם ההחלטה והגישה ערעור. לטענתה, אין שום חשש לפגיעה בפרטיות של המשיבה. פרוטוקול הדיון נסב כמעט כולו על היחסים הכספיים שבין המערערת לעו״ד אשד ומדובר בסכסוך אזרחי.

8.    חשיפת הפרוטוקול בהליך אזרחי תסייע לבירור מעשיו והתנהלותו של עו״ד אשד ואין בפרוטוקול כל פרט שיביא לחשיפת הסכסוך הנטען שבגינו הוגשה הבקשה לצו הגנה. מדובר בעניין חיצוני לסכסוך ולכן יש להתיר לעשות בו שימוש, בהתאם לפסיקה.

9.    המשיבה טענה בתשובתה שהיה על המערערת להגיש בקשת רשות ערעור ואין לה זכות להגיש ערעור. לגופו של עניין לדבריה, התיק התנהל בדלתיים סגורות ואין לפרסם ממנו דבר. אם היא היתה יודעת שהמערערת תבקש להשתמש בפרוטוקול הדיון, היא היתה מבקשת לתקן אותו ואולם, היות שהתיק נסגר לאחר שהושגה הסכמה, היא לא הגישה בקשה לתיקון הפרוטוקול.

10.  המערערת עושה שימוש לרעה בהליך. לא הוסכם במסגרת ההסכמה שהצדדים הגיעו אליה בסיום הדיון שניתן יהיה לעשות שימוש בפרוטוקול ולכן אין להתיר לעשות בו כל שימוש ויש לדחות את הערעור.

ב. דיון והכרעה

1.    סעיף 70ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984)להלן: החוק) קובע שעל החלטה להתיר

פרסום ניתן להגיש ערעור בזכות והערעור נדון בדן יחיד. לכן, יש לדחות את טענת המשיבה שהיה על המערערת להגיש בקשת רשות ערעור.

2.    סעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה מעניק לכלל בדבר פומביות הדיון מעמד חוקתי, וזה לשונו: "בית המשפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".

3.    סעיף 68 לחוק מתווה את הכללים להפעלתו של עקרון פומביות הדיון, כאשר ברירת המחדל הקבועה בסעיף 68)א) היא כי "בית המשפט ידון בפומבי".

4.    סעיף 68(ה)(1) לחוק קובע כי תובענות בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, למעט תובענות מסוימות, ידונו בדלתיים סגורות. מושכלות יסוד הן כי "עקרון פומביות הדיון, כפי שמצביע בין היתר עיגונו המפורש בחוק יסוד, הינו מרכיב מרכזי במשטרנו" (רע״א 3007/02 יואב יצחק נ׳ מוזס פ"ד נו(6) 592, 598 להלן: פס״ד מוזס). כמו כן נקבע כי: "עקרון פומביות הדיון "הינו אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו. בשמירתו טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה". (ע״א 4963/07ידיעות אחרונות נ׳ עו״ד פלוני (27.2.08) פס׳ 7 לפסק דינו של כב׳ השופט פוגלמן).

עוד על חשיבות עקרון פומביות הדיון ראו: ע״א 5185/93היועץ המשפטי לממשלה נ׳ מרום פ״ד מט(1) 318, 341 (1995), בג״צ 5917/97האגודה לזכויות האזרח בישראל נ׳ שר המשפטים (8.10.09) פס׳ 18 לפסק דינה של כב׳ הנשיאה ביניש, בע"מ 7991/17פלוני נ׳ ועדת האתיקה של לשכת עורי הדין מחוזי חיפה, פס׳ 10 (1.12.17).

5.    בע״א 2800/97ליפסון נ׳ גהל, פ״ד נג(3), 714, בעמי719 קבעה כב׳ השופטת דורנר כי:

"גם כאשר הדיון מתקיים בדלתיים סגורות ... לא יצווה בית המשפט על איסור פרסום של פסק דינו אלא אם שוכנע כי התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים נותרה בעינה. לעניין זה יקפיד בית המשפט על כך שאיסור הפרסום יהיה במידה שאינה עולה על הנדרש. על כן, מקום שבו ניתן להשיג את התכלית שלשמה התקיים הדיון בדלתיים סגורות על ידי פרסום חלקי של פסק הדין, יורה בית המשפט על דרך זאת".

בפס״ד מוזס נקבע כי:

"מטרתו של סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט היא להגן על הפרטיות בעניינים משפחתיים אינטימיים וכן על ילדים... פרסום תוכן ההליך לא ייאסר, וההליך יותר לפרסום כולו או מקצתו, אם אין בפרסום פגיעה בילדים או בעניינים משפחתיים אינטימיים".

6.    במקרה דנן, המערערת מעוניינת להגיש את פרוטוקול הדיון בצו הגנה רק ככל שהוא נוגע לנושא ההלוואה הנטענת שהיא קיבלה מב״כ המשיבה ולנושא זה אין כל קשר לבקשה לצו הגנה. מדובר בנושא אזרחי מובהק שמשום מה "השתלט" על הדיון ואולם הוא לא קשור כלל לבקשה לצו הגנה שנדונה. בפרוטוקול לא מוזכר שום נושא אישי המצדיק חסיון. מעיון בפרוטוקול בית המשפט קמא עולה שכמעט כולו לא עסק בטענות שהיוו את הבסיס לבקשה לצו הגנה והדיון התמקד כולו בנושא ההלוואה הנטענת שמהווה נושא חיצוני להליך. לא מדובר כלל בנושא אינטימי המצדיק הגנה ואין כל הצדקה כי פרוטוקול זה ייחסה תחת איסור פרסום.

7.     אין גם ממש בטענת המשיבה שהיות שלא הוסכם במסגרת ההסכמה שגובשה בסיום הדיון שניתן יהיה לעשות שימוש בפרוטוקול בהליך אזרחי, אין להתיר כל שימוש בו. נושא השימוש בפרוטוקול כלל לא עלה בדיון ונושא זה לא נדון ולא הוחלט דבר בשאלה זו.

8.     לאור חשיבות עקרון פומביות הדיון ומאחר שהאמור בפרוטוקול יכול לסייע למערערת לטענתה בהליך האזרחי שהיא מנהלת כנגד עו״ד אשד שהיה בעבר גם עורך דינה, אין למנוע את השימוש בפרוטוקול. זאת, לאחר שיימחקו המשפטים הבודדים שעוסקים בגוף הבקשה לצו הגנה (עמ׳ 4 שורות 13-16 לפרוטוקול). כמו כן, טענתה של המשיבה שהיה מקום לתקן את הפרוטוקול והיא לא הגישה את הבקשה כי התיק נסגר, לא נפגעת ושמורה עמה.

9.     משהערעור התקבל והמערערת יכולה לעשות שימוש בפרוטוקול הדיון, המשיבה תשלם למבקשת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך של 5,000 ₪. העירבון על פירותיו, יושב למערערת.

10.   פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת הפרטים המזהים.

ניתן היום, כ״ג טבת תשפ״ב, 27 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית־ משפט לערעורים אזרחיים

עמ״ש 21־11־29564 פלונית נ׳ לוי אלמונית
לפני כבוד השופט נפתלי שילה
המערערת פלונית

נגד
המשיבה אלמונית
פסק דין