שופטת אביבית נחמיאס: אישור העתקת מגורי קטינים בתהליך גירושין (תלה"מ 25605-11-22)

לפני בקשה לאישור העתקת מגורי הקטינים (א' בת 10, יר' בן 7, וי' בת 4), מ***, בו התגוררה המשפחה, ל***, לשם עברה האם במהלך ניהול ההליך, טרם קבלת אישור בית המשפט. כן ביקשה האם לאשר לה לרשום את הקטינים למסגרת חינוך ממלכתית ב*** (מקום מגוריהם החדש).

העובדות הצריכות לעניין והשתלשלות ההליכים:

1. הצדדים הינם יהודים ונשאו ביום 27/2/2012 , מנישואין אלה נולדו 3 הקטינים שבכותרת. יחסי הצדדים עלו על שרטון, ביום 20.6.2022 עזב האב את בית המגורים ב***, והעתיק מגוריו ליישוב ל'.

2. ביום 18.9.2022 פתחה האישה בהליך יישוב סכסוך (י"ס 38294-09-22) במסגרתו הגיש האב בקשה לסעד דחוף בה עתר לקביעת זמני השהות כפי שלטענתו היו בפועל (ראשון, שלישי וחמישי לסירוגין וכן בכל סופ"ש שני לסירוגין), אם כי עיקר טענותיו התמקדו בסוגיית הסעת הקטינים. בנסיבות אלה הובהר כי לא ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף בעניין חלוקת נטל ההסעות (ר' החלטה מיום 20.10.2022).

3. ביום 13.11.2022 הגישה האישה תביעות העיקריות בכללן תביעה רכושית (תלה"מ 25630-11-22) תביעה בעניין מזונות קטינים (תלה"מ 25566-11-22) ותובענה בעניין הסדר הורות וקביעת זמני שהות (תלה"מ 25605-11-22) במסגרתה הוגשה הבקשה דנא. לציין כי אף האב הגיש תובענה בעניים הסדר ההורות (תלה"מ 41017-11-22) ונקבע כי אין מקום לנהל שתי תובענות באותו עניין והאב יוכל לשטוח טענותיו בעניין הסדר ההורות וזמני השהות בתובענה שהוגשה ע"י האם (ר' החלטה מיום 27.11.22 ופס"ד מיום 30.11.22).

4. נוכח הטענות שהועלו בכתב התביעה ניתנה החלטה המורה על עריכת תסקיר לשם מתן המלצות בעניין הסדר ההורות וחלוקת זמני השהות.

5. בשלב זה ביקש האב להורות על חלוקה שווה בנטל ההסעות והשבת זמני שהות, לטענתו כפי שהיה בעבר (בימים ראשון שלישי וחמישי לסירוגין וכן כל סופ"ש לסירוגין). בהתאם להחלטה מיום 14.12.22 נקבע כי עד למתן החלטה אחרת ישהו הקטינים אצל האב אחת לשבוע באמצע השבוע כולל לינה וכל סופ"ש שני לסירוגין, זאת מהנימוקים שפורטו בהחלטה ועיקרם כי בפועל לא היתה חלוקה שווה בזמני השהות, רצןו האם כי האב יקח אחריות על כל הקטינים מסוף יום הלימודים.

המלצות התסקיר בעניין הסדר ההורות:

6. ביום 23.2.2023 הוגש התסקיר ממנו עלה כי מחד האב הביע כמיהה ורצון להרחיב את זמני השהות ומאידך באותה נשימה התנה את הקשר עם הקטינים בחלוקה שווה בנטל הנסיעות "האב מביע רצון מאוד גדול להיות במחיצת ילדיו אך יחד עם זאת מצהיר כי ככל שלא תהיה החלטה שווה בדבר נטל הנסיעות לא ייקח את הילדים כלל". צויין כי לאחרונה "אינו מאשר את איסוף הילדים כאשר יש צורך בשינוי שעה ומקום האיסוף הקבוע. מיותר לציין כי חוסר וודאות של הילדים באשר למי ומתי אוספים אותם עלולה ליצור תחושה של חוסר אונים והיעדר ביטחון עבורם". כמו כן "בשיחות עם הילדים עלו סוגיות בדבר אווירה מתוחה בבית האב, הפעלת כוח בעת ביצוע פעולות יומיומיות וצביטות" ביחס לכך הביע האב הסכמה לקבל הדרכה הורית. עוד עלה כי בימים בהם הקטינים אינם אצל האב, אינו יוצר קשר עימם "כי לא חושב ששיחת טלפון יעילה בגילם". בצד זה עלה כי שני הצדדים הינם הורים מיטיבים ולכל אחד מהם חשוב הקשר עם הקטינים והומלץ על הרחבה מינורית של זמני השהות באופן שבו בסופ"ש בו שוהים הקטינים אצל האב, ישובו לבית האם ביום ראשון לאחר המסגרת החינוכית. כמו כן נוכח השפעת הקונפליקט ההורי על מצבם של הקטינים הומלץ על קבלת טיפול רגשי עבורם. עוד לציין כי בתסקיר צויין כי האב מאובחן עם דיכאון, מטופל תרופתית וסובל מקושי להתמודד עם הריחוק מילדיו. האם מאובחנת עם קשב וריכוז ונוטלת טיפול תרופתי.

7. לאחר עיון בתגובות הצדדים ושמיעתם בדיון שנערך בפניי ביום 21.3.2022 ניתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר לרבות ההמלצות הטיפוליות. טענות האב בדבר ניכור הורי נדחו "בניגוד לטענות האב לא התרשמתי כי קיים ניכור הורי מצידה של האם, ואף העו"ס לא התרשמה שיש חשש לניכור הורי". במקביל חוייב האב בהדרכה הורית והאם בהמשך קבלת טיפול במרכז **** לטיפול ומניעת אלמ"ב (ר' החלטה מיום 30.4.23).

ניתוק הקשר עם הקטינים:

8. בדיון נוסף שהתקיים בפניי ביום 12.7.2023 עלה מדברי האב, כי החליט לנתק את הקשר עם ילדיו. דבר זה נעשה ללא התראה מוקדמת. כמו כן ביקש לבצע את המפגשים עם הקטינים במרכז קשר. האם הסכימה לבקשה זו. בצד זה הצהיר כי החל בקבלת הדרכה הורית. כמו כן האב הביע חשש שהאם תעתיק מגורי הקטינים ל**** באופן חד צדדי, דבר אשר ישליך על הקשר שלו עם הקטינים, זאת לאחר שראה שהאם פרסמה שהיא מחפשת סטודיו ****". האם טענה מצידה כי "קיבלה הודעת פינוי מהעסק שלה היות והקרקעות בהן נמצא העסק שלה יש משהו שקשור להתנהלות מנהלתית של ה**** שהם לא יכולים להמשיך להשכיר שם . היא מחפשת מקום לעבוד. הוא אמר שראה פרסום שלה ב*** היא פרסמה בכל המקומות באזור היות והאיש הולך רכיל ומפיץ דיבתה בכל הסביבה הקרובה שהיא אם מנכרת הילדים שואלים מה זה ניכור ומה זה ילד מנוכר אמרו לי בבית הספר שאני ילד מנוכר. כנראה בגלל זה אין לה עבודה הוא הורס את פרנסתה אנשים מסתכלים עליה בצורה אחרת אחרי שהוא עזב את הבית", עם זאת הבהירה באופן מפורש כי "היא לא יודעת אם היא עוזבת את הנכס כי היא צריכה למצוא נכס ודירה לעבוד בו", בנוסף ציינה האם כי מחפשת מוסד חינוכי המתאים לירדן בשל צרכיו המיוחדים.

9. עוד עלה מפרוטוקול הדיון כי הקטינים יר' וא' טרם החלו בקבלת טיפול רגשי, לטענת האם בשל קשיים שהערים האב , בדיון הביע האב הסכמה לאבחונים ולטיפולים הנדרשים.

10. בנסיבות אלה, נקבע בהחלטה מיום 18.7.23, כי האב יפגוש בקטינים במרכז קשר וכל אחד מההורים יקבל הדרכה הורית בהתאם להמלצות התסקיר. כן הובהר בהחלטה כי הסיבה לנתק בין האב לילדים אינה נעוצה בהתנהגות האם או מרצון לנתק את האב מילדיו. בהחלטה הותר לאם לבצע איבחונים לקטינים יר' וא', ובנוסף, נקבע כי "עד למתן החלטה אחרת, קבלת החלטות בענייני חינוך ובריאות של הקטינים תיעשה ללא צורך בחתימת האב ולשם כך די בחתימת האם, למעט רישום למוסד חינוך ולצורך עניין זה בלבד, יש צורך בחתימת שני ההורים", זאת נוכח אמירות האם כי היא מחפשת סטודיו ובית ספר מתאים לצרכיו המיוחדים של יר', ועל מנת לוודא כי החלטות מסוג זה לא ייעשו בדרך של מחטף ללא מעורבות האב.

11. ביום 15.8.23 הגיש האב בקשה בהולה להורות על איסור מעבר מגורי הקטינים לאזור מגורים המרוחק מעל 60 קמ"ש ממקום מושבו של האב. מהבקשה עלה כי האם העתיקה מגוריה ל**** ומבקשת כעת לגרוע את הקטינים מהמועצה במ' לצורך רישומם במוסד חינוכי באזור מגוריהם החדש ב*****.

12. בהחלטה מיום 16.8.23, הובהר כי עד למתן החלטה אחרת, נאסר על האם לשנות את מגורי הקטינים המרוחק מעל 60 ק"מ ממקום מגורי האב.

13. באותו היום (16.8.23), הגישה האם בקשה בהולה לאישור בית המשפט להעתקת מגורי הקטינים, טענה כי נוכח העלאת מחיר השכירות היה עליה לפנות את מקום מגוריה בהתראה קצרה של פחות מחודש ימים, וכן טענה כי האב מכפיש את שמה ופוגע בפרנסתה. האם טענה כי דרישת האב המגבילה את המעבר במרחק של 60 ק"מ קנטרנית ודווקנית שכן, המרחק ממקום מגוריו ל***** הינו 70 ק"מ, ומדובר בהבדל זניח.

14. עוד יצויין כי המשפחה התגוררה אמנם ב**** השייך למ.א *****, יחד עם זאת הקטינים התחנכו במוסדות חינוך במועצה אזורית מ'. בנסיבות אלה ביקשה האם לאפשר רישומם למסגרות בשנה"ל הקרובה במועצה מקומית במקום מגוריהם החדש ללא אישור האב, והציעה מספר מוסדות חינוך המתאימים לטענתה לא' ויר'.

15. בהחלטה מיום 19.08.23 הובעה מורת רוח מהתנהלות האם, וצויין כי "יש להצר על התנהלותה של המבקשת אשר רק ביום 16.8.2023 מבקשת אישור להעתקת מגורי הקטינים (שינוי שלמעשה כבר בוצע) וכאשר הבקשה כוללת גם אישור לרישום הקטינים למוסדות חינוך וכל זאת פחות משבועיים ימים לפני תחילת שנת הלימודים כאשר מבקשת מבית המשפט, בשלב זה, לסייע לה ולילדים במצוקתם, בסד זמנים שאינו מאפשר בדיקה לעומק של הבקשה וטובתם של הקטינים".

דיווח העו"ס אודות מפגשים במרכז הקשר:

16. ביום 28.8.23 התקבל דיווח העו"ס בעניין חידוש הקשר בין הקטינים לאביהם במרכז קשר. מהדיווח עלה כי האם כלל לא התכוונה להגיע למפגש ההיכרות שנקבע במרכז הקשר, בשל מעבר המגורים ל******. בבירור טלפוני שערכה עימה העו"ס טענה האם כי מדובר בנסיעה מאוד ארוכה עבור הילדים. רק אחרי שהוסברה לאם חשיבות קיום המפגש אישרה הגעתה ליום 16.8.2023.

עוד עלה מהדיווח כי הקשר בין האב לא' מורכב: העו"ס ציינה כי למחרת הביקור, ביום 17.8.23, שלח האב לעו"ס הקלטה בה נשמעה א' כשהיא קוראת לו בשמו ומבקשת ממנו לא ליצור עימה קשר, שהיא כ"כ כועסת עליו ולא מעוניינת בקשר עימו. עוד נשמעה א' שהיא אומרת שחסמה אותו בווטסאפ. האב טען בפני העו"ס, כי מדובר בניכור.

ביום 21.8.23 התקיים מפגש ראשון בין האב לקטינים. משום מה החליטה האם להביא עימה חברה של יר'. מהדיווח עלה כי היה קושי של הילדים להיכנס למפגש - "רק י' ויר' הסכימו לרדת מהרכב, ג.ר עדכנה שי' ויר' לא מגישים טוב ויש להם בחילות. א' ישבה בפנים עם חברה ולא רצתה לרדת". יר' המשיך לומר שלא חש בטוב והוחלט להשיבו לאם. ובמפגש שהתקיים בסופו של דבר רק עם י' צויין כי י' חייכה והייתה שמחה, האווירה היתה טובה ובתום המפגש היה לה קשה להיפרד מהאב. מנגד צויין כי א' אמרה "בחיים שלי אני לא אראה את הפרצוף שלו יותר". בדיווח הודגש כי "האם עמדה מהצד ולא הגיבה". כמו כן דווח על מפגש נוסף שהתקיים יום למחרת בבית האם ב*****, לדברי האם "חשה לא בנוח אך אפשרה את קיום המפגש". האם ציינה בפני העו"ס כי המפגש התקיים בעיקר עם י' אשר ערכה לו סיור בביתם. מדי פעם יר' הצטרף ואילו א' בכתה והסתגרה בחדרה.

17. בהחלטה מיום 3.9.23, נוכח האמור בדו"ח נקבע כי אין מקום להתיר העתקת מגורי הקטינים ללא קבלת המלצות גורם טיפולי, אשר יבחן בין היתר האם הדבר עולה בקנה אחד עם טובתם ובכלל זה האם המעבר עלול חלילה לחבל בקשר המורכב ממילא בין הקטינים לאביהם.

18. בית המשפט היה ער לקושי הנעוץ בכך שהקטינים לא החלו מסגרות חינוכיות בתחילת שנת הלימודים ובעניין זה צויין בהחלטה כדלקמן:

"הביקורת בעניין בקשות לשינוי מקום מגורים ומוסדות חינוך המוגשות בסמוך לפתיחת שנת הלימודים באופן שאינו מאפשר בחינה יסודית של טובת הקטין כבר הושמעה בפסיקה.

ר' הדברים שכתבתי בתלה"מ (טבריה) 9577-08-17 ש' מ' ה' נ' ע' ה ' (31.08.2017):

"בטרם אדרש לגופו של עניין, אבקש להעיר בעניין עיתוי הגשת התובענה, שהוגשה באמצע חודש יולי 2017. הקושי הנובע מהעיתוי האמור, תואר היטב בפסק דינו של כב' סגן הנשיא השופט אסף זגורי בתלה"מ 22342-05-17 ל.ט נ' ר.ע. [פורסם בנבו] (23.07.17): "40. חשוב לציין ולהדגיש התחושה השיפוטית, כי מדי שנה, (בדרך כלל החל מחודש מאי), מתגברות התביעות המשפטיות בבתי המשפט לענייני משפחה בסוגיות של העתקת מקום מגורים ושינוי מסגרות חינוך. לעתים מזומנות קורה הדבר חודשים או שנים ספורות לאחר שעניין מגורי וחינוך הקטין הוכרעו בהליך משפטי או הסכם. הדבר מוביל לכך שבתי המשפט לענייני משפחה נדרשים להכרעות מהירות ואף חפוזות ולעתים ללא שיש בידיהם די נתונים (בשל היעדר זמן מספיק לעריכת תסקירי סעד, היעדר זמן לקיים ישיבת הוכחות במידת הצורך, היעדר זמן למנות מומחים וכיו"ב, כאשר יש לקחת בחשבון פגרת הקיץ המתחילה ביולי ואינה מאפשרת קיום דיונים בסוגיה). על המשפחות ובעלי הדין להבין, כי כפי שהם נערכים לשינוי מקום המגורים, חודשים ולעתים שנים מראש, כך יש גם להכין הילדים וכך גם יש לעתור מבעוד מועד לבתי המשפט ולא להותיר זאת "לדקה התשעים" (הדבר צריך להישקל גם באופן ניהול הליך יישוב סכסוך ובשקילת הגשת בקשת קיצור תקופת עיכוב הליכים). המחיר של השעיית הגשת הליך משפטי מבעוד מועד יכול להיות לא אחת דחייה של ההכרעה השיפוטית לשנת הלימודים הבאה תוך הותרת צווי מניעה (אם ניתנו) על כנם ודחיית המעבר או השינוי המבוקש על ידי מי מההורים. טובת הילד אכן עומדת מעל כל שיקול אחר בענייני משפחה בסכסוכי הורים. אך דווקא מתוך אותו שיקול, יש לשקול שינוי גישה שיפוטית על מנת למנוע סערה בחיי הילד הנובעת מרצון של הורה זה או אחר לערוך שינויים בחייו, רצון שביטויו בבית המשפט מופיע פעמים רבות שבועות ספורים לפני המעבר במקרה הטוב, או לאחר יצירת עובדות בשטח באמצעות מעבר (במקרה הפחות טוב)".

אין ספק שהקושי שתואר לעיל בא לידי ביטוי מוחשי ביותר בתיק זה: חרף הזמן הרב שפינה בית המשפט לבירורה, במהלך הפגרה, גרם לכך שישיבת ההוכחות נקבעה ליום 30.08.17. לאחר שזו הסתיימה בשעה מאוחרת, כתיבת פסק הדין נעשית ביום האחרון של החופש הגדול כאשר הקטינים לא יודעים היכן ילמדו מחר! אין ספק כי מצב זה של אי וודאות עד הרגע האחרון (ממש) מנוגד לטובתם של הקטינים ."

דברים אלה נכונים ביתר שאת כאשר הפניה לבית המשפט נעשית פחות משבועיים לפני תחילת שנת הלימודים".

המלצות התסקיר בעניין העתקת מגורי הקטינים:

19. בתסקיר שהוגש ביום 7.9.23 דווח כי גם למפגש השני שנקבע בין האב לילדיו, האם לא הגיעה ולא הביאה את הילדים. בשיחה שערכה עימה עו"ס מרכז קשר מסרה כי "הילדים מתנגדים בתוקף להגיע למפגש". האב הביע אכזבתו "לדבריו הגיע עם פיצה ומשחקים לילדיו ולבסוף הם לא הגיעו. האב טען כי הבין שטעה בכך שניתק קשר מילדיו אך יש לו את הזכות לנסות ולחדש עימם את הקשר מבלי שהאם תחבל בכך".

בתסקיר צויין כי עם קבלת החלטת ביהמ"ש ביום 3.9.23, הגיעה האם באופן לא מתואם לשירותי הרווחה כשהיא נסערת מהעובדה שילדיה לא מתחילים את שנת הלימודים. העו"ס הסבירה לאם שהיה עליה לפנות לאב ולבקש הסכמתו בדבר העתקת המגורים שכן הדבר עשוי להשפיע על הקשר בין האב לילדיו. עוד הסבירה העו"ס לאם כי לא שיתפה על כוונתה להעתיק מגוריהם, על אף הפנייתם ע"י העו"ס למרכז קשר ב*****. בעקבות השיחה הביעה האם התנצלותה ושיתפה כי נקלעה ללחץ נפשי וקרסה תחת הנטל הכלכלי והסבירה כי המעבר נועד לענות על הצורך שלה במערכת תמיכה משפחתית קרובה, בשים לב על שמירת מרחק סביר מבית האב.

בכל הנוגע לקשר בין האב לילדים, צויין בדיווח כי ביום 04.09.23 התקיים מפגש במרכז קשר ב**** "י' ויר' נכנסו בקלות וא' הייתה בהתנגדות אך לבקשת אימה ועו"ס המרכז, נכנסה למפגש למספר דקות בהן הטיחה את כעסה על אביה". העו"ס התרשמה כי "משיחות עם הילדים, ניכר כי ישנו קושי בחידוש הקשר עם אביהם אך עבור יר' וי' זה קושי שניתן יהיה לגשר עליו. לעומתם, חידוש הקשר עם א' קשה יותר ומצריך התייחסות טיפולית מיוחדת מאחר וא' אינה מתרצה ומביעה כעס רב על אביה על כך שנעלם מחייהם". משיחה שערכה העו"ס עם האב, עלה כי מחודש יוני החל בהדרכה הורית "ב****" ב****, מסר כי לוקח אחריות על התנהלותו ועל הנתק שייצר עם ילדיו.

המלצת העו"ס: העו"ס הבהירה כי העובדה שהילדים שוהים בבית מאז תחילת שנה"ל ואינם פוקדים את המסגרות החינוכיות, "אין זה טובת הקטינים להישאר במצב זה ועליהם להשתלב מוקדם ככל הניתן במערכת החינוך ולהחזיר את היציבות לחייהם" וכי במידה ותידרש האם לשוב להתגורר ב****, עשוי המעבר הנוסף בפרק קצר "לטלטל את עולמם פעם נוספת ואף לגרום להשפעה על הקשר בין הקטינים לאביהם", לפיכך המליצה על המשך מגורי האם והילדים ב****** ושילוב הילדים במסגרות החינוך במקום מגוריהם. כמו כן המליצה על המשך חידוש הקשר בין האב לילדים במסגרת מרכז קשר, מענה טיפולי רגשי עבור כל המשפחה ובהמשך להמלצות קודמות הדרכה הורית לשני ההורים.

עוד המליצה העו"ס כי נוכח המרחק בין מקום מגוריהם החדש לל' - מקום מגורי האב (כ-81 ק"מ, כשעה נסיעה זמן משתנה בהתאם לעומסי התנועה) לעומת המרחק בין מקום מגוריהם הקודם לל' (כ-22 ק"מ, כ24 דק נסיעה), תהיה נקודת מפגש מוסכמת באמצע הדרך.

20. בדיון שהתקיים ביום 18.9.23 האם תמכה בהמלצות התסקיר, ביקשה לרשום את הקטינים לבי"ס ממלכתי **** ואילו האב התנגד למעבר והתנגד למסגרת חינוך ממלכתית.

21. ביום 20.09.23 ביקש האב להטיל סנקציה כספית בגין הפרת זמני שהות, בתגובה טענה האם כי "פספסה את הפגישה במרכז הקשר" שהיתה קבועה ליום 18.09.23 בתום לב, וביום 21.09.23 דיווח האב כי החל לעבוד בעבודה חדשה ב***** (ב****), וכי לאם יש בן זוג המתגורר במקום מגוריהם החדש וזו הסיבה האמיתית להעתקת מקום המגורים של האם.

22. בין לבין פנתה האם במכתבים לבית המשפט, יחד עם זאת מאחר שהנה מיוצגת, אתייחס לטיעונים שהובאו מפיה בדיונים וכן ע"י באת כוחה בכתבי הטענות.

העתקת מקום מגורי קטינים – הדין החל:

23. בפסיקה הובאו שתי גישות בעניין העתקת מקום מגורי קטינים: האחת- גישת "המעשה העשוי" שפורטה בעמ"ש (נצ') 9963-06-11, ס.נ.ג. נ' ע.ג. (10.08.2011), לפיה על בית המשפט להכריע מה היא האפשרות הטובה ביותר עבור הילד במצב שייווצר לאחר המעבר . השנייה - בוחנת את צרכי הקטינים וטובתם טרם המעבר, כפי שנקבעה בעמ"ש (י-ם) 35652-07-12, א.ב.ח נ' מ.ב.ח (09.12.2012). יצויין בעמ"ש 44351-10-17 א' נ' א' (17.04.18) נפסק מפי כב' השופטת אספרנצה אלון, כי מדובר בגישות משלימות זו את זו, והן נותנות בידי הערכאה המבררת ראיה רחבה יותר לבחינת טובת הקטין.

24. כן ר' לעניין זה פסק הדין שניתן בעמ"ש 43787-07-22 א' נ' ב '(29.08.2022), והפסיקה שהובאה בהרחבה שם.

25. על ההבדל בין גישת המעשה העשוי לבין עשיית דין עצמי אפנה לדברים שציינתי בתה"ס (משפחה צפת) 29583-12-21 פלוני נ' אלמונית (30.12.2021), ולפיהם "גישתה של האם הינה גישה של דין עצמי ולא של "מעשה עשוי" שאם לא כן, יוכל כל הורה לעשות מעשה, לשנות מקום מגוריו של קטין על דעת עצמו, ולהסתמך על כך שממילא בית המשפט יבחן כעת את טובתו של הקטין לאחר המעבר ."

26. עוד נפסק כי יש מקום לבחון את שאלת העתקת המגורים בשני מעגלים: במעגל הראשון תיבחן יכולת הקטינים לעשות את המעבר. אם ייקבע כן, תיבחן במעגל השני השאלה האם יש בקשר שלהם עם מי מההורים, גורם המונע ניתוק מאותו הורה, או הישארות עמו ומה האפשרות הטובה ביותר עבורם במצב שנוצר (ע"מ (מחוזי באר שבע) 119/08 פלוני נ' פלונית (13.08.2008)). עוד על החובה לבחון ראשית את יכולת הקטין לעשות את המעבר ולאחר מכן תיבחן השאלה האם המעבר גורם לניתוק או לפגיעה בקשר עם ההורה השני ר' עמ"ש 34332-08-19 פלונית נ' אלמוני (26.11.2019), ועמ"ש 43787-07-22 הנ"ל.

27. אשר לעשיית הדין העצמי, ר' הדברים שנפסקו מפי כב' השופט נפתלי שילה בעמ"ש 34332-08-19: "אין אם כן מקום להעניש את האם, אף אם היא נהגה שלא כדין והעבירה את הקטינה למקום אחר ללא רשות בהמ"ש, באמצעות דחיית בקשתה לאישור המעבר. שהרי מה חטאה של הקטינה ומדוע שהיא תישא על גבה הצנום את תוצאות מחדלה של האם? ככל שהקטינה התאקלמה היטב במקום החדש, יש ליתן משמעות אף לנתון זה ולנזק שעלול להיגרם לה ממעבר נוסף". כך נפסק כי יש לקחת בחשבון את הזכות למעבר ולאורח חיים עצמאי במסגרת הזכות החוקתית לכבוד, כמו גם את רווחתה של האם במקום המגורים החדש ואת השיקול שאושרה של האם משפיע על הקטין ועל רווחתו (עמ"ש 43787-07-22 א' נ' ב' וההפניות הרבות שם).

28. כן ר' הפסיקה שהובאה בפסק דיני בתלה"מ (צפת) 10308-03-17 פלוני נ' אלמונית (09.07.2017) שם ציינתי כי "הכרעה בנושא מעבר מקום מגוריהם של אחד ההורים עם הקטינים היא בחירת "הרע במיעוטו". ברי כי טובת הקטינים הינה שיגדלו במשפחה המתפקדת בצורה תקינה, הרמונית בתא משפחתי אחד ויציב, אולם במקרה זה המציאות שונה, ויש לקבוע מהי טובתם של הקטינים במציאות שנוצרה באופן המגשים במידה המירבית את אינטרס הקטינים ליהנות ממסגרת יציבה תוך אפשרות לשמירת קשר עם שני הוריהם... יש לאפשר לאם להתחיל פרק חדש בחייה, כחלק מזכותה (החוקתית) לקבוע את מקום מגוריה. יש לזכור כי רווחתה של האם תשפיע על רווחתם של הילדים. בהקשר זה יצויין כי בד"כ, הרצון לעקור לעיר אחרת, או הצורך למעבר מקום המגורים, אינו של הקטין ומובן כי הדבר נובע בד"כ מהחלטות שמקבלים הוריהם או מי מהם, וכבר נפסק כי אין בכך כדי לפסול את הרצון למעבר מקום המגורים. כן נפסק כי מעבר מגורים לשם התקרבות למשפחת המוצא לשם קבלת מערכת תומכת – הינה שיקול רלבנטי בהכרעות מסוג זה... ההתנגשות בין הרצון של שני ההורים וזכויותיהם ברורה אולם ... "לא שיקולי "צדקת המעבר" הם שינחונו, שכן נקודת המוצא היא כי גם מעבר שאינו מוצדק מותר; שאלת השאלות היא טובת הקטינים ."

29. כך, נפסק כי "מרבית המקרים המובאים לדיון בפני ביהמ"ש אין לילדים עצמם צורך להעתיק מקום מגורים. הצורך נגזר מהמציאות אליה נקלעו שלא בטובתם ובעל כורחם ונובע מהפרוד בין הוריהם ומרצון אחד ההורים לעבור למקום אחר... השאלה אינה אם הקטינים כשלעצמם צריכים את המעבר והאם המעבר ייטיב עימם, השאלה גם אינה האם המעבר מוצדק. השאלה היא, מה טובתם של הקטינים במצב שנוצר כאשר האם מבקשת לעבור, ואין לבדוק אם יש צידוק למעבר והאם התנהגות האם נאותה (ע"מ (מחוזי באר שבע) 119/08 פלוני נ' פלונית (13.08.2008)).

30. בעמ"ש 43787-07-22, בעמ"ש (חי') 25108-05-20 צ. נ' נ. (30.08.2020) ובעמ"ש (חי')1438-01-17 י.ר נ' א.ר (19.3.2018) נקבע כי ההלכה המחייבת הינה גישת המעשה העשוי, וכאמור לפיה על בית המשפט להכריע מהי האפשרות הטובה ביותר עבור הילדים במצב שיווצר לאחר העתקת מקום המגורים.

31. בתיק י"ס (חיפה) 34075-07-22 האב נ' האֵם (11.10.2022) הותר מעבר מגורי הקטינים יחד עם זאת נוכח עשיית דין עצמי של האם, טרם מתן ההיתר, הדבר בא לידי ביטוי בנטל ההסעות של הקטינים אל האב, כן נקבעה סנקציה כספית בגין כל הפרה והאם חוייבה בהוצאות.

מן הכלל אל הפרט:

32. אדגיש כי התנהלות האם בכל הנוגע להעתקת מקום המגורים לא פחות ממקוממת, הנסיון להעמיד עובדות בשטח ולהציב את בית המשפט ואת האב בפני עובדה מוגמרת בסמוך לפתיחת שנת הלימודים ובעיצומו של הסכסוך אינו ראוי, בוודאי כאשר מי שמשלם את המחיר היקר, הינם הקטינים שעד היום לא החלו את שנת הלימודים.

33. לכך יש להוסיף כי הטענות שטענה בלהט בדיון טרם הגשת הבקשה לאישור המעבר, כי הילדים נמצאים במסגרות חינוך מדהימות וכי היא מחפשת מסגרת מתאימה עבור יר' שהינו ילד עם צרכים מיוחדים, בקרבת ה****, התבררו כאמירות חסרות אחיזה במציאות, שעה שהסתבר כי האם מבקשת לרשום את הקטינים במסגרת חינוכית ממלכתית כאשר קודם לכן התחנכו הקטינים במסגרות פרטיות בעלות אופי ייחודי.

34. כך, טענת האם כי שכר הדירה ב**** הועלה בהפתעה והתייקר לסך של "5,500 ₪" דבר שחייב אותה לסיים את השכירות ב**** "נוכח אי יכולתה לשלם שכירות", אף היא התבררה כטענת שווא, כאשר התברר כי שכה"ד במקום מגוריהם החדש הינו בסך של 7,750 ₪ והחל מיום 10.02.24 סך של 8,000 ₪.

35. אשר לטענה כי במקום מגוריהם החדש מצאה נכס הכולל מחסן בו תוכל לעבוד, טענה זו לא הוכחה ומאחר שמדובר בעסק של ריפוד רהיטים, לא ברור האם אכן ניתן לקיימו בתוך מחסן בחצר בית, כאשר בהסכם השכירות שצורף צוין מפורשות כי מטרת השכירות הינה ל"מגורים בלבד ולא לכל מטרה אחרת".

36. האם ניסתה לטעון כי ב**** היה עליה לשלם בנוסף לבית המגורים גם עבור הסטודיו שכירות בסך של 1,250 ₪ - מכל מקום, גם אז - מדובר בשכ"ד כולל גבוה יותר במקום אליו בחרה האם לעבור (5,750 ₪ שכ"ד דירה וסטודיו לפני המעבר לעומת 8,000 ₪ לשכ"ד של דירה ומחסן לאחר המעבר), ולא היה מקום לטעון טענה זו כנימוק למעבר כשהאם זועקת כי "נותרה ללא פרנסה " ובשל כך נאלצה לעשות מעבר בהול.

37. אף טענת האם כי במקום מגוריהם החדש היא תוכל לקבל תמיכה רחבה יותר של משפחתה, מוטלת בספק, נוכח העובדה כי הקשר עם משפחתה לא שימש בעבר כמשענת. האם היתה זו שטענה כי ניתקה את הקשר עם כל המשפחה לאחר המעבר ל**** ורק כעת היא חוזרת לקשר עימם.

38. עוד יש לציין כי הרושם הוא שהאם מתנהגת באופן אימפולסיבי, תוך קושי להבין את השלכות מעשיה, ובדיעבד מנסה למצוא הצדקות להתנהגותה, כאשר התמונה אותה מנסה להציג בפני בית המשפט איננה תמיד התמונה המלאה. כך, הן בהתייחס למעבר כאשר ניסתה לטעון "לא חשבתי שאני צריכה להודיע שאני עוברת בית", הן בהתייחס להתנהלות מול העו"ס תיאום מפגשים במרכז קשר ב**** כאשר במועד זה כבר ידעה כי אין בכוונתה להגיע למרכז הקשר, ולא יידעה את העו"ס על כך, הגעתה ללא תיאום ללשכת הרווחה ואי הגעה למספר מפגשים במרכז הקשר, מסיבות שונות.

39. בנוסף, ניסתה לתאר מצב בו הקטינים לא היו מחוברים לילדי ה**** בו גרו שכן למדו במסגרת לימודית השייכת למועצה אזורית אחרת, כאשר בתסקיר מיום 23.02.23 צויין במפורש כי "כל הילדים שיתפו בתחושת שייכות מאוד גדולה הן לבית והן לחבריהם ב****. הם הביעו רצון להישאר בביתם ב****".

40. כך, ניסיונה לטעון כי המעבר ל**** נבע "מכורח המציאות", לאחר שהאב הכפיש את שמה בפני המורים והגננות, היה עליה לחפש אחר מקור פרנסה, לא ברור ולא הוכח הקשר בין הטענות של האב בפי מורים וגננות (ככל שנאמרו) לבין הפגיעה בפרנסה הנעוצה באמירות אלה.

41. יחד עם זאת, כמצוות הפסיקה, אין להעניש את הקטינים בשל מעשי אמם, ויש לבחון את טובתם על רקע השינוי המבוקש, שכן טובתם בלבד היא זו שתנחה את בית המשפט.

42. מעבר לנימוקים שפורטו לעיל, המצדיקים לכאורה דחיית הבקשה להעתקת מגורי הקטינים, יש לציין את קשיי הקשר בין א' לאביה, העדר עידוד פוזיטיבי משמעותי מצידה של האם לקיום הקשר ואת טענות האם לקשיי נסיעה של הקטינים למרחקים ארוכים.

43. מנגד, יש לבחון את טובתם של הקטינים, אשר ביתה של האם הוא ביתם העיקרי, על רקע זכותה של האם לפתוח דף חדש בחייה.

44. בהקשר זה אציין כי לאם יש בן זוג הגר ב****, מרחק של כרבע שעה נסיעה ממקום מגוריהם החדש, האב טוען כי היה על האם לציין כי זו הסיבה לשינוי המגורים, מנגד טענה האם הקשר עימו נוצר רק במהלך מעבר המגורים, בהיותו איש הקשר למציאת סדנת עבודה. מכל מקום זכותה של האם לשנות את מקום מגוריה, תבחן לאור טובתם של הקטינים, יכולתם לבצע את השינוי והפגיעה הפוטנציאלית בקשר עם ההורה האחר.

45. אשר ליכולתם של הקטינים לבצע את השינוי , לא נטען ע"י האב כי אין לקטינים יכולת להשתלב במקום חדש, ונוכח גילם הצעיר (אף אם אתעלם מטענת האם כי השתלבו יפה במקום המגורים, לרבות בתנועת נוער ורכשו חברים), יש להניח כי יוכלו להשתלב במקום המגורים החדש, כאשר לא צויינו קשיים חברתיים מיוחדים בתסקיר המפורט ביום 23.02.23.

46. אשר לשאלה האם המעבר גורם לניתוק או לפגיעה בקשר עם ההורה השני - לאחר שהאב עבר ליישוב ל', וקיים זמני שהות עם הקטינים, הוא בחר להתנתק מהם חודשים ארוכים ללא התראה מראש, כאשר הוא מותיר את הקטינים עם סימני שאלה רבים. החלטה חד צדדית זו (גם אם ניתן להבינה על רקע מצבו הנפשי של האב ותסכולו), בצל סכסוך הגירושין, נתנה את אותותיה בקטינים ובקשר בינם לבין אביהם, בעיקר מול הבת הבכורה א'.

47. לכך יש להוסיף את הפער בין הצהרות האב כי ברצונו לקיים הסדר הורות של משמורת משותפת וחלוקה שווה של זמני השהות אל מול בקשתו לראות את הקטינים במרכז קשר (בקשה שבאה מיוזמתו לאחר הניתוק). אף העו"ס בתסקיר המפורט והיסודי מיום 23.02.23 ציינה כי היא "חשה דיסוננס עצום בין רצון האב לבין יכולותיו והתמודדותו ההורית מול ילדיו עקב השפעת הסכסוך על מצבו הרגשי".

48. עוד לציין כי גם אמירות נוספות של האב נותרו ברמה התיאורטית, כך הטענה כי עיכב איבחונים של הקטינים נעוצים בחוסר הבנה של ב"כ, הצעתו של האב כי התשלומים למוסדות החינוך ייעשו ישירות ע"י כ"א מההורים, יושמה רק בסמוך לדיון האחרון כאשר שילם את החוב רק ביום 06.09.23 לקראת הדיון בהליך זה ולטענת האם, לאחר התדיינות בהוצל"פ.

49. בנסיבות אלה הגם שלמעבר הקטינים ל***** יש משום הכבדה על קיום זמני השהות, קיימים מהלכים נוספים שנעשו מצידו של האב להן יש השלכות גדולות יותר על הקשר בינו לבין הקטינים. בתסקיר מיום 23.02.23 התרשמה העו"ס לאחר ביקור בית בשני הבתים ולאחר ששוחחה עם הקטינים כ"א בנפרד, כי המפגשים עם האב מלויים בהרבה מתח ולא רגועים, תוך הפעלת כוחניות כלפי הקטינים. בהקשר זה אציין לזכותו של האב, כי החל בהדרכה הורית ועל פניו נראה כי לקח אחריות על מעשיו וכעת מבקש לתקנם.

50. עוד לציין כי מעדכון שהוגש לתיק ביום 26.09.23, האב הודיע כי קיבל עבודה חדשה ב**** הממוקם ב*****.

51. בהקשר זה יוטעם כי בתסקיר מיום 23.02.23 צויין כי משפחת המוצא של האב ב****, משפחת המוצא של האם ב****, בני הזוג התגוררו תחילה ב*****, וב ***** ובשנת 2016 עברו להתגורר ב***** הארץ (תחילה ב***** ובהמשך ב*****). למעשה, היישוב ל' בו בחר האב להתגורר לאחר הפרידה, אינו מהווה כיום עוגן כלשהו למי מהצדדים וקיים קושי לקבוע כי הקטינים יתגוררו במרחק מסויים מל' דווקא.

52. לציין כי המרחק בין ל' למקום מגוריהם החדש אמנם אינו זניח, אולם אין מדובר במרחק משמעותי המסכל קיום זמני שהות באמצע השבוע.

53. בכל הנוגע לבקשת האב למנות מומחים טרם הכרעה, אציין כי בקשות מסוג זה של העתקת מקום מגורים מוגשות תדיר לבתי המשפט, ואין מקום לקבוע כלל לפיו בטרם הכרעה יש למנות מומחה מטעם בית המשפט. ברוב המכריע של המקרים די בהמלצות עו"ס. מעמדו של התסקיר הוכר פעמים רבות כשווה ערך לחוו"ד מומחה (הגם שאינו ערוך ככזו לפי פקודת הראיות), זאת מהטעם שהעו"ס נחשב כגורם אובייקטיבי ונייטראלי, הממלא חובתו ובית המשפט יטה לאמץ את המלצותיו בהעדר נימוקים כבדי משקל לסתירתן (ר' תלה"מ 20040-05-22 ת.ל נ' נ.ו וההפניות הרבות שם. כמובן שבמקרים מיוחדים ראוי כי בית המשפט יידרש למינוי מומחה (דבר המעכב עד מאוד הכרעה בבקשה), יחד עם זאת מקרה זה אינו בגדר מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה לבדיקת שאלת המעבר.

54. באיזון כלל השיקולים שפורטו לעיל, ולאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים, אני מקבלת את המלצות התסקיר, ומאשרת את בקשת האם להעתיק מגורי הקטינים ל****, ורישומם למסגרות חינוך בשטחי המועצה המקומית ******.

55. בכל הנוגע לזמני השהות לאחר המעבר : שני הצדדים הסכימו כי במידה ויאושר המעבר אין צורך בקיום מפגשים במרכז קשר.

56. בנסיבות אלה, אני מורה כי עד למתן החלטה אחרת זמני השהות בין הקטינים לאביהם יתקיימו אחת לשבוע באמצע שבוע (ביום שיתואם בין ההורים), מתום המסגרת החינוכית ועד לשעה 19:30.

57. לאחר חודש ימים יורחבו זמני השהות לכל סופ"ש שני לסירוגין מיום שישי בתום המסגרת ועד למוצ"ש.

58. אשר לנטל ההסעות: הצדדים יחלקו בנטל הנסיעות בחלקים שווים: ככל שלא תהיה הסכמה על מפגש באמצע הדרך, תחול ברירת המחדל הבאה: באמצע השבוע האם תביא את הקטינים לבית האב והאב ישיבם לבית האם בתום המפגש. בסופ"ש האם תביא את הקטינים לבית האב והאב ישיבם במוצא"ש.

59. על מנת לוודא כי האם תקפיד על הבאת הקטינים לאב, ונוכח הימנעותה מהבאת הקטינים למפגשים במרכז הקשר, אני רואה לנכון להזהיר את האם כבר בשלב זה כי ככל שהאם לא תסיע את הקטינים לשם קיום זמני השהות – היא תחוייב בסנקציה כספית בגין כל ביטול (אלא אם ייקבע מועד חליפי). בשלב זה אני מסתפקת באזהרה כאמור, מתוך רצון לאפשר לצדדים להתנהל בצורה ישירה, מכבדת, גמישה ומאפשרת בעניין זמני השהות, ללא חרב כלכלית. יחד עם זאת, ככל שהאם לא תמלא את חובתה כאם משמורנית לקיים את הסדרי השהות עם האב – תופעל סנקציה כספית.

60. בכל הנוגע לרישום למסגרות החינוך הספציפיות – לא ברור האם נעשה בירור עמוק אשר למסגרות החינוך בתחומי המועצה המקומית ***** והתאמתן לקטינים. בהקשר זה יוטעם כי בדיון מיום 12.07.23 טענה האם כי מסגרת החינוך של הילדים "היא הכי מדהימה שיש" ולגבי יר' ביקשה לערוך לו איבחון ולהעבירו לבית ספר אחר בטענה כי היא בודקת בתי ספר לחינוך מיוחד "שיותר מתאים ליר'". לא ברור מהם השיקולים שגרמו לבחירת האם בחינוך ממלכתי ולא מן הנמנע כי בחירה זו נעשתה כמעין ברירת מחדל.

61. הגם שטענות אלה של האם בדבר צרכים מיוחדים של הקטינים הוכחשו ע"י האב, יש לתת לאב הזדמנות לבחון את מסגרות החינוך והתאמתן לילדיו, בעיקר על רקע רצון האם לרישום הקטינים לחינוך הממלכתי ורצון האב לשמר מסגרות חינוך ייחודיות – פרטיות, בהן למדו הקטינים עד היום.

62. מאחר שלא הובאו בפני כלל השיקולים הנוגעים לאופן בחירת המסגרות החינוכיות שהציעה האם, אינני מורה על מסגרת ספציפית כרצון האם.

63. בעניין זה טען האב כי העו"ס לא נתנה משקל לעובדה שהקטינים היו "בבית ספר פרטי מעולה" וטען כי "היא לא בדקה איזה מסגרות יש ב*****". יודגש כי אין זה מתפקידה של העו"ס לבחון חלופות נוספות אשר לא הוצגו ע"י מי מההורים ולאתר מיוזמתה מסגרות חלופיות להצעת האם, יחד עם זאת מאחר שנוכח התנגדות האב לעצם המעבר לא ניתנה לו הזדמנות אמתית לבחון מסגרות חלופיות – יש לאפשר לו כעת הזדמנות כאמור.

64. לפיכך, אני מורה כי הצדדים יבחנו את מסגרות החינוך הקיימות בשטחי מ.מ *****, ומפצירה בצדדים לנסות הגיע להסכמות בעניין רישום הקטינים, מתוך ראיית טובת הקטינים, לרבות צרכיהם, התאמתם לרוח בית הספר, לאופיין של הכיתות בבית הספר, קרבה לבית האם, היכרויות בין הילדים שנוצרו לאחר המעבר, ושאר שיקולים רלבנטיים.

65. במידה והצדדים לא יגיעו להסכמות פתוחה בפניהם הדרך לפנות לבית המשפט.

66. בנסיבות בהן האם עשתה דין עצמי, יש לקחת זאת בפסיקת הוצאות ואני רואה לנכון לחייב את המבקשת בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן הסכום ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק.

ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ד, 28 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.

בפני	כבוד השופטת , סגנית הנשיא אביבית נחמיאס
מבקשת		פלונית
נגד
משיב		אלמוני