איזון עסק פרטי בתחום הקוסמטיקה כשכל העסק הוא המוניטין האישי של העוסקת בו | תיק ‏1217311/11 חלוקת רכוש

החלטה

בפנינו תביעה רכושית, כמו כן ישנה תביעת כתובה על הפרק.

ונזכיר תחילה את האמור בהחלטת בית הדין מיום 13.9.23:

התקבלה תגובת האישה לבקשת האיש לקידום הליך חלוקת הרכוש ולקבוע מועד לדיון הוכחות.

לאחר עיון בתגובה בית הדין מחליט שייקבע מועד לדיון הוכחות, בהתאם להחלטות קודמות.

ככל ומי מהצדדים מבקש להעיד עדים, עליו להגיש את רשימתם להחלטת בית הדין, בתוך 30 יום, תוך ציון ייחוסם לצדדים ומידת הבירור אותו יבקשו להביא לנושאים שבמחלקות.

המזכירות תקבע מועד לדיון, לפי היומן.

כן נזכיר האמור בסיומה של החלטת בית הדין מיום 6.12.23:

לאחר העיון בבקשות ובתגובה בית הדין מחליט כדלהלן:

א. שאלת חישוב המוניטין האישיים ונכסי הקריירה תוכרע לאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון ההוכחות.

ב. בית הדין סומך את ידיו על חוות דעת של רו"ח ד"ר רון קדם שפעל בהתאם למינוי בית הדין, ועל כן הבקשה לחקירתו בדיון או להגשת חוות דעת מטעמה נדחית.

ג. בדיון הקרוב רשאים הצדדים להעלות טענותיהם בעניין חוות הדעת.

ונזכיר אף החלטה ישנה מיום 27.4.22:

הוגשה הבהרת התובעת.

אכן נקבע מועד דיון ליום 3.5.22 לאור החלטת בית הדין מיום 31.1.22, ואף הכתובה תידון בו כאמור שם.

וזו מהות הדיון הקבוע להיום. ברם, הובהר לצדדים כבר בפתח הדיון כי במהלך הדיון היום נבחן האם נספיק לדון היום גם בכתובה, שהרי החלטה זו משנת 2022 הייתה לשעתה, כשידענו שיש פנאי בדיון ההוא לדון אף בכתובה.

חלוקת רכוש

הוגשה חו"ד הרו"ח ד"ר קדם. האישה הגישה שאלות הבהרה אודותיה, והוגשו תגובות הרו"ח.

למען הסדר הטוב, ימציאו הצדדים בתוך 7 ימים מהיום לתיק בית הדין במרוכז את שתי חוות הדעת של האקטואר הנ"ל, את שאלות ההבהרה שנשלחו לו, ואת תגובת האקטואר להן. החומר יומצא יחדיו.

טענות הצדדים

כיום, טוען ב"כ הנתבע: יש שתי חוו"ד של רון קדם, איזון משאבים כספי, ואחת לשווי עסק. למעלה מ-500 עמודים. המומחה השיב לשאלות ההברה. אני מבקש לאשר את חוות הדעת. אך יש מסמכים שהאישה לא צירפה. זה אצלה. האישה צריכה לשלם לאיש. זה עסק משפחתי. האישה ממשיכה להחזיק בעסק המשפחתי. לגבי מוניטין אישי, ביקשנו לחקור את האקטואר, לדעת המומחה המוניטין הוא 15 אחוז. האישה ביקשה מוניטין אישי של הבעל.

הכתובה בסך 52 אלף ש"ח.

מגיבה ב"כ התובעת: יש בחו"ד המון טעויות. הוגשו שאלות הבהרה, התשובות שלו לא הניחו את הדעת. אין כאן עסק, רק משלח יד. היא קוסמטיקאית שלמדה לפני הנישואין ועשתה כסף. מה שיתחלק זה החומרים והמכשירים. לא ניתן למכור עסק זה. זה לא עסק שמייצר. אנשים באים לאישה, מישהו אחר לא יבואו אליו. יש מכשיר אחד שנקנה. לפי הרו"ח היא צריכה לשלם לו 218 אלף ש"ח על העסק, ועוד איזון כספי של 79 אלף ש"ח שהיא צריכה לשלם לו על זכויות וכספים. גם לאחר הפירוד היא העבירה לו כסף על ההלוואה. לאחר מועד הקרע. הרו"ח לא רצה לעסוק לאחר מועד הקרע. יש טעויות בדו"ח, כגון שרשם שיתכנו תשלומים במזומן – בעמוד 12 בדו"ח. מכשיר אולטרסאונד. אנו אחרי חוק המזומן, וברור שהיא לא שילמה במזומן. בקוסמטיקה משלמים על המכשיר בהלוואה, מחזירים לאחר מכן ועושים שדרוג. יש לנו כרטסות כאלו. יש מכשיר שהאישה החזירה אותו, ובשני היא עשתה שדרוג. אבקש להגיש מסודר. הרו"ח רשם שלא ראה חשבונית הביטול אך אני לא אחראית על חשבונות שלהם. אני אראה ביטול. באשר למזומן, אוכל להראות בכרטסת שרשם הספק ששלם בהעברה בנקאית ולאיזה בנק. אוכל להביא ממנו תצהיר. אין כאן מוניטין עסקי. שייקח הוא את עסק לעצמו, וישלם לאישה אפילו רבע מכך.

נשאל ב"כ הנתבע – מדוע על האישה לשלם על העסק, והרי זכותה לבקש למכור את העסק לצד ג' או שהנתבע ייקח את העסק.

מגיב ב"כ התובע: זה עסק שנמכר. לפי בית משפט עליון, התזרים זה שווי עסק. זה לא עולם מסחרי רגיל. הוא לא יכול להפעיל את העסק לבדו, ולכן הוא צריך לקבל כסף. קשה למכור את זה. היא תמשיך לעבוד. הקרמים יקרים. יש העסק עצמו, השם של העסק. היא מעלימה כל שנה 300 אלף ש"ח ממס הכנסה. יש דירה של 3 מיליון, וניתן לקחת לה משם. הרו"ח ענה ב-16 עמודים. היא לא הביאה את ההוכחות למומחה.

בהסכמת שני הצדדים, בית הדין שוחח בנפרד עם שני הצדדים (ללא רישום פרוטוקול, כמקובל) בניסיון להגעה להסכמות, ברם לא הושגה ההסכמה המיוחלת.

טוענת ב"כ הנתבעת: יש לתת פס"ד בכתובה וברכוש יחד. מגיעה לה כתובה. ונבקש לקזז זה מול זה. בית הדין אמר שנדון יחד. נבקש צו לפירוק שיתוף בדירה. השותפות לא נסבלת. הם משכירים לדיירים. נבקש שמאי, ומי שירצה לרכוש, או למרבה במחיר. אך יש בעיה, מחיר למשתכן, ולא בטוח שיאשרו להם למכור. יש להגיש בקשה לוועדת חריגים.

ומשיבה לטענות ב"כ התובע שהושמעו קודם לכן: העסק חושב בשיטתDCFאך זה לא מתאים לפה, רק לחברות ומפעלים. יש פה ידים עובדות. לא מביאים חו"ד אחרת בלי אישור. לא בכל שאלה קבלתי תשובה. יש מכוני קוסמטיקה עם עובדות, אך פה זה רק משלח יד. באשר לטענה שהיא תמכור את העסק, היא תמשיך לעבוד בקוסמטיקאית אף אם יימכר העסק. הידע אצל הבעל. היא תעבוד במקום אחר. לא ניתן לתמחר עסק לפי מזומנים. הוא בחר שיטה לא נכונה. הוא יכול לקחת חצי מהחומרים והמכשירים.

כך שהתברר שהאופציות האחרות שהוצעו, למכור את העסק לצד ג' או שהנתבע ייקח את העסק, לכאורה לא רלוונטיות כאן.

בית הדין הבהיר לתובעת כי אפשר לפסוק בחלוקת זכויות, ואז לדון בנפרד בכתובה, ואם יהיה צורך, לקזז אחר כך.

חלוקת הדירה

בקשת ב"כ התובע באשר לכך הושמעה קודם.

מגיב ב"כ הנתבע: מכירת העסק זו פיקציה. אם נמכור את הדירה, לא יהיה מהיכן להיפרע. האיש רוצה לרכוש את הדירה.

למעשה, הנתבע רוצה לרכוש את הדירה בסך 3 מיליון ש"ח. ברם, אף האישה רוצה לרכוש את הדירה בסך זה.

משכך, תיערך התמחרות בין הצדדים באשר לכך בתווך וסיוע ב"כ שני הצדדים, וזאת בתוך 21 יום. ההתמחרות תתחיל בסך 3 מיליון ש"ח. אם לא יצליחו הצדדים לבצע זאת בכוחות עצמם, בית הדין ישקול למנות עו"ד חיצוני לבצע את ההתמחרות בין הצדדים.

כאמור, בתוך 21 יום תבוצע ההתמחרות, ואז ייחתם הסכם מכר. אם האיש יזכה בהתמחרות, האיש ישלם לאישה את הסך שזכה, פחות 300 אלף ש"ח (לאור התביעה לאיזון כספי ודו"ח הרו"ח שהוגש), שזאת ישלם האיש בהתאם לפסיקה בחלוקת העסק והכספים (אך ללא הפקדה של הסך הנ"ל בנאמנות). בחוזה יירשם שהמכר הוא בכפוף להסכמת ועדת חריגים. כן תירשם הערת אזהרה לטובת האיש, לאחר התשלום שלו (פחות 300 אלף ש"ח) עד להשלמת כל התשלום, ורק אז יעברו הזכויות על שם האיש. אם האישה תזכה בהתמחרות, היא תשלם את כל סך הזכייה לאיש מיד, ואת הכתובה, אם תזכה בה, נקזז לאחר מכן מהחיוב שלה על העסק, אך לא מדמי מכר הדירה.

כל זאת הוסכם ע"י שני הצדדים, בתווך בית הדין, ובית הדין מאשר הסכמה זו, וכך יפעלו הצדדים באשר למכירת הדירה.

ישקלו הצדדים כי השכירות של הדירה תישאר כפי שעתה בשלב ביניים זה.

המשך הדיון היום

הובהר לצדדים כי בדיון היום תתקיים חקירת הצדדים, רק בעניין חלוקת הזכויות והעסק, והכתובה לא תידון היום.

הובהר לצדדים כבקשתם, כי לאחר החקירות, נבקש סיכומים (אלא אם כן תוגש בקשה אחרת מאת הצדדים), ואז נוציא החלטה בכך.

חקירת התובעת

חוקר ב"כ הנתבע את התובעת, ואלו תשובותיה לו: העסק הוא עסק טוב, רווחי. אין לי כסף בבנק. עם הכנסות שלי, אני משלמת הלוואות. בסוף החודש הנטו מגיע ל 12 אלף ש"ח נטו. ההורים שלי הכי קרובים אלי. דברתי עם המשפחה שלי על מכירת העסק, כשסבלתי מהכתף. לפעמים שבוע וחצי אני לא יכולה לעבוד בגלל הכתף, לא יודעה מה אעבוד אם לא אהיה קוסמטיקאית. לא כתבתי פעם לבית הדין שאני רוצה למכור את העסק. יתכן ואעבוד בתחום אחר, חושבתללמוד אדריכלות.

מציג ב"כ האיש פוליסת ביטוח של העסק, שבחרה האישה להגדיל עד חצי מיליון ש"ח, מכשירים וסחורה.

מגיבה התובעת: יש מכשירים, הם בהלוואות, ערך המכשיר יורד, הם שאלו בכמה קנית את המכשיר. הקרם הכי יקר עולה 450 למכירה. רכשתי מכשיר ד"ר סקין בעלות 48 אלף ש"ח לפני החתונה.

טוענת ב"כ האישה: רק אתמול קבלנו את הטופס של המכירה.

ב"כ האישה רצתה להסביר דבריה, אך ב"כ הנתבע לא הסכים לכך, כך שאין להתייחס לאמירתה זאת.

מוסיפה הנתבעת: הסך הזה רשום אצל הרו"ח.

ממשיכה ומשיבה התובעת: רכשנו מכשיר נוסף אולטרסאונד, שאף הוחזר, נרכש במימון והוחזר לאחר 3 שבועות, קבלתי זיכוי, ושדרגתי. הוספתי 115 אלף ש"ח. המכשיר החדש היה שווה 160 אלף ש"ח, אימוד, גם הוא שודרג ללייזר אמיתי, מכשיר אימוד אופטימיס, הוספתי 34 אלף ש"ח בהלוואה. זה רשום בחוות הדעת. בעסק היו 2 מכשירים.

בית הדין הבהיר שהאישה לא צריכה לענות כמה מכשירים יש לה היום בעסק, מהעדר רלוונטיות.

ממשיכה ומשיבה התובעת: יש לי עובדת בעסק. הספקים עובדים במשלוחים, הוא הביא לי מת"א סחורה. היה משלוח להבאת הסחורה, והוא הביא מה שהיה דחוף. הוא הביא אולי 3 אחוז מהסחורה. בקורונה הוא עשה משלוחים, והוציא פליירים על הלייזר. לא פירסם. היה בנישואין חשבון ביט ובייבוקס. צירפתי לרו"ח כל תדפיסי בנק. בייבוקס נכנס לחשבון הבנק. לא ניתן להעלים. לא העברתי כספים לאמא שלי, רק על ההלוואה. תכולת הדירה נרכשה חדש. לא יד שניה. הצעתי שייקח, הוא רצה כסף, אז תרמתי. ספה מכפר קסם, שולחן מאיקאה. התכולה עתה לא יותר מ-10 אלף ש"ח. התנהלות מול העובדת הייתה של הבעל כי הייתי עם תפרים לאחר לידה. הייתה הלוואה בסך 100 אלף ש"ח לרכישת אחד מהמכשירים ועד היום משולם מהחשבון של הבעל, והוא קיבל העברה מהחשבון העסקי. גם לאחר הגירושין שילמתי לו כל חודש 1800 ש"ח לכך, רק כשטען שאני לא מעבירה, אז העברתי.

חקירה חוזרת של התובעת ע"י באת כוחה

מגיבה התובעת לבאת כוחה: אבא שלי שילם על הלימודים, שנה לאחר הלימודים נישאנו. פתחתי את העסק במאי 18, יש לי עוסק מורשה, לפני כן רכשתי מכשיר ועבדתי.חייתי עם הבעל שנתיים וחצי, הוא לא היה מעורב בעסק, אני התנהלתי מול הספקים והלקוחות, אני קבעתי תורים. אני עושה הסרת שיער ופנים. הוא לא שמר על הבת כדי שאעבוד. אמא שלי שמרה. מאז שנישאנו הבעל עבד כקבלן הוא עצמאי, עבד עם אביו בתכשיטים בשחור, וכן במלונות דן במכירות, ושליח של שליחויות בשחור של פיצה. לא למדתי מקצוע נוסף. לבעל הייתה גישה ליומן והטלפון שלי. אין לי יומן, הכול דיגיטאלי. קוסמטיקאיות אחרות לקחו ממני והחזירו לי, קולגות. אין מערך שוק, רק סטורי באינסטגרם, אין מה להקים, זה היה בחדר של ההורים שלי. לא היה מה לשווק. הספקים זה ידע שלי. הייתה הלוואה של 100 אלף ש"ח שלקח מהחשבון שלו בתנאים טובים, כל חודש עבר כ-10 אלף ש"ח מהעסק לחשבון שלו כדי לכסות הלוואה ולכרטיסי אשראי שלו. המשכתי להעביר לו 1800 ש"ח, עד שהפסקתי כי העו"ד אמרה לי להפסיק כי הרו"ח לא חישב זאת. יש לקוח מהרצליה ומודיעין ורמלה, לקוחות שלא הבעל הביא, הבעל הביא את דודה שלו וי', ואמא של חבר שלו.

הובהר שבדיון הבא תבוצע חקירת הנתבע.

מתווה להמשך ההליך

בתיאום עם הצדדים, נקבע מועד נוסף לדיון הוכחות ליום 5.5.24 בשעה 9.00.

בדיון זה תחקור התובעת את הנתבע, ויהיה רשאי ב"כ הנתבע לחקור את הנתבע בחקירה חוזרת.

בית הדין ישאף אף לשלב את הדיון בכתובה במסגרת הדיון הנ"ל, ככל והנסיבות יאפשרו או הזמן.

לאחר מכן, יוגשו סיכומי הצדדים באשר לחלוקת הרכוש, קרי – חלוקת העסק שע"ש התובעת וחלוקת הכספים והזכויות, ובהתאם לחו"ד הרו"ח ד"ר קדם (הצדדים ימציאו אותה לתיק, כאמור מעלה).

לאחר מכן, יינתן פסק דין.

עדיין מצופה שתושג הסכמה בכל מרכיבי התיק, וראו האמור להלן באשר לכך.

הערות ותובנות באשר לגופו של הליך– והצעה כבסיס למשא ומתן

הצדדים חלוקים באשר לאיזון העסק של התובעת. לטענת הנתבע, יש לפעול כפי חו"ד הרו"ח, והתובעת חייבת לרכוש את חלקו של הנתבע בסך כ-218 אלף ש"ח. התובעת טוענת שהיא לא חייבת לקחת את העסק ולשלם עבורו. לשיטתה, ניתן למכור את העסק לצד ג' או להעבירו לנתבע שירכוש את חלקה בו, ואף "ברבע מחיר" כטענתה.

ברם, יש קושי במימוש עמדת התובעת, שהרי העסק הוא ע"ש התובעת, ושמו של העסק כשמה של התובעת, ולא ניתן למכור אותו למישהו אחר או לנתבע, שהרי אז כבר אין עסק אם התובעת עצמה לא תהיה חלק ממנו.

ואולם, באשר לכך ובשלב זה, בית הדין נוטה לכאורה לקבל את טענת התובעת, שמדובר בעסק אישי, שכל מהות העסק היא התובעת עצמה, וזהו עסק שלא ניתן למכור אותו או להעביר אותו לצד השני וכד', שהרי התובעת היא העסק, והעסק הוא התובעת. הדבר דומה למוניטין אישי, שבית הדין לא פוסק זאת כחלק מהאיזון בדרך כלל (להבדיל מעסק קוסמטיקה של מכון יופי וכד', ששם יש עובדים וסניפים, והפרסונה האישית היא לא העסק, אלא העסק הוא עסק ממשיך, אף אם יוחלפו עובדיו). ואמנם, אם אף הבעל היה מחלק זכויותיו עם האישה, היה מקום לומר שאף את הזכויות הללו של העסק נחלוק עם הבעל, שהרי אף הוא מעביר לה מחלקו. אך ככל ואין לבעל זכויות לחלוקה באופן שווה לפחות, נטיית הלב לומר שאין לאזן את המוניטין האישי של האישה, אלא רק את שווי הציוד שלה והחומרים.

מעבר לאמור, באשר לאפשרות להעברת העסק לנתבע או מכירתו לצד ג', נציין כי במקרים רבים הועדפה בפסיקה האפשרות להורות לבעל המניות לשלם לבן זוגו מחצית שווי המניות נכון ליום הפירוד על פני אפשרות חלוקת המניות בעין (לעניין זה ראו:בע"מ 1681/04 מיום 18.1.2005; ע"א 803/00 שטיינמץ נ' שטיינמץ [פורסם בנבו] מיום 4.12.2001; ה"פ (תל אביב) 39/89 ברנוביץ' נ' ברנוביץ' [פורסם בנבו] מיום 25.7.93; ראו גם:כב' השופט גייפמן בתמ"ש (תל-אביב-יו) 20644/96 סטריק נ' סטריק, [פורסם בנבו]מיום 9.2.2004, כב' השופטת נילי מימון בתמ"ש (י-ם) 17381/04 פורסם בנבו] מיום 30.8.2008, כב' השופט טפרברג בתמ"ש (ב"ש17661/04 ט.מ נ' ט.נ [פורסם בנבו] מיום 20.7.2008).

בהקשר זה נזכיראף שיטתו של כב' השופט אליקים רובינשטיין בע"מ 1681/04 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] מיום 18.1.2005 אשר מנה את השיקולים השונים שהנחו את בתי המשפט להעדיף את אפשרות תשלום מחציות שווי המניות על פני חלוקת בעין.

יחד עם זאת, עדיין, לדברי כב' השופט רובינשטיין, כל מקרהייבחן עפ"י נסיבותיו, כפי שרשם שם:"מובן עם זאת, כי על הדברים להיבחן לפי נסיבות החברה, ולא הרי חברה משפחתית שבה בן זוג אחד בלבד והאחר הוא 'שותף' פורמלי או נומינלי, ולעתים אף 'לא פורמלי'כלל כבענייננו, כהרי חברה שבה שני בני הזוג פעילים, ובמקרה כזה הדברים מורכבים עוד יותר".

ברם, באנלוגיה מהאמור בסעיף 7 חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה – 1995, נראה כי דרך פירוק השיתוף בנכס, שהוא בגדר מניות בחברה, ייקבע על פי שיקולי צדק ויעילות.

ולכן, לכאורה, בשל שיקולי צדק ויעילות נראה להשאיר בידי בעל המניות את אופציית הבחירה, האם לשלם לצד השני את מחצית שווי המניות הרשומות על שמו עם מתן הוראות למכירתן לצד ג' המרבה במחיר.

בעניין זה ראו עוד בתמ"ש 1766/04 [פורסם בנבו] מיום 20.7.20, שם נסקרה פסיקת בתי המשפט בנוגע לפירוק שיתוף בעסק משפחתי, ובתוך דבריו הביא כדלהלן: "באשר לאופן פירוק השיתוף בחברה קובע כב' השופט גייפמן בתמ"ש (ת"א-יפ) 20644/96 [פורסם בנבו], כי: 'יש להשאיר בידי הבעל את אופציית הבחירה, האם לשלם לאישה את מחצית שווי המניות הרשומות על שם הבעל נכון למועד הקובע או האם למנות כונס נכסים למניות הרשומות על שמו עם מתן הוראות למכירתן'.

העולה מהאמור שאכן, כדברי התובעת, יש מקום לעיתים להורות על מכירת העסק לצד ג' או שהנתבע יקח את העסק בעצמו וישלם חציו לתובעת. ברם, בנסיבות תיק דנן, אין אפשרות מעשית כזו, שהרי העסק הוא התובעת, ולא ניתן למכור עסק זה לצד ג' או לנתבע עצמו.

זאת בנוסף לאמור מעלה, שלכאורה, יתכן ואין מקום לאזן עסק זה, שהוא בעצם רק מוניטין אישי.

ברם, אנו לא קובעים מסמרות בכך. בית הדין יסיים את החקירות, יקרא את סיכומי הצדדים, ופתוח להשתכנע אף לכוונים אחרים.

אך בכל זאת רשמנו את כל האמור וקצת הארכנו בכך, כדי להוביל את הצדדים לדרך של משא ומתן, וחלוקת הזכויות והעסק בהסכמה, ללא צורך בהחלטה שיפוטית, תוך הנחה כי כל הסכם עדיף על פני החלטה שיפוטית, העלולה להיות שלא לרוחו של מי מהצדדים.

מוצע שישקלו הצדדים חלוקה של העסק והזכויות בסך הפחות מהאמור בחו"ד הרו"ח, תוך ויתור האישה על כתובתה. מומלץ כי בתוך 21 יום מהיום תוגש הסכמת הצדדים בכך. בית הדין ימתין להודעה.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום א' בשבט התשפ"ד (11/01/2024).

הרב יצחק אושינסקי – אב"ד הרב מאיר קאהן הרב יעקב מ' שטיינהויז

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה

 

ב"ה

תיק ‏1217311/11

בבית הדין הרבני האזורי ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז

התובעת:         פלונית

נגד

הנתבע:           פלוני  

הנדון:איזון עסק פרטי בתחום הקוסמטיקה, כשכל העסק הוא המוניטין האישי של העוסקת בו