מה היתרונות של שכירת עורכת דין לגירושין ואיך לבחור עו"ד גירושין מומלצת

הליך הגירושין הוא אחד השלבים המשמעותיים בחייהם של בני זוג המחליטים להיפרד; הוא מורכב מפן אישי-רגשי מחד גיסא, ומפן משפטי סבוך מאידך גיסא. החלטה על פירוק התא המשפחתי, אשר פעמים רבות כולל ילדים משותפים והון משותף, טומנת בחובה קשיים בשלל היבטים: חלוקת רכוש, הסדרת מזונות ילדים, קביעת משמורת (או אחריות הורית משותפת), וכמובן, סידור הגט בבית הדין הרבני. פעמים רבות, בני הזוג נדרשים להתמודד עם גורמים ביורוקרטיים, לתכנן טקטיקות משפטיות מורכבות, לנהל משא ומתן נוקשה ולהשקיע מאמצים רגשיים נפשיים רבים.

בשל מורכבות ההליך והשילוב העדין שבין סוגיות משפטיות רגישות לבין תחושות אישיות עמוקות, מומלץ מאוד להיעזר בשירותיה של עורכת דין המתמחה בתחום דיני המשפחה – ובפרט, בתחום הגירושין. למעשה, "עורך דין גירושין" או "עורכת דין דיני משפחה" הם בעלי מומחיות ומיומנויות ספציפיות המותאמות לטיפול בנושאים הללו, החל משלבי ההתלבטות הראשונים, דרך גיבוש האסטרטגיה המשפטית, וכלה בקבלת פסק הדין (או פסק הדין המאשר הסכם גירושין) והשלכותיו לטווח הארוך.

נעמוד על כל ההיבטים העיקריים בהליך הגירושין: החל מהחשיבה על פרידה וגיבוש החלטה, דרך הכנת הקרקע המשפטית (עריכת הסכם ממון או הסכם שלום בית לחילופין גירושין), ועד שלבי הסדרת גט, מזונות ילדים, משמורת וזכויות נוספות. כמו כן, נדון בעומק בתפקיד של עורכת דין לגירושין בדיני משפחה, עלויות השירות המשפטי, יתרונותיה של עורכת דין מגשרת, ואיך בוחרים אשת מקצוע מתאימה. לבסוף, נקדיש הסבר להכשרה המקיפה שעוברים עורכי דין לדיני משפחה, כדי שהקורא יוכל להבין את עומק הידע והיכולות המצופות ממומחים בענף זה.

נסקור גם את ההיבט הכלכלי המובהק של התהליך: כיצד מחשבים עלויות של הליכי גירושין? מהן העלויות הנלוות (כמו שכר טרחת עורכת דין, אגרות הגשת תביעות, הוצאות על חוות דעת מומחים ועוד)? ונרחיב על שאלת הבחירה בעורכת דין מנוסה במקום לייצג את עצמכם. לבסוף, נציג את תפקיד המגשרת והיתרונות של הליך גירושין בשיתוף פעולה בדרכי שלום.

כאשר בני זוג מתחילים לשקול ברצינות את האפשרות להתגרש, עולה השאלה מתי נכון לפנות לייעוץ משפטי – והאם פנייה כזו עלולה להוביל בהכרח לפירוק התא המשפחתי. בשלב זה, הרגשות סוערים: תסכול, כעס, אכזבה, ואפילו פחד מפני הבאות. מדובר באחת ההחלטות המשמעותיות ביותר, כיוון שהיא הופכת את התא המשפחתי על פניו – בפרט אם לבני הזוג יש ילדים משותפים. פעמים רבות עצם הקושי להתמודד עם המצב הנפשי השברירי גורם לאנשים לעכב את הפנייה לעורכת דין מומחית לדיני משפחה, מחשש שהדבר יתפרש כ"שבירת הכלים". אולם, חשוב לזכור שלייעוץ משפטי מוקדם יש חשיבות מכרעת – לא רק משום שהוא מכוון את בן או בת הזוג באשר לזכויות ולחובות הצפויות, אלא גם למען קבלת החלטה מושכלת האם באמת רוצים להתגרש, או שאולי טיפול זוגי או ניסיון שלום בית עשויים להיות רלוונטיים.

נשים וגברים רבים אינם מודעים לכך שההליך הגירושין, על אף המורכבות שלו, ניתן לניהול מיטבי אם מתכוננים נכון מההתחלה. פרק הזמן שבין "ניצני המחשבות על פרידה" לבין "ההכרזה הפומבית על רצון להתגרש" עשוי להיות מכריע בניהול אסטרטגי נכון של שלבי הגירושין. לדוגמה, במקרים שבהם עולה חשד שהצד השני כבר התחיל להסתיר נכסים, להעביר כספים לחשבונות נפרדים, או להתחמק מהצגת הכנסותיו, היועץ המשפטי (עורכת דין דיני משפחה) תוכל לספק כלים והמלצות כיצד להתנהל כדי להבטיח שמירה על זכויותיכם.

מעבר לכך, שאלות על "מי יקבל משמורת ילדים?" "איך קובעים את גובה דמי המזונות?" "מה יעשה עם הדירה המשותפת?" עולות כבר בשלב זה. עורכת הדין יכולה להבהיר את הסוגיות הנלוות, לסייע לבן הזוג לגבש תמונה מלאה של המציאות המשפטית והכלכלית הצפויה, ובכך להפחית את אי הוודאות ולהרגיע חששות מיותרים.

אחת הסיבות המרכזיות להיוועץ עם עורכת דין גירושין כבר בשלב ההתלבטות היא מניעת טעויות העלולות לעלות ביוקר מאוחר יותר. לדוגמה, בן זוג שהחליט לעזוב את הבית טרם תיאום או התייעצות עלול למצוא את עצמו חשוף לטענות מצדו השני לגבי נטישה, או להפסיד את האפשרות לטעון "שלום בית" כתביעה נלווית לגירושין בבית הדין הרבני. דוגמאות נוספות: חוסר איסוף ראיות או מסמכים משפטיים וכלכליים שעשויים להיות קריטיים בהמשך. עורכת דין המתמחה בענייני משפחה תדע להדריך בדיוק כיצד לפעול כך שהזכויות לא ייפגעו עקב צעד לא מתוכנן.

במרבית המקרים, גירושין הם מצבים רגשיים מאוד. למרות שכל עורך דין (גבר או אישה) יכול להיות אמפתי, יש הטוענים כי לנשים יש נטייה טבעית להקשבה, להבנה רגשית, ולגישור בין צדדים מסוכסכים. עורכת דין לגירושין עשויה להציע פרספקטיבה מסוימת ורחבה בכל הנוגע להבנת סיטואציות משפחתיות מורכבות, התמיכה בילדים, והכנסת היבטים טיפוליים עדינים יותר לתוך השיחה המשפטית.

כאשר אישה פונה לעורכת דין אישה, לא פעם היא חשה נינוחות לשתף בתחושותיה – שעלולות להיות מורכבות ביותר אם קיימת אלימות במשפחה, בגידה, או כל סיטואציה אחרת המערבת פגיעה נפשית או פיזית. בחלק מהמקרים, נשים מעידות שהן מרגישות קלות רבה יותר לשתף עורכת דין בפרטים אישיים-אינטימיים, ולהציג את הפן הרגשי במלואו, מתוך תחושת אחווה וסולידריות נשית. כמובן, זה לא כלל מוחלט; גם גברים רבים פונים לעורכות דין ומרגישים איתן בנוח, אך יש מי שרואים בכך ערך מוסף בתקשורת ובייצוג.

לצערנו, עדיין קיימות בחברה סוגיות של אפליה מגדרית, בין אם מדובר בתפקידי ההורות, בציפיות חברתיות מגברים ונשים, או בשיח המשפחתי. עורכת דין לגירושין שבקיאה בדיני משפחה עשויה להיות רגישה במיוחד למקרים שבהם, למשל, האם מעוניינת לקבל משמורת יחידנית אך חוששת מטענות על "חוסר מסוגלות כלכלית", או כשהאב מתמודד עם טענות מצד האם שאינן מבוססות, במטרה למנוע ממנו משמורת משותפת. המודעות לנושאים מגדריים עשויה לסייע לעורכת הדין להשמיע טיעונים מדויקים ונכונים יותר בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

לא כל עורכת דין טובה יותר בהכרח מעורך דין, ולהפך. חשוב מאוד לבחור באשת מקצוע שמציגה שילוב של בקיאות משפטית, יצירתיות בתכנון אסטרטגיה, ניסיון רב בניהול תיקים דומים, ותקשורת בין-אישית המתאימה ללקוח. במקרים מסוימים, גם השיקול של "כימיה" מקצועית ואישית בין הלקוח לעורכת הדין הוא מכריע, במיוחד לאור העובדה שהתהליך עשוי להימשך חודשים ארוכים, ולעיתים אפילו שנים.

משנת 2016 חלה חובה להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" לפני שמגישים תביעות גירושין רשמיות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. המשמעות: בני הזוג מזומנים לפגישות ביחידת הסיוע, שמטרתן היא ניסיון להביא את הצדדים להבנות או להליך גישור. הליך זה מכונה לעיתים "חוק גישור חובה", הגם שהוא רשמית "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה". שלב זה מוגדר כפרק זמן מעין "צינון" משפטי, ומונע מהצדדים לצאת למאבק משפטי מיידי.

הכוונה המקורית של המחוקק היא להפחית את העומס על בתי המשפט ובתי הדין ולנסות לעודד את הצדדים לערוך הסכם גירושין בהסכמה או לכל הפחות להסדיר את המחלוקות המרכזיות (מזונות ילדים, משמורת, חלוקת רכוש ועוד) ללא צורך בהתדיינות משפטית מלאה. בפגישות אלה אין ייצוג של עורכי דין בשלב הראשון, אלא רק במפגש השני והלאה, אם בני הזוג מחליטים להעמיק בהליך.

כאשר בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסדר בהליך יישוב הסכסוך, ניתנת להם האפשרות להגיש תביעות גירושין: בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. כאן נכנס מושג "מרוץ הסמכויות", שמשמעותו באה לידי ביטוי בכך שלבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לדון בעניינים מסוימים (כמו חלוקת רכוש, מזונות ילדים וכדומה). קיימים הבדלים בין שתי הערכאות, למשל בהתייחסות למזונות מעל גיל 6 (הלכת בע"מ 919/15) או בהיבטים אחרים של משמורת ילדים. עורכת דין גירושין בקיאה תדע לייעץ ללקוח האם עדיף (בהתאם לנסיבות) להגיש את התביעות בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ומהן הסוגיות שעדיפות כאן או שם.

אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר בהליכי גירושין נוגעת ל"מזונות ילדים" (Child Support). עד לשנת 2017, החובה למזונות ילדים עד גיל 6 הייתה מוטלת במלואה על האב מכוח הדין האישי (דין תורה), ואילו מגיל 6 עד 15 הייתה חובה משותפת, אך עדיין לרוב האב נשא בנטל משמעותי. מאז פסיקת בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון, משתנה השדה המשפטי: במקרים של משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת, ובכפוף ליחס ההכנסות של שני ההורים, ניתן לחייב גם את האם להשתתף במזונות הילדים, בעיקר מגיל 6 והלאה.

עם זאת, בתי הדין הרבניים לא תמיד מאמצים במלואה את הפסיקה האזרחית, וכאן נכנס ההבדל המהותי בין ערכאות. עורכת דין גירושין מנוסה תהיה ערה להבדלים הללו, ובמיוחד תוכל לייעץ ללקוחותיה איזה ערכאה תשרת את האינטרסים הכלכליים והמשפחתיים שלהם בצורה הטובה ביותר.

בנוסף למזונות ילדים, לעיתים מתעוררת סוגיית "מזונות אישה" – תשלום שנועד לפרנס את האישה כל עוד היא נשואה פורמלית לבעלה, בהסתמך על דין תורה הקובע "עולה עמו ואינה יורדת". כאשר האישה עובדת ומשתכרת היטב, או שיש נסיבות המוכיחות ש"לא מגיעים לה מזונות", ניתן לטעון לביטול חיוב זה. גם כאן קיימת מורכבות משפטית, ובית הדין הרבני נוטה להחיל עקרונות דין תורה, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה בוחן את הסוגיה על רקע עקרונות כלליים של שוויון והלכה פסוקה.

ההלכה הנהוגה (אף שהיא שנויה במחלוקת) היא "חזקת הגיל הרך", שלפיה ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת אמם אלא אם כן הוכח שאינה מסוגלת לכך. במקביל, יותר ויותר זוגות פונים להסדר "משמורת משותפת" או "אחריות הורית משותפת", מתוך רצון ששני ההורים יישאו באחריות מלאה על הילדים, הן בזמן השהות והן בעלויות. יש הסבורים שהסדר משמורת משותפת מיטיב עם הילדים, שכן הוא מעניק להם את שני ההורים באופן שוויוני; אחרים טוענים שקשה מאוד לילדים לזגזג בין שני בתים ואין להם "בית מרכזי".

עורכת דין בתחום הגירושין תדריך את לקוחותיה באשר לסיכויים ולסיכונים של תביעת משמורת, ובמידת הצורך תפנה למומחים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכדומה) להערכת מסוגלות הורית.

סוגיה מרכזית נוספת נוגעת ל"איזון משאבים" או "חזקת השיתוף". בהיעדר הסכם ממון, בני הזוג חולקים באופן שווה את הנכסים שצברו במהלך הנישואין: דירות, חסכונות, קופות גמל, תוכניות פנסיה, מניות, אופציות, עסקים משפחתיים ועוד. השאלה אילו נכסים שייכים לאיזון ואילו לא (למשל, ירושות ומתנות שקיבל אחד הצדדים) עשויה להוביל למחלוקות רבות. עורכת דין בעלת מומחיות בדיני המשפחה תחקור לעומק את נסיבות הרכישה של כל נכס, תבדוק כוונת שיתוף והפרדה רכושית בפועל, ואף תייעץ כיצד לצמצם נזקים ולשמור על זכויות הלקוח.

רבים אינם מודעים לכך שלהסכם ממון יש תפקיד עצום במניעת סכסוכים כלכליים כואבים במהלך הגירושין. הסכם ממון יכול להיחתם לפני הנישואין או במהלכם, והוא זקוק לאישור נוטריון או בית המשפט לענייני משפחה/בית הדין הרבני (תלוי במועד עריכתו). זוגות החותמים עליו לפני החתונה מייצרים לעצמם ודאות משפטית על חלוקת הרכוש אם וכאשר ייפרדו.

הסכם גירושין, לעומת זאת, נחתם לאחר שהיחסים עלו על שרטון. הוא מסדיר את כל ענייני הגירושין: סידור הגט, משמורת ילדים, דמי מזונות, חלוקת רכוש וכן הלאה. לאחר חתימה ואישור של ההסכם בערכאה המשפטית, הוא מקבל תוקף של פסק דין מחייב.

בית הדין הרבני הוא המוסמך הבלעדי לסידור הגט, והוא דורש עילה מוצדקת לפי דין תורה. כאשר אחד הצדדים מסרב, עלולה להיווצר תופעת "סרבנות גט", מצב כואב שבו אישה נשארת "עגונה" או גבר נותר "מסורב גט". בית הדין יכול להטיל סנקציות שונות (עיקולים, צווי מאסר על גברים סרבני גט, הגבלות על רישיון נהיגה ועוד), אבל התהליך עלול להימשך זמן רב. עורכת דין מומחית לדיני משפחה מכירה את הטקטיקות המשפטיות שבאפשרותה לנקוט, בין אם זו תביעה נזיקית נגד הצד הסרבן, ובין אם הפעלת מנופי לחץ אחרים.

לצד סכסוכי גירושין מורכבים, לעיתים אחד הצדדים מגיש תלונת שווא במשטרה בדבר אלימות לכאורה, במטרה לייצר יתרון במשמורת או ממניעי נקם. זהו מצב הרסני שמשפיע לא רק על הצד המואשם, אלא גם על הילדים. עו"ד המתמחה בגירושין מודעת לאפשרות הזו ויודעת כיצד להגן על לקוחותיה, למשל בהליך פלילי, ועם זאת לפעול בבית המשפט לענייני משפחה על מנת להסדיר הסדרי ראייה הוגנים.

ניכור הורי גם הוא נושא כאוב: הורה המסית את הילדים כנגד ההורה השני באופן שיטתי. תופעה זו מוכרת היטב לעוסקים בתחום דיני המשפחה, ועורכת דין מנוסה תדע כיצד לבקש מבית המשפט או הרווחה התערבות, הדרכה הורית, או מנגנון טיפולי.

גירושין הם לא רק משבר אישי; הם כרוכים גם בהוצאות כספיות משמעותיות. החל מאגרות הגשה לבית המשפט או בית הדין הרבני, דרך שכר טרחת עורכת דין גירושין ודיני משפחה, וכלה בהוצאות עקיפות כגון תשלומים לפסיכולוגים או מטפלים לצורך חוות דעת, תשלומי מגשרים, זמני היעדרות מהעבודה וכדומה.

ישנה נטייה לומר ש"הליך גירושין עולה עשרות אלפי שקלים במינימום", אך למעשה, טווח העלויות עשוי להיות רחב מאוד, בהתאם למורכבות התיק, משך ההליך, מספר הדיונים, נכסים הדורשים הערכה ועוד. ליווי משפטי איכותי יכול לייעל את ההליך, לחסוך זמן, ובסופו של דבר – לחסוך גם כסף.

עו"ד גירושין יכולה לגבות שכר טרחה במספר מודלים:

- תשלום כולל (פאושלי): סכום גלובלי שמכסה את כל ההליך מתחילתו ועד סופו (למעט חריגים).

- תשלום לפי שעות עבודה.

- תשלום משולב של מקדמה + תעריף שעתי.

- לעיתים בשילוב אחוזים מסוימים כתמריץ על הצלחה (אם כי במקרים של דיני משפחה זה פחות נפוץ, בניגוד לתחומים כמו תביעות נזיקין).

חשוב להבין שעלות גבוהה של עו"ד אינה תמיד ערובה לאיכות מירבית, כשם שעלות נמוכה אינה תמיד משתלמת. ההחלטה צריכה להישען על בחינה של ניסיון, מוניטין, המלצות, וכן התאמה לצרכי התיק. כאשר מדובר בהיקף נכסים גדול או סכסוך מורכב, בחירה בעורכת דין ותיקה עשויה להיות קריטית.

מלבד שכר הטרחה, קיימות הוצאות נלוות:

- אגרות משפט (פתיחת תיק, בקשות שונות).

- עלויות כינוס נכסים אם הגיעו למצב בו בית המשפט ממנה כונס על הבית או על עסק.

- עלויות גישור: אם בני הזוג פונים למגשר פרטי.

- עלויות חוות דעת שמאי, פסיכולוג, רואה חשבון, אקטואר ועוד.

לא פעם בני זוג מנסים לחסוך בעלויות ייצוג באמצעות ייצוג עצמי או בחירה בעורך דין חסר ניסיון. התוצאה עלולה להיות הרת אסון: הפסד זכויות רכושיות בסכומי עתק, הסדרי ראייה שאינם מתאימים לצורכי הילדים, או מזונות ילדים גבוהים בהרבה מהנדרש. לעומת זאת, עורכת דין גירושין בעלת מומחיות, גם אם שכרה גבוה יותר, עשויה לחסוך מאות אלפי שקלים לטווח הארוך, להפחית מתחים משפחתיים, ולקצר את ההליך.

לא כל עורכת דין היא גם מומחית לגירושין. תחום דיני המשפחה רחב ודינמי, ודורש היכרות מעמיקה עם פסיקה עדכנית, חקיקה תומכת, נהלים בתי הדין הרבניים, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, חוק הסכמים קדם נישואין, חוק בית המשפט לענייני משפחה ועוד. עורכת דין שהשקיעה את מרב הקריירה שלה בתחום דיני המשפחה, ובפרט בגירושין, תביא עמה ניסיון יקר-ערך.

הליך גירושין עשוי לכלול סוגיות רבות, החל מחלוקת אופציות או מניות, ועד למצבים של תלונות שווא ואלימות במשפחה. עורכת דין בעלת ניסיון עשיר תדע להתמודד עם תרחישים מורכבים ותוכל לצפות תרחישים עתידיים. בנוסף, עו"ד מנוסה מקיימת קשרים שוטפים עם רואי חשבון, שמאים, מעריכי שווי עסק, פסיכולוגים, ומגשרים איכותיים.

במרבית המקרים, עדיף להגיע להסכם גירושין מאשר לנהל מאבק ממושך בערכאות. עורכת דין ששולטת באמנות המשא ומתן והגישור, ויודעת להציג בצורה משכנעת את עמדות הלקוח תוך התחשבות בצרכי הצד השני, תוכל להשיג פשרות טובות ויחד עם זאת להגן היטב על האינטרסים של הלקוח. במידה ועורכת הדין מוסמכת גם כמגשרת, זהו יתרון משמעותי.

גירושין הם משבר אישי. לעיתים בני הזוג חווים חרדה, בושה, כעס, דיכאון, רגשות אשם ועוד שלל רגשות סוערים. במצב זה, קשר טוב עם עורכת הדין הוא חיוני. יש צורך בגורם אנושי שנותן תמיכה, מסביר בסבלנות את שלבי ההליך המשפטי, ומעדכן באופן שוטף. חשוב לבחור אשת מקצוע שיש עמה כימיה ושניתן לסמוך עליה באופן מלא.

בתחום דיני המשפחה עלולות להיווצר התפתחויות מהירות (למשל, בן הזוג עלול להעלים מסמכים או לפתוח בהליך חירום). עורכת דין גירושין חייבת להיות זמינה, להגיב בזמן אמת, ולהפגין מחויבות ללקוח.

גישור גירושין הוא הליך וולונטרי, שבו בני הזוג נפגשים עם מגשר ניטרלי במטרה להגיע להסכמות משותפות על כל סוגיות הפרידה – ממזונות הילדים ועד לחלוקת הרכוש. המגשר אינו שופט ואינו כופה פתרונות. הוא מנחה את הצדדים לשיח פתוח ומכבד, ומסייע להם לגבש הסכם. בהמשך ההסכם מוגש לאישור הערכאה המשפטית (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני).

כאשר עורכת דין המתמחה בדיני משפחה משמשת גם כמגשרת, היא מביאה עמה ידע משפטי רב, יכולת לנסח הסכם גירושין תקין בעל תוקף משפטי, ומודעות לעקרונות פסיקה רלוונטית. כך, היא יכולה לעזור לצדדים להבין מראש "מה יקרה אם לא תגיעו להסכם ותתגלגלו לבית המשפט", ולהפנות את תשומת ליבם לפערים משמעותיים.

הליך גישור זול בהרבה מניהול הליך גירושין בערכאות, הוא קצר יותר, וסיכויי הצדדים לשמור על מערכת יחסים הורית תקינה בהמשך גבוהים יותר. במיוחד אם לבני הזוג ילדים משותפים, גישור עשוי לשמור על אווירה חיובית ולהפחית הסלמה. עורכת דין מגשרת מודעת היטב לנקודות שעלולות להתפוצץ בתוך חדר הגישור, ותוכל לתווך בין הצדדים בדרך מיטיבה.

ישנם מקרים שבהם גישור אינו מתאים: חשד לאלימות במשפחה, פערי כוחות קיצוניים, מצב שבו אחד הצדדים מסתיר מידע חיוני (נכסים, חשבונות בנק) באופן גורף ועוד. אז, לעיתים נדרשת התערבות של הערכאות המשפטיות או הליך בוררות.

המסע המקצועי של עורכת דין גירושין מתחיל בלימודי משפטים לתואר ראשון (LL.B). בסיום לימודים אלה (הנמשכים לרוב 3.5 עד 4 שנים), הבוגרת עוברת התמחות (סטאז') במשרד עורכי דין או בגוף ציבורי. ההתמחות בענייני משפחה יכולה לכלול עבודה לצד עו"ד מומחה בגירושין, ניהול דיונים בבתי משפט לענייני משפחה, ולמידה מעמיקה של תקנות סדר דין בענייני משפחה, דיני ירושה, ודיני מזונות.

לאחר קבלת הרישיון לעסוק בעריכת דין, עו"ד מתחילה לפתח את תחום התמחותה. עורכת דין המעוניינת לעסוק בגירושין עשויה לבחור להשתלב במשרד המתמחה בדיני משפחה, או להקים משרד עצמאי שבו היא מקבלת תיקים הקשורים לגירושין, חלוקת רכוש, משמורת, ועוד. לא מעט עורכות דין משלימות לימודי גישור או קורסים שונים בתחום הייעוץ המשפחתי או הפסיכולוגיה המשפחתית, כדי לשפר את יכולות ההבנה וההתמודדות בסכסוכי משפחה טעונים.

עולם הגירושין מתפתח ללא הרף, ודורש מעורכת הדין להתעדכן תדיר בפסיקת בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני, בג"ץ (לעיתים נדירות יש עיגוני בג"ץ כשמתעוררות סוגיות חוקתיות או זכויות יסוד), ובפסיקת בית המשפט העליון. לדוגמה, השינוי בפסיקת בע"מ 919/15, ששינה את כללי חלוקת תשלום המזונות בין ההורים, מחייב לימוד יסודי ויישום מדויק בתיקים חדשים או בפתיחת הסכמי גירושין ישנים.

עורכי דין רציניים בתחום המשפחה מקפידים להשתתף בכנסים, השתלמויות מקצועיות, והדרכות בנושאי גישור, גירושין שיתופיים, ניכור הורי, הערכת מסוגלות הורית, ועוד. כל אלה מאפשרים לעורכת הדין לספק ללקוחותיה ייצוג עדכני ויצירתי, ולהציע פתרונות המשלבים משפט וטיפול במטרה להביא לתוצאות מיטביות.

הניסיון המעשי המצטבר של עורכת דין וותיקה בא לידי ביטוי ביכולתה לזהות את מוקדי הכוח והחולשה בכל תיק, הן מבחינה משפטית, הן מבחינה פסיכולוגית-חברתית (מידת שיתוף הפעולה של בני הזוג, מעורבות הילדים, האם יש צד שלישי כמו סבים וסבתות המעורבים בגידול הילדים וכו'). כך, עורכת הדין עשויה להמליץ על צירוף מטפל משפחתי, להציע מהלך של שלום בית לחילופין גירושין, או לפנות להליך בוררות דתית לפי ההלכה בנסיבות מיוחדות.

להלן סקירה כרונולוגית מפורטת של שלבי הליך הגירושין, בשילוב נקודות המבט החשובות בהן מעורבות עורכת דין לגירושין:

- בני הזוג (או אחד מהם) מתחיל לחוש שהקשר אינו עובד. נשקלת אפשרות לפרידה.

- פנייה ראשונית לעורכת דין: פגישת ייעוץ במהלכה מקבלים מידע מקיף על ההשלכות המשפטיות, הכלכליות, והמשפחתיות.

- בדיקה האם קיימת אפשרות לטיפול זוגי או "שלום בית" לפני שמתחילים צעדים משפטיים.

- לאחר שחוק הגישור נכנס לתוקף (2016), חובה להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע, טרם הגשת תביעות גירושין.

- פגישות עם עובדות סוציאליות או מגשרות ביחידת הסיוע, ניסיון ראשוני להגעה לפשרה.

- אם הסכסוך לא נפתר ביחידת הסיוע, כל צד רשאי להגיש תביעות לערכאה המועדפת עליו (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה).

- עו"ד גירושין תמליץ על הערכאה הנכונה בהתאם לנסיבות התיק (למשל, אם האישה רוצה להישאר לגור בדירה המשותפת ולדרוש מזונות ילדים גבוהים, ייתכן שעדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, המכיל הלכות מודרניות יותר בנושא שוויון כלכלי מגדרי).

- כאן נכנסת במלוא העוצמה החשיבות של עורכת דין מגשרת, אם בני הזוג מסכימים לכך.

- במידה ואחד הצדדים מסרב לפשרה, התיק יעבור למסלול של דיונים, בקשות לצווי ביניים, ולעיתים אף חקירות עדים וחוות דעת מומחים (שמאי, פסיכולוג, רואה חשבון וכדומה).

- במידה וההליך נמשך זמן רב, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יכול להורות על "החלטות ביניים" כגון תשלום מזונות זמניים לילדים, קביעת הסדרי ראייה זמניים, צווי הרחקה במקרה של אלימות וכיו"ב. עורכת הדין צריכה לעקוב באופן שוטף אחרי דיונים אלו ולהשיג ללקוח את התנאים הטובים ביותר.

- רבים מהתיקים מסתיימים בפשרה – הסכם גירושין. עו"ד גירושין תנסח את ההסכם בצורה מקיפה (הסדרת הגט, המשמורת, המזונות, חלוקת הרכוש וכו').

- במידה ואין הסכם, בית המשפט או בית הדין הרבני מכריע ונותן פסק דין סופי בנושאים הרלוונטיים.

- גם אם כל שאר העניינים מוסדרים, עדיין יש צורך לטפל באופן ספציפי בהליך הגט בבית הדין הרבני.

- אם צד מתנגד לגט, ייתכן מצב של סרבנות גט או עיגון. עורכת הדין תדאג להפעיל את הסנקציות האפשריות או להגיש תביעת נזיקין בעילת סרבנות גט.

- אם נקבעו דמי מזונות או נקבעה משמורת ילדים, ייתכן שבעתיד תתרחש "שינוי נסיבות" המצדיק פתיחה מחדש של הדיון (למשל, הילד עבר לחיות אצל האב, או שמצבו הכלכלי של האב הידרדר באופן דרמטי).

- גביית חוב מזונות: אם ההורה החייב במזונות הילדים אינו משלם, ניתן לפנות להוצאה לפועל או לביטוח לאומי (בכפוף לתקרות מסוימות). עורכת דין תסייע בהליכים הללו.

הליך הגירושין מערער את יסודות התא המשפחתי, והילדים – אם ישנם – חווים לעיתים אשמה או חרדה לגבי העתיד. לעיתים, עוד לפני שמסבירים לילדים על הפרידה, אחד ההורים יוצא מהבית והילדים חווים זאת כנטישה. עורכת דין רגישה תמליץ ללקוחותיה לפנות לייעוץ פסיכולוגי או להדרכת הורים, כדי למנוע הידרדרות ביחסים בין ההורים לילדים.

בטרם יוצאים לדרך, חשוב לתכנן כיצד לספר לילדים על הפרידה. ההסברים צריכים להיות מותאמים לגילם, ולהדגיש שהילדים אינם אשמים. בניית הסבר תומך היא צעד קריטי לצמצום תחושת חוסר הוודאות של הילדים. עורכת דין משפחה אמנם אינה פסיכולוג, אך מניסיונה תוכל להמליץ על אנשי מקצוע, ספרים או מדריכים רלוונטיים.

בתיקים מורכבים, במיוחד עם ילדים קטנים או מתבגרים, ייתכן שההורים יצטרכו הדרכה הורית, תרפיה משפחתית, או סיוע של פסיכולוג ילדים כדי לעבור את השלבים הקשים. עורכת דין מגשרת או עורכת דין בגירושין בשיתוף פעולה עובדת לעיתים בצוות רב-תחומי, הכולל גם מטפלים משפחתיים.

גירושין בהסכמה (המכונים גם "גירושין בשיתוף פעולה" או "גירושין בדרכי שלום") פירושם שהצדדים חותרים להסכם מאוזן מבלי להיכנס למאבק משפטי. ניתן לעשות זאת באמצעות מגשר משפחתי, עו"ד מגשר, או באופן ישיר בין בני הזוג אם הם מצליחים לתקשר וליישב מחלוקות בעצמם. לרוב, גם במקרים כאלה מעורבים עורכי דין משני הצדדים לשם בדיקה משפטית של ההסכם לפני החתימה.

- חיסכון משמעותי בהוצאות משפטיות.

- קיצור משך הזמן עד להשלמת הגירושין.

- התחשבות בטובת הילדים ומניעת האווירה העכורה של מאבק משפטי ארוך.

- שמירה על סודיות גדולה יותר, שהרי לא כל פרטי הסכסוך נחשפים בדיונים פומביים בבית המשפט.

לא בכל מצב אפשר לפתור את הסכסוך בהסכמה. אם קיים אי-אמון מהותי בין הצדדים, חשש להסתרת מידע או אלימות במשפחה, יתכן שאין מנוס מלנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. עורכת דין מקצועית לא תכפה הסכם אם קיימים פערי כוחות חמורים, אלא תפעל בהתאם לנסיבות.

לעיתים בני זוג מתלבטים האם סופית להתגרש או לנסות לתת עוד צ'אנס לנישואין. במצב כזה, ניתן לערוך הסכם "שלום בית לחילופין גירושין", שבו בני הזוג מסדירים את התנאים לניסיון איחוי הקשר (בפרק זמן מוגדר), אך כבר מצרפים בהסכם את כל תנאי הגירושין אם הניסיון ייכשל. כך ניתן לחסוך מאבק משפטי עתידי.

בבית הדין הרבני עשויה לעלות סוגיית הכתובה (מסמך שנחתם בחופה, בו הבעל מתחייב לסכום מסוים אם יתגרש מרצונו). אישה יכולה לתבוע כתובה במקרה שבו הבעל "אשם" בגירושין (למשל, אם בגד בה או לא פרנס). מנגד, הבעל ינסה לטעון לפטור מתשלום הכתובה בטענה שהאישה היא זו שבגדה או שהפרה במכוון את שלום הבית.

בתחום דיני המשפחה, צמחו בשנים האחרונות תביעות בגין נזקים נפשיים, עוגמת נפש ותלונות שווא. לדוגמה, גבר שמצא עצמו מורחק מהבית בצו הגנה שקרי יכול לתבוע פיצוי מבת זוגו על נזקים שונים. מנגד, נשים שנפגעו מאלימות אמיתית יכולות לתבוע פיצויים אם נגרמה להן פגיעה ממושכת. עורכת דין הבקיאה בדיני נזיקין במשפחה תדע אם וכיצד להגיש תביעות אלו.

לאחר שפרק הגירושין הסתיים, בני הזוג לשעבר עוברים שלב חדש בחייהם. יש צורך בהסתגלות לחיים עצמאיים: ניהול משק בית נפרד, שמירה על קשר בריא עם הילדים, והסתגלות כלכלית להכנסות שייתכן שהצטמצמו. אמנם מדובר באתגר, אך יש בכך גם הזדמנות לצמוח – לחזור לתחביבים, לעסוק בהתפתחות מקצועית, ולבנות פרק ב' מוצלח.

גם לאחר סיום ההליך המשפטי, חשוב שההורים ישמרו על קווים לתקשורת חיובית סביב גידול הילדים. הבניית תקשורת טובה מעמידה את טובת הילדים במרכז; הדבר תורם ליציבותם הרגשית. לעיתים מתעוררים קשיים חדשים (למשל, בן זוג שמוצא בת זוג חדשה, עוברים דירה וכו'), ואז מומלץ להמשיך לשמור על דיאלוג מכבד ולהסתייע בעורכת הדין במקרה של חילוקי דעות מהותיים.

כאמור, אם מתקיים שינוי מהותי בנסיבות, ניתן לעתור לשינוי הסדרי המשמורת או המזונות. עורכת דין משפחה תייצג את אחד הצדדים בבקשה זו, תוך הוכחת השינוי (לדוגמה, הילד עבר לגור אצל האב ברוב ימות השבוע, או שהאב הפך למובטל לצמיתות).

• דיני משפחה: תחום משפטי המטפל בנושאים כמו נישואין, גירושין, מזונות, משמורת ועוד.
• גירושין: הליך משפטי לפירוק הנישואין באופן חוקי.
• הליך גירושין: תהליך הכולל את כל השלבים המשפטיים והמשפחתיים להשלמת פרידה בין בני זוג.
• עורכת דין משפחה: עורכת דין המתמחה בנושאי דיני משפחה, לרבות גירושין ומשמורת.
• עו"ד גירושין: עורך דין המתמקד בייצוג והכוונה משפטית בהליכי גירושין.
• הסכם ממון: מסמך משפטי המגדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג במקרה של פרידה.
• משמורת ילדים: החלטה משפטית לגבי ההורה שאיתו יתגוררו הילדים לאחר גירושין.
• משמורת משותפת: הסדר שבו שני ההורים חולקים באחריות לגידול הילדים.
• אחריות הורית משותפת: חלוקת סמכויות והחלטות הורות שווה בין ההורים.
• מזונות ילדים: תשלום כספי חודשי לתמיכה בילדים לאחר גירושין.
• מזונות אישה: תשלום הניתן לאישה נשואה על פי הדין האישי, עד לגירושין.
• הלכת בע"מ 919/15: פסיקה שמשנה את חלוקת החיוב במזונות ילדים בגילאי 6-18.
• חזקת הגיל הרך: כלל משפטי הקובע שילדים עד גיל 6 יהיו לרוב במשמורת אמם.
• בית המשפט לענייני משפחה: ערכאה משפטית המתמחה בדיני משפחה.
• בית הדין הרבני: ערכאה דתית העוסקת בנישואין וגירושין בישראל.
• מרוץ הסמכויות: תחרות בין ערכאות המשפט להכרעה בתיקי גירושין.
• סרבנות גט: מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לתת גט לשני.
• עילות גירושין: סיבות משפטיות המצדיקות גירושין בבית הדין הרבני.
• כתובה: מסמך הלכתי שבו הבעל מתחייב לסכום כסף לאשתו במקרה של גירושין.
• סידור גט: טקס דתי שבו ניתן הגט לאישה בבית הדין הרבני.
• הליך יישוב סכסוך: שלב מקדים במהלכו הצדדים מנסים להגיע להסכמות ללא התדיינות משפטית.
• חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה: חוק המחייב הליך יישוב סכסוך לפני הגשת תביעות.
• יחידת הסיוע: גוף תומך המסייע לבני זוג ליישב מחלוקות בהליך יישוב סכסוך.
• גישור גירושין: הליך שבו מגשר מסייע לבני זוג להגיע להסכמות גירושין.
• מגשרת משפחה: אשת מקצוע המסייעת ליישב סכסוכי משפחה מחוץ לערכאות.
• גירושין בשיתוף פעולה: תהליך פרידה שבו בני הזוג משתפים פעולה להגעה להסכמות.
• שלום בית: ניסיון להחזיר את הקשר הזוגי במקום להיפרד.
• חלוקת רכוש: הסדרת חלוקת הנכסים בין בני זוג בגירושין.
• איזון משאבים: מנגנון לחלוקת נכסים שנצברו במהלך הנישואין.
• חזקת השיתוף: הנחת יסוד שכל הנכסים שנצברו שייכים לשני בני הזוג במשותף.
• הסכם שלום בית לחילופין גירושין: מסמך המסדיר את התנאים לנסיון לשיקום הנישואין או גירושין.
• תלונות שווא: טענות לא מבוססות שמוגשות כדי להשיג יתרון משפטי.
• ניכור הורי: מצב שבו הורה מסית את הילדים כנגד ההורה השני.
• צו הרחקה: צו משפטי האוסר על צד להתקרב לצד השני.
• צו הגנה: צו המיועד להגן על קורבן מאלימות או איום באלימות.
• תביעה נזיקית במשפחה: תביעת פיצוי על נזקים שנגרמו במהלך הסכסוך המשפחתי.
• לשון הרע: הפצת מידע שקרי הפוגע במוניטין של אדם.
• אלימות במשפחה: אלימות פיזית, נפשית או כלכלית בין בני משפחה.
• עלויות גירושין: הוצאות כלכליות הכרוכות בניהול הליך גירושין.
• שכר טרחת עורכת דין: התשלום שנדרש לשלם לעורכת דין על ייצוג משפטי.
• אגרות בית משפט: תשלומים חובה לפתיחת תיקים משפטיים.
• הוצאה לפועל: גוף האחראי על אכיפת פסקי דין, כולל גביית חובות.
• גביית חוב מזונות: תהליך משפטי לגביית תשלומי מזונות שלא שולמו.
• חוזה גירושין: מסמך המפרט את כל תנאי הפרידה בין בני הזוג.
• טיפול זוגי: תהליך שבו בני זוג מנסים לשפר את מערכת היחסים בעזרת מטפל מקצועי.
• הדרכה הורית: ליווי מקצועי להורים בהיבטים של גידול ילדים לאחר גירושין.
• שמירת קשר הורי: מנגנונים להבטחת קשר תקין בין ילדים להוריהם לאחר גירושין.
• פסיקה עדכנית: החלטות שיפוטיות חדשות שמשפיעות על דיני משפחה.
• בג"ץ: בית משפט גבוה לצדק, מטפל בעיקר בעניינים חוקתיים ומנהליים.
• בית המשפט העליון: הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר במדינה.
• דיני ירושה: תחום משפטי העוסק בזכויות ובחובות לאחר פטירת אדם.
• צוואה: מסמך שבו אדם קובע כיצד יחולק רכושו לאחר מותו.
• ירושה: העברת נכסים, כספים וחובות של אדם שנפטר ליורשיו.
• תביעת כתובה: תביעה לקבלת הסכום שנכתב בכתובה במקרה של גירושין.
• עורך דין מגשר: עורך דין המוסמך גם לנהל הליכי גישור בין צדדים.
• הליך בוררות: הליך משפטי חלופי שבו צדדים פונים לבורר כדי להכריע במחלוקת.
• חוות דעת מומחים: מסמך מקצועי המספק הערכה בנושאים כמו רכוש, פסיכולוגיה או כספים.
• רואה חשבון: מומחה לניהול כספים ומיסים, מסייע בחלוקת נכסים.
• שמאי: מומחה להערכת שווי נכסים כמו דירות ורכוש.
• אקטואר: מומחה להערכת שווי זכויות פנסיוניות.
• שינוי נסיבות: מצב שבו חל שינוי מהותי המצריך עדכון הסכמי משמורת או מזונות.
• פתיחת הסכם גירושין: שינוי הסכם גירושין בעקבות שינוי נסיבות.
• הפחתת מזונות: בקשה להפחית את גובה תשלומי המזונות עקב שינוי כלכלי.
• הגדלת מזונות: בקשה להעלות את גובה תשלומי המזונות לצורך הילדים.
• הפרת משמורת: מצב שבו הורה אינו עומד בתנאי הסדרי המשמורת שנקבעו.

מומלץ ללמוד את תחום דיני המשפחה והגירושין מהפן המשפטי הקונקרטי ועד להיבטים פסיכולוגיים וחברתיים. השקעה בידע תיאורטי משמעותי היא הדרך הטובה ביותר לציבור הרחב לקבל תמונה מלאה על התהליך הדרמטי של הגירושין, על ההיבטים החוקיים ועל התרומה המקצועית העצומה של עורכת דין בתחום.

חשוב לזכור שבכל מקרה ספציפי, אין תחליף להתייעצות אישית, אחד-על-אחד, עם עורכת דין המתמחה בדיני משפחה, מכיוון שכל מקרה הוא ייחודי ומצריך התאמה מדוקדקת של האסטרטגיה המשפטית לשם השגת התוצאה המיטבית ולשם שמירה על טובת הילדים והצדדים המעורבים.

כך, תוך התבססות על ידע רחב ופירוט יוצא דופן של שלבי התהליך, מילות המפתח והסוגיות המשפטיות, מקווה מאמר זה להאיר את חשיבות הבחירה בעורכת דין גירושין מוסמכת, מנוסה ואמפתית, שתלווה את בני הזוג החל משלב ההתלבטות הראשונית ועד לנקודת הסיום – גט ביד, הסדרי משמורת ומזונות מאושרים, והתחלה חדשה בחיים האישיים, תוך צמצום פגיעה בילדים, חיסכון בעלויות והבטחת עתיד כלכלי ומשפחתי הוגן.