תמ"ש 4542-03-16 השופט אליאס - ההלכה החדשה (הלכת 919) מהווה שינוי נסיבות בתיקים סגורים

טענות הצדדים

לעניין המזונות טוען האב בתיר תמ"ש 4542-03-16  כי יש להידרש לשיעור המתנות ולבטלו, או למצער להפחיתו משמעותית, בשל כמה שינויי נסיבות, וביניהם העובדה כי הכנסת האם מעבודתה גדלה משמעותית, הוא נישא ונולדה לו בת נוספת  ועומדת להיוולד בת נוספת (שנייה}, אביו נפטר והוא נדרש לסייע כלכלית לאמו, הצדדים לא נדרשים להוצאות החינוך הגבוהות שנקבעו בהסכם בסך של 4,000 ₪ בחודש הואיל והילדים לומדים במוסדות חינוך ציבוריים ולא פרטיים, וכן השתנה הדין החל בבע"מ 919/15.

האם מתנגדת לשינוי הגדרת המשמורת למשמורת משותפת. האם מפנה להסכם השני, בו נקבע כי אין שינוי בזמני השהות של האב עם הילדים והרחבתם וביחס לקבוע בהסכם הגירושין הראשון כדי לשנות את הגדרת המשמורת. האם טוענת כי לא ארע כל שינוי שיצדיק שינוי המשמורת ולשיטתה הדרך לפתרון הקונפליקט שבין הצדדים לא נעוץ בהגדרת המשמורת כי אם בהליך טיפולי.

לעניין המזונות טוענת האם כי לא ארע כל שינוי נסיבות קיצוני ובלתי צפוי, שיש להידרש בעטיו להפחתת שיעור המזונות, כפי דרישת הפסיקה לעניין זה. גם בהקשר זה מפנה האם לסעיף בהסכם השני הקובע כי לא יהיה בשינוי ומני השהות משום עילה להפחתת שיעור המזונות המוסכם.

מדברי השופט אליאס בתמ"ש 4542-03-16:

השינוי שחל עם הלכת 919/15 מהווה לטעמי שינוי נסיבות שיש להידרש בעטיו לשיעור המזונות, וכאמור ־ אף אם הוא עומד בפני עצמו. מדובר בשינוי שאמנם ניצניו החלו עוד לפני חודש יולי 2017 בו נפסק 919/15, אולם כאמור, ניצנים אלו היו בפסקי דין של בתי המשפט המחוזיים.

עת ניהלו הצדדים מו"מ להסכם וגירושין בחודש ינואר 2017, למשל הם לא יכלו להעלות על דעתם כי הדין ושונה תוך מספר חודשים ובנסיבות הם קבעו חיובים לפי הדין שהיה קיים ביתר שאת באותה עת, קרי - חובה אבסולוטית על האב לשאת מכח הדין האישי במלוא צרכיהם הבסיסיים וחברתיים של ילדיו עד גיל 15.

ראוי לציין בהקשר זה כי למעט מספר מועט של ניצני בע”מ 919/15, ההלכה לפיה על האב היהודי חל הדין האישי המחייב אותו לשאת במלוא צרכיהם הבסיסיים וההכרחיים עד הגיעם לגיל 15, וכמעט לא כל מתחשבת: בשכרה של האם, שלטה ללא עוררין. הדעת נותנת איפוא כי  משאים ומתנים שהתנהלו באותה יישמו את הדין החל, בו היו הצדדים צפויים להיפגש ממילא אם לא היו מגיעים לכדי הסכמות. 

ביום 19 ליולי 2017 ניתנה פסיקה התקדימית של בית המשפט העליון, בה נקבע כי הורים גרושים שחולקים משמורת משותפת (זמני שהות שווים) כאשר הילדים בני 6 עד 15 ושכר ההורים דומה  יהיו חייבים בדמי מזונות שוויוניים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.