פסלות דיין לדון באכיפת פסק גירושין - בג"צ 1923/91 - אדוארד רוזנצויג נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בני זוג אשר נישואיהם לא עלו יפה, מתדיינים שנים רבות בפני בית הדין האזורי בחיפה. בעת הדיון בתביעת הגירושין הודיע אב בית הדין כי הוא פוסל עצמו מלדון בתביעה, מאחר ששמע דברים מאדם שלישי אודות אחד הצדדים. בית הדין נתן פסק דין ולפיו אין לחייב את העותר במתן גט. בערעור בפני בית הדין הרבני הגדול נשתנתה התוצאה ונפסק כי יש לחייב את העותר לתת גט. לאחר חלוף כארבע שנים מאז פסק הדין שבערעור ומאחר שהעותר סירב לתת גט, הורה בית הדין הרבני הגדול לבית הדין הרבני האזורי לדון בדרכים לאכיפת הגט. בדיון בעניין זה ישב אב בית הדין האזורי שפסל עצמו בדיון הראשון. העותר טוען, כי הלה מנוע עתה מלדון באכיפת הגט. אב בית הדין טוען מצדו, כי לא זוכר כלל שפסל עצמו וכי ההלכה היא כי דיין שאינו זוכר שהסתלק, אינו פסול. עמדתו אושרה על ידי בית הדין הרבני הגדול, ומכאן הערעור