כיצד יש לפרש ולמלא פרטים חסרים בהסכם גירושים?

 

בני הזוג התחתנו ב-2004 ויש להם 4 ילדות קטינות.

בין 2004 ל-2014 בני הזוג חתמו על כמה וכמה הסכמי ממון שאושרו בבית המשפט, והסכם נוסף ב-2016 שאושר בבית הדין הרבני. מטרת ההסכמים הייתה להגן על רכוש שהאיש צבר לפני שהתחתנו וכן על רכוש שקיבל בירושה.

 

ההסכם מ-2014 – הסכם שלום בית ולחילופין גירושין

רקע: הסכמי "שלום בית ולחילופי גירושין" הם הסכמים נפוצים בתחום דיני המשפחה, שנחתמים במצב של משבר ביחסים כאשר בני הזוג עדיין לא בטוחים שהם מעוניינים להתגרש, אך רוצים למנוע מאינטרסים כלכליים להשפיע על ההחלטה אם להתגרש או לא.

הסכם "שלום בית ולחילופין גירושין" מורכב מחלק אחד שמגדיר את שלום הבית (התחייבות של בני הזוג לנסות להתגבר על המשבר) ומחלק שני שמגדיר את הגירושין (במקרה שהניסיון לשלום בית לא מצליח) ונחשב בפועל להסכם גירושין, שנכנס לתוקף אם לפחות אחד מבני הזוג מחליט שהוא רוצה להתגרש.

 

בשנת 2014 בני הזוג חתמו על הסכם שכותרתו "הסכם ממון – שלום בית ולחילופין גירושין (הפרדת נכסים מלאה)". לפי ההסכם, במקרה שהאיש מודיע שברצונו להיפרד – לאישה תהיה אפשרות להמשיך לגור מיום ההודעה במשך 3 שנים בדירה המשותפת, שהיא רכושו של האיש מלפני החתונה.

 

עם זאת, במקרה שהאישה תבגוד באיש ויהיו לכך ראיות – לאישה תהיה אפשרות להמשיך לגור בדירה רק במשך 3 חודשים מיום ההודעה.

 

 

בשנת 2016 בני הזוג הביאו בפני בית-דין נספח להסכם מ2014. בדיון בבית הדין הם הצהירו על הסכמתם להתגרש, ושהם מתגוונים להמשיך לגור בדירה המשותפת עוד כחודשיים. בית הדין המליץ לבני הזוג לשקול לשקם את הזוגיות, אך אישר את הסכמתם להתגרש ודרש אסמכתא או הודעה על מעבר למגורים נפרדים כתנאי לכך שהם יוכלו לבקש לסדר את הגט.

 

המחלוקת העיקרית – פרשנות נספח הסכם הגירושים מ-2016

בסופו של דבר, בני הזוג המשיכו לגור יחד במשך 3 השנים הבאות, כאשר לטענת האיש זה היה בהתאם להסכם מ-2016 תוך עיכוב הגט במכוון, ולטענת האישה הם פשוט חזרו לחיות בשלום בית והתחרטו מהכוונה להתגרש.

 

האיש טוען שיש לראות בנספח מ-2016 כ"הודעת פירוד" שממנה יש לספור 3 שנים בהן האישה רשאית לשהות בדירה. כעת לטענתו, לאחר 3 שנים, עליה לפנות את הדירה. הוא מבסס את טענתו, בין היתר, על כך שבנספח מ-2016 מופיע הסדר לסוגיית המזונות, ובהסכם מ-2014 נקבע שבני הזוג צריכים למסור הודעת פירוד לפני שיסדירו את סוגיית המזונות, ולכן יש לראות את הנספח כהודעת פירוד משותפת.

 

האישה טוענת שיש לספור את 3 השנים מחודש מאי 2020, אז פתחה תיק יישוב סכסוך כדי להסדיר את סוגיית המזונות. היא טוענת שהיא מעולם לא רצתה להתגרש, ושב-2016 כאשר חתמה על הנספח היא לא הבינה את המשמעויות שלו ועשתה זאת כיוון שבן זוגה ביקש זאת ממנה ולא ביוזמתה. לטענתה, לאחר 2016 הם המשיכו לחיות חיי משפחה וזוגיות כמו בני זוג לכל דבר ועניין עד 2020.

 

 

דיון במחלוקת – איזה תאריך נחשב להודעת הפירוד?

עקרונית אפשר היה לראות את המועד של הודעת הפירוד, ממנו האישה רשאית להישאר בדירה עד 3 שנים, במועד אישור הנספח ב-2016, אבל בגלל שבני הזוג חזרו מיד לחיות בשלום בית ולא בפירוד, למשך אפילו יותר מ-3 שנים, ובאורח חיים זוגי ומשפחתי – יש לראות את המועד בו הוגשה הבקשה לסידור הגט (פברואר 2020) כמועד הודעת הפירוד, וממנו האישה רשאית להישאר בדירה במשך 3 שנים.

 

 

האם האיש יכול להמשיך לגור בדירה עם האישה לאחר הגירושים? – עיקרון "העיפרון הכחול", מבחן "הטרדן המתערב" ותקנת הציבור

ההסכמים בין בני הזוג לא קובעים האם האיש רשאי לגור בדירה לאחר הגירושין ובמשך 3 השנים עד שהאישה צריכה להתפנות מהדירה. כדי להחליט בשאלה זו, השופט משתמש בעיקרון המשפטי של "העיפרון הכחול", לפיו כאשר ניתן להפריד הסכם לחלקים, השופט רשאי "להקיף" ב"עיפרון כחול" את החלק התקף ו"לגזור" אותו מההסכם, ובמצבים מסוימים ניתן להשתמש בעיקרון הזה בשביל להוסיף סעיפים להסכם כדי למנוע עיוות שייגרם בגללו.

 

השופט ממשיך בניתוח ההסכם הגירושים, ומשתמש ב"מבחן הטרדן המתערב" – מבחן שמשמש שופטים כדי לבדוק מה הייתה כוונת הצדדים בעת עשיית ההסכם, כשהם משתמשים באדם סביר ("טרדן מתערב") דמיוני שהיה נוכח בזמן החתימה על ההסכם ומעיד על כוונת הצדדים – וקובע שאם היו שואלים את בני הזוג בזמן החתימה על ההסכם האם מההסכם נובעת אפשרות של מגורים משותפים לאחר גירושין (ולא רק לאחר פירוד), הם היו עונים שלא.

 

השופט מוסיף שמגורים משותפים לאחר הגירושים פסולים גם בגלל שהם נוגדים את תקנת הציבור (התפיסה המקובלת בחברה) במצב של בני זוג יהודים גרושים. לפיכך השופט קובע שהאיש לא יגור עם האישה בדירה.

 

• לקריאת פסק הדין המלא: תה"ס 589-07-20 א.ס נ' א.ס