שופט שאול שוחט: הערכת שווי עסק בשל מגפת הקורונה במסגרת תביעות בין בני זוג לשעבר

רמ״ש 26972-10-20 ר.ג. נ׳ י.ג

תיק חיצוני:

לאיזון ( לשיטתו של המשיב צריך להיות 1.6.18 ואלו לשיטת המבקשת 27.11.2018). בתום הדיון ובמעמד הצדדים מינה ביהמ״ש קמא מומחית מטעמו לצורך הגשת חוות דעת באשר ל״כל טענות הצדדים בכתבי הטענות הרכושים". ביהמ״ש קמא הורה למומחית לשום את הזכויות בין יום נישואי הצדדים לבין שני מועדים - מועד הקרע לפי גישת המשיב ( 1.6.2018) ומועד הקרע לפי גישת המבקשת ( 27.11.18).

ביום 4.11.19 הגישה המומחית את חוות דעתה. חוות הדעת התייחסה, בין השאר, לחברה שבבעלות המשיב, שעוסקת בפתרונות מדיה כוללים לחברות מסחריות שונות. בחוות הדעת העריכה המומחית את שווי החברה המשוקלל, ביחס לשני מועדי הקרע, בסך של כ-2.5 מיליון ₪.

במהלך חודש יוני 2020 הוגשה ע״י המשיב בקשה לעדכון חוות דעת המומחית. המשיב טען בבקשתו כי הנחות היסוד על יסודן ניתנה חוות הדעת בכל הנוגע לחברה הוכחו בפועל, למרבה הצער, כמופרכות היות ובעקבות משבר הקורונה קרס העסק כליל. המבקש עתר לפני ביהמ״ש קמא ליתן החלטה לפיה רכיב שווי פעילות העסק בחווה״ד יעודכן על ידי המומחית בשים לב לנתונים החדשים שנוצרו ולקריסתו.

המבקשת הגישה תגובה במסגרתה התנגדה לבקשה, תוך הדגשה כי אין מקום שבית המשפט יידרש מחדש להחלטתו בכל הנוגע להוראות שניתנו למומחית וכי לא ניתן להשליך ממשבר זמני באופיו, על שווי הערכת הפעילות ארוכת השנים של העסק. כמו כן, הוסיפה וטענה כי משנקבע המועד הקובע (מועד קרע) לעריכת חוות הדעת הרי שיש להעריך את שווי העסק לאותו מועד, בהתאם לשוויו ממוכר מרצון לקונה מרצון למועד זה ועל פי מסד הנתונים הקיים לאותו היום.

ביום 7.7.20 החליט ביהמ״ש קמא להיעתר לבקשת המבקש והורה למומחית "לתת חוו״ד מעודכנת לעניין שווי העסק, בה יוערך שווי העסק בצל משבר הקורונה, ככל שיש במשבר הקורונה בכדי להשפיע על שווי העסק, על פי מומחיותה ומקצועיותה של המומחית".

המומחית פנתה לבית המשפט קמא בבקשה למתן הבהרה. המומחית הסבירה כי לא ניתן לעדכן את חוות הדעת, שניתנה למועד ההערכה, בעקבות אירועים עתידיים שלא היו ידועים במועד ההערכה וביקשה מביהמ״ש להבהיר אם עליה לערוך הערכת שווי חדשה לחברה, ואם כן לאיזה מועד תבוצע הערכת השווי החדשה.

רמ״ש 26972-10-20 ר.ג. נ׳ י.ג

תיק חיצוני:

ביום 23.8.20 ניתנה החלטת ביהמ״ש קמא כדלקמן:

23/08/2020                      החלטה

תיק 56904-02-19

שוי איריס ארבל-אסל_________ ;

אכן איזון המשאבים נבחן ככלל נכון למועד הקרע, , נאשר המטרה היא ליצור איזון מהות■ בין הצדדים. . •חד עם זאת, במידה ונסיגות חיצוניות אשר אינן ’ בשליטת מ■ מהצדדים, כגון התפרצות מגיעה נדל ■ עולמית, הביאו לשינו׳ מהות׳ בשווי אחד מהננסים. 1לא ניתן להתעלם מכך ולבצע את האיזון בהתאם לשווי שכבר איננו ק״ם.

לאור האמור, מבוקש כ׳ המומחית תבחן האם אכן תקופת הקורונה הביאה להתמוטטות של העסק, כפי טענת האיש, אשר יש בה לשנות באופן ניכר משווי העסק כפי שהוערך נכון למועד הקרע.

■ועבר למומחית.

על החלטה זו מלינה המבקשת במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי. לטענתה, במסגרת ההחלטה שינה ביהמ״ש קמא את החלטתו מיום 27.6.09 וקבע מועד קרע חדש, והוא לא היה רשאי לעשות כן. המבקשת טוענת כי עת ניתנה ההחלטה מיום 27.6.19 באשר למועדי הקרע האפשריים לגביהם הורה למומחית לערוך את חוות הדעת, קם ביהמ״ש קמא מכיסאו, סיים את מלאכתו ואינו רשאי להידרש שוב לנושא זה של מועד הקרע. המבקשת סבורה כי ההחלטה שגויה גם במישור המהותי - מועד חישוב איזון המשאבים הוא מועד הקרע בין הצדדים, ולא מועד מאוחר יותר; אין כל סיבה להתחשב באירוע זמני שעה שעסקינן בהערכת שווי; טענת המשיב הינה דה פקטו מעין "טענת סיכול" שכן המשיב טוען לקיומו של אירוע חיצוני שלדידו משפיע, באופן מהותי על הסכמות הצדדים, אך לא הוכחו התנאים המצטברים המאפשרים קבלת טענת הסיכול.

ביום 1.11.20 עתרה המבקשת גם בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה נושא הבר״ע, כך שהכנת חוות הדעת המעודכנת מאת המומחית תעוכב עד להכרעה בבר״ע.

דיון והכרעה

רמ״ש 26972-10-20 ר.ג. נ׳ י.ג

תיק חיצוני:

לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה אני מחליט לדחות אותה אף מבלי לבקש לה תשובה, בהתאם לתקנה 406)א) לתקנות סדר הדין האזרחי, נתשמ"ד-1984.

ככלל, יידונו השגות צדדים על "החלטות אחרות" (החלטות ביניים) של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור על פסק הדין, אלא אם עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (סעיפים 41)ב) ו- 52)ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ״ד-1984 ; תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד-1984).

הליך בקשת רשות הערעור נועד להותיר בידי בית המשפט שיקול דעת אם ליתן רשות ערעור ולקיים בירור "ערעורי" ביחס לטענות שהועלו. בכך, מתאפשרת יכולת סינון מסוימת לגבי בקשות מהסוג דנא, שמקורה ברצון למנוע ריבוי התדיינויות ואת הטרדת בעלי הדין ובית המשפט, שהרי אחרת אין משמעות לעובדה כי מדובר בבקשת רשות ערעור: "בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין ערעור בזכות. על העותר להרשות לו לערער לשכנע את בית המשפט שקיימת הצדקה לדון בעניין מסוים לגופו כאשר החוק אינו מחייב זאת״ (בע"מ 3795/11פלוני נ׳ פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 4 (13.7.2011); רע"א 7682/06אליהו חברה לביטוח בע״מ נ׳ אלוש, [פורסם בנבו] פסקה 3 (25.6.2007).

אמות המידה למתן רשות ערעור עשויות להשתנות בהתאם לאופייה של ההחלטה שעליה מבקשים לערער, ולתכלית העומדת ביסוד ההגבלה על זכות הערעור. רשות לערער על החלטת ביניים תינתן בהתחשב בצורך בהכרעה מידית לגביה (סעיפים 41)ב) ו-52)ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 7682/06 , שם). מבין הנסיבות אותן ניתן למנות לעניין נחיצות הדיון הן: הדירותה של ההחלטה, היינו, האם ההחלטה עשויה להשפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים; ההכרעה עשויה לייתר הליך משפטי ארוך ומורכב במיוחד; ההכרעה תמנע קיומו של הליך שגוי (ראו ע"א 226/65אליהו נ׳ עזראפ"ד יט)3) 571, 537 ראו גם רע"א 2856/12גדעון כהן ו-21אח׳ נ׳ מע״צ, פורסם במאגר נבו 20.5.2012). יתכן, כי גם באותם מקרים נדירים, בהם ניתן לומר מיד כי הערכאה המבררת טעתה טעות ברורה, יהיה מקום לפתוח את שערי ערכאת הערעור עוד בטרם ניתן פסק הדין (רע"א 2459/04 - אלה. ר. הנדסת בניין והשקעות בע״מ נ׳ פקיד השומה ירושלים. תק-על 2004)2),

רמ״ש 26972-10-20 ר.ג. נ׳ י.ג

תיק חיצוני:

1324). על העותר למתן רשות הערעור מוטל הנטל להצביע על טעם בגינו מן הראוי להעניק לו רשות ערעור.

בענייננו, לא מצאתי בטיעוני המבקשת כל טעם שיכול להצדיק מתן רשות ערעור. לכל היותר, כתוצאה מההחלטה נושא הבר״ע תובא לפני ביהמ״ש קמא הערכת שווי עדכנית לעסק, מעבר להערכה הקודמת שניתנה כבר ביחס למועד הקרע (אותה הערכה לשני מועדי הקרע האפשריים). אין לדעת מה תקבע המומחית באשר להשלכת ההתפתחויות שחלו מאז ניתנה חוות דעתה, בעקבות משבר הקורונה, על שווי העסק והאם תקבל טענת המשיב כי העסק התמוטט וקרס או טענת המבקשת לפיה עסקינן באירוע זמני שאין סיבה להתחשב בו בהערכת שווי העסק שקיים כבר כ-18 שנים. גם לאחר שתינתן חוות דעת המומחית, אין לדעת מה ההשפעה שתהיה לחוות הדעת החדשה על קביעות ביהמ״ש קמא בפסק-דינו בכל הנוגע לאיזון שווי העסק - ביהמ״ש קמא קבע בהחלטתו נושא הבר״ע כי ככל שימצא שינוי מהותי בשווי העסק "לא ניתן להתעלם מכך ולבצע את האיזון בהתאם לשווי שכבר איננו קיים" אך לא קבע כיצד האיזון יבוצע. האיזון מקומו להתבצע במסגרת פסק-הדין שיינתן.

אין שום הסבר בבקשה מדוע על בית משפט זה להידרש למחלוקת בסוגיה, תוך ניתוח העובדות והראיות שהביאו הצדדים לפני ביהמ״ש קמא, על בסיס תשתית חלקית ותיאורטית (שכן חוות דעת המומחית טרם הוגשה, טרם נקבע כי שווי החברה פחת מאז מועד הקרע והסיבות לכך, וביהמ״ש קמא גם טרם קבע כי ככל שימצא שינוי בשווי החברה אז האיזון ייעשה לפי השווי הנוכחי), כבר בשלב זה ולא בשלב הערעור על פסק-הדין.

 מטעמים דומים לא פעם ולא פעמיים נדחו על-ידי בקשות רשות ערעור על החלטות שכל עניינן קביעת מועד הקרע בין צדדים שונים (ראו לדוגמא רמ״ש 40476-02-16 ורמ״ש 53513-03-19 ) ואותו הרציונל חל גם במקרה הזה וביתר שאת. ההליך בבית המשפט קמא לא יתייתר גם אם בסופו יקבע ביהמ"ש קמא כי איזון העסק יבוצע לפי שוויו במועד שונה ממועד הקרע והדבר לא צפוי למנוע מערכאת הערעור, מקום בו תקבל בסופו של יום את טענות המבקשת בערעור על פסק- הדין, להורות על ביצוע האיזון למועד הקרע לפי חוות הדעת שכבר הוגשה.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תשובת המשיב - אין צו להוצאות.

רמ״ש26972-10-20 ר.ג. נ׳ י.ג

תיק חיצוני:

העירבון, על פירותיו, יושב למבקשת באמצעות באת כוחו.

מתיר פרסום ההחלטה במתכונת בה נחתמה, בהיעדר שמות הצדדים ופרטים מזהים אחרים.

ניתנה היום, ט״ו חשוון תשפ״א, 02 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.

שאול שוחט, שופט, סגן הנשיא