אמנת הגירושין האג

אמנת האג הגירושין, רשמית האמנה בדבר ההכרה בגירושים ופרידות משפטיות היא אמנה שנחתמה על ידי ועידת האג למשפט בינלאומי פרטי (HCCH). 

היא מסדירה את ההכרה בגירושין ופרידות משפטיות בתנאי שבוצעו על פי ההליך המשפטי הנכון במדינה בה התקבל הגירושין. 

לא כל גירושין צריכים להיות מוכרים על פי האמנה. 

רק אותם גירושין שהושגו במדינה שבה (במועד תחילת ההליך); 

ל"המשיב" (האדם שנגדו נפתחו ההליכים) היה מקום מגוריו

ל"עותר" (המתחיל בהליכים) היה מקום מגוריו (לפחות שנה; או: יחד עם בן זוגו)

מתאים ללאום של שני בני הזוג

תואם את אזרחותו של העותר והמקום בו הוא גר, או התגורר במשך שנה אחת בשנתיים האחרונות

תואם את אזרחותו של העותר, והיכן הוא נמצא, בעוד שהמדינה האחרונה של מגוריהם המשותפים אינה מספקת גירושין

נכון למרץ 2013, 20 מדינות היו צד לאמנה. הצדדים נמצאים כולם באירופה, מלבד אוסטרליה, מצרים והונג קונג. האמנה פתוחה לכל המדינות. מדינות שחתמו על האמנה, הפכו למפלגה על ידי אשרור שלאחר מכן. מדינות אחרות יכולות להצטרף לאמנה. כאשר מדינה מאשררת, היא חלה באופן אוטומטי בין כל המדינות שהן צד לאמנה, בעוד שההצטרפות חלה רק כאשר המדינה האחרת מקבלת את ההצטרפות. 

לגבי חברות האיחוד האירופי (למעט דנמרק), תקנת בריסל II (המטפלת בהתנגשות חוק בנוגע לגירושין ואחריות הורית) מחליפה את האמנה. 

ממשלת בריטניה הצהירה כי במקרה של פרישה מהאיחוד האירופי במרץ 2019 ללא אמנה, בריטניה תמשיך להשתמש באמנת הגירושין של האג כדי להכיר בגירושים מעבר לים. 

אלבניה 7 במרץ 2013

אוסטרליה 24 בנובמבר 1985 מדינות אוסטרליה וטריטוריות היבשת ואיי נורפוק

חרסינה 21 במאי 1975 רק לגבי הונג קונג

קפריסין 13 בינואר 1983

הרפובליקה הצ'כית 28 ביוני 1993 ירושה מצ'כוסלובקיה

דנמרק 5 בדצמבר 1972 25 ביוני 1975

מצרים 8 במאי 1979 21 באפריל 1980

אסטוניה 7 בנובמבר 2002

פינלנד 19 בנובמבר 1974 16 ביוני 1977

איטליה 19 בפברואר 1986 19 בפברואר 1986

לוקסמבורג 6 בנובמבר 1981 13 בפברואר 1991

מולדובה 10 באוקטובר 2011 10 באוקטובר 2011

הולנד 23 באוגוסט 1979 23 ביוני 1981 שטח אירופה וארובה (מאז 28 במאי 1986)

נורווגיה 12 באוקטובר 1972 15 באוגוסט 1978

פולין 25 באפריל 1996

פורטוגל 10 במאי 1985 10 במאי 1985

סלובקיה 15 במרץ 1993 ירושה מצ'כוסלובקיה

שבדיה 13 בספטמבר 1974 25 ביוני 1975

שוויץ 23 ביוני 1975 18 במאי 1976

הממלכה המאוחדת 1 ביוני 1970 21 במאי 1974 הורחב לברמודה (20 באוגוסט 1972), גיברלטר (28 בינואר 1977), גרנזי, ג'רזי, האי מאן (21 במאי 1974)

18: אמנה מ-1 ביוני 1970 בדבר הכרה בגירושין ופרידות משפטיות

 

ברצון להקל על ההכרה בגירושין ופרידות משפטיות שהושגו בטריטוריות שלהם,

הוחלט לסכם אמנה בעניין זה, והסכימו על ההוראות הבאות -

 

אמנה זו תחול על הכרה במדינה מתקשרת אחת בגירושין ובפירודים משפטיים שהושגו במדינה מתקשרת אחרת בעקבות הליכים משפטיים או הליכים אחרים המוכרים רשמית באותה מדינה ואשר תקפים בה מבחינה משפטית.

האמנה אינה חלה על ממצאי אשמה או על צווים נלווים שניתנו על מתן צו גירושין או פירוד משפטי; בפרט, היא אינה חלה על צווים הנוגעים להתחייבויות כספיות או למשמורת על ילדים.

גירושין ופרידות משפטיות כאמור יוכרו בכל המדינות המתקשרות האחרות, בכפוף לשאר התנאים של אמנה זו, אם במועד פתיחת ההליכים במדינת הגירושין או הפירוד המשפטי (להלן: "מדינת מוצא") -

(2) לעותר היה מקום מגוריו הרגיל שם והתקיים אחד מהתנאים הנוספים הבאים -

א) מגורים רגילים כאמור נמשכו לא פחות משנה מיד לפני פתיחת ההליכים;

(3) שני בני הזוג היו אזרחי אותה מדינה; או

(4) העותר היה אזרח של אותה מדינה והתמלא אחד מהתנאים הנוספים הבאים -

ב) שגר שם במשך תקופה רצופה של שנה שנפלה, לפחות בחלקה, בתוך השנתיים שקדמו לפתיחת ההליך; או

(5) המבקש לגירושין היה אזרח של אותה מדינה והתמלאו שני התנאים הנוספים הבאים -

א) העותר נכח באותה מדינה במועד פתיחת ההליכים וב

) בני הזוג התגוררו לאחרונה יחדיו במדינה שדין, במועד פתיחת ההליך, לא קבע גירושין.

כאשר מדינת המוצא משתמשת במושג מקום מגורים כמבחן סמכות שיפוט בענייני גירושין או פירוד משפטי, יראו את הביטוי "מקום מגורים רגיל" בסעיף 2 ככולל מקום מגורים כפי שהמונח משמש באותה מדינה.

אף על פי כן, הפסקה הקודמת לא תחול על מקום מגוריה של אישה.

כאשר הייתה עתירה נגדית, גירושין או פרידה משפטית בעקבות העתירה או העתירה הנגדית יוכרו אם אחד מהם נופל בתנאי סעיפים 2 או 3.

כאשר פרידה משפטית התואמת את תנאי אמנה זו הומרה לגירושין במדינת המוצא, לא תידחה ההכרה בגירושין מהסיבה שהתנאים האמורים בסעיפים 2 או 3 לא התקיימו עוד ב- מועד פתיחת הליך הגירושין.

מקום שהמשיב התייצב בהליך, רשויות המדינה שבה מתבקשת הכרה בגירושין או בפירוד משפטי יהיו כבולים לממצאים העובדתיים שעליהם נקבעה סמכות השיפוט.

אין לסרב להכרה בגירושין או בפרידה משפטית -

א) משום שהדין הפנימי של המדינה שבה מתבקשת הכרה כאמור לא יאפשר גירושין או, לפי העניין, הפרדה משפטית על רקע אותן עובדות, או,

ב) משום שהוחל חוק אחר מזה החל על פי הכללים המשפט הבינלאומי הפרטי של אותה מדינה.

מבלי לפגוע בביקורת העשויה להידרש ליישום הוראות אחרות של אמנה זו, רשויות המדינה שבה מתבקשת הכרה בגירושין או בפירוד משפטי לא יבחנו את מהות ההחלטה.

מדינות מתקשרות רשאיות לסרב להכיר בגירושין כאשר, בעת קבלתו, שני הצדדים היו אזרחים של מדינות שלא קבעו גירושין ולא של מדינה אחרת.

אם לאור מכלול הנסיבות לא ננקטו צעדים נאותים למתן הודעה על הליכי גירושין או פירוד משפטי למשיב, או שלא ניתנה לו הזדמנות מספקת להשמיע את טענותיו, הגירושין או הפירוד המשפטי. ניתן לסרב להכרה.

מדינות מתקשרות רשאיות לסרב להכיר בגירושין או בפירוד משפטי אם הדבר אינו מתיישב עם החלטה קודמת הקובעת את המעמד הזוגי של בני הזוג והחלטה זו ניתנה במדינה שבה מתבקשת ההכרה, או מוכרת, או ממלאת את התנאים הנדרשים. להכרה, באותה מדינה.

מדינות מתקשרות רשאיות לסרב להכיר בגירושין או בפרידה משפטית אם הכרה כזו אינה עולה בקנה אחד עם תקנתן הציבורית (" סדר ציבורי ").

מדינה המחויבת להכיר בגירושין לפי אמנה זו אינה רשאית למנוע מאחד מבני הזוג להינשא בשנית בטענה שדין של מדינה אחרת אינו מכיר בגירושין זה.

ניתן להשעות הליכי גירושין או פירוד משפטי בכל מדינה מתקשרת כאשר הליכים הקשורים למעמד הזוגי של מי מהצדדים לנישואין תלויים ועומדים במדינה מתקשרת אחרת.

בהחלת אמנה זו על גירושין או פירודים משפטיים שהושגו או ביקשו להכיר בהם במדינות מתקשרות שבהן, בענייני גירושין או פירוד משפטי, שתי מערכות משפטיות או יותר החלות ביחידות טריטוריאליות שונות -

(1) כל התייחסות לדין מדינת המוצא תתפרש כהתייחסות לדין הטריטוריה שבה הושגו הגט או הפירוד;

(2) כל התייחסות לדין המדינה שבה מתבקשת ההכרה תתפרש כהפניה לדין הפורום; וכן

(3) כל התייחסות למגורים או למגורים במדינת המוצא תתפרש כהתייחסות למגורים או למגורים בשטח שבו הושגו הגט או הפירוד.

למטרות סעיפים 2 ו-3 כאשר למדינת המוצא יש בענייני גירושין או פירוד משפטי, שתי מערכות משפט או יותר החלות ביחידות טריטוריאליות שונות -

(1) סעיף 2, פסקת משנה (3), יחול כאשר שני בני הזוג היו אזרחי המדינה שהיחידה הטריטוריאלית שבה התקבלו הגירושין או הפירוד המשפטי מהווה חלק ממנה, וזאת ללא קשר למקום המגורים הרגיל של בני הזוג. ;

(2) סעיף 2, פסקאות משנה (4) ו-(5), יחולו כאשר העותר היה אזרח המדינה שהיחידה הטריטוריאלית שבה הושגו הגירושין או הפירוד המשפטי מהווה חלק ממנה.

ביחס למדינה מתקשרת שיש לה, בענייני גירושין או פירוד משפטי, שתי מערכות משפט או יותר החלות על קטגוריות שונות של אנשים, כל התייחסות לחוק של אותה מדינה תתפרש כהתייחסות לשיטת המשפט המפורטת בחוק של אותה מדינה.

כאשר, למטרות אמנה זו, יש צורך להתייחס לחוק של מדינה, בין אם היא מדינה מתקשרת ובין אם לאו, מלבד מדינת המוצא או המדינה שבה מתבקשת ההכרה, ויש לה בענייני גירושין או פירוד משפטי של שתי מערכות משפטיות או יותר של תחולה טריטוריאלית או אישית, תינתן התייחסות למערכת המפורטת בחוק של אותה מדינה.

אמנה זו לא תמנע החלה במדינה מתקשרת של כללי משפט נוחים יותר להכרה בגירושי חוץ ובפירודים משפטיים.

אמנה זו לא תשפיע על פעולתן של אמנות אחרות שמדינה מתקשרת אחת או כמה מדינות מתקשרות להן או עשויות להפוך בעתיד צד להן ואשר מכילות הוראות הנוגעות לנושא של אמנה זו.

עם זאת, על המדינות המתקשרות להימנע מכריתת אמנות אחרות באותם עניינים שאינם עולים בקנה אחד עם תנאי אמנה זו, אלא אם כן מסיבות מיוחדות המבוססות על קשרים אזוריים או אחרים; ולמרות תנאי האמנות הללו, הם מתחייבים להכיר בהתאם לאמנה זו בגירושין ובפירודים משפטיים שניתנו במדינות מתקשרות שאינן צד לאמנות אחרות כאמור.

המדינות המתקשרות רשאיות, לא יאוחר ממועד האשרור או ההצטרפות, לשמור את הזכות -

(1) לסרב להכיר בגירושין או בהפרדה משפטית בין שני בני זוג אשר בעת הגירושין או הפירוד המשפטי היו אזרחי המדינה שבה מתבקשת ההכרה, ולא של מדינה אחרת, וחוק אחר. הוחל על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי של מדינת ההכרה, אלא אם התוצאה שהושגה זהה לזו שהייתה מגיעה בהחלת הדין המצוין על ידי אותם כללים;

(2) לסרב להכיר בגט כאשר, בעת קבלתו, שני הצדדים התגוררו רגילים במדינות שלא קבעו גירושין. מדינה המנצלת את ההסתייגות האמורה בפסקה זו אינה רשאית לסרב להכרה על ידי החלת סעיף 7.

מדינות מתקשרות שדין אינו קובע גירושין רשאיות, לא יאוחר ממועד האשרור או ההצטרפות, לשמור את הזכות שלא להכיר בגירושין אם במועד קבלתו, אחד מבני הזוג היה אזרח של מדינה שחוקה. לא סיפק גירושין.

הסתייגות זו תהיה בעלת תוקף רק כל עוד דין המדינה המשתמשת בה אינו קובע גירושין.

מדינות מתקשרות שדין אינו קובע הפרדה משפטית רשאיות, לא יאוחר ממועד האשרור או ההצטרפות, לשמור את הזכות לסרב להכיר בהפרדה משפטית כאשר, בעת קבלתה, אחד מבני הזוג היה אזרח של מדינה מתקשרת שחוקיה לא קבעו הפרדה משפטית.

מדינות מתקשרות רשאיות, מעת לעת, להכריז כי קטגוריות מסוימות של אנשים בעלי אזרחותן אינן צריכות להיחשב כאזרחים למטרות אמנה זו.

אם למדינה מתקשרת יש יותר ממערכת משפטית אחת בענייני גירושין או פירוד משפטי, היא רשאית, בעת החתימה, האשרור או ההצטרפות, להכריז כי אמנה זו תתרחב לכל מערכות המשפט שלה או רק לאחת או יותר מהן. , ורשאי לשנות את הצהרתה על ידי הגשת הצהרה נוספת בכל עת לאחר מכן.

הצהרות אלו יימסרו למשרד החוץ של הולנד, ויצוינו במפורש על מערכות המשפט שעליהן חלה האמנה.

מדינות מתקשרות רשאיות לסרב להכיר בגירושין או בפירוד משפטי אם, במועד שבו מתבקשת ההכרה, האמנה אינה חלה על המערכת המשפטית שלפיה הושגו הגירושין או הפירוד המשפטי.

אמנה זו חלה ללא קשר לתאריך שבו התקבלו הגירושין או הפירוד המשפטי.

אף על פי כן, מדינה מתקשרת רשאית, לא יאוחר מזמן האשרור או ההצטרפות, לשמור את הזכות שלא להחיל אמנה זו על גירושין או על פרידה משפטית שהושגה לפני המועד שבו, ביחס לאותה מדינה, האמנה נכנסה לתוקף. .

כל מדינה רשאית, לא יאוחר מרגע אשרורה או הצטרפותה, לעשות אחת או יותר מההסתייגויות המוזכרות בסעיפים 19, 20, 21 ו-24 של האמנה הנוכחית. לא תותר הסתייגות אחרת.

כל מדינה מתקשרת רשאית גם, כאשר תודיע על הארכת האמנה בהתאם לסעיף 29, לעשות אחת או יותר מההסתייגויות האמורות, כאשר השפעתה מוגבלת לכל השטחים המוזכרים בהרחבה או לחלקם.

כל מדינה מתקשרת רשאית בכל עת לחזור בה מהסתייגות שביצעה. נסיגה כזו תימסר למשרד החוץ של הולנד.

הסתייגות כזו תפסיק להיות בעלת תוקף ביום השישים לאחר ההודעה האמורה בפסקה הקודמת.

האמנה הנוכחית תהיה פתוחה לחתימה על ידי המדינות המיוצגות במושב האחד-עשר של ועידת האג למשפט בינלאומי פרטי.

הוא יאושר, ומסמכי האשרור יופקדו במשרד החוץ של הולנד.

האמנה הנוכחית תיכנס לתוקף ביום השישים לאחר הפקדת כתב האשרור השלישי האמור בפסקה השנייה של סעיף 26.

האמנה תיכנס לתוקף עבור כל מדינה חתומה שתאשרר לאחר מכן ביום השישים לאחר הפקדת כתב האשרור שלה.

כל מדינה שאינה מיוצגת במושב האחד-עשר של ועידת האג למשפט בינלאומי פרטי, שהיא חברה בוועידה זו או של האומות המאוחדות או של סוכנות מיוחדת של אותו ארגון, או צד לתקנון בית הדין הבינלאומי. להצטרף לאמנה הנוכחית לאחר כניסתה לתוקף בהתאם לפסקה הראשונה של סעיף 27.

כתב ההצטרפות יופקד במשרד החוץ של הולנד.

האמנה תיכנס לתוקף עבור מדינה המצטרפת אליה ביום השישים לאחר הפקדת כתב ההצטרפות שלה.

להצטרפות תהיה תוקף רק לגבי היחסים בין המדינה המצטרפת לבין מדינות מתקשרות שהכריזו על הסכמתן להצטרפות. הצהרה כזו תופקד במשרד החוץ של הולנד; משרד זה יעביר, בערוצים דיפלומטיים, עותק מאושר לכל אחת מהמדינות המתקשרות.

האמנה תיכנס לתוקף בין המדינה המצטרפת לבין המדינה שהכריזה על הסכמתה להצטרפות ביום השישים לאחר הפקדת הצהרת הקבלה.

כל מדינה רשאית, בעת החתימה, האשרור או ההצטרפות, להכריז כי האמנה הנוכחית תחול על כל השטחים ליחסים הבינלאומיים עליהם היא אחראית, או על אחד או יותר מהם. הצהרה כזו תיכנס לתוקף בתאריך כניסתה לתוקף של האמנה לגבי המדינה הנוגעת בדבר.

בכל עת לאחר מכן, תינתן הודעה על הארכות כאמור למשרד החוץ של הולנד.

להארכה תהיה תוקף רק לגבי היחסים עם מדינות מתקשרות שהכריזו על הסכמתן להארכות. הצהרה כזו תופקד במשרד החוץ של הולנד; משרד זה יעביר, בערוצים דיפלומטיים, עותק מאושר לכל אחת מהמדינות המתקשרות.

ההארכה תיכנס לתוקף בכל מקרה שישים ימים לאחר הפקדת הצהרת הקבלה.

האמנה הנוכחית תישאר בתוקף חמש שנים מתאריך כניסתה לתוקף בהתאם לפסקה הראשונה של סעיף 27, אפילו לגבי מדינות אשר אשררו אותה או הצטרפו אליה לאחר מכן.

אם לא הייתה הוקעה, היא תחודש בשתיקה כל חמש שנים.

כל דחייתה תימסר למשרד החוץ של הולנד, לפחות שישה חודשים לפני תום תקופת חמש השנים.

היא עשויה להיות מוגבלת לחלק מהשטחים שעליהם חלה האמנה.

לגינוי תהיה תוקף רק לגבי המדינה שהודיעה לה. האמנה תישאר בתוקף לגבי שאר המדינות המתקשרות.

משרד החוץ של הולנד יודיע למדינות האמורות בסעיף 26, ולמדינות שהצטרפו בהתאם לסעיף 28, על הדברים הבאים -

ב) התאריך שבו האמנה הנוכחית נכנסת לתוקף בהתאם לפסקה הראשונה של סעיף 27;

ג) ההצטרפות האמורות בסעיף 28 והתאריכים שבהם הן נכנסות לתוקף;

ד) ההארכות האמורות בסעיף 29 והמועדים שבהם הן נכנסות לתוקף;

ו)   ההסתייגויות והמשיכות הנזכרות בסעיפים 19, 20, 21, 24 ו-25;

ז) ההצהרות הנזכרות בסעיפים 22, 23, 28 ו-29.

 

נעשה בהאג, ביום הראשון של יוני, 1970, בשפה האנגלית והצרפתית, כששני הטקסטים אותנטיים באותה מידה, בעותק אחד שיופקד בארכיון ממשלת הולנד, ושאותו מאושר העתק יישלח, דרך הערוץ הדיפלומטי, לכל אחת מהמדינות המיוצגות במושב האחד-עשר של ועידת האג למשפט בינלאומי פרטי.