En

צור קשר

checked

השופט פליקס גורודצקי: האם ראשי בן זוג, שאין בכוונתו לסיים קשר נישואין, לעתור לאיזון משאבים (תמ"ש 23980-01-21)

25/11/2021

 

פסק דין זה יעסוק בשאלה האם רשאי בן זוג, שאין בכוונתו לסיים את קשר הנישואין, לעתור לאיזון משאבים.

רקע עובדתי רלוונטי

1 . התובעת והנתבע (להלן: ״הצדדים״) נשואים זל״ז משנת 1999.

2.   ביום 00.00.1999 ערכו הצדדים הסכם ממון (להלן: "ההסכם") במסגרתו קבעו, בין היתר, כי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג - 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), יחול על עליהם בכפוף לשינויים המפורטים בהסכם.

3.   בפועל, השינויים בהסכם, באו לידי ביטוי בכך שהצדדים קבעו כי בנוסף לאמור בחוק יחסי ממון, "גם תחליפיהם, גילגוליהם ופירותיהם של הנכסים שהיו בבעלותו של צד לפני הנישואין או שהתקבלו בירושה ו/או במתנה לאחר הנישואין, יהיו בבעלותו של אותו הצד ולא יכללו באיזון המשאבים"ראו: ס׳ 4 להסכם. 

4.   עוד הסכימו הצדדים כי "...עם הנישואין, ובכפוף לסי 4 לעיל, הכנסותיהם מעבודה יוקדשו למימון ההוצאות השוטפות של משק הבית המשותף ולרווחתם״ ראו: ס׳ 5 א׳ להסכם וכי "יתרת הכספים מהכנסותיהם ישקיעו הצדדים ברכוש משותף, כולל פירותיהם״ ראו: ס׳ 5 ב׳ להסכם.

5.   התובעת בת 68 שנים והנתבע בן 71 שנים.

6.   הנתבע סובל ממחלה מוחית ניוונית, הפוגעת בקוגניציה ובמוטוריקה ומצוי במצב סיעודי קשה.

7.   הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת.

8.   בשל מצבו הבריאותי של התובע, ביום 8.12.2019, מונתה עמותת "רעות" כאפוטרופוס לרכושו של התובע (להלן: "האפוטרופוס").

9.   ביום 13.1.2021, הגישה התובעת תביעה לאיזון משאבים, במסגרתה עתרה, בין היתר, להורות על עריכת איזון משאבים ביחס לנכסי הצדדים בהתאם לס׳ 6 לחוק יחסי ממון.

10. כן עתרה התובעת לקבוע כי היא תמשיך להיות זכאית לחלקה בהכנסות השוטפות המשותפות גם לאחר איזון המשאבים, הואיל והצדדים ממשיכים להיות נשואים ולחלופין ליתן הוראות בדבר איזון סכומים אלה, לפי ס׳ 5 ג׳ לחוק יחסי ממון.

11 . בסעיף 3 לכתב התביעה הצהירה התובעת כי אין לה כל כוונה להתגרש מהנתבע.

12. במסגרת כתב ההגנה טען הנתבע, בין היתר, כי התובענה חוסה תחת הוראות חוק יחסי ממון ובהתאם להוראות חוק זה הזכות לאיזון משאבים קמה בעת פקיעת הנישואין, או בהתקיים התנאים הקבועים בס׳ 5 א׳ לחוק יחסי ממון. במקרה דכאן, לא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף זה ומשכך התביעה לא מגלה כל עילה.

13. הצדדים ניהלו הליכים מקדמיים ומו״מ ממושך ולאחר שאלה לא נשאו פרי, נקבע מועד לקדם משפט.

14. בדיון נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמות ומשניסיון זה לא צלח, ניתנה החלטה המורה לצדדים להגיש סיכומים בשאלה האם קיימת עילת תביעה לאיזון משאבים, מקום בו הוצהר ע״י התובעת כי פניה אינם לגירושין.

עיקר טענות התובעת בסיכומים

15. נוכח מצבו המנטלי של הנתבע שכמעט אינו מתקשר אלא רק במבט ולעיתים בהנהון ראש, או מצמוץ עיניים, הצדדים אינם יכולים להתגרש במישור המעשי.

16. זכות התובעת לאיזון המשאבים נובעת מהוראותיו החד משמעיות של חוק יחסי ממון, המורות בס׳ 5 א (א) (1) (ב) כי הזכות לאיזון המשאבים תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר כאמור וחלפה שנה מאז שהוגשה תובענה רכושית.

17. ס׳ 5 א לחוק יחסי ממון לא מתנה את ביצוע האיזון בגירושין או בפטירה והוא מעניק זכות לאיזון משאבים אף בטרם פקיעת נישואין ובמנותק ממנה, ובלבד שהתמלא תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף זה.

18. בעניינינו התמלא התנאי של חלוף שנה מיום שנפתח ההליך ואין מניעה להורות על איזון המשאבים.

19.   גם נסיבות המקרה ממחישות את החשיבות בהפרדת הרכוש ואיזון.

20. הנתבע הוא אדם שמונה לו אפוטרופוס, הוא אינו מסוגל להביע את עמדתו ולנהל את ענייניו בעצמו והאפוטרופוס מנהל את ענייניו הרכושיים. במסגרת ניהול זה, האפוטרופוס שולט בכספים השייכים גם לתובעת והיא מנועה מלעשות כל שימוש גם בכספים המצויים בחשבון המשותף של הצדדים.

21.   במצב דברים זה, נפגעת זכותה של התובעת והיא אף איננה יכולה להשקיע את הכספים כרצונה.

22. לבית המשפט סמכות כללית לתת סעד מכוח ס׳ 75 לחוק בתי המשפט, תשמ״ד - 1984וכן סמכות לתת הוראות לאפוטרופוס.

עיקר טענות הנתבע בסיכומים

23. התובעת מבקשת לאזן את רכוש הצדדים, להמשיך לחיות בביתו של הנתבע, להמשיך לקבל את דמי המזונות החודשיים שנפסקו לטובתה וגם ליהנות מהירושה של הנתבע אחר רוב ימיו.

24.   משעה שהתובעת הצהירה כי בכוונתה להמשיך בחיי נישואין, נשמט היסוד תחת תביעתה.

25. מעיון בהצעת חוק יחסי ממון ניכר כי החוק לא התכוון לאפשר איזון משאבים לפני פקיעת הנישואין בנסיבות דכאן.

26. התביעה הינה תביעה מוקדמת מכיוון שלא מתקיימים בה התנאים הקבועים בסעיף 5 א (א) לחוק יחסי ממון.

27. מעיון בפסיקה ובספרות לא נמצא מקרה אחד בו הותר איזון משאבים בין בני זוג שאין להם כוונה להתגרש.

28.   ההליך הנכון לצורך מיצוי זכויות התובעת, הוא תביעה לפירוק שיתוף בחשבון הבנק המשותף.

דיון והכרעה

29. לאחר עיון בעמדות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הצדק עם הנתבע, דהיינו כי בן זוג שמצהיר כי אין בכוונתו להתגרש, אינו יכול לעתור לאיזון המשאבים.

30.   ס׳ 4 לחוק יחסי ממון שכותרתו ״העדר תוצאות במשך הנישואין״ קובע:

"אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני"

31. המשמעות של סעיף זה היא כי "במשך הנישואין חלה הפרדה בין נכסי בגי הזוג" ראו: בג״ץ 4602/13 פלוני נ׳ בית הדין הרבני בחיפה ואח׳ (18.11.2018) [פורסם בנבו] וכל צד יכול לעשות ברכושו כרצונו ראו: תמ״ש (ב״ש) 19242-08 (8.8.2013) [פורסם בנבו].

32. ס׳ 5 (א) לחוק יחסי ממון שכותרתו ״הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין״ קובע, בין היתר, כי: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה - פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג"

33. במילים אחרות, עם פקיעת הנישואין קם בין בני הזוג חיוב אובליגטורי לאזן ביניהם את שווים של נכסיהם, או בלשון אחר - לבצע "איזון משאבים"ראו: ע״א 1915/91 יעקובי נ׳ יעקובי, פ״ד מט(3) 529, 550; רע״א 8672/00 אבו רומי נ׳ אבו רומי, פ״ד נו(6) 175, 179.

34. במסגרת תיקון מס׳ 4 הוסף ס׳ 5 א׳ לחוק יחסי ממון, שאפשר לבני הזוג לבקש את הקדמת המועד למימוש הזכות לאיזון המשאבים.

35.  ס׳ 5 א (א) לחוק יחסי ממון שכותרתו "הקדמת המועד לאיזון המשאבים״ קובע, בין היתר, כי:

״הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1)   חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

(א)   הליך להתרת נישואין;

(ב)   תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;

(2)   קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.

(ב) בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות

נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:

(1)   ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א-1991, צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים;

(2)   הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו;

(3)   בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו וכי קיים יסוג סביר לחשש שהוא יסכן את ביטחונם, או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, בתנאים המפורטים בסימן ו׳ לפרק ב׳ בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ״ו-1996, אם קבע כי התנאים, כולם או חלקם, נועדו להגן על המבקש או על הילד.

(ג)   בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג.

(ד)   בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדו זכאים להן על פי דין, כחוסר תום לב.

(ה)   בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לא תידחה או תימחק בשל כך שטרם חלפה שנה מיום שנפתח הליך כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ובית המשפט או בית הדין רשאי לעכב את הדיון בבקשה כאמור.

36. התובעת מבקשת להסתמך על הוראת ס׳ 5 א (א) (1) (ב) לחוק יחסי ממון ולשיטתה מקום בו חלפה שנה ממועד הגשת תביעה רכושית כאמור, ניתן להורות על איזון המשאבים גם אם אין בכוונתה להביא לפקיעת הנישואין.

37.  לטעמי, לא ניתן לקבל את עמדת התובעת.

38. הכלל הוא כי הזכות לאיזון המשאבים קמה עם פקיעת הנישואין כאמור בס׳ 5 (א) לחוק יחסי ממון.

39. סעיף 5 א׳ לחוק יחסי ממון הוא חריג והוא מאפשר את הקדמת מועד האיזון במקרה בו אחד מבני הזוג מעכב את התרת הנישואין ואיננו מאפשר את פקיעת הנישואין.

40. מסקנה זו נלמדת בין היתר גם מתכליתו של תיקון מס׳ 4, כפי שבאה לידי ביטוי ב"הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס׳ 4) (הקדמת המועד לאיזון המשאבים) התשס״ז - 2007״, אשר פורסמה ברשומות ביום 9.7.2007 בעמי 240.

41.  בהצעת החוק נכתב, בין היתר, כי:

״חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג - 1973 (להלן־חוק יחסי ממון או החוק), קובע בסעיף 5 הסדר לאיזון המשאבים בין בני זוג שלא ערכו הסכם ממון לגבי כלל המשאבים המשותפים. לפי הסדר איזון המשאבים, ככלל, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, חוץ מנכסים שאין לאזן את שוויים, כגון נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין".

...

"בקרב העוסקים בתחום יש הסכמה רחבה, אשר באה לידי ביטוי הן בפסיקת בתי המשפט, הן בחיבורים אקדמיים והן ביוזמות חקיקה מטעם הממשלה ומטעם חברי הכנסת, כי התניית הסדר איזון המשאבים בפקיעת הנישואין היא חולשתו המרכזית של החוק. היטיב לבטא זאת פרופ׳ אריאל רוזן־צבי ז״ל בספרו דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול (תל־אביב, התש״ן), בעמי 157־156:

"נקודת התורפה העיקרית של הסדר איזון המשאבים הוא המועד הקבוע למימושה של הזכות הנובעת מן ההסדר... המחוקק לא לקח בחשבון את דיני הגירושין שבדין האישי החל על יהודים. בן הזוג בעל הרכוש, המעכב את הגירושין, יוצא נשכר גם מבחינה כלכלית... מציאות משפטית זו ממלכדת את בן הזוג התובע גירושין, במיוחד אם הוא גם הדחוק יותר מבחינה כלכלית. התוצאה היא כי בן זוג זה ייאלץ לקנות את הגט במחיר פשרה נוחה עם בן הזוג האחר בשאלת יחסי הרכוש שביניהם. שיטה רכושית כזו... פותחת פתח לסחטנות מצד בן הזוג הלהוט פחות להתרת הקשר. תוצאותיו של המצב המשפטי שנוצר הן קשות ביותר".

42. על רקע קושי זה, הוצעו בהצעת החוק שלוש גרסאות שונות, שתכליתן העיקרית היא לאפשר חלוקת רכוש בין בני זוג גם קודם לפקיעת הנישואין.

43.  לאחר פירוט שלוש הגרסאות נכתב בהצעת החוק כי:

"מטרת הוראות האלה היא לצמצם את החשש שהמבקש לבצע את איזון המשאבים יסתפק בפירוק הקשר הרכושי בין בני הזוג ולאחר מכן לא יפעל להתרת הנישואין, או אף יכביד על בן הזוג האחר בהתרתם".

44. על כן, וכעולה מהצעת החוק, מטרת התיקון היא לאפשר לבן הזוג שהגיש תביעה לחלוקת רכוש וחלפה שנה ממועד הגשתה, לאפשר את הקדמת מועד האיזון, עוד טרם פקיעת הנישואין, מקום בו בן זוגו מסרב להתיר את קשר הנישואין.

45. למסקנה זו ניתן להגיע גם לאור ס׳ 5 א (ג) לחוק יחסי ממון המסמיך את בית המשפט או את בית הדין שנתן פסק דין לאיזון משאבים, להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג ולאור האמור בס׳ 5 א (ד) לחוק יחסי ממון המסמיך את בית המשפט או את בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין.

46. שתי הוראות חוק אלה מלמדות על הקשר ההדוק בין איזון המשאבים וביצועו לבין פקיעת הנישואין בין בני הזוג.

47. במילים אחרות, לטעמי, תנאי לאיזון המשאבים הוא "ריח" של פקיעת הנישואין, כאשר הצהרת התובעת לפיה יש בכוונתה להמשיך בחיי הנישואין עם הנתבע, שומטת את הקרקע תחת עילת התביעה הרכושית לביצוע איזון המשאבים.

48.  למסקנה זו ניתן להגיע גם בדרך נוספת.

49.  הצדדים נישאו לאחר 1.1.1974 והיחסים הרכושיים של הצדדים מוסדרים על ידי חוק יחסי ממון.

50.  ס׳ 3 (א) לחוק יחסי ממון, שכותרתו ״תחולת ההסדר״, קובע כי:

״לא עשו בני הזוג הסדר ממון, ואם עשו - במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה..."

51. הצדדים עשו כאמור הסכם, אך הוראותיו קובעות כי יחול עליהם הסדר איזון המשאבים ולא שינו דבר ביחס לחוק יחסי ממון. במצב דברים זה, לאחר ביצוע איזון משאבים, ככל שהוא יעשה בטרם פקיעת נישואיהם, הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון ימשיך לחול על המערכת הרכושית של הצדדים גם לאחר מתן פסק הדין ובמועד פקיעת הנישואין יתעורר צורך לבצע איזון משאבים נוסף.

52. לא זו בלבד שאיזון משאבים "כפול" איננו מתיישב עם הוראות חוק יחסי ממון ועם מטרתו, אלא שהוא נוגד את הוראות תקנה 2 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ״א - 2020שעניינה "עקרונות היסוד" ואשר "קוראת" לצמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה.

53. טענת התובעת כי הצדדים אינם יכולים להתיר את נישואיהם לאור מצבו המנטלי של הנתבע, איננה רלוונטית לנוכח הצהרתה כי אין בכוונה להתיר את הנישואין.

54. טענת התובעת כי נמנע ממנה השימוש בכספים המצויים בחשבון הבנק המשותף של הצדדים איננה רלוונטית, שכן על כספים אלה חלים דיני השיתוף ראו:ע״א 1967/90 ישראל גיברשטייןנ׳ הלן גיברשטיין, פד״י מו(5) 661, 667; תמ״ש 11627-12-17 (23.8.2020) [פורסם בנבו] ולא הסדר איזון משאבים.

55. טענת התובעת כי לצורך בירור התובענה יש לעשות שימוש בסעיף לחוק 75 לוק בתי המשפט, תשמ״ד - 1984דינה להידחות, שכן אין מקום לעשות שימוש בסמכות כללית מקום בו קיים דין ספציפי ויש להעדיפו על פני דין כללי ראו: ע״פ 107/73"נגב תחנת שירות לאוטומוביל בע״מ" נ׳ מדינת ישראל, פ״ד כח (1) 640, 642; ע״א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע״מ נ׳ מגדל כפר שיתופי, מט (4) 221, 255.

56. הדבר נכון ביתר שאת מקום בו עסקינן בחוק יחסי ממון, את יישומו יש להעדיף על פני כל דין אחר ראו: תמ״ש (ת׳׳א) 45460/06 ז. י. נ׳ ח. י. (14.11.2007) ]פורסם בנבו]; תמ״ש -10541-0311 מ.ז. נ׳ א.ז. (30.1.2012) ]פורסם בנבו].

57. לאור האמור, בהעדר עילת תביעה, אני מורה על מחיקת התביעה מכוח תקנה 41 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט - 2018.

58.   לאור השלב אליו הגיע ההליך, התובעת תישא בהוצאות משפט של הנתבע בסך של 10,000 ₪.

59.   המזכירות תסגור את התיק.

אני מתיר את פרסום פסק הדין לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, כ״א כסלו תשפ״ב, 25 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.

פליקס גורודצקי, שופט

 

בית משפט לענייני משפחה בירושלים

25נובמבר 2021

תמ"ש 23980-01-21 פלונית נ' פלוני (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואחי

בפני כב׳ השופט פליקס גורודצקי

תובעת                                            פלונית

 

נגד

נתבע                                              פלוני (אדם שמונה לו אפוטרופוס)

 

פסק דין

 


דרג את הכתבהדירוג כתבה השופט פליקס גורודצקי: האם ראשי בן זוג, שאין בכוונתו לסיים קשר נישואין, לעתור לאיזון משאבים (תמ"ש 23980-01-21): 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד