En

צור קשר

checked

פס"ד בתביעת אב לקביעת משמורת משותפת על שני ילדים משותפים (תלה"מ 14439-09-19)

14/04/2021

פסק דין (משמורת)

1.    הצדדים נישאו כדמו״י ביום.2009 ומיחסיהם נולדו להם שני ילדים: - יליד.2006 ו- יליד.2008.

2.    הצדדים התגרשו ביום 04.06.2015 על פי הסכם שנחתם על ידם ביום 17.05.2015 ואושר בבית הדין הרבני האזורי בת״א ביום 04.06.2015 (להלן: "ההסכם").

3.    הצדדים קבעו בהסכם כי הילדים יישארו במשמורת האם (הנתבעת) ונקבעו זמני שהות עם האב כדלקמן: האב ייקח את הילדים פעמיים בשבוע, בימים ב׳ ו-ד׳ מסיום הלימודים, הם ילונו אצלו והוא ישיבם לבית הספר למחרת בבוקר.

4.    בנוסף, ייקח האב את הילדים כל סוף שבוע שני ביום שישי ויחזירם לבית הספר ביום א׳ בבוקר.

5.    נוסף לאמור לעיל קבעו הצדדים כי יחלקו ביניהם שווה את זמני השהות עם הילדים בחגים ובחופשות בית הספר (ראה סעיפים 7-12 להסכם).

6.    כמו כן קבעו הצדדים כי נוסף לאמור לעיל, האב רשאי ככל שיחפוץ בכך, להגיע בבוקר לבית האם, לאסוף את הילדים ולהביאם לבית הספר (סעיף 15 להסכם).


 

τ

7.    מהאמור לעיל עולה שהצדדים קבעו בהסכם זמני שהות נרחבים מאוד בין האב לילדים, כמעט שווים לחלוטין.

8.    למרות זאת, ללא כל סיבה הגיונית נראית לעין, הגיש התובע את תביעתו זו, בה הוא עותר לשנות את הגדרת המשמורת שנקבעה בסעיף 7 להסכם ולקבוע כי משמורתם של הילדים תהיה משותפת.

9.    עמדתם החד משמעית של הגורמים המקצועיים העוסקים בטובתם של קטינים, היא שקיום הליכים משפטיים בין ההורים גורם נזק לילדים. עצם קיומם של ההליכים המשפטיים גורם לילדים נזק ומעמידם בסיכון רגשי. כך סבורים העובדים הסוציאליים של שירותי הרווחה וכך סבורים כל המומחים העוסקים בתחום, כולם ממליצים להורים להמעיט בהליכים המשפטיים ביניהם, אם לא לטובתם אז לפחות לטובת ילדיהם.

10. עמדה זו מוצאת ביטוי בתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א-2020, בהן נקבע בתקנה 2 כי על ביהמ״ש לעניני משפחה לעשות ככל יכולתו בכדי לצמצם את משך ההליכים המשפטיים, כי זו טובת בני המשפחה כולה.

11. במקרה הנוכחי, לא מצאתי ולו סיבה סבירה אחת להגשת התביעה. התובע הודה בחקירתו כי בפועל הוא לא מקיים את זמני השהות שנקבעו בהסכם וממעיט בלקיחת הילדים אליו! כאשר הצדדים התגרשו, שניהם גרו בעיר 3לאחר הגירושין, התובע עבר לגור בעיר bובשל המרחק הגיאוגרפי הוא לא יכול לקיים את זמני השהות שנקבעו בהסכם, לכן הוא לוקח את הילדים אליו רק פעם אחת בשבוע במקום פעמיים, וגם בחופשות אינו לוקח אותם כפי שהתחייב בהסכם.

12. התובע העיד כי הוא מקווה שבקרוב יהיה לו יותר כסף ואז יוכל לקחת את הילדים יותר, כפי שנקבע בהסכם.

13. בדיון שהתקיים ביום 30.12.2019, הבהיר ב״כ המלומד של התובע כי המשמורת

חשובה כי יש לה השלכה גם לנושא המזונות...". עוד הבהיר ב״כ התובע כי "אס יבוא היום ויאמר כי רוצה הילדים פעמיים בשבוע באופן קבוע חלוקה שווה מה היא תאמר? איננו יודעים מה היא תאמר...".

14. בסיכומיו טוען התובע טענות שונות מהאמור לעיל, אולם האמור בסיכומים אינו תואם את דברי התובע עצמו בעדותו בביהמ״ש, מה גם שבכתב התביעה בתיק 14418-09-19 רשם התובע בסעיף 6 כי הוא לוקח את הילדים רק יום אחד בשבוע, לא יומיים כפי שהתחייב בהסכם.

τ

15. לאור האמור המצב ברור. הצדדים קבעו בהסכם זמני שהות שווים, התובע אינו מקיים את זמני השהות שנקבעו, ולמרות זאת הוא מבקש לשנות את הגדרת המשמורת מכיוון שלדעתו יש לכך השלכה לנושא המזונות. אשר לקיום זמני השהות בפועל, אולי יבוא פעם יום בו התובע ירצה לקיים זמני שהות שווים. נכון לעת הזו, יום זה טרם הגיע.

16. בנסיבות המתוארות לעיל, מצאתי כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, בהיעדר בסיס כלשהו, כאשר עילת התביעה האמיתית נעוצה בשיקולים זרים - להשליך על גובה המזונות שעל התובע לשלם לנתבעת, ולא על טובתם של הקטינים.

17. בדרך כלל, בתי המשפט נמנעים מהטלת הוצאות בתיקי משמורת, הואיל ומדובר בנושא רגיש התלוי בנסיבות המשתנות לאורך חייהם של ההורים והילדים ואין כל כוונה לחסום את הגישה לערכאות של מי מהצדדים. בעיקרון, רצוי להבהיר לצדדים כי הם רשאים לפנות לבית המשפט בכל עת, ללא חשש, כאשר הם סבורים שנעשה חלילה עוול לילדיהם או כאשר הם סבורים שטובת הילדים מחייבת פניה לערכאות, גם אם בית המשפט מוצא לבסוף שהפניה נעשתה בטעות.

18. למרות האמור, בתיק זה מצאתי כי התביעה הוגשה ללא כל בסיס, ולו לכאורה, ולו למראית עין. לא מדובר בטענה שהתובע כשל להוכיח אלא מדובר בתביעה בה התובע עצמו הבהיר כי הוגשה משיקולים זרים ולא מתוך ראיית טובת הקטינים. מדברי התובע עולה שהגיש את התביעה לא מכיוון שהוא באמת מעוניין במשמורת משותפת.

המושג "משמורת משותפת" נעדר כל משמעות שעה שהאב עצמו לא מעוניין לקיים זמני שהות נרחבים אלא להיפך, הוא מעוניין לצמצם את זמני השהות שלו עם ילדיו.

19. בנסיבות המפורטות לעיל ומשעה שהנתבעת נאלצה לשכור שירותי עו״ד ולהתגונן מפני התביעה, אני מחייב את התובע בהוצאות התביעה בסך 15,000 ₪.

20.  המזבירות תסגור את התיק.

21.  יותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום, בי אייר תשפ״א, 14 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.

 

 

 

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו

תלה״מ 14439-09-19 דאוקר נ׳ עמר

בפני כב׳ השופט ליאור ברינגר

התובע                        פלוני

 

נגד

הנתבעת                               אלמונית


 

דרג את הכתבהדירוג כתבה פס"ד בתביעת אב לקביעת משמורת משותפת על שני ילדים משותפים (תלה"מ 14439-09-19): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד