עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 , רמת החייל, תל-אביב טלפון: 03-6161535 נייד: 0544705733  Email:office@rotenberglaw.co.il

צור קשר


 מעונין בקבלת ניוזלטר
  • חלוקת רכוש

דירת מגורים אשר נרכשה לאחר נישואין | חלוקת רכוש בגירושין

 

 

 

חלוקת זכויות דירה בגירושין

 

 

 

 

הזכויות בדירה נרשמו על שם האישה בלבד 

במהלך חייהם המשותפים ניהלו הצדדים חשבון בנק משותף בו הופקדו הכנסותיהם, ומתוכו שולמו הוצאותיהם המשותפות, לרבות החזרי המשכנתא החודשיים והוצאות החזקת הדירה.

במהלך תקופת הנישואין הופקדו בחשבון הבנק הפרטי של הנתבעת סכומים אשר נתקבלו מידי אמה, עת הצדדים חלוקים באשר למהותו – האם ניתן כמתנה לנתבעת בלבד או שמא כמתנה משותפת לשניהם. 

במהלך חיי הנישואין התגלע עימות חריף בין הצדדים, וממועד זה ואילך חל למעשה קרע עמוק ביחסיהם, אשר לימים הוביל לגירושיהם זה מזו בבימ"ש לאחר שהצדדים נפרדו זה מזו, נסגר חשבון הבנק המשותף שלהם, ומאז המשיכה הנתבעת לשאת לבדה בהחזריה החודשיים של המשכנתא הרובצת על הדירה.

 

התובע רואה בדירה נכס משותף של הצדדים, שלטענתו הוא הודר ממנו  לצורך מימון רכישת הדירה ניטלה ע"י שני הצדדים הלוואה שהובטחה במשכנתא, ושניהם נרשמו יחד כלווים אין חולק גם, כי החזרי המשכנתא שולמו מחשבון הבנק המשותף שנוהל ע"י הצדדים בתקופת חייהם המשותפים, בו הופקדו, בין היתר, גם הכנסותיו לדידו, שעה שאין הנתבעת חולקת על כך, הרי שהיא מודה, כי חלק מן הזכויות בדירה שייכות לו.

הבעל טוען כי מאז נרכשה הדירה ועד יום הגשת התובענה עלה ערכה של הדירה, זכאי הוא למחצית משווי ההשבחה שלה כן טוען הבעל- התובע, כי הוא זכאי לחלק מן הזכויות בדירה, היות שאלמלא נרשם כלווה, לא הייתה יכולה הנתבעת ליטול הלוואת המשכנתא, ולא הייתה מסוגלת לרכוש הזכויות בדירה .

הצדדים ניהלו משק בית משותף, נשאו יחדיו בהוצאות משק הבית, ובהוצאותיהם של שני הקטינים, נטלו יחד הלוואת המשכנתא, השקיעו כספים בהשבחת הדירה, לא ערכו הסכם ממון טרום נישואיהם, ובעובדות אלה יש כדי ללמד על כוונת השיתוף שהייתה להם ביחס לדירה.

שעה שעסקינן בדירה ששימשה למגוריהם של הצדדים, אשר הוכרה בפסיקה כ"גולת הכותרת" של השיתוף בין בני זוג, יש להכיר בה, על רקע נסיבות המקרה, כנכס משותף של הצדדים  בתצהירו טוען התובע, כי נערך ע"י הצדדים שיפוץ בדירה והעלויות אשר הוצאו מחשבון הבנק המשותף שלהם לעומת זאת, בסיכומיו טוען הוא, כי נמשכו כספים מהחשבון המשותף של הצדדים לטובת רכישת הדירה ולעריכת שיפוצים בה.

עוד טוען הבעל-התובע, כי עת היו הצדדים נשואים, הם מימנו באמצעות כספי החשבון המשותף רכישת פרטי ריהוט רבים, לרבות, חדר שינה, סלון, מכונת כביסה, מייבש כביסה, חדש שינה לקטין הנוסף ועוד, ולכן זכאי הוא לקבל מחצית מן המיטלטלין המשותפים, ולמצער מחצית משווים  בנוגע לרכבם המשותף של הצדדים אשר נמכר.

התובע מעולם לא ביקש להירשם כבעל זכויות בדירה, ועובדת היותו לווה נוסף בהלוואת המשכנתא נועדה להבטיח את השתתפותו בהחזריה כנגד מגוריו בדירה  טענות התובע לפיהן לא מסוגלת הייתה היא לרכוש הדירה בלעדיו ובכורח הנסיבות התבקשת הוא לשמש כלווה נוסף הן חסרות בסיס, היות שמאז ומתמיד היא עבדה והשתכרה שכר נאה;

טענת האישה לצדדים לא הייתה כוונת שיתוף במועד רכישת הדירה, וטענות התובע בעניין זה באו אל העולם עם פרוץ הסכסוך בין הצדדים אין בעובדת מגוריהם של הצדדים בדירה משך שנתיים בלבד כדי להקנות לתובע זכויות קנייניות בה  יש לדחות טענות התובע באשר לעליית שווי הדירה, שעה שאין הן נתמכות בדבר הוא הדין גם ביחס לטענותיו בעניין היקף ההשקעות שבוצעו בדירה ע"י הצדדים ממשאביהם המשותפים  לא עלה בידי התובע להוכיח כל השקעה משמעותית שהיא בדירה, פרט להחלפת שיש במטבח וסיוד הקירות כך או כך, אין בהשקעות מינימליות אלה כדי להוכיח כוונת שיתוף

 

האם הדירה היא בבחינת רכוש משותף של הצדדים?

 על מערכת היחסים הכלכלית של הצדדים חלות הוראותיו של חוק יחסי ממון בין בני זוג.

עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט  נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין

נכסים שהיו למי מבני הזוג ערב הנישואין, או נכסים שקיבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין לא יאוזנו בשעת ביצוע איזון המשאבים ביניהם עם זאת, במרוצת השנים הרחיבה הפסיקה את הפרשנות להוראות החוק, עת הכירה בזכויות של בן זוג בנכסים שהיו לבן הזוג האחר ערב הנישואין, בעיקר ביחס לדירת המגורים, אשר הוגדרה בפסיקה כ-"גולת הכותרת של השיתוף".

עם זאת, בשורה של פסקי דין הובהר, כי לשם ההגנה על אינטרס ההסתמכות של הצדדים אין די בעצם החיים המשותפים של בני הזוג ומגוריהם בדירה, שהייתה שייכת למי מבני הזוג ערב הנישואין על מנת לקבוע כי קיימת כוונת שיתוף ביחס לה, ויש להוכיח "דבר מה נוסף"  הנה כי כן, יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו על מנת להכריע בשאלה האם קיים "דבר מה נוסף" שיצדיק סטייה מהוראות החוק הברורות .

 נהיר, כי לכל מקרה נסיבות משלו, ועל כן לא הוגדרה בפסיקה רשימה סגורה של קריטריונים או מבחנים המבססים קיומו של "דבר מה נוסף" כך לדוגמא, כאשר הוכח שהצדדים ערכו שיפוץ מאסיבי בבית המגורים או כאשר הוצגו ראיות לקיומה של הבטחה או כוונה מפורשות להפוך את הנכס משותף על ידי שינוי ברישום הבעלות או אפילו על ידי מכירתו ורכישת נכס אחר תחתיו שייחשב כנכס משותף, הכיר בית המשפט בקיומו של "דבר מה נוסף" שדי בו כדי לבסס כוונת שיתוף

השאלה האם הייתה כוונת שיתוף של בני הזוג בנוגע לנכסים אשר החוק מוציא מגדרי האיזון, אם לאו

נטל ההוכחה עובר אל כתפו של בן הזוג אשר הביא עמו לחיי הנישואין רכוש שנצבר על ידו טרם הנישואין להראות, כי הביע דעתו באופן מפורש, שבדעתו להגן על רכוש זה כרכושו הפרטי בעת פקיעת הנישואין תוצאה זו הופכת את היוצרות ועומדת בסתירה להוראת החוק.

אל לנו להפוך החריג לכלל הכלל ברור, והוא קבוע וטבוע בסעיף א לחוק סטייה ממנו אשר משמעותה היא, פגיעה בזכות קניינית של בן הזוג צריכה להיעשות במשורה באותם מקרים חריגים בהם זעקת ההגינות ושיקולי הצדק מחייבים זאת

עדיין מוטל על התובע הנטל להוכיח, כי הייתה לצדדים כוונת שיתוף בנוגע לדירה, וכי מדובר בנכס בר איזון  כאמור, לטענת הנתבעת היא יזמה את רכישת הדירה, שכרה שירותיו של עורך דין לצורך עריכת הסכם המכר, ומימנה ממקורותיה הפרטיים את עיקר התמורה ששולמה בגין הדירה הנתבעת העידה כי התובע לא היה מעורב בהליך רכישת הדירה ואף לא ביקש בשום שלב להירשם כבעל זכויות בדירה

הבעל התובע לא הציג כל ראיה המלמדת באופן פוזיטיבי על כוונת הנתבעת לשתף אותו בזכויות בדירה, וגם אם לשיטתו מדובר היה בעניין שהוא בבחינת המובן מאליו מעצם נישואי הצדדים ראו ,הרי שהוא לא הצליח, כמתחייב בדין, להצביע על "דבר מה נוסף" ממנו ניתן ללמוד על כוונת השיתוף מעבר לחיי הנישואין והמגורים המשותפים לא זו בלבד, אלא שהתובע בעצמו העיד, כי לא היו בידו האמצעים לרכישת דירה, ואלמלא נרכשה הדירה על ידי הנתבעת עת חלק הארי של התמורה מומן ממשאביה הפרטיים, נאלצים היו הצדדים לשכור דירה.

יש להניח, אפוא, כי אלמלא ביקשה הנתבעת לשפר את תנאי המגורים שלה ושל בני משפחתה ונקיטת פעולות על ידה בלבד למען קידומה של מטרה זו, היו ממשיכים הצדדים להתגורר בדירה שהייתה בחזקתה ובבעלות אמה ערב הנישואין או במדור שכור.

לא התרשמתי, כי התובע הסתמך על מצג כלשהו של הנתבעת כלפיו לפיו יש לו זכויות בדירה, וודאי לא באופן המצדיק הגנה על אותה הסתמכות המגיעה כדי הקניית זכויות קנייניות בדירה בהתבסס עליה כידוע במסגרת בחינת השאלה האם יש הצדקה להגן על אינטרס ההסתמכות יש לבדוק אם הייתה ציפייה לגיטימית מצד התובע לקבל מחצית או חלק אחר מן הזכויות בדירה התובע לא הוכיח, כי הנתבעת יצרה כלפיו או כלפי כולי עלמא מצג לפיו מדובר בדירה משותפת של הצדדים כפי שצוין לעיל, התובע לא היה בקי בפרטים אלמנטריים הקשורים בעסקה שבצעה הנתבעת לרכישת הדירה, ונהיר מן התשתית הראייתית שהונחה לפניי, כי לא היה מעורב בה, לפחות לא כשותף מלא לה, ובשעת מעשה אף לא ראה עצמו ככזה בחקירתו הנגדית 

שוכנעתי, אפוא, כי הנתבעת באופן מחושב, בין אם נצדיק הלך מחשבה זה ובין אם לאו, צירפה את התובע כלווה נוסף עת נטלה הלוואת המשכנתא, כשם שעם הפרידה בין הצדדים גרעה אותו ממנה זאת, על מנת לגרום לו להשתתף בהוצאות המדור כל עוד חיו הצדדים תחת קורת גג אחת וניהלו משק בית משותף וכדי שהיא לא תיאלץ לשאת בהן לבדה

במקרה זה שלפנינו על נסיבותיו הספציפיות, אין בהעדרו של הסכם ממון בין הצדדים כדי לתמוך בטענות התובע ובתביעתו יוזכר, כי עסקינן בדירה שהזכויות בה רשומות על שם הנתבעת בלבד, עת חלק הארי של התמורה בגינה מומן באמצעות משאביה הפרטיים, והיתר באמצעות משכנתא שניטלה ע"י הצדדים במשותף החזרי המשכנתא שולמו ע"י הצדדים במשותף למשך תקופה בת  חודשים בלבד, שמניינה מתחיל חודשים אחדים טרם קבלת החזקה בדירה ומסתיים עם פרידת הצדדים, עת מאז ואילך – משולמים הם ע"י הנתבעת בלבד.

יתר על כן, התובע העיד, כי לא פנה לנתבעת בבקשה לעריכת הסכם ביניהם אשר יעגן זכויותיו בדירה ויגן עליהן, ומכאן ששני הצדדים ראו עין בעין מצבן המשפטי של הזכויות בדירה, וראו בה קניינה של הנתבעת.

במצב דברים זה, עת דיני הקניין מזה וחוק יחסי ממון מזה שולטים בכיפה ומשמשים כיריעה הפרושה מעל פרשה זו שלפנינו, אין בהעדרו של הסכם ממון בין הצדדים כדי להעלות או להוריד, ואין בכך כדי לפגוע בזכויותיה הקניינית של התובעת בדירה כל זאת מבלי להתייחס כלל למכתב, אשר לטענת הנתבעת נכתב על ידי הצדדים והוחזק בידי עו"ד ראוי שנזכור, גם בעידן זה בו נדמה לעתים, שהתמימות פסה מן העולם, כי מקום בו הוראות חוק יחסי ממון מסדירות זכויותיהם הרכושיות של בני זוג, אין לבוא חשבון עמם או עם מי מהם על ההימנעות מעריכת הסכם ממון שתכליתו היא להעניק כרית בטיחות נוספת לזו שמעניק הדין.

גם העדרו של הסכם ממון בין הצדדים אינו יכול בנסיבות המקרה דנא להוות משום "דבר מה נוסף" המעיד על כוונת שיתוף ספציפית של הצדדים ביחס לדירה.

אין בידי לקבל טענת הנתבעת לפיה השתתפות התובע בהחזרי המשכנתא החודשיים דינה כדין תשלום דמי שימוש ראויים עסקינן בבני זוג לשעבר, אשר בחרו להינשא זה לזו, וניהלו משק בית משותף וחיי משפחה מלאים דרכו של עולם היא, כי איש ואישה שקשרו גורלם זה בזו ומאחדים את משאביהם הכלכליים ונושאים במשותף בהוצאותיהם המשותפות, אינם מתייחסים זה לזו, עת חייהם מתנהלים כשורה ובהרמוניה, כאל צדדים לעסקה כלכלית כזו או אחרת הטעונה כדאיות ומצדיקה התחשבנויות כספיות לתא המשפחתי, מטבע בריאתו, גם אפיונים כלכליים אך אין הם מהווה העיקר, גם אם מהווים הם נדבך הכרחי לקיומו ולתפקודו  חזקה, אפוא, על בן זוג המבקש תמורה ממשנהו בגין שימוש בנכסיו הפרטיים, כי יסדיר זאת עמו מראש ובאופן מפורש.

 מן החומר המונח לפניי עולה, כי במהלך החיים המשותפים לא דרשה הנתבעת בשום צורה ובשום אופן מן התובע לשלם בגין מגוריו בדירה גם קודם לרכישת הדירה, עת התגוררו הצדדים בדירת אם הנתבעת שלימים נמכרה ותמורת המכר שימשה למימון רכישת הדירה שבמחלוקת, כזכור לא נדרש התובע לשלם דמי שכירות או דמי שימוש לנתבעת או לאמה  לפיכך, לא יהא זה הוגן לדרוש זאת ממנו בדיעבד ולאחר שיחסי הצדדים התערערו.

 מצאתי, אפוא, כי בנסיבות המקרה דנא יהא זה נכון וצודק, בהתבסס על דיני עשיית עושר ולא במשפט ועל שיקולי צדק והגינות, בהינתן כי השתתפות התובע בהחזרי המשכנתא החודשיים הגדילה את חלקה ההוני בדירה, להורות לאישה הנתבעת להשיב לידיו מחצית מסך החזרי המשכנתא החודשיים ששולמו על ידי הצדדים יחדיו, כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן מיום  ועד יום התשלום בפועל.

 

 

 

  תמ"ש 12648-02-15 פלוני נ' פלונית
דרג את הכתבהדירוג כתבה דירת מגורים אשר נרכשה לאחר נישואין | חלוקת רכוש בגירושין: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
עבור לתוכן העמוד
עורך דין גירושין