מה נחשב בגידה? הגדרת מעשה הבגידה והשלכותיו

בגידה - אותה מילה קטנה שמכילה בתוכה עולם שלם של רגשות, חששות, כאב, משיכה ואף תקווה לשינוי. מה בעצם נחשב בגידה? האם מדובר בקשר מיני בלבד מחוץ למסגרת הזוגית, או שמא כל רגש חבוי כלפי אדם אחר עולה לכדי בגידה? האם “פלירטוט” יכול להיחשב בגידה, ומה באשר להחלפת הודעות נסתרות? לאורך הדורות, בגידה הוגדרה באופנים שונים, תלוי בתקופה, במקום ובהקשר המשפטי וההלכתי. 

חשוב להבין כבר בתחילת הדרך שאין תשובה חד-משמעית לשאלה מהי בגידה. הגדרות רבות עלו לאורך השנים החל בהלכה היהודית הקובעת כי אישה נשואה אינה יכולה לקיים יחסי אישות עם גבר אחר, עבור דרך גישה פסיכולוגית הרואה בעצם הסתרת הקשר סימן לבגידה, ועד לגישות “מודרניות” המצמצמות את הבגידה אך ורק לתחום המעשה המיני עצמו. 

סקירה זו נועדה לסייע לקורא להבין לא רק מהי בגידה, אלא כיצד היא עלולה להשפיע על הליך הגירושין, על חיי המשפחה, על הילדים, על מצבנו הנפשי וכן מה יכול האדם לעשות ברגע בו מתגלה הבגידה. נתייחס הן להיבטים החוקיים (לרבות ההלכה היהודית והמשפט האזרחי בישראל) והן להיבטים פסיכולוגיים, חברתיים וטכנולוגיים (כמו גילוי בגידה באמצעים דיגיטליים).

חשוב לציין שמדובר בנושא מורכב מאוד; אנשים שונים מגדירים בגידה בצורה שונה, ושונה גם הדרך בה מתייחסים בתי המשפט ובתי הדין הרבניים למצב שבו בן או בת הזוג חשודים ב”ניאוף” או ב”רומן”. חשוב עוד יותר להדגיש שאם נקלעתם למצב של בגידה, כצד הבוגד או כצד הנבגד, ייתכן שתרצו לפנות לייעוץ משפטי או לטיפול זוגי / אישי, משום שמדובר בשעת משבר המחייבת התייחסות מקצועית.

אין זה סוד שבגידה היא אחת התופעות הנפוצות ביותר בתוך מערכות יחסים ממוסדות, ולאו דווקא בהכרח בנישואין. מחקרים רבים הראו שאחוז לא מבוטל של גברים ונשים בוגדים בבן או בת זוגם בשלב מסוים בחיים. לעתים מדובר ב”סטוץ” חד-פעמי בלילה של מסיבה ואלכוהול; לעתים מדובר ברומן רגשי הנמשך חודשים ואף שנים; לעתים אנשים אינם מקיימים יחסי מין כלל, אבל מרגישים שהם “בוגדים” רגשית, משום שהם פתוחים ואינטימיים עם אדם שלישי שלא בידיעת בן הזוג.

קיימות גישות שונות להגדרת בגידה. לצורך קבלת פרספקטיבה רחבה, ניקח שלוש דוגמאות:

1) לפי ההלכה היהודית (הדין הדתי-עברי), בגידה מצדה של אישה נשואה פירושה קיום יחסי אישות עם גבר שאינו בעלה. מעשה זה חמור מכמה בחינות: הוא גורר פסילת כתובה ושלילת מזונות אישה, ואף עשוי להוביל למעמד קשה של “אסורה לבעלה ולבועלה” אם באמת הוכח הניאוף. מנגד, בגידת הבעל באישה אינה גוררת בהכרח אותן סנקציות במסגרת הדין הדתי, אף על פי שגם עליה ניתן לבסס עילות גירושין ומחלוקות זוגיות רבות.

2) לפי המשפט האזרחי בישראל, “בגידה” אינה מוגדרת רשמית בחוק. ישנו מושג “ניאוף”, אבל אין ממנו נגזרת אוטומטית של פיצויים או של שלילת זכויות רכוש, למעט הקשר ההלכתי בבתי הדין הרבניים. מעטים המקרים בהם אדם יקבל פיצוי כספי מבת זוגו או בן זוגו על עצם הבגידה. ההשקפה ברבים מפסקי הדין היא שאין זה ראוי שמשפט אזרחי יתערב בענייני לב ורגש, ובדרך כלל מדיניות בתי המשפט לענייני משפחה נוטה לאמץ “גירושין ללא אשמה” ולא לחלק נכסים או משמורת על סמך השאלה “מי בגד?”.

3) מנקודת מבט פסיכולוגית-חברתית, רבים טוענים כי בגידה כוללת בראש ובראשונה הסתרה ויצירת מרחב סודי, בו צד אחד משקיע אנרגיה רגשית או מינית המחוץ למערכת הזוגית. לפי תפיסה זו, עצם העובדה שאדם בוחר להסתיר קשר קרוב כדי לא לפגוע, מלמדת על בגידה. כך, אפילו פלארטוט או חילופי מסרים מיניים באינטרנט (בלי להיפגש פיזית) עלולים להוות בגידה רגשית ומחשבתית.

מכך מובן שאם אדם מחפש “מה בדיוק נחשב בגידה?”, התשובה תלוית הקשר: תלוי בגישת בני הזוג עצמם, בתרבות או בחברה שממנה הגיעו, וכן תלוי בשאלת הגירושין והערכאה שתדון בהם. אולם במציאות •ובכך עוסק מאמר זה •בגידה היא הרבה יותר מסתם הגדרה מילונית. היא עשויה לשנות את חיי הצדדים, לפרק משפחות, להביא לסכסוכי משמורת ולשאלות של מזונות. 

כדי להאיר את המציאות ולהמחיש כיצד בגידה מתגבשת מאינטראקציה ראשונית ועד רומן מלא, נביא סיפור טיפוסי (אם כי כמובן לא בהכרח מייצג את כל המקרים) על נשים נשואות ביבנה ומאמן כושר כריזמטי.

נניח שיש סטודיו קטן ומצליח לאימונים פונקציונליים ביבנה. המאמן, בחור בשנות ה-30 לחייו, כריזמטי, אכפתי, כזה שיודע להרים את הביטחון העצמי של המתאמנים. מגיעות אליו נשים נשואות בשעות הבוקר, בשעה שהבעלים יוצאים לעבודה. האימון הפך לחוויה מרכזית בחייהן; “סוף-סוף מישהו רואה אותי”, “כיף לי שהוא מחמיא על ההתקדמות שלי”, מספרות הנשים אחת לשנייה.

בשלב ראשון, הדברים תמימים: המאמן מקצועי, והנשים שמחות בהזדמנות לרזות, לשפר את הכושר ולחוש תהליך של העצמה אישית. אלא שלאט לאט, נוצרת דינמיקה של קירבה. המאמן מקדיש תשומת לב אישית, מתעניין בשלומן ומחמיא. אחת הנשים מגלה שהיא מדברת איתו בטלפון גם מעבר לשעות האימון: מתייעצת על תזונה, משתפת בקשיים משפחתיים. הוא מקשיב, מעודד, מספר לה על חייו הפרטיים.

ככל שהזמן עובר, השיחות הופכות סודיות יותר. היא מוחקת הודעות, חוששת שמא בעלה יגלה. במקביל, היא חשה פריחה רגשית: מישהו צעיר, אנרגטי, גורם לה להרגיש “מיוחדת”. גם המאמן, מצדו, מתחיל לחבב את תשומת הלב הנשית. הם קובעים להיפגש ביום שאין אימון. “זה רק ארוחת בוקר ידידותית”. בשולחן הקטן בפטיסרי בעיר, הם מתקרבים: שיחה נוקבת, מבטים אינטימיים, רמיזות למשיכה פיזית.

כמה ימים לאחר מכן, הם נפגשים אצלו בדירה. מעבר ליחסים פיזיים, אולי מדובר גם בסערת רגשות. האישה, אם לשלושה ילדים, חשה רגשות אשמה מיידיים למול בעלה •אבל ממשיכה את הקשר. בעלה מרגיש שמשהו קרה מזהה שהיא מסתירה, שהיא משתנה, אבל בתחילה אין לו הוכחות. לבסוף הוא שואל ישירות, או מחטט בטלפון שלה, או מפעיל חוקר פרטי.

כך, תוך שבועות או חודשים, בגידה מלאה מתגבשת: בגידה פיזית, רגשית, סודית. כשהבעל מגלה, הוא מתפרץ בכעס, היא אולי מכחישה או מודה חלקית. השאלה המרכזית היא כיצד יתרחשו הדברים בהמשך •האם יבחרו בני הזוג להילחם, להתגרש, לגשת לגישור? האם הבגידה תהפוך לקלף משפטי? זהו תרחיש “מציאותי” מאוד, המדגים את הדרך בה מצב יום-יומי (אימון כושר) יכול להפוך לרומן נסתר שטורף את הקלפים.

כעת, לאחר שסיפרנו סיפור מוחשי, נחזור לדיון הכללי: מהי בגידה בכלל? מהם הסוגים האפשריים, ומה הגישות השונות?

1) בגידה פיזית: כאשר אדם מקיים מגע פיזי מיני עם אדם שאינו בן/בת זוגו. בעיני רבים, זהו “הגבול” המובהק. אולם, האם כולל גם נשיקה? ליטוף ארוך? גבולות מסוימים מטושטשים.

2) בגידה רגשית: כשיש פתיחות נפשית עמוקה מול אדם שלישי, מסתירים מבן הזוג מידע, מפתחים תלות רגשית, מכנים זאת “ידיד נפש” אבל בסתר יש תחושה שזה יותר מידידות. בעיני לא מעט, בגידה רגשית כואבת אף יותר מבגידה פיזית.

3) בגידה וירטואלית / אונליין: אחת התופעות העולות בעשורים האחרונים כוללת צ’אטים באתרים, פלירטוט במסרים מידיים, החלפת תמונות או “סקס וירטואלי”. יש זוגות שרואים בכך בגידה גמורה, ובאחרים טוענים שזה “פנטזיה בלבד”.

4) מיקרו-בגידה (Micro-cheating): יש מחקרים או מאמרים פופולריים שמדברים על “מיקרו-בגידה” כסדרה של מחוות או פעולות קטנות אך נסתרות, שיש בהן נטייה לחפש ריגוש מבחוץ. למשל, לייקים מחמיאים ותדירים לאדם אחד ברשת חברתית, או שיחות צ’אט מאחורי הגב, גם ללא יחסי מין.

ההסכמה הרחבה היא שבגידה כוללת, ברמה כזו או אחרת, שקר או הסתרה של קשר אינטימי (פיזי או רגשי) מבן/בת הזוג. אם אין מה להסתיר, כנראה זה לא בגידה; אם יש צורך להסתיר, זה אומר שבני הזוג אינם מסכימים שמעשה כזה לגיטימי.

בעוד בהלכה היהודית מוגדרת בגידת אישה בצורה חד-משמעית של קיום יחסי מין מחוץ לנישואין, הרי שבחוק האזרחי הישראלי אין סעיף ספציפי הקובע מהי בגידה ואיך מתייחסים אליה. למעשה, יש להבדיל בין שתי ערכאות:

1) בתי הדין הרבניים: 

   • נישואין וגירושין של יהודים בישראל מחויבים להתנהל במסגרת בית הדין הרבני. 

   • אישה שנתפסה בניאוף (כלומר, קיימה יחסי מין עם גבר אחר בעת שהיא “אשת איש”) מסתכנת באובדן כתובתה ומזונות אישה, ואף עלולה להיחשב אסורה לבעלה. 

   • בפועל, כדי להוכיח בגידה בבית הדין הרבני נדרש רף הוכחה משמעותי: עדים, הודאה, ראיות חד-משמעיות שמדובר ביחסים פיזיים אסורים ולא רק חשד בעלמא. 

2) בתי המשפט לענייני משפחה: 

   • מתנהלים בהליכי חלוקת רכוש, הסדרי שהות (משמורת), מזונות ילדים וכו’. 

   • כאן, עצם הבגידה לא משפיע רבות, משום שבתי המשפט מתבססים על עיקרון “גירושין ללא אשם”. חלוקת רכוש, למשל, לרוב תתבסס על חזקת השיתוף או חוק יחסי ממון, ולא על השאלה מי בגד במי. 

   • במקרים נדירים, יש אנשים המגישים תביעות נזיקין בגין בגידה, אך הפסיקה (למשל של בית המשפט העליון) מתנגדת לכך והן לרוב נדחות על הסף. הסיבה: המדינה לא רוצה להכניס את מערכת המשפט לעומק שאלות של רגשות ואשם מוסרי בין בני זוג.

מכאן אנו מבינים שהתוצאה המשפטית של בגידה תלויה אם בכלל תהיה השפעה •בעיקר בזירה ההלכתית של בית הדין הרבני, ובמיוחד כשהאישה היא הבוגדת. אך עדיין, משפטית לא מדובר בסוגיה חד-משמעית שבה כל בגידה מובילה לתוצאות קיצוניות, כי גם בבית הדין הרבני לא קל להוכיח קיום יחסי מין בפועל. 

לא פעם, בגידה תהיה הטריגר לגירושין, או לפחות גורם משמעותי במשבר זוגי.  מהי משמעות פירוק המשפחה והצעדים הנדרשים.

אין כל ספק בכך: גירושין היא אחת החוויות הקשות ביותר שאדם יכול לעבור בחייו. כדי לצלוח אותה בצורה הטובה ביותר מכל הבחינות, חשוב לדעת קודם כל מהי המשמעות של ההחלטה להתגרש. כיצד נכון לספר לילדים על הגירושין באופן שימזער את הקושי עבורם, מהן האפשרויות השונות העומדות בפני בני הזוג להתמודד עם הסוגיות המשפטיות שעולות, ועוד מידע חיוני וחשוב. החלטתם להתגרש? הנה מה שכדאי לדעת לפני שאתם יוצאים לדרך:

אם פעם, גירושין היו דבר נדיר שהיווה מקור לבושה ולהסתרה, הרי שכיום, בעידן המודרני, אנו חיים במציאות אחרת לגמרי. לפי הסטטיסטיקה, אחד מכל שלושה זוגות בישראל מתגרש, נתון שהופך את ההחלטה על גירושין לנפוצה מאוד. מדובר כמעט בתופעה יומיומית, החוצה מגזרים, גיל, מיקום גאוגרפי ואף מצב סוציו-אקונומי.

כיום, מקובל יותר לשתף על הרצון להתגרש ולקבל תמיכה מהסביבה הקרובה. הליך הגירושין, יהיו נסיבותיו אשר יהיו, יהיה תמיד קל יותר כאשר בני הזוג מקבלים אמפתיה והבנה מהקרובים להם. אט אט הטאבו מתמוסס, וזוגות שהתגרשו משתפים בקשיים שעברו ובתובנותיהם. 

בעבר, היה מקובל להישאר בנישואין לא מאושרים “למען הילדים”, אך החברה השתנתה ואין כבר ציפייה שאדם יקריב את אושרו האישי באופן טוטאלי. היום רווחת ההבנה שאדם צריך להיות מסופק גם כפרט, כדי להיות הורה ובעל/ת זוג טוב/ה.

עם זאת, מומלץ מאוד לנהוג גם בדיסקרטיות בכל הנוגע לטקטיקות משפטיות ולייצוג משפטי. בגידה עשויה לפעמים לערער עוד יותר את המצב, ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין גירושין כבר בשלב ראשון, בין אם אתם שוקלים לשתף אחרים בפרטי הסכסוך ובין אם לאו.

הליך הגירושין מורכב משני רבדים עיקריים: הרובד האישי-רגשי והרובד המשפטי. 

1. הרובד האישי והרגשי: סיום קשר הנישואין הוא רגע כואב, רווי אכזבה, צער, כעס ולעתים גם פחד מהלא נודע. אם יש ילדים, עולה הצורך לספר להם על ההחלטה, לדאוג להסתגלותם לשינויים אפשריים (מעבר דירה, בית ספר), ולשמור על יציבותם הרגשית.

2. הרובד המשפטי: הסדרת ענייני הגט (לבני זוג יהודים), חלוקת הרכוש המשותף, קביעת משמורת או זמני שהות עם הילדים, ומזונות הילדים. כל אלה עשויים להיתקל בחילוקי דעות בין בני הזוג. במדינת ישראל, סמכויות הגירושין מתחלקות בין בית הדין הרבני (הסמכות הבלעדית לסידור הגט) לבין בתי המשפט לענייני משפחה (העוסקים בענייני משמורת, מזונות ורכוש, בכפוף לאפשרות שגם בבית הדין ניתן להסדיר סוגיות אלו אם הן נכרכו כדין).

השאלה “איפה כדאי להגיש את התביעות הנלוות לגירושין?” תלויה רבות בנסיבות. העמדה המיתית הרווחת אומרת שאישה תשאף לבית המשפט לענייני משפחה, וגבר לבית הדין הרבני. אך במציאות, זה לא תמיד שחור-לבן. יש הבדלים מעניינים, למשל סביב חיוב המזונות של האם אחרי פסק הדין המנחה (בע”מ 919/15) בייצוגה של עו"ד גירושין מאיה רוטנברג, שבתי הדין הרבניים לא תמיד מיישמים באותה צורה כמו בתי המשפט לענייני משפחה.  

זוהי אחת ההחלטות המשמעותיות בחיים. עולות שאלות כמו: האם יש עוד סיכוי לשקם את הזוגיות? אולי שווה טיפול זוגי לפני שמפרקים את החבילה? האם הילדים מוכנים לשינוי הרגשי והכלכלי? האם אתם ערוכים לכך מבחינת כוח נפשי וכלכלי?

יש לקחת בחשבון שפרידה דורשת חלוקת רכוש, ושרמת החיים תושפע משמעותית אם משפחה אחת הופכת לשתי יחידות כלכליות נפרדות. גם העלות של הליך משפטי יכולה להיות גבוהה. אם בכל זאת גמלה ההחלטה בלבכם, או שאתם מתקרבים אליה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שיוכל להאיר את עיניכם באשר למשמעויות המשפטיות.

זו אופציה שבני זוג לפעמים בוחרים בה כאשר הם נמצאים בין הרצון להתגרש לבין הסיכוי שאולי ניתן לתקן. במסגרת הסכם שלום בית לחילופין גירושין, בני הזוג מסכימים על תקופת ניסיון לשיפור היחסים (לעתים נקבעים בה תנאים קונקרטיים, כגון התחייבות לטיפול זוגי, צמצום שעות עבודה, הימנעות מצעקות וכיו”ב), ובמקביל מסדירים בתנאים את הגירושין העתידיים למקרה שהניסיון ייכשל. כך אפשר “להחזיק את החבל משני קצותיו”: לנסות לשקם, אך אם זה לא מצליח •חוסכים מאבק משפטי כואב ומתמשך.

גירושין מערבים ילדים רבים, ולכן השיחה עימם היא שלב קריטי. מומלץ לתכנן את השיחה היטב, להעביר מסרים מרגיעים, להסביר כיצד חייהם ייראו מעתה, ולתת ביטחון לילדים שהם אינם “אשמים” בפרידה. חשוב לערוך את השיחה בסביבה מוכרת ונוחה (בבית), מספיק זמן לפני אחד ההורים עוזב את הבית, כדי לא להפתיע ולערער אותם ברגע האחרון.

מומלץ מאוד שאדם אשר שוקל התגרש (או חושש שבן הזוג מתכנן זאת) יפגוש עורך דין גירושין כבר בשלבים המוקדמים. כך יוכל להבין טוב יותר מהן זכויותיו וחובותיו, כיצד עליו להיערך (מבחינת מסמכים, דיסקרטיות, איסוף מידע), ולהימנע מטעויות שיכולות לפגוע בעתיד. בכלל, כדאי לנקוט משנה זהירות כשמדובר על בגידה: אם, למשל, אחד הצדדים יודע שהצד השני בוגד, עליו להבין את המשמעויות ההלכתיות והמשפטיות ולהתנהל בתבונה.

הדין הישראלי מאפשר לבני זוג להגיע להסכם גירושין במקום לנהל הליך משפטי ארוך. בערוץ זה, המכונה לעתים “גישור גירושין” או “גירושין בהסכמה”, מתיישבים הצדדים ומנסים לחתור לפתרון מוסכם על כל סוגיות הרכוש, המזונות והילדים. הליך זה חוסך זמן, עלויות כספיות, עגמת נפש והצפה רגשית לילדים ולעצמם.

הסכמה למתן גט: פנייה משותפת לבית הדין הרבני לצורך סידור הגט.  

חלוקת הרכוש: לפי חוק יחסי ממון או עיקרון איזון משאבים, למעט מקרים בהם קיים הסכם ממון.  

מזונות הילדים: הורה לא אמור להשתמט מחובתו לכלכל את ילדיו, אך העיקרון שלאחר בגיל 6, מוטל חיוב משותף על שני ההורים בהתאם להכנסותיהם וזמני השהות.  

הסדר משמורת / זמני שהות: האם יהיו ילדים במשמורת מלאה אצל אחד ההורים, או משמורת משותפת וכדומה.  

ההסכם טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, שיבדקו כי שני הצדדים מודעים למשמעויות וחותמים מרצון חופשי.

סמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים. ככל שהצדדים מסכימים להתגרש, מדובר בהליך פשוט. אם יש התנגדות של אחד הצדדים, מתפתחת לפעמים סרבנות גט, ובית הדין רשאי להטיל סנקציות (עיקולים, צו עיכוב יציאה, מאסר במקרים נדירים נגד גבר סרבן). בגידה של האישה מהווה עילת גירושין שבמקרים מסוימים מחייבת את הבעל לגרשה, אך ההוכחה אינה תמיד פשוטה.

תופעה כואבת, בה אחד הצדדים מסרב לסדר את הגט. אם מדובר באישה הסרבנית, לא יוטל עליה מאסר, אך עשויים להיות צעדים משפטיים אחרים. אם זה גבר סרבן, אפשר לבקש לנקוט בסנקציות משמעותיות. שתי האפשרויות קשות רגשית, והדרך הכי טובה היא להגיע להסכמה ולא להיקלע למאבק ממושך.

קיים עיקרון איזון משאבים, המעגן חלוקה שווה של נכסים שנצברו יחדיו, למעט נכסים שהיו מלפני הנישואין או שהתקבלו בירושה. אם בני הזוג ערכו הסכם ממון, זה ישלוט באופן החלוקה. בגידה לכשעצמה לא משפיעה על חלוקת הרכוש למעט הבדלים מעטים ואפשרות לטעון שיש “בזבוז משאבים משותפים” על רומן. 

מסמך שבו בני הזוג קובעים מראש את אופן חלוקת הרכוש בעת פרידה. נהיה נפוץ מאוד בעשור האחרון, מפני שהסכם ממון עשוי למנוע סכסוכים כואבים ואף לקצר את הליכי הגירושין. נדרש אישור נוטריון לפני הנישואין או אישור בית המשפט לענייני משפחה/בית הדין הרבני אם נחתם אחריהם.

אם יש ילדים משותפים, צריך לקבוע היכן יתגוררו, או האם תהיה אחריות הורית משותפת. יש כיום עלייה משמעותית במגמת המשמורת המשותפת, אך נותרת חזקת הגיל הרך (עד גיל 6 ילדים אצל האם), למעט מקום שההורים מסכימים אחרת או שהוכח שהאם אינה מסוגלת לתפקד.

נושא קריטי במיוחד. עד גיל 6, האחריות מוטלת בעיקר על האב, ואילו מגיל 6 ועד 15, קיימת אפשרות לחלק את הנטל בין שני ההורים, תלוי בזמני השהות ובהפרשי ההכנסה. פסק הדין של רוטנברג משרד עורכי דין משפחה בע”מ 919/15 שינה את התמונה, וכיום, יש לקחת בחשבון את רמת השתכרות שני ההורים וגם את שאלת המשמורת המשותפת.

אם האב (או האם, במקרים שבהם היא החייבת) אינו משלם בזמן, ניתן לפנות להוצאה לפועל או לביטוח לאומי. בחירת המסלול תלויה בסכום המזונות, גובה ההכנסה ועוד פרמטרים.

החל מיולי 2016, זוג שמעוניין להתגרש אינו יכול אוטומטית להגיש תביעת גירושין, אלא קודם כל יש להגיש “בקשה ליישוב סכסוך”. מטרת שלב זה לנסות לגבש פתרון מוסכם במסגרת יחידות הסיוע של בית המשפט / בית הדין, בלי להיגרר להליך משפטי מורכב.

הליך שמטרתו לעזור לבני הזוג להגיע להסכם ולא להילחם עד זוב דם בבית המשפט. המגשר מסייע בהעלאת פתרונות, אך אינו רשאי לכפות הכרעה. אם מגיעים להסכם, הצדדים חותמים ומגישים לאישור; אם הגישור נכשל, חוזרים לערכאות.

לאחר שנחתם הסכם גירושין וקיבל תוקף פסק דין, קשה לשנות או לבטל אותו, למעט כאשר מדובר בענייני הילדים (למשל מזונות) ואז צריך להראות שינוי נסיבות מהותי. בית המשפט או בית הדין בוחן בזהירות רבה בקשות לביטול הסכם.

נושא קריטי המשפיע על הצלחת הייצוג. מוטב לבחור עורך דין ותיק בתחום דיני המשפחה, שידע להציע פתרונות יצירתיים ויילחם על זכויות הלקוח. במקביל, כדאי לעתים לחפש עורך דין עם רגישות ואמפתיה, המסוגל גם להגיע להבנות ופשרות.

חלק מהסכסוכים מסתבכים כשאחד הצדדים מגיש תלונת שווא על אלימות או הטרדה. זה קורה אצל שני המגדרים, אם כי לעתים מדובר יותר על תלונות “על אלימות מצד הבעל”. מצב זה דורש טיפול משפטי מקצועי מיידי, שכן תלונת שווא עלולה לגרור צו הרחקה ואף כתב אישום, ולפגוע במאבק המשמורת.

זוגות שחיים יחד בלא נישואין רשמיים, אך מציגים את עצמם בציבור כזוג, נחשבים “ידועים בציבור”. בעת פרידה, אין צורך בגט, אבל עדיין ישנן זכויות רכושיות ומזונות ילדים, ובדומה לזוג נשוי, אפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. 

אחרי שנסגר תיק הגירושין והוסדרו העניינים, אפשר להתפנות לחיים חדשים. לפעמים בני הזוג ממשיכים לקיים תקשורת סבירה לטובת הילדים, ואפילו מצליחים לפתח ידידות מעבר לפרידה. חשוב לבדוק את ההשפעה על הילדים, ואולי להיעזר בליווי רגשי-טיפולי כדי לצלוח את השלכות השינוי הגדול הזה.

בגידה מעלה שלל רגשות מורכבים: 

1) מצד הבוגד - תחושת ריגוש והרפתקה מצד אחד, אך גם רגשות אשם, פחד מחשיפה, חשש מפגיעה בילדים. יש מקרים בהם הבגידה נובעת מתחושת מחנק, חוסר תשומת לב בזוגיות, רצון לחזק את הביטחון העצמי או להוכיח לעצמו “עדיין יש לי ערך”.

2) מצד הנבגד - הלם, כעס, הרגשה ש”עולמי חרב”. לעתים חווים אובדן ביטחון ותחושת ערך אישי. חלק מרגישים צורך לנקום, חלק חושבים שאולי הם לא היו טובים מספיק. בעיות אמון עלולות לצוץ ולא פעם הנבגד זקוק לטיפול רגשי כדי להתמודד עם הטראומה.

3) מצד המשפחה - הילדים עלולים לקלוט מתיחות עוד לפני הגילוי הרשמי, לספוג את המתח והצעקות. במידה ומחליטים על גירושין, יש השפעה על המצב הכלכלי, שינוי במסגרות, מצוקה רגשית. פעמים רבות המליצו מומחים לנהל את הסיטואציה בצורה בוגרת ומכבדת, בלי לתקוף זה את זו מול הילדים.

4) האם אפשר לסלוח ולשקם? יש זוגות שבוחרים לנסות טיפול זוגי לאחר בגידה, מאמינים ש”זאת הייתה קריאת השכמה” ושניתן לשקם את הקשר. זוהי מלאכה לא פשוטה, המחייבת מאמץ כנה משני הצדדים, אך יש סיפורי הצלחה. אחרים מעדיפים לסיים את הקשר ולא להישאר במקום שכבר איבד אמון.

בדורנו, חשיפת בגידה הפכה קלה בזכות או בגלל טכנולוגיה מתקדמת: 

1) מצלמות סמויות בבית: יש מי שמציבים מצלמות במטבח או בסלון, או מחביאים מצלמה נסתרת בצעצוע או בגלאי עשן. כך הם מנסים לתעד מעשים אסורים של בן הזוג בבית.

2) תוכנות ריגול בסמארטפון: יש אפליקציות המאפשרות לעקוב אחר הודעות, לשכפל אותן, לראות שיחות וואטסאפ, לגלות מיקומים דרך GPS. אולם יש בזה סיכון משפטי: חדירה לטלפון ללא רשות היא לכאורה עבירה על חוק הגנת הפרטיות.

3) חוקרים פרטיים: לעתים מי שחושד בבגידה שוכר חוקר שיבצע מעקבים, יצלם מפגשים חשודים מחוץ לבית או באתרים דיסקרטיים. חוקרים מדווחים שמקרים רבים חששות מתגלים כנכונים, אך לעתים מדובר בחשד שווא.

4) שאלת החוקיות: כל שימוש באמצעי ריגול ללא ידיעה והסכמה עלול להפר את הזכות לפרטיות ואף להביא לתביעת נזיקין נגד “המרגל”. לכן, למרות שייתכן שזה מפתה “לתפוס את הבוגד”, כדאי להתייעץ עם עורך דין ולשקול דרכים פחות פליליות.

5) בהיבט ההלכתי: הצגת תמונות וראיות בבית הדין הרבני מסייעת אולי לשכנע בעילת גירושין, אך יש עדיין צורך שהדברים ייאספו בצורה כשרה ושהם יהיו חד-משמעיים. אם יוכח שבעל או אישה השיגו ראיות בניגוד לחוק, הם עלולים להיפגע בהליך המשפטי.

אחרי שהבנו מהי בגידה ואת התהליך הכללי של גירושין, יש לשאול: האם עצם בגידת אחד הצדדים משפיעה על תוצאות הגירושין? 

1) פיצוי כספי על בגידה: בתי המשפט האזרחיים נמנעים ברוב המקרים מלהעניק פיצוי כזה. תביעות על “עוולת ניאוף” כמעט ולא מתקבלות. הפסיקה אומרת שזו חדירה לספירה האינטימית, והמשפט אינו מעוניין לנהל חשבונאות רגשית בין בני זוג.

2) שלילת זכויות של האישה הבוגדת: בהלכה, כאשר אישה מקיימת יחסי מין עם גבר אחר במהלך נישואיה, היא מפסידה כתובתה ולמעשה מחויבת להתגרש. אולם גם כאן, ההוכחה לכך כרוכה בעדים או בראיות חזקות. אם אין הוכחה ברורה, הדבר עלול להישאר בגדר “חשד” בלבד.

3) מזונות ילדים: עליהם אין השפעה “ישירה” של הבגידה, משום שהילדים אינם אשמים. במקרים מסוימים, צד בוגד משתמש במניפולציות במהלך המשא ומתן, אך אין הוראת חוק הקובעת שאדם בוגד יישלם יותר או יקבל פחות מזונות ילדים.

4) משמורת ילדים: גם כאן, עיקרון “טובת הילד” מנחה את בתי המשפט. עצם עובדת בגידה כשלעצמה לא תהפוך את הבוגד להורה גרוע, אלא אם הבגידה לוותה במצב שמסכן את הילדים או מצביע על חוסר מסוגלות הורית.

5) הסכם ממון: אם נערך הסכם ממון המסדיר רכוש, הבגידה לא משנה את הוראות ההסכם. ייתכן שיהיו ניסיונות לטעון שההסכם “בטל” כי הבוגד החביא מידע או הטעה, אבל זה עניין מורכב שדורש בחינה משפטית ספציפית.

בשורה התחתונה, אם אדם מניח שהצגת בגידה בבית המשפט תזכה אותו במהפך דרמטי בענייני רכוש, מזונות או משמורת •ברוב המקרים יתאכזב. אך בבית הדין הרבני, אכן, ייתכן משקל גדול יותר לעצם הבגידה (בפרט אם מדובר באישה), שיכול לפגוע בזכאותה למזונות אישה וכתובה.

האם מי שנבגד יכול לתבוע פיצויים מהבוגד/ת? מתשוקת הנקם, זה נשמע טבעי: “הוא הרס לי את החיים, גרם לי לכאב נפשי, אני רוצה פיצוי!” בפועל, בתי המשפט סילקו על הסף בקשות כאלה. 

הטענה היא שהתחייבות בין בני זוג לנאמנות היא מוסרית או דתית, אבל אינה חוזה אזרחי שמקנה סעד כספי במקרה של הפרה. בית המשפט אינו רוצה להפוך ל”שופט” בענייני חדר המיטות. בנוסף, יש קושי עצום בהגדרת בגידה, ויש רצון למנוע הצפה של בתי המשפט בתביעות נקמנות.

יחד עם זאת, יש אפשרות לתבוע נזיקית בגין רכיבים אחרים כמו סרבנות גט (למשל, בן זוג שמסרב לשחרר את האחר) או לשון הרע (כאשר אחד הצדדים מפרסם שקרים פוגעניים), אך לא בגין הבגידה עצמה.

במידה שאתם מוצאים עצמכם בלב סערה, בין אם אתם בצד הבוגד או הנבגד, הנה מספר כיווני פעולה שעשויים לעזור לכם לגבש התנהלות נכונה:

1) הימנעו מהחלטות פזיזות. גיליתם שבני הזוג בוגדים בכם? השתדלו לא לקבל החלטה גורלית באותו רגע של כעס ואכזבה. הקדישו זמן לעכל, להתייעץ עם איש מקצוע (עו”ד, מטפל), לבחון אפשרויות.

2) בחינת שיקום: לעתים בוגד מתחרט ומבקש סליחה. רק אתם יודעים אם יש בכם רצון וסבלנות לסלוח ולנסות טיפול זוגי. היו כנים עם עצמכם ואל תשאירו את המצב תלוי בחלל האוויר.

3) פנייה לעורך דין גירושין: אם אתם מעריכים שהדברים הולכים לכיוון פירוק הקשר, מומלץ לשכור ייעוץ משפטי בשלב מוקדם. כך תוכלו להגן על זכויותיכם ולפעול בצורה מושכלת.

4) דיסקרטיות: בפרט אם אתם מתקשים לסלוח ונוטים לגירושין, היזהרו מלעורר פעולות נגד כלפיכם. אם אתם מרבים לספר לסביבה על הבגידה, ייתכן שייווצר לחץ חברתי או התלקחות רגשית גדולה יותר. מצד שני, אם החלטתם בסופו של דבר לנסות גישור או שלום בית, אתם עלולים להתחרט על חשיפת פרטים מביכים.

5) טיפול אישי או זוגי: בגידה עשויה לחשוף כאבים או חסכים שקיימים בזוגיות. פנייה לאיש מקצוע בתחום הטיפול יכולה לעזור לזהות מקורות לחוסר שביעות הרצון ולבחון אם ניתן להתגבר יחד.

6) היערכות לילדים: לפני שמתחילים צעד משמעותי, שקלו את השלכותיו על הילדים. גם אם החלטתם לעזוב, השתדלו להסביר להם במונחים שהם מסוגלים להבין ולהגן עליהם משמיעת עלבונות הדדיים.

7) פעולה חוקית בגבולות החוק: אם אתם חושבים לאסוף ראיות, פנו לחוקר פרטי או לאיש מקצוע שיפעל לפי כללי החוק. הימנעו מחדירה לא חוקית לטלפון או מחשב.

נחזור לסיפור מיבנה, של נשים הנשואות שמקיימות קשרים סודיים עם המאמן. מה העלול לקרות אם אחד הבעלים מחליט לתבוע גירושין בבית הדין הרבני?

1) הבעל יתייצב אצל עורך דין, יציג התכתבויות ותמונות כראיה לאינטימיות אסורה, אולי גם דוחות חוקר פרטי. 

2) האישה תאלץ להגיב: להכחיש או להודות. אם תודה בקיום יחסים מלאים, עלול להיווצר מצב בו בית הדין יכריע שהיא הפסידה כתובתה. 

3) במקביל, סוגיית הילדים תתנהל בערכאה שתקבע (רבני או בית משפט לענייני משפחה), ושם לא בהכרח יש חשיבות גדולה לבגידה כשקובעים משמורת או מזונות ילדים, אלא לטובת הילדים. 

4) יתכן שהבעל ינסה להפעיל לחץ כדי להגיע להסדר מותאם. ייתכן שהאישה תסכים לפשרה מסוימת רק כדי לצאת מהרבנות מהר.

זו דוגמה מציאותית הממחישה איך בגידה עשויה להשפיע בעיקר בערוץ הדתי, אך גם להכניס את הצדדים לכאוס רגשי ומשפטי.

יש כמה רמות של בגידה: 

• פיזית (Physical Cheating) 

• רגשית (Emotional Cheating) 

• וירטואלית (Virtual Cheating) 

• מיקרו-בגידה (Micro-cheating) 

כולן מתחילות במקום דומה: הסתרה וכמיהה למשהו מחוץ ליחסים. יש זוגות שעבורם ביקור במועדון חשפנות הוא בגידה, ויש זוגות שמתירים לעצמם. יש כאלה שכל שיחה אישית עם אדם זר נתפסת כאיום, ואחרים מרשים בני זוגם להחזיק ידידות מעמיקה. הדבר תלוי מאד בהגדרות המשותפות של בני הזוג עצמם. מהצד המעשי, אי-הבהירות סביב “מה נחשב בגידה” עלולה ליצור מתח, חשדנות וסכסוכים. מומלץ לערוך שיחות זוגיות מקדימות, להגדיר גבולות ולהבהיר נקודות רגישות.

ישנם מצבים בהם הצד שבגד או הצד הנבגד לא באמת רוצים להתגרש, אלא חווים משבר ומעוניינים לשקם את היחסים. הסכם שלום בית לחילופין גירושין מאפשר להם ליצור מסגרת ברורה: קובעים תקופת ניסיון, ובה התחייבויות מעשיות (כמו להפחית שעות עבודה, לבלות ערב זוגי, טיפול זוגי וכו’). 

אם במהלך התקופה הזו מתבהר שאין סיכוי לשיקום, הצדדים כבר חתומים מראש על תנאי הגירושין וההסדר הכלכלי, כך שלא יצטרכו להתחיל הליך משפטי קשה. הדבר רלוונטי במיוחד כאשר הבגידה נחשפה, והמפר בגידה מבקש לכפר ולתקן. זה עשוי לתת “מענה ביניים” במקום לרוץ מיד להגיש תביעת גירושין.

לצערנו, חלק מההשלכות המכוערות של בגידה הן ניסיונות לנקום. לעתים נבגד יפעל בשיטות קיצוניות, כולל הגשת תלונות שווא על אלימות או פגיעה בילדים. תופעה נוספת היא ניכור הורי •הסתה של הילדים נגד הצד השני, לעתים בטענה “אמא בגדה בנו, היא בגדה גם בך”, או טענות אחרות. זה פוגע בילדים לטווח הארוך.

מערכת המשפט פועלת נגד תלונות שווא, אך הוכחתן מצריכה מאמץ ראייתי. ההמלצה היא תמיד לפעול בצורה מאוזנת, להימנע מחשיפת הילדים לקונפליקט הבגידה ולזכור שמעל הכל חשובה שלמותם הנפשית.

בגידה אינה שמורה רק לבני זוג נשואים. יש זוגות שמנהלים חיי שיתוף מלאים כידועים בציבור. אם אחד מהם בוגד, אין כאן “עילת גירושין” במובן ההלכתי, אך עדיין אפשר להיפרד. מה לגבי חלוקת רכוש? החוק מכיר בזכויות רכושיות של ידועים בציבור אם התקיימה כוונת שיתוף. מזונות ילדים חלים כרגיל, גם אם הזוג לא היה נשוי. אף כאן, עצם הבגידה לא הופכת את הפרידה לקלה יותר או קשה יותר משפטית, אם כי עלולה להחריף את העימות.

העניין האמיתי הוא לאו דווקא “איך לטפל בבגידה שכבר התרחשה”, אלא “איך לחזק את הקשר כדי להפחית את הסיכוי שתקרה?” כמה רעיונות פרקטיים:

1) טיפוח שיח פתוח: לדון בצרכים, פנטזיות, פחדים. כאשר אנשים חשים שלא מקשיבים להם, הם עלולים לפנות החוצה. 

2) הגדרה מפורשת של גבולות: מה נחשב מקובל ביחסים שלנו? האם מותר להיות חברותיים עם חברים לעבודה? האם נשיקות על הלחי הן בסדר? מה מקובל ברשתות חברתיות? 

3) טיפולים זוגיים תקופתיים: טיפול זוגי או ייעוץ זוגי לא צריך להיות רק בעת משבר, אלא יכול לשמור על בריאות הקשר. 

4) רצון להכניס חידושים: זוגות שחיים יחד שנים רבות חווים שגרה ושעמום, וכך גובר הפיתוי. תחזוקת האינטימיות ושילוב חוויות משותפות חדשות יכולים לסייע. 

5) עקירת הקנאה והפרנויה הבלתי מבוקרת: לפעמים אחד מבני הזוג חונק את האחר בחשדות אין-סופיים. הדבר עלול ליצור נבואה המגשימה את עצמה (“אם כבר אני מואשם בכל דבר, אולי באמת אעשה?”). 

החברה הישראלית מתקדמת לנקודה שבה אנשים מבינים שגם אם קרתה בגידה, אין זה בהכרח סוף העולם. יש זוגות שמחליטים לסלוח ולשקם; אחרים בוחרים להתגרש ולהיפרד בהסכמה מכבדת. בגידה מכאיבה עד עומק הנשמה, אך היא יכולה להיות גם סימפטום לכך שמשהו היה רקוב במערכת היחסים קודם לכן. 

במישור המשפטי, בגידה כשלעצמה אינה חורצת את גורל הסכם הרכוש, המשמורת או המזונות אלא אם מדובר במקרים שבהם הבגידה מלווה בהברחת כספים או נתפסה כעילה בבית הדין הרבני. לכן, עצם החשיפה של בגידה היא לא בהכרח “ניצחון משפטי” אוטומטי לאף צד.

נניח שאדם מקבל החלטה להתגרש עקב בגידה של בן/בת זוגו. מהם הצעדים ההכרחיים?

1) פנייה מיידית לייעוץ משפטי: להבין מהן האפשרויות (הגשת בקשה ליישוב סכסוך, כריכת סוגיות לבית הדין הרבני, תביעות רכוש ועוד). 

2) איסוף מידע וראיות: אם רוצים לטעון בביה”ד הרבני לבגידה, צריך להביא הוכחות (עדים, צילומים, הודאות). תוך שמירה על החוק. 

3) שקילת גישור לעומת מאבק: גישור יוכל לחסוך זמן וכסף, אך לפעמים אדם פגוע מדי ושואל האם הגישור לא מפחית מערכו הרגשי. 

4) שיקול טובת הילדים: לנסות לשמור על ערוץ תקשורת מכובד, לא להסית, לקיים את ההוראות של גורמי הרווחה בעת הצורך. 

5) שמירה על זכויות רכוש: במידה וקיים חשש שהצד הבוגד מוציא כספים משותפים למימון רומן, אפשר לשקול בקשות דחופות לצווי מניעה או צווי עיקול.

לאחר שנחשפה בגידה, חלק מהזוגות בוחרים להמשיך יחד, אחרים נפרדים. הניסיון מלמד שזוגות שמצליחים לשקם את היחסים עושים זאת בעזרת הרבה אמון, שיקום ממושך ולפעמים טיפול זוגי משמעותי. אחרים אומרים “כבר אין דרך חזרה”, במיוחד אם הבגידה התרחשה לאורך זמן והוסתרה היטב.

אם מחליטים להתגרש, הטוב ביותר (ובוודאי כשיש ילדים) הוא לפעול בהידברות. הליך הגירושין עצמו יכול להיות קצר אם חותמים על הסכם גירושין, או ארוך אם רבים בבית המשפט / בית הדין. חלק מהאנשים נגררים למלחמות על רקע כעסם מהבגידה, וזה מעצים את הנזקים הכוללים.

בתחילת המאמר שאלנו: מה נחשב בגידה? הגדרנו, הרחבנו, הראינו דוגמאות. כעת ניתן לנסות לענות בתמציתיות:

1) אין הגדרה אחת ויחידה לבגידה. בהלכה היהודית היא חלה (בעיקר) על יחסי מין של אישה נשואה עם גבר אחר. משפטית-אזרחית, אין הגדרה ברורה. רגשית-תרבותית, יש מנעד רחב.

2) בכל זאת, קיים מכנה משותף: בגידה היא פעולה שמפרה את האמון ואת הציפיות ההדדיות בין בני הזוג - מעשה (או רגש) שיש צורך להסתיר, ושמלווה בחשש מתגובת הצד השני.

3) בין אם מדובר בבגידה פיזית או רגשית, היא עלולה להביא למשבר עמוק. לעתים הצד הנבגד בוחר להתגרש, לעתים נלחם על הזוגיות, לעתים נפגע אנושות ומתקשה להמשיך.

4) המשפט אינו מעניש “פלילית” על בגידה, אך בבתי הדין הרבניים עילת הבגידה עשויה לשנות את מצב האישה לצורך גירושיה וכספיה.

5) כל מקרה לגופו. זוג אחד יתפרק מפרשיית הודעות סודיות, בעוד אחר ישרוד גם רומן ממושך. 

מבחינת הליך גירושין בפועל בגידה לא תייצר בהכרח שינויים גדולים בחלוקת רכוש, מזונות או משמורת, למעט ההיבטים ההלכתיים שהוזכרו. עם זאת, רגשית היא מהווה “פצצה” שמאיצה או מעצבת את ההחלטה להיפרד.

נראה שעם התרחבות הרשתות החברתיות והאפליקציות, קל יותר לבגוד וקשה יותר להסתיר לגמרי. מצד אחד, פיתוי נמצא בהישג יד: אתרי היכרויות, חברים בפייסבוק. מצד שני, כל פעולה מקלה על איסוף ראיות (למשל תכתובות). סביר שנמשיך לראות עלייה בגירושין על רקע בגידות, ובמקביל, כמות סכסוכי משמורת ורכוש הנפתחים ברגע שיש חשד לרומן.

עם השנים, ייתכן שהמשפט יתאים עצמו למציאות הדיגיטלית. באירופה ובארה”ב כבר עלו דיונים סביב חוקיות פלירטוטים אונליין או “פורנו וירטואלי”, אך בשורה התחתונה, בכל מדינה יש עיקרון משלה, ובישראל מתקיימת הפרדה ברורה בין הדין הדתי לדין האזרחי.

בגידה היא צומת רגשי סוער. פעמים רבות היא מספרת לנו שמשהו חסר או לא מתפקד בזוגיות; לפעמים היא סתם ביטוי לרצון בריגוש. אבל כולנו מסכימים שהיא פוגעת באמון וברגשות של הצד השני. 

מבחינה משפטית, הבגידה עשויה להוביל להחלטה להיפרד. במקרה כזה, מכניסים את עצמנו לפרוצדורה משפטית, שעשויה להיות ממושכת או קצרה - תלוי אם אנו פונים לגישור ולפשרה או למאבק מול ערכאות. יש להבין שהמשפט לא ירפא את “פצעי הבגידה”, אלא רק יסדיר את החלוקה הרכושית והוראות לגבי הילדים. הפצע הרגשי דורש עיבוד פסיכולוגי ומשפחתי נפרד.

מאמר זה אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני או לייעוץ זוגי/פסיכולוגי. אם אתם מתמודדים עם בגידה, אל תישארו לבד עם הכאב. התייעצו עם גורמים מקצועיים, עורכי דין ומטפלים. וכך תמצאו את הדרך הטובה ביותר להמשיך בחייכם, בין אם בשיקום הקשר ובין אם בפרידה מסודרת ומכבדת.

סופו של דבר, השאלה “מה נחשב בגידה?” אינה יכולה לקבל מענה אחד, שכן היא תלויה מאוד בהגדרות התרבותיות, האישיות וההלכתיות של הצדדים עצמם. מה שכן אפשר לומר בביטחון, הוא שבגידה מטלטלת את עולמו של הזוג, מציבה אותם בפני צורך לקבל החלטות כבדות משקל, ועלולה להשפיע עמוקות על התא המשפחתי כולו. דווקא משום כך חשוב לדעת מראש איך פועל ההליך המשפטי, מהן הזכויות והחובות, מהי הדרך לטפל מבחינה רגשית ואיך בסופו של דבר, לעמוד על הרגליים ולבנות לעצמכם חיים חדשים ובריאים.