En

צור קשר

checked

השופטת אסתר ז'יטניצקי-רקובר: פס"ד במחלוקת שבין הצדדים איזו מבין שתי צוואותיה של המנוחה יש לקיים (ת"ע 16387-04-18)

11/10/2023

 

 

1.           פסק דין זה עניינו הכרעה במחלוקת שבין הצדדים איזו מבין שתי צוואותיה של  המנוחה, י' ז"ל, יש לקיים.

 

2.           עיקרי העובדות

 

2.1         י', שתיקרא להלן: "המנוחה" וא', שייקרא להלן: "המנוח", נישאו בשנת 1959 ולא נולדו להם ילדים.

 

2.2         ביום 4.3.10 ערך כל אחד מבני הזוג, צוואה בעדים, באמצעות עו"ד פ', שתוכנה זהה ועיקריה הענקת מלוא העיזבון של בן הזוג לבן הזוג הנותר בחיים ובמידה ובן הזוג אינו בחיים, מוענק מלוא העיזבון למ', שהינה אחיינית של המנוחה שתיקרא להלן: "מ'" ולר', שהינה בתה של בת דודתו של המנוח, שתיקרא להלן: "ר'", בחלקים שווים.

 

2.3         ביום 11.6.12 נפטר המנוח וביום 13.9.12 ניתן צו קיום צוואה לצוואתו מיום 4.3.10, על פיה המנוחה ירשה את כל עיזבונו.

 

2.4         ביום 1.8.12 ערכה המנוחה צוואה נוטריונית, ע"י עו"ד פ', בה הורישה את כל זכויותיה בדירת המגורים, ברח' ב', על תכולתה, למ' ויתרת עיזבונה הורישה, בחלקים שווים, למ' ולר'.

 

2.5         ביום 4.3.17 נפטרה המנוחה.

 

2.6         מ' הגישה בקשה למתן צו קיום לצוואת המנוחה מיום 1.8.12 ור' הגישה בקשה לקיום צוואת המנוחה מיום 4.3.10, כשכל אחת הגישה התנגדות לבקשת הצד השני.

 

3.           טענות הצדדים

 

              3.1         טענות ר'

 

3.1.1     כיוון שהצוואה מיום 4.3.10 הינה צוואה הדדית המנוחה לא יכלה לכתוב, בשלב מאוחר יותר, צוואה אחרת סותרת, בלא להשיב תחילה את החלק שירשה מהמנוח מכח הצוואה ההדדית.

 

3.1.2     עיון בצוואת המנוחים מובילה למסקנה שמדובר בהוראת "יורש אחר יורש" ועל פי הוראות יורש אחר יורש לא יכלה המנוחה להוריש בצוואתה מיום 1.8.12 את הדירה בשלמותה למ'.

 

3.1.3     הצוואה מיום 1.8.12 נוגדת את עיקרון ההסתמכות ההדדית בין המנוחים.

 

3.1.4     יש לבטל את הצוואה מיום 1.8.12 מכח עקרון תום הלב.

 

3.1.5     הצוואה מיום 1.8.12 נכתבה ע"י המנוחה סמוך למועד פטירת המנוח וסמוך לאשפוזה לצורך ניתוח לכריתת הרחם, שעה שהייתה במשבר נפשי וגופני, כשלמנוחה עבר פסיכיאטרי על רקע דיכאון קליני כרוני.

 

              3.2         טענות מ'

 

3.2.1     גם אם מדובר בצוואה הדדית על פי הוראות הצוואות ההדדיות  רשאית הייתה המנוחה לכתוב צוואה אחרת.

 

3.2.2     אין המדובר בצוואה של "יורש אחר יורש" אלא "ביורש במקום יורש".

 

3.2.3     שינוי הצוואה נעשה היות והמנוחה ראתה במ' את האדם הקרוב לה ביותר, אשר סייע ותמך בה.

3.2.4     המנוחה הייתה צלולה וכשירה במועד עריכת הצוואה מיום 1.8.12  .

 

4.           המצב המשפטי

 

4.1         צוואה הדדית משמעה, ששני בני הזוג הסכימו לגבי תוכנה והם ערכו אותה יחד, בין במסמך אחד ובין בשני מסמכים נפרדים, באופן שהוראות הצוואה האחת מסתמכות על הוראות מקבילות של צוואת בן הזוג.

 

4.2         בשנת 2005 תוקן חוק הירושה ע"י הוספת סעיף 8 א' לחוק, המתייחס לצוואות הדדיות אשר יקבע את התנאים לביטול צוואה הדדית.

 

4.3         סעיף 8 א (ב) (2)(א), המתייחס לביטול צוואה הדדית לאחר מות אחד מבני הזוג, קובע שכל עוד לא חולק העיזבון, בן הזוג שנותר בחיים, המבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא מטובתו... מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל על פי הצוואה ההדדית של המצווה שמת.

 

4.4         סעיף 8א(ג) קובע שהוראות סעיף 8א(ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת.

 

5.           ההוראות שקבעו המנוחים בצוואות ההדדיות מיום  4.3.2010

 

5.1         בצוואת כל אחד מהמנוחים, שנוסחה באופן זהה, הוכנסו הסעיפים הבאים:

 

"2.        לאחר פטירתי הנני מצווה את רכושי מכל סוג שהוא...אך ורק לאשתי י' ת.ז. 00 – בשלמות.

              ...

3.           אם חו"ח אשתי הנ"ל י' לא תהיה בחיים בעת פטירתי ורק במקרה זה, הנני מצווה את כל רכושי ללא יוצא מהכלל כמפורט בסעיף 2 לעיל אך ורק לבת של בת דודתי ולאחייניתה של אשתי בחלקים שווים כדלקמן:

              ר' ת.ז. 00 – מחצית (1/2)

              מ' ת.ז. 00 – מחצית (1/2).

 

4.           למען הסר כל ספק הנני מציין במפורש כי אם אשתי י' תזכה על-פי צוואתי זו, היא תהיה רשאית לנהוג בעזבוני ככל העולה על רוחה ולפי שיעול דעתה וראות עיניה וכל עוד היא בחיים, איש זולתה לא יקבל דבר או חצי דבר מעזבוני.

...

7.           אני מצווה בזה במפורש שכל עוד אני בחיים, כל הרכוש והכספים שייכים לי ואני רשאי לעשות בנכסי הנ"ל כרצוני, ובכל עת הנני רשאי לשנות כל דבר בצוואה זו, אם להוסיף עליה ואם לגרוע ממנה ככל שאחפוץ או לבטלה כליל".

 

6.           שמירת זכותם של המנוחים לשנות את צוואתם

 

6.1         בנסיבות דידן, עולה הן מהוראות הצוואות ההדדיות והן מעדותו של עוה"ד פ', אשר ערך את הצוואות, שהמנוחים עמדו על שמירת  זכותם לשנות את צוואתם ההדדית.

 

6.2         משמעות זו עולה בבירור בהוראות הצוואה הבאות:

 

6.2.1     סעיף 3 לצוואת המנוח, בה נכתב "אם חו"ח אשתי י' לא תהיה בחיים בעת פטירתי ורק במקרה זה, הנני מצווה את כל רכושי... אך ורק לבת של בת דודתי ולאחייניתה של אשתי בחלקים שווים.

 

6.2.2     סעיף 4 לצוואה קובע המנוח במפורש כי: "למען הסר כל ספק הנני מציין במפורש כי אם אשתי י' תזכה על פי צוואה זו, היא תהיה רשאית לנהוג בעזבוני ככל העולה על רוחה ולפי שיקול דעתה וראות עיניה וכל עוד היא בחיים, איש זולתה לא יקבל דבר או חצי דבר מעיזבוני".

 

6.2.3     ואם לא די בזאת בסעיף 7 לצוואת המנוח והמנוחה נכתב כי: "שכל עוד אני בחיים כל הרכוש והכספים שייכים לי ואני רשאי לעשות בנכסי הנ"ל כרצוני, ובכל עת וזמן והנני רשאי לשנות כל דבר בצוואה זו, אם להוסיף עליה ואם לגרוע ממנה ככל שאחפוץ או לבטלם כליל".( כל ההדגשות שלי א.ז.ר.).

 

6.3         די בהוראות המפורשות המופיעות בצוואות המנוחים כדי ללמוד שכל אחד מהמנוחים שמר על זכותו לשנות את צוואתו וגם העניק לצד השני את הזכות  לעשות כן.

 

6.4         תנא דמסייע לכוונה ברורה זו היא עדות עוה"ד פ', אשר ערך את צוואת המנוחים, מיום 4.3.10, אשר העיד בחקירתו בביהמ"ש מיום 28.4.22, בעמ' 90, שורות 16-19:

             

"ת:       אני אענה ככה. אני הסברתי להם שיש אפשרות גם שהם יעשו צוואה באופן כזה שכל אחד נותן את החצי שלו לקרוב המשפחה שלו, כן? וייתנו אחד לשני זכות מגורים בדירה. הם פסלו את האפשרות הזאת מכל וכל. אמרו לא. מי שיישאר הוא שיקבע.

ש:         אז למה בעצם לא פשוט נתנו האחד לשני, ושאחר כך הוא יקבע   מה שהוא רוצה.

ת:         זה היה הרצון שלהם, שאם במקרה,

ש:        למה רשמת את ר' ומ'?

ת:         זה היה מה שהם ביקשו, מה שהם רצו.

ש:        הבנתי. זאת אומרת שבעצם גם א' וגם י', למיטב הבנתך,

             רצו גם את ר' וגם את מ', זה ככה הבנת.

ת:         במקרה ואחד מהם לא יהיה.

ש:        כן.

ת:         לא יהיה בחיים באותו רגע". (הדגשות שלי א.ז.ר.).

 

              6.5         ובעמ' 98 שורות 1-6 חזר והעיד עוה"ד:

 

"תראי, הם, מה שהיה חשוב להם, לתת אחד לשני, כן? וכמו שאמרתי, אני נתתי להם הסבר, אמרתי להם שאם יש להם ספק הכי קטן, הם יכולים לתת כל אחד את החצי שלו לבן המשפחה הקרוב אליו, יחד עם זכות מגורים למי שנותר בחיים. הם שללו את האפשרות הזאת מכל וכל, ולכן גם הוספתי שמה, שמי שנשאר הוא יהיה רשאי לעשות כל דבר ולהחליט על כל דבר כראות עיניו וכפי שימצא לנכון".

 

7.           הטענה שהצוואות ההדדיות הינן בבחינת "יורש אחר יורש"

 

7.1         בנסיבות דידן, כפי שיפורט להלן, אין לטענה זו בסיס וכל כך למה?

 

7.1.1     בצוואת כל אחד מהמנוחים נכתב שאם חו"ח בן הזוג השני לא יהיה בחיים  והודגש בצוואה שרק  במקרה זה,  יוענק העיזבון למ' ולר'.

 

7.1.2     כל אחד מהמנוחים הדגיש שהענקת עזבונו למ' ור' תעשה רק במקרה בו בן הזוג השני אינו בחיים ואם בן הזוג הינו בחיים הינו יורש את עיזבון הצד השני ונקבע במפורש שהוא חופשי לעשות בעיזבונו ככל העולה על רוחו.

 

7.1.3     על כוונה מפורשת זו אף העיד עו"ד פ', אשר ערך את הצוואות ההדדיות, אשר  כאמור עדותו הייתה מהימנה ומשכנעת.

 

8.           צוואת המנוחה מיום 1.8.2012

 

8.1         בצוואת המנוחה מיום 1.8.2012 העניקה המנוחה את דירת מגוריה למ' וכל יתר רכושה למ' ור', בחלקים שווים.

 

8.2         כנגד צוואה זו העלתה ר' את הטענות הבאות:

 

8.2.1     אי כשירות המנוחה שעה שערכה את צוואתה מיום 1.8.2012.

 

8.2.2     במועד חתימת הצוואה מיום 1.8.2012 הייתה המנוחה במצוקה נפשית ופיזית קשה אשר פגמה בשיקול דעתה.

 

8.3         הטענה לאי כשירות המנוחה

 

8.3.1     בתחילת הדיונים ניתן צו לגילוי החומר הרפואי, ממנו לא עלה, ולו  "ראשית ראיה" לאי כשירות.

 

8.3.2     מטעם זה אף לא התבקש, על ידי ר', מינוי מומחה רפואי, שיחווה את דעתו לעניין כשירות המנוחה.

 

8.3.3     זאת ועוד, מעדויות הצדדים עצמם, עוה"ד אשר ערך את הצוואות ועו"ס בית האבות, בו שהתה המנוחה עלה שהמנוחה הייתה אישה דעתנית וצלולה עד למועד פטירתה.

 

8.3.4     ראה את עדותו של עו"ד פ', בחקירתו בביהמ"ש, בעמ' 96, שורה 27: "הייתה עצמאית, הייתה צלולה" ובהמשך חקירתו בעמ' 99, שורות 5-9:

             

"ת:       אבל לא היה לי ספק, מאחר והיא ענתה לי תמיד לעניין, ודיברנו לעניין, והייתה בקשר איתי גם מעבר לעניין הזה של הצוואות, כן? איחולי חג שמח וכל זה, ותקשרתי איתה חופשי לגבי כל דבר ועניין".

 

8.3.5     אף עו"ס בית האבות, הגב' נ', העידה באופן נחרץ, ועדותה הייתה מהימנה עלי  שעד למועד פטירתה הייתה המנוחה צלולה וזו הייתה עדותה, בחקירתה הנגדית, עמ' 43 שורות 20:

 

"היא ידעה לקבל את ההחלטות הנכונות גם אם הן היו מאוד מאוד קשות...".

 

                                           ובעמ' 43 שורות 25-28:

 

"היא ידעה בדיוק מה היא רוצה ומה היא לא רוצה, והיא ידעה במה זה כרוך ומה ההשלכות, ואני זוכרת אותה ממש עד ימייה האחרונים כי אז באמת פקדנו את דירתה המון, הבנו שימייה ספורים, ישבנו איתה והיא היתה קוהרנטית לגמרי".

עו"ד וייס:      כלומר למעשה את אומרת עד ימייה האחרונים, היא נפטרה  

                      ב?

             בר דבובסקי:      היא נפטרה במיטתה, בדירתה".

 

8.3.6     ובעמ' 44 שורות 20-22 העידה העו"ס שהמנוחה הייתה צלולה עד יום מותה ועל כן לא היה צורך במינוי אפוטרופוס וזו עדותה:

 

"לא היה צורך כזה. עד הרגע האחרון, אני ישבתי לצדה בשעות האחרונות, היא ידעה בדיוק מה קורה, היא ידעה שהיא הולכת למות, וזה היה מרגש ומדהים, ממש".

 

                                           ובעמ' 46 שורות 17-18:

 

                                                          "היא היתה אישה מאוד דעתנית, מאוד עצמאית".

 

8.3.7     מהחומר הרפואי והעדויות שהובאו בפניי עלה שהמנוחה הייתה צלולה עד למועד פטירתה וכי נטילת כדורים נוגדי דיכאון לא פגמו כלל בכשירותה.

 

8.4         הטענה למצב נפשי ופיזי קשה במועד עריכת הצוואה, שפגע בשיקול דעת המנוחה

 

8.4.1     טענתה של ר' הינה שבעת חתימת המנוחה על צוואתה מיום 1.8.12 הייתה המנוחה במצב נפשי ופיזי קשה בשל פטירת בעלה ובשל העובדה שעברה ניתוח להוצאת הרחם בסמוך לחתימת הצוואה ובנוסף היה למנוחה עבר של דיכאון, שבגינו נטלה כדורים נוגדי דיכאון.

 

8.4.2     מהעדויות שהובאו בפניי עלה, כפי שיפורט להלן, שלמרות שפטירת המנוחסמוך לעריכת הצוואה גרם למנוחה לצער רב ולמרות שהמנוחה הייתהלאחר ניתוח להוצאת הרחם ונטלה כדורים נוגדי דיכאון כתיבת הצוואהמיום 1.8.2012 לא נבע ממצוקה נפשית או פיזית או בגין השפעה בלתי הוגנתמצד מ' אלא הייתה מעשה שקול, שנעשה ע"י המנוחה, אשר ראתה ב', שהייתה אחייניתה, את האדם הקרוב לה ביותר.

 

8.4.3     על הקשר הקרוב וההדוק שהיה למנוחה ולמ' ניתן ללמוד מעדותה שלעו"ס בית האבות, שהעידה, בחקירתה הנגדית, עמ' 41 שורות 4-20:

 

"ש:       את יכולה לספר לבית המשפט באילו נסיבות הכרת את הגברת             

מ'?

ת:            כן, בוודאי. מ' היא אחייניתה של י' זכרה לברכה, ואני הכרתי אותה ממש ממש ממש מהרגע הראשון שהכרתי גם את י'. מ' התלוותה אליהם ביום הקבלה, היא הכינה את הדירה עבורם, כל מה שכרוך בלהכין דירה ולקנות ציוד ורהוט חדש, ועבורי היא היתה, ולא רק עבורי, גם הצוות האחר שעובד בבית, כתובת לכל סוגיה, לכל בקשה שהעלתה הגברת י' כשהיא לא יכלה לטפל בזה באופן עצמאי, ואני יודעת שגם י' עצמה ביטאה לא פעם את האמון שלה במ', ולאורך השנים ראיתי את מ' מלווה אותה לצערנו גם במצבים קשים של חולי, של טיפולים, של בית חולים, של כל מה שכרוך בזה, אבל גם ברגעים שמחים ואחרים, היא תמיד היתה שם, פשוט כך.

ש:           כשאת אומרת שהגברת י' המנוחה ביטאה את האמון בפניך כלפי מ', למה הכוונה אמון?

ת:            אמון זאת אומרת, קודם כל היא ביטאה המון רגשות חיוביים                כלפיה. זאת אומרת, היא דיברה בהחלט על אהבה וכל מה                שקשור ושמ' בשבילה כמו בת, אבל כל מה שצריך היה   לעשות, אם זה ללכת איתה לבנק או ללכת איתה לסידורים כאלה ואחרים, זו תמיד היתה מ' שאיתה אני מתייעצת, שואלת, נועצת. כן, היא היתה הכתובת עבורה לאורך כל הדרך".

 

8.4.4     על היחסים שהיו בין המנוחה למ', שבגינם בחרה המנוחה להוריש למ' את דירת המגורים העיד גם עו"ד פ', אשר ערך את צוואת המנוחים, בשנת 2010 וערך גם את צוואת המנוחה ב- 1.8.12, אשר העיד ששאל את המנוחה לסיבה שברצונה לשנות את הצוואה הקודמת והוא העד שהמנוחה נימקה את רצונה בכך. ראה עמ' 94, שורות 1-7:

 

"ת:   מה שכתוב בצוואה השנייה. שהיא רוצה לתת הכל, חוץ מהדירה, שווה בשווה. ואת הדירה, את החלק שלה בדירה היא מעבירה אך ורק למ'.

ש:    שאלת אותה למה?

ת:     שאלתי אותה למה. קודם כל היא אמרה שזה הרצון שלה. חוץ מזה היא אמרה שמ' עוזרת לה בכל והיא שקלה, והיא מטפלת בה והיא עוזרת לה והיא רוצה לעשות את השינוי".

 

8.4.5     ואם לא די בעדויות עו"ס בית האבות ועוה"ד אשר ערך את הצוואות, ר' עצמה  הודתה בחקירתה, שמ' היא זו אשר סייעה למנוחה כל העת וכי המנוחה העדיפה את עזרתה של מ' על פני העזרה שהציעה לה ר' וזו עדותה של ר' בחקירתה הנגדית, עמ' 24, שורות 18-22:

 

"ת.        זה לא אומר כלום מכיוון שקודם כל אני ראיתי שלי' לא נעים אבל בסופו של דבר היא הסבירה לי שהיא בהזדמנות אחרת והיא גם שידרה לי את זה, מ' זאת שהולכת להיות המטפלת הראשית שלה ומ' היא זו שמחליטה והיא מהמשפחה שלה ואני ממשפחה אחרת.

ש.          האם זה נכון יהיה לומר שהמנוחה העדיפה את עזרתה של מ' לפני העזרה שלך?

ת.          קרוב לוודאי שכן." ( הדגשה שליא.ז.ר.).

 

                             ובעמ' 31, שורות 2-5:

 

                            "ש.       ושוב המנוחה חזרה שהיא לא זקוקה לעזרתך.

ת.          היא לא אמרה שהיא לא זקוקה היא אמרה יש לי את מ' ומ' היא זו שמטפלת בי. היה דרך אגב עוד קרוב משפחה שקצת טיפל כי היא הסבירה שצריך גבר, קרוב משפחה רחוק".

 

8.4.6     עוד העידה ר' שלאחר שמ' עברה ניתוח גב בחרה מ' להתגורר  בביתהמנוחים אשר טיפלו בה.

 

8.4.7     עובדה משמעותית, עליה העידה ר', בחקירתה הנגדית בביהמ"ש, הייתה שלפני שהמנוחה נסעה ל-XX, יחד עם מ' לחתונת האחיינית, נפגשה ר' עם המנוחה וביקשה מהמנוחה העתק מצוואת המנוח והמנוחה סיפרה לר' שערכה צוואה חדשה ביום 1.8.12 ונתנה לר' לקרוא את תוכן הצוואה ומשקראה ר' את הצוואה החדשה התפתח דין ודברים בינה לבין המנוחה, בה נשאלה המנוחה מדוע עשתה כך והמנוחה הסבירה לר' את נימוקיה וזו עדותה של ר', עמ' 32, שורות 1-24 ועמ' 33 שורות 1-3:

 

"ת.        אמרתי לה תתני לי לפחות את הצוואה שתישאר לי. אז היא שואלת אותי מה את חושבת שיקרה לי משהו? שאני הולכת למות. אמרתי לה שאני מאד מקווה שלא. דבר נוסף , זה בסדר ואז פתאום צץ דבר כזה, היא שואלת אותי איזה צוואה את רוצה? אמרתי לה אני מבקשת את הצוואה של הדוד שלי מכיוון שגם בצוואה שלך וגם בצוואה שלו רשום אותו דבר למעט השוני בשמות. אז פתאום היא אומרת לי לא, אני מתכוונת האם את רוצה גם את הצוואה השנייה. אז אני שואלת אותה איזה צוואה שנייה, אז היא אומרת לי "אני כתבתי עוד צוואה" אז אמרתי לך איך יכול להיות שכתבת עוד צוואה, איזו צוואה, אז היא הולכת לחדר ומביאה לי את הצוואה השנייה. אני לא ידעתי על הצוואה הזו ולא היה לי מושג. אני מרגישה מאד מוזר וסיטואציה מאד מוזרה. היא הולכת לחדר ומביאה לי את הצוואה השנייה וזהו. אמרתי לה אני יכולה לקרוא את זה, היא אומרת כן. אני קוראת ואני שואלת אותה מתי זה קרה, היא אומרת לי שהיא כתבה צוואה שנייה ואני רואה את התאריך. היא אומרת לי שהיא עשתה את הצוואה אצל אותו עו"ד וזה לא היה במסגרת ועד הפועל אלא הלכה אליו באופן פרטי. אז אני אומרת לה איך נסעת לשם ונדמה לי שזה היה בבבת ים. אז היא אומרת לי אני נסעתי לשם, מ' לקחה אותי לשם. אז אני שואלת אותה היא הייתה ממש בתוך החדר, היא ענתה לי לא חס וחלילה היא הייתה בחוץ. פתאום סדר עולם שלם התהפך. אני לא בדיוק התפרצתי אבל אני שואלת אותה איך יכולת לעשות את זה, אז היא עונה לי כמו שהיא אישה הגונה היא אומרת לי: "אני נורא היה לי חשוב שמ' תרגיש חזק שהיא זו שעוזרת לי ומטפלת בי וזה ולכן עשיתי את זה". אני ממשיכה לשאול אותה, אז היא אומרת לי: "לא לדבר איתי על זה". ראיתי שקשה לה לדבר איתי על זה. כל חיי כיבדתי את האישה. י' אומרת : "את יודעת כמה אנשים במשפחה שלי היו מעורבים בזה", אנשים היו מעורבים במשפחה שלי".

ש.          אילו אנשים?

ת.          היא לא אמרה לי. מה שאני רוצה להגיד זה הסוף, אז אני שואלת אותה המשפחה כעסה עליך, היא אמרה לי "נו מה את חושבת", אבל היא נתנה לי את הצוואות והיא לא הייתה חייבת לתת לי את הצוואות. מה עוד שלא ידעתי על הצוואה השנייה".

 

8.4.8     מעדותה של ר' עולה שהמנוחה הציגה לר' את צוואתה מיום 1.8.12 ובעקבותכךהתפתח ויכוח בין ר' למנוחה, אשר דרשה להבין מדוע בחרההמנוחה לשנות את צוואתה והמנוחה הסבירה לה את נימוקיה ועמדה על דעתה.

 

8.4.9     עוד עולה מעדותה של ר', שהמנוחה הייתה נחושה בדעתה להוריש למ' אתדירתה, כהכרת תודה על כל מה שמ' עשתה ועושה למענה וכי החלטה זו הייתהמתוך רצונה החופשי של המנוחה ולא פרי השפעה בלתי הוגנת.

 

8.4.10   מעדות ר' עצמה עלה שהמנוחה סיפרה לה שבני משפחתה האחרים שלהמנוחה ניסו להניאה מכך אך המנוחה עמדה על רצונה להורות כמפורט בצוואתה מיום 1.8.12. עדות זו של ר' עומדת בסתירה לטענת ר' שהצוואה נעשתה בשלמצבה הנפשי של המנוחה לאחר פטירת בעלה. 

 

8.5         המסקנה  המתבקשת מכל האמור לעיל

 

8.5.1     בנסיבות דידן למרות שמדובר בצוואות הדדיות דאגו המנוחים להדגיש בצוואותיהם את יכולתו של הנותר בחיים לשנות את צוואתו לפי רצונו ואף לבטל את צוואתו ומשכך הייתה המנוחה רשאית לשנות את צוואתה כפי שאכן נהגה.

 

8.5.2     עוד הוכח שהמנוחה העניקה למ' את מלוא זכויותיה בדירת מגוריה מתוך שיקול דעת ומתוך בחירה מרצון  וזאת כהכרת תודה למ' על כל עזרתה ותמיכתה בה.

 

              8.5.3     בנסיבות אלו  יש לקיים את  צוואת המנוחה מיום 1.8.12.

 

9.           סיכום

 

9.1         לאור כל האמור לעיל ניתן צו קיום צוואה  לצוואת המנוחה מיום 1.8.12 והתנגדות ר' נדחית.

 

              9.2         אני מחייבת את ר' בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד למ' בסך של 28,000                         ₪.         

 

              9.3         פסק הדין יישלח לצדדים והתיקים ייסגרו.                                                                       

ניתן לפרסום תוך השמטת הפרטים המזהים ושינויים.

 

ניתן היום,  כ"ו תשרי תשפ"ד, 11 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.

 


בפני

כב' השופטתאסתר ז'יטניצקי רקובר

 

התובעת


 

 

נגד

 

הנתבעת


 

 

 

 

פסק דין מתוקן

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה השופטת אסתר ז'יטניצקי-רקובר: פס"ד במחלוקת שבין הצדדים איזו מבין שתי צוואותיה של המנוחה יש לקיים (ת"ע 16387-04-18): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד