כמה עורכי דין יש בישראל 2024 | דירוג משרדי עורכי דין הטובים ביותר

ניתוח שוק עריכת הדין בישראל לשנת 2024: סטטיסטיקות, דירוגים ומסקנות

לפי נתוני לשכת עורכי הדין בישראל, נכון לשנת 2024, רשומים כ-90,000 עורכי דין בעלי רישיון, מתוכם 76,000 נחשבים כפעילים בשוק המשפטי. מדובר בעלייה מרשימה ביחס לשנת 2009, אז עמד מספר עורכי הדין הפעילים על 40,469 בלבד. העלייה החדה במספרם מציבה את ישראל כמדינה יוצאת דופן בתחום זה – כיום, על פי הנתונים, בישראל יש עורך דין אחד לכל 128 תושבים, נתון נדיר בהשוואה למדינות אחרות בעולם.

המשמעויות הכלכליות והחברתיות של ריבוי עורכי הדין

עורכי דין מהווים כעת חלק ניכר מאוכלוסיית בעלי המקצוע בישראל, והדבר מעלה סוגיות רבות הנוגעות לרוויה בשוק. מצב זה משפיע על התחרות הפנימית בין המשרדים הגדולים והמשרדים הקטנים, כאשר התחרות המשמעותית ביותר ניכרת בתחום ההייטק, מיזוגים ורכישות, ליטיגציה, דיני מיסים ונושאים מסחריים בינלאומיים. השוק רווי, ודבר זה מעלה שאלה בנוגע לאיכות השירותים המשפטיים והיכולת לשמר איכות מקצועית מול תחרות מחירים עזה.

מגמות וגורמים להתפתחות תחום עריכת הדין

צמיחת מספר עורכי הדין בישראל הושפעה ממספר גורמים. בשנים האחרונות, גידול משמעותי במספר המכללות והאוניברסיטאות המציעות תארים במשפטים בישראל, יצר ביקוש מוגבר ללימודים משפטיים. בעוד שבשנות ה-90 אחוז עורכי הדין בוגרי המכללות עמד על פחות מ-20%, כיום הוא עומד על כ-65%, כאשר יותר עורכי דין מקבלים הכשרה מחוץ למוסדות אקדמיים מסורתיים.

בנוסף, בשנת 2019, סקר הראה כי 46% מהעורכי הדין החדשים בישראל הם נשים, עלייה חדה מ-9% בלבד בשנות ה-90. נתונים אלו מצביעים על צמצום הפערים המגדריים בתחום, דבר שמדגיש את פתיחותו של המקצוע עבור אוכלוסיות מגוונות. בין הערבים, למשל, צומצם הפער המגדרי באופן מהותי, עם 46% נשים בקרב עורכי הדין החדשים, לעומת 9% בשנות ה-90.

גיל בעת קבלת הרישיון והתפלגות לפי קבוצות גיל

בשנת 2024, גילם הממוצע של עורכי הדין החדשים נמצא בירידה מתמדת. בשנות ה-80, רוב עורכי הדין קיבלו את רישיונם בגילים 45 ומעלה, בעוד שכיום 56% מעורכי הדין מקבלים את הרישיון עד גיל 29. הביקוש ללימודים משפטיים מביא לכניסת עורכי דין צעירים למקצוע, אשר רבים מהם מחזיקים גם בתואר ראשון במקצועות נוספים.

התפלגות לפי מגדר ומוצא

נכון לסוף שנת 2023, אוכלוסיית עורכי הדין הפעילים כוללת כ-47% נשים ו-53% גברים, כאשר בקרב מקבלי הרישיון בשנים האחרונות קיימת עלייה ברורה באחוז הנשים. בקרב הערבים בישראל, אחוז הנשים בעורכי הדין גם הוא גבוה יחסית, ומהווה כ-46% מהעורכים החדשים.

התמחות ומקום עבודה

מחקר שנערך בשנת 2023 מצביע על כך שכ-69% מעורכי הדין עוברים התמחות במשרדי עורכי דין פרטיים. השאר מתפלגים במשרדי ממשלה, בגופים ציבוריים, בבתי משפט, בפרקליטות ובסנגוריה הציבורית. נתונים אלו מראים את מרכזיותו של המגזר הפרטי בתחום עריכת הדין בישראל ואת תלותו הרבה של שוק עורכי הדין במשרדים פרטיים.

דירוג 2024: משרדי עורכי הדין הגדולים

בסקירה זו נציג את עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל לשנת 2024 לפי מספר עורכי הדין והמתמחים, יחד עם התחומים המרכזיים בהם הם מתמחים. ניתוח זה מבוסס על נתוני לשכת עורכי הדין חברות דירוג בינלאומיות וכן על דיווחים תקופתיים של משרדי עורכי הדין עצמם.

נקודות השוואה ודיון

אם נשווה את המצב בשנת 2024 לזה של העשור הקודם, נראה כי העלייה החדה במספר עורכי הדין הפעילים בישראל יוצרת אתגרים בתחום שוק העבודה. מספר משרדי הענק גדל, וכך גם היכולת של משרדים אלה להתמחות בתחומים ייחודיים ולספק שירותים ברמה בינלאומית. מצד שני, ריבוי עורכי הדין עלול ליצור תחרות עזה ולעיתים לא מאוזנת, במיוחד עבור משרדים קטנים ובינוניים שמתקשים להתחרות במשרדים הגדולים יותר הן מבחינת איכות והן מבחינת היקף העבודה.

במבט קדימה, מומלץ לקדם יוזמות שתאפשרנה פיזור טוב יותר של כוח האדם המשפטי בין תחומי העיסוק והעיסוקים המשפטיים, תוך חיזוק תחומים שטרם מקבלים את ההכרה הראויה כמו דיני טכנולוגיה מתקדמת ואקלים, אשר צוברים חשיבות בשוק העולמי.

ניתן לסכם כי תחום עריכת הדין בישראל בשנת 2024 מציג תחרותיות גבוהה ביותר ומגוון תחומים רחב, המאפשרים ללקוחות לבחור מבין משרדים המתמחים בענפי משפט שונים ומגוונים. יחד עם זאת, המגמות של ריבוי עורכי הדין ופתיחתם של משרדים גדולים ממשיכים ליצור אתגרים והזדמנויות כאחד בשוק. על מקבלי ההחלטות לשקול דרכים חדשות לאזן את הכמות מול האיכות, ובכך לשמר את המעמד הגבוה של המקצוע בישראל.

גיל ומגדר בקבלת רישיון

פיזור גילאי: נשים נוטות לקבל רישיון בגיל צעיר יותר – 75% מהן מקבלות רישיון עד גיל 29, לעומת 56% מהגברים. בנוסף, רק 12% מהגברים מקבלים רישיון בגיל 40 ומעלה, לעומת 2% מהנשים.

יחסי מגדר: החל משנת 2000, חלה עלייה חדה בכמות הנשים בקרב מקבלי הרישיון, וכיום הן מהוות קרוב למחצית מסך כל עורכי הדין הפעילים.

מוסדות לימוד ומגמת מעבר למכללות

מוסדות לימוד: אחוז עורכי הדין שלמדו במכללות אקדמיות עלה מ-20% בשנות התשעים לכ-74% בשנת 2019, בעוד שהלומדים באוניברסיטאות ירדו ל-24% בלבד.

רקע חינוכי: גידול זה משקף מגמה רחבה של מעבר ללימודים במוסדות שאינם אוניברסיטאות מסורתיות, וזמינות רחבה יותר של תוכניות לימוד מגוונות.

ותק במקצוע והבדלים מגדריים

ממוצע שנות ותק: נכון לשנת 2019, ממוצע שנות הוותק של עורכי הדין עומד על 14 שנים. קיימת שונות מגדרית – לגברים ממוצע ותק של 15.6 שנים, לעומת 12.2 שנים לנשים.

ותק בקרב קבוצות אוכלוסייה: ערבים בעלי ותק ממוצע של 13.1 שנים, מעט נמוך מהממוצע הכללי. נצפית מגמת גידול במספר הנשים הערביות במקצוע בשנים האחרונות.

תחום ההתמחות בעת קבלת רישיון

התמחויות: כ-69% מהעוסקים במקצוע עריכת הדין בישראל עברו התמחות במשרדים פרטיים, בעוד כ-20% מתמחים במסגרת מערכות משפט ציבוריות.

מגזרי התמחות: חלק קטן מהמתמחים עבד במגזר העסקי או במלכ"רים, מה שמצביע על ריכוז גבוה של התמחות במגזר המשפטי הפרטי.

גיל בעת קבלת הרישיון

גיל מקבלי הרישיון: מאז שנת 1980 נצפתה עלייה במספר עורכי הדין שקיבלו רישיון בגילאים מבוגרים יותר. בשנת 2019, 9% מהעוסקים במקצוע קיבלו רישיון מעל גיל 45, לעומת 2% בשנות ה-80.

צעירים לעומת מבוגרים: אחוז מקבלי הרישיון בגילאים 29-25 ירד מ-67% ל-54%, מה שמעיד על כניסה מאוחרת יותר למקצוע לאורך השנים.

רקע חינוכי ומוסדות לימוד

השכלה במוסדות חינוך: 56% מעורכי הדין הפעילים למדו במכללות אקדמיות בישראל, 35% באוניברסיטאות ישראליות, ו-9% באוניברסיטאות זרות.

מגמת מעבר למכללות: בשנים האחרונות חל מעבר ללימודים במכללות בישראל, עם עלייה ניכרת במספר עורכי הדין בעלי תארים ממוסדות שאינם אוניברסיטאות מסורתיות.

משך זמן בין לימודים לקבלת רישיון

עיכוב בקבלת רישיון: משך הזמן בין סיום לימודי המשפטים לקבלת רישיון גדל, בעיקר בקרב בוגרי המכללות. בוגרי אוניברסיטאות קיבלו את רישיונם באותה השנה ב-87% מהמקרים בין השנים 2000-2004, בעוד שב-2010-2014 ירד אחוז זה ל-70% בלבד.

משך זמן מעבר למכללות: בוגרי המכללות חווים עיכוב משמעותי יותר, עם ירידה משמעותית באחוזי קבלת הרישיון במועד.

רקע חברתי-כלכלי של עורכי הדין

פיזור חברתי-כלכלי: כ-53% מעורכי הדין קיבלו את השכלתם ביישובים ברמה כלכלית-חברתית גבוהה (אשכולות 7 ומעלה), עם עלייה בולטת באחוז זה בשנים האחרונות.

פערים חברתיים: אחוז עורכי הדין מהאשכולות הנמוכים (אשכולות 1-4) הצטמצם לאורך השנים, מה שמעיד על גישה פחותה להשכלה משפטית בקרב אוכלוסיות מעוטות משאבים.

מקום ההתמחות

פיזור לפי סוג התמחות: בין השנים 1999-2013, כ-69% מעורכי הדין ביצעו התמחותם במשרדים פרטיים, בעוד 20% בלבד השתלבו במערכות משפטיות ציבוריות כגון פרקליטות ובתי משפט.

מגמת התמחות: התמחות במסגרת הציבורית, כמו במשרדי ממשלה ובמערכת המשפט, נחשבת לפחות נפוצה אך קיימת יציבות באחוזי ההתמחות במסגרות אלו.

פערים מגדריים בתעסוקה

פערים במגזר הפרטי: אחוז ההתמחות במגזר הפרטי גבוה יותר בקרב בוגרי מכללות אקדמיות בהשוואה לבוגרי אוניברסיטאות.

יציבות במערכות הציבוריות: אחוז ההתמחות במסגרת ציבורית, בעיקר בבתי המשפט ובמשרדי ממשלה, יציב וכולל מחצית מהמתמחים במערכת החוק והמשפט.

מגמות השכלה אקדמית

מעבר למכללות: בשנים 2000-2019 נרשמה עלייה באחוז עורכי הדין שלמדו במכללות אקדמיות, שהפכו לכ-74% ממקבלי הרישיון.

ירידה באוניברסיטאות: מנגד, אחוז מקבלי הרישיון שלמדו באוניברסיטאות ירד ל-24%, שינוי המשקף העדפה למוסדות פחות מסורתיים ולתוכניות גמישות יותר.

התפלגות לפי מגזר ומקום מגורים בתיכון

פיזור גיאוגרפי: בקרב עורכי הדין שקיבלו רישיון מ-2000 ואילך, 53% גדלו באשכולות כלכליים-חברתיים גבוהים, בעיקר 7 ומעלה.

נגישות נמוכה להשכלה: אחוז עורכי הדין מאזורים מוחלשים צנח, מה שמצביע על קשיים חברתיים וכלכליים בהשגת השכלה משפטית באזורים אלו.

התפלגות לפי שנות ותק

אחוזי ותיקים: עורכי דין עם ניסיון של 25 שנה ומעלה מהווים 12.3% מהמקצוע, עם הבדל משמעותי בין גברים לנשים – 15.7% בקרב גברים ו-8.4% בקרב נשים.

וותק נמוך: נשים רבות מצטרפות למקצוע בשנים האחרונות, מה שמוביל לאחוז גבוה יותר של עורכות דין עם ותק של 5 שנים ומטה.

פערי השכלה בין גברים לנשים

תואר ראשון במשפטים: 80% מהנשים קיבלו את רישיונן בגילים צעירים (עד גיל 29) לעומת כ-56% מהגברים, מה שמעיד על כניסת נשים למקצוע בגיל צעיר.

אקדמיות מול אוניברסיטאות: ניכר כי נשים מעדיפות מוסדות אקדמיים עם תוכניות גמישות יותר, התואמות לשילוב קריירה ומשפחה.

תעסוקה לפי תחום התמחות

תחומי התמחות נפוצים: בין השנים 1999-2013, רוב עורכי הדין (69%) התמקדו בהתמחות במשרדים פרטיים, בעיקר בנושאים מסחריים ואזרחיים.

תעסוקה במגזר הציבורי: רק 20% בחרו בהתמחות במסגרת הציבורית, כולל בתי משפט, הפרקליטות ומשרדי ממשלה, מה שמראה על נטייה חזקה לעבר הסקטור הפרטי.

מגמות ברישוי לפי קבוצות אוכלוסייה

אוכלוסיות ייחודיות: אחוז הנשים הערביות במקצוע עלה בצורה בולטת מ-9% בשנות ה-90 ל-46% בין 2015-2019, מה שמסמן שילוב מגדרי מתקדם בקבוצות אוכלוסייה מסוימות.

פער מגדרי: ישנו צמצום בפערים המגדריים גם בקרב גברים ונשים בכלל הקבוצות, דבר שמצביע על נטייה לתחום המשפטים בקרב נשים באוכלוסיות מגוונות.

השפעת שינויים חברתיים על השכלה משפטית

נגישות למוסדות אקדמיים: פתיחת מכללות אקדמיות והרחבת ההשכלה הגבוהה אפשרה ליותר נשים ואוכלוסיות מגוונות להשתלב במקצוע עריכת הדין, עם עלייה מתמדת במספר הסטודנטים למשפטים.

ביקוש למקצוע: עלייה בביקוש ללימודי משפטים בעקבות צמיחת המשק ופתיחת שוקי עבודה חדשים, במיוחד בתחומים עתירי ידע.

מאפייני מגורים והשכלה

רקע כלכלי-חברתי: ישנם פערים משמעותיים באחוז עורכי הדין שהגיעו מיישובים באשכולות נמוכים, עם נטייה חזקה יותר לבוגרי תיכון מיישובים מבוססים כלכלית להצטרף למקצוע.

שינוי בתמהיל אוכלוסייה: קיימת עלייה בהצטרפות עורכי דין מהאשכולות הגבוהים בשנים האחרונות, מה שמרמז על מעורבות גוברת של שכבות מבוססות.

פערים בבחירת מוסדות לימוד

אוניברסיטאות מול מכללות: אחוז עורכי הדין שלמדו באוניברסיטאות ירד באופן משמעותי לעומת העלייה בבחירת המכללות. רבים מהבוחרים במכללות הם צעירים המעוניינים בגמישות רבה יותר.

פערי גיל: בקרב בוגרי אוניברסיטאות, 64% קיבלו את רישיונם עד גיל 29, בעוד שבקרב בוגרי המכללות רק 52% קיבלו את הרישיון בגיל זה.

רקע חברתי-כלכלי לפי תחום התמחות

התמחות במגזר הפרטי: אחוז גבוה מעורכי הדין בעלי רקע כלכלי גבוה מתמחים במשרדים פרטיים, לעומת אחוז נמוך יותר ממגזרים פחות מבוססים כלכלית.

התמחות במערכת המשפט הציבורית: במערכת הציבורית רואים ייצוג גבוה יותר של עורכי דין ממגוון רקעים כלכליים, במיוחד בבתי משפט ומשרדי ממשלה.

זמן לקבלת רישיון ואחוזי מעבר מבחנים

מגמת עיכוב ברישוי: במשך הזמן בין סיום הלימודים לקבלת רישיון נרשם גידול משמעותי, בעיקר בקרב בוגרי מכללות, מה שמעיד על קושי גובר במעבר מבחני לשכת עורכי הדין.

אחוזי מעבר: בוגרי אוניברסיטאות עוברים את מבחני הלשכה באופן מהיר יותר לעומת בוגרי מכללות, דבר המצביע על רמת לימודים שונה בין המוסדות.

בחירת מוסד לימודים והכנסה עתידית

מוסד לימודים והשפעה כלכלית: בוגרי אוניברסיטאות מדווחים על אחוזי הכנסה גבוהים יותר מעמיתיהם בוגרי המכללות, מה שמרמז על יתרון כלכלי משמעותי לבוגרי מוסדות אקדמיים מבוססים.

תחומי התמחות יוקרתיים: בוגרי אוניברסיטאות נוטים להתמחות בתחומים בעלי ביקוש גבוה, כמו משפט מסחרי ודיני חברות, המובילים לעיתים קרובות להכנסה גבוהה יותר.

פערים מגדריים במקצוע

ייצוג נשים: מאז שנת 2000 חל גידול משמעותי באחוז הנשים במקצוע, עם ייצוג של קרוב ל-50% מכלל עורכי הדין הפעילים.

פערים בתפקידים בכירים: בעוד שיותר נשים מצטרפות למקצוע, ישנו תת-ייצוג בתפקידים בכירים ובתחומים ניהוליים, דבר המצביע על צורך בשוויון מגדרי גם במעלה הסולם התעסוקתי.

מגמות עכשוויות וגידול במכללות

שינוי בחינוך המשפטי: ריבוי מכללות הפך את תחום עריכת הדין לנגיש יותר לקהלים רחבים יותר, עם גידול במספר הסטודנטים למשפטים מאז אמצע שנות ה-90.

משמעות כלכלית: עורכי דין עם רקע כלכלי מבוסס נוטים יותר ללמוד במוסדות יוקרתיים, מה שמוביל לעיתים למשרות ולתחומי עיסוק עתירי שכר לאחר סיום ההתמחות.