בימ"ש לענייני משפחה באשדוד, שופטת עפרה גיא: החלטה בבקשה להורות על צירופה של משיבה 2 כצד נוסף לתובענה (תמ"ש 47018-07-21)

טענות הצדדים בתמצית

5.        טענות המבקשת

א.       היכרות המבקשת עם משיבה 2 היא שטחית ונרקמה באמצעות קבוצת פייסבוק סגורה של גרושים וגרושות בשם 'X'.

ב.        עוד במהלך נישואיהם נהג המשיב באופן שיטתי לבודד אותה מבחינה חברתית ומשפחתית ולגרום לסכסוך ולקרע משפחתי וחברתי שנמשך עד למועד זה.

ג.        המתקפה על שמה הטוב מצד המשיב נמשכה שנים רבות, במהלך נישואי השניים ולאחר הגירושין כאשר המשיב פנה לחבריה בקבוצות הפייסבוק השונות והפיץ כנגדה שקרים, הכפשות והאשמות סרק שנועדו להרחיקם ממנה ולגרום לחבריה לשנוא אותה.

באופן דומה פעל בעניין הקשר שנרקם בינה לבין המשיבה.

ד.        המשיב פעל בשיטתיות, איתר בנות שהצטלמו עימה ופנה אליהן בניסיון להסיתן כלפיה ולהוציא מהן מידע אודותיה וזאת מתוך מטרה לפגוע בה ובמכרים שלה וכך לבודד אותה מבחינה חברתית.

בקבוצת הפייסבוק אנשים רבים המכירים את הצדדים כך שברור כי מטרת הפרסומים נועדה לפגוע בשמה הטוב ולהשימה ללעג.

ה.       תעמולת השקרים של המשיב כלפיה כללה הכפשות בדבר התנהלותה כאם וכרעיה וכללו התבטאויות קשות עליה.

ו.         המשיב הצליח להסית את המשיבה כנגדה וזו החלה בפעולות קטנות וקטנוניות לצורך הוצאתה משלוותה ואף החלה לנקוט בפעולה אקטיבית שמטרתה לפגוע בה, בין היתר, באמצעות ניהול מסע הכפשות ברשתות החברתיות והכל תחת השפעתו של המשיב.

המשיבה שמה לה למטרה לבזות, ללעוג, להשפילה ולפגוע בשמה הטוב את פניה ברבים.

ז.        את הבקשה לצירוף המשיבה כצד נוסף בתובענה מנמקת המבקשת בכך שבהינתן כי מדובר במסכת עובדתית זהה וקשורה, אשר אינה ניתנת לניתוק עובדתי, לא ניתן יהיה לברר כראוי את התובענה ככל שלא תצורף המשיבה כצד לתובענה.

לשיטת המבקשת המשיבים פעלו במשותף במטרה לפגוע ולהכפיש את שמה הטוב וכי תעמולת השקרים של המשיב כלפיה נעשתה באמצעות המשיבה ולכן לא ניתן לנתק את הקשר העובדתי בין השניים, שכן המסכת העובדתית אינה ניתנת להפרדה.

6.        טענות המשיב

א.       הוא מתנגד לצירוף המשיבה כצד להליך ועותר לדחות את הבקשה.

ב.        אין עוררין כי המשיבה אינה בת משפחה ואינה קשורה לסכסוך המשפטי והמשפחתי שבינו לבין המבקשת.

ג.         טענות המבקשת כנימוק לצירוף המשיבה כצד לתובענה הן טענות בעלמא ואינן מבוססות עובדתית או משפטית ואין בהן כדי להרים את הנטל להוכחת נחיצות צירופה של המשיבה כצד להליך ובכלל זה חשיפתה כאדם זר לסכסוך.

ד.        בנוסף, המסכת העובדתית הנטענת בנוגע למעשים המיוחסים לו לכאורה אינה זהה כלל לזו המיוחסת למשיבה ומשכך ראוי להפריד בין התביעות ואין בטענות שהועלו כדי להוכיח את טענות המבקשת על הקשר העובדתי המיוחס לשניים.

ה.        התובענה כנגד המשיב יכולה לעמוד בפני עצמה ואין האחת משרתת את רעותה או נצרכת לה ולכן אין להורות על צירוף צד שאינו בן משפחה ולהכניסו בצל קורתו של בית המשפט לענייני משפחה.

הדין החל ויישומו

7.        סעיף 6)ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995 (להלן: ׳החוק׳), מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לצרף כצד לתובענה כל: ׳מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא".

8.        מכוח הסעיף הנ״ל מוסמך בית המשפט לענייני משפחה לצרף צד שלישי לתובענה ובלבד שצרופו נדרש ״לצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך״ .

9.        בעניין זה נקבע בשורה של פסקי דין כי בהפעלת הסעיף הנ״ל על בית המשפט להידרש לא רק לשיקולי תועלת ויעילות, אלא גם לשיקולי צדק, שכן תוצאות הצירוף הינה "הכפפתו של צד שלישי . . . לסכסוך משפחתי המתנהל בערכאה שיפוטית שנגזרו עליה סדרי דין וראיות מיוחדים״ - דברי כבי השופט שאול שוחט בבשא (ת״א) 3879/00פלונית נ׳ פלוני (פורסם המאגרים האלקטרוניים).

עוד קבע כבי השופט שאול שוחט בפרשת פלונית הנ״ל כי בבוחנו אם להחיל את סעיף 6(ו) לחוק, על בית המשפט לשקול האם הצדק והתועלת בצירופו של הצד השלישי לצורך בירור התובענה והכרעת הסכסוך עולים על הפגיעה בעניינו של הצד השלישי והאם לא ניתן לברר את התובענה ולהכריע בסכסוך ללא נוכחות הצד השלישי כבעל דין בה. מקום בו ניתן להגיע לבירור התובענה וההכרעה בה ללא צירוף הצד השלישי, כך יש לנהוג.

10.     בבע״מ 6975/12ב.ח.מ.ח. ניהול ואחזקות בע״מ נ׳ עו״ד עופר שפירא כונס נכסים (פורסם במאגרים האלקטרוניים) נקבע כי יש לבחון את השאלה האם צירופו של הצד השלישי נדרש לצורך בירור התובענה המתנהלת לפניו וכי עליו לבחון את התועלת הדיונית שבצירופו של הצד השלישי אל מול הפגיעה שעלולה להיגרם לו כתוצאה מהצירוף, כאשר המגמה היא כי השימוש בהפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 6(ו) לחוק תעשה בצמצום ובמשורה ורק במקרים בהם יהיה בצירופם כדי ליעל את בירור מכלול הסכסוכים בין הצדדים.

11.     לאחר שעיינתי בתובענה ובעמדות הצדדים לבקשה לצירוף המשיבה כצד להליך אני מורה על דחיית הבקשה.

עיון בטענות המבקשת מעלה כי אפילו אם לא תצורף המשיבה כצד לתובענה ניתן יהיה לברר התובענה כנגד המשיב ולהכריע בסכסוך ללא נוכחות המשיבה כבעלת דין בתובענה, שכן מסכת העובדות הנטענות לגביו נפרדת מזו המיוחסת למשיבה וניתן לנתק האחת מרעותה.

טענות המבקשת כלפי המשיבים אינן שזורות זו בזו באופן שלא ניתן להפריד ביניהם ולהכריע בסכסוך שבין המבקשת למשיב ללא צירוף המשיבה ואפילו לא היתה המבקשת מעלה טענותיה כלפי המשיבה הרי שתביעת המבקשת כנגד המשיב יצוקה ומבוססת, לכאורה, ויכולה לעמוד לבדה ללא צורך לגרור את המשיבה להתדיין בקורתו של בית המשפט לענייני משפחה.

משכך ומשהגעתי לכלל מסקנה כי המשיבה אינה נדרשת לצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך בה, הרי שמצאתי כי אין בית המשפט מוסמך לעשות שימוש בסעיף 6(ו) לחוק.

כך גם מצאתי בנסיבות העניין כי הפגיעה בצירופה של המשיבה להליך עולה על התועלת הדיונית שתצמח מצירופה ובהינתן מסקנתי כי אין כל צורך בצירוף המשיבה לצורך הגעה לחקר האמת בתובענה והכרעה בה.

12.     ברי, כי אין בחלטה זו כדי למנוע מהמבקשת למצות זכויותיה הנטענות ביחס למשיבה בערכאה המתאימה ואין בהחלטה זו כדי לסתום את הגולל בפני טענותיה. עם זאת, אין בעובדה שהמבקשת תאלץ לברר טענותיה בפני שתי ערכאת שונות כדי להצדיק את הפגיעה במשיבה ולהכפיפה לסדרי הדין הנוהגים בבית המשפט לענייני משפחה.

ראו בעניין זה דברי כב׳ השופט י׳ דנציג׳ בפרשת ב.ח.מ.ח. ניהול ואחזקות בע״מ נ׳ עו״ד עופר שפירא כונס נכסים הנ״ל:

"השאלה שיש לשאול הינה האם דחיית הבקשה לצירוף צד שלישי כנתבע "נועל את השער" בפני מבקש הצירוף בנקודה זו או שמא משמעותה הינה רק שהבקשה ייאלץ להגיש תביעה נפרדת כנגד הצד השלישי שצירופו התבקש. בעניין שלפני יש לייחס חשיבות רבה לעובדה שהחלטת בית המשפט לדחות את בקשת המבקשת במקרה דנן אינה שוללת ממנה את יומה בבית המשפט ככל שעסקינן בטענותיה כנגד המשיב. כל שנקבע הוא שטענותיה של המבקשת כנגד המשיב לא ידונו במסגרת התובענות ההדדיות שהגישו המבקשת והאב בבית המשפט לענייני משפחה. התוצאה של קביעה זו הינה כי על המבקשת להגיש תביעה נפרדת כנגד המשיב בערכאה המתאימה לכך. אף אם הדבר יגרום למבקשת להוציא הוצאות נוספות . . .״.

13.     אשר על כן, הבקשה נדחית.

14.     המבקשת תישא בהוצאות המשיב ובתשלום שכ״ט עו״ד בסך של 1,000 ₪.

הסכום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן החלטה זו ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות מתבקשת לשלוח החלטה זו לצדדים ולסגור את בקשות מס'1 ; 3 ו-7.

מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתנה היום, כ״ט תשרי תשפ״ב, 05 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

 בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ״ש 47018-07-21 המבקשת נ׳ המשיב
תיק חיצוני:
מספר בקשה:7
בפני כב׳ השופטת עפרה גיא

החלטה