חיפושדלג על חיפוש
En
עורך דין משפחה וגירושין בתל אביבדלג על עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 , רמת החייל, תל-אביב.   טלפון: 03-6161535  נייד: 0544705733  Email: office@rotenberglaw.co.il

צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

החלטה שעניינה חיוב בתיאום הורי

"פלוני, רציתי לתאם אתך את התנהלותנו מול ג. בכל הנוגע להסדרי הלינה ומעבר ללינה במיטה משלה".

"אין בעיה פלונית, בואי נחליט שאומרים לה את זה יחד על קפה. וגם לי יש משהו שאני צריך את עזרתך"

"בשמחה, במה אני אוכל לעזור פלוני?"

"איך את מציע להתמודד עם בעיית הכינים?"

"אני מציעה שבימים שהיא אצלי אני אסרק אותה עם תכשיר מתאים ואתה תקנה תכשיר לריסוס מונע ותקפיד כשהיא אצלך להשתמש בו".

"או קיי,רעיון טוב"

ההתכתבות לעיל אינה מקורית והיא פרי דמיונו של בית המשפט. אלא, שזו ההתכתבות שהצדדים צריכים לחתור אליה אם הם באמת מעוניינים בהסדר איכותי של הורות משותפת והתפתחות תקינה של ילדיהם.

כל אחד מההורים מחויב לשאול עצמו מהי התוצאה אליה הוא מכוון בסופו של יום ובקיצה של התדיינות. אם המענה הוא "קיום הסדרי שהות לפי החלטה שיפוטית" בלבד (כעתירת ב״כ האם), אזי הילדים הם אלה שייפגעו מכך. אין כל הבטחה לשיפור במצבם של הילדים רק מביצוע הסדרי שהות, אפילו לא מורחבים או דומים או שוויוניים. יש צורך בחזית הורית מאוחדת, בצמצום עד מזעור של ממדי הקונפליקט ההורי ובהבנה של שני הילדים כי הם יכולים לפעול ולנהוג בחופשיות מול שני ההורים מבלי לחשוש "להיענש" או מפני תוצאה של אי התנהגות לפי המצופה מהם בבית אחד. הם


א.      מוכרחים לחוש חופשיים לאהוב את שני הוריהם ומשפחות המוצא ולהיות קשורים אליהם. עליהם לחוש בכל בית כאילו זהו ביתם לכל דבר ועניין. וכן, הם צריכים את שני הוריהם בתפקוד מערכתי, מאוחד, יציב ועקבי. לתוצאה שכזו לא ניתן להגיע רק בעקבות הרחבת הסדרי שהות או צו שיפוטי כזה או אחר הקובע סנקציות שיפוטיות. לתוצאה שכזו ניתן להגיע רק מקום ששני ההורים עוברים תהליך טיפולי משמעותי. תהליך שכזה יוכל לסייע להורים ליצור נרטיב חדש עבור ילדיהם חרף הפירוד בצלו של סכסוך בעצימות גבוהה. הנרטיב הנוכחי אינו מיטיב עם הילדים ומכאן הצורך בשינוי. ראו:

D’Abate, D. A
. (2016). Use of solution-focused and family narrative approaches in working with high conflict families: Strategies and techniques that can be utilized in parenting coordination and

co-parenting coaching. Journal of Child Custody, 13(4), 269-288.

עד כאן ההקדמה והסיכום הלכה למעשה של הדברים שהצדדים צריכים לעשות ולפעול אם חפצי טובת ילדיהם הם.

ומכאן לתובענה ולבקשה ועתירות הצדדים:

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע לאכיפת הסדרי שהות בטענות של ניכור הורי כלפי הקטינה ג. לדבריה האב אינו מאפשר לה לשהות בתקופות חגים בצהרון או בגן או במסגרת אחרת, מרעיל אותה כנגד האם והיא חוזרת משהות אצלו כשהיא "הפוכה" וסוערת.

עוד נטען כי האב מבטל זמני שהות או מפרש אותם כראות עיניו ומכתיב את דרך ההתנהלות וזמני שהות.

כן הוסיפה האם כי תנאי המגורים של האב אינם מתאימים לגידול ילדה בגיל 6 וכי היא ישנה עם אביה אותה מיטה.

לאור זאת ביקשה האם לקבוע שהיא תהיה ההורה המשמורן של הקטינה, לקבוע זמני שהות ברורים והכל לאחר הזמנת תסקיר סעד של העו״ס לסדרי דין שתתייחס גם למסוגלות ההורית של האב ותפקודו ההורי.

האב הגיש כתב הגנה בו כפר בכל הטענות וההאשמות של האם כנגדו. לדבריו, מדובר בניסיון להקדים תרופה למכה שכן הוא מעונין לעתור להרחיב הסדרי שהות עם הקטינה שקשורה אליו מאוד והוא מספק לה כל צרכיה. הוא טוען כי כל טענותיה של האם הן מחזור של טענות קודמות שכבר נבחנו על ידי מומחה מטעם בית המשפט. הסדרי שהות נוכחיים מתקיימים מזה שנתיים ללא כל הפרעה ואין סיבה לשנותם. יש צורך בחיזוק הקשר בין ג. לנ. שלא לן בבית האם וממעט לשהות אצלה ועל כן יש חשיבות רבה לשהות משותפת של שני הילדים בבית האב.

האב מכחיש מכל וכל טענות לניכור הורי של הקטינה כלפי אמה או פגיעה בטובתה וטוען כי הוא אב המסור המוסר את כל כולו למען ילדיו וחינוכם. האב מוכן ומעוניין כי הטענות תיבדקנה בידי גורמי מקצוע.

האב מכחיש כי לן עם המיטה באותה מיטה וטוען כי ישנים בחדרים נפרדים.

האב מאשר טענות האם כי בזמני שהות שלו עם הילדה אינו לוקח אותה לצהרון מאחר ומעדיף לבלות עמה זמן איכות שהוא טוב יותר עבורה מאשר שמרטפות במסגרת חינוכית (הכוונה לתקופת חגים וחופשות).

תסקיר הסעד: עם הגשת התביעה ראיתי לנכון להזמין תסקיר סעד שיבחן את טענות הצדדים וימסור המלצה מתאימה לבית המשפט כיצד לנהוג. יוער כי הייתה זו בקשת שני הצדדים בכתבי הטענות שעו״ס לסדרי דין תמסור דיווחה המקצועי ויש להצר על ניסיון ב״כ האם לפגוע בשיקול דעתה של העו״ס ו/או במקצועיותה רק בשל העובדה שההמלצות אינן נוחות או מתאימות למצופה.

התסקיר מתייחס לכל טענות הצדדים ואף מביא מהשיח המשותף שנערך עם ההורים. מעבר לכך מפרטת העו״ס את ההתקדמות הטיפולית ההורית של האם; בתסקיר צוין כי האם עברה הדרכה הורית ממושכת, למדה להתייחס לרגשות הילדים באופן מותאם יותר ולהנחיל בבית "דיבור רגשי", להבין את ההרגשה סביב הקונפליקט שהילדים חווים ולדבר אימם ממקום ששני ההורים אוהבים אותם בשני בתים שונים. כן למדה היא להקנות שפה של אפשרויות ובחירה מול הילדים ממקום שהיא סומכת עליהם.

האב התרעם על כך שמועלות כנגדו טענות בעלות גוון של פגיעה מינית בבתו (השינה המשותפת) ואמר שלא קורה כלום מבחינתו אם הקטינה אינה מתקלחת בזמני שהות שלה אצלו ולאור ההאשמות והחשש מפני ייחוס של פגיעה מינית הוא מעדיף שלא לקלח את בתו כלל (עד אשר האם תלמד אותה לעשות כן באופן עצמאי). הוא הודה (בניגוד לכתב ההגנה) שהקטינה ישנה עמו באותה מיטה אך לדבריו גם בבית האם הסיטואציה היא זהה ועל כן השינוי צריך לבוא משניהם.

ביקור בית בבית האב מעלה כי אכן מדובר בדירה קטנה ביותר עם שני חדרים, כאשר נ. הבן בחדר אחד עם מיטת קומתיים וכל הציוד הנדרש ואילו בחדר אחר יש מיטת פוטון נפתחת ששם ישנים האב והקטינה. בנוסף משמש אותו חדר גם כמשרד וחדר עבודה של האב שהינו עורך דין. במטבח יש אבזור מינימלי המותאם לצרכי הבית אך אין כיור.

ביקור בית בבית האם מעלה כי ביתה מותאם לשהות שני הילדים ולכל אחד מהם חדר משלו. שיחת העו״ס עם הקטינה: העו״ס מוסרת כי הקטינה מדברת באופן חופשי, משתפת מפותחת כפי גילה, חשה בנוח בבית האם. שיתפה "בסוד" שהיא ישנה עם אמה באותה מיטה וכך גם עם אביה כשהיא אצלו.

בשיחה עמה עלו הפיצולים שהיא נאלצת לעשות בכל אחד מהבתים כאשר בבית האב היא מתארת חשש שאביה ונ. יידעו שהיא אוהבת את בנה של האם מקשר נישואין קודם (ש.) ו/או את ילדיו ורוצה בחברתם. כן סיפרה שבבוקר אחד לפני מספר ימים אביה כעס עליה בלבוש הבגדים וגם הרביץ לה. האב הודה בסיטואציה של חוסר אונים מול הקטינה אך לאחר התייעצות עם העו״ס לחוק הנוער הוחלט של להעביר דיווח למשטרה בעניין זה. הקטינה נראית בביתה אב כמי שנהנית, חשה בנוח, מצליחה לתמרן את האב ולהשיג מבוקשה ויש לאב קושי בהצבת גבולות מולה ומנגד קושי בהבנת מצוקתה.

העו״ס מתארת בהקשר זה כי בניגוד לאם שהשתתפה בהדרכה הורית בתוכנית נתיבים להורות האב לא היה שיתף בתהליך זה והמלצת תוכנית נתיבים להורות הייתה הפנייה של המשפחה לתיאום הורי.

זוהי גם המלצתה של העו״ס לסדרי דין תוך שנימקה כי בתיאום ההורי יסדירו יחד את זמני השהות בתקופות החגים ויפסיקו כל ההליכים המשפטיים שמעוררים מחדש את הקונפליקט המשפחתי.

העו״ס ממליצה לפיכך על הפנייה של הזוג לתיאום הורי של מומחה המתמחה בתיאום בקונפליקט בעצימות גבוהה וחיוב האב בקבלת הדרכה הורית.

האב הסכים להמלצות וביקש שדרי אלמוני ישמש כמתאם הורי. האם ביקשה מומחה אחר הואיל ואינה חשה שדר׳ אלמוני העניק מענה מתאים בסכסוך הקודם שנגע לעניין הקשר עם הבן נ. .

עמדות הצדדים בדיון ביחס לתסקיר הסעד:

האם ביקשה לחייב האב בקבלת הדרכה הורית ובמתן החלטה שיפוטית ברורה לעניין זמני שהות עם סנקציות ברורות למקרה של הפרתן ולחילופין קבלת ההמלצה של העו״ס בדבר הפנייה לתיאום הורי למומה שאינו דר׳ אלמוני. היא הוסיפה כי מבקשת פעם נוספת בשבוע שהבן נ. יגיע אליה וכן עתרה לקיצור מידי של זמני שהות של הקטינה ג. בבית האב כך שלא יכללו לינה כלל באמצע השבוע בשל טענות לפגיעה פיזית בה, היעדר יכולת של האב לדאוג להיגיינה שלה והקושי הנוגע מתחושת הפיצול שלה.

האב ביקש להותיר זמני שהות על כנם. הוא אינו מתנגד להרחבת זמני שהות של הבן נ. בבית האם אך לדבריו יש לשתף אותו בתהליך קבלת ההחלטה האמור ולשמוע את רצונו, הוא חזר על רצונו כי דר׳ אלמוני המקובל עליו ישמש כמתאם הורי והוא נותן בו אמונו.

כבר במהלך הדיון ועוד בטרם כתיבת ההחלטה, הבעתי דעתי הראשונית בפני ב״כ האם כי הגישה בה הוא נוקט הינה לוחמנית ואינה מביאה לפתרון או חיסול הסכסוך אלא העצמתו. עוד הבהרתי, כי קביעת זמני שהות או מתן סנקציות לבד, אינם פתרון יעיל לסכסוך בעצימות גבוהה וכי הצדדים רק יגביהו הלהבות באם בית המשפט יאפשר להם לגרור אותו לסכסוך זה. כעת הגיעה גם השעה להסביר את מה שסבר בית המשפט שידוע ומובן לכל עורך דין העוסק בענייני משפחה באשר לדרכי טיפול בקונפליקט בעצימות גבוהה : טיפול שיפוטי לבדו בהפרות של הסדרי שהות או בסכסוכים הוריים אינו יכול להוות מענה יעיל, טוב, איכותי, לאורך זמן למשפחה ולילדים. ככלל, ההתדיינות בבית המשפט הינה לכשעצמה מהלך מסלים מערכת יחסים לאור האופי האדברסרי (הלעומתי) של ההליך שבו כל הורה מבקש להציג עצמו כטוב יותר מההורה האחר.

זה המקום לציין שוב את נזקי הקונפליקט הגבוה לילדים: הקונפליקט ההורי הוא משתנה רב ממדי, המורכב מממדים כגון תדירות, עוצמה, משך, תוכן ואופן. כל אחד מהממדים עשוי להשפיע הן על הסתגלות הילד והן על מערכות אחרות במשפחה כגון יחסי הורה - ילד לטווח ארוך. מחקרים הראו כי ההשפעות השליליות של הקונפליקט ההורי ממשיכות גם לטווח הארוך, למשל משום שזיכרונות חיים של חוסר שליטה ופחד סביב קונפליקטים הוריים קיימים אצל ילדי גירושין גם בבגרותם. רגשות אלה קשורים למיומנויות פתרון בעיות בלתי יעילות, לקושי במתן אמון במערכות יחסים בין אישיות, לקושי בהסתגלות למערכת הזוגית ולפחד מאינטימיות. רמת הקונפליקט ההורי נחשב כגורם מתווך, אשר יכול להסביר את הקשרים בין גירושין ההורים לבין השפעותיהם השליליות לטווח הארוך.

 

 

קונפליקט גלוי בין ההורים מהווה גורם לחץ ישיר על הילד.

 

מחקרים תצפיתיים מראים שילדים מגיבים לקונפליקט בין ההורים בפחד, כעס, אגרסיביות ואינהיביציה של התנהגותם הרגילה, כלומר קונפליקט הורה עלול להוביל גם לאשמה, משום שילדים נוטים להאשים עצמם בקונפליקטים ההוריים. ילדים שנחשפים למריבות בין ההורים ולהאשמות הדדיות עלולים למצוא את עצמם בקונפליקט נאמנויות, כשהורה אחד מנסה לשכנעם ליצור בריתות עוינות אל מול ההורה האחר.

 

במצב כזה נוצר חוויה של "להיקרע בין ההורים" הגורמת לדיסוננס נוכח שאיפת רוב הילדים לשמור על יחסים תקינים עם שניהם. היבט זה מגביר את תחושת הלחץ ומוביל אף הוא לתחושות של מתח ואשמה. הפחד וחוסר השליטה וההאשמה העצמית סביב הקונפליקט ההורי מובילים לפגיעה בדימוי העצמי, בביטחון העצמי ובמסוגלות העצמית גם בתקופת ההתבגרות ואלו עלולים להוביל להשלכות שליליות במגוון תחומים הסתגלותיים. הקונפליקט ההורי גם פוגע ביחסי הורה-ילד. הורים שעסוקים בקונפליקטים תמידיים ומתמשכים בינם לבין עצמם מרוכזים יותר בעצמם, פחות זמינים לילד, מספקים משמעת פחות עקבית ומשתמשים בגישות הוריות פחות אופטימליות כתוצאה מהמתח הזוגי. מעבר לפגיעה בהורות נוצרת לעתים תופעה של spillover שבה הקונפליקטים מהמערכת הזוכית מתפשטים מהמערכת אל המערכת של "הורה-ילד". נמצא כי הסיכוי לריבים עם הילדים גדל ב-50% אם ההורים היו מעורבים בריבים בינם לבין עצמם ביום שלפני כן (ראו:


רחל לוי שיף, השפעות קצרות וארוכות טווח של גירושין על ילדים, פסיכואקטואליה, אפריל 2018 בעמ׳ 15, 19-20).

המחקר ובתי המשפט מצאו, כי הדרך הראויה, היעילה והנכונה יותר לטיפול בסכסוכים הוריים בעצימות גבוהה הינה באמצעות הפנייה לתיאום הורי לצרכי בניית תכניות הורות ארוכות טווח. עוד נמצא כי דרכים אלו עדיפות על פני ההתדיינות האדברסרית (ראו למשל:

Coates, C. A., Deutsch, R., Starnes, H., Sullivan, M. J., & Sydlik, B
. (2004). Parenting coordination for high-conflict families. Family Court Review, 42(2), 246-262.

Singer, J. B
. (
2009). DISPUTE RESOLUTION AND THE POSTDIVORCE FAMILY: IMPLICATIONS OF A PARADIGM SHIFT 1. Family Court Review, 47(3), 363-370.

Smyth, B. M., & Moloney, L. J
. (2019). Post-
Separation Parenting Disputes and the Many

Faces of High Conflict: Theory and Research. Australian and New Zealand Journal of

Family Therapy, 40(1), 74-84.

Bala, N., & Slabach, H. M. A
. (
2019). The Role of the Courts in Supporting Therapeutic Interventions. Evidence-Informed Interventions for Court-Involved Families: Promoting

Healthy Coping and Development, 19.

ניהול הסכסוך באמצעים חילופיים לשיטה האדברסרית וכן מתן תמיכה כוללנית עשויים לצמצם את רמת העימות בין ההורים וכן השפעות על הסתגלותם של הילדים, על תפקודם במישורי החיים השונים ועל רווחתם הנפשית:

Blaisure, K.R.; Geasler, M.J. 2000. "The Divorce Education Intervention Model".

Family and Conciliation. Courts Review 38:501-513.

McIntosh, J.; Deacon-Wood, H.B
. (2003). "Group Interventions for Separated Parents in Entrenched Conflict: An Exploration of Evidence-based Frameworks". Journal of Family Studies 9:187-199.


Pollet, S. L
. (2008). "A Nationwide Survey of Mandatory Parent Education". Family Court Review 46(2):375-394.

Pollet S.L
. (2009). "A Nationwide Survey of Programs for Children of Divorcing and Separating Parents". Family Court Review 47(3):523-543.

Thoennes, N.; Pearson, J
. (1999). "Parent Education in the Domestic Relations Court: A Multi-Site Assessment". Family and Conciliation Courts Review 37(2): 105-218

החשש של הותרת היריעה להתערבות שיפוטית בלבד ללא תיאום הורי (כפי עמדת ב״כ האם) הינה לא רק הותרת הסכסוך על כנו אלא מתן דלק להבערתו והסלמתו עוד יותר ללא


שהדברים נפתרים. כך כל הורה ימשיך להשליך על ההורה האחר את הפגיעה בילדים והדבר ימשיך ויקרע אותם עוד יותר בין הוריהם. בטוחני שהאם אינה מעוניינת בכך. על כן ובמקום לעשות שימוש בילדים ככלי מלחמה במאבק בין ההורים, יש לפנות לאפיקים אחרים לשם מיתון הקונפליקט ביניהם כגון תיאום הורי ובהקשר זה אין נכונה וטובה יותר מהמלצת העו״ס לסדרי דין ואין גרועה ובלתי מתאימה יותר מדרישת ב״כ האם.

אוסיף כי דרישת ב״כ האם תומכת בהפקעת האוטונומיה ההורית והעברתה לבית המשפט - הוא זה שיקבע זמני שהות, סנקציות, דרכי חינוך, היכן תתקלח הקטינה והאם תישן במיטת מי מהוריה אם לאו. בעוד שבאמצעות הפנייה לתיאום הורי הכוונה היא להשיב ולשמר את האוטונומיה ההורית של שני ההורים ולא להפקיע אותה. האמצעי הוא תיאום הורי שיביא למעשה את ההורים לחידוש מימוש אחריותם ההורית באמצעות חוזה התנהלות הורית שהם יהיו מחויבים לו. לא מדובר בטיפול זוגי. אלא התערבות ממוקדת בטובת הילד בה ניתן יהיה לשקף להורים את המחירים הכבדים שהילדים משלמים על הקונפליקט ביניהם תוך הסטת הדגש לבניית התנהלות הורית שתנטרל הפגיעה בילד (ראו דרי מרדכי שרי "מותק הילדים ישלמו: קונפליקט הורי לאחר הגירושין", פורסם באינטרנט).

בית משפט לענייני משפחה הוא המגן של ילדים מפני קונפליקטים הוריים ועליו לבחור

בפתרון שיפוטי שימנע הסלמה בקונפליקט ויביא למיתונו. וזהו גם תפקיד העו"ס לסדרי דין במסירת המלצה התערבותית או טיפולית מתאימה. הגיעה השעה שעורכי הדין של הורים, ימצאו את האיזון העדין בין חובתם ללקוחם לבין חובתם לחברה ולבית המשפט בהגנה על אינטרסים של ילדים בכך שיפסיקו בעצמם להסלים ו/או להעלות דרישות ועתירות שמטיבן הן פוגעניות, מקצינות את הסכסוך, מצריכות את הצד האחר לתקוף בחזרה ומרחיקות הורים מיישוב הסכסוך. זאת בייחוד בשלבים ראשוניים של התדיינות בבית המשפט בעניין הסדרים הנוגעים להורות ולגידול הילדים (בשלבים מאוחרים יותר כשתיאום הורי לא הוכח כמסייע, ברור שניתן להבין דרישות לסעדים קיצוניים יותר). ראו בהקשר זה :

Pruett, M. K., & Jackson, T. D
. (1999). The lawyer's role during the divorce process: Perceptions of parents, their young children, and their attorneys. Family Law Quarterly, 33(2), 283-310.

Bala, N., Hebert, P., & Birnbaum, R
. (2017). Ethical Duties of Lawyers for Parents Regarding Children of Clients: Being a Child-Focused Family Lawyer. Can. B. Rev., 95, 557.

ט.

לאור כל האמור לעיל, משוכנע בית המשפט כי מודל ההתערבות הנכון במשפחה בשלב זה הוא המומלץ על ידי העו״ס לסדרי דין באמצעות הפניית המשפחה למתאמת הורית המומחית בסכסוכים בעצימות גבוהה. באשר למיהות המטפלת, סבור בית המשפט כי המשפחה מצויה פסע לפני החרפת הפיצול בקרב הילדים (ראו המקרה של הילד נ. ( ועל כן נדרשת התערבות בסגנון טיפולי שונה מזה שננקט עד כה.

י.          לכל משפחה יש לתפור חליפת טיפול משלה ושמא תמצי לומר "חליפת תיאום הורי משלה".

לא כל מינוי מתאם הורי יהיה זהה או עמום. היקף ההסמכה במינוי הנוכחי חייב להיות מפורט ולתאום את מטרותיו והציפיות ממנו. הגדרת המטרות והציפיות מסייעת בהגדרת ההסמכה. על כן, נבחר במקרה הנוכחי מתאם הורי מתחום הפסיכולוגיה עם מומחיות בענייני ילדים וקונפליקטים הוריים עם הסמכה רחבה ביותר תוך שיתוף בית המשפט בהליך התיאום (הסגנון האמריקני) להבדיל מטיפוסים אחרים של תיאום הורי, בהם בית המשפט אינו מעורב כלל. במקרה הנוכחי, התיאום ההורי נועד בין השאר גם כדי להבטיח יישום מלא של החלטות שיפוטיות שנועדו כל כולן לטובת הילדים.

י.1.       אשר על-כן, אני עושה שימוש בסמכותי לפי סעיפים 19 ו-68)א) לחוק הכשרות המשפטית,

התשכ״ב - 1962 וממנה בזה את דרי ***- כמתאמת הורית במשפחת ***.

י.2.       אני מחייב את כל בני המשפחה לשתף פעולה עם המתאמת ההורי.

י.3.       מטרות התיאום ההורי יהיו אלה:

אבחון הבעייתיות המשפחתית וההורית המונעת הנמכת הקונפליקט ההורי, שיתוף הילדים וחשיפתם לו, החולשות והחוזקות של ההורים ושל הילדים;

בניית דרכי התקשרות בין כל הורה לילדים בזמני שהות של הילדים אצל ההורה האחר;

טיפול בסוגיית הלינה של הבת ג. עם ההורים ובניית תוכנית פעולה משותפת למעבר ללינה במיטה נפרדת בשני הבתים;

גיבוש חזית אחידה לעניין הצבת גבולות עבור ג. , תכנים חינוכיים בצפייה בטלוויזיה, ביגוד, הרגלי היגיינה בשני הבתים וכיו״ב.

מתן אפשרות לכל אחד מהילדים להביע עצמו ואת רגשותיו גם כלפי ההורה האחר ומשפחתו כאשר הוא נמצא אצל הורה אחר;

בניית דרכי התקשרות בין ההורים לבין עצמם על בסיס של העברת מידע שוטף;

יצירת מנגנון לתיאום פעילויות של ג. ונ. ותכנון שילובם בתקופת חגים וחופשות במסגרות כגון קייטנה/פעוטון/גן/צהרון/ תוך התחשבות של כל צד ביכולות של הצד האחר אך בעיקר, בצרכי ורצונות הילדה ;

הרחבת זמני שהות של הבן נ. אצל האם;

דרכים לשינוי התנהלות הורית כך שזו תגן על הילדים מפני מאבק ההורים, קונפליקט נאמנויות ומתחים;

י.          הורדת רמת המתח במשפחה כולה, ובין ההורים בפרט ושיקוף של סיום המאבק

בין ההורים בפני הילדים;

יא. הבטחת ביצוע החלטות שיפוטיות הנוגעות להורים ולילדים והיחסים ביניהם;

יב. תיווך בין ההורים ביחס לביצוע המשימות ההוריות;

יג. חיזוק מעורבות הדדית של ההורים בחיי שני הילדים;

יד. פיקוח על ההתנהגות והגישה ההורית, אד הוק, ביחס לכל מצב וסיטואציה, כפי שיידרש;

י.4.       עד להגעת הצדדים להסכמים כלשהם בהליך התיאום ההורי, לא ייעשה כל שינוי בזמני

שהות והורות.

י.5. המתאמת ההורית והיא בלבד תגיש דיווח לבית המשפט גם לאחר סגירת התיק, בתוך 60 יום מהיום.

י.6. מובהר להורים ולבאי כוחם, כי שיתוף הפעולה עם המתאמת ההורי אינו בגדר המלצה או בקשה, אלא מהווה צו שיפוטי לכל דבר ועניין. הפרת הצו השיפוטי, עלולה להוביל על נקיטת סנקציות כספיות, הכרזה על הקטינים "כילדים נזקקים" לשם כפיית דרכי טיפול מתאימות ו/או מתן החלטות אחרות שתבטחה הגנה על שלומם לפי הוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש״ך - 1960 ו/או הגבלת האפוטרופסות של מי מההורים לפי הוראת סעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב - 1962.

י.7.       המתאמת ההורית תקבע את דרכי ההתקשרות והעברת המידע בינה לבין ההורים לרבות

עלויותיהם.

י.8

אני מחייב גם את עורכי הדין של הצדדים לשתף פעולה עם הליך התיאום ההורי, ככל שיידרשו.

י.9        אני פוטר המתאמת ההורית מראש מתשלום האגרה בגין כל בקשה שתגיש.

י.10.     ב״כ הצדדים יעבירו בדחיפות למתאם ההורי כל כתבי הטענות, התסקירים, הדיווחים

וההחלטות שניתנו ביחס לילדים בתיק זה ובתיקים קשורים.

י.11.     אני מחייב את האב להתחיל ליטול חלק במפגשי הדרכה הורית בין אם אצל גורם מטעם

שירותי הרווחה ובין אם באמצעות דר׳ אלמוני או מטפל מוסמך אחר בתוך 14 יום מהיום.

י.12.     בית המשפט מצפה מהצדדים ובאי כוחם לעיין בפסק הדין ולהטמיע ולהפנים המסרים

העולים ממנו ביחס לנזקים האפשריים לילדים ולצדדים עצמם באם תימשך התנהלותם ההורית באותו מתווה ואופן. בית המשפט מביע תקווה, כי באמצעות פסק דין, ייטב לילדים ולמשפחה כולה באופן משמעותי.

י.13.     בשולי הדברים ובשל גילו של נ. לא ניתן לשלב את האם ונ. בסדנה מטעם יחידת הסיוע.

המזכירות תמציא ההחלטה לב״כ הצדדים, עו״ס לסדרי דין ולמתאמת ההורית שתוגדר "כמסייע".



הותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתנה והודעה היום י״ב אדר תש״פ, 08/03/2020 בהיעדר הצדדים.









בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תלה״מ 11945-01-20 פלונית נ׳ פלוני

אסף זגורי, שופט, סגן הנשיא

דרג את הכתבהדירוג כתבה החלטה שעניינה חיוב בתיאום הורי: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
משרד עורכי דין מאיה רוטנברגדלג על משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

עדכונים: קורונה Covid-19 נקרא גם: 2019-nCov‏, ‎2019 Novel Coronavirus

במהלך הימים הללו,  משרדנו ממשיך לספק שירות ללקוחותינו בישראל ובעולם.

כחלק מהמחויבות המתמדת של משרדנו לספק שירות מקצועי בסטנדרט הגבוהה ביותר של משרדי עורכי הדין בתחום דיני המשפחה בישראל , הצוות שלנו ממשיך בזמינות מלאה עבור כל  לקוח לשאלות בקשר לשינויים הכרוכים בהתמודדות עם משבר הקורונה.

אנו עוקבים באופן רציף אחר הודעות מטעם הרשויות, לשכת עורכי הדין, בתי המשפט, ובתי הדין הרבניים ופועלים מיד לאסוף ולנתח את ההשלכות המשפטיות על תיקים מתנהלים בעקבות התפשטות נגיף ה- Coronavirus. 


לנוחיותכם, תוכלו למצוא עדכונים באתר בכל  הקשור בשינויים שננקטו על ידי רשויות הממשלה וכן ניתוח סוגיות משפטיות שהתעוררו ופסקי דין שנקבעו עקב התפתחות אחרונה זו.

 2020 עורכי דין לענייני משפחה מובילים

התייעצות עם עורך דין לענייני משפחה

מדוע לבחור בנו? תשומת לב אישית של משרד עורכי דין מאיה רוטנברג בכל נושא שעוסק בדיני משפחה, גירושין או צוואות, עורך הדין המתאים יכול לעשות את ההבדל בתוצאה הסופית של העניין המשפטי הספציפי שלך. החלטה נבונה בבחירת עורך הדין המתאים יכולה להיות החלטה מכריעה, במיוחד אם אינך יודע לאן ללכת או מהן זכויותיך. 

עו"ד מאיה רוטנברג

כל החומרים והתכנים המופיעים באתר נמצאים תחת הקריטריונים של חוק זכויות יוצרים אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם,להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי. 

למען הסר ספק, כל שימוש בתכנים וברעיונות ללא אישור מפורש בכתב מעורכת דין מאיה רוטנברג אסור בהחלט ובמידה וייעשה שימוש כזה, הוא יחויב בתשלום. כל הזכויות שמורות © 2020 משרד עורכי דין מאיה רוטנברג 

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד