השופטת אליה נוס: פס"ד בעניין מזונות (תלה"מ 2425-07-21, 25673-05-21) | צרכי הקטינים יחס סדרי השהות יחס הכנסות הצדדים

 

 

רקע

1.     הצדדים נישאו זה לזה בשנת 2004 ולהם 4 ילדים:

ה.ל - ילידת 2005,

ל.ל - יליד 2006,

ל.ל – ילידת 2009,

ר.ל – יליד 2012.

 

2.     הצדדים מנהלים הליכים בבית הדין הרבני, והגישו תביעות הדדיות לבית המשפט בעניין מזונות הקטינים. תביעתו של האב הוגשה ביום 12.5.21, ואילו תביעתה של האם הוגשה ביום 1.7.21.

 

3.     בדיון שהתקיים ביום 27.12.22, הסכימו הצדדים כי יוגשו סיכומים בכתב, ולאחריהם יינתן פסק הדין. עוד הוסכם, כי פסק הדין יתייחס לתכולה הרטרואקטיבית שלו, בהינתן כי הצדדים הפרידו את מגוריהם החל מיום 1.12.22. עוד הוסכם בדיון, כי דמי המזונות יעמדו על 1,800 ₪ בחודש, בתוספת ההוצאות החריגות של הקטינים, על פי ההחלטה למזונות זמניים. כן הוסכם, כי הצדדים יחלקו בחלקים שווים בתשלום החודשי של המשכנתא.

סיכומי הצדדים הוגשו בהתאם להסכמה זו.

 

 

 

 

טענות האב

4.     בתביעתו, ביקש האב כי בית המשפט יכריע בעניין המזונות, החל מן המועד בו הופרדו חשבונות הצדדים ומגוריהם, כאשר האב עומד על קיום משמורת משותפת, כדבריו. יצוין, כי עת הוגשה התביעה התגוררו הצדדים תחת קורת גג משותפת.

 

5.     שעה שהצדדים התגוררו במשותף, דאג האב למלוא צרכיהם של הקטינים ולמדורם, כך שיש לקבוע כי ההכרעה בעניין המזונות תחול לאחר הפרדת המגורים. לעת הזו, ילדי הצדדים בוגרים, ובנם הצעיר  בן 11 שנים, כשחלוקת השהות  שווה.

 

6.     האב עובד בחברת _____ ומשתכר סך של 12,100 ₪ נטו. הוא הכחיש את הטענות לפיהן הפחית באופן יזום את הכנסתו. הוצאותיו של האב הן בגין מזונות בגובה 6,000 ₪  ומשכנתא בגובה 1,800 ₪ בחודש, כך ששכרו הפנוי עומד על 4,000 ₪ בחודש בלבד.

האם ויתרה על חקירתו של האב, ומעלה טענות בדבר סכומים נוספים שהאב משתכר, מבלי להביא ראשית ראיה לטענותיה אלה. לאב אין הכנסה נוספת ויש לדחות את טענותיה של האם בעניין זה.

בסיכומיו טען האב כי על פי תלושי השכר שהוצגו לבית המשפט, הוא משתכר  בממוצע 12,800 ₪ בחודש בלבד וכי יש לדחות כל חישוב אחר שערכה האם בעניין זה. לדבריו, הוא  משלם את המשכנתא בגובה של 3,000 ₪ בחודש וכן הוצאות אחזקת הבית.

 

7.     האם עובדת בחברת _______ ולמיטב ידיעתו של האב משתכרת 7,500 ₪ נטו. בנוסף מקבלת האם סך של 540 ₪ מן המוסד לביטוח לאומי. בסיכומיו, טען האב כי האם משתכרת 10,000 ₪ בחודש ומקבלת סך של 961 ₪ מן המל"ל, כך שהכנסתה היא 10,961 ₪ בחודש. האם שוכרת יחידת דיור בת 3 חדרים תמורת דמי שכירות של 4,000 ₪ בחודש.

 

8.     הצדדים מתגוררים ב________, ולפני שנתיים נטלו משכנתא בסך של 400,000 ₪ לצורך שיפוץ דירתם.

 

9.     בחודש 11/20, לאחר שהצדדים הסכימו להתגרש, פנו לעו"ד וניסחו הסכם גירושין. ההסכם לא אושר בפני בית המשפט.

 

10.  יחס הכנסות הצדדים הוא 54% לאב ו- 46%. צרכי הקטינים הם 2,250 ₪ בחודש, כך שלאור חישוב יחס ההכנסות, על האב לשאת לכל היותר במזונות של 181 ₪ לכל ילד עד גיל 18. בנוסף, אין לקבוע במקרה זה הורה מרכז ואין לבצע התחשבנות עבר, שכן האם הגישה  תביעה למזונות ולא תביעה לאכיפת הסכם.

 

טענות האם

11.  עובר לפרידתם, סיכמו הצדדים, בהסכם שנחתם על ידי שניהם, כי עד למכירת הדירה יחולקו  הוצאות הקטינים והבית כך שהאב ישלם 10,150 ₪ והאם  - 5,100 ₪ בחודש. חרף הסכמה זו, מפקידים הצדדים סכום זהה לחשבון הבנק המשותף, לנוכח סירובו של האב להפקיד סכום גבוה יותר מזה של האם. למעשה, עמד האב בהסכם לאורך  חודשיים ולאחר מכן הפחית את הסכום על דעת עצמו.

 

12.  האב משתכר 20,000 ₪ נטו בחודש: 15,000 ₪ ממקום עבודתו ב_____ ו- 5,000 ₪ בחודש בגין הכנסה לא מוצהרת מחברה לעבודות עפר. האב הפחית את שכרו ב- 3,000 ₪ בחודש באמצעות קיזוז ממשכורות בגין שווי רכב, החל מחודש 5/21.

 

13.  האם משתכרת 7,500 ₪ לחודש והיא הגורם העיקרי המטפל בקטינים.

 

14.  צרכי הקטינים עומדים על 2,075 ₪ לל.ל, ל.ל ור.ל, ועל 2,764 ₪ לה.ל. הוצאות המדור החודשיות עומדות על 5,000 ₪ בחודש ולכך יש להוסיף את הוצאות אחזקת הבית, הוצאות החינוך והרפואה. מכאן, ביקשה האם לחייב את האב בתשלום סך של 1,640 ₪ לכל קטין לחודש למזונותיו, וכן ב- 100% הוצאות המדור ואחזקתו, כל עוד האב מתגורר בבית, ולאחר מכן ב- 73% מהוצאות המדור והחזקתו. עוד ביקשה האם לחייב את האב ב- 73% מהוצאות החינוך והרפואה של הקטינים.

 

15.  לאור יחס הכנסות הצדדים העומד על 64% לאב ו- 36% לאם, יש לקבוע כי האב יישא במזונות הילדים בסך של 5,750 ₪ ובהוצאות אחזקת המדור, כולל המשכנתא, בגובה של 2,050 ₪ בחודש, בנוסף יש לחייב את האב ב- 64% מהוצאות החינוך והרפואה.

 

16.  בסיכומיה, טענה האם כי הכנסתו הכוללת של האב עומדת על 22,564 ₪, בעוד השתכרותה היא 10,000 ₪ בחודש כך שיחס הכנסותיהם הפנויות הם 79% לאב ו- 21% לאם. האם ביקשה גם לשמש כהורה מרכז ועל כן ביקשה לחייב את האב במזונות כל ילד בסך של 1,586 ₪ ובתקופת השירות הצבאי בסך של 500 ₪. עוד התבקש בית המשפט לקבוע כי ההוצאות החריגות יחולקו כך שהאב ישא ב- 79% והאם ב- 21%.האם ביקשה לחייב את האב לשלם סך של 1,660 בגין כל חודש, החל מיום הגשת התביעה 1.7.21 ועד ליום 1.12.22 ובסך הכול 28,220 ₪ בגין חוב העבר.

 

 

דיון והכרעה

17.  ביום  30.10.21 ניתנה החלטה למזונות זמניים, בה נקבע כי בהינתן שהצדדים התגוררו תחת קורת גג משותפת, נוכח הכנסות הצדדים, אשר נקבעו על  8,609 ₪ לאם, על בסיס תלוש שכר שצירפה, ועל 15,000 ₪ לאב, אשר לא צירף תלושי שכר, לא חויב הנתבע במזונות, שכן הפקיד סך של 6,000 ₪ לחשבון המשותף.

בהמשך, נקבע בהחלטה מיום 9.4.22 כי אין לחייב את האב בתשלום הלוואת המשכנתא, שעה שסוגיית הרכוש נדונה בבית הדין הרבני. לאחר שהשגת האם  על החלטה זו התקבלה, נקבע בהחלטה נוספת מיום 24.10.22, כי בהיות הכנסות האב  13,400 ₪ בחודש, ואילו הכנסת האם 10,000 ₪ בחודש, כאשר הצדדים נושאים בחלקים שווים בהחזר החודשי של המשכנתא, בגובה 1,800 ₪ לכל אחד מהם, אין להפחית מדמי המזונות שנקבעו.

 

18.  בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.17) נקבע, כי על מנת לקבוע את מזונות הקטינים, יש לבחון את צרכי הקטינים, יחס הכנסות הצדדים ויחס סדרי השהות. וראו בעניין זה  עמ"ש (מחוזי מרכז) 65692-11-19 ד.ס. נ' ל.צ.ס ( 22.9.20) הקובע כי "על פי פסק דינו של בית המשפט העליון, חיוב המזונות יעשה בהתחשבות בצרכי הקטינים, יכולותיהם הכלכליות של כל אחד מההורים, חלוקת זמני השהות ואופי האחריות בפועל של כל אחד מההורים ביחס לקטינים."

 

צרכי הקטינים

19.  ברמ"ש (מחוזי מרכז) 59188-10-18 נ. נ' נ., נקבע ע"י כב' השופט ויצמן כי "... יש לזכור כי קודם להלכת בע"מ 919/15 נהגו בתי המשפט לאמוד צרכיו החודשיים של קטין בשיעור של כ – 1400 ₪ ואולם הערכה זו נגעה אך ורק באשר לצרכיו ההכרחיים ואולם מאז שניתנה הלכת בע"מ 919/15 אין מקום לחלק בין צרכים הכרחיים לאלו שאינם הכרחיים ויש לאמוד את הצרכים בכללותם. עוד יש לציין כי צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים עולים על צרכיו של קטין המתגורר בבית אחד נוכח הכפילויות הנדרשות מטבעם של דברים בחלק מהוצאותיו, להערכתי ומבלי לקבוע מסמרות בדבר ראוי שהערכה זו תעלה, למצער, על סך של 2250 ₪ לחודש לקטין."

לאחר עיון בטיעוני הצדדים בעניין צרכי הקטינים, ובאסמכתאות אשר הוצגו בעניין זה, לא מצאתי מקום לקבוע, במקרה הנדון, כי צרכיו של  כל קטין  עולים על סכום זה, כשהוא אינו כולל את מדורם של הקטינים.

 

יחס סדרי השהות

20.  אין מחלוקת בין הצדדים כי יחס סדרי השהות במקרה הנדון הוא 50%לאם ו- 50% לאב .

 

יחס הכנסות הצדדים

21.  מתלושי השכר העדכניים שהוצגו לבית המשפט עולה, כי שכרו הממוצע של האב בחודשים 11/21-8/22 הוא 13,817 ₪. לא הוכח כי לאב הכנסה נוספת, כטענת האם, כאשר נזכיר כי האם נתנה הסכמתה לכך שיינתן פסק דין על בסיס המצוי בתיק.

האב מתגורר בדירת הצדדים ונושא בתשלום החודשי של המשכנתא בגובה 3,600 ₪ בחודש, כעולה מסיכומיו ומסיכומי האם, כך שהכנסתו הפנויה היא 10,217 ₪.

 

22.  מתלושי השכר העדכניים שהציגה האם לבית המשפט עולה, כי שכרה הממוצע לחודשים 11/21-8/22 הוא 10,006 ₪. האם שוכרת דירה ונושאת בדמי שכירות של 4,000 ש"ח בחודש, כך שהכנסתה הפנויה עומדת על 6,006 ₪.

 

יחס הכנסות הצדדים הוא 63% לאב ו -37% לתובעת.

 

23.  בהינתן צרכי הקטינים, יחס סדרי השהות ויחס הכנסות הצדדים  כפי שפורטו לעיל, נפסק כדלקמן:

 

א.        הנתבע ישלם דמי מזונות, כולל ביגוד והנעלה בסך של 600  ₪ לחודש עבור כל קטין, כאשר האם תרכוש את הביגוד וההנעלה עבור הקטינים.

ב.         תוקף החיוב החל ממועד הפרדת מגורי הצדדים,  כאשר עד למועד זה תעמוד בעינה ההחלטה למזונות זמניים, בה נקבע תשלום סכום גלובלי לחשבון הבנק המשותף.

ג.         דמי המזונות ישולמו ביום הראשון לכל חודש עבור כל חודש מראש.

            תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים ישולם בתאריך  1.3.23.

ד.         דמי המזונות ישולמו עבור כל אחד מהילדים עד יום מלאת לו  18  שנה או עד ליום סיום לימודיו בבית הספר התיכון עפ"י המאוחר מבין שני מועדים אלה.

ה.         בתקופה שמסיום תשלום דמי המזונות עפ"י האמור בס"ק ד' דלעיל ועד לסיום שירות החובה הצבאי בצה"ל של כל אחד מהילדים ישלם הנתבע לידי התובעת  שליש מדמי המזונות.

התשלומים בתקופת שירות החובה בצה"ל ישולמו ע"י הנתבע לידי התובעת  כל עת שהילד ממשיך להתגורר בבית האם בתקופת שירותו הצבאי.

להסרת ספקות מובהר בזאת  כי מגורים בבית התובעת  בעת החופשות מצה"ל יחשבו "כמגורים" לענין חיוב זה.

ו.          היה והילד ישרת בצבא אך לא יתגורר בבית התובעת  יבוצע התשלום ישירות לידיו.

ז.         דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן שבסיסו מדד חודש 1/23 והם יעודכנו מדי  3  חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע, בהתאם למדד האחרון  הידוע ביום העדכון.

ח.         פיגור בתשלום דמי המזונות יגרור תשלומי הפרשים כחוק מהיום שהיה מיועד לביצוע התשלום ועד ליום התשלום בפועל.

ט.        בנוסף לדמי המזונות האמורים לעיל יחלקו הצדדים  בהוצאות הקטינים ביחס של 60% לאב ו- 40% לאם  כמפורט להלן:

(1)        הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים בו מבוטח הקטין.

(2)        הוצאות חינוך, לרבות תשלומים למוסד החינוכי, שיעורי עזר, היה ותבוא על כך המלצה של המורה המקצועי ו/או מחנך/כת הכתה ו/או יועץ/צת בית הספר.

(3)        הוצאות חוג אחד לכל קטין  בתעריפים רגילים ומקובלים.

(4)        הוצאות עבור קייטנה בתקופת הקיץ (מחזור אחד בן 3 שבועות של קייטנה רגילה בתעריפים רגילים ומקובלים).

(5)        הוצאות בגין רכישת ציוד לבית הספר, תלבושת אחידה, בניכוי מענק המל"ל, ככל שיתקבל.     

יא.       תשלומי המוסד לביטוח לאומי בגין הילדים ישולמו לידי האם ויתווספו לדמי המזונות.

יב.        אשר לדמי המדור, לאור הנתונים שהובאו בפני, הריני מעמידה את דמי המדור על 2,500 ₪ עבור כל הקטינים. בשים לב ליחס ההכנסות וליחס סדרי השהות (ראו עמ"ש מרכז 31135-07-20 ש' נ' ש'), ישלם האב בגין מדורו של כל קטין 100 ₪ נוספים.

 

24.  לאור האופן בו הוסכם לסיים ההליך, אין צו להוצאות.

 

התיק ייסגרו.

 

 

ניתן היום,  ל' שבט תשפ"ג, 21 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.