שנת 2025 | סקירה מקיפה ותחזית על שיעור הגירושין בישראל: נתונים, מגמות ותחזיות לשנים הקרובות
במהלך העשורים האחרונים, תופעת הגירושין בישראל עוררה עניין נרחב בקרב חוקרים, אנשי מקצוע ומשפחות בכל רחבי הארץ. השינוי ביחס הציבורי לגירושין, הפתיחות החברתית, ההיבטים המשפטיים והכלכליים – כל אלה תורמים לעלייה בשיעורי הגירושין ולצורך הבהול במידע עדכני. במיוחד בתקופה שבה קיימים שינויים דמוגרפיים מהירים, תהליכי גלובליזציה, ומפגש בין תרבויות שונות – חשוב להבין את מצב הגירושין בישראל, לא רק כנתון מספרי אלא כסימפטום חברתי מורכב.

מאמר זה נועד להעניק סקירה נרחבת, שמקיפה נושאים רבים הקשורים לגירושין בישראל, ביניהם: הקשר ל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גירושין , התייחסות אל אחוז הגירושין בישראל לפי מגזרים , התמקדות ב אחוז גירושין בישראל חילונים , בחינה של אחוז הגירושין בעולם , סקירה של אחוז הגירושין בתל אביב , אחוז הגירושין בישראל לפי ערים נוספות, תמונת מצב לגבי אחוז הגירושין בישראל חרדים , וכן מעקב אחרי אחוז הגירושין בישראל לפי שנים . מתוך נתונים אלו ננסה להבין כיצד המגמות נראות היום ומה צפוי לנו בחמש השנים הקרובות ועד בכלל.
במהלך סקירה זו ישולבו נתונים רשמיים לצד דיון אקדמי וחברתי, ניתוח בהתאם למצב הכלכלי והחברתי בישראל, והתייחסות לצורכי המשפחות המתגרשות והילדים שבמרכז. כמו כן, נטמיע מילות מפתח מתחום הגירושין ודיני המשפחה, ונציע תובנות על הסיבות המרכזיות לעלייה בשיעורים, דרכי גישור שונות, ותחזית מבוססת לגבי חמש השנים הבאות.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גירושין
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל (להלן: הלמ"ס ) מהווה גוף ממשלתי מרכזי לאיסוף וניתוח נתונים בתחומים מגוונים, ובהם נישואין ו גירושין . בעזרת נתונים שמגיעים ממשרד הפנים ומהמוסדות המשפטיים השונים, הלמ"ס מאפשרת לחוקרים, מקבלי החלטות ולציבור להתרשם מהיקף תופעת ה גירושין וממגמות ההתפתחות שלה לאורך השנים.
1. מקורות המידע :
נתוני נישואין וגירושין נרשמים במשרד הפנים בעת אירוע הנישואין או ה גירושין .
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקבלת דוחות שנתיים ומעדכנת על היקפי התופעה ועל פרופיל הגיל, הדת והמאפיינים הדמוגרפיים של הזוגות.
2. משמעות הנתונים :
הלמ"ס מאפשרת להבין איך מגמות ה גירושין מושפעות מגורמים כמו הכנסה, השכלה, פריפריה מול מרכז, הבדלים בין מגזרים, ועוד.
במקרים רבים, הנתונים משמשים בסיס לעבודת מחקר ומדיניות ציבורית, למשל לעידוד הליכי גישור או הטבות כלכליות למשפחות חד-הוריות.
3. חשיבות פרסומי הלמ"ס :
נותנים לחוקרים אפשרות לבדוק האם יש עלייה בשיעורי גירושין בקרב קבוצות מסוימות (למשל עולים חדשים, חרדים, חילונים).
יוצרים בסיס להשוואה בינלאומית בין ישראל למדינות אחרות בעולם, ובכך מחדדים תובנות על מאפייניה הייחודיים של החברה הישראלית.
אחוז הגירושין בישראל לפי מגזרים
בישראל חיים ציבורים שונים ומגוונים; כל מגזר מתאפיין בערכים חברתיים, במנהגים תרבותיים ובסטטוס כלכלי ודתי ייחודי. לפיכך, כשאנו בוחנים את אחוז הגירושין בישראל לפי מגזרים , עולה תמונה מורכבת:
1. המגזר היהודי החילוני :
בדרך כלל נחשב למגזר עם הגישה הליברלית ביותר כלפי מוסד הנישואין והפרידה.
שיעורי גירושין גבוהים יחסית, המשקפים נורמות חברתיות שמקבלות סיום נישואין כפתרון אפשרי לקונפליקטים ולחוסר שביעות רצון.
2. המגזר החרדי :
המגזר החרדי נוטה להעריך יציבות משפחתית מתוך ראייה דתית וחברתית חזקה מאוד של ערך המשפחה.
אחוז הגירושין בישראל חרדים נמוך יותר היסטורית, אם כי בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה מתונה, כתוצאה מתהליכי מודרניזציה (כגון השתלבות בשוק העבודה, העלאת מודעות לזכויות נשים וכדומה).
3. המגזר המסורתי :
נמצא ברמה ביניים: יש דגש חזק על שמירה על המשפחה, אך בד בבד קיים מרווח מסוים לקבלת פרידה כשהקשר לא עובד.
4. המגזר הערבי :
עד לא מזמן, שיעורי גירושין במגזר הערבי היו נמוכים מאוד בגלל נורמות חברתיות מקובעות ונוקשות.
דור צעיר יותר, שמושפע מתהליכי השכלה וחשיפה לתרבות המערבית, גורם לזוגות לבחון את אפשרויות סיום הנישואין בקצב גבוה יותר מאשר בעבר.
עדיין ניכר פער בין אזורים כפריים לערים מעורבות.
5. מגזרים נוספים (למשל, הדרוזים והצ'רקסים):
גם במגזרים קטנים אלה, הגירושין היו בעבר נדירים. כיום, מגמת העלייה קיימת אך נותרת נמוכה יחסית בהשוואה למגזר היהודי החילוני.
מניתוח כולל, ברור שיש הבדלים משמעותיים בין מגזר למגזר. הגורם הדתי, מידת השמרנות החברתית, היקף ההשכלה, המצב הכלכלי והחשיפה לתקשורת – כל אלו מניעים או מעכבים את הצעד אל ה גירושין .
אחוז גירושין בישראל חילונים
בתוך המגזר היהודי, ה חילונים מהווים את הקבוצה הגדולה והעיקרית שמובילה את שיעורי הגירושין בישראל. בין הסיבות לכך:
1. פתיחות חברתית :
הגישה המודרנית, הנטייה לחפש מימוש אישי והיעדר מחויבות דתית נוקשה מסייעים להיווצרות פרידה בקלות יחסית.
2. שוק העבודה :
זוגות חילונים רבים משקיעים שעות רבות בקריירה, לעיתים בתפקידים תובעניים, ועלולים להזניח את הזוגיות והמשפחה.
3. נגישות למידע :
מודעות גבוהה לזכויות משפטיות והאפשרות להקל על החיים לאחר הפרידה, כגון מזונות, הסכמי גישור, תמיכה כלכלית וחברתית.
על פי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעורי ה גירושין בקרב חילונים יכולים להגיע גם ל-25%-35% מהזוגות, אם כי מספרים מדויקים משתנים בהתאם לאזור המגורים, מצב כלכלי וגיל בעת הנישואין.
אחוז הגירושין בעולם
בהשוואה בין לאומית, אחוז הגירושין בעולם מציג תמונה מגוונת: ישנן מדינות במערב אירופה וארה"ב עם שיעורי גירושין מהגבוהים בעולם (40%-50% ואף יותר), לעומת מדינות באפריקה או במזרח התיכון שעדיין שומרות על שיעורים נמוכים מאוד (פחות מ-10%).
1. מדינות סקנדינביה וצפון אמריקה :
נחשבות ליברליות במיוחד, ולכן מתקבל שיעור גירושין גבוה (לעיתים אף מעל 50%).
מדיניות רווחה חזקה ומודעות גבוהה לזכויות הפרט מאפשרת לפרט לפתוח דף חדש בקלות יחסית.
2. מדינות מערב אירופה :
מגמות דומות לארה"ב, אך בספרד או באיטליה למשל, ניתן לראות שילוב בין כנסייה קתולית שמרנית למודרניות, ולכן נתונים מאוזנים יותר (סביב 30%-40%).
3. מדינות מוסלמיות ואפריקה :
רבות מהן שמרניות, ומקשות על תהליך הגירושין .
עם זאת, גם במדינות אלו מתחיל שינוי עקב גלובליזציה וזרימת מידע.
4. מרכז ודרום אמריקה :
שיעורי גירושין בינוניים-גבוהים, לעיתים בגלל נהירת צעירים לערים הגדולות ושינויים בתפיסה החברתית.
ישראל ניצבת היום במקום בינוני יחסית; שיעורי ה גירושין נמוכים מאלה של ארה"ב או סקנדינביה, אך גבוהים ממדינות שמרניות מובהקות. מבנה האוכלוסייה (חילונים, דתיים, חרדים, ערבים ועוד) תורם לפערים מגוונים, וקשה לדבר על מספר אחיד לכלל המדינה.
אחוז הגירושין בתל אביב
תל אביב, העיר הגדולה והליברלית ביותר בישראל, מתאפיינת באורח חיים קצב, אוריינטציה עסקית וחילונית מובהקת. אחוז הגירושין בתל אביב נוטה להיות גבוה יחסית, ונע בין 25% ל-35%, ואף יותר באוכלוסיות מסוימות.
1. השפעת הקריירה :
סגנון החיים האורבני התובעני מייצר מתחים בין בני הזוג, ופחות זמן איכות בבית.
2. קהילות רווקים :
תל אביב מאופיינת באחוז גבוה של צעירים לא נשואים, ואחרי גירושין קל יותר להיטמע בחברה בעיר הגדולה, מה שמפחית את "העלות החברתית" של הפרידה.
3. פתיחות כללית :
גישה מקובלת יותר לקבלת פרידה ולמעבר למערכות יחסים אחרות.
עם זאת, יש לציין שבתוך תל אביב יש שכונות בעלות אופי שונה; אזורים עממיים עשויים להציג שיעורי גירושין נמוכים יותר, ולעומתן שכונות יוקרה עם אחוזים גבוהים במיוחד של גירושין .
אחוז הגירושין בישראל לפי ערים
מעבר לתל אביב, מעניין להשוות בין ערים מרכזיות נוספות:
1. ירושלים :
נחשבת לעיר מעורבת ודתית יותר. שיעור הגירושין נמוך יחסית, סביב 10%-15%, גם בגלל אחוז גדול של אוכלוסייה חרדית ודתית שמרנית.
2. חיפה :
עיר נמל מעורבת, בעלת אוכלוסייה יהודית וערבית. שיעור גירושין בינוני (15%-20%).
3. ראשון לציון, רמת גן, גבעתיים :
ערי "מעבר" במרכז, מתאפיינות במעמד בינוני-גבוה ובשיעורי גירושין הנעים סביב 18%-25%.
4. ערים בפריפריה הדרומית (באר שבע, דימונה, אופקים, שדרות) :
שיעור גירושין נמוך היסטורית (כ-10%-12%), אך בעלייה מתמדת בשנים האחרונות עקב תמורות חברתיות ומעבר של צעירים לפריפריה עם ציפיות שונות לזוגיות.
5. ערים בפריפריה הצפונית (צפת, קריית שמונה) :
גיוון רחב באוכלוסייה, ניתן לראות פערים בין אוכלוסיות דתיות מסורתיות לאוכלוסיות חילוניות. שיעורי גירושין בינוניים ומעלה (14%-20%).
בנוסף, חשוב לזכור שבכל עיר עשויות להתקיים קהילות שונות. לדוגמה, בפתח תקווה קיימת אוכלוסייה חרדית לצד אוכלוסייה חילונית מבוססת, מה שעלול לייצר נתונים שונים לחלוטין באותן גבולות עירוניים.
אחוז הגירושין בישראל חרדים
בקרב הציבור החרדי, ניתן היה למצוא בעבר שיעורי גירושין נמוכים מאוד, חלקם פחות מ-5%. אולם, בשנים האחרונות מתפתחת מגמת עלייה, בין היתר בגלל:
1. השתלבות בשוק העבודה :
נשים חרדיות שרוכשות השכלה גבוהה ומגלות עצמאות כלכלית, אינן חוששות לפרק קשר זוגי שאינו מעניק להן איכות חיים.
2. עלייה במודעות לזכויות נשים :
תופעות כמו "סרבנות גט" נידונות היום בפומבי, ונשים חרדיות נתמכות יותר על ידי הקהילה.
3. גיל הנישואין הנמוך :
זוגות חרדים נישאים בגיל צעיר יחסית, מה שמגדיל את הסיכוי לגלות אי-התאמה בעתיד. ככל שהזוגות מתבגרים, הם עשויים לבחון מחדש את הקשר.
עדיין, אחוז הגירושין בישראל חרדים (משוער סביב 8%-12% באזורים מסוימים) נמוך משמעותית משל החילונים. אך מגמת העלייה מושפעת מהמפגש בין העולם החרדי לעולם החיצוני, ומתמורות כלליות במעמדן של נשים בחברה הישראלית.
אחוז הגירושין בישראל לפי שנים
היסטורית, שיעור ה גירושין בישראל הלך ועלה לאורך העשורים, אם כי לא בקפיצה דרמטית. להלן טבלה רספונסיבית לדוגמה, המציגה נתונים משוערים של אחוז הגירושין בישראל לפי שנים :
שנה | מספר נישואין (אלפים) | מספר גירושין (אלפים) | אחוז גירושין מתוך סך הנישואין (%) |
---|---|---|---|
1990 | 40 | 4.2 | 10.5 |
2000 | 45 | 5.1 | 11.3 |
2010 | 50 | 6.3 | 12.6 |
2015 | 52 | 7.0 | 13.5 |
2016 | 53 | 7.1 | 13.4 |
2017 | 54 | 7.4 | 13.7 |
2018 | 55 | 7.6 | 13.8 |
2019 | 56 | 7.9 | 14.1 |
2020 | 57 | 8.0 | 14.0 |
2021 | 58 | 8.3 | 14.3 |
2022 | 58.5 | 8.5 | 14.5 |
2023 | 59 | 8.7 | 14.7 |
ניתן לראות שמשנת 1990 ועד 2023 ניכרת מגמת עלייה הדרגתית באחוזי הגירושין. מגמה זו יכולה להיות מושפעת מפרמטרים כמו שינויים חברתיים, תרבותיים וכלכליים, עלייה בשיעור הנשים בעלות קריירה עצמאית, חשיפה לתקשורת הגלובלית ועוד.
גורמים מרכזיים לעליית שיעור הגירושין
1. עצמאות נשים
2. שינויים חברתיים ותרבותיים
3. פתיחות למודלים משפחתיים חדשים
4. הגילוי המוקדם של חוסר התאמה
5. התרחבות הליכי הגישור והקלות בפירוד
חיזוי מגמות הגירושין לחמש השנים הבאות
מעבר לנתוני העבר, חשוב שנבחן את העתיד. על סמך המגמות, שינויי החקיקה והעלייה ברמת החיים וההשכלה, ניתן לצפות המשך עלייה מתונה בשיעורי ה גירושין בישראל בשנים הקרובות. להלן טבלה המדגימה תחזית היפותטית לחמש השנים הקרובות (2024–2028):
שנה | מספר נישואין משוער (אלפים) | תחזית גירושין (אלפים) | אחוז גירושין משוער (%) |
---|---|---|---|
2024 | 60 | 9.3 | 15.5 |
2025 | 61 | 9.5 | 15.6 |
2026 | 62 | 9.8 | 15.8 |
2027 | 62.5 | 10.0 | 16.0 |
2028 | 63 | 10.2 | 16.2 |
בדומה לטבלה הקודמת, נתונים אלה משוערים ומבוססים על אקסטרפולציה של מגמות העבר. יחד עם זאת, אירועים מיוחדים (כמו משבר כלכלי, מגיפה או תמורות פוליטיות משמעותיות) עלולים להשפיע מהותית על המגמות.
השפעת גורמים כלכליים על גירושין
1. שוק העבודה : אבטלה ועלייה ביוקר המחיה מציבים לחץ על הזוג ומשבשים את האיזון המשפחתי.
2. חלוקת רכוש : ככל שבני הזוג מחזיקים יותר נכסים, כך תהליך הפרידה עשוי להסתבך או להפך – יאפשר נפרדות ללא תלות.
3. שיעור ההכנסה של נשים : במחקרי העבר נמצא קשר בין עצמאות כלכלית נשית לבין נכונות גדולה יותר לסיים נישואין לא מספקים.
גישור ויישוב סכסוך: מנגנון אלטרנטיבי
מעבר לסטטיסטיקה היבשה, גובר בישראל השימוש בהליכי גישור גירושין ויישוב סכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. מנגנונים אלה מאפשרים:
1. חסכון בהוצאות משפט
2. שמירה על מערכת יחסים סבירה בין ההורים (בפרט כשמעורבים ילדים)
3. סיוע מקצועי של מגשרים מומחים להגדרת חלוקת רכוש, משמורת, מזונות ועוד
ככל שהליך הגישור נעשה נפוץ יותר, בני הזוג חשים ביטחון רב יותר להתחיל הליכי גירושין כשהם יודעים שקיימים ערוצים נוחים ומבוססים.
תרבות בגידה והפגיעה ביציבות הזוגית
גם נושא הבגידה בא לידי ביטוי בהסברים על עלייה בשיעורי גירושין . הסביבה הדיגיטלית והנגשת אתרי היכרויות, לרבות רשתות חברתיות, מציבות פיתויים רבים. עם זאת, לא בהכרח כל בגידה מובילה מיד לפרידה – זוגות רבים פונים לטיפול זוגי.
משמורת על הילדים והיבטים משפחתיים
1. תופעת המשמורת המשותפת תופסת תאוצה.
2. העול הכלכלי (מזונות, מדור) ממשיך להוות נקודת חיכוך.
3. השפעה רגשית על הילדים ועל אחד ההורים (שלעיתים עובר לדיור זמני).
העלייה בשיעורי גירושין לא משפיעה רק על בני הזוג, אלא גם על דור ההמשך ועל הגיבוש המשפחתי הכולל.
הקשרים בין דת, גיל, ומוצא עדתי
1. גיל נישואין : ככל שגיל הנישואין עולה, ישנם פחות סיכויי פרידה בשנים הראשונות, אך זאת בתנאי שיש התאמה בין בני הזוג.
2. מוצא עדתי : יוצאי אירופה ואמריקה נוטים לשיעורי גירושין גבוהים יותר לעומת יוצאי אסיה-אפריקה, אך זה לא כלל מוחלט.
3. דת ורמת שמרנות : משפיעים ישירות על נכונות הזוג להישאר בנישואין למרות קשיים או חוסר שביעות רצון, מה שהופך את שיעורי ה גירושין אצל הציבור הדתי והחרדי לנמוכים יותר.
השפעת תהליך הגלובליזציה
1. הגירה של זוגות יהודים לישראל : חלק מהעולים מתחתנים בחו"ל ואז מתגרשים בארץ, מה שמשפיע על הסטטיסטיקה המקומית.
2. נורמות חברתיות זרות : חשיפה לאידיאולוגיות מערביות שמעודדות חיפוש אחר אושר אישי.
3. קשרי משפחות חוצי יבשות : עלייה במשפחות מעורבות הדורשות פתרונות משפטיים אחרים (הסכמי ממון בינלאומיים וכדומה).
פירוק שיתוף ורכוש
תהליך חלוקת הנכסים מייצר לעיתים קרובות מתחים שמאיצים את ה גירושין . בישראל פועלים לפי עיקרון איזון משאבים (במסגרת הדין האזרחי והדתי), אך בפועל המצב מורכב בשל נכסים שרשומים לפני הנישואין, ירושות, מתנות מהורים ועוד.
סוגיות משפטיות ומשפטניות
1. בתי הדין הרבניים מול בתי המשפט לענייני משפחה : שאלת הסמכות יכולה לקבוע את תוצאות הליך ה גירושין .
2. חוק יחסי ממון : פועל להסדרת חלוקת רכוש בין הצדדים, אך יש בו חריגים רבים (הסכמי ממון, נכסים חיצוניים, מתנות).
3. תופעת סרבנות גט : על אף שהיא אינה נפוצה, היא עדיין קיימת במקרים חרדיים ודורשת הסדרה משפטית.
אתגרים פסיכולוגיים ובריאות נפשית
1. דיכאון וחרדה הנובעים מהפרידה.
2. השפעת הליך הגירושין על ביצועים בעבודה או בלימודים.
3. ילדים המטופלים אצל אנשי מקצוע לבריאות הנפש כדי להתמודד עם הפרידה.
הקשר בין רמת השכלה ושיעורי גירושין
באופן כללי, השכלה גבוהה עשויה לתרום לעלייה בשיעורי ה גירושין , עקב מודעות עצמית גדולה יותר, עצמאות כלכלית והיצע נרחב יותר של אפשרויות תעסוקה ומגורים. מנגד, בקרב בעלי השכלה נמוכה לעיתים שורר פחד כלכלי מפני הפרידה, מה שמעכב גירושין גם במצבי חוסר סיפוק.
קשיים מיוחדים בפרידה כשמעורבת אלימות
במקרים של אלימות במשפחה, שאלת ה גירושין הופכת לרגישה עוד יותר. לעיתים קרובות, נשים שנמצאות במערכת אלימה זקוקות להגנה ולמענה מיידי. במקרים אלו הליכי גישור אינם רלוונטיים, ובתי המשפט מטפלים בתיקים תחת חיסיון וחומרה מוגברת.
הסכמי ממון והפחתת אי-ודאות
בשנים האחרונות גדל שיעור החותמים על הסכמי ממון טרום נישואין. מהלך זה עשוי לצמצם מחלוקות בעת פרידה, שכן מראש מוגדר כיצד יחולק הרכוש ומה יהיו זכויות הצדדים. הסכמים אלה נפוצים בעיקר בקרב זוגות חילונים מבוססים ו/או בעלי נכסים מרובים.
דגש על טיפול זוגי וייעוץ משפחתי
ישראל מציעה מגוון שירותים לטיפול וייעוץ זוגי, חלקם מסובסדים על ידי קופות החולים והרשויות המקומיות. רבים משתמשים בהם כדי למנוע גירושין או לנהל אותו בצורה רגועה יותר. טיפול מונע יכול להקטין את הסיכוי לפרידה, אם מאתרים מוקדם בעיות תקשורת או אי-התאמה.
זוגיות פרק ב' וסטטיסטיקה
עם עליית שיעור ה גירושין , גדל גם מספרם של זוגות שנמצאים בפרק ב'. מחקרים מצביעים על כך שזוגיות שנייה, למרות ההבנה המצטברת, עדיין מצויה בסיכון גבוה ל גירושין , בין היתר עקב מטענים רגשיים מהקשר הקודם, שילוב ילדים מנישואין קודמים ועוד.
שינויים צפויים בחוק ובפסיקה
1. הרחבת סמכויות הליכי גישור חובה: בחלק מהמקרים בארץ ישנה חובת מפגשי מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) בטרם נכנסים להליך משפטי.
2. שוויון מגדרי במזונות הילדים: כבר רואים מגמה שבמקרה של משמורת משותפת מלאה, יופחתו המזונות מהאב.
3. התייחסות לעליית גיל הנישואין: ייתכן שחקיקה תעגן גיל מינימלי של 18 כדי לצמצם נישואין מוקדמים.
התמודדות כלכלית וקבלת סיוע
אחרי הגירושין, רבים נתקלים בצורך להתמודד כספית לבד. רשויות הרווחה והשירותים החברתיים מציעות לעיתים קרובות:
1. סיוע בדיור ציבורי (במקרים קשים).
2. מלגות לימודים לחד-הוריים.
3. הנחות בארנונה ובחוגים לילדים.
גם בנקים ויועצי משכנתאות נעשים גמישים יותר להתמודדות עם שינוי מצב משפחתי.
השימוש במדיה ורשתות חברתיות
1. קבוצות תמיכה בפייסבוק ופורומים אינטרנטיים עוסקים ב גירושין .
2. השיח הציבורי על מהות הקשר ועצמאות זוגית נפתח מאוד בעקבות כלי המדיה החדשים.
3. יש הטוענים שהמדיה הדיגיטלית מוסיפה להתמוססות הנישואין, כי היא מספקת אשליה של "דשא ירוק יותר" בחוץ.
משמעות הגירושין לחברה הישראלית
העלייה בשיעורי גירושין משקפת הסתגלות לערכים מערביים, תהליכי מודרניזציה, ואף מציפה בעיות של חוסר דיור ומתחים כלכליים. במובן הרחב, תופעה זו מייצרת משפחות חד-הוריות רבות יותר וילדים שגדלים בשני בתים, מה שמצריך חוסן קהילתי ותמיכה ממערכות בריאות הנפש והחינוך.
שילוב היבטים סוציולוגיים ומשפטיים
לצד הניתוח הדמוגרפי והסטטיסטי, ה גירושין בישראל מדגישים את המתח בין המסורת להלכה הדתית ובין ערכי הליברליזם והפוסט-מודרנה. התפתחויות כמו "נישואין אזרחיים" בחו"ל הובילו לשאלות מורכבות של סמכות הדין הרבני. חרף זאת, יוזמות גישור ובתי משפט לענייני משפחה מנסים לאזן בין ההיבט ההלכתי לרצון הפרט.
עדכון על מסלולי גירושין מקוצרים
במקרים של חוסר ילדים משותפים או בהסכמה מלאה על הסכם גירושין, ניתן לעבור הליך פרידה ממוקד יותר. זאת בנוסף לאפשרות של "גירושין בשיתוף פעולה", שבה עורכי הדין והצדדים מתחייבים לשתף מידע באופן שקוף ולהימנע מפניות לבית משפט ככל הניתן.
השפעת מגיפת הקורונה
משברים בריאותיים וכלכליים הוכיחו כי הם יכולים להיות זרז לזוגות שעמדו על סף פרידה ולחצים כלכליים ונפשיים. מתברר שאחרי סגרים וחיכוכים גדולים בבית, נרשמה עלייה במספר הפניות לעורכי דין ולמגשרים. עדיין לא ברור אם הגל הזה יתייצב, או ישוב ויעלה.
משמעות הנתונים עבור קובעי מדיניות
1. רווחה וחינוך: יש לקדם תכניות מניעה וחינוך זוגי.
2. דיור ותעסוקה: יצירת פתרונות לזוגות במצוקה כלכלית על מנת להפחית לחצים משפחתיים.
3. חקיקה ועדכון תקנות: שילוב חקיקה שתומכת בהליכי יישוב סכסוך, קביעת עקרונות משפטיים אחידים לסמכויות בתי הדין ובתי המשפט.
סיכום ביניים של הממצאים
שיעורי הגירושין בישראל נמצאים במגמת עלייה כללית, אך ההבדלים בין המגזרים והערים מובהקים. במגזר החילוני שיעור הפרידה גבוה יותר מאשר במגזר החרדי, ובערים מרכזיות כמו תל אביב, המספרים גבוהים בהרבה מאשר בירושלים או בערי הפריפריה המסורתיות.
היבט פסיכולוגי וחברתי
1. לא כל גירושין הם משבר בלתי הפיך: זוגות רבים מעידים שזוהי תחילתו של מסע חדש.
2. חברויות וקשרים חברתיים משתנים: המעגל החברתי של בני הזוג עשוי להתפצל.
3. עצמאות נשית: נשים רבות מנצלות את הפרידה לצורך פיתוח עצמי ולימודים אקדמיים.
משמעות כללית לדורות הבאים
ילדי גירושין עשויים לשאת חוויות רגשיות והשקפות שונות על מוסד הנישואין אל חייהם הבוגרים. עבור חלק, ראיית הורים מתגרשים תרתיע אותם מלהינשא בגיל צעיר, ועבור אחרים דווקא תהווה מודל שגם אם נוצרים קשיים – אפשר להמשיך הלאה.
צפי כלל מערכתי לעתיד
לאור הנתונים הקיימים והתחזיות לחמש השנים הקרובות, נראה ששיעור ה גירושין יוסיף לעלות בהדרגה. במדינה כמו ישראל, שבה יש עדיין מקומות עם אופי קהילתי חזק, העלייה אינה צפויה להגיע ל-50% כפי שנפוץ בחלק ממדינות צפון אירופה או ארה"ב, אך בהחלט יכולה להתקרב ל-20%–25% (ואף יותר במרכזי הערים החילוניות).
השלכה על המערכת המשפטית
1. יותר עומס בבתי המשפט לענייני משפחה.
2. הרחבת שירותי הגישור הציבוריים.
3. שינוי בהסדרי משמורת ומזונות בהתאם למודלים שוויוניים.
מונחים - הסברים
גירושין (התרת נישואין על פי הדין הדתי/אזרחי).
משמורת משותפת (חלוקת הזמן של הילדים בין שני ההורים).
גישור גירושין (הליך בו צד שלישי נייטרלי מסייע להגיע להסכם פרידה).
מזונות (תשלום המשמש לכלכלת הילדים או האישה).
בגידה (יחסים מחוץ למסגרת הנישואין).
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (גוף ממשלתי לאיסוף וניתוח נתונים).
פרספקטיבה משפטית מול דתית
הכללים ההלכתיים של בית הדין הרבני ממשיכים להוות גורם מכריע בשאלה כיצד ומתי זוג יכול להתגרש. מוסד הכתובה, חובת מתן הגט, ומקרים כמו סרבנות גט קובעים שההליך אינו רק פורמלי אלא מחייב הסכמות הדדיות בהתאם להלכה. לעומת זאת, במשפט האזרחי מתייחסים בעיקר לאיזון המשאבים ולחלוקת הרכוש, המשמורת והמזונות.
השפעת עידן הטכנולוגיה על הגירושין
1. גילוי מקרי בגידה באמצעות התכתבויות ברשתות חברתיות.
2. נגישות למודלים חדשים של היכרויות (טינדר, אתרי היכרויות מקוונים).
3. פלטפורמות ל ייעוץ אונליין וסגירת הסכמי גישור גירושין ב"זום" או בכלים דומים.
כוחה של הקהילה והמגורים בסביבה תומכת
במחקרים נמצא כי זוגות שחיים בקהילות תומכות (דוגמת קיבוצים או מושבים מסוימים) נוטים להישאר יחד יותר מאשר זוגות בערים גדולות. בקהילה קטנה ומגובשת, יש חשיבות גדולה יותר לשמירה על לכידות חברתית, מה שמחזק את הרצון לשמור על הנישואין.
פנים חדשות בשוק הדיור עקב גירושין
עם העלייה בהיקף המשפחות החד-הוריות, גדל הביקוש לדירות קטנות. לעיתים בני זוג נאלצים למכור את הדירה המשותפת ולחפש שתי דירות חלופיות, מה שמשפיע על מחירי הדיור בשוק המקומי (במיוחד באזורי ביקוש).
סיפור לדוגמה (Case Study)
אורן ומיכל (שמות בדויים), זוג חילוני בסביבות גיל ה-30, נישאו לאחר שנתיים של זוגיות משותפת. שניהם משכילים, גרים במרכז הארץ. אחרי חמש שנות נישואין, שכללו לחץ כלכלי בקניית דירה ומשכנתא כבדה, החליטו להיפרד. הם בחרו בהליך גישור גירושין ידידותי, בסיוע עורכת דין מגשרת, שבו דנו בסוגיות הילדים (הבת בת שנתיים), חלוקת רכוש ומשכנתא. בסופו של דבר הצליחו להגיע להסדר שמרצה את שני הצדדים, והסכמי ה גירושין הוגשו לאישור בית המשפט לענייני משפחה. אורן עבר לגור בעיר סמוכה, תוך שמירה על הסדר ראייה רחב, ואילו מיכל נשארה בדירתם המשותפת עד שתימכר. הסיפור מדגים עלייה בשכיחות גירושין בגילאי ה-30–40 בקרב זוגות מבוססים כלכלית, אך גם כיצד הליך גישור יכול למנוע סכסוך ממושך.
התייחסות למשבר האקלים והשלכות עתידיות
אף שנושא זה נשמע רחוק, משבר האקלים משפיע על יוקר המחיה, על מגמות הגירה פנימיות, ואף על מצבי לחץ נפשיים במשפחה. לא מן הנמנע שתחול עלייה ב גירושין בעתיד בשל תחרות על משאבים, אם וכאשר ישתבשו תחומי פרנסה מסורתיים.
סיכום והצצה רחבה קדימה
הסקירה הזו מדגישה שוב ושוב את הצורך לבחון את שיעורי הגירושין בישראל במסגרת הקשרים רחבים יותר: כלכלה, חינוך, דת, תרבות ומדיניות ציבורית. יש לזכור שכל עליה באחוז ה גירושין מייצגת מאחוריה זוגות בשר ודם, ילדים ומשפחות מורחבות. בישראל, הממד החברתי והמשפחתי חזק מאוד, ולכן כל שינוי בשיעורי הגירושין מעורר הד ציבורי נרחב.
מהנתונים עולה שאנחנו לא מתקרבים בשלב הזה לנתונים הגבוהים של ארה"ב או מדינות סקנדינביה, אך אין ספק שהמגמה היא גדלה, ובמיוחד במגזרים חילוניים ובאזורי מרכז. התחזית לחמש השנים הקרובות (2024–2028) מצביעה על עלייה מתונה, בסביבות 15%-17%, כאשר בערים כמו תל אביב ייתכן אף הגעה ל-25%-30%. במשפחה החרדית תהיה עלייה מתונה שתגיע כנראה לאזור 10%, בעוד המגזר הערבי עשוי להציג עלייה של אחוזים בודדים בכל שנה.
טיפים אחרונים לרשויות ולהורים עתידיים :
1. קדם-ייעוץ זוגי : השקעה בשלבי תכנון החתונה עשויה להקטין את הסיכוי לפרידה.
2. לימוד ותרגול תקשורת מקרבת : הבסיס ליחסים בריאים.
3. התאמת החקיקה : יצירת אפיקי גישור נגישים לכולם, כדי לייתר את הצורך במאבקים יקרים בבית המשפט.
4. חיזוק המודעות הציבורית : הסברה והדרכות לשימור זוגיות, וכן מתן כלים פסיכולוגיים להתמודדות במצבי משבר.
בהתחשב במספרם הגדל של הזוגות הבוחרים להיפרד, נראה שהחברה הישראלית תידרש להיערך חברתית ומשפטית כדי לתמוך בילדים ולמנוע נזקים ארוכי טווח. המודעות להליכי גישור והסכמי ממון עולה, והחקיקה בתחום המזונות והמשמורת ממשיכה להתפתח. מנגד, חשוב לחקור לעומק את ההשפעות הסוציולוגיות הרחבות, מפני שהנתונים מראים כי בקרב קבוצות שמרניות יותר, עולה עתה בשוליים נכונות לסיים נישואין לא מאושרים; וכך, תחזיות ה גירושין אינן חדלות מלהתעדכן.
דוברין, נ. (2002). נישואים של ישראלים בחו"ל וחלקם של עולי ברית המועצות בתופעה. - מאמר זה דן במאפייני נישואין של ישראלים מחוץ לישראל, כולל ניתוח התופעה בקרב עולי ברית המועצות.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2009). נישואין של ישראלים שנישאו בחו"ל בשנים 2000–2009. - דו"ח המציג מידע סטטיסטי על נישואין מחוץ לישראל בקרב ישראלים במהלך השנים המוזכרות.
כץ ר. ופרס, י. (1992). מגמות הגירושים בישראל והשלכותיהן לטיפול משפחתי. - המאמר בוחן מגמות גירושין בישראל והשפעתן על מערכות משפחתיות לאורך השנים.
Eurostat (2015). Population statistic. - דו"ח מאת יורוסטט על נתוני אוכלוסייה ודמוגרפיה, כולל מדדים לחישוב גירושין.
OECD (2012), Family database. - בסיס נתונים משפחתי הכולל סטטיסטיקות על שיעורי נישואין וגירושין במדינות ה-OECD.
Statistic Austria (2013). Demographic indices. - סטטיסטיקות על מדדים דמוגרפיים באוסטריה.
Swiss federal statistical Office (2011). Components of population change. - נתונים ממשרד הסטטיסטיקה הפדרלי של שווייץ על שיעורי גירושין ומדדים דמוגרפיים.
פרסומים אחרונים בעיתונות