השופטת עידית בן דב ג'וליאן: החלטה בהליך לאכיפת פסק דין לגירושין ומתן פסק דין בהעדר הגנת המשיב (תה"ס 23472-07-24)

החלטה

בבקשת המבקשת לצירופה כבעל דין ולביטול פסק דין

 

 

לפניי בקשת המבקשת לצירופה כבעלת דין בהליך שהתנהל בין המשיביםבהתאם לתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018; לביטול פסק הדין שניתן נגד המשיבביום 12.12.24 ולמינוי בא כוח המבקשת ככונס נכסים למכירת הנכס במקום ב"כ המשיבה.

 

רקע רלוונטי לבקשה:

1.        המשיבים הנם בני זוג לשעבר.

המבקשת הנה אמו של המשיב.

 

2.        בין המשיבים נחתם הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 20.3.23 (להלן: "הסכם הגירושין").

במסגרת הסכם הגירושין הוסכם כי הדירה ברח' ... הרשומה במלואה על שם המשיב (להלן: "הדירה"), שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים. נחתמה בהסכמה פסיקתה להעברת מחצית זכויותיו הרשומות של המשיב בדירה למשיבה. נקבע כי המשיבים יחתמו על י"כ בלתי חוזרים לטובת ב"כ לצורך העברת הזכויות.

בהסכם צוין כי על הדירה רשומה משכנתא לטובת אמו של המשיב (המבקשת). הוסכם בין המשיבים כי הדירה תמכר ומתוך חלקו של המשיב בתמורה תוחזר המשכנתא.

לאחר פסק הדין נרשמה הערת אזהרה לטובת המשיבה מכח הסכם הגירושין.

המבקשת ידעה על הסכם הגירושין כ-6 חודשים לאחר גירושי המשיבים(סע' 34 לבקשה).

 

3.        ביום 9.7.24 המשיבה הגישה תביעה נגד המשיב לאכיפת הסכם. בתביעה נטען כי המשיבהפראת ההסכם ופסק הדין, לא פעל לרישום זכויות המשיבה בדירה וסיכל את מכירת הנכס. המשיבה עתרה למינוי כונס נכסים לצורך אכיפת הסכם הגירושין ופסק הדין.

 

4.        כתב התביעה הומצא תחילה למשיבבאמצעות אמו (המבקשת) בביתה, אשר סירבה לקבל את המסירה בשמו בטענה כי אין לה שום קשר עם המשיב (תצהיר מוסר מיום 18.7.24).

ביום 28.7.24הומצא כתב התביעה למשיב במסירה אישית כדין לכתובתו הרשומה במשרד הפנים. על פי תצהיר מוסר המשיב פתח את הדלת וסרב לחתום על המסירה.

           המשיב לא הגיש כתב הגנה.

המשיב לא התייצב לדיון קדם המשפט שנקבע ליום 12.12.24.

 

5.        יצוין כי לאחר הגשת התביעה המבקשת פתחה תיק הוצל"פ נגד המשיב (החייב שם) למימוש המשכנתא. נשלחה למשיבה הודעת צד ג'.

 

6.        ביום 12.12.24 ניתן פסק דין בתביעת המשיבה בהעדר הגנת המשיב.

           נקבע כי:

           "1.     פסק הדין מיום 20.3.23 ניתן לביצוע בהוצל"פ.

             2.      לצורך אכיפת פסק הדין אני ממנה את ב"כ התובעת עו"ד גלית צור ככונסת  נכסים, אשר תפעל בהתאם להוראות פסק הדין.

           3.        לרשם ההוצל"פ יהיו מלוא הסמכויות ליתן כל הוראה לביצוע פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו לרבות קביעת שכ"ט כונסת הנכסים, ומי ישא בשכר הטרחה"

 

7.        ביום 24.12.24הגישה המבקשת את הבקשה שלפני לצרפה כצד להליך ולביטול פסק הדין.              הוגשו תגובת המשיבה ותשובת המבקשת.

הבקשה הוגשה לאחר שהמשיבה פנתה בבקשה לסגירת תיק ההוצל"פ שפתחה המבקשת וצרפה שם את פסק הדין.

 

8.        יודגש -

           המשיב אשר קיבל את כתב התביעה בחר שלא להגיש כתב הגנה.

           המשיב בחר שלא להתערב כלל בהליך.

           המשיב הנו חייב בתיק ההוצל"פ שפתחה המבקשת.

           יש להניח כי המשיב מודע לפסק הדין, כפי שהמבקשת.

           המשיב בחר שלא להגיש בקשה לביטול פסק הדין.

 

טענות הצדדים, בתמצית –

9.        טענות המבקשת

-       המשיב לא קיבל את תביעה ולא זומן לדיון, ולכן, יש לבטל את פסק הדין שניתן נגדו ולמנות את בא כוחה ככונס נכסים, היות שכונס הנכסים צריך להיות מטעם בעל המשכנתא;

-       בין המבקשת למשיב הסכם הלוואה מחייב, מתוך כך היא צד נדרש להליך בין המשיבים;לצד זאת נטען כי אינה כפופה להסכם הגירושין בין המשיבים וכי אין בו כדי לפגוע בזכויותיה עפ"י הסכם ההלוואה שנחתם בינה ובין המשיב;

-       המבקשת מימנה לאורך השנים את המשיבים והעבירה להם סך של 1,595,700 ₪;

-       המשיבה משכירה את הנכס ומקבלת את מלוא דמי השכירות;

-       המשיבה הסתירה מבית המשפט כי ביום 11.3.23 נרשמה לטובתה הערת אזהרה בנכס;

-       ישנה מחלוקת על סך של 1,759,080 ₪ אשר צריכה להתברר, אך תביעה זו אינה המסגרת המתאימה לדון בכך ויש לדון בכך במסגרת אחרת;

-       המשיבה מנסה "לעקוץ" את הסכום שנטען בנוגע לחוב באמצעות הליך משפטי שהמבקשת אינה צד לו;

-       הפתרון הוא באמצעות מינוי כונסי נכסים למכר הנכס, כפי שביקשה בתיק ההוצל"פ, מינוי שהתעכב בשל התעקשות המשיבה.

 

10.      טענות המשיבה

           -       אין יריבות בין המבקשת למשיבה, המבקשת לא היתה צד להליךאישור ההסכם בין המשיבים. לכל היותר הזכות לבקש ביטול פסק הדין הנה למשיב ולא למבקשת;

           -       בהסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין, הסכימו המשיבים לפירוק שיתוף מידי ומכירת הנכס, ולכן, נרשמה הערת אזהרה לטובתה של המשיבה;

           -       לנוכח התנהלות המשיב והפרת ההסכם על ידו המשיבה נאלצה לתבוע אכיפת ההסכם כדי שתוכל למכור את הנכס ועם קבלת פסק הדין הגישה בקשה לסגירת התיק בהוצאה לפועל מכיוון שכבר מונו כונסי נכסים לצורך המכירה;

           -       פתיחת הליך בהוצל"פ על ידי המבקשת נגוע בחוסר תום לב ונפתח למרות שהיא יודעת שבנה המשיב מסכל את המכירה, כאשר היא והמשיב עושים יחד אחת כנגד המשיבה במטרה למכור את הנכס במחיר נמוך יותר ולהקטין את חלקה;

           -       המבקשת הינה נושה מובטח, שווי הנכס עולה משמעותית על גובה החוב של המשיב כלפיה, הדבר מבטיח את החזר מלוא החוב למבקשת ולכן אין כל סיבה למינוי ב"כ ככונס נכסים במקום ב"כ המשיבה;

           -       בהעדר כתב הגנה ותגובות של המשיב, כל טענותיה לא נסתרו.

דיון והכרעה:

 

11.      לאחר שנדרשתי לבקשה והתגובות יובא כבר וינומק להלן –דין הבקשה להדחות.

 

12.      המסגרת הדיונית של ההליך תביעת המשיבה נגד המשיב לאכיפת הסכם גירושין שנערך ונחתם על ידי המשיבה והמשיב ואשר המבקשת לא היתה צד לו.

           המבקשת אינה צד להסכם הגירושין בין המשיבים, אינה צד נדרש להליך אכיפת ההסכם בין המשיבים, מתוך כך גם אין לה מעמד לבקש לבטל את פסק הדין לאכיפת ההסכם בין המשיבים.

           מעבר לכך כי המבקשת, אשר על פי המוצהר על ידה ידעה על הסכם הגירושין חודשים ספורים לאחר שנחתם ואושר, לא העלתה כל טענה ב"זמן אמת" בעניין ההסכם, אישורו או תנאיו.

 

13.      העובדה כי המבקשת מוזכרת בהסכם, אינה הופכת אותה לצד בהסכם או לבעלת יריבות מול המשיבה או המשיב. מתוך כך גם ברי כי המבקשת אינה מחויבת על יסוד ההסכם כלפי המשיבה או המשיב.

           ראו לעניין זה למשל תא 1974/06 סופר טק אלקטרוניקה בע"מ נ'FUJITSU MICROELECTRONICSEUROPE GMBH(02.07.09).

 

14.      תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת (הדגשה שלי):

"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

 

השיקולים לצירוף בעל דין להליך, עיקרם, אם צירופו יסייע "להכריע בצורה יעילה ושלמה בפלוגתאות העולות מן התביעה כפי שהוגשה" (רע"א 496/23 מ.ר.ר.ג יזמות בע"מ נ' מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים (31.5.23).

 

המבקשת אינה צד נדרש להכרעה בשאלה אם המשיבה זכאית לאכיפת הסכם בינה לבין המשיב אשר קיבל תוקף של פסק דין.

המשיב עצמו לא התנגד לכך.

יוזכר כי גם המבקשת לא טענה דבר כלפי ההסכם ופסק הדין לאחר שניתן ונודע לה עליו.

 

15.      במועד אישור הסכם הגירושין הדירה היתה רשומה על שם המשיב. המשיבים הסכימו כי חרף הרישום, למשיבה מחצית מזכויות המשיב בדירה.

           המבקשת אינה טוענת אחרת ואף מפנה להערת אזהרה שנרשמה לטובת המשיבה בדירה מכח פסק הדין שאישר את הסכם הגירושין.

           המבקשת הנה נושה של המשיב, לטובתה רשומה משכנתא על זכויותיו בדירה.

           במסגרת הסכם הגירושין המשיבים הסדירו את החזר המשכנתא למבקשת מתוך חלקו של המשיב.

           המשיב הפר את ההסכם וניתן פסק דין לצורך אכיפתו.

 

16.      המבקשת עצמה מאשרת כי המחלוקת לעניין החוב הנטען כלפיה מעבר לסכום המשכנתא צריכה להתברר בערכאה מתאימות ולא בהליך שאינה צד לו (סע' 16 לתשובתה).

 

17.      לעניין הבקשה לביטול פסק הדין, על פי לשון תקנה 13 לתקנות (הדגשה שלי):

 

"נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד("

 

בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד תוגש על ידי "בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה".

המשיב, נגדו ניתן פסק הדין, לא מבקש לבטלו. למבקשת אין מעמד לבקש בשמו.

           מעבר לכך כי לא מדובר בפסק דין ניתן במעמד צד אחד, אלא בפסק דין שניתן בהעדר הגנה, לאחר שהתביעה הומצאה למשיב כדין וזה בחר שלא להגיש כתב הגנה בחלוף המועד.

 

18.      גם המטרה לשמה מבקשת המבקשת לקבוע כי הנה צד נדרש ולבטל את פסק הדין, לא רק שאין בה כדי לשנות מהתוצאה אלה יש בה לחזקה.

           בפסק הדין מונתה ב"כ המשיבה ככונס נכסים לצורך אכיפת ההסכם, בין היתר פירעון המשכנתא לטובת המבקשת. נקבע כי פסק הדין יבוצע בלשכת ההוצל"פ תחת פיקוח רשם ההוצל"פ.

           מהבקשה עולה כי מטרתה למנות את ב"כ המבקשת ככונס נכסים במסגרת תיק ההוצל"פ חלף כונסת הנכסים שמונתה כאן.

           אין מונע הגשת בקשה מתאימה על ידי המבקשת במסגרת תיק ההוצל"פ.

           יצוין כי מהחלטת כב' רשמת ההוצל"פ בתיק מיום 16.11.24 אשר צורפה עולה כי בקשת המבקשת בתיק ההוצל"פ אינה למימוש הדירה.

           אין כל עילה ואין כל הצדקה לקבוע כי המבקשת הנה צד נדרש להליך או לבטל את פסק הדין מטעם זה.

19.      על יסוד האמור –

           בקשת המבקשת -  נדחית.

           המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

 

ההחלטה ניתנת לפרסום ללא פרטים מזהים

 

 

ניתנה היום, כ"ז טבת תשפ"ה, 27 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.