מהי לשכת עורכי הדין?

לשכת עורכי הדין בישראל ניצבת במוקד העשייה המשפטית מאז נוסדה באופן רשמי בשנת 1961 (לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961). ארגון מקצועי זה מרכז תחת קורת גג אחת את כל עורכי הדין בישראל, ומעניק להם מכלול רחב של זכויות, הסמכות, שירותים והנחיות אתיות. מעבר לכך, הלשכה מפעילה מערכי בחינה והכשרה, עורכת כנסים והשתלמויות, מייצגת את עורכי הדין אל מול הרשויות והכנסת, ואף מקיימת מנגנוני פיקוח על התנהגות מקצועית ואתית של חברי המקצוע.

להלן סקירה של לשכת עורכי הדין בישראל מכמה היבטים: החל מהתפתחותה ההיסטורית, חוק לשכת עורכי הדין, פעילויותיה השונות, מחוזותיה, ועד להסדרת בחינת ההסמכה, אופן איתור ובחירת עורכי דין, הגשת תלונה על עורך דין, וכל שאר ענייני האתיקה והמשפט.

יסודות היסטוריים, חקיקה והקמת לשכת עורכי הדין

• חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, חוקק במטרה ליצור גוף מקצועי מאורגן שיאחד את כל עורכי הדין בישראל, ויסדיר את הסמכתם ואת הפיקוח עליהם.

• הלשכה החלה לפעול ב-1962, והחליפה במובן מסוים התארגנויות קודמות של משפטנים שפעלו עוד בתקופת המנדט הבריטי ובשנותיה הראשונות של המדינה.

• חוק זה קבע שיש חובה לכל עורך דין פעיל להיות חבר בלשכה. מדובר באחת מלשכות המקצוע הייחודיות בעולם, מאחר שהחברות בה אינה וולונטרית אלא חובה סטטוטורית.

• מטרות החוק: הבטחת רמה מקצועית הולמת, שימור האתיקה המקצועית, שיפור שירותי עריכת הדין לציבור, וקידום שלטון החוק בישראל.

• הלשכה הוסמכה להפעיל מוסדות פנימיים כגון ועדות, מוסדות משמעת, מועצה ארצית, וכן לתקצב את פעילותה באמצעות דמי חבר שנתיים.

• מאז ועד היום, הלשכה עברה תהליכי שינוי והתאמה למציאות מודרנית, הרחיבה את טווח ההשתלמויות המקצועיות, ואת היקף הפיקוח.

מבנה ארגוני של לשכת עורכי הדין

• המועצה הארצית: הגוף המרכזי שמנהל את ענייני הלשכה ברמה הלאומית. במועצה חברים נציגים שנבחרים, לצד ראש הלשכה.

• הוועד המרכזי: גוף מצומצם יותר מן המועצה הארצית, והוא אחראי על ניהול שוטף של ענייני הלשכה, יוזמות חקיקה, קביעת כללים פנימיים ועוד.

• ועדי המחוזות: הלשכה מחולקת למחוזות (למשל: מחוז תל-אביב והמרכז, מחוז ירושלים, מחוז חיפה, מחוז דרום, מחוז צפון). בכל מחוז פועל ועד מחוזי שמטפל בעניינים מקומיים ובאירועים וכנסים בתחום הגאוגרפי.

• הוועדות המקצועיות: בכל מחוז ובמטה הארצי פועלות ועדות (לדוגמה: ועדת אתיקה, ועדת נוטריונים, ועדת סדר דין פלילי, ועדת רישוי, ועדת עורכי דין צעירים וכו'), שתפקידן לעסוק בנושאי רוחב ולהמליץ על נהלים, יוזמות חקיקה וכד'.

• בתי הדין המשמעתיים: מוסדות פנימיים של הלשכה שמפעילים אכיפה משמעתית על חברי הלשכה, בהתאם לכללי האתיקה ולחוק.

מערך המחוזות: פיזור גאוגרפי ופעילויות ייחודיות

• לשכת עורכי הדין מחולקת למחוזות גאוגרפיים, שכל אחד מהם מעניק שירותים ייעודיים לחברי הלשכה באותו אזור, ויוזם כנסים, השתלמויות, ערבי עיון, ואף מעניק ליווי מקצועי שוטף.

• מחוז תל-אביב והמרכז: המחוז הגדול ביותר מבחינת מספר החברים. מאופיין בפעילות מגוונת וכנסים רבי-משתתפים. משרדי עורכי הדין הגדולים מצויים ברובם בגבולות המחוז.

• מחוז ירושלים: מאגד בתוכו עורכי דין מבירת ישראל והסביבה. לעיתים הוא עוסק הרבה ביחסים עם משרדי הממשלה והכנסת, ובנושאים של משפט ציבורי.

• מחוז חיפה: מייצג עורכי דין מאזור הצפון-מערבי, מוציא לפועל פעילויות העשרה וכנסים שנתיים סביב תחומי ים, נמל, משפט מנהלי מקומי, ועוד.

• מחוז הצפון: כולל גם את אזור הגליל והעמקים. כאן מתמקדים בין היתר ביחסים עם האוכלוסייה הערבית, ובהתאמת ההכשרות לעורכי דין בערים מרוחקות יותר.

• מחוז הדרום: מכסה את ב"ש, הנגב, אילת ועוד. שם התפתחה פעילות לקידום נגישות המשפט לפריפריה, וארגון אירועים וכנסים המתאימים לעורכי דין באזורים בעלי צפיפות אוכלוסין נמוכה.

• בכל מחוז פועלים מוסדות כמו ועד מחוזי, ועדות מקצועיות בתוך המחוז, יחידות אתיקה מחוזיות (שפועלות תחת ועדת האתיקה הארצית), וארגון פעילויות כגון ימי עיון או ירידי תעסוקה לעורכי דין צעירים.

תחומי פעילות המרכזיים של הלשכה

• הסמכת עורכי דין ובחינות הלשכה: הלשכה אחראית על ארגון בחינות ההסמכה (אחרי שנת התמחות), ועל קביעת הסטנדרט המקצועי הנדרש ממי שמבקש להיות עורך דין.

• פיקוח משמעתי ואתיקה: הלשכה מפעילה מוסדות משמעת (בתי דין משמעתיים) שהנשפטים בהם הם עורכי דין החשודים בהפרת כללי האתיקה. ישנה גם ועדת אתיקה שתפקידה לעיין בתלונות הציבור ולחקור חשדות להפרות.

• קידום חקיקה ומשפט: הלשכה מעורבת בהליכי חקיקה בכנסת, מעניקה חוות דעת מקצועיות לוועדות הכנסת, ופועלת למען שיפור חוקי היסוד והדין האזרחי-פלילי בישראל.

• כנסים, השתלמויות והעשרה: הלשכה מקיימת כנסים שנתיים (כמו הכנס השנתי באילת), כנסי מחוז, ימי עיון, קורסים והשתלמויות מגוונות בנושאי משפט מתחדשים (ביניהם סייבר, בוררות, ניהול סכסוכים בינלאומיים ועוד).

• רישום נוטריונים: הלשכה אחראית על הליך הסמכת עורכי דין כנוטריונים, ומסדירה את הפיקוח על הנוטריונים.

• פעילות למען הקהילה: הלשכה מעודדת עורכי דין לתרום מזמנם לייצוג פרו-בונו של אוכלוסיות מוחלשות, לייעוץ משפטי בקהילה, ולסיוע בהתנדבות.

• ייצוג האינטרסים של עורכי הדין: באמצעות פנייה לכנסת ולמשרדי הממשלה, ניהול משא ומתן על שכר טרחה מומלץ, מתן הנחיות והסברים מקצועיים לעורכי הדין במצבים חדשים.

• עריכת פנקס עורכי הדין: הלשכה מנהלת פנקס מעודכן המפרט את שמות חבריה ואת פרטי המשרד שלהם, אותו אפשר לבדוק כדי לדעת אם עו"ד מסוים רשום כדין ומה מעמדו (פעיל/מושעה וכו').

בחינות הלשכה והכשרת מתמחים

• אחד מתפקידי הלשכה הוא לקבוע את מתכונת בחינת ההסמכה: מתמחים שסיימו לימודי משפטים (תואר LL.B) ועברו תקופת התמחות (כיום שנה), נדרשים לעבור בחינה בכתב ולעתים גם בעל-פה (בעבר), על פי החלטות הלשכה.

• בחינות ההסמכה זוכות לתשומת לב ציבורית גבוהה מאחר שהן נתפסות כקשות וארוכות, ומשפיעות על היקף עורכי הדין הנכנסים למקצוע בכל שנה.

• הלשכה מבצעת רפורמות מתמשכות באופן הבחינה: לעיתים מוסיפים שאלות במגוון תחומי המשפט, לעיתים מקצרים או משנים את משך הזמן, ופותחים ערוצים להתנגדות על שאלות שנפסלו.

• הלשכה גם מקיימת ועדה מטעם עצמה הבוחנת האם יש לשנות את שיטת ההתמחות, דהיינו כמה זמן נדרש, כיצד בוחנים את היכולות המעשיות, וכו'.

• מתמחים מחויבים לכללי אתיקה אף לפני שקיבלו רישיון מלא; על מתמחים חל פיקוח מצד הלשכה ומצד המשרד בו הם מתמחים.

• לאחר מעבר מוצלח של הבחינות, מוענק למתמחה רישיון עורך דין בטקס חגיגי שבו הוא נושא שבועה לעסוק בעריכת דין ביושר ובאמונים.

חיפוש עורכי דין באמצעות הלשכה

• באתר הרשמי של לשכת עורכי הדין פועל מנגנון חיפוש, המכונה "פנקס עורכי הדין", שמאפשר לציבור הרחב לבצע איתור לפי שם עורך הדין, מספר הרישיון, תחום עיסוק או מחוז.

• המידע שניתן למצוא שם כולל: סטטוס הרשאה (פעיל/לא פעיל), האם העו"ד הושעה בשל עבירה משמעתית, פרטי משרד, שנת קבלת הרישיון ועוד.

• חשיבות הכלי לציבור: הציבור יכול לוודא שעוה"ד פועל כחוק ושלא מדובר במתחזה או במי שהושעה. כמו כן, אפשר לבדוק פרטי התקשרות מעודכנים או לוודא שאין על עוה"ד הגבלות משמעת מיוחדות.

• קיימות גם פלטפורמות פרטיות לחיפוש עורכי דין, אולם המאגר הרשמי של לשכת עורכי הדין הוא הסמכות המקיפה והמוסמכת ביותר. בוודאי כשזה מגיע לשאלה: "האם אדם פלוני הנו עורך דין מורשה?"

• הלשכה גם מעניקה הפניות לבוררים ומגשרים שחברים בלשכה, עבור מי שמבקש שירותי גישור או בוררות בתחומים שונים של המשפט.

• לעיתים, מסד הנתונים באתר הלשכה מצביע רק על נתונים בסיסיים, ואין דירוג או סקירת איכות השירות של כל עורך דין. לצורך כך, יש עמותות ואתרים עצמאיים המדרגים ומשווים, אך הם לא חלק מהרשמי.

• כלי החיפוש הזה מסייע מאוד לבעלי דין המחפשים עו"ד לפי אזור גאוגרפי ותחום עיסוק; קל לוודא שעוה"ד מוסמך. יתרה מזו, יש בו שקיפות לצורך בדיקת עוה"ד טרם הפגישה הראשונית.

כנסים, השתלמויות והעשרה מקצועית

• הלשכה מקיימת כנס שנתי מרכזי באילת, שבו משתתפים אלפי עורכי דין, לצד שופטים, אנשי אקדמיה ואישי ציבור. שם נערכות הרצאות, פאנלים ונידונים נושאים בוערים בעשייה המשפטית.

• מחוזות הלשכה עורכים כנסים אזוריים בנושאים כגון דיני משפחה, נדל"ן, משפט פלילי, משפט מסחרי, דיני אינטרנט, ועוד. היקפי ההשתלמויות נרחבים מאוד, וחלקם מוכרים כגמולי השתלמות.

• עורכי דין רשאים לגשת לקורסים ולהשתלמויות העוסקות בהתמחויות ספציפיות (דוגמת בוררות בינלאומית, פרקטיקה משפטית עדכנית בתאגידים, הליכי חדלות פירעון וכו'). זהו ערוץ להעמקת הידע.

• הלשכה לעיתים מובילה משלחות לחו"ל, ועורכת שיתופי פעולה עם ארגוני עורכי דין במדינות אחרות. יש כנסים בינלאומיים שאליהם חברי הלשכה יכולים להצטרף ולהכיר מגמות עולמיות.

• עורך דין ששואף לשמור על רמה מקצועית גבוהה מתעדכן בכנסים ובהשתלמויות הללו. כך גם מתפתחת רשת Networking ענפה בין עורכי הדין, שמסייעת לשת"פ מקצועי והחלפת מידע.

אחריות משמעתית ואתיקה מקצועית

• לשכת עורכי הדין מחזיקה בכללי האתיקה המקצועית, המפורטים בספר החוקים ותקנות שהלשכה עצמה מתקינה. בין היתר: חובת סודיות, נאמנות ללקוח, איסור פרסומת מסוימת, מניעת ניגוד עניינים וכו'.

• כל הפרה של כללי האתיקה עלולה לגרור העמדה לדין משמעתי בבתי הדין המשמעתיים של הלשכה. הענישה יכולה לנוע מנזיפה, קנס, השעיה לתקופה מוגבלת ואף מחיקת עו"ד מן הלשכה (במקרי קיצון).

• ועדות האתיקה האזוריות ו/או הארציות מוסמכות לקבל תלונות מהציבור, מעורכי דין אחרים, ואף משופטים. לאחר בדיקה, מחליטה הוועדה אם להגיש קובלנה משמעתית.

• עורך הדין הנקבל זכאי לזכויות הגנה, כולל עורך דין מטעמו, חקירת העדים, ערעור על החלטות ועוד, אך ההליך מתנהל במסגרת הלשכה, בטריבונל פנימי.

• הלשכה מפרסמת לעיתים פסקי דין משמעתיים בעיקרון של שקיפות, למען ידעו עורכי הדין והציבור את אופי ההפרות והעונשים. יש לכך אפקט הרתעתי.

• על פי חוק, עורכי דין מחויבים לכללי נאמנות ללקוח, איסור גילוי סודיות, שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין. הפרת חובות אלו עלולה להגיע עד לעבירה פלילית (למשל, בשיתוף פעולה עם הלבנת הון).

• האתיקה המקצועית היא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין. הציבור נותן אמון בעורכי הדין ולכן חובתם להימנע מכל פעולה שעלולה לפגוע ביושרה ובאמינות.

הגשת תלונה על עורך דין: ההליך והמשמעות

• כל אדם רשאי להגיש תלונה לוועדת האתיקה במחוז שבו עוה"ד רשום (או למחוז בו התרחשה העבירה הנטענת) אם הוא סבור שעוה"ד נהג שלא כיאות או הפר את כללי האתיקה.

• על התלונה לכלול פרטים ברורים, מסמכים המעידים על ההפרה, ואמצעי התקשרות. הוועדה רשאית לפנות לעוה"ד ולבקש תשובתו. בתום בדיקה ראשונית, הוועדה מחליטה אם יש עילה להגיש קובלנה משמעתית.

• אם מוגשת קובלנה, היא מוגשת לבית הדין המשמעתי המחוזי (או הארצי, תלוי בחומרה). מתנהל "משפט פנימי" בלשכה, שבו נבחנות ראיות ושומעים עדים. ניתן לזכות את העו"ד, להרשיעו או להגיע להסדר.

• עונשים משמעתיים מגוונים: אזהרה, נזיפה, קנס כספי, השעיה לפרק זמן, ואף ביטול רשיון עריכת הדין במקרים חמורים. לאחר מכן ניתן לערער לבית הדין המשמעתי הארצי, ובהמשך לבג"ץ בסוגיות עקרוניות.

• הנילון (עוה"ד) זכאי לייצוג משפטי. חלק מההליכים גלויים לציבור וחלקם בדלתיים סגורות, בהתאם להחלטת בית הדין. חלק מהפסקי דין המשמעתיים מתפרסמים במאגרי מידע של הלשכה.

• הגשת תלונה נגד עורך דין היא צעד משמעותי. על המתלונן להבין שיש צורך בראיות מוצקות, שהרי שמו של עוה"ד עלול להיפגע באופן חמור. מנגד, זוהי דרך לשמור על טוהר המקצוע ולדרוש דין וחשבון.

תרומת הלשכה לעורכי הדין הצעירים והסטודנטים

• הלשכה מפעילה פורום עורכי דין צעירים, המאגד מתמחים ועורכי דין בשנותיהם הראשונות במקצוע, ומציע להם כנסים, הרצאות, נטוורקינג והכוונה מקצועית.

• ישנן השתלמויות מוזלות לצעירים, במטרה לסייע להם לרכוש ידע מעשי (כמו ניהול מו"מ, הופעות בבית משפט, כתיבת כתבי בי-דין). זה משפר משמעותית את יכולת ההשתלבות בשוק.

• קיים מוקד לסיוע במציאת התמחות, וכן הנחיות למתמחים באשר להיקף שעות העבודה, זכותם לקבל שכר הולם וכיבוד זכויותיהם במקום העבודה.

• סטודנטים למשפטים מקבלים לעיתים הזמנה להשתתף בימי עיון מטעם הלשכה, ויש תחרויות מיוחדות, כגון תחרויות משפט מבוים, שנתמכות על ידי הלשכה.

• תחילת הדרך כעורך דין יכולה להיות מאתגרת. עזרה מצד הלשכה, ועידודה להיכרות עם אנשי מפתח בענף, היא קריטית לכניסה חלקה למקצוע.

30 זכויות מיוחדות שיש לעורכי דין ושאינן קיימות בכל מקצוע אחר

(1) הזכות לייצג לקוחות בפני בתי משפט על בסיס הסמכתם המיוחדת.

(2) הזכות לחיסיון עו"ד-לקוח – מגן על תקשורת סודית, לא קיים במקצועות רבים אחרים (למעט רופא-מטופל במגבלות).

(3) הזכות לחתימה כ"עורך דין מאשר" בתצהירים רשמיים, כשאין צורך בעריכת מסמך נוטריוני.

(4) הזכות לשמש כנוטריון (לאחר הסמכה ייעודית), ולאשר מסמכים בעלי תוקף בינלאומי.

(5) הזכות לערוך ולהגיש כתבי טענות ולייצג בפרוצדורות משפטיות, כולל הגשת כתבי אישום פרטיים (במקרים של קובלנה).

(6) הזכות לאגודת מקצוע (לשכת עורכי הדין) בעלת סמכות סטטוטורית, כאשר החברות היא חובה לכל עו"ד פעיל.

(7) הזכות לעיין בתיקים משפטיים ולקבל תיעוד מרשויות לצורך ייצוג, מכוח "חיסיון עו"ד" והסמכות הייחודית.

(8) הזכות להיכנס למתקני מעצר וכליאה כדי לפגוש לקוחות עצירים או אסירים, זכות שמקצועות אחרים לא נהנים ממנה באופן אוטומטי.

(9) הזכות לשאת תואר "עורך דין" – תואר מוגן בחוק, אסור לאדם אחר לעטות עליו תואר זה אם לא הוסמך.

(10) הזכות להיבחר לתפקידי שיפוט (בתנאים מסוימים) או בתי דין משמעתיים בלשכה, בהיותם חלק ממאגר משפטנים מוסמכים.

(11) הזכות להתמנות ככונס נכסים או מפרק מטעם בית משפט (תפקיד המקנה אחריות של ניהול נכסי חייב או פירוק חברה).

(12) הזכות להגיש בקשה לבג"ץ בשם לקוח או עניין ציבורי (עותר ציבורי לפעמים נדרש לעו"ד), כאשר רק עו"ד יכול לייצג בהליכים משפטיים פורמליים.

(13) הזכות להופיע בדיונים בהוצאה לפועל כמיופה כוח של הזוכה או החייב. בעלי מקצוע אחרים לא יכולים לעשות זאת במקומם.

(14) הזכות לערוך הסכם שכר טרחה המבוסס על "הצלחות" (למשל, אחוזים מהסכום שייפסק), שמוכר בבתי המשפט כתקף, אלא אם הוגבל בחוק (במיוחד בנזיקין).

(15) הזכות לגשת לספריות משפטיות, מערכות מידע ו"מאגרי פסיקה" חינמיים או מוזלים, שעומדים בדרך כלל לרשות חברי הלשכה בלבד.

(16) הזכות לסחר ב"נאמנות כספים" של לקוחות בחשבון נאמנות, בתנאי שקיימת רגולציה מפורטת ומעקב אחר כספי לקוחות.

(17) הזכות להיות ממונה כבורר מקצועי בסכסוכים מסחריים (שכן חוק הבוררות מכיר לא מעט שעו"ד הם בוררים מובילים).

(18) הזכות לחתום על "הגשת תביעה" או "הגשת כתב הגנה" בשם הצד, כייצוג בלעדי, מבלי שהצד עצמו נוכח לכל אורך הדרך, מה שבשאר מקצועות לא מתאפשר.

(19) הזכות להצביע בבחירות ללשכת עורכי הדין וגם להיבחר למוסדותיה (ועד מחוזי, מועצה ארצית), ולהשפיע על חקיקה מקצועית.

(20) הזכות לערער על החלטות הלשכה בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק בנושאים חוקתיים הקשורים למקצוע.

(21) הזכות להציע שירותי גישור מוסמך (לאו דווקא דרושה תעודת מגשר, אך עורך דין מקבל עדיפות בהסמכה לאור הכשרתו המשפטית).

(22) הזכות לשמש כתובע מייצג בתובענה ייצוגית, עניין שרוב התחומים האחרים לא מאפשרים בצורה דומה (ללקוחות עצמם קשה להגיש תובענה ייצוגית בלי עו"ד).

(23) הזכות לקבל עמלת ייצוג בהליכי ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש ובריאות, דבר חדשני שמשרד המשפטים הכיר בו.

(24) הזכות לשמש כ"סנגור צבאי" בתוך מערך צה"ל (עורכי דין אזרחיים עם הסמכה או בשירות צבאי). אנשי מקצוע אחרים לא יוכלו להיכנס לתיק צבאי בקלות כזו.

(25) הזכות להתמודד על משרות בכירות במערכת המשפטית (שפיטה, ייעוץ משפטי לממשלה, פרקליטות המדינה) הדורשות רישיון עו"ד בפועל.

(26) הזכות לייצג לקוחות בחו"ל (באמנות מסוימות, כמו אמנת האג) במסגרת הסכמים דו-לאומיים, כל עוד עומדים בדרישות מדינת היעד.

(27) הזכות לצרף לניהול התיק אנשי מקצוע (מומחים, רו"ח, חוקרים פרטיים) ולנהל את יחסי הגומלין תחת "חיסיון עו"ד-לקוח" מורחב במידה מסוימת.

(28) הזכות לתקוף חוקים ותקנות בבג"ץ בשם ציבור הרחב, כאשר "זכות העמידה" הורחבה לעורכי דין המביאים עניין ציבורי.

(29) הזכות להשתתף במחקרים, קבוצות חשיבה, "ועדות חקיקה" בכנסת כנציגים של הלשכה. תפקיד זה ייחודי להם כמומחים למשפט.

(30) הזכות לכלים טכנולוגיים ושירותים מקצועיים במחיר מוזל דרך הלשכה (כמו מאגרי פסיקה מתקדמים, כרטיס חכם להגשת כתבי בי-דין מרחוק), שכלל הציבור לא בהכרח נהנה מהם.

זכויות עורך דין

רבות מהזכויות הללו מדגימות עד כמה מקצוע עריכת הדין הוא "חוד החנית" בסוגיות משפטיות, וכמה כוח ניתן לעורכי דין לפעול בשם לקוחות, במישור הציבורי ובהליכי משמעת פנימיים. האחריות הנלווית לזכויות אלו היא עצומה, שכן מדובר במקצוע שעוסק בזכויות אדם, גורלות כלכליים ובפיתוח הנורמות המשפטיות.

חשיבות לשכת עורכי הדין עבור החברה הישראלית

לשכת עורכי הדין בישראל איננה רק איגוד מקצועי הדואג לרווחת חבריו; היא מהווה יסוד חיוני בשמירה על מערכת משפט תקינה והוגנת. עוצמת הלשכה באה לידי ביטוי הן במנגנונים שהיא מציבה למניעת כניסתם של מי שאינם עומדים בסטנדרט המקצועי הראוי (באמצעות בחינות ההסמכה והפיקוח), והן בקביעת כללי האתיקה שהופכים את מקצוע עריכת הדין למוסרי ואחראי.

הציבור הרחב שמחפש עורך דין יכול להיעזר בפנקס עורכי הדין כדי לוודא שעוה"ד אכן מורשה. עצם הידיעה שיש גוף כמו הלשכה, שמפקח על ההתנהלות המקצועית, משרה ביטחון ושקיפות. במקביל, לעורכי הדין הלשכה מציעה מסגרת שמאפשרת להם להתפתח מקצועית, לקבל הגנה ועזרה משמעתית במקרה של תלונות שווא, ולהתאגד כדי לקדם נושאים חשובים במערכת המשפט.

לסיום, ראוי לציין שלשכת עורכי הדין שוקדת בכל עת על חידושים והתאמות – למשל, בכל הנוגע לטכנולוגיה משפטית (Legal Tech), מסמכים אלקטרוניים, שמירה על סודיות בעידן הדיגיטלי, והרחבת המיומנויות של עורכי הדין. ישנם שיח ציבורי ודיונים בכנסת על מעמדה של הלשכה – האם לצמצם או להרחיב את סמכויותיה, האם ראוי שהחברות בה תהיה חובה או רשות. אך בינתיים, לשכת עורכי הדין נותרה גוף סטטוטורי מרכזי שעיצוב מערכת המשפט הישראלית והשמירה על הגינותה נתונים ברובה בידיו.

כך, המטרה היא להבטיח שכל צעיר/ה שנכנס למקצוע – עובר בחינות הסמכה ותקופת התמחות – יהיה מחויב לערכים הנעלים של מקצוע עריכת הדין: צדק, הגינות, יושרה, כבוד, ושאיפה לקידום שלטון החוק בישראל. הציבור, מצדו, מוצא כתובת אחראית כאשר עורכי דין חורגים ממסלולם האתי.

במובן זה, לשכת עורכי הדין ממלאת תפקיד רב חשיבות בדמוקרטיה הישראלית, ובזכות הזכויות הייחודיות ועוד מכלול פעילויותיה, ביססה מעמד שלא רבים המוסדות בעולם המשפט שיכולים להשתוות לו.