עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 , רמת החייל, תל-אביב טלפון: 03-6161535 נייד: 0544705733  Email:office@rotenberglaw.co.il

צור קשר


 מעונין בקבלת ניוזלטר

מה זה משמורת משותפת?

מדריך משפטיי מה זה משמורת משותפת

 

המונח משמורת משותפת עולה בהליך גירושין עם ילדים, אך לא בהכרח בכל הליך גירושין ייקבע באופן אוטומטי הסדר משמורת משותפת, קרי זמני שהות שווים עם הילדים. על הפרק עומדת סוגיית המשמורת והשיקול העיקרי הוא טובת הילד. אצל מרבית הזוגות, יעברו הילדים למשמורת מלאה של האם, אך חשוב לדעת כי ישנה גם אפשרות אחרת שזוגות רבים בוחרים בה יותר ויותר: משמורת משותפת. במאמר זה נסביר מהי משמורת משותפת, באלו מקרים הסדר זה הוא מתאים ומה בין משמורת משותפת ותשלום מזונות הילדים.

 

הסדר משמורת משותפת הינו הסדר משפטי הקובע כי לשני ההורים המתגרשים זכות שווה להיות הורים לילדיהם, כפי שהייתה קיימת להם לפני הגירושין, במהלך חיי הנישואין, בהם תפקדו בצורה שווה כאב ואם. ההחלטה המשפטית על משמורת משותפת אינה משמעה רק משמורת פיזית על הילדים אלא גם על הזכות להחליט החלטות לגבי הילדים, להיות אחראי כהורה, בצורה שווה בכל הקשור בילדיהם. מבחינה משפטית, משמורת משותפת אינה קיימת בחקיקה, אין בישראל חוק משמורת משותפת,  אלא שהיא  יציר הפסיקה בהשפעת ועדת שניט אשר המליצה על הגדרה הורית שווה בין הורים, על פי עקרון טובת הילד.

 

אז מהי משמורת משותפת?

במרבית מקרי הגירושין, עם פרידת ההורים, עוברים הילדים למשמורת מלאה של האם. פירוש הדבר הוא כי הילדים שוהים מרבית הזמן עם האם והיא זו המקבלת את מרבית ההחלטות לגביהם. ומה באשר לאב? לו נקבעים הסדרי ראייה, זהו המונח המשפטי למועדים בהם יפגוש האב את ילדיו, כאשר ישנם הסדרי ראייה מקובלים ומורחבים. לצד הסדר של משמורת מלאה, קיימת גם אפשרות אחרת והיא משמורת משותפת, אשר פירושה הוא כי אין עוד הורה משמורן אחד, אלא ההורים חולקים את הזמן עם הילדים שווה בשווה ונושאים יחד באחריות שווה לגידולם.

 

על פניו נראה כי משמורת משותפת היא הבחירה האידיאלית, המאפשרת לילדים לשהות זמן שווה עם הוריהם ואלו יהיו מעורבים במידה שווה בחייהם. כמו כן, כך גם הילדים אינם חווים את הנתק הקיצוני מן האב המתרחש במצב שבו עוברים הם למשמורת מלאה של האם. אולם, למעשה, משמורת משותפת לא מתאימה בכל מקרה של גירושין ובהתאם לכך, בתי המשפט לא מאשרים הסדר משמורת משותפת, אלא אם סברו כי מתקיימים כל התנאים הרלוונטיים.

 

משמורת משותפת - מתי זה מתאים?

בשונה ממשמורת מלאה, אז הקשר בין ההורים יכול להיות מצומצם יחסית, שהרי ישנו הורה משמורן אחד, במשמורת משותפת המצב הוא שונה. שני ההורים אחראים במידה שווה לילדים ולכן נדרש מהם קשר כמעט יומיומי ושיתוף פעולה פעיל והדוק. משמעות הדבר הוא כי מערכת היחסים בין ההורים חייבת להיות כזו שתאפשר להם לקבל החלטות משותפות באופן יעיל ורגוע. משכך, במקרים של גירושין קשים אשר הותירו משקעים עמוקים בין בני הזוג, משמורת משותפת לא תהיה לטובת הילדים.

 

פרמטר נוסף לעניין זה הוא כמובן המסוגלות ההורית. לצד הרצון של שני ההורים לשהות כמה שיותר עם ילדיהם, לא תמיד ישנה יכולת וזו נבחנת הן ברמה הרגשית של סובלנות וטיפוח הילדים והן ברמה המעשית של שעות עבודתם ואורח חייהם של ההורים. כמו כן, ישנו גם הפן הפרקטי שחייב להיבחן. כלומר, משמורת משותפת תוכל להצליח רק אם ההורים מתגוררים בקרבה גאוגרפית סבירה זה לזו ולמסגרות החינוכיות של הילדים. ככל שהמרחק הוא רב מדי, המעבר של הילדים מהורה להורה יהווה מטרד וטרטור גם עבורם וגם עבור הילדים.

 

משמורת משותפת תנאים
מהם התנאים על-פיהם יקבע בית המשפט הסדר משמורת משותפת? בעבר, לבתי המשפט לענייני משפחה היו כללים ברורים ודי נוקשים, אשר רק בהתקיימם היו מאשרים הם משמורת משותפת. כך למשל הייתה דרישה לקיומו של קשר טוב בין ההורים וכן תנאי של מגורים סמוכים.

 

בשנים האחרונות אנו רואים ריכוך בגישה זו והשופטים נוטים להקל בתנאים היכן ששוכנעו כי משמורת משותפת תטיב עם הילד. הסיבה לכך היא התובנה כי ישנם פתרונות אפקטיביים גם היכן שדרישות אלו לא מתקיימות. כך למשל במקרה שבו התקשורת בין ההורים אינה טובה במיוחד, יכולים הם לצמצם את נקודות החיכוך על ידי כך כי יאספו את הילד ישירות מהמסגרות החינוכיות ולא מביתם אחד של השנייה.

 

גם הדרישה שבני הזוג יגורו קרוב זה אל זה נתפסת כפחות חשובה כיום אולם אין ספק שקרבה גאוגרפית זה אל זה ולמסגרות תקל מאוד על הילד אשר עובר מדי כמה ימים לביתו של הורה אחר.

 

האם ניתן לשנות החלטה על משמורת משותפת?

שאלת שינוי משמורת - שינוי משמורת משותפת או שינוי הסדר משמורת ילדים קיים למשמורת משותפת ושאלה נוספת: איך למנוע משמורת משותפת?. החלטה על משמורת הילדים ניתנת לשינוי במידה ויש שינוי בנסיבות המצדיק שינוי. קביעה של משמורת משותפת אינה סופית וניתן לשנותה על ידי פניה לבית המשפט או בהסכם.

 

השיקול העיקרי אם המשמורת תישאר משותפת או לא הינה טובת הילד. אם בית המשפט ישתכנע כי משמורת משותפת של שני ההורים אינה טובה לצרכי הילד, יכול בית המשפט לאחר קבלת חוות דעת מקצועיות של מומחים לבצע העברת משמורת להורה משמורן וקביעת הסדרי הראיה וזמני השהות מחדש.

 

מהי משמורת מלאה?

המושג משמורת מלאה מתייחס למצב בו הורה מקבל חזקה על הילד ולהורה השני נקבעים זמני שהות או הסדרי ראיה שהם חלוקה של זמנים קבועים בהם ההורה הלא משמורן שוהה עם הילדים. כיום,   למרות שינויים המסתמנים בגישה של חזקת הגיל הרך, לאחר גירושין האם מקבלת באופן אוטומטי משמורת מלאה - חזקה על הקטין עד לגיל 6,

 

משמורת מלאה זהו הסדר המשמורת הנפוץ ביותר בעת גירושין עם ילדים ומשמעותו היא כי הורה אחד, לרוב האם, מקבל חזקה על הילדים והם נמצאים רוב הזמן עמו. להורה האחר נקבעים הסדרי ראייה, בהתאם לגילאי הילדים ומידת הקשר שלו עמם.

 

כיום נהוג להשתמש במונח של זמני שהות ולא במונח המשמורת, משום שדמי המזונות בהם חבים ההורים מחושבים כיום באחוזים מדויקים על פי אותם זמני שהות. כך למשל במקרה של משמורת מלאה נהוג לקבוע לאם 70% זמני שהות ולאב 30%.

 

חשוב לציין, כי כל ענייני הגירושין, לרבות נושא של משמורת ילדים, נתון להחלטתם של בני הזוג כל עוד יש ביניהם הסכמה, או לחילופין, כאשר הם יכולים להגיע לעמק השווה באמצעות הליך גישור, למשל. אולם ככל וישנה מחלוקת מהותית בין הצדדים, יש להגיש תביעה לבית המשפט והוא יכריע בעניין בהתבסס על טענות הצדדים וחוות דעת של עובדת סוציאלית.


 

מזונות ילדים במשמורת משותפת

שאלת משמורת משותפת מזונות: כל דיון על הסוגיה של משמורת משותפת אינו שלם ללא התייחסות למזונות הילדים, מן הטעם כי יש קשר הדוק בין הסדר המשמורת לבין תשלום המזונות.

 

ההלכה החדשה במזונות - בחודש יולי 2017, קבע בית המשפט העליון (בע"מ 919/15 - פסק דין בייצוג משרדנו, עו"ד מאיה רוטנברג ייצגה את האב) כי במקרה של משמורת משותפת, נושאים ההורים יחדיו בחבות מזונות הילדים. מצב דברים זה מתיישב עם משמעותו ומהותו של הסדר זה, אשר במסגרתו חולקים ההורים את זמני השהות עם הילדים ומקבלים יחד במשותף החלטות באשר לאופן גידולם.

 

פסק דין זה, אשר משרדנו הוביל את בו את המאבק העיקש מן הערכאה הראשונה בבית משפט למשפחה עד לניצחון בערעור לבית המשפט העליון, מהווה תקדים משפטי משנה מציאות בחברה הישראלית.

 

טרם הפסיקה בעליון, החבות במזונות ילדים הייתה מוטלת כולה על האב בלבד גם כאשר בחרו ההורים במשמורת משותפת ללא התחשבות ברמת ההשתכרות של האם. פועל יוצא הוא כי האב שילם למעשה כפל תשלום כאשר נשא בהוצאות ילדיו כשהיו במשמרתו ונאלץ להעביר לאם את תשלומי המזונות בנוסף.

 

השינוי היחיד לעומת משמורת מלאה לעניין מזונות הילדים היה כי האב יכול היה, באישורו של בית המשפט, לקבל הפחתה של דמי המזונות, אולם גם במקרה כזה, היה עדיין משלם ביתר. בית המשפט העליון שינה כאמור מצב דברים זה ושינה את הקשר שבין משמורת משותפת למזונות. 

 

הורה משמורן

מהו הורה משמורן? (custodial-parent) המשמעות של המשמורת הינה קביעת מקום מגוריהם העיקרי של הילדים. קביעת המשמורת לאחד ההורים, אין משמעה כי ההורה הינו האפוטרופוס היחידי על הילדים. החלטות ברות משקל לגבי הילדים נשארת בידי שני הצדדים, כך למשל נדרשת הסכמה של שני ההורים בנוגע להחלטות בריאותיות או החלטות הנוגעות לחינוך הילדים.

 

הורה משמורן נדרש לקבל אישור ההורה השני למעבר דירה ולאפשר להורה השני זמני שהות עם הילדים על פי הסדר המשמורת, בחגים וחופשות ולצורך נסיעות לחו"ל.

  

המגמה כיום בגירושין עם ילדים, לקבוע משמורת משותפת של שני ההורים, אחת הסיבות לכך הוא תקדים של בית המשפט העליון שקבע שוויון במזונות בין האב לאם, בהתאם למשמורת (זמני השהיה של הילדים הם הורה), יחס ההכנסות של שני הצדדים וצרכי הילדים. התקדים ששינה את תחום מזונות הילדים והשוויון בין המינים בהליכי הגירושין מקצה לקצה בע"מ 919/15 הינו הישג משרדנו, בו ייצגה עו"ד מאיה רוטנברג את האב לאורך ההליך עד לניצחון בעליון (לרשותכם חומר קריאה רב באתר על הנושא).

 

עם זאת, עדיין רבים המקרים בהם זוגות לאחר גירושין מחליטים להותיר את משמורת הילדים בידי האם וקביעת משמורת והסדרי ראיה (זמני שהות) בהסדר משמורת שבו האב חולק בזמני השהות בהתאם למסגרת שהוסכמה או נקבעה על ידי בית משפט. אך הסדר זה יכול להיות הפוך בו המשמורת נתונה לאב והאם חולקת בזמני השהיה על פי החלטה או הסכם. השיקולים בדרך כלל נוגעים למיקום המגורים, וטובת הילד.

 

גם כאשר נקבעת משמורת להורה המשמורן, יש לזכור כי:

  • הסדרי ראיה רחבים אינם בהכרח מפחיתים מזונות: המגמה כיום בבתי המשפט בהחלט משתנה בעקבות התקדים בבית במשפט העליון, ובית המשפט ישקול את הזמני השהות בתחשיב המזונות. עם זאת יש לזכור שזהו אינו הפרמטר היחידי במשוואה. בית המשפט יבדוק את יחס ההכנסות וצרכי הילד בנוסף וכל מקרה ייבחן לגופו. תשלומי המדור וחינוך ובריאות בד"כ יישארו על כנם.
  •  הורה משמורן נדרש להסכמת ההורה השני במעבר דירה: שינוי משמעותי במקום המגורים של ילדים קטינים דורש את הסכמת ההורה הלא משמורן. העברת מקום המגורים במקרים רבים משפיעה על מוסדות החינוך של הילדים וטובת הילדים נבחנת אל מול הסכמת ההורה השני. כמו כן, מעבר למקום מרוחק המשפיע על יכול ההורה השני לקיים את הסדרי השהות עם הילדים, דורש את הסכמת ההורה השני. ביצוע פעולות ללא הסכמה של שני הצדדים עלול לגרור חיוב של ההורה המשמורן בנטל הסעת הילדים. כמו כן, בהתאם לנסיבות, ושיקול טובת הילדים,  הורה לא משמורן יכול לפנות לקבלת צו מניעה.

הסדרי ראיה מקובלים

בכל תיק גירושין עם ילדים נקבעים הסדרי ראיה או זמני השהות לילדים בין אם בהסכמה או על ידי פסיקת בית המשפט. הסדרי הראיה נועדו לאפשר להורה שאינו ההורה המשמורן, לשמור על קשר  שוויוני ככל האפשר ורציף עם ילדיו כאשר טובת הילדים אמורה להוות הגורם בעל החשיבות העליונה.

 

הפרת הסדרי הראיה, או קיום זמני השהות בצורה שאינה מסודרת עלולים לפגוע בטובת הילד לגרום לקשיים בהתפתחות הנפשית של הילד, לגרום לחרדות, חוסר ביטחון עצמי, ופגיעה בדימוי העצמי ועוד.

 

זמני השהות, מידת הקשר והאינטנסיביות של הסדרי הראיה עם ההורה הלא משמורן, נקבעים לפי הנסיבות של מקרה ומקרה, הסדרי הראיה המקובלים משתנים בהתאם לגילו של הקטין, כאשר מתחת לגיל 6 החזקה על הילדים הקטינים בד"כ ניתנת לאם כהורה משמורן בהשפעת חזקת הגיל הרך. בתי המשפט מראים לאחרונה יותר ויותר שיקול דעת לגבי המשמורת ,בוחנים מקרים לגופם ובמקרים שעדיין חריגים מורים על משמורת האב. 

 

משמורת משותפת ללא הסכמת האם
הסדר משמורת משותפת הנו מצב שבו זמני השהות של ההורים עם הילדים הוא שווה או דומה. כך, הם חולקים את הטיפול בהם ושותפים מלאים לגידולם. בדרך כלל, משמורת משותפת הנה תוצאה של רצון הדדי של שני בני הזוג כי זהו הפתרון הטוב ביותר לילדים, אך ישנם גם מקרים בהם אחד מבני הזוג מתנגד.

 

האם ייתכן מצב של משמורת משותפת ללא הסכמת האם? התשובה לשאלה זו היא בחיוב וזאת משום שטובת הילד היא זה העומדת בראש שיקוליו של בית המשפט. על כן, במקרה שבו שוכנע הוא כי לאב מסוגלות הורית מתאימה וקשר קרוב עם הילדים, יאשר הוא משמורת משותפת ללא הסכמת האם.

 

חשוב לציין כי היכן שיש לאם שיקולים ענייניים לסרב למשמורת משותפת, בית המשפט ישקול את טיעוניה ויכול הוא לפסוק לטובתה, אולם במקרים רבים, התנגדותה נובעת ממשבר הגירושין בין בני הזוג ולא מתוך חשש כי האב אינו מתאים למשמורת משותפת, אז בית המשפט יאשר את ההסדר לבקשת האב.

 

משמורת משותפת מאיזה גיל?
הדעה הרווחת היא כי משמורת משותפת רלוונטית רק מגילאי 6 ומעלה. זאת בשל חזקת הגיל הרך הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת מלאה של האם.אולם כל כלל הנוגע לטובת הילדים איננו אבסולוטי ויש לו חריגים:

 

ראשית, היכן שיש הסכמה בין ההורים על משמורת משותפת, ניתן להחיל הסדר זה גם כאשר הילדים קטנים יותר, למשל בגילאי 5 – 3.

 

שנית, העקרון המנחה בעניינים אלו הוא טובת הילד ועל כן,  כאשר טיבו של הקשר בין האב לילד ומידת הקרבה והמעורבות שלו בחייו היא רבה, אזי בית המשפט יאשר משמורת משותפת גם כאשר הילד קטן יותר.

 

כמו כן כאשר שואלים משמורת משותפת מאיזה גיל? נזכיר גם כי גילו של הילד אינו הפקטור המרכזי בקביעת הסדר זה, אלא המסוגלות ההורית של בני הזוג ויכולתו של כל אחד לגדל את הילדים חצי מהזמן, מבחינה כלכלית ורגשית, אלו הם התנאים המרכזיים לצורך משמורת משותפת.

 

משמורת משותפת חסרונות
למשמורת משותפת יתרונות וחסרונות, ניתן להצביע על כמה חסרונות מהותיים של משמורת משותפת. כך למשל ישנה הטענה כי לילד אין בית מרכזי אחד משהוא עובר מביתו של האב לביתה של האם כל כמה ימים. מצב זה, יש הסבורים, יכול לגרום לילד לחוסר יציבות ולפגיעה בתחושת הביטחון.

 

ומה בדבר ההורים? חסרון של משמורת משותפת  שהיא מגבילה את בני הזוג מבחינת העתקת מקום מגורים ועל כן יכולה למנוע קבלת עבודה במקום מרוחק. הסדר זה גם יכול להקשות על בני הזוג להמשיך בחייהם, משום שיתוף הפעולה הצמוד שהם נדרשים לו כדי לקיים את ההסדר. זאת בשונה ממשמורת מלאה, אז הורה אחד הוא מקבל ההחלטות המרכזי והיקף התקשורת לה זקוקים ההורים זה עם זו הוא קטן יותר באופן משמעותי מאשר משמורת משותפת. 

 

משמורת משותפת חלוקת ימים
קביעת זמני השהות במשמורת משותפת, היא בדרך כלל שווה בין שני ההורים או מאוד דומה. שהרי, המטרה בהסדר זה הוא שותפות מלאה בגידול הילדים וכי כל הורה ישמר את הקשר הקרוב עם הילד ויהיה מעורב בחייו.

 

ההחלטה על זמני השהות תתקבל באחת משתי דרכים: בהסכמה בין בני הזוג ובמקרה שבו יש ביניהם מחלוקת שהם אינם מצליחים לגשר עליה, יוכלו לפנות לבית המשפט אשר יכריע בסוגיה. כך או כך, הדגש חייב להיות על חלוקה מסודרת של הימים, כדי לשמור על שגרה קבועה ויציבה עבור הילדים, אשר יידעו באיזה ימים הם שוהים אצל כל הורה.

 

מסגרת ברורה ומסודרת של חלוקת הימים, תקל כמובן גם על ההורים, כך שיוכלו לתכנן את ימי העבודה בהתאם, בילוי עם בן/בת הזוג וכיו"ב. עוד נציין כי במסגרת קביעת זמני השהות, יש להתייחס גם לזמן שגרה וגם לחגים וחופשות, על מנת שהנושא יוסדר מראש ולא תתעורר מחלוקת בין ההורים בהמשך.

 

משמורת משותפת מרחק מגורים
על מנת שהסדר של משמורת משותפת יהיה ישים לאורך זמן מרחק המגורים בין ההורים ולמסגרות החינוכיות צריך להיות מרחק סביר. דרישה זו היא חשובה הן לילדים והן להורים, אולם חשוב לציין כי אם בעבר היה מדובר בתנאי בל יעבור, כיום הגישה של בתי המשפט להיבט זה היא רכה יותר. הדגש כיום הנו על טיב הקשר בין כל אחד מההורים לילדים והמסוגלות הרגשית והכלכלית שלהם לספק את צרכי הילדים מחצית מהזמן גם כאשר גדל מרחק המגורים בין ההורים .

 

מה קורה במצב שבו אחד ההורים מעוניין לעבור למקום מגורים מרוחק יחסית? היות ובמקרים רבים אין הסכמה בעניין בין ההורים, בית המשפט  הוא זה הנדרש להכריע ובפניו עומדים מספר שיקולים, ביניהם: מהו טיבו של הקשר בין ההורה שמבקש לעבור לבין הילדים.

 

ככל שמדובר בקשר חזק, הנטייה תהיה לאשר את המעבר למרות מרחק המגורים. באיזה גיל ילד יכול להחליט איפה לגור? האם מדובר בילדים גדולים אשר יכולים להביע את דעתם בעניין. לזו תהיה משקל רב בהחלטה האם לאשר את המעבר או אם לאו.

 

עורכת דין מאיה רוטנברג, קבעה את התקדים המשפטי החשוב ביותר בתחום דיני המזונות בשנים האחרונות כאשר לאחר מאבק משפטי של שנים הצליחה לשכנע את בית המשפט העליון לקבוע בתיק בע"מ 919/15 (עליו תוכלו לקרא רבות באתר זה) כי אב שנקבעה לו משמורת משותפת, כאשר האם משתכרת שכר דומה, ישלם מזונות בהתאם לעקרון השוויון, והקבוע בחוק המזונות ולא על פי הדין העברי כפי שהיה נהוג שנים רבות עד ליום קביעת ההלכה החדשה במזונות ביולי 2017.

 

תוכלו לפנות למשרדנו בכל שאלה ונשמח לעזור:

יצירת קשר:

 

משרד עורכי דין לענייני משפחה תל אביב

עורכת דין מגשרת מאיה רוטנברג

 

..

ניתן לפנות אלינו דרך טופס יצירת הקשר ונחזור אליכם בהקדם.
אנו זמינים באמצעים הבאים:

 

מאיה רוטנברג, עורכת דין

סניף תל-אביב צפון:

 

רחוב ראול ולנברג 18, מתחם CU (שוק צפון) מגדל C קומה 2 רמת החייל, תל-אביב.

ישראל     

 

מיקוד:  6971915 

 

טלפון:  03-6161535

 

פקס:  03-6161913   

 

נייד:    0544-705733

 

office@rotenberglaw.co.il

Maya Rotenberg, Adv.

North Tel-Aviv branch:

 

18 Raoul Wallenberg St., Building C, 2th floor CU business park, Ramat Hachayal ,Tel-Aviv, Israel.

 

Zip Code: 6971915

 

Tel:       +972-3-6161535

 

Fax:   +972-3-6161913


Mobile:
+972-54-4705733

 

office@rotenberglaw.co.il

 ..

 

*
*

 

לקריאה נוספת:

 

האם ניתן לכפות משמורת משותפת? 

 

איך למנוע משמורת משותפת?

הסכם משמורת משותפת

דרג את הכתבהדירוג כתבה הסכם משמורת משותפת: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
4 מדרגים

משמורת משותפת ומזונות

דרג את הכתבהדירוג כתבה משמורת משותפת ומזונות: 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
8 מדרגים

מהם התנאים לגיבושה של משמורת משותפת? | תמ"ש (טבריה) 12148-04-10 - ס.ג. נ' ע.ג.

דרג את הכתבהדירוג כתבה מהם התנאים לגיבושה של משמורת משותפת? | תמ"ש (טבריה) 12148-04-10 - ס.ג. נ' ע.ג.: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
8 מדרגים

משמורת משותפת -מהו הורה מרכז?

מהו הורה מרכז?

כאשר נקבעים הסדרי משמורת הילדים בגירושין, הורה מרכז יהיה לרוב ההורה אשר ריכז את מרבית הטיפול בילדים במהלך הנישואין או החיים המשותפים, קביעה זו מתבססת לרוב על ההנחה שלא חל שינוי מהותי ביחסי הכוחות של הטיפול בילדים לאחר הגירושין או הפירוד של ההורים, המשמעות היא ההתנהלות של חלוקת התפקידים טרם הגירושין נותר על כנו גם לאחר הגירושין.
דרג את הכתבהדירוג כתבה משמורת משותפת -מהו הורה מרכז?: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
7 מדרגים

משמורת משותפת: בקשת האב לאשר לילד קטין לעבור להתגורר עימו

תלה"מ 9654-01-18
תלה"מ 37075-10-17
בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד
בפני כב' השופטת רותם קורלי עיאש

בין הצדדים הסכם שלום בית ולחלופין גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין . ההסכם כלל הוראות ביחס לאחריות הורית משותפת החל ממועד הפירוד בין היתר צוין בהסכם כי טובת הילדים היא שיהיו במשמורת משותפת של ההורים תוך חלוקת זמני שהות שוויונית והצדדים מתחייבים לגור במרחק שלא יעלה 15 ק"מ מביתם המשותף האחרון וכן שמקום לימודי הילדים הקטינים לא ישתנה אלא בהסכמת שני ההורים.

האם הגישה תביעה למשמורת ובקשה למתן צו לשמירת הסטטוס קוו המונע מעבר הקטין באופן חד צדדי ממקום מגוריו במושב.

כחודשיים לאחר פתיחת הליך תביעת המשמורת על ידי האם, האב הגיש תביעה להעברת משמורת הקטין הכוללת בקשה להעתקת מקום מגוריו של הקטין למקום מגוריו החדש.

העתקת מקום מגורים במשמורת משותפת: סוגיית העתקת מקום מגורים של קטין נבחנת לאור עקרון טובת הילד.

"טובת הילד" אינו מושג ערטילאי אשר טוב ומתאים בכל סיטואציה, "טובת הילד" הוא פרי של איזונים בין אינטרסים שונים של כל אחד מההורים ושל הילד ובוודאי שהאיזונים אף נערכים בנקודת זמן קונקרטית ואינן נכונים לעת אחת, כפי שהיו בעת אחרת.

השאלה היא, מה טובתו של הקטין במצב שנוצר כאשר האב מבקש שבנו יהיה במשמורתו וכן מבהיר כי בכוונתו לעבור לאזור מגורים מרוחק, ואין לבדוק אם יש צידוק למעבר והאם התנהגות האב נאותה. במקרה דנן, יש תחילה לקבוע האם נכון, עבור הקטין בנקודת הזמן הנוכחית, לקבוע כי יתגורר יחד עם אביו, לאור מעבר האב להתגורר בעיר מרוחקת ממקום המגורים הנוכחי.

שיקול נוסף שעל בית המשפט לבחון באשר להעתקת מקום המגורים הינו היכולת לשמר הקשר עם ההורה הנוסף, אופי הקשר שיוצר עמו והנטל שיוטל על כל אחד מההורים.
דרג את הכתבהדירוג כתבה משמורת משותפת: בקשת האב לאשר לילד קטין לעבור להתגורר עימו: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
9 מדרגים
עבור לתוכן העמוד