השופט ארז שני: החלטה בבקשת סבתא לקיומם של זמני שהות עם נכדיה, ילדיהם של בתה המנוחה (תמ"ש 69936-10-21)

עסקינן ב- 4 קטינים, לפחות שניים מהם על הרצף האוטיסטי ובגינם זוכה האב לקצבה בת 14,000 ₪ בחודש. 4 הקטינים התייתמו מאמם המנוחה עקב מחלה קשה ובין הסוגיות המונחות לפתחו של בית המשפט, המותב העיקרי, הן דרישות כספיות שיש לאב כלפי הסבתא אמה של המנוחה ולמעשה סובר האב כי הסבתא צריכה לממן מעבר למה שהיא עושה היום, קרי תשלומי משכנתא וכוי, גם את האב עצמו הטוען כי אין יכול הוא לעבוד.

אין בדעתי להביע דעה לכאן או לכאן בעניין תביעותיו הכספיות של האב, אך אין עורר כי בגדר החלטתו של כבוד השופט ברינגר נכללה גם בקשת הסבתא והדודה לשהות עם הקטינים ולא רק לממנם.

בית המשפט, המותב העיקרי, ראה גם בדודה בעלת דין ראויה. אינני יודע האם מדובר רק בגילה של הסבתא שזכויותיה מובטחות בחוק, ... שנה ועד 120, אלא גם כיוון שטובתם של הקטינים מחייבת קשר עם המשפחה הרחבה, גם זו שכוחותיה עמה, בבחינת בעל דין דרוש ועוד מעט קט ארחיב.

כך או אחרת, משכלל המותב העיקרי את הדודה בין הזכאים לזמני השהות, לא לי לבטל מהחלטותיו.

סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לבית המשפט סמכויות רחבות מאוד כאשר סבור הוא ששלומו של קטין נמצא בסיכון.

לטעמי, מדובר בסיכון משולש.

ראשית, אמרתי בדיון היום כי העובדה שהאב דורש בקולי קולות ובגסות מן הסבתא כספים נוספים, עשויה לפגוע באינטרסים של הקטינים לעתיד לבוא, עת מונע הוא קשר בין הסבתא לבין נכדיה.

שנית, חוות הדעת הקיימות בתיק מדברות במפורש כי מדובר בקטינים בסיכון הזקוקים לקשר עם הסבתא ועם הדודה וקשר רגשי זה בוודאי בנסיבות של קטינים עם "גולגולת דקה", לאמור בעלי רגישות מיוחדת, נמנע מן הקטינים תוך שמתקבל הרושם שהאב משתמש בקטינים ככלי לסחיטת כספים או כלשונה של הדרה בר בחוות הדעת - "האב סבור שהסבתא תשלם והוא רשאי למנוע קשר בין הקטינים לבין הסבתא".

מצב שכזה מעלה תהיות אשר לבוחן המציאות של האב, המעדיף לפעול בכוח ולא בנועם הליכות - מי יודע מדוע.

חמור מכל הוא שאין עורר כי הוראותיו של המותב העיקרי באשר לזמני השהות לא קוימו על-ידי האב.

כאשר אדם אינו אוחז בעיכוב ביצוע או בפסק דין של ערכאה גבוהה יותר והוא אינו מציית להחלטה שיפוטית, חודר הוא לתחומן של שתי הוראות חוק: האחת, מעין פלילית - לאמור, פקודת ביזיון בית המשפט; האחרת, עונשית של ממש - לאמור, אי מילוי הוראה חוקית.

העובדה שהחלטה ניתנת אגב יישוב סכסוך אינה גורעת ולא כהוא זה מתוקפה המחייב של ההחלטה, אשר להבנתי הפכה חלוטה.

יכולתו של האב לראות בהחלטת בית המשפט (כזכור, החצוף לשיטתו) בבחינת מה שניתן להתעלם ממנו, מהווה היא עצמה סיכון לשלומם של הקטינים הנתונים לטוב ולרע בידי המתנהג או אשר התנהג כאילו הוא ואפסו עוד.

שיטות רבות קיימות בדין הישראלי להצגת עמדתו של אדם ומימוש זכות הטיעון שלו. התרסה ועלבונות אינן נמנות עליהן.

החלטת המותב העיקרי כוללת במפורש את ראייתם של הקטינים כקטינים בסיכון ומכאן חובתו ולא רק זכותו של בית המשפט להתערב בדברים.

ביום 02.11.2021 נסרקה לתיק חוות דעתה של הפסיכולוגית הקלינית, גברת הדרה בר ובין השאר כותבת היא כך: "א. האב דורש כספים שכן לדבריו מדובר במשפחה בעלת כיס עמוק". על כך אומר כי אני רואה באב אדם, אך גם בסבתא אני רואה אדם ולא כיס מהלך, ולא תמיד קל להבין מה טעם שולל אדם מאם שכולה לזכותה למפגש עם נכדיה כפי טובתם בידו האחת וביד האחרת אין הוא רואה אלא את כיסה של הסבתא ולא את רגשותיה.

כותבת המומחית: ״התרשמתי מ- 4 בנים השרויים בסיכון לגבי התפתחותם; קיימים בהם קשיים רגשיים עמוקים". במילים אחרות וכפי שאמר המותב העיקרי, מדובר בקטינים בסיכון תוך שהאב טוען כי אין ביכולתו לממן, למרות הקצבה, את צורכי ילדיו ובראשם גם הצורך בטיפול רגשי.

את שאמר לי בא כוח האב היום כהצעה לגישור אין אני יכול לקבל בשלב זה.

גישור שאין לדעת אם ומתי יצלח הוא זכות של הצדדים. רוצים, יתגשרו, לא רוצים, אינם חייבים.

מספרת המומחית כי האב החליט שלמשפחתו תהא גישה מוגבלת לילדים אך לא לכיס העמוק שתפקידו רק לשלם.

מספרת המומחית שהאב אמר לה שהוא לא מוכן שהילדים יראו את הסבתא ללא נוכחותו ולכן אין הוא מציית להחלטות בית המשפט.

במילים אחרות: אגב מודעות מלאה החליט האב שבית המשפט אינו סמכות עבורו.

בנסיבות אלה סברה המומחית כי יש לערב את פקידת הסעד הפועלת על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה(. דעתי כדעתה.

אין זה משנה לי כלל ברמת העדיפות הראשונה מה ביקשה הסבתא בתביעתה או בבקשתה. חובתי שבדין היא, גם כנובע מסעיף 75 לחוק בתי המשפט, להתערב למען שלומו של קטין.

לא עולה על דעתי כי יוזנח טיפול בקטינים יתומים מאמם כאשר הנזק הוא ניכר לעין.

הואיל וכך ובשלב זה אני מורה כדלהלן:

א.    עו״ד גורן תפנה לאלתר לסיוע המשפטי, תבקשו למנות לאלתר אפוטרופוס לדין לקטינים ואין נפקא מינה אם תהא זו מי שכיהנה או אדם אחר.

ב.    זמני השהות אשר נקבעו בהחלטה יחלו לאלתר כפי התחייבותו של האב לקיימן מעתה ואילך. צריך האב לצפות כי אם אלו לא יקוימו כפי התחייבותו - לא רק אראה בו מי שמילתו אינה מחויבת על ידו, אלא אראה בו כמי שהפר הוראה חוקית על כל המשתמע.

ג.    משביקשה התובעת הליך טיפולי אצל מר אבי סוטון - מופנים הצדדים לשם, בשל המצב הכלכלי הקיים תישא הסבתא, כפי הסכמתה, בסך 80% מן העלות והאב יישא ב- 20% ממנה.

בהמשך להלכות אשר נקבעו בבג״צ 891/05ובבע״מ 7650/20, לאמור פסיקת הוצאות כפי התנהלות בעל הדין ומשעה שהאב הביא להגשת הבקשה, בדרך התנהלותו שהיא בבחינת קיצון וחמור, מחייב אני את האב בהוצאות הדיון היום בסך 15,000 ₪. יחד עם זאת, לא ייגבה הסכום מן האב אם יוחל בביקורים מיד, לאלתר, ללא הפרעה ומבלי שהנתבע יפנה בדברים כלשהם לתובעות.

חפץ הנתבע לומר דבר מה? יואיל ויעשה זאת במסרון או בדואר אלקטרוני.

תחילת הביקורים - היום.

אני מתיר פרסום החלטתי זו, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.

ניתנה והודעה היום ו' כסלו תשפ״ב, 10/11/2021 במעמד הנוכחים.

ארז שני, שופט

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו
תמ״ש 69936-10-21ק. נ׳ ה.
דיון נ. הורי
לפני כבוד השופט ארז שני  
התובעות:   .1 ר. ק.
   .2 ש. ק. ו.
     נגד
הנתבע:   י
. ה. ה.

החלטה