En

עורך דין גירושין ת"א (כתובת)

סניף מרכז משרד עורכי דין לענייני משפחה
רחוב ראול ולנברג 18, מתחם CU (שוק צפון) מגדל C קומה 2, רמת החייל, תל-אביב.

מיקוד: 6971915 | טלפון: 03-6161535 | פקס: 03-6161913 | נייד: 0544-705733 | מייל: office@rotenberglaw.co.il

צור קשר

מוגבל ל500 תווים בעברית בלבד
checked

השופטת ענת אלפסי: החלטה בעניין מקום מגוריהם של הקטינים בשנת הלימודים 2024 (י"ס 2199-04-24)

7/08/2024

החלטה

 

עניינה של החלטה זו בשאלת מקום מגוריהם של הקטינים בשנת הלימודים הבאה. בהסכם בין ההורים נקבע כי בשנת 2024 האם תעבור להתגורר עם הילדים באזור המרכז. האב מבקש למנוע המעבר בטענה כי הדבר יפגע בזמני השהות שלו עם הילדים, בעוד האם מבקשת לקיים ההסכם.

 

רקע והליכים:

 

1.     הצדדים נישאו ולהם שני ילדים, הבכור בן כשבע שנים והצעיר בן כחמש שנים.

 

2.     חייהם המשותפים של ההורים נקלעו למשבר וביום 17/1/21 חתמו על הסכם גירושין כולל בו נקבעו גם זמני השהות, דמי המזונות וחלוקת הרכוש. עוד נקבע כי בשנת 2024 תעבור האם להתגורר עם הילדים באזור המרכז שם רכשה האם דירה.

              הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין ביום 14/12/21.

 

3.     במהלך השנים הגיעו ההורים להסכמה ביניהם לפיה הילדים ילונו אצל האב באחד מימי המפגשים בשבוע וכן בשבתות אחת לשבועיים, כנגד הפחתת דמי המזונות בסך  900 ₪ לחודש.

 

4.     בחודש מאי 2023 פנתה האם לאב בעניין המעבר למרכז לרבות פרטי מסגרות החינוך המיועדות לילדים, הצדדים ניהלו שיח בעניין זה והגיע להסכמה בעניין המסגרות.

 

 

5.     באפריל 2024 פתח האב בהליך של יישוב סכסוך, הצדדים הגיעו ליחידת הסיוע, אך המפגש שם לא הניב הסכמות.

 

6.     ביום 2/6/24 עתר האב לסעד דחוף, בו ביקש צו מניעה שיאסור על האם להעתיק מקום מגורי הילדים למרכז, בטענה כי הדבר יחבל בקשר שביניהם, אשר הורחב מאז ההסכם שאושר, עניין שיש לראות בו שינוי נסיבות.

 

7.     ביום 10/6/24 הוגשה תגובת האם, בה נטען כי אין כל יסוד לבקשה הואיל והמעבר תואם את ההסכם. הרחבת זמני השהות היא מינורית, אינה מתקיימת באופן סדיר וטובת הילדים לעבור עימה לדירה שרכשה במרכז ולמסגרות החינוך שתואמו עם האב מבעוד מועד.

 

8.     על מנת לברר טובת הילדים מונתה להם אפוט' לדין אשר מסרה עמדתה לפיה ניתן לאשר המעבר לצד שימור הקשר הרחב עם האב.

 

9.     ביום 16/7/24 התקיים דיון בו נמסרו עדויות הצדדים, לרבות חקירות נגדיות. בתום הדיון נקבע כי האפוט' לדין תשוחח עם הילדים פעם נוספת ותגיש עמדתה לבית המשפט.

 

10.  ביום 22/7/24 הגישה האפוט' לדין עדכון לאחר השיחה עם הילדים, ממנה עולה כי הילדים מצפים ומחכים למעבר המגורים, תוך שהם סמוכים ובטוחים בקשר עם האב.

 

11.  ביום 30/7/24 הוגשו סיכומים מטעם האם, ביום 31/7/24 הוגשו סיכומים מטעם האב וביום 4/8/24 הוגשו סיכומי תשובה מטעם האם.

 

עיקרי עמדת האפוט' לדין:

 

12.  במהלך הדיון טענה האפוט' לדין כי הילדים מחכים ומצפים למעבר אשר תוכנן זמן רב מראש, מתרגשים לקראת הבית החדש ולקראת ההתחלה במסגרות החינוך החדשות.

 

13.  עוד ציינה כי מדובר בילדים הנמצאים במרכז חייהם של שני הורים הרוצים בטובתם, חשים אהובים על ידי ההורים ומעוניינים בהמשך הקשר המשמעותי עם האב.

 

14.  בהודעתה לבית המשפט לאחר השיחה עם הילדים ציינה כי הילדים עודם מחכים ומצפים למעבר, כאשר הם בטוחים בכך שהקשר עם האב יישמר מפני שהאב יכול להגיע עם מכוניתו לכל מקום תוך פרק זמן קצר. זוהי תפיסת עולמם כילדים.

 

15.  עוד מציינת כי מעבר המגורים עלול לפגוע בתדירות הקשר עם האב ולכן אם יוכל לסייע לאם גם בעניין שכירות דירה עם ממ"ד אפשר כי ניתן יהיה לשקול השארתם בדרום.

 

16.  עם זאת, מצינת כי האם הסתמכה על האמור בהסכם, פעלה על פי הוראותיו ואם יימנע ממנה מעבר הדירה היא עלולה למצוא עצמה ללא רשת תמיכה, כאשר בבעלותה דירה הנושאת משכנתא. עוד מציינת כי מכל מקום קיימת חשיבות רבה בכך שהבן הבן הבכור יעבור אבחון פסיכודיאגנוסטי ויעבור ללמוד בית ספר שייתן מענה לצרכיו המורכבים.

 

 

עיקרי טענות האם:

 

17.  האם מציינת כי פעלה על פי ההסכם, עדכנה את האב לגבי המעבר מבעוד מועד, עדכנה אותו לגבי מסגרות החינוך,נערכה למעבר וכעת הילדים מצפים לעבור לבית החדש ולמסגרות החינוך החדשות.

 

18.  עוד מציינת כי הבן הבכור אמור להשתלב בבית ספר בו יקבל מענה לקשיי הקשב והריכוז והבן הצעיר אמור להשתלב בגן תקשורת או בגן שפתי לפי רמתו, כאשר האב זומן למפגשים. בשלב זה הילדים אינם משולבים בשום מסגרת חינוך אחרת.

 

19.  בנוסף טוענת כי טובת הילדים להתגורר בבית בו יש ממ"ד כגון הבית שרכשה, בו יש סביבה תומכת כגון הקהילה הנמצאת במקום שתאפשר לילדים פעילות חברתית בשעות אחר הצהריים ובו קיימת גם קרבה למשפחה המורחבת. בנוסף מציינת כי הסכם השכירות שלה בדרום הסתיים.

 

20.  מציינת כי גם האב שוחח עם הילדים על מעבר הדירה ואמר להם שלא יהיה להם אבא, דברים חמורים המלמדים על כך שהאב אינו רואה את טובת הילדים.

 

21.  עוד מציינת כי היא עצמה נערכה לעבור למקום עבודה חדש הנמצא במרכז, עניין שאף אותו יש להביא בחשבון.

 

22.  בנוסף מציינת כי שני הילדים עברו את האבחונים הנדרשים, כמפורט בהודעת האפוט' לדין.

 

עיקרי טענות האב:

 

23.  טענתו המרכזית היא כי הרחבת זמני השהות עימו היא בגדר שינוי נסיבות משמעותי, בגינו יש לשקול מחדש את עניין מקום המגורים של  ילדים.

 

24.  טוען כי לבקשתה הקטינים לנים אצלו בכל יום שני ובשבתות אחת לשבועיים. בנוסף, פעמים רבות מסייע בהסעת הילדים למסגרות החינוך בשעות הבוקר.

 

25.  טוען כי משמש אב משמעותי, תוך ויתור על קריירת קצונה מפוארת והכל מתוך ראיית טובתם של הילדים.

 

26.  האב מודה כי שוחח עם הילדים אודות המעבר ואמר להם כי זמני השהות עימו לא ימשיכו להתקיים כסדרם. מציין כי השיחה התנהלה באופן מותאם לילדים.

 

27.  מציין כי דברי הילדים לאפוט' לדין לפיהם סבורים כי זמני השהות ימשיכו להתקיים כסדרם, פשוט מפני שאינם מסוגלים להכיל מציאות אחרת.

 

28.  עוד טוען כי ניסה לקבל מהאם תשובה ברורה לגבי כוונותיה אך לא נענה.

 

29.  בנוסף, טוען כי האם יצרה כלפיו מצג לפיו משלבת את הבן הצעיר בגן שפתי בדרום.

 

30.  עוד מציין כי הפחתת דמי המזונות בגובה של 900 ₪ לחודש עם הרחבת זמני השהות משקפת נכונה את השינוי בהוצאות האם עבור הילדים.

 

 

דיון והכרעה

 

31.  כידוע, עקרון טובת הילד הוא העקרון המרכזי בכל הנוגע לקבלת החלטות בעניינם של קטינים, כפי שנקבע  בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962.

בסעיפים 14 ו- 15 נקבע כי על ההורים כאפוטרופוסים טבעיים על ילדיהם הקטינים, מוטלת החובה והזכות לדאוג לצרכיו השונים, לרבות חינוכם וקביעת מקום מגוריהם. בסעיפים 18, 19, 25 בנקבע כי במקרה בו נפרדה דרכם של ההורים, עליהם להידבר ולהגיע להסכמה אלה, כאשר בהעדרה יכריע בית המשפט  בעניין, שוב על פי טובת הילד.

 

32.  הלכה פסוקה היא לפנינו כי בכל הנוגע למקום המגורים, יש לבחון שני שיקולים מרכזיים: האחד, יכולתו של הקטין לעשות את המעבר;

והשני, האם המעבר יגרום לניתוק או לפגיעה בקשר עם ההורה השני.

על מנת לברר טובתם של הילדים יש לבחון דעתם, איכות הקשר עם הוריהם ומסוגלותם הילדים להיקלט במקום החדש, הן מבחינה לימודית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה משפחתית, ר'רמ"ש (מחוזי ת"א) 63553-087-21 ע.א.א. נ' א.א. (נבו, 4.10.21).

 

33.  אופן התנהלות ההורים כלפי הילדים בכל הנוגע לסוגיית מעבר המגורים, אף הוא מהווה שיקול משמעותי. כך, למשל, כאשר ההורה המתנגד למעבר מאיים בהפסקת הקשר עימו, הדבר נוגד את טובת הילדים ואין מקום לאפשרו. ר' בעניין זה פסק דינו המקיף של כב' השופט זגורי בתלה"מ (נצ') 62786-11-21פלונית נ' פלוני (נבו, 21/3/22).

 

34.  בעניין שלפנינו, עיון בכתבי הטענות, בראיות והעדויות, מעלה כי טובת הילדים בכך שמעבר המגורים המתוכנן יתקיים כסדרו, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

 

 

35.  ראשית, מעבר המגורים נקבע מפורשות בסעיף 12.4 להסכם הגירושין, וזו לשונו:

 

"מקום מגורי הקטינים בחתימת ההסכם ישתנה ליבנה

והחל משנת 2024 יועבר למרכז היות והאם קנתה דירה במרכז".

 

בסעיף 32 להסכם מצויין מפורשות כי דירת המגורים שרכשו שני הצדדים במרכז תועבר לבעלות האם. במהלך הדיון התברר כי מדובר בדירה שרכשו במסגרת "מחיר למשתכן" עוד בהיותם נשואים. זוהי הדירה אליה יש בכוונת האם לעבור.

 

36.  שנית, האב ידע על המעבר מבעוד מועד ואף שיתף פעולה בבחירת מסגרות החינוך. עיון בכתבי הטענות ובחילופי המסרונים מעלה כי האם הודיעה לאב אודות המעבר הצפוי עוד בחודש דצמבר 2020 (נספח 2.3. לתגובת האם, עמ' 25).

 

במהלך חודש מאי האם שולחת לאב הודעה לגבי הראיון שנקבע לבן הבכור הבן הבכורבבית ספר באזור המרכז ביום 15/5 בשעה 10:00, תוך ציון הכתובת, האב מבקש להשתתף בשיחת וידיאו ובהמשך אכן קיימים מספר קישורים לשיחות וידיאו (נספח 2.3. לתגובת האם, עמ' 21).

 

בהתכתבות נוספת דנים ההורים בגן הילדים המתאים לבן הצעיר הבן הצעיר. האב מודיע כי גן תקשורת אינו מתאים ועדיף גן שפתי. האם מקבלת את עמדתו, מבצעת רישום מחדש בעיריית מרכזושולחת לו את החלטת הוועדה לפיה הבן הבן הצעיר ישולב בגן שפתי. האב משיב "מעולה"(נספח 2.4. לתגובת האם, עמ' 24-23).

 

כאן המקום לציין כי האב לא טרח לצרף לכתבי טענותיו כל התכתבות התומכת בטענותיו לגבי השאלות שהפנה לאם בעניין מעבר המגורים. מכאן כי לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח טענותיו בעניין זה. 

 

מתוך ההתכתבות שצירפה האם ניתן להבין בנקל כי האב מעורב בבחירת מסגרות החינוך של הילדים במרכז, וזה העניין היחיד בוא הוא סבור שיש להתערב. אילו סבור היה כי המעבר כולו אינו מתאים, היהמודיע על כך מפורשות ולא ממשיך להתכתב עם האם לגבי סוג מסגרת החינוך במרכז. לשון אחר, האב יצר כלפי האם מצג לפיו מעבר המגורים מקובל עליו.

 

37.  שלישית, ניתן לשמר את הרחבת זמני השהות של הילדים עם האב באופן אחר. עיון בעדויות מעלה כי ההרחבה אכן נעשתה, אך לא באופן מיטבי. ההורים סיכומו ביניהם כי  בכל יום שני הילדים לנים אצל האב, בכל יום חמישי נמצאים עימו בשעות אחר הצהריים וכך גם בימי שישי אחת לשבועיים מסיום מסגרות החינוך ועד מוצ"ש.תמורת הרחבה זו, הסכימה האם להפחית 900 ₪ מדמי המזונות.

 

עוד עולה כי בימי שני בהם לנים הילדים אצל האב, לעיתים הם מגיעים לבית הספר באיחור. עניין זה אף הוא עולה מחילופי המסרונים בין ההורים (נספח 2.1. לתגובת האם).

כך למשל האם מציינת לפני האב כי הילדים אינם מגיעים למסגרות בזמן בימי שלישי, דבר הגורם לבן הבן הצעיר להפסיד טיפולים אצל קלינאית התקשורת. עוד מציינת כי התקשרה אליו בשעה 9:30 בבוקר כדי לעדכנו לגבי הבדיקות של הבן ההכור, אך הבן הצעיר השיב לטלפון. האב מתעלם מעניין האיחור ומציין כי בשעה 9:30 אין טיפול בגן. בהמשך מציין האב כי הביא את הבן הבכור לבית הספר ולאחר מכן חזר הביתה עם הבן הצעיר להחליף לו את הבגדים ללבוש חגיגי שהמתין במייבש הכביסה ובינתיים גם סיפר אותו. האם משיבה לו כי את ההתארגנות היה עליו לקיים בערב, מפני שעל הילדים להגיע למסגרות בשעה 8. בהתכתבות נוספת באותו שבוע, בשעה 20:50 האם פונה אלך האב בשאלה מדוע לא השיב את הילדים בזמן, שכן היה עליו להשיב אותם בשעה 20:00, אך האב אינו עונה.

 

המסקנה העולה מהדברים היא כי הרחבת זמני השהות אמנם משמחת את הילדים, אך לעיתים גובה מחיר של איחור למסגרות החינוך, ללא כל הצדקה.

 

הרחק בין מקום מגורי הילדים בדרום לבין מקום המגורים המיועד במרכז עומד על כ- 38 ק"מ, כאשר זמן הנסיעה ללא עומסי תנועה עומד על כ- 40 דקות. על מנת להבטיח המשך קיומו של קשר משמעותי בין הילדים לאב, יוכלו ללון בביתו בימי חמישי אחת לשבועיים במקום בימי שני, ככל שהאב יהיה מעוניין בכך, הואיל ובימי שישי בבוקר הכבישים פנויים יותר ויש להניח כי גם האב פנוי יותר.

 

38.  רביעית, טובת הילדים דורשת הימצאותם בבית המצוייד בממ"ד, בימים אלה של מתיחות בטחונית גוברת, כגון הבית שרכשה האם. טענת האב לפיה תוכל לשכור דירה עם ממ"ד בדרום משמעותה הטלת עול כלכלי רב על האם. בתחילת הדיון אמר האב כי יוכל לסייע לה בכך, אך בתום הדיון לא הסכים להתחייב עם כך ובסיכומים מטעמו אף טען כי הפחתת המזונות בגובה 900 ₪ אינה משקפת את ההרחבה בעניין זמני השהות. מכאן כי אין לו כל כוונה לסייע לאם בפועל.

 

39.  חמישית, טובת הילדים דורשת שילובם במסגרות חינוך התואמות את צרכיהם. הבן הבכור האמור לעלות בכיתה ב' ומאובחן עם קשיי קשב וריכוז, משולב בכיתה גדולה בה חש בודד ומנודה חברתית, כפי שעולה מהודעת האפוט' לדין. הילד מצפה בכליון עיניים לפתיחת "דף חדש" במקום חדש. הילד עבר את ראיון הקבלה לבית הספר המיועד בהשתתפות האב (כפי שצויין לעיל) ויש לאפשר השתלבותו בבית הספר האמור. אפשר כי יש בציפיה זו כדי לשפר את הרגשתו, עניין אשר הוא כשלעצמו בעל חשיבות כלפי הילד. הבן הצעיראמור לעלות לגן חובה ומאובחן על הרצף האוטיסטי. הילד שולב בגן שפתי על פי דעתו של האב כפי שצויין לעיל, ואף הוא מצפה בכליון עיניים למעבר המיוחל.

 

40.  שישית, טובת הילדים אף דורשת הימצאותם בקהילה תומכת. האם העידה כי אמורה להתגורר בסביבה בה קיימת קהילה תומכת של המשפחות המתגוררות באותו מקום, דבר שיספק מענה חברתי גם לילדים. עניין זה הוא בעל חשיבות יתירה בשים לב לצרכיהם המיוחדים של הילדים.

 

41.  שביעית, טובת הילדים להימצא בסביבה בה אימם יכולה לתפקיד בקלות רבה יותר, מקום עבודתה נמצא בקרבת הבית וכך גם בנות משפחתה הקרובות (אימה ואחותה). האב אמנם סייע רבות בעניין הילדים, אך גם לעצמאותה של האם יש מקום.

 

42.  שמינית, טובת הילדים דורשת כי הורים יתנהלו זה כלפי זו בתום לב ובאופן התואם את הסכמותיהם. מצב דברים בו האם פועלת על פי ההסכם, מעדכנת את האב בכל פרט לגבי מסגרות החינוך של הילדים, פועלת על פי רצונו, אורזת את החפצים ונערכת לקראת המעבר, הוא מצב דברים בו האם הסתמכה על האמור בהסכם ושינתה מצבה בהתאם. במצב דברים זה, חלים כללי המניעות מכוחם אין מקום לטלטל את עולמם של הילדים ושם האם ברגע האחרון.

 

מצב דברים בו לקראת המעבר הידוע מראש עותר האב לצו מניעה,  כאשר הילדים ערוכים ומוכנים למעבר, הוא מצב דברים שאינו סביר, ואף עלול להעביר לילדים מסר של חוסר יציבות. הדבר חמור שבעתיים כאשר האב אומר לילדים, לקראת המעבר, שלא יוכל להימצא עימם באופן בו נמצא עימם כיום. מדובר במניפולציה רגשית מסוכנת, שאין לה כל מקום. הדבר עלול להעמיד את הילדים בקונפליקט נאמנויות קשה ומיותר לחלוטין.

 

43.  המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא מדובר בשני ילדים היכולים ואף מעוניינים לעשות את המעבר עם האם, מבלי שהדבר יגרום לניתוק או לפגיעה בקשר עם האב, שכן את יום הלינה השבועי ניתן להעתיק ליום חמישי, כפי שצויין לעיל.

 

לאור כל האמור לעיל, מוחלט כדלקמן:

 

א.    הבקשה לצו מניעה נדחית בזאת.

ב.     האב יישא בהוצאות  האם בגובה 10,000 ₪, אותם ישלם לידיה תוך 30 יום.

 

ג.      זמני השהות בין הילדים לאב יתקיימו על יסוד ההסכם תוך הרחבתם בסופי השבוע ומתן אפשרות לאב להרחיבם באמצע השבוע וכדלקמן:

·       בכל יום שני מהשעה 16:00 ועד 20:00. ככל שהאב יהיה מעוניין לאסוף את הילדים ישירות ממסגרות החינוך, יודיע על כך לאם במסרון ביום ראשון;

·       בכל יום חמישי מהשעה 16:00 ועד 20:00. ככל שהאב יהיה מעוניין לאסוף את הילדים ישירות ממסגרות החינוך ו/או יהיה מעוניין להשיב אותם למסגרות ביום שישי עד לשעה 8:00 בבוקר, יודיע על כך לאם במסרון ביום רביעי;

·       בימי שישי אחת לשבועיים ישירות ממסגרות החינוך ועד שעה וחצי לאחר צאת השבת.

·       בחגים ובחופשות ימשיכו זמני השהות להתקיים על פי האמור בהסכם.

 

ד.     על ההורים לעדכן את הילדים לגבי ההחלטה באופן מותאם, תוך העברת מסר מחזק ותומך הן לגבי המעבר והן לגבי הקשר עם האב, מבלי לחוות דעתם על עמדתם האישית לגבי התהליך.

 

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים ולאפוט' לדין ולאחר מכן תסגור התיק.

ההחלטה ניתנת לפרסום בהשמטת הפרטים המזהים, על פי הכללים בעניין זה.

 

ניתנה היום, ג' אב תשפ"ד, 07 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.


 

מספר בקשה:3

לפניכב' השופטת ענת אלפסי, סגנית הנשיא

 

 

המבקש:

                                האב

 

המשיבה:

בעניין:

                               האם

 

                             הילדים

 

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה השופטת ענת אלפסי: החלטה בעניין מקום מגוריהם של הקטינים בשנת הלימודים 2024 (י"ס 2199-04-24): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד