גירושין אלפיון עליון

בשנת 2024 נרשם בישראל מספר שיא של 11, 542 מקרי גירושין - עלייה של כ-6. 5% בהשוואה ל-10, 838 גירושין בשנת 2023. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כשליש מהזוגות הנשואים בארץ צפויים בסופו של דבר להתגרש, ויש המעריכים שאפילו אחד מכל שניים-שלושה זוגות ייפרדו במהלך חייהם. לשם השוואה, שיעור המתגרשים בעולם המערבי עומד סביב 3 מקרי גירושין לכל 1,000 איש - גבוה במעט מהשיעור בישראל (כ-1. 7 לכל 1,000 איש). מגמת העלייה בשיעורי הגירושין באה לידי ביטוי בעיקר בערים הגדולות, אם כי בשנים האחרונות חלה התייצבות קלה ואף ירידה במדדים מסוימים. למשל, בשנת 2023 התגרשו בתל אביב 575 זוגות (ירידה של 13% מ-2022), ובירושלים 715 זוגות (ירידה של 9%). יחד עם זאת, בשנת 2024 המגמה התהפכה על רקע אירועי השנה (לרבות משבר לאומי), עם עלייה מחודשת במספר המתגרשים. הנתונים מלמדים כי תופעת הגירושין הפכה לנפוצה במידה כזו, שאינה פוסחת על אף פלח אוכלוסייה - ובכלל זה על בעלי ההון והאלפיון העליון.

טבלה: נתוני גירושין בישראל בהשוואה לעולם (נתוני 2021-2024).

גירושי האלפיון העליון - במה הם שונים?

היקפי רכוש חסרי תקדים: מה שמשותף לג'ף בזוס, רומן אברמוביץ' ואילון מאסק - מעבר להיותם בין העשירים בעולם - הוא שמקרי הגירושין שלהם מסובכים ויקרים לעין ערוך מהממוצע. בעוד שבגירושים "רגילים" חלוקת הרכוש מצטמצמת לרוב לדירת מגורים אחת וכמה נכסים בסיסיים, בגירושי האלפיון מדובר לעיתים בעשרות נכסי נדל"ן, אחזקות בחברות, חשבונות בנק וקרנות ברחבי העולם, אוספי אמנות יקרים, כלי טיס ויאכטות, השקעות חובקות עולם ואף נכסים דיגיטליים כמו מטבעות קריפטו. נכסים רבים כלל לא נמצאים בארץ המגורים העיקרית של בני הזוג, ולכן יש צורך לשרטט תמונה פיננסית כוללת של כל הרכוש - מה ששוויים הכלכלי והיכן הם מצויים - טרם שניתן יהיה לחלקו בצורה הוגנת. לדוגמה, המיליארדר הרוסי-ישראלי רומן אברמוביץ' נפרד ב-2007 מאשתו השנייה אירינה בהסדר שכלל כ-300 מיליון דולר, סכום קטן יחסית להונו (כ-9 מיליארד דולר) אך גדול דיו כדי להיכלל ברשימת ההסכמים היקרים בהיסטוריה. גירושיו העתידיים (והלא-רשמיים לעת כתיבת שורות אלו) מאשתו השלישית הוערכו כיקרים אף יותר, ולכן ייתכן שאברמוביץ' נמנע מלנקוט הליך משפטי פורמלי מחשש להשלכות הכספיות.

סכסוכים משפטיים חובקי עולם: אצל זוגות מהאלפיון העליון, שאלת הסמכות השיפוטית עשויה להפוך לקריטית. לא פעם, אחד מבני הזוג ינסה לבחור את הזירה הנוחה עבורו - תופעה המכונה "מרוץ סמכויות" - במיוחד כאשר לבני הזוג זיקות למספר מדינות. מקרה לדוגמה הוא סכסוך גירושין שהגיע לבית הדין הרבני בירושלים, בו מיליארדר יהודי המתגורר בחו"ל פתח תיק גירושין בישראל למרות שהזוג חי עשרות שנים בחו"ל. לטענת אשתו, המהלך נועד לחמוק מחיוב מזונות גבוה שהוטל עליו בבית משפט אזרחי במדינת מגוריהם (כ-40,000 אירו בחודש) - שכן קיווה שהערכאה בישראל תפחית את הסכום או תפתור אותו ממנו. בני הזוג באותו מקרה החזיקו נכסים בשווי מעל מיליארד אירו במספר מדינות, מתוכם נכסים במאות מיליוני אירו בישראל (כולל פנטהאוז יוקרתי בארץ בשווי עשרות מיליוני שקלים). סיפור זה ממחיש כיצד פורום הגירושין הופך עצמו לזירת התגוששות - כאשר כל צד מעריך איפה יזכה ליתרון (למשל, בעניין גובה המזונות או חלוקת הרכוש). בתי המשפט ובתי הדין בישראל מודעים לתופעה, ובמקרים של ניסיונות ברורים ל"פורום שופינג" בחוסר תום לב, הם עשויים לדחות את התיק בארץ לטובת הדיון במקומו הטבעי.

פרטיות ותקשורת: גירושי עשירים מפורסמים מושכים תשומת לב תקשורתית אדירה. מה שמוסיף שכבת מורכבות נוספת הוא הצורך לנהל את המשבר תחת אור הזרקורים. בני זוג מן האלפיון (ובפרט כאשר מדובר בדמויות ציבוריות או סלבריטאים) ינסו לרוב לשמור על דיסקרטיות מרבית, באמצעות הסכמי סודיות, דיונים בדלתיים סגורות וצווים איסור פרסום. עורכי הדין המטפלים בגירושי סלבריטאים מודעים לרגישות הזו, וישאפו לבודד את ההליך המשפטי מהתקשורת עד כמה שניתן. עם זאת, במקרים רבים הפרטים דולפים או מתפרסמים בכל זאת, במיוחד כשמדובר בסכסוך מר ומתמשך. הדבר עלול להסלים את הסכסוך (כל צד חרד לתדמיתו הציבורית) וגם להשפיע על נכונות הצדדים להתפשר - מחשש שוויתור יתפרש כתבוסה בפומבי. דוגמאות בולטות מהשנים האחרונות כוללות את גירושי איל התקשורת רופרט מרדוק (1999), שפורקו בהסכם של כ-1. 7 מיליארד דולר, ואת הפרידה המתוקשרת של קים קרדשיאן וקניה וסט (2022) שהוערכה בכ-2. 7 מיליארד דולר - שתיהן זכו לסיקור נרחב בכל כלי תקשורת אפשרי. במדינות מסוימות (כמו אנגליה, למשל) פונים יותר ויותר זוגות עשירים להליך בוררות פרטית כתחליף לבית משפט, דווקא כדי להימנע מפרסום. בישראל אפשרות הבוררות עדיין פחות נפוצה בדיני משפחה, אך גישור פרטי הפך לחלופה מבוקשת כפי שיוסבר בהמשך.

עלות כלכלית ועומס מקצועי: לגירושין עתירי ממון יש גם תג מחיר גבוה במיוחד מבחינת ההליכים עצמם. סכסוך רגיל עשוי להסתיים בעלות של עשרות אלפי שקלים לכל צד, בעוד שתיק גירושין באלפיון עלול לכלול שכר טרחה מצטבר של מאות אלפי שקלים בשל ריבוי ההליכים, הדיונים והמומחים המעורבים. יש להיערך למימון צוות מקצועי רחב: עורכי דין מהשורה הראשונה, רואי חשבון ואקטוארים להערכת שווי חברות ונכסים, חוקרים פרטיים לאיתור נכסים נסתרים או לתיעוד בגידות, יועצי מס לתכנון מס לאחר החלוקה, ולעיתים גם יועצי תקשורת לניהול המשבר מול המדיה. לא כל תיק יצריך את כל אלו, אך מרבית הגירושין באלפיון מערבים לפחות כמה מן המומחים הללו. דווקא בשל העומס והעלות, ישנם אנשי עסקים שיעדיפו לסיים את הסכסוך בהסכם מהיר - גם במחיר ויתורים - כדי לחסוך בזמן, בכסף ובפגיעה אפשרית במוניטין. מצד שני, במקרים רבים בני הזוג פשוט אינם מצליחים לגשר על פערים עמוקים, בייחוד כשמעורב חשד להסתרת רכוש, ואז אין מנוס ממאבק משפטי ממושך עד להכרעת בית המשפט.

הגירושין היקרים בעולם: חמישה שיאנים היסטוריים

שלא במפתיע, הגירושין היקרים בהיסטוריה מערבים את עשירי תבל. חמישה מקרים בולטים שוברים את כל השיאים הכספיים הידועים:

• מקום 1: ג'ף בזוס ומקנזי סקוט (2019) - מייסד אמזון נפרד מאשתו לאחר 25 שנות נישואין, והעביר לה 4% ממניות אמזון (שווה-ערך לכ־38 מיליארד דולר בזמנו). מדובר בהסכם הגירושין הגדול בהיסטוריה . מקנזי הפכה בין-לילה לאחת הנשים העשירות בעולם.

• מקום 2: אלק וג'וסלין וילדנשטיין (1999) - איל האמנות אלק וילדנשטיין התגרש מאשתו, שנודעה בחיבתה לניתוחים קוסמטיים. הסדר הגירושין עמד על כ־3. 8 מיליארד דולר (כ-6. 8 מיליארד בערכי היום).

• מקום 3: עדנאן וסוראיה חשוקג'י (1980) - איש העסקים הסעודי עדנאן חשוקג'י התגרש לאחר 20 שנות נישואין בהסכם של כ-874 מיליון דולר (שהם מעל 3 מיליארד דולר כיום בשל אינפלציה).

• מקום 4: רופרט מרדוק ואנה מרדוק (טורב) מאן (1999) - איל התקשורת מרדוק שילם לגרושתו אנה כ־1. 7 מיליארד דולר. מרדוק התחתן מחדש 17 ימים בלבד לאחר סיום הגירושין, בבת זוג הצעירה ממנו בעשרות שנים.

• מקום 5: קים קרדשיאן וקניה וסט (2022) - כוכבת הריאליטי והראפר המפורסם הגיעו להסכם גירושים שהוערך בכ-2. 7 מיליארד דולר, בין היתר בשל חלוקת תיק הנכסים המשותפים והמותגים שצברו יחד.

כפי שניתן לראות, טווח הסכומים נע בין מאות מיליוני דולרים לעד כמעט 40 מיליארד דולר במקרה הקיצוני של בזוס. לשם השוואה, אחד ההסכמים היקרים בישראל (ע"פ דיווחים פומביים) היה גירושי משפחת רקנאטי בתחילת שנות ה-2000, עם הסכם שחצה את רף מיליארד השקלים - סכום חסר תקדים במונחים מקומיים. עם זאת, רוב הגירושין של בני האלפיון הישראלים נותרים הרחק מעיני הציבור, כך שקשה לדרגם מבחינת שווי כספי. מה שברור הוא שהאתגרים המקצועיים בגירושים כאלו עצומים, כפי שנפרט להלן.

טבלה: חמשת הגירושין היקרים ביותר שתועדו (שווי ההסדרים אינו מותאם לאינפלציה).

שלבי ההליך בגירושי בעלי הון: מפת דרכים מפורטת

1. חתימת הסכם ממון בתחילת הדרך: רבים מבני האלפיון העליון נוקטים בחתימת הסכם ממון טרם הנישואין, בדיוק כדי למנוע קרבות רכוש עתידיים. הסכם ממון הוא חוזה משפטי המסדיר את חלוקת הנכסים במקרה של גירושין, ובישראל הוא זוכה לתוקף רק באישור בית משפט או נוטריון (תלוי במועד החתימה). בהסכמי ממון אצל עשירים נהוג לכלול סעיפים לגבי חברות, מניות, ירושות צפויות, נדל"ן בארץ ובחו"ל ועוד. עם זאת, חשוב להבין שהסכם ממון אמנם גובר על ברירת המחדל החוקית, אך הוא לא חסין לחלוטין: אם בני הזוג פועלים בניגוד לו במהלך נישואיהם, בית המשפט עלול לקבוע שהוא למעשה בוטל בהתנהגות. כך למשל, אם ההסכם קובע שהרכוש העסקי שייך לבעל בלבד - אך לאחר החתונה הוא רושם מחצית מהחברה החדשה על שם אשתו - ייתכן שהרישום יגבר, משום שעל פי חוק המקרקעין "הבעלות נקבעת לפי הרישום" ולא לפי ההסכם. במילים אחרות, צריך להקפיד להתנהל בהתאם להסכם הממון לאורך הנישואין, אחרת תוקפו ייפגע.

2. זיהוי משברים מוקדם ותכנון אסטרטגי: גם בנישואין מאושרים לכאורה, לעיתים מופיעים סימני משבר - רומן מחוץ לנישואין, ריחוק רגשי, חילוקי דעות על כסף או על חינוך הילדים. אצל זוגות עתירי ממון, ייתכנו גם קונפליקטים על רקע העושר עצמו (למשל מחלוקות על ניהול נכסים, מעורבות בני משפחה בעסק המשפחתי וכו'). כאשר מתחילים לחשוב על גירושין, מומלץ לכל אחד מהצדדים להתייעץ מידית עם עורך דין מומחה ולתכנן צעדים מראש. בשלב זה נשקלות שאלות כמו: איזו ערכאה משפטית עדיפה (בית משפט לענייני משפחה מול בית דין רבני, או אולי חו"ל); כיצד לאסוף מסמכים פיננסיים לפני שהצד השני מסתיר אותם; האם לעקוב אחר פעולות חשודות בחשבונות; והאם לערב חוקר פרטי כבר עכשיו. תכנון מוקדם חיוני במיוחד כשמדובר בנכסים פזורים ומורכבים, כדי למנוע הפתעות. לדוגמה, בעל שליטה בחברת הייטק עשוי עוד לפני הפתיחה הרשמית של תיק הגירושין להתחיל בתהליך הערכת שווי החברה, או להעביר חלק מההחזקות לנאמנות - מהלכים שכדאי מאוד לבחון בזהירות עם יועצים משפטיים, שכן פעולה פזיזה עלולה להתפרש כניסיון להבריח נכסים ולגרור תגובה חריפה מבית המשפט.

3. פתיחת ההליך ובחירת פורום: בישראל, פתיחת הליך גירושין מתבצעת לרוב באמצעות הגשת בקשה ליישוב סכסוך (הליך גישור חובה) ולאחריו, אם אין הסכמה, תביעת גירושין וחלוקת רכוש. אצל יהודים, עצם הגט מתנהל בבית הדין הרבני, אך ענייני רכוש ומזונות נידונים או בבית הדין או בבית המשפט למשפחה - לפי מי שהקדים ותפס סמכות (מרוץ סמכויות). אצל זוגות האלפיון, כאמור, לעתים אחד הצדדים ינסה לפורר סמכויות גם בין מדינות. אם למשל לבעל יש אזרחות אמריקאית, הוא עשוי למהר לפתוח תיק בבית משפט בניו-יורק, בעוד האישה תעדיף את ישראל, או להפך. צעד ראשון קריטי הוא לנתח עם עו"ד את יתרונות וחסרונות כל פורום ולפעול בהתאם. במקביל, יש לטפל בצווי מניעה דחופים: למשל, צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בן זוג שעלול להימלט (בגירושי האלפיון חלק מבני הזוג מרבים בנסיעות עסקים ויכולים בקלות להעתיק מושב לחו"ל), או צו איסור דיספוזיציה בנכסים כדי למנוע הברחתם (עיקולים זמניים על חשבונות, מניות ונדל"ן).

4. גישור ראשוני וחלופות ליטיגציה: מאז 2018 מחייב החוק בישראל זוגות לפתוח בהליך גישור (יחידת הסיוע) בטרם יתנהלו משפטית. עבור עשירים, גישור יכול להיות אטרקטיבי במיוחד כדרך לשמור על שליטה ודיסקרטיות, ולהגיע להסכמות עם מינימום חשיפה. במידה ושני הצדדים נכונים לדון, ניתן להאריך את הגישור הראשוני למסלול פרטי. מרכזי גישור משפחתי מובילים בעולם - למשל JAMS בארה"ב, NFM בבריטניה - מספקים מודלים גם לסכסוכי ענק. בישראל, ניתן לפנות לגישור פרטי מיד לאחר פגישות יחידת הסיוע. עו"ד מגשרת מאיה רוטנברג, לדוגמה, מנהלת מרכז גישור גירושין פרטי שנחשב מהפעילים בארץ, עם עשרות תיקים של זוגות בעלי פרופיל גבוה - מה שמעיד על הפופולריות הגוברת של גישור כחלופה להתדיינות משפטית ממושכת. אם בני הזוג מצליחים דרך הגישור לגבש הסכמות על הרכוש, המשמורת והמזונות - הם יחסכו לעצמם שנות משפט יקרות. לכן, בשלב מוקדם זה, כדאי לפחות לנסות להגיע לפשרות בסיסיות, במיוחד כשהפערים אינם גדולים מדי.

5. ניהול תביעות בבית המשפט: אם הגישור נכשל או מתגלה שאחד הצדדים אינו משתף פעולה, עוברים למסלול ליטיגציה מלאה. בשלב הזה מוגשות תביעות בכל הנושאים הרלוונטיים: תביעת גירושין (ברבני, לצורך סידור הגט), תביעת רכוש (איזון משאבים), תביעת מזונות ילדים ו/או אישה, ותביעת משמורת והסדרי ראייה. בתיקי אלפיון יש לעיתים תביעות נוספות ייחודיות: תביעה למוניטין עסקי (טענה שאחד הצדדים צבר "נכס בלתי מוחשי" של מוניטין שצריך לאמוד בשווי כסף), תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין מסוימים, או תביעות נזיקיות (למשל תביעת פיצוי בשל בגידה או אלימות). ההליך המשפטי כרוך בהחלפת כתבי טענות מפורטים - כל צד פורש את גרסתו לגבי חלוקת הרכוש הרצויה, טענות לפגמים בהתנהלות השני (הסתרת כספים, חובות וכו'), דרישות למזונות גבוהים או להפחתתם, וכדומה. כבר בנקודת ההתחלה, עורכי הדין בונים אסטרטגיה: איזה מסרים להעביר לשופט, אילו צווים זמניים לדרוש, על אילו ויתורים אפשריים לרמוז לצורך פשרה וכד'. לוחות הזמנים בתיקי ענק עלולים להתארך מאוד - לעיתים 2-4 שנים ואף יותר עד לפסק דין סופי - כך שהתכנון הוא לריצת מרתון ולא ספרינט.

6. גילוי מסמכים ואיתור נכסים: אחד השלבים המשמעותיים ביותר הוא הליך הגילוי (Discovery). בישראל, כל צד רשאי לדרוש מהשני לענות על שאלון, למסור מסמכים רלוונטיים ולגלות נכסים וחשבונות. בפועל, אצל עשירים רבים, חלק ניכר מהנכסים עלולים להיות נסתרים או שקשה להתחקות אחריהם. למשל: חשבונות בנק במקלטי מס, נאמנויות רשומות על שם קרובי משפחה, חברות Offshore בשליטה עקיפה, מזומנים וכספות, אוספי אומנות שלא תועדו וכיוצא בזה. לכן, נהוג לשלב בשלב זה חוקרים פרטיים ויועצים פיננסיים. חוקר פרטי המתמחה בחקירות כלכליות ינסה להתחקות אחר רכוש שלא הוצהר - בין אם באמצעות בדיקה פיזית (צילום נכסים, מעקב אחר בן הזוג למפגשים בבנקים וכו') ובין אם באמצעים דיגיטליים (ניטור העברות כספיות, חיפוש בבסיסי נתונים גלויים וסמויים). כמו כן, ממונה לרוב רואה חשבון או אקטואר כמומחה מטעם בית המשפט שתפקידו לבדוק את הדוחות הכספיים, התנועות בחשבונות, דיבידנדים מחברות פרטיות, אופציות שמומשו, ועוד. במקרים מורכבים במיוחד, בית המשפט עשוי לאפשר בדיקה רב-שנתית לעומק - למשל מינוי מומחה לבדיקת תנועות כספיות בשנים שקדמו לפירוד, כדי לחשוף דפוסי הברחת כספים. בתי המשפט כיום מפגינים יד קשה נגד מי שנתפסים מבריחים רכוש: אם מוכח שבן זוג מעלים נכסים, השופט רשאי להטיל סנקציות כספיות כבדות ואף לבצע חלוקה לא שוויונית של הרכוש לטובת הצד הנפגע. כלומר, מי שינסה "לגנוב סוסים" עלול לשלם על כך ביוקר בהכרעת הדין.

7. הערכת שווי חברות ונכסים מורכבים: חלק מרכזי בגירושי האלפיון הוא תהליך שומת נכסים מקצועי. כאשר בין הנכסים יש חברות, סטארט-אפים, פטנטים, נכסי קריירה או נכסים בחו"ל - לא ניתן פשוט לחלקם חצי-חצי בלי לברר תחילה כמה הם שווים וכיצד ניתן לפרק אותם. מינוי מומחים: במקרי הצורך, ימנה בית המשפט מומחה כלכלי (או שצד יציג חוות דעת מומחה מטעמו) להערכת שווי חברות, שווי אחזקות במיזמי הייטק, אומדן שווי מניות ואופציות (בין אם הבשילו ובין אם עדיין מוקצות על תנאי), שווי נכסי נדל"ן בארץ ובחו"ל, וכן שווי אוספי אמנות, תכשיטים יקרים, כלי טיס, סוסים גזעיים או כל רכוש יוקרתי אחר. ההערכה צריכה לקחת בחשבון גורמים כמו שווי שוק, מוניטין עסקי, רווחיות עתידית (DCF), מיסוי על מכירה כפויה ועוד. לדוגמה, חלוקת חברת הזנק (סטארט-אפ) דורשת לברר את שוויה הנוכחי ואף הפוטנציאלי: במקרה כזה, אפשר שבית המשפט יקבע מנגנון של איזון על דרך תשלום עתידי - נניח, בן הזוג בעל המניות ישלם לגרוש/תו אחוז מסוים מהתמורה אם בעתיד תונפק החברה או תימכר בהצלחה. באופן דומה, אם יש אוסף אמנות משמעותי, ניתן להביא שמאי אמנות להעריך כל יצירה ולקבוע מי יקבל איזו יצירה או אם חלקן ימכרו ותחולק התמורה. מקרי מבחן ישראליים: בעניין פלוני נ' פלונית (שם בדוי) נקבע בעבר תקדים לגבי "נכסי קריירה" - בית המשפט הכליל בין הרכוש המשותף גם את הפוטנציאל ההשתכרות העתידי הגבוה של הבעל (מנהל בכיר) והורה על פיצוי כספי לאישה בשל פערי ההשתכרות. תקדימים כאלה נדירים, אך בשנים האחרונות אנו רואים הרחבת הגדרת הנכסים בני החלוקה, במיוחד אצל עשירים, כדי להגיע לתוצאה צודקת.

8. התמודדות עם סוגיית הבגידה: בעשירון העליון לא חסרים סיפורי בגידה ורומנים מתוקשרים - לעיתים הם גם הטריגר שמוביל לגירושין. מבחינה משפטית, בישראל עצם הבגידה אינה עילה לחלוקת רכוש שונה (אצל יהודים, אישה שבגדה עלולה לאבד מזונות אישה וכתובתה בבית הדין הרבני, אך לא את חלקה ברכוש). אצל בני האלפיון, ענייני הנאמנות הזוגית עלולים להשפיע על ממד אחר - מאבקי אמון ויוקרה. לא פעם, בן זוג נבגד יהיה נחוש "לא לתת פרס" לצד הבוגד, וינהל מלחמת חורמה על כל שקל. מנגד, בן זוג שחטא בבגידה עלול לחשוש מתדמיתו הציבורית ומפגיעה בעסקים (למשל, כשמנכ"ל חברה נשוי נתפס בקשר עם עובדת, הדבר מסכן אותו גם תאגידית). החקירה הפרטית סביב הבגידה הופכת לחלק מהמשחק: שכירת חוקר פרטי לצורך השגת ראיות לבגידה היא תופעה ידועה. הראיות יכולות לשמש ברבני (להוכחת "עילת גירושין" ולעתים לשחרור הבעל מתשלום כתובה, או למנוע מהאישה מזונות אישה), וכן לצרכי מו"מ - כקלף לחץ מוסרי וציבורי. חשוב לציין: בתי הדין הרבניים בישראל הטילו בעבר סנקציות על גברים בוגדים (למשל, חובה לתת גט), אך בעידן המודרני הגישה פחות ענישתית. לגבי נשים בוגדות, הדין הדתי עדיין שולל מהן כתובה ומזונות אישה. בפן המעשי, חקירת בגידה אצל עשירים עלולה להיות מסובכת: בני זוג בעלי אמצעים נוקטים אמצעי זהירות, נפגשים בחו"ל או במקומות פרטיים, משתמשים בטלפונים מוצפנים וכו'. ובכל זאת, חוקרים מיומנים מצליחים לא פעם לאסוף ראיות - צילומי מפגשים אינטימיים, פלטי תקשורת, התכתבויות רשת חברתית שנחשפו, ועוד. כל אלה מזינים את המימד הדרמטי בתיק ומוסיפים מתח להליך. ראוי לזכור שבסופו של דבר, כפי שבתי המשפט נוהגים לומר, הסיבה לפירוק הנישואין פחות חשובה מחלוקת התוצאות שלו. לכן, מומלץ לא לתת לכעס על בגידה להסיט את הפוקוס מענייני הרכוש והילדים, שבהם תתקבל ההכרעה הממשית.

9. משמורת ילדים וסדרי ראייה: גם אצל הזוגות העשירים ביותר, שאלת הילדים היא פעמים רבות הרגישה מכולן. למעשה, בשנים האחרונות מסתמנת מגמה ברורה של משמורת משותפת - חלוקה שווה או כמעט שווה בזמני השהות של הילדים עם כל הורה - וזאת בלא קשר למעמד הכלכלי. כלומר, גם אנשי עסקים שטסים רבות לחו"ל או מנהלים לו"ז עמוס, דורשים לעיתים משמורת משותפת מתוך עיקרון ורצון במעורבות, ומנהלים על כך מאבקים משפטיים בבתי המשפט ובבתי הדין. בתי המשפט בישראל כיום תומכים בגישה ששני ההורים יישארו משמעותיים בחיי הילד, ולכן נוטים לקבוע אחריות הורית משותפת ככל האפשר (בהנחה שאין בעיה כמו אלימות או כשירות הורית). בהקשר של האלפיון העליון, ייתכנו כמה סוגיות מיוחדות: ראשית, אם אחד ההורים שוקל לעקור למדינה אחרת (למשל לאחר הגירושין האם רוצה לחזור לארצה בחו"ל), יכולה להתגלע מחלוקת על משמורת בינלאומית - מה שמערב אמנת האג (הגנה מפני חטיפת ילדים) והיתרי הגירה. שנית, רמת החיים הגבוהה בה גדלו הילדים מחייבת התחשבות בהמשך שגרת חייהם: פעמים רבות רואים הסדרי משמורת הכוללים גם התייחסות ללוגיסטיקה (נהג פרטי שמסיע את הילדים בין בתי ההורים, או שמירה על צוות מטפל קבוע בשני הבתים), כדי שהילדים ימשיכו בסביבתם המוכרת ככל האפשר. שלישית, בני האלפיון עשויים להצמיד יועצים מקצועיים למען הילדים במהלך ואחרי הגירושין - פסיכולוג ילדים, מטפל רגשי, או אפילו "מנהל תיק גירושים" משפחתי שמתאם את המעברים והתקשורת. כל אלו כמובן דורשים משאבים, אך כאשר המשאבים קיימים, טובת הילד עומדת בראש. חשוב לזכור: בתי המשפט דנים במשמורת לפי עקרון טובת הילד, ולא לפי רצון ההורים או "זכות" שלהם. לכן, עצתו של כל עו"ד תהיה שבכל צעד הקשור לילדים - מהסכמה על בית ספר ועד בחירת מדינה - להראות שאתם פועלים לטובת הקטינים ולא ממניעים אנוכיים.

10. מזונות ילדים ומזונות בן/בת זוג: בהליכי גירושין עתירי ממון, הסכומים הנדרשים למזונות עשויים להיות גבוהים באופן חריג. בישראל, לאחר פסק דין תקדימי בעליון (בע"מ 919/15 בשנת 2017), חלה מהפכה בנושא מזונות הילדים - בעיקר בגילים 6-18. נפסק כי כאשר ההורים חולקים משמורת פיזית שווה והכנסותיהם דומות, אין לחייב אוטומטית את האב במזונות לילדים, אלא לחלק את נטל המזונות באופן יחסי להכנסות שני ההורים. עו"ד מאיה רוטנברג ייצגה את האב באותו מקרה, שהוביל להלכה החדשה הזו. המשמעות היא שבמשפחות עשירות שבהן שני ההורים בעלי קריירה והכנסות גבוהות, ייתכן שלא ייפסקו מזונות כלל במתכונת הישנה, אלא כל הורה יישא בהוצאות הילדים כשהם עמו, ובנוסף יתחלקו שווה בשווה בהוצאות חריגות. אולם, זהו התרחיש האידיאלי של משמורת משותפת שוויונית. בהרבה מקרים באלפיון העליון, האם (או האב, תלוי מי הקרייריסט) אינה בעלת הכנסה גבוהה כמו בן הזוג השני, או שאין חלוקה שווה בזמנים. במצבים אלו, מזונות הילדים עלולים להגיע לעשרות אלפי שקלים לחודש. כבר היו מקרים בישראל שבהם נפסקו מזונות ילדים של 30,000 ש"ח ויותר לחודש לילד יחיד, על מנת לשמר רמת חיים גבוהה (למשל, לממן את עלות המגורים בוילה, חוגי העשרה יוקרתיים, נסיעות לחו"ל וכו'). דוגמה קיצונית מהכותרות: אם מאזור המרכז דרשה כ-100,000 ש"ח בחודש כמזונות עבור ילדה קטנה אחת - בין היתר בטענה שהיא רגילה לכך שאמה רוחצת אותה באמבטיות חלב יום-יום, ופעילויות ראווה דומות. דרישות כאלה, גם אם נשמעות אבסורדיות, ממחישות את פערי סגנון החיים שעשויים לעמוד על הפרק. בתי המשפט מצדם מאזנים בין הרצון להבטיח לילד המשכיות ורווחה, לבין החובה שלא ליצור אבסורדים ופרזיטיות. בפסיקה נקבע שיש גבול לכמה צרכי ילד יכולים לעלות, וגם במשפחות עשירות לא יינתן סכום שהוא "מעל ומעבר לסביר".

באשר למזונות בן/בת זוג (מזונות אישה או בעל), בישראל אישה יהודייה זכאית למזונות מבעלה עד לגירושין (כל עוד לא "אשמה" בפירוד - למשל, אישה שבגדה לא תהיה זכאית). בפועל, אצל האלפיון העליון, מזונות האישה הזמניים עלולים להיות גבוהים במיוחד - כדי לשמר את הרגלי החיים עד למתן הגט. אך מרגע שיש גט, המזונות הללו פוסקים, ובמקום זה מגיעה חלוקת הרכוש. לכן הצד החלש כלכלית יכול להפעיל לחץ לקבלת סכום חד-פעמי או רכוש נוסף במקום שנות מזונות עתידיות. לעיתים מסכימים על "מזונות משקמים" לתקופה קצובה אחרי הגט, במיוחד בנישואין ארוכים שבהם האישה (או הבעל, במקרים הפוכים) לא פיתחה קריירה. ראוי להזכיר כאן גם את הכתובה: זהו שטר התחייבות כספית שהבעל חותם עליו תחת החופה. אצל עשירים יש שכותבים במפורש כתובה בסכום גבוה מאוד (מיליונים) כהצהרת כוונות. בתי הדין הרבניים לעיתים מחייבים תשלום כתובה, בעיקר אם הבעל יזם גירושין ללא עילה באשמת האישה. היו אף מקרים שבהם גרושה קיבלה גם כתובתה (למשל סכום בן שש ספרות) וגם מחצית מהרכוש המשותף - כפי שהושג באחד התיקים שניהלה עו"ד מאיה רוטנברג, לטובת אישה שבעלה עזב אותה. כלומר, עושרן של המשפחות אינו פוטר את הבעל מהתחייבותו ההלכתית כלפי אשתו. יחד עם זאת, בתי הדין מודעים לכך שחיוב כתובה כבד בנוסף לחלוקת רכוש יכול לגרום לכפל פיצוי, ולכן במקרים מסוימים הם מגלים גמישות (למשל הפחתת סכום הכתובה אם חולק הון עצום במסגרת הרכוש).

11. חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים: חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, הוא המסגרת החוקית הקובעת את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג שהתחתנו לאחר 1974. בהתאם לסעיף 5(א) לחוק, עם פקיעת הנישואין (או מוות) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווי כלל נכסי בני הזוג, למעט סוגי נכסים שפירט החוק כפטורים - כגון נכסים שהיו לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, ירושות ומתנות שקיבל במהלך הנישואין, גימלה השתלמות ועוד. עקרון איזון המשאבים שנקבע בחוק אומר בפשטות: מחשבים את שווי כל הנכסים ברי-החלוקה שצבר כל צד, משווים, והצד העשיר יותר צריך להעביר מחצית הפער לצד השני. כך, שני הצדדים ייצאו מהנישואין עם נכסים בשווי שווה. בפועל, באלפיון העליון, עצם ביצוע העיקרון הזה מורכב מאוד: ראשית, צריך לאתר ולכמת את כל אותם נכסים (כפי שתואר בסעיפי הגילוי לעיל). שנית, לעיתים קרובות עולה ויכוח מה נכלל ומה לא. למשל - האם מניות שהוקצו לבעל במסגרת אופציות בחברה לפני הנישואין אך הבשילו רק לאחריהם נחשבות נכס משותף? בתי המשפט בארץ פסקו שזה תלוי נסיבות: אם המניות אמנם הוקצו לפני, ייתכן שייחשבו נכס נפרד; אך אם ההבשלה תלויה בעבודה שנעשתה בתקופת הנישואין - ייתכן שיוכרו כמשותפות לפחות בחלקן. דוגמה נוספת: נכסים בחו"ל - זוג ישראלי עשיר התגורר שנים בארה"ב, צבר שם נדל"ן וחשבונות. האם בית המשפט הישראלי מוסמך לדון בכל החלוקה, כולל הנכסים שמעבר לים? בעיקרון כן, אם שני הצדדים נמצאים בישראל להליך. אבל אכיפת ההחלטה מעבר לים דורשת הליכי המשך באותה מדינה, ולכן פעמים רבות מגיעים לפתרון יצירתי, למשל: האישה מקבלת את בית המגורים בישראל ואילו הבעל נשאר עם הדירה בניו-יורק, תחת הנחה ששווי הנכסים דומה. חלוקת תיק נכסים גדול דורשת לעיתים גמישות ויצירתיות: אין מנוס מלפרק שותפויות - למכור נכס ולחלק תמורתו - אבל כדאי גם לבחון חלוקה בעין, בה כל צד מקבל מקבץ נכסים ששווים הכולל דומה. למשל, אם לבני זוג יש שלושה בתים, אפשר שכל צד ייקח בעלות על אחד או שניים מהם ויפצה בהפרשי שווי. לגבי חברות פרטיות: לא אחת, הפתרון הוא שאחד הצדדים (לרוב זה שהיה פעיל בעסק) יקנה את חלקו של השני. יש לקבוע שווי הוגן לחברה (באמצעות הערכת שווי מומחה), ואז לגרושה מוקנית זכות לקבל סכום כסף השווה לחצי משווי החברה - ובתמורה היא מוותרת על מניותיה ומעבירה אותן לגרוש. יש זוגות שמעדיפים להמשיך להחזיק במשותף בחברה או בנכס גם אחרי הגט (במיוחד אם הוא מניב מאד), אולם זו סיטואציה נפיצה שמעטים בוחרים בה, כיוון שהיא מקפיאה קשר עסקי בין גרושים. לסיכום, חלוקת רכוש האלפיון היא כמו פירוק שותפות של תאגיד רב-לאומי - מורכבת, איטית ודורשת מומחיות רבה, אך החוק מנסה להגיע לתוצאת שוויון תוך התחשבות בנסיבות מיוחדות.

12. קבלת פסק דין או הסכם סופי: בתום ההליכים, יש שתי אפשרויות עיקריות: או שבני הזוג מצליחים להגיע לפשרה ולחתום על הסכם גירושין כולל, או שבית המשפט/בית הדין נותן פסק דין המכריע בכל המחלוקות. בפשרה, לרוב שני הצדדים "יוצאים לא מרוצים לגמרי" - כל אחד מוותר קצת - אבל מרוויחים סיום מהיר יותר ושליטה בתוצאה. לעומת זאת, בפסק דין ייתכן תרחיש שאחד הצדדים זוכה ברוב טענותיו והשני מפסיד וצריך לציית. כך או אחרת, לאחר ההכרעה הסופית יש לבצע את החלוקה: להעביר נכסי נדל"ן על שם הצד הזכאי (לרוב באמצעות צו לבית המשפט שרושם זכויות בטאבו), לשלם את הכספים שנקבעו (בהעברה בנקאית חד-פעמית או בתשלומים), לחלק מניות או למכור נכסים, וכן הלאה. במקרים של מרמה שהתגלתה מאוחר, ניתן לעיתים לעתור לביטול ההסכם או לשינוי פסק הדין, אך זה נדיר ודורש "עילת ביטול" משפטית (כגון הוכחה שהוסתרו נכסים משמעותיים בכוונה תחילה). אכיפת פסק הדין: אם אחד הצדדים אינו מקיים את חלקו (למשל, מסרב להעביר נכס או לשלם סכום שנפסק), ניתן לפנות להוצאה לפועל ולבקש סעדים כמו עיקולים, צווי מאסר (במקרה מזונות למשל) או מינויים של כונסי נכסים לכפות מכירת רכוש. למרבה הצער, בסכסוכי אלפיון, ראינו לא אחת סרבנות לקיום פסק הדין - לדוגמה, בעל שיוצא מארץ ומסתתר כדי לא לתת גט או כדי לא לשלם. מערכת המשפט מנסה לתת כלים להילחם בכך (למשל חוק חדש שמרחיב סנקציות נגד סרבני גט, כולל שלילת רישיון נהיגה, חשבונות בנק וכד'). כשמעורבות כמה מדינות, אכיפת פסק הדין עשויה לדרוש שיתוף פעולה בין-לאומי: כאן נכנס לתמונה מערך אמנות אכיפה שאושר בישראל, המאפשר לרוב לאכוף פסקים זרים במדינות אחרות וההיפך, בהליך משפטי מתאים.

13. החיים שאחרי הגירושין: לאחר חלוקת המיליארדים או המיליונים, וביצוע הגט, שני הצדדים יוצאים לחיים חדשים. אמנם בני האלפיון לא צריכים לדאוג לפרנסה, אך האתגרים אחרי גירושין אינם רק כלכליים. יש להתמודד עם בניית שגרת חיים חדשה, לעתים מעבר לבית חדש (או כמה בתים חדשים, אם היו נכסים רבים), הסתגלות הילדים למשמעת החדשה של שתי משפחות, ושיקום החיים האישיים. מעניין לציין כי חלק לא מבוטל מבני האלפיון נישאים שוב בתוך שנים מעטות - רבים מהם כבר עם הסכם ממון חדש ביד, מתודרכים היטב מהניסיון הקודם. חלק מהגרושים והגרושות פונים להגשים חלומות אישיים שנדחו: השקעה ביזמות חדשה, הקמת קרן פילנתרופית, נסיעות ארוכות עם הילדים, או להיפך - פרישה מוקדמת וניהול חיים שקטים מתחת לרדאר. מבחינה רגשית, גירושין כואבים לכל אדם, עשיר כעני. כפי שאמרה עורכת דין ידועה: "בסופו של יום, הליך הגירושין לא פוסח מבחינה רגשית על אף אדם". תחושת האובדן, הכעס, האשמה או ההקלה - אלה רגשות אנושיים אוניברסליים. בני האלפיון אולי יכולים לממן את מיטב הפסיכולוגים ותמיכת הסביבה, אך עדיין נדרשים להתמודד עם ההשלכות הרגשיות והחברתיות. לעיתים קורה שהליך הגירושין עצמו, על כל קשייו, מוביל אצל אנשים עתירי הצלחה לתובנות אישיות ואפילו לשינויים חיוביים - הם מבלים יותר עם הילדים, משקיעים בעצמם, משנים סדרי עדיפויות.

מנגד, ישנם מקרים מצערים בהם הסכסוך לא נגמר עם מתן הגט: סכסוכי המשך על פרשנות ההסכם, מריבות על החלטות הנוגעות לילדים, קנאה בבן/בת זוג חדשים של הצד השני, ועוד. לכן, מומלץ מאוד לטפל בסכסוכים עתידיים כבר במסגרת ההסכם הסופי - לקבוע מנגנון ליישוב מחלוקות (למשל באמצעות גישור עתידי אצל מגשר מוסכם), להגדיר במדויק תשלומים עתידיים, ולא להשאיר "קצוות פתוחים". בסופו של דבר, המטרה לאחר הגירושין היא ששני הצדדים יוכלו להמשיך בחייהם בצורה הטובה ביותר האפשרית, ללא תלות זה בזה. כאשר הסכסוך מנוהל נכון ומסתיים בהסכם הוגן, הדבר אפשרי בהחלט, אפילו בזוגות עתירי ממון עם משקעים כבדים בעברם.

נכסים מיוחדים בגירושי האלפיון: מניות, אופציות, נדל"ן וקריפטו

אחד האתגרים הגדולים בגירושי עשירים הוא חלוקת נכסים לא שגרתיים. בניגוד למשקי בית רגילים, שבהם עיקר הרכוש הוא מוחשי (דירה, רכב, חסכונות), אצל האלפיון יש קשת רחבה של סוגי נכסים:

• אחזקות בהייטק ובחברות פרטיות: בני זוג בעלי הון מחזיקים לעיתים קרובות במניות בחברות סטארט-אפ, קרנות השקעה, שותפויות עסקיות וכו'. החלוקה כאן מורכבת: האם לחלק את המניות עצמן (ולהפוך את הגרושה לשותפה בעסק המשפחתי)? או שמא לקבוע פיצוי כספי במקום המניות? פעמים רבות, ההיגיון מורה שלא לכפות שותפות עסקית בין גרושים, ולכן יעדיפו פתרון של < em> איזון כספי< /em> . עו"ד מאיה רוטנברג , לדוגמה, נחשבת למובילה בארץ בהתמחות בסוגיה זו, והיא ייצגה לא אחת בעלי חברות בחלוקת מניות ואופציות בתוך המשפחה . היא מכירה היטב את ההבחנה בין מניות Vested (שהבשילו) ל-Unvested (שעדיין על תנאי), ומתאימה אסטרטגיה משפטית כדי להבטיח שלבן הזוג שאינו בעל התפקיד בחברה ייצא חלקו ההוגן מבלי לפגוע בהמשכיות העסק. לעיתים היא אף ממליצה לערוך הסכמי ממונים (Buy-Sell Agreements) כבר בתקופת הנישואין - מסמך המסדיר מה יעלה בגורל מניות בני הזוג במקרה של גירושין, כדי למנוע מאבק עתידי המסכן את החברה.

• נדל"ן יוקרתי בישראל ובעולם: נכסי מקרקעין רבים על שם בני זוג עשירים אינם רק בית המגורים, אלא גם בתי נופש, נכסים מסחריים וקרקעות במקומות שונים. כך למשל, לזוג עשיר עשויים להיות פנטהאוז בתל אביב, וילה בקיסריה, דירה בפריז וחווה באנגליה. חלוקת הנדל"ן יכולה להיעשות בשתי דרכים: או בחלוקה בעין (כלומר, צד א' מקבל נכס X וצד ב' מקבל את Y ו-Z בהתאם לשווי), או במימוש (מוכרים אחד או יותר מהנכסים ומחלקים כסף). בשל ערכם הרגשי של בתים מסוימים, לא פעם מתפתח מאבק דווקא על נכס ספציפי - למשל, האישה מתעקשת לקבל את בית הנופש האהוב באיטליה, בעוד הבעל רוצה אותו לעצמו. כאן נכנסת אמנות הפשרה: ייתכן שיוסכם שהאישה תקבל את בית הנופש אך ויתור על נכס אחר בתמורה. שווי השוק: כדי לחלק נדל"ן, יש להעריך במדויק את שוויו - לעיתים באמצעות שמאי מקרקעין מוסכם. יש לקחת בחשבון מיסוי (מס שבח אם יימכר, מס רכישה אם מועבר חלקו, וכו') ולבנות את החלוקה כך שתהא אופטימלית מבחינת מס. לעיתים צד אחד יעדיף לקבל יותר נדל"ן בעוד השני יותר נכסים נזילים, תלוי בהעדפות האישיות ובתזרים שכל צד צריך.

• פריטי יוקרה ואוספים: בעולם האלפיון, גם חפצים אישיים עשויים להיות שווי ערך גבוה. למשל: אוסף שעוני יוקרה, תכשיטים נדירים, יצירות אמנות של ציירים מפורסמים, כלי רכב עתיקים, יאכטה, מטוס פרטי, סוסים מרוצי-אלופים, ואף פרטי אספנות ייחודיים (כמו נדירים מבית מכירות). כלל האצבע הוא שגם אלו נחשבים נכסים ברי חלוקה אם נרכשו בתקופת הנישואין. עם זאת, פתרון החלוקה משתנה פריט לפריט: תכשיטים, למשל, נהוג להחשיב כמתנה אישית (אם ניתנו במתנה בתוך המשפחה), ולרוב מאפשרים לאישה לשמור אותם בנפרד מחלוקת יתר הרכוש. אך אם מדובר בתכשיטים בהיקף מאוד גדול שערכם כספי ניכר, בית המשפט עשוי לראותם כנכס השקעה ולהורות להכלילם באיזון. כך אירע במקרה מסוים בו אוסף תכשיטי יהלומים בשווי מיליונים היה חלק מההשקעות המשפחתיות, ובית המשפט ציווה למכור חלק ממנו ולחלק את הכסף. אומנות ואספנות: כאן מומלץ בחום להגיע להסכמה - מי מקבל איזו יצירה, על בסיס חוות דעת שמאי. בתי המשפט לא ששים לכפות מכירת יצירות אמנות, בייחוד אם יש עניין רגשי או תרבותי. לכן הרבה פעמים רואים פתרונות כגון: אחד הצדדים מקבל את כל האוסף אבל משלם לשני את מחצית השווי; או חלוקת היצירות שווה בשווה לפי שווי. לגבי נכסים כמו כלי טיס ויאכטות - אלו נכסים שקשה "לחצות". לרוב או שצד אחד ירכוש את חלקו של השני, או שיימכרו בשוק החופשי. לא אחת, מתוך רצון להימנע מהפסד ערך במכירה מהירה, בני זוג עשירים ממשיכים להחזיק יחד בנכס כזה גם לאחר גירושין, תוך קביעת כללים לשימוש ולהתחלקות בעלויות. זה דורש יחסים טובים להמשך, ולכן קורה רק כאשר הגירושים הסתיימו ברוח טובה יחסית.

• נכסים פיננסיים והשקעות גלובליות: תיקי מניות בשוק ההון, קרנות גידור, השקעות Private Equity, קרנות הון-סיכון, מטבע חוץ, חוזים עתידיים - כל אלה מוכרים היטב בקרב האלפיון. חלוקת תיק השקעות נזיל היא פשוטה יחסית: אפשר לחלק את ניירות הערך פיזית או למכור ולחלק את המזומן. אך החלוקה מסתבכת כשהשקעות אינן נזילות, למשל השקעה בקרן פרטית שתחזיר כסף רק כעבור שנים, או הלוואה שהזוג הלווה למישהו וטרם נפרעה. בפתרונות יצירתיים, בית המשפט עשוי לקבוע "מנגנון תשובה" - כאשר הכסף יתקבל בעתיד, בני הזוג יתחלקו בו לפי יחס מסוים. אפשרות אחרת: להוון את שווי ההשקעה העתידית בהווה, ולתת לאחד הצדדים תוספת רכוש במקום (כך שאם וכאשר ההשקעה תניב, היא תהיה כל כולה של הצד השני). מטבעות קריפטו: סוגייה חדשה ומרתקת היא חלוקת נכסי בלוקצ'יין - ביטקוין, את'ר ודומיהם. ראשית, איתורם יכול להיות אתגר - שכן אם בן זוג טכנולוג טמן את מטבעותיו בארנק דיגיטלי בלי לגלות, קשה למצוא אותם. אבל נניח שידוע שיש ביטקוין. מאחר וערכו תנודתי מאוד, חלוקתו ברגע נתון יכולה להיות עניין של מזל. ייתכן שפשוט יחצו את הכמות - כל צד מקבל מחצית המטבעות - וישאירו לכל אחד את סיכון ההמשך. אופציה אחרת: למכור את המטבעות מיד עם הגירושין (לחלק פיאט), אך זה עשוי לפספס פוטנציאל עלייה (או להימנע מהפסד אם ירד הערך). הנושא עדיין חדש בפסיקה הישראלית, אך המגמה היא להתייחס לקריפטו כנכס פיננסי לכל דבר ובר-חלוקה. גם כאן, מומלץ לצד שלא מבין בתחום להיעזר במומחה, כדי שלא יסתירו ממנו ארנקים דיגיטליים או יטעו אותו לגבי השווי. היו תקדימים בחו"ל שבהם בעל טען שאיבד את סיסמת הארנק - ובית המשפט חייב אותו לשלם לאשתו את שווי המטבעות כאילו הם ברשותו, כי לא האמין לגרסה.

14. גישור ובוררות ככלי לסיום הסכסוך: כפי שהוזכר, גישור הוא דרך מועדפת על רבים מבני האלפיון העליון. נסביר ביתר פירוט: בגישור, זוג המעוניין להגיע להסכמות מסתייע בצד שלישי ניטרלי - מגשר (או שניים) - שמנהל איתם משא ומתן מובנה. יתרונות הגישור עבור עשירים הם: פרטיות (הדיונים חסויים לגמרי, בניגוד לבית משפט פומבי), שליטה בגורל (ההסכם הוא פרי רצונם, לא החלטה כפויה של שופט), ומהירות יחסית (אפשר לסגור הסכם בחודשים ספורים במקום שנים). יתרון נוסף הוא שמירה על מערכת יחסים סבירה - חשוב כפליים כשיש ילדים, או כשנותרו קשרים עסקיים. בישראל קמו בשנים האחרונות מרכזי גישור מקצועיים בדיני משפחה, וחלקם זוכים לאמון הציבור הרחב וגם בעלי הממון. מרכז הגישור של עו"ד מגשרת מאיה רוטנברג הפך לדוגמה לאחד המרכזים הפרטיים המובילים, עם עשרות תיקי גירושין מוצלחים ברחבי הארץ. המיוחד במודל של מאיה רוטנברג הוא "גישור בשניים" - היא מובילה הליך גישור בצוותא עם עו"ד נוסף או עובד סוציאלי, כך שהזוג מקבל שני מגשרים משלימים (משפטי וטיפולי). גישה זו הוכחה כמועילה במיוחד בסכסוכים רגשיים, שכן המגשר-שותף הטיפולי מסייע בהיבט הרגשי והתקשורתי, בעוד רוטנברג עצמה ממקדת את הצד המשפטי והאסטרטגי. נוסף על כך, רוטנברג ידועה בכך שאם במהלך הגישור היא מזהה "ניצוץ" בין בני הזוג - סימן שעדיין יש תקווה לשלום בית - היא לא תהסס להפנותם לייעוץ זוגי כדי לנסות להציל את הנישואין. גישה הומנית זו מוערכת אפילו שבעתיים אצל זוגות האלפיון, שלא פעם מעדיפים שלום והמשכיות אם הדבר אפשרי, למשל מטעמי שימור עסקים משפחתיים או משיקולי תדמית.

ומה לגבי בוררות? - בוררות היא הליך דמוי משפטי אך פרטי, בו זוג יכול לבחור בורר (לרוב עו"ד בכיר או שופט בדימוס) שיכריע בסכסוך במקום בית משפט. בתחום דיני המשפחה זה מורכב, כי לא כל נושא מותר לבוררות (למשל, ענייני משמורת ילדים לא ניתנים לבירור בבוררות פרטית בישראל מטעמי תקנת הציבור). עם זאת, חלוקת רכוש ומזונות ניתנים לבוררות אם בני הזוג הסכימו. בבוררות היתרון הוא שפסק הבורר מחייב כמו פסק דין, אבל הוא ניתן בדרך מהירה ודיסקרטית. בארץ נפוצה יותר הבוררות בקרב מגזר עסקי, אך זוגות עשירים החלו לאמץ אותה במקרים מסוימים - למשל, כאשר שניהם מסכימים על עקרון החלוקה אך צריכים מישהו שיחתוך במספרים הסופיים. מגמת העתיד: יש הרואים את הגישור והבוררות כחלק מפתרון כולל לעומס בבתי המשפט. ברחבי העולם חלה עלייה בפופולריות יישוב הסכסוכים החלופיים (ADR - Alternative Dispute Resolution) גם בדיני משפחה, והמגמה מחלחלת לישראל. הדבר מתיישב עם רוח החוק לעידוד יישוב סכסוכים בהסכמה לפני פנייה לערכאות. בסופו של דבר, מה שחשוב הוא התוצאה: אם זוג עתיר הון מצליח לסיים את הגירושין בשקט תעשייתי באמצעות מנגנון חלופי - הרי זה לטובת כולם, כולל ילדיהם, עסקיהם והמוניטין שלהם. כמובן, נדרש לכך שיתוף פעולה מינימלי, ולא בכל סכסוך זה אפשרי.

טיפים ועצות ממומחי דיני משפחה לבני האלפיון:

• תכננו מראש והתגוננו משפטית: אם אתם טרם נישואין - שקלו בחיוב חתימת הסכם ממון ברור והוגן. אם אתם כבר נשואים ללא הסכם - אפשר עדיין לחתום על הסכם ממון לאחר הנישואין (דורש אישור בית משפט). מסמך זה יכול לחסוך מאות אלפי שקלים ועוגמת נפש בעתיד. בנוסף, ערכו צוואה מעודכנת לפני ובמהלך הליך הגירושין. כפי שממליצים המומחים, צוואה חיונית במיוחד בעת הליך מתמשך: אם חלילה אחד מבני הזוג נפטר טרם הגט, בהיעדר צוואה חלק ניכר מרכושו עוד היה עובר אוטומטית לבן/בת הזוג לשעבר. כדי למנוע זאת וכדי להבטיח שהרכוש יתחלק כרצונכם (למשל, ילך לילדים ולא לגרוש/ה), יש להסדיר צוואה מבעוד מועד.

• שמרו תיעוד כספי מסודר: התחילו להתנהל כמו חברה עסקית. הקפידו שלכל נכס יהיה תיעוד - נסחי טאבו, דפי חשבון, רישומי מניות, חוזים - ושמרו העתקים אישיים במקום בטוח. במאבקי גירושין, ידע הוא כוח: אם בידיכם מלוא המידע על הנכסים, קשה יהיה להסתיר מכם דבר. מנגד, אל תשמידו מסמכים ואל תעלימו בכוח - בתי המשפט רואים זאת בחומרה.

• הימנעו מצעדים פזיזים של הברחת רכוש: הפיתוי "לסדר" את הנכסים לפני שהסכסוך מתחיל עלול להיות גדול, אך זכרו שכל צעד כזה עשוי להתגלות. גיליתם שבן זוגכם מתכנן גירושין? אל תמהרו לרוקן חשבונות או להעביר מניות לקרוב משפחה - פעולה כזו, אם תזוהה, תגרום לכם לאבד אמון בבית המשפט ואף עלולה להביא לכך שתקבלו חלק קטן יותר מהרכוש (חלוקה לא שוויונית לרעתכם). תחת זאת, התייעצו עם עורך דין כיצד להגן על מה ששלכם במסגרת החוק - למשל, ע"י רישום זכויות שקיבלתם בירושה על שמכם בלבד, מה שממילא מוציא אותן מהחלוקה לפי החוק.

• בחרו עורך דין מוביל ומנוסה בתחום: בגירושי אלפיון אין מקום לפשרות בבחירת הייצוג. דרושים עורכי דין מומחים בדיני משפחה ובליטיגציה מורכבת, שמכירים גם היבטי מס, גם דיני חברות, גם הליכי חו"ל. לדברי עו"ד מאיה רוטנברג, חשוב לבחור בעו"ד שיכול להכיל גם את המטען הרגשי וגם את המורכבויות המשפטיות. מומלץ לבחון עורכי דין בעלי ניסיון בתיקי גירושין של בעלי הון, כאלו שיודעים לעבוד עם חוקר פרטי ויועצים פיננסיים, ושניתן לסמוך על שיקול דעתם האסטרטגי. שכר הטרחה אמנם יהיה גבוה - משרדים מובילים גובים 20-50 אלף ש"ח לניהול תיק גירושין סטנדרטי, ותיק מורכב במיוחד יכול להגיע גם ל-80-100 אלף ש"ח ויותר - אך זו השקעה שמשתלמת לאור הכף שמונח על המאזניים. זכרו שגם הצד השני ודאי ישכור את הטובים ביותר, ולכן זה קרב בין מומחים שבו לא כדאי להגיע עם ייצוג בלתי מנוסה.

• שמרו על הילדים מחוץ לקונפליקט: כסף בא והולך, בני זוג מתחלפים, אבל הילדים נשארים שלכם לעד - ושום הון לא שווה פגיעה בנפשם. דאגו להסביר לילדים (בגובה העיניים ובליווי אנשי מקצוע אם צריך) מה קורה, בלי להטיל דופי בהורה השני. נסו לתאם עם בן/ת זוגכם חזית אחידה מול הילדים. הימנעו מלערב אותם בפרטים כספיים או ברכילות תקשורתית אם יש. במיוחד במשפחות עשירות, שבהן לעיתים הילדים חשופים למידע בתקשורת על גירושי הוריהם - הגנו עליהם. הסבירו להם שהפרסומים מוגזמים, שהכל יהיה בסדר, וששניכם תמיד אוהבים אותם. זהו הנכס היקר ביותר שלכם - שלמות נפשם של ילדיכם - ואין לאבד אותו עקב סכסוך ממון.

• בחינה מחודשת של מעגל האמון שלכם: בעת משבר גירושין, ובפרט אצל ידועי שם, מתרחש לפעמים "רעש רקע" מצד הסובבים - שותפים עסקיים, חברים ואפילו קרובי משפחה - שלעיתים נוטים צד או מייעצים עצות אחיתופל. מומלץ לצמצם את מעגל משתפי הסוד לכמה אנשים קרובים ואובייקטיביים. יתרה מזו, היו ערים לסיכון של דליפת מידע: עובדים, עוזרות, נהגים, ואפילו חברים עלולים למסור פרטים לצד השני. ראינו מקרים שבהם מידע עסקי פנימי דלף במסגרת סכסוך הגירושין. שקלו להחתים עובדים מרכזיים על הסכמי סודיות (NDA) מיוחדים הנוגעים לחייכם הפרטיים, ונהגו בזהירות במי אתם נותנים אמון בתקופה זו.

• שיקולי מס ותכנון כלכלי להמשך: גירושין הם גם ארוע מסוי - חלוקת נכסים עלולה לגרור חיובי מס משמעותיים (מס שבח במקרקעין, מס רווחי הון, מס עיזבון בחו"ל וכו'). חשוב לערב יועץ מס ופיננסים בתכנון ההסכם, כדי לבצע חלוקה בצורה הכי "חסכונית" מס. למשל, אם לאחד הנכסים יש שבח גבוה, אולי עדיף שצד אחד יקבל אותו במלואו וייתן נכס אחר בתמורה, כדי להימנע ממכירה עכשיו. כמו כן, תכננו את תזרים המזומנים שלכם לאחר הגירושין: מי שהיה רגיל שחברת המשפחה משלמת הוצאות אישיות, יגלה שכעת החשבונות נפרדים. ודאו שאתם יודעים בדיוק מהן ההכנסות וההוצאות הצפויות לכם כיחידים, והתאימו את אורח החיים למציאות החדשה (גם אם אתם נשארים עשירים, ייתכן שפחות מהעבר).

• שמרו על קור רוח ומיקוד מטרות: אולי הטיפ הקשה מכולם - לשלוט ברגשות במהלך ההליך. טבעי שיהיו רגעי זעם, עלבון וצער (אף כסף לא הופך אותנו לרובוטים). אבל בהחלטות הגורליות, נסו לחשוב בהיגיון ובעצה אחת עם עורכי דינכם. אל "תשרפו את המועדון" רק כדי לנקום - זה עלול לעלות לכם יותר. הגדירו לעצמכם מה היעדים החשובים באמת: למשל, לשמור על העסק פעיל, להבטיח יציבות לילדים, להגן על נכס משפחתי רב-דורות. וויתורים טקטיים בדברים הפחות קריטיים יכולים להשיג שקט בתחום שחשוב לכם. זכרו את הפרספקטיבה הרחבה: עוד 5-10 שנים, מה ייחשב הצלחה מבחינתכם? סכום כסף נוסף, או יחסים תקינים עם הילדים? קחו נשימה עמוקה לפני כל החלטה אמוציונלית, והתייעצו. בתיקי אלפיון, יש המשוות את עצמן או עצמם למנכ"ל של פרויקט הגירושין: עליכם לקבל החלטות קשות תחת לחץ - עשו זאת בתבונה ולא מהבטן.

מקרה בוחן: עורכת הדין מאיה רוטנברג - מומחית הגירושין בתיקים מורכבים עתירי רכוש

כשמדובר בגירושי האלפיון העליון בישראל, עו"ד מאיה רוטנברג היא שם שבולט בחזית התחום. עם מעל 20 שנות ניסיון כעורכת דין ומגשרת בענייני משפחה, רוטנברג ניהלה כמה מתיקי הגירושין המורכבים והמתוקשרים ביותר בארץ. היא ידועה ביכולתה לנווט בסוגיות משפטיות חדשניות ולספק פתרונות יצירתיים לבעלי הון וסלבס, תוך שמירה על דיסקרטיות מירבית.

פריצות דרך משפטיות: מאיה רוטנברג חתומה על תקדימים חשובים שהשפיעו על כלל הציבור. הבולט שבהם הוא "הלכת בע"מ 919/15" - מהפכת מזונות הילדים. רוטנברג ייצגה את אחד האבות בעתירה לבית המשפט העליון, ובשנת 2017 התקבלה הלכה ששינתה בן-לילה נורמה רבת שנים: אב במשמורת משותפת אינו חייב אוטומטית במזונות ילדיו עפ"י הדין הדתי, אלא המזונות יקבעו באופן יחסי להכנסות שני ההורים וזמני השהות. פסק דין תקדימי זה (שניתן בהרכב מורחב של 7 שופטי עליון) מצוטט מאז ברוב פסקי הדין העוסקים במזונות, והפך לאבן יסוד בדיני המשפחה המודרניים בישראל. רוטנברג המשיכה להיות מעורבת גם במאבקים משפטיים עקרוניים אחרים. בשנת 2021 היא ייצגה עותרים בבג"ץ שתקפו את סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים - ובית המשפט העליון פסק בבג"ץ 7880/21 המאוחד כי אכן לבתי הדין הדתיים אין סמכות בנושא זה בתיקי גירושין. החלטה זו סתמה את הגולל על תופעת "מרוץ הסמכויות" במזונות ילדים, והבהירה שכל הנושא בסמכות ביהמ"ש האזרחי. הישגים כאלה מיצבו את רוטנברג כאוטוריטה לא רק ללקוחותיה אלא גם לעמיתיה למקצוע.

מומחיות בחלוקת רכוש מורכב: אחד התחומים שרוטנברג מתמחה בהם הוא חקירות כלכליות ואיתור נכסים בתיקי גירושין. היא וצוותה מיומנים בפענוח מבני חברות מורכבים, באיתור חשבונות זרים ובהבנת מנגנונים פיננסיים מתוחכמים שבאמצעותם לעיתים מנסים צדדים להבריח רכוש. רוטנברג דורגה בטופ בתחום זה, בשל הצלחותיה לחשוף נכסים נסתרים ולהביאם לחלוקה הוגנת. בהקשר של ענף ההייטק והפיננסים - היא נחשבת חלוצה בטיפול בנכסי קריפטו, מניות ואופציות בגירושין. עוד כשהנושא היה בחיתוליו, היא כבר הרכיבה אסטרטגיות לחלוקת אופציות בסטארטאפים ומשא ומתן על מניות מייסדים. באחד התיקים היא הצליחה להוכיח שאופציות של הבעל שהיו "מחוץ לכסף" (Out of the Money) בעת הפרידה, אינן שוות אפס אלא יש להן ערך צפוי - ולקבוע מנגנון פיצוי לאישה במקרה שהחברה תעלה בערכה בעתיד. רכוש בחו"ל: משרד רוטנברג מטפל תדיר בתיקים חוצי-גבולות - למשל, בני זוג ישראלים עם נכסים בארה"ב ובאירופה, או לקוחות זרים עם נכסים בישראל. הצוות הרב-לשוני שלה (דוברי עברית, אנגלית, רוסית ושפות נוספות) מנוסה בעבודה עם עורכי דין במדינות זרות כדי לפתור סוגיות של משפט בינלאומי פרטי, לרבות מקרי חטיפת ילדים לחו"ל, סכסוכי ירושה בין יבשתיים ועוד. דוגמה מרשימה הייתה תיק שבו היא ייצגה רעיה של איל נדל"ן, והצליחה באמצעות שיתוף פעולה עם משרד אמריקאי להטיל עיקולים על נכסיו בארה"ב לטובת ההליך בישראל - מה שהוביל את הבעל להתיישב לשולחן המו"מ בארץ.

הגישה של "מגן ושלום": לקוחותיה של מאיה רוטנברג - ביניהם אנשי עסקים בכירים, ידוענים, בעלי חברות ומשקיעים - מעידים שהיא משלבת באופן ייחודי רגישות אנושית עם לחימה חסרת פשרות. מצד אחד, היא ידועה כלוחמת נחושה בבתי המשפט, עם יכולת התדיינות חדה שמצליחה במצבים שנראים חסרי פתרון. היא לא חוששת להתעמת עם משרדי עורכי הדין הגדולים ולהגיע עד הערכאות הגבוהות ביותר כדי להשיג צדק ללקוח. מצד שני, רוטנברג רואה את התמונה הגדולה ומבינה שהלקוח צריך יותר מאשר ניצחון משפטי - הוא זקוק גם לריפוי והתחלה חדשה. לכן, היא פועלת במקביל להשיג הסכמי גישור מוסכמים ללא מלחמות מיותרות, כאשר הדבר אפשרי. לקוחות מספרים כי היא מעודדת אותם לשקול פשרה מועילה במקום מאבק ארוך שגוזל משאבים נפשיים. במקרים אחרים שבהם זיהתה שהזוג עדיין אוהב בסיסית אך נקלע למשבר, היא אף הפנתה אותם לטיפול זוגי במקום להמשיך בהליך - גישה נדירה אצל עורכי דין, המראה שאצלה טובת הלקוח במלוא מובן המילה היא שקובעת, ולא רק שכר הטרחה.

צוות רב-מקצועי ופתרונות חדשניים: משרד מאיה רוטנברג, הממוקם בתל אביב (רמת החייל), מונה מספר עורכי דין מנוסים וכן מקיים שיתופי פעולה הדוקים עם מומחים חיצוניים מהשורה הראשונה. בכלל זה, צוות המשרד עובד עם חוקרים פרטיים מעולים, פסיכולוגים ויועצי משפחה (לסוגיות משמורת וניכור הורי), יועצי מס בכירים, שמאי נדל"ן, ואף מומחי סייבר בעת הצורך (לנושאים של ראיות דיגיטליות). משרד רוטנברג ידוע בניהול תיקים פליליים נלווים לדיני משפחה, כגון טיפול בצווי הגנה במקרי אלימות במשפחה או ייצוג מול חקירות משטרה בענייני משפחה. בכך, הלקוחות מרגישים שיש להם "מעטפת כוללת" - One Stop Shop - לכל היבט שעולה בסכסוך. עוד תחום שהמשרד מתהדר בו הוא ניהול הון משפחתי: רוטנברג מייעצת למשפחות עתירות הון כיצד לבנות אמנה משפחתית, להגן על נכסי המשפחה מדורות, לייסד נאמנויות ולהסדיר מבעוד מועד מנגנונים למניעת סכסוכים בירושה ובניהול חברות משפחתיות. זו ראייה הוליסטית המעט חורגת מעבר לגירושין עצמם, אך חשובה במיוחד למשפחות האלפיון, כדי למזער את הפגיעה העסקית והשיבושים בערך הנכסים ארוכי-הטווח.